|
||||
|
||||
אני לא צופה בטלוויזיה כמעט בכלל כבר שנים, אבל זו בחירה שלי ואינני סבור שזה צריך מאוד לעניין איילים אחרים. מצד שני, עכשיו כשיש עימי גם ילדונת חמודונת בת 8 חודשים, אני ורעייתי מתחילים להתלבט בשאלות שבקרוב תהיינה רלוונטיות: האם להגביל צפייה בטלוויזיה, כמה להגביל, והאם לעודד צפייה בקלטות וידאו מסוג "מוח מוח לי קטן, דינ-דנ-דונג" או בערוץ הפעוטות המופלא (שלצערי לא נחשפתי אליו עד כה). היתה כתבה במוסף "הארץ" לא מזמן על הערוץ הזה ("ביפ"?), מלווה בכתבת-נגד של הורה המנסה לגדל פעוט *בלי* הערוץ, מה שמעורר תימהון כנראה בקרב רבים. אני מודע כבר לפיתוי העצום הכרוך בלזכות בשעת שקט ע"י שתילת הרך מול המסך המרצד, אבל דווקא הפיתוי הזה, והקלות בה נקלט השתיל, מעוררים בי רתיעה מסויימת. ואני לא בטוח שהשתכנעתי מהיתרונות האינטלקטואליים העתידיים המובטחים מצפייה בצבעי-פסטל זורמים תוך האזנה לוריאציות-גולדברג מנוגנות על אורגן בשלושים דולר של ימהה. סתם, אולי זה באמת טוב והוכח במחקרים רבים. אשמח לקבל תגובות ודעות. |
|
||||
|
||||
סליחה, נדמה לי ששם הערוץ ''הופ''. בכתבה נטען שזהו ערוץ בערך יחיד מסוגו בעולם. |
|
||||
|
||||
אחת הסיבות שלא כדאי להיות בארה''ב... עד כדי כך. ערוץ מדהים, שמפתיע שלא חשבו על כמותו כאן, בארץ האפשרויות וכו'. יש בו הכל, לכל טווח הגילאים, וההתעניינות בו גוברת ככל שהילד מתבגר. מומלץ בחום, ולא רק מול האלטרנטיבות. אני ''מייבא'' קבוע קלטות באורכים של שעות של הערוץ בשביל הילדים. |
|
||||
|
||||
כמה שעות ביום צופים צאצאיך בקלטות המיובאות? ומה לדעתך טוב בערוץ, לא מול האלטרנטיבות? (אני לא שואל מקנטרנות, אני באמת רוצה לדעת). |
|
||||
|
||||
כמו שאמרתי, זה תלוי בגיל. הצפיה ה''כבדה'' (מעל חצי שעה עד שעה ביום) התחילה בגיל שנתיים, אם אני זוכר נכון. אז נוצרה היכולת לעבד תוכניות כמו ''דפנה ודודידו'' - גם להורים וגל לילדים, על סיטואציות משפחתיות מנקודת ההתבוננות של הפעוט, וכן הסידרה ''קאיו'' - אנימציה קנדית מדובבת עם רעיון דומה. פינות יצירה למיניהן, שמחייבות את ההורה לשבת עם הילד מול הטלויזיה ולהתחיל לגזור, להדביק ולצבוע (לא ממש מנוחה...). הרעיון בערוץ הוא לרוב דווקא של פעילויות משותפות, למרות שיש תוכניות שמסבירות את עצמן לבד (ושעתיים ביום של שקט להורה זה לא סיבה לנקיפות מצפון). |
|
||||
|
||||
שעתיים של שקט ביום: חשוב ומועיל לכולם, וודאי לא סיבה לנקיפות מצפון. השאלה היא מה המחיר, אם יש כזה. |
|
||||
|
||||
כמובן שיש מחיר, אבל לדעתי הוא נמוך. מבחינה חינוכית, אין כאן מסרים אלימים או לא רצויים אחרים - היוצרים והעורכים עושים פשוט עבודה מעולה (ואתה יכול לראות הרבה מהתוכניות ותכניהן באתר הערוץ - hop.co.il). התשלום היחיד שאני משלם הוא פיתוח התלות בערוץ. אבל אחרי התלות באינטרנט מהיר וקוקה קולה, זוהי תלות נסבלת יותר. |
|
||||
|
||||
כן. יש ילדים בגיל שנה שהולכים לגן. |
|
||||
|
||||
ויש ילדים בגיל שלוש שהולכים לחדר, ללמוד עברית. |
|
||||
|
||||
ויש ילדים בגיל חמש עשרה שהולכים לחדר, לשמוע מוזיקה. |
|
||||
|
||||
ויש ילדים בגיל חמש עשרה שהולכים לאולפן, ללמוד עברית. |
|
||||
|
||||
ויש ילדים בני 3 חדשים שהולכים לגן, ולא אני לא מתחכם כמו כמה תגובות פתטיות. השאלה היתה רצינית - אם הילדה הולכת לגן ונהנית שם ממספיק גרויים שונים, מה רע בקצת טלויזיה בבית? |
|
||||
|
||||
רוב הילדים בני השנתיים כבר הולכים לגן, יש לא מעט ילדים שמתחילים ללכת לגן כבר מגיל שנה. |
|
||||
|
||||
"אני לא מתחכם כמו כמה תגובות פתטיות"- מה "פתטי" בתגובה 167573, תגובה 167574, ותגובה 167575? |
|
||||
|
||||
הילדים שלי בגן מגיל מוקדם מאוד: מס' 1 - שבעה חודשים, מס' 2 - מגיל חודשיים. |
|
||||
|
||||
Actually there are quite a few of them. However, only on digital cable (at least in NYC).
|
|
||||
|
||||
אני לא בניו יורק, אבל יש לי כבלים דיגיטליים, ולא מצאתי משהו שמתקרב (חוץ מרצועות שידור זניחות בבוקר בשני ערוצים). |
|
||||
|
||||
והיה ואתה וזוגתך אנשים עובדים, ואין לכם סיוע צמוד ממקור חיצוני.סבתא סבא וכדומה. זה נראה לי כמעט בלתי אפשרי לתפעל משק בית ממוצע ללא הפתרון של טלויזיה כשמר טף. אני לא מאמין ביתרונות האינטלקטואלים. סך הכול עוד שטיפת מוח.אבל לגדול העולם של היום מצריך התמודדות עם שורה נרחבת של שטיפות מוח. but if you can't beat them join them
|
|
||||
|
||||
מסכים עם הפרגמטיות שלך. מה שכן, לפחות יש לדאוג לכך יצפו בקלטות (לפחות יש קצת שליטה על התוכן ואין פרסומות), ורצוי להעביר מהר את הקטעים של הפרומואים והפירסומות בהתחלת הקלטת. אנחנו ביטלנו את הכבלים אחרי שהבן הגדול התחיל לדבר בטונים של "הרעים" בסדרות המצוירות1. 1 קודם אוכל את המרק ואז- אשתלט על העולם !!! |
|
||||
|
||||
אנחנו עוד תחת הגילאים של הופ, כך שדיה צרה . |
|
||||
|
||||
רק עוד דוגמא למלחמה האבודה. את המלחמה בבובות הברבי המזויעות הפסדנו בבליץ קריג אחד,של הדודה המיתולוגית מחו"ל,שניצבה בתחילת הקיץ עם מתנה לבתנו בת הארבע.ערכה שלמה של בובות מצוידות לתפארת הקפיטליזים לדורותיו.בובות שהפכו בהרף עין לצעצועים המועדפים עליה במשך שבועות רבים. כך שאני לגמרי לא בטוח מה יותר גרוע,משחק בקונבנציות שחוקות,שמבחינתה מסדר את העולם בקטגוריות מגדריות קשות.בשפתה דברים של בנים ודברים של בנות או צפיה בטלביזיה? |
|
||||
|
||||
קריבו, אלו בסך הכל בובות. העובדה שהבת שלך נמשכה אליהן מיידית ולזמן רב, מוכיחה שכבר טבוע בה מושג כללי לגבי מהו יפה ומושך, עוד לפני המשחק עם הברבי. ואל תדאג, ללא תמיכה, גם ברבי זו תיזנח לטובת הדבר הבא בתור. |
|
||||
|
||||
כמה נוסטלגיה יכלה להיות לילד עוד 20 שנה ואתה הרסת! -נראה לי שלכל ילד יש תהליך של התבגרות שבתחילתו הוא ילד שנוהה אחר כל מה שנראה חזק ושליט ואח"כ במהלך השנים מתפתח מנגנון "האיכות" שקובע מה "ילדותי", "מזויף", וכו' כחלק מתהליך ההתבגרות והבנת העולם זה שהילד מחקה את הרעים אומר שעוד כמה שנים הוא יתחיל אולי לחשוב מה גרם לו לאהוב אותם כ"כ |
|
||||
|
||||
אני מנחש שהוא חיקה את הסדרה "פינקי והמוח" זו לחלוטין לא נראית כמו סיבה לדאגה.. את\ה מוזמן לצפות קצת בפרק ולהבין.. סדרה זו היא די פארודיה קשה להאמין שהבן ינסה להשתלט על העולם, בעיקר כשהוא רואה שוב ושוב מה קורה בסוף ל"רעים" :) |
|
||||
|
||||
ראשית - זו היתה רק פאראפרזה, שנית - אין לי בעיה שבני ישתלט על העולם ( רק בגלל שלי זה לא הצליח לא צריך למנוע ממנו להגשים את חלומו), רק שיעשה את זה בקולו הטבעי בבקשה. שלישית-התוכניות דווקא היו משהו פחות פארודי במכוון, בדיוק מהסוג שפינקי והמוח שמות ללעג. נדמה לי שמה שהקסים אותו זה המכונות המסובכות שתמיד היו ברשות הרעים. באמת, איך ילד יכול שלא לרצות שתהיה לו מין קרן מוות אימתנית או קסדת מיינד קונטרול להשתלטות על הוריו ואחיו? |
|
||||
|
||||
גם לי אין טלויזיה בבית. לגבי שטיפת המוח שגורסת שצבעי פסטל בליווי מוסיקה יגרמו לילד שלך להיות סופרמן: אם יש לך ילד אתה לא גדלת על "ביפ". ורוב הסיכויים גם שכשהיית ילד היו רק ערוץ אחד ושניים. זה לפחות המקרה שלי ושל עוד אנשים רבים , ומדהימים, ומלאים, ועשירים (נפשית) שאני מכירה. אז cut "de" bullshit |
|
||||
|
||||
גם החמש שעות שצפיתי היו שטוזונים וסבא טוביה. לאורך כל הטיסה ראינו דפנה ודודידו וקונצונים ועכשיו אנחנו בגמילה (היא עוד לא יודעת שגם כשתהיה כאן טלוויזיה הם לא יבואו). קראתי את הכתבה במוסף הארץ ולדעתי היא היתה אובייקטיבית והציגה את הערוץ בצורה טובה. מעטים המקרים בהם נתקלתי בתכנים שלא אהבתי מערוץ ''הופ'' ורובם היו בסופי השבוע, כשבלאו הכי בקושי היה לנו זמן לצפות. באשר לקלטות ''התינוק המחונן'', פעם אחת בחיי זרקתי קלטת לפח, פשוטו כמשמעו. היא נקראת ''התינוק הצוחק'' ופרט ללימוד שגוי של מילים ועלבון לאינטיליגנציה, לא מצאתי בה הרבה. היו שתי קלטות שבהן נעזרתי כשרציתי לעשות דברים אחרים בבית, הן לא הזיקו אבל גם לא חיבבתי אותן יותר מדי. אותן ואת ההבעה הפאתטית מזילת הריר שנלווית אליהן. |
|
||||
|
||||
זה המקום להזכיר את קלטת ה"בייבי מוצרט" שנשארתי פעור פה ומזיל ריר מולה במשך כחצי שעה? כל הצעצועים הקופצים/טסים/גולשים/הולכים פשוט ריתקו אותי. זה קלטת למבוגרים זה, לא לילדים. טוף, אולי גם. |
|
||||
|
||||
אם זו ההשפעה שלו על מבוגרים, האם עלי לחשוף את ילדי (ההיפותטיים, תודה ששאלתם) אליו? |
|
||||
|
||||
כמובן. וגם את הילדים של שכניך, והילדים בגן, ובערים אחרות, ובמדינות אחרות, ואז נשתלט על העולם בעזרת בובות משורבבות לשון שצועקות "בוהאהאה!" ורכבות מעץ. |
|
||||
|
||||
בדיוק על זה דיברתי. והאמת היא שברגע שאתה קולט שאתה מזיל ריר על תמונה של תפוח ורקע שחור, שמי שהגה אותה עשה מזה מליונים, אתה חובט בעצמך עם מחבת ומתנתק. |
|
||||
|
||||
חובט בעצמי עם מחבת ומתנתק? אני הייתי פונה אליו ומנסה להשיג זכויות הפצה! |
|
||||
|
||||
אני פחות מסכים לתיאור הזה של בייבי מוצארט/באך כמיינד קונטרולר. לדעתי (ולדעת ילדי) זה היה קרוב להיזרק לפח (אחרי התינוק הצוחק), בשל חוסר בהפעלות. |
|
||||
|
||||
מסכימה איתך. לא זכור לי שצפיתי בקלטת לאחר שהילדה עברה את גיל 10 חודשים. כמו שאמרתי, זו היתה האלטרנטיבה הנוחה בשבילי לסדר את הבית ולהדיח כלים בלי לדאוג לתינוקת. |
|
||||
|
||||
אני דווקא חושב על ביבי מוצארט כקלטת קידום מכירות לצעצועים הללו, משהו כמו הפאואר ריינגרס. בכל אופן הצעצוע הזה עם הצרצרים(?) שעולים במדרגות הוא מדהים. |
|
||||
|
||||
מביאים לתינוק שלי את הסעיף. הוא בן חצי שנה (כמעט) וצופה בבייבי מוצרט ובייבי באך פעמיים ביום (ולפעמים אפילו נרדם איתן). יש לו מספר קטעים שמחרפנים אותו: העולים במדרגות והקטע עם הנקודות הכחולות במוצרט, וצעצועי המנהלים המתכתיים בבאך. מה שכן, כמו שכתבו כאן, זה נותן כחצי שעה של שקט, וכשמדובר בתינוק שלי - זה המון. להופ הוא עדיין לא התחבר - הוא צעיר מדי, ולא מבין את הדיבורים. אבל נדמה לי שהסקר היה על הרגלי הצפיה של המבוגרים שבינינו. אז ככה - מאז שהסתיימו השידורים החוזרים של "חברים", אני צופה רק בשידורים החוזרים של "סקס והעיר הגדולה", שמחה על העונה השניה של "המגן" ומחכה כבר לסיום של "24" המנדנדת. אה, וגולשת ב- http://www.tve.co.il |
|
||||
|
||||
טוב, אם אתם מתעקשים, גם אני אחלוק מידע אישי חסר תועלת. מה 'כפת לי, אני. יש לי כינוי פיקטיבי. אז ככה: כלל לא ציפיתי בטלוויזיה עד ששמעתי לפני זמן-מה על חידוש שידורי "מופע שנות השבעים" - ומאז אני משתדל לא לפספס. בכלל לא ברור לי למה, אבל אני מאד אוהב את הסדרה. כך שהתשובה שלי היא "עד 10 שעות". |
|
||||
|
||||
אכן סדרה חביבה. אני נוהג לעשות את ההתעמלות היומית מולה, מה שמוסיף לי כשעה וחצי טלוויזיה בשבוע. |
|
||||
|
||||
סדרה נהדרת. חבל שהיא כבר לא משודרת בערוץ 2, כך שגם חשוכי הכבלים שבינינו (אני!) יוכלו להנות. |
|
||||
|
||||
מה הקטע עם שיר הפתיחה: Hanging out! האם זו פארודיה על הכלום או שזה הכלום עצמו? שאלה קשה ומטרידה..Down the Street - the same old thing! We did last week Not a thing to do - but to talk to you woaho yeah! Hello Wisconsin! ? חוץ מזה, נכון שהיה אתמול פרק גדול? |
|
||||
|
||||
בתור מי שלא שוהה דרך-קבע בתחומי ארצנו הקטנטונת, אני חייב לשאול: מה זה הדבר הזה, מופע שנות השבעים? זה מאמריקה (ויסקונסין)? (כי גם באמריקה, כאמור, אני לא ממש בעניינים). |
|
||||
|
||||
למיטב עניות דעתי, זוהי עוד סיטקומית, חסרת כל יחוד או אופי כלשהו. היא עוסקת בחייהם של חמישה בני נוער בויסקונסין בשנות ה70, כשהיא מתרכזת בעיקר בשיחותיהם במרתף ביתו של אחד מהם. כמעט לא תראה אותם עושים משהו מועיל (עבודה, לימודים...) או מגבשים תובנות מעניינות כלשהן. סתם, חבורת כלומניקים שעוסקים במיזמוזים, עקיצות, רכילות ודמיונות. אבל המשחק טוב והדיאלוגים מצחיקים מאוד, לפחות אותי. מצד שני, אותי גם כרוב כבוש מסוגל להצחיק לפעמים, אפילו אם הוא לא ממש מתאמץ, אז כדאי שתשאל מישהו קצת יותר אנין. אגב, במחשבה נוספת, יוצא לי לצפות בסידרה כמחצית מן הזמן שציינתי לעיל. |
|
||||
|
||||
זה גם קיים בערוץ אחד לפחות בארה''ב. אם הייתי רואה את הסדרה, הייתי זוכר איזה ערוץ. |
|
||||
|
||||
אתמול זפזפתי בטלוויזיה החדשה, רק כדי לראות מה יש ואיך רואים ונתקלתי בזה. אם זה יקרה שוב, אני אבדוק באיזה ערוץ. |
|
||||
|
||||
רביעי בשמונה בפוקס. 1 בהזדמנות זו אני רוצה לפנות בקריאה נרגשת למתרגמי-הטלוויזיה: מספיק לתרגם show כ"מופע"! |
|
||||
|
||||
TV show – תכנית טלוויזיה. לדוגמא: "Fox's fall schedule includes 8 new shows". בעברית: "לוח שידורי הסתיו של 'פוקס' כולל 8 תכניות חדשות". בתרגומית: "לו"ז הנפילות של השועל כולל 8 מופעים חדשים". |
|
||||
|
||||
אבל SHOW זה גם "הופעה" כמו בברודוואי. נדמה לי ששם התוכנית משחק על המתח בין שתי המשמעויות 1. 1 מעולם לא ראיתי את התוכנית, כל זה עפז. |
|
||||
|
||||
אינני חושב שהמשמעויות באנגלית (ארה''בית) די מובחנות כדי לאפשר משחק כזה. |
|
||||
|
||||
רגע, ואיך מתרגמים PROGRAM? והמשפט הבא: Our next program is The Seventies Show לעומתOur next show is a program about translations of TV shows in the middle east.
|
|
||||
|
||||
אם מוכרחים לתרגם את ההיבריד, הייתי אומר "תכניתנו הבאה היא 'תכנית שנות השבעים"'. השני יתורגם "תכניתנו הבאה היא תכנית על תרגומים של תכניות טלוויזיה במזרח התיכון". 1 למקרה שזה לא היה ברור מהפרסומים הזרים שעיינת בהם, שמה המקורי של התכנית הוא That 70s Show ולא The Seventies Show.
|
|
||||
|
||||
"אותה תוכנית משנות השבעים?" |
|
||||
|
||||
היא לא *מ*שנות השבעים. התפקיד ש"seventies" ממלא כאן הוא כנראה הכי קרוב לשם-תואר (קודם טעיתי כשחשבתי שיש apostrophe אחרי ה-s). אני גם לא רואה במה "אותה" עדיפה (להיפך, היא מוסיפה את המשמעות של זהות). על כל פנים, אני לא רוצה שיישתמע שאני מחייב תרגום מילולי של שמות. רק רציתי להצביע על הבעיה בתרגום "[TV] show" ל"מופע", בעייה שקיימת גם בשמות המתורגמים של תוכניות אחרות וגם בתרגום מלל-התכניות עצמן. |
|
||||
|
||||
התרשמותי היא שזו "That 70's Show" על משקל "או, זו אותה תוכנית משנות השבעים." זו אמורה קודם כל להיות פארודיה על תוכניות כאלה כגון "Happy Days," (גם שם יש בחור מופרע שגר בביתה של משפחה מהוגנת-לכאורה). בפרומואים נוהגים לומר הרבה "it's that 70's show," ומשחקים על המשמעות _הזו_. שוב, זו התרשמותי שלי, והיא לא מחייבת. |
|
||||
|
||||
בכל אופן אין שם גרש (apostrophe). |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
לא, זה הגרש של השמטת ה-19, לא גרש-השייכות, שהיה עשוי לבוא לפני האות s. |
|
||||
|
||||
אה! לגרש שייכות התכוונת. כן. אולי זה משחק מלים? (איך יורדים מהעץ עכשיו?) |
|
||||
|
||||
המקור שלי הוא זר במובן משונה ( העיתונים) ולכן לא היכרתי את המקור. בוודאי שתרגומך יותר מדוייק ( אם כי מסורבל). |
|
||||
|
||||
המשדר הבא הוא "תוכנית שנות ה-70". |
|
||||
|
||||
משדר! כמובן ! |
|
||||
|
||||
מה שהנבוך אמר. סחתיין עליכום! |
|
||||
|
||||
משפט כזה יכול להישמע בימינו רק בערוץ הראשון. |
|
||||
|
||||
אם אתה אומר. (אין לי TV). |
|
||||
|
||||
עכשיו זה כבר לא יעזור. ברגע ששם תופס, הוא נשאר אפילו אם הוא מטומטם ולא כל שכן כשהוא לא איום ונורא, כמו במקרה הזה. הרבה מתרגמים משתדלים להמנע מאינגלוז ומעדיפים לבחור במילה הגיונית יותר. במקרה של סדרות מיובאות, כשהמתרגם לא מצליח לתרגם את שמה לשביעות רצונו, מוטלת המשימה על אנשי הערוץ המסוים ואז התוצאה עלולה להיות הרבה יותר גרועה. לדוגמא - התוכנית "Real men", תורגמה בערוץ E! ל - "אחלה גבר" והמגזין "Passengers", הפך ע"י אנשי AXN ל"דאחקות". |
|
||||
|
||||
לא רוצה להרוס את דיון התרגומים אבל בערוץ 3 קוראים לתוכנית פשוט "שנות ה- 70". אני חושב שכשהתוכנית שודרה בחינוכית 2 קראו לה "מופע שנות השבעים" אבל אז אף אחד לא צפה בה בכל מקרה. |
|
||||
|
||||
ונכון, קראו לה ככה. |
|
||||
|
||||
בהזדמנות זו אני רוצה להצטרף לקריאה הנרגשת למתרגמי הטלוויזיה: מספיק לתרגם bold כ"אמיץ(ים)"! |
|
||||
|
||||
אלמ"תט1 אבל זה יחסוך לי קצת תגובות אם כל מתלונן יכתוב הצעה חליפית. אולי נועזים? חוצפנים? 1 אני לא מתרגם תוכניות טלוויזיה |
|
||||
|
||||
למה לחסוך בתגובות? כמה שיותר תגובות באייל- כך אני אבלה יותר זמן כאן במקום ללמוד למבחן שלי. אני תמיד טענתי ש"היפים והאמיצים" צריכים להיות "היפים והנועזים"- ואם אנחנו כבר בעניין חסכונות, אז עם התרגום הזה, היה יכול להיחסך ממני החלק הראשון של המשפט שאני זוכה לשמוע מדי פעם: "על איזה אומץ מדברים שם בכלל? זו סידרה מטופשת". |
|
||||
|
||||
על איזה תעוזה מדברים שם בכלל? זו סידרה מטופשת |
|
||||
|
||||
והקישור המתבקש: הדיון הנצחי ב"עין הדג" על שגיאות תרגום בסרטים וסדרות טלוויזיה. http://www.fisheye.co.il/story.php3?id=234&NewOn... |
|
||||
|
||||
Thanks for the link….I had a good laugh.
When I watch English movies with Hebrew subtitles I find myself listening as well as reading, and comparing the translation is an added pleasure…I highly recommend. |
|
||||
|
||||
הקריאה שלך מסוכנת. הם עוד יחליטו להחליף את ה-o ב-a ואז יהיה לנו קהל של נעלבים. וחוצמזה, הנה הזדמנות לתת קישור לאתר "תרגומון": http://www.targumon.co.il |
|
||||
|
||||
אני בזמנו נהגתי לקרוא לה "The Bald and the Pitiful." *מתכופף* |
|
||||
|
||||
ובעברית: "היפים והמוצ...". טוף, לא משנה. |
|
||||
|
||||
והיום, ביפים והאמיצים1, היה דיאלוג קצר וחביב בין מייסי (שחזרה מהמתים) לבין אמה סאלי (שאותה אף פעם לא הרגו. מענין למה). במהלך השיחה מייסי ציינה ששתתה קפה עם חבר ב"אינסומניה". התרגום: "הייתי בבית קפה עם חבר שסבל מנדודי שינה". בכלל, התרגום של הסדרה הזאת פשוט על הפנים בחודשים האחרונים, שזה די מפתיע- אפשר לחשוב מה כבר יש לתרגם שם, ממילא כל הדיאלוגים חוזרים על עצמם. 1- אל דאגה, אני לא באמת הולכת לתת כאן תקציר יומי. |
|
||||
|
||||
מדוע את הצעירה להרוג ואת האם לא? אם לפשט: זקנה מתה — כלב נשך אדם. צעירה מתה בדמי ימיה — אדם נשך כלב. צעירה מתה בדמי ימיה וחוזרת מהמתים — אדם נשך כלב, הכלב הפך לכלב-אדם ומטיל אימה על תושבי עיירה מרכז-אמריקנית מבודדת עד עצם היום הזה. |
|
||||
|
||||
לסאלי היה לא מזמן התקף לב, לא? (ז"א ש"כמעט" הרגו אותה.) |
|
||||
|
||||
אתה יודע מה זה, לקבל אימייל מהאייל ולראות שמישהו הגיב על הודעה שלך במילים "נכון שהיה אתמול פרק גדול?", כשהוא מדבר על סדרה (נהדרת!) שאתה לא יכול לראות כי לא הצלחת לשכנע את אמאבא שחייבים כבלים/יס בבית? אין לך לב, אתה. |
|
||||
|
||||
סליחה. שכחתי שמה שכתבת בעצם היה שאת לא יכולה לראות את הסדרה. מצטער. עתה, במשך 24 שעות אחשוב על מעשיי, במקום לכתוב באייל. |
|
||||
|
||||
עזוב, בשבילי מספיק שלא תראה את הסידרה שבוע, לאות הזדהות. :) |
|
||||
|
||||
כשאת כותבת "מביאים[...] את הסעיף" ו"קטעים שמחרפנים", זה במובן שלילי ( צועק ובוכה) או חיובי ( צוחק ונהנה)? אולי זה קשור למוסיקה ולא לוידאו? |
|
||||
|
||||
אני אומנם אינני אמא, אך בחופשת הקיץ עסקתי, לדאבוני (מה לא עושים בשביל כסף?) בשמרטפות על שני ילדים מתוסכלים. וכיוון שכך, נאלצתי להשלים עם עובדת החיים המרה כי זאטוטים לעד ייתלהבו מכמה מוטציות יורקות אש (ואולי לא רק זאטוטים??? זה כבר דיון אחר בנושא שכתבתי עליו מאמר מרתק). כך נאלצתי להתבונן בכל היוגי הו, ג'קי צ'אן פוקימון שמוקימון וטימטומון. אבל... ברגע שהעוללים עצמו את עיניהם (מתי זה קרה? בכתוביות הסיום של הפאואר ריינג'רס) שלטטתי בהנאה ולפתע מצאתי ערוץ גאוני. בטח שמעתם עליו, על ההכלאה בין ערוץ 6 לערוץ 8, והוא ערוץ 7. גזור ושמור, הקלט וצפה. הערוץ הנורמאלי היחיד שקיים במחוזותינו. שופע מידע והומור, תוכניות על חיות ובני אדם, עובדות עם דעות, שאלות ותשובות, רק עברית ועברית. תוכניות מרתקות לילדים, שעשועוני מידע, ובקיצור: הקץ למורדים! הקץ ליוגי הו, סוף סוף ערוץ שלא מתיימר להחדיר סקס סמים ורוקנרול למוחם התמים (או אולי "התמים") של ילדים בני שש. הורים, אני ממליצה בחום. חוצמזה, גם אתם תיהנו (תראו שבמהרה תיגמלו מהטלטאביז). |
|
||||
|
||||
הערוץ נקרא "לוגי" (עם 8 קטן במקום חולם), ולא "ערוץ 7" (השם הזה שמור למקום אחר לגמרי). המקום אכן חביב להפליא, אבל בביקור מקרי, נתקלתי גם ב"עולמו של ביקמן", שהיא תוכנית מופלאה, משעשעת, מצויינת ומומלצת, אבל בהחלט לא בעברית. ואגב - עובדות עם דעות? |
|
||||
|
||||
כן, כן, מיהרתי אז נסחפתי (עובדות עם דעות). המעבדה של ביקמן היא עם כתוביות, אני חושבת שזה נחשב (לא?) מילא, תודה שהזכרת לי את שם הערוץ החביב, גם לי זה נשמע לא מצלצל, ערוץ 7... |
|
||||
|
||||
אה, כתוביות נחשב? אז גם ערוצים 1, 2, 3, 4, 5, 6, 8, 10 ואפילו AXN - כולם בעברית, עברית, עברית. לא? |
|
||||
|
||||
כתבתי שם "(לא?)", וכך שללתי את עצמי ואת השטויות שלי בנונשלנטיות (לא?) |
|
||||
|
||||
ההמלצה שלי היא לגור בשכונה חרדית בלי טלויזיה. לפני סוכות הסתובבתי בשכונה בסנהדריה. זה היה לילה, הרחובות היו צרים, פה ושם הייתה סוכה על הכביש ואנשים ונשים עברו על פני. אני פונה ימינה, נכנס לרחוב קטן ואפל, בסופו נמצא היעד שלי, ורואה שני ילדים שוכבים על הכביש וחופרים. זה היה אתר בניה קטן כמה בלוקים וקרשים וחול וחצץ. הם היו לבושים בחולצות משובצות ומכנסים ארוכים ונראו רציניים מאד. - ערב טוב, פניתי אליהם, מה אתם עושים? - מחנה. הם ענו לי. - לילה טוב. והמשכתי. ילדים חרדים לומדים המון כבר בכתה ב' וג' הם גומרים את בית הספר ב14:30, 15:30. הם לבושים באופן מסודר ואת זמן הפנוי הם ממלאים בעצמם. חייהם קשים, והאחיות לרוב מגדלות את התינוקות ילד אחרי ילד. אך את עוצמתם האישית הם שומרים. זה היה כבר 19:00 בערב, אך הם היו עדיין עסוקים בלבנות את המחנה. |
|
||||
|
||||
לא רק בגיל הרך, עסוקים כל הזמן בלבנות את המחנה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |