יצא לאור בעברית: ''גֶדל, אֶשר, באך'' | 3374 | ||||||||
|
יצא לאור בעברית: ''גֶדל, אֶשר, באך'' | 3374 | ||||||||
|
פרסומים אחרונים במדור "ספרים"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
לא קראתי את התרגום, אבל מכיוון שלתרגם את הספר זו משימה בלתי אפשרית לחלוטין, ואני סומך על שיקול דעתם שלא היו מפרסמים משהו לא ראוי, התרגום הזה הוא הישג לא מבוטל. |
|
||||
|
||||
כל הכבוד לטל וירדן! לבושתי אוסיף שטרם קראתי את הספר, והמתנתי להוצאה לאור של התרגום של טל וירדן כדי סוף-סוף לקרוא אותו :) |
|
||||
|
||||
כמה אני שמח שטרם בזבזתי את כרטיס המתנה שקיבלתי לרכישת ספרים בסטימצקי לפני שנתיים. זה בטח יהיה כיף לקרוא את הופשטטר בעברית. |
|
||||
|
||||
אתה בטוח שהכרטיס עוד בתוקף? :-) |
|
||||
|
||||
בשעתו הם אמרו לי שאין לו תאריך פגות. אדווח בהקדם. |
|
||||
|
||||
תאריך פגות הוא מהחודש השמיני להריון ומוקדם יותר. אתה מדבר על תאריך תפוגה. |
|
||||
|
||||
וגם, כל הכבוד ומזל טוב. |
|
||||
|
||||
הדבר הראשון שעבר בראשי בזמן שניסיתי לצלוח את הספר המורכב הזה בשפת המקור היה חוסר האפשרות המובנה בו לתרגמו לעברית. אני גרסתי שזו משימה שתדרוש נצח אחד ואולי אף יותר ומסתבר שטעיתי באינספור סדרי גודל. שאפו |
|
||||
|
||||
כן, זה גם היה הדבר הראשון שעבר בראשי בזמן הקריאה הראשונה. 16 שנה אחר-כך, תראה מה יצא... |
|
||||
|
||||
טל, ירדן, כל הכבוד על השלמת המשימה הגדולה והייחודית הזו, ועל הצלחתכם לפרסם את התרגום בהוצאה כה מכובדת. שמעון |
|
||||
|
||||
יש לך מושג כמה עותקים יודפסו מן המהדורה הראשונה? |
|
||||
|
||||
כן, אבל אין לי מושג לגבי מדיניות ההוצאה בדבר פרסום הנתונים הללו... |
|
||||
|
||||
טוב, אז אאלץ לפרוש שק שינה מול אחת מחנויות הספרים. |
|
||||
|
||||
אתה יכול לקפל אותו ופשוט לקפוץ לצומת ספרים ברמת-ישי, לפחות לדברי הסניף בדיזינגוף סנטר. |
|
||||
|
||||
אני לא מבין מה הבעיה. בסטימצקי בקניון איילון כבר ראיתי את הספר. |
|
||||
|
||||
והיום גם בחנות המקוונת של סטימצקי (שלשום לא היה, אתמול לא בדקתי). המחיר, למתעניינים, 81.60 ש"ח. |
|
||||
|
||||
בבוקמי פחות (69.10). |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
לא הגזמתם קצת עם המחיר? מנה פלאפל אני קונה בפחות! |
|
||||
|
||||
אני רוצה לקנות את הספר הזה. מהו שם החנות בקניון קרית אונו בה מוכרים את הספר ב-20 ש"ח? מישהו יודע היכן ניתן לקנות את הספר במחיר הזול ביותר? תודה. |
|
||||
|
||||
אני ארוץ לחפש את התרגום לראות איך התגברתם על כמה מהקשיים הגדולים בטקסט הזה, אני גם תוהה אם נעזרתם בתרגום של אליס בארץ הפלאות לחלק מהם. מה שכן, הופתעתי לגלות שהספר לא תורגם עד כה. האם זה ספרו הראשון של הופשטטר שמופיע בעברית? |
|
||||
|
||||
זה אכן ההופשטטר הראשון בעברית. ועם כל תחושת ההישג במשימה הבלתי אפשרית, הצניעות מחייבת לציין שהספר כבר תורגם לצרפתית, איטלקית, גרמנית, ספרדית, סינית, רוסית, ואולי עוד. ותודה לך ולכולם על הברכות! |
|
||||
|
||||
טוב, לפחות באיטלקית ובספרדית נראה לי שחלק גדול מהמוקשים האפשריים בעברית אינם שם. |
|
||||
|
||||
בהקדמה שלו לאחת המהדורות הופשטטר כותב על תרגום הספר לשפות אחרות. הוא עצמו מתעניין בתרגום, ובין היתר תרגם את יבגני אונייגין של פושקין לאנגלית, והיה בקשר קרוב עם חלק מהמתרגמים של גא"ב לשפות זרות. הוא מצר שם בחרטה על הסקסיסטיות בכך שכל הדמויות בספר הן גבריות, ומספר שהוא שמח מאוד כשגילה שבתרגום לאיטלקית, למשל, מר Tortoise הפך לגברת Tartaruga. |
|
||||
|
||||
נשמע חביב ביותר. מעניין, כשקראתי אותו לא שמתי לב לגבריות היתרה הזאת, רק מראה כמה שנים עברו מאז... |
|
||||
|
||||
אצלנו הדמויות הראשיות נשארו גבריות, באסה. במקור יש דמות-משנה נשית אחת, והיא הפכה אצלנו לגברית - אבל דמות משנה אחרת הפכה מגברית לנשית. הכל, כמובן, משיקולי משחקי מילים. |
|
||||
|
||||
השג מפעים, יישר כוח על גמר העבודה המונמנטלית. אגב, מי עשה את הכריכה? |
|
||||
|
||||
כפי שאומר הכיתוב לעיל, יהב מרום ואמרי זרטל. מרום, אדריכל וגיסנו, שרטט את הקוּבּיאות. זרטל, עובד של ההוצאה, עיצב - כלומר מיקם את הטקסט, בחר גופנים וצבעים, וכאלה. |
|
||||
|
||||
:-) אני מבינה שקוביאות זה triplets, נחמד מאד. שאפו לארכיטקט, זה נראה מאד מאד קשה. אגב, הופשטטר, ממש בנה את הקוביות מעץ. יש לי סטרט אפ בשבילך - תליונים יצוקים כאלה, כל גיק וגיקית ירצו אחד כזה (גם אני, למרות שפעם זרקתי ספר של הופש' לפח הזבל) |
|
||||
|
||||
ה-triplets המקוריים יושבים עד היום על שולחן העבודה של הופשטטר, מוסרים לנו מקורות אמינים. לגבי תליונים עם הקוביאות, קצת קשה – זו העליונה לא ממש אפשרית, פיזית (כלומר, היא מורכבת משני חלקים נפרדים). |
|
||||
|
||||
1. אם הצלחתם לתרגם - תצליחו גם ליצור קוביה מחלק אחד... 2. ברשותכם - אסיר את הכובע בפניכם , במקום שאפו 3. את האנגלית התחלתי כל שלוש שנים - מעולם לא הגעתי לסוף 4. עדיין מחכה לספר העברי בדואר. עוד יומיים. 5. ברצינות: תודה רבה! |
|
||||
|
||||
אם להיות דקדקנים, לפני זמן קצר תורגם לעברית ספרו האחרון של הופשטטר, "אני לולאה מוזרה". איני יודע מי המתרגם, אולם נדמה לי שמגיעה לו התנצלות מאיתנו: פרסום התרגום עוכב כדי לפרסם קודם את הספר הראשון "כרונולוגית". |
|
||||
|
||||
איזה פרויקט נפלא. יישר כוח. אהיה בין הקונים הראשונים של התרגום החדש. |
|
||||
|
||||
וכמובן, תדרוש חתימה/הקדשה של המתרגמים. |
|
||||
|
||||
בשביל זה אני אדרש לפרוטקציה. אולי חברת מערכת לשעבר. |
|
||||
|
||||
כל הכבוד לירדן ולטל על סיום המפעל הענק הזה. בהצלחה במכירות :-) |
|
||||
|
||||
נקווה שישארו עותקים עד לביקור הקרוב בארץ. |
|
||||
|
||||
לאחר כל השבחים שזכה להם התרגום מפי גדולים וחשובים, אין צורך בתוספת קלת משקל שלי. בכל זאת אביע התפעלותי מעוז רוחם של המתרגמים, שלקחו על עצמם משימה שנראית בלתי אפשרית, והתמידו בה עד להשלמתה. אספר סיפור קטן: זמן קצר לאחר שהספר (באנגלית) יצא לאור, ניגשתי לחנות "סטימצקי" וביקשתי אותו. ענתה לי המוכרת: "ספר על אשר יש במחלקת האמנות, ספר על באך תמצא במחלקת המוזיקה, אבל מי זה גדל?" מאז הספר נמכר היטב בסטימצקי, כמה נפלא שכעת יש לו גם גרסה עברית. |
|
||||
|
||||
לא אקנה את הספר. אני קמצן. אבל לא ידעתי שטל תכנת את האתר. תודה טל. |
|
||||
|
||||
טל, כמי שעלה על עקבותיו של העותק הישן שלך, אני מזמין עותק חתום!! |
|
||||
|
||||
תודה. תהיתי לאן נעלם העותק ההוא... |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
To have a gimel ... they probably explained why not gadil
|
|
||||
|
||||
האמת, לא זכור לי שבכלל חשבנו על ''גדיל''. רעיון יפה, אבל במחשבה עכשיו, לדעתי פחות טוב מ''גביש''. לזכותו יתרון, של יותר קרבה סמנטית למילה המקורית, אבל המשקל של זה נמוך מאוד. מבחינת הנאותות הרעיונית, שניהם נראים לי שקולים. היתרון של המצלול עם ''גדל'' הוא לטעמי חיסרון, כי הוא לא מאוזן על-ידי מצלולים דומים עם שני הגיבורים האחרים. בנוסף לכך, ''גדיל'' מופיע בצורה דומיננטית בחלק מסוים של הספר, במשמעותו הביולוגית, וגם זה קצת פוגם באטרקטיביות של שימוש בו באופן מופשט בכותרת (גביש מוזכר בספר במשמעותו הפיזיקלית, אבל די בחטף). לבסוף (שיקול שלא הייתי חושב עליו לפני שנתיים, אבל עכשיו כן), לא הייתי רוצה לאתגר את הקונה הפוטנציאלי בחנות עם מילה אקזוטית כזו, בכותרת שגם כך אינה שיא הקומוניקטיביות. |
|
||||
|
||||
עוד סיבה אזוטרית להעדיף "גביש" היא נושא הדוקטורט של הופשטטר: אנרגיה בגביש אידיאלי. (מוזכר בקצרה בספר.) |
|
||||
|
||||
"גביש בן אלמוות" הוא תרגום מוצלח יותר מהמקור, מלבד הפרט הזניח בעיניי שסדר האותיות השתנה. ראשית הוא מצטלצל טוב יותר, שנית ה braid שבמקור נשמע מאולץ (אלא אם יש לו סיבה עמוקה בטקסט) כי הקשר גדל-אשר באך פחות דומה למקלעת ויותר לעצם רב פנים, כדוגמת ה"קוביאות" שעל הכריכה. למעשה גם ה golden נשמע מאולץ אלא אם יש לו סיבה עמוקה בטקסט. הבחירה בגביש מזכירה את הקוביה, בשריג הגבישי המולקולות יכולות להתמקם בצורות שונות וליצור חומרים שונים, האור שעובר דרך השריג מטיל "צללים" וצבעים והתאבכויות שונות, ובנוסף לכל שריג הוא סריג, מה שמחזיר אותנו למקור - braid. |
|
||||
|
||||
בכלל לא חשבתם על "גדיל"? לשווא פרסמתי את תגובה 461547? |
|
||||
|
||||
רק בהערה קטנה, להופשטטר יש ספר שלם שעוסק רק בתרגום, והוא Le ton beau de Marot, ספר שכולו סובב סביב תרגומים שונים לשיר רנסאנסי אחד - כמובן עם כל ההתחכמויות ומשחקי המילים שאפשר לצפות להם מהסופר הזה. הספר הזה, מלבד שיר הלל לאמנות התרגום והעוסקים בה, הוא גם מעין הספד ארוך ונוגע ללב לאשתו של הופשטטר, שמתה ממחלה בגיל צעיר. |
|
||||
|
||||
אכן. הספר הזה עזר לנו רבות. בין השאר, הופשטטר מספר בו על תהליך התרגום הראשון של GEB, לצרפתית, ועל כך שבדרך התיישב והעיר (בדיו אדום אאל"ט) על עותק של GEB המון הערות למתרגמים. כל זה עודד אותנו לפנות אליו, ולקבל צילום של העותק המוער (וגם ידידות-בהתכתבות ארוכת שנים). |
|
||||
|
||||
מעולה מעולה !!! כבר המון זמן שאני מחכה בקוצר רוח לתרגום ממש תודה לכם. רק שאלה אחת ברשותכם נראה לכם שאולי יש מצב בהמשך שאולי תתרגמו גם את אני לופ מוזר? ביחס לגדל אשר באך זה ממש קצת עמודים דרך אגב גם צללי המוח של רוג'ר פנרוז זה גם ספר מעולה על הנושא של תודעה ..מעניין אם איי פעם יתגרגמו גם אותו או אם היה כבר כתבה או דיון באייל גם עליו ......? |
|
||||
|
||||
נראה לי שהספרים של פנרוז הם האנטיתזה של גא"ב - גם טרחניים וכתובים מעיק בעוד שגא"ב קליל, זורם ומרתק (יחסית למשקל של הנושאים שלו, כמובן); וגם מציגים עמדה פילוסופית הפוכה למדי לזו של גא"ב. |
|
||||
|
||||
אני לא באמת יודע. לא קראתי את הספרים של פנרוז . קראתי רק עליהם. אז אני אאמין לך. אבל מעניין אותי לשמוע גם את ההדעה הפילוסופית המנוגדות שלו. יש דברים ותאוריות לגבי מהות התודעה שרוג'ר פנרוז מדבר עליהם שלא מופיעים בגדל אשר באך. למרות שהוא גם מדבר שם על המשפט של גדל וגם הבנתי שצללי המוח ביחס לשאר הספרים של פנרוז ,הוא הזורם והמסכם ביותר של הדעות שלו. נראה לכם שיש מצב שיתרגמו גם אותו לעיברית ?? |
|
||||
|
||||
בנוגע ל"אני לולאה מוזרה", תגובה 580854. |
|
||||
|
||||
תודה...נו טוב מניח שלא יתרגמו את פנטרוז בזמן הקרוב דווקא כול להיות מגניב להרחיב על הדעות המנוגדות שלו |
|
||||
|
||||
טל, ירדן: כל הכבוד על הישג מונומנטלי. |
|
||||
|
||||
תודה רבה רבה לכם ! |
|
||||
|
||||
יותר מכל הכבוד, יותר משאפו, יותר מהמון ברכות ארוצה ואקנה לי מיד גיורא |
|
||||
|
||||
מצטרף לברכות, ומאוד מתרשם מההישג. אתם יכולים לספר קצת על תהליך התרגום ועל חלוקת העבודה בינכם? |
|
||||
|
||||
כתוספת, יהיה נחמד לשמוע איך הגיעו השבחים המכובדים לתרגום - האם יצרתם קשר עם המהללים? האם פשוט שלחתם להם עותקים? |
|
||||
|
||||
ההוצאה יצרה איתם קשר. למי שהיה מעוניין, נשלח עותק. עדה יונת שיבחה את התרגום, השאר שיבחו את המקור. |
|
||||
|
||||
נו, נו, אני מניח שמדובר בשיקולים כלכליים, אבל זה קצת מטעה. כשאני קראתי את רשימת המהללים היה לי ברור שכולם מתייחסים לתרגום. חבל. למרות זאת גם אני אצטרף למברכים, ולא נותר לי אלא להצטער שכבר קראתי אותו במקור. |
|
||||
|
||||
ראשית, אל תצטער שכבר קראת את המקור: קרא גם את התרגום. במקור יש רק איינשטיין אחד, אצלנו שניים. במקור מוזכר רק צבי, אצלנו מוזכרים איילים לא פחות מארבע פעמים, פעמיים מתוכם – איילים קוראים. [עד כאן פרסומת חסרת בושה.] איני בטוח שכל המצוטטים מתייחסים רק למקור; חלקם, אולי כולם, קיבלו עותקים מלאים או פרקים לדוגמא בדואל בטרם כתבו את המלצתם. אני יודע בוודאות שלפחות אחד מהם גם קרא את אותם פרקים לדוגמא שקיבל בטרם כתב את ההמלצה. עם זאת, פרופ' יונת היתה היחידה שהתייחסה במפורש לאיכות התרגום (וגרמה לנו להסמיק, וירטואלית לפחות). היוצאת-מן-הכלל היא אחינועם ניני, שהמלצתה לקוחה מתוך ראיון שהעניקה ל"ידיעות" באפריל 2008 ובו דיברה על הספרים האהובים עליה. |
|
||||
|
||||
חלוקת העבודה היתה די סימטרית. לגבי תהליך התרגום... קצת מסובך. ננסה לארגן תשובה מסודרת בהמשך. |
|
||||
|
||||
אחד הספרים המופלאים שקראתי, כמובן שיש לי אותו אבל אשמח לשלם ישירות לכם בלי שכל שרשרת המזון בדרך תנגוס בבשר החי... |
|
||||
|
||||
אי אפשר, מצטערים. (ואני למדתי להעריך את שרשרת המזון הזו - היא כוללת כמה פונקציות שאמנם אין להן זוהר של קרדיט יצירה, אבל הן מלאו תפקיד קריטי בליטוש הספר, ובעצם זה שיש ספר. ואפילו אלה בקודקודי הפירמידה העסקית, שרק אומרים אתה כן ואתה לא ולזו מאה וחמש ולזה תשעים, ומרוויחים מזה יפה - אני מקווה - הם לא במועדון של דנקנר ותשובה. אם זה מנחם אותך...) |
|
||||
|
||||
אתם לא מקבלים 50 ספרים מההוצאה, שאותם אתם יכולים למכור במחיר מופקע בגלל החתימה שתוסיפו להם? באו'ריילי זה ככה. |
|
||||
|
||||
(כנראה שהתפספס) מתי ואיפו ארוע החתימות וההקדשות? תודה |
|
||||
|
||||
לא התפספס, פשוט, כרגע, לא מתוכנן ארוע כזה... כמובן שנודיע כאן אם זה ישתנה. |
|
||||
|
||||
אנו אכן מקבלים מספר עותקים, אבל לא כמות שתצדיק פתיחת דוכן מכירות. מלבד זאת, ראה תגובתו של ירדן בקשר לחשיבותם של שאר העוסקים במלאכה. |
|
||||
|
||||
אני זוכר עוד את תחילת הפרוייקט כשניסיתי לסייע בתרגום אחד הפרקים (למרות שלא, כאילו, קראתי את הספר ממש), וגם את הטיוטות הראשונות של המה-שמו סרטן. עד היום לא קראתי את הספר, למרות שקניתי אותו וכבר הספקתי למכור לקראת הטיסה לקנדה. אולי במקום לקנות מחדש את המקור אני אקנה את התרגום. בכל זאת, ארבעה איילים קוראים! |
|
||||
|
||||
ארבעה איילים, אבל רק שניים קוראים. ואל תפספס את עמ' 22. (זה נכון, למעשה, לכל משתתפי האתר). |
|
||||
|
||||
אפשר לנחש שאהבתם אותו, אחרת לא הייתם מתרגמים. לכן יותר מסקרן לדעת האם יש משהו בספר (שבסופו של דבר מציג עמדות חד משמעיות למדי) שאתם *לא* מסכימים איתו? |
|
||||
|
||||
כי לקודמת כנראה מתביישים לענות: ניצלתם איכשהו את זה שבעברית (להבדיל מהמקור) ראשי התיבות הם גם שלוש האותיות הראשונות בא"ב? |
|
||||
|
||||
למיטב זכרוני, לא. |
|
||||
|
||||
לא ניצלנו את זה במפורש; אני מקווה שהמתבונן בכריכה נהנה מהעובדה הזו, שזכינו בה מההפקר. השאלה הבאמת טובה היא האם היינו יכולים וצריכים לשנות את שם הספר ל-"אשר, באך, גדל"! אין לי ספק שאילו הופשטטר היה כותב בעברית, זה היה השם. למה לא שינינו? הנה שלל סיבות: השם המקורי מחייב מדי; הוא כבר "מותג" חזק; חשבנו על זה מאוחר מדי; זה דורש שינויים יחסית גדולים בטקסט, למשל לשנות את סדר תתי הפרקים האחרונים, מה שבתורו עלול להצריך שינויים נוספים, ואולי "אסורים", לצרכים פואטיים-רטוריים; וגרוע מכל, כנראה - לא הצלחנו למצוא כותרת משנה שתאפשר עדיין שימוש בסכמת הקוביאות. הקף בעיגול את התשובה הנכונה... |
|
||||
|
||||
גם מבחינת המקצב, השם המקורי נשמע יותר טוב (שני השמות הראשונים שווים במס' הברותיהם, והשלישי חותם בהברה נחרצת אחת). בסדר שציינת נוצר "כריך" שמאבד את כוחו המצלולי(?!). |
|
||||
|
||||
מצטרף. להגיד ''גדל, אשר, באך'' זה כיף. להגיד כל פרמוטציה אחרת למעט אולי ''אשר, גדל, באך'' - לא. |
|
||||
|
||||
באמת תודה. בסוף, כמו תמיד, משאירים לי את כל העבודה המאוסה. אז ככה: "גֶöדל, אֶשר, באך" היא אנגרמה של "אשך גדול בא!". הנה, כתבתי את זה. עכשיו מבסוטים? ________ ולשאלה "אין לך משהו קונסטרוקטיבי לתרום לדיון?", התשובה, כרגיל: "תרמתי במשרד". |
|
||||
|
||||
הופ הופ הופ, אתה חושב שלא נשים לב שהעלמת רי"ש אחת? (האמת היא שכמעט התקזזנו איתך. יש אנגרמה אחת במקום בולט בתרגום שבלהט השמחה על התוצאה המוצלחת שהיא נותנת לא שמנו לב שהשתמשנו ברי"ש עודפת. רק בשלב הגהה די מתקדם תפסנו את זה, מחינו זעה מהמצח, ובלענו ירידת-מה באיכות התוצאה - שעדיין, החלטנו, ראויה להישאר.) |
|
||||
|
||||
וגם גימטריה של "סוף עידן הרוע", "ריבלין ראובן", "לא טוב היות האדם לבדו" ואף "מה קורה גבר". |
|
||||
|
||||
נכון, תודה. אבל אני עומד על ניחושי שאילו הופשטטר היה כותב בעברית הוא היה מתפשר על המקצב, כמו גם על סכמת הקוביאות, כדי לחגוג בתרועה את האלף-בית-גימל. אם מוותרים על הסכמה, אגב, כותרת המשנה שלנו דווקא עובדת מצוין עם ''אשר, באך, גדל'', כשהיא חוזרת על הרצף בסדר הפוך. |
|
||||
|
||||
ועוד אחת: האם הופשטטר בהנחיות למתרגמים מסביר את כל (אלפי?) משחקי המילים שלו? אם לא, האם לא היה חשש שפספסתם משהו? |
|
||||
|
||||
לא וכן, בהתאמה. יש כמה וכמה משחקי מילים שלא סומנו על ידו (למשל, כל מה שקורה בביבליוגרפיה ובאינדקס). אני לא *חושב* שפיספסנו משהו, אבל החשש קיים. |
|
||||
|
||||
זה מאוד מרשים. אני הייתי נמנע מראש מלתרגם את הספר ולו מתוך האמונה שלי שרוב משחקי המילים עברו לי מעל הראש. |
|
||||
|
||||
יש משהו באינדקס שהוא די בבירור משחק מילים, אבל בעיון מעמיק לא הצלחנו לפענח אותו. הוא כל כך זניח שאני לא אתפלא אם גם הופשטטר שכח. בכל אופן, אני מסיר למפרע את עשרת הכובעים הבאים שאחבוש בפני מי שיצליח. אני לא יכול לתת כאן את כל הרקע הנחוץ, אז רק למי שמחזיק את הספר, באחת השפות - מדובר בשמו הפרטי של זילבראשר. |
|
||||
|
||||
האם פענחתם את משחק המילים המקביל בין קופפרגדל לעיר אירופית אחרת? ושאלה אחרת, לא בלתי קשורה: כמה תרגומי גא"ב מונחים על שולחנך? |
|
||||
|
||||
מונח על השולחן רק העברית. הגרמנית, הצרפתית, והאיטלקית תקועים במדף גבוה בארון. היתה לי גם גרסת טרום-הוצאה-לאור של הרוסית, ונתתי אותה לפני כמה ימים לידידה שתוכל להפיק ממנה הנאת-מה. |
|
||||
|
||||
התכוונתי גם לשאול, כנראה באופן מתחכם מדי, האם עיינתם בתרגומים האחרים, והאם נעזרתם בהם לצורך פענוח חידות תרגום? האם נעזרתם בגרסה אלקטרונית של המקור, כגון זו שבאמזון? בשנים האחרונות, כאשר אני קורא בספר-נייר, אני מחפש בתסכול אחר מקש Ctrl-F. האם אני שואל שאלות קטנוניות מדיי? אני עדיין נפעם מההשג (למרות שטרם הספיקותי וגו'). |
|
||||
|
||||
אני עיינתי קצת בתרגומים האחרים, אבל זה לא היה מועיל במיוחד, ואחרי זמן קצר גם הפסיק להיות מעניין במיוחד - בגלל מגבלות השליטה שלי באותן שפות, יכולתי רק לפעמים להבין מה הם עשו, ורק לעיתים רחוקות יותר לשפוט עד כמה זה עובד טוב. יכולתי רק לדעת, פה ושם, שזה לא עובד טוב - אבל כאמור זה מפסיק להיות מעניין בשלב מסוים. לשאלה השניה - כן, מאוד. חבל שרק לקראת סוף העבודה זה היה קיים... |
|
||||
|
||||
אולי: * גולדבאך הוא Christian * קופרגדל הוא Roman * זילבראשר הוא Löwen (Lion)x אין לי מושג למה שזה יהיה קשור לנוצרים רומאים ואריות. |
|
||||
|
||||
כאן בדיוק גם אנחנו נעצרנו. הרומאים בשלב מסוים האכילו אריות בנוצרים, אבל זו לא התחכמות מהודקת. |
|
||||
|
||||
איך גולדבאך הופך לקריסטיאן וקופרגדל לרומן וכו'? |
|
||||
|
||||
אני מניח שכריסטיאן הוא שמו הפרטי האמיתי של גולדבאך ההסיטורי. שני האחרים מומצאים, אני מניח, כדי להוביל אליו. |
|
||||
|
||||
למקרה שזה לא היה מובן: באינדקס של הספר יש הפניות לקופרגדל ולזילבראשר, אבל מופיעים גם שמותיהם הפרטיים, שלא הופיעו בספר עצמו, והומצאו רק לצורך התחכמות כלשהי לטובת מי שהתעמק באינדקס. |
|
||||
|
||||
אולי לא הבנתי, זה נשמע עוד משחק על השמות גדל-אשר-באך: קופרגדל הוא נחושת-גדל, זילבראשר הוא כסף-אשר וגולדבאך הוא זהב באך. אינני יודעת מי שני הראשונים אבל השלישי היה מתימטיקאי, כידוע. |
|
||||
|
||||
לפי ויקי http://en.wikipedia.org/wiki/Egbert_B._Gebstadter קופר-גדל וזילבר-אשר הם נסיונות כושלים של אכילס והצב במאמציהם להיזכר בשם גולדבאך. (הוותיקים נזכרים במערכון של קישון שמסדר לעצמו עזרי זכרון כדי לא לשכוח את שם הרחוב הלסינגפורס, ובסוף מגיע לאוסלוגפינף.) |
|
||||
|
||||
אכן טעות שלי, התעלומה היא רק בשם הפרטי. |
|
||||
|
||||
ייתכן שקשור.... העיר Leuven בבלגיה, ששמה בגרמנית Löwen. העיר נוסדה על ידי הרומאים ככל הנראה ונמצאת בה האוניברסיטה הקתולית העתיקה והגדולה בעולם. |
|
||||
|
||||
א-פרופו האינדקס, נדמה לי שיש איזושהי בעיה במספרי העמודים באינדקס העברי. אני חושב שראיתי shift של 2-3 במספר העמוד של לפחות ערך אחד ("מערכות פורמליות"). אם הבעיה לא מוכרת אשמח לחפש ולשלוח לך את הפרטים. זה אולי סתם פגם טכני אבל האינדקס הוא בבחינת הכרח לאלו אשר כמוני אינם יכולים לקרוא את הספר ביעף אחד. נ.ב. בגבו של אחד מעמודי הפתיחה מופיעים פסוקי הפתיחה של ספר עתיק. האם גם הקטע ה"מפוענח" הוא בעצמו בבחינת כתב חידה אקרוסטיכוני או בדומה (שכן הקטע אינו רציף אלא ראשי שורות)? נ.ב. אני מאד נהנה מקריאת הספר והתרגום העברי נראה לי קולח ובהיר כאחד. |
|
||||
|
||||
א. הבעיה במספרי העמודים באינדקס לא מוכרת; אשמח אם תשלח פרטים (כאן או בדואל). ב. רמז: המילה הראשונה היא "בראשית". ג. תודה! |
|
||||
|
||||
א. אשלח בדואל ב. אני יודע. פשוט ניסיתי לא לקלקל לאחרים. מאחר והקטע אינו רציף אלא כולל התחלות של כמה פסוקים לא רצופים, חשבתי שהתוכן עצמו הוא חידה נוספת בנוסח אקרוסטיכון או משהו. ניסיתי ולא הצלחתי למצוא ולכן שאלתי אם בחירת הפסוקים סתמית או מכוונת. |
|
||||
|
||||
תשובה אישית שלי – לא מחייבת את ירדן: עם נושאי הליבה אני בהחלט מסכים. אני חושב שניתן למכן תבונה, ושאין שום סיבה מהותית המונעת פיתוח תבונה ממוחשבת. אני ודאי נסכים עם הופשטטר בכך שמשפט גדל אינו נימוק נגד. אני גם מאמין – ללא שום ביסוס, מן הסתם – ש"לולאות מוזרות", ובפרט "סמל" במוח המתייחס ל"אני", הם בייסוד התודעה. פה ושם ישנם נושאים בהם איני מסכים איתו; חלקם בחוכמה שבדיעבד, 30 שנה אחרי שנכתב הספר (למשל: ההנחה שלו שלא תתכן תוכנה שתנצח כל אדם בשחמט מחד גיסא, ולא תהיה תבונית ממש מאידך גיסא, ולפעמים יימאס לה לשחק שחמט). באופן מהותי יותר, נדמה לי שכיום ברור שגם אם נגיע לתבונה ומודעות ממוכנים, הם יהיו שונים מהותית מאלו האנושיים, וההנחה של הופשטטר, המופיעה מספר פעמים בספר, לפיה תבונה ממוכנת בהכרח תתעניין באמנות, יצירתיות, וכו' כנראה שגויה. |
|
||||
|
||||
האם "תבונה ומודעות ממוכנים יהיו שונות מהותית מאלו האנושיים" לתבונה יחשבו? |
|
||||
|
||||
Very impressive accomplishment.
Were there any moments you thought: "that's it, we give up - this bit just CAN'T be translated"? |
|
||||
|
||||
ברכות כמובן גם ממני. אחרי כמה שנים שבהן אני שומע "או-טו-טו הספר מתפרסם", סוף סוף זה קרה באמת. מברוכ! ויש לי גם שאלה שלא איעלב בכלל אם תעדיפו לא לענות לה: אם מחלקים את התשלום שקיבלתם במספר שעות העבודה שהשקעתם, מקבלים יותר מחמש אגורות לשעה? |
|
||||
|
||||
כל כבוד חברים! |
|
||||
|
||||
סרתי לחנות הספרים הקרובה ברגע שדווח לי אודות על התרגום ומייד רכשתי שני עותקים. עד כה גמעתי כשליש (אבל רק מאחד מהם) ואני רוצה להצטרף לאיחולים ולמחמאות הן על האומץ שבהתגייסות למלאכת קודש בלתי אפשרית זו והן על העמידה בה בגבורה. כה לחי! |
|
||||
|
||||
ועל תודעה ? האם אתם באמת מאמינים כמו הופשטטר שתודעה זה דבר דטרמניסטי ? זה לא קצת מדכא אתכם לא האמין בקיום של רצון חופשי ? הרי הוכח מדעית שמי שמאמין ברצון חופשי מרגיש יותר חופשי. |
|
||||
|
||||
הסכמה עם הופשטטר: גדי שאל בתגובה 581130, טל ענה (תגובה 581150) שבגדול כן, ואני מצטרף בזאת. הופשטטר בספר הזה דווקא לא מדגיש דטרמיניזם של התודעה, אבל לפחות בין השורות עושה רושם שהוא מאמין בזה (או לפחות בפיזיקליזם של התודעה). אני אישית בהחלט מאמין בפיזיקליזם של הנפש. פעם חשבתי שזה באמת גורר שאין רצון חופשי, ואפילו אז זה לא דיכא אותי (כי זו מין מסקנה לוגית שרוב אלו שמקבלים אותה לא באמת מרגישים אותה). בעקבות דניאל דנט אני חושב היום שיש רצון חופשי, על גבי המצע הפיזיקלי (הדטרמיניסטי, לצורך העניין): תגובה 466941. אם תרצה להמשיך לדון בזה אשמח, אבל שם ולא כאן. |
|
||||
|
||||
ביום רביעי הבא (21/9), בשעות הצהריים, ירדן ואנוכי ניתן הרצאה על הספר ועל תהליך התרגום במשרדי גוגל בחיפה. לצערי, ההרצאה לא תוכל להיות פתוחה לקהל הרחב, אבל כן נוכל להזמין כתריסר מבקרים מין החוץ. אם אתם מעוניינים, אנא פנו אלי בדואל (לא דרך האתר). הרישום בשיטת כל-הקודם-זוכה, עם העדפה מתקנת קלה למשתתפים ותיקים באתר (שזו תהיה, מין הסתם, הזדמנות נחמדה לפגשם). |
|
||||
|
||||
יש סיכוי לוידאו, לטובת המאותגרים גיאוגרפית? |
|
||||
|
||||
כנראה שלא, אבל אנסה לברר. |
|
||||
|
||||
עקב שני ביטולים של הרגע האחרון, יש עוד כמה מקומות פנויים. פנו אלי בדואל אם אתם מעוניינים. |
|
||||
|
||||
קצת קלה מדי עם גוגל ובהקשר הדיון הנוכחי, אבל שיהיה. מה אמר טכנאי האולטראסאונד לרייזל בת הרץ רובינשטיין? (2,3,3) ______________ בין הפותרים תוגרל מילה עברית חדשה! |
|
||||
|
||||
זה חוקי בכלל לפתור חידות כאלו עם גוגל? |
|
||||
|
||||
לא קשה לנחש את התשובה בלי גוגל, אבל לא בדיוק להבין.האם הגיוני לחשוב שאולי הילד אכזב אותה ולא למד כינור? |
|
||||
|
||||
כלב, למשל, ביקש תשובה דווקא מזה שלא יענה - ההפך! (אלמלא ההקשר זה בטח היה קשה מדי) |
|
||||
|
||||
בשבילי זה קשה מדי גם עם ההקשר. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
עכשיו זה קל מדי (בהנתן ההקשר). |
|
||||
|
||||
כן, ממש טריביאלי. ________________ שכ"ג מהמהם איזה פזמון ישן ומסתכל בתיקרה. מישהו בטח יכתוב את התשובה בקרוב ואוכל להגיד בנונשלנטיות "בארור". |
|
||||
|
||||
ובהזדמנות: יכולה לומר לחלק בלתי נפרד "את בתי אך אני לא אמך" (4,6) |
|
||||
|
||||
טפי. אני מחפש תשובות ואתה עונה לי בשאלות. |
|
||||
|
||||
יא-אללה1, מה נהיה ממך? אז בכפית: כלב, למשל, --> כאבר ביקש תשובה --> שאל שלא יענה --> דג דווקא מזה --> הרינג --> גם כן דג (עד כאן, הכל בכותרת תגובה 582075) ההפך --> גדל אשר באך 1 במלעיל |
|
||||
|
||||
בארור. |
|
||||
|
||||
נונשלאנט! סחה... |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
הוד מעלתה? |
|
||||
|
||||
אני חושב שאני יודע למי אתה רומז (קשור לאסד) אבל לא מבין למה. |
|
||||
|
||||
מצחיק. השארתי את התגובה שלך פתוחה כדי לחשוב שוב על החידה יותר מאוחר, סגרתי את המחשב, ועכשיו חזרתי - רגע אחרי שפרסמתי מטעם המערכת ידיעת חדשות שמופיעה בה מושא חידתך. אבל כמו ידידיה, אני לא בטוח איך זה עובד בדיוק בהגדרה. (אולי אפשר פשוט "אומרת שהיא הבת של חלק בלתי נפרד"?) |
|
||||
|
||||
מכיר את חידת הילדים העתיקה עם הקול שמכריז: "אתה בני אבל אני לא אביך"? אותו פרינציפ. |
|
||||
|
||||
אה, אוקיי. חשבתי על "אבי" בתור "אבא שלי", אבל אצלך זה במשמעות השנייה, "אבא של". בכל מקרה, !. |
|
||||
|
||||
אני מכיר הרבה שהתחילו את הספר הזה ופרשו באמצע ספר חשבו במיוחד, קשה מאד לתרגום לכל שפה ובמיוחד לעברית דיאלוג הפוך? אני אצטרך לראות כדי להאמין. כל הכבוד |
|
||||
|
||||
יש ביו טוב הרצאה מעולה על הספר אני ממליץ עליה בחום בנוסף להרצאה בוידאו גם ביו טוב של הושפטטר |
|
||||
|
||||
סחה על המאמץ ושאפו על ההמלצה של צבי ינאי. התווסף לרשימת הקניות לחג. |
|
||||
|
||||
תגידו, אתם יודעים אולי? בבקשה זה יכול מאד לעזור לי |
|
||||
|
||||
נדמה לי (למרות שאיני בטוח) שבאותה ההוצאה -- דביר. |
|
||||
|
||||
טוב לתרגם ככה. עם הרבה נאמנות. יפה ריפדתם דרך נוחה וגם נעימה. יגעו רבים באנגלית, והנה כולם בעברית יכולים לקרוא. נהנים. דווקא מבינים את רוב הכוונות. |
|
||||
|
||||
הגעתי לעמוד 150, בעברית והנה: שגיאה "לא יפה". הלבירינט ההרמוני של באך כתוב בסולם דו מז'ור, (והמעבר המדובר אמור להיות לסול מז'ור). באנגלית (בעמוד 121) כתוב נכון - C Major, שעובר ל - G. ברור שניסיתם להשתמש ב"מי" בהמשך, בניגוד ל - Gee . כמשחק מלים זה אולי משעשע,אבל כיוון שהלבירינט ההרמוני קיים (זו עובדה) בעולם המוחשי בדו מז'ור זה יצא כשגיאה. כדאי לפחות להוסיף הערת שוליים קטנה בתחתית העמוד במהדורה הבאה. |
|
||||
|
||||
פה שיפוטי האסתטי עומד מאחורי ההחלטה "לשקר", וגם להימנע מהערת שוליים ארורה. אם כבר הייתי מוסיף מפי הצב משהו על כך שבתקליט הזה היצירה מעובדת ללה מז'ור, אבל גם זה נראה לי מיותר. אולי יש מקום להוסיף לתקציר הדיאלוג בעמ' 12 שהוא מעובד ללה מז'ור. (בוודאי שמת לב שלא רק המבוך ההרמוני של באך עבר אצלנו את הטרנפורמציה הזו, אלא גם זה של הופשטטר.) |
|
||||
|
||||
עכשיו אני כבר כועס. בעמוד 158 במקום סולם סול (G ) כתבתם סולם סי, ובהמשך כתבתם ש - "רה זה הדומיננטה של סי" זו ממש שגיאה, רה הוא הדומיננטה של סול ! חבל, חבל. |
|
||||
|
||||
אני לא מוסמך לשפוט עד כמה אתה צודק, אבל אם אתה צודק, יפה שאתה מעיר על הטעויות. להעיר בנימוס זה יפה, כדי שיידעו מה לתקן במהדורות הבאות - לכעוס, לעומת זאת, זה כבר סיפור אחר - אולי תדחה את הכעס לאחרי שאתה תשב 16 שנה על תרגום הספר הבלתי אפשרי הזה? |
|
||||
|
||||
נכון. קורא אחר הקדים אותך ביום ושלח לנו מייל על זה. אכן חבל. |
|
||||
|
||||
ישנן מספר שגיאות שאותרו לאחר הדפסת הספר, וזו לצערי הגסה שבהן (או לפחות, הגסה מבין אלה שנתגלו עד כה). עם הקוראים הרגישים מוזיקלית - הסליחה. אנו מקווים לפרסם בהמשך רשימה מלאה של כל השגיאות שמצאנו, במטרה לעודד קוראים להפנות את תשומת-ליבנו לשגיאות נוספות, ואם יתאפשר, לתקן בהדפסות הבאות. |
|
||||
|
||||
מאכזב ביותר. קיוויתי שתהיה לכם שיטת תגמול על גילוי טעויות בסגנון קנות'. |
|
||||
|
||||
האמת היא ששקלתי ברצינות את האפשרות הזו. אבל גם אם נתחיל באגורה בודדה, אין לי שום ספק שניתן למצוא עשרות שגיאות בטקסט (בדרגות חומרה שונות, כמובן), והשגיאה העשרים במספר כבר תעלה מעל רבבת שקלים. כידוע, לקנות' העלות בפועל היתה אפסית, כי רוב מגלי הטעויות העדיפו למסגר את ההמחאה ולא להפקידה; אני בספק אם המחאה בחתימתי תזכה לכבוד דומה. |
|
||||
|
||||
משום מה חשבתי שהתעריף של קנות קבוע ($2.56 או משהו כזה, לא?) נדמה לי שהתעריף שהולך ועולה היה של ארדש, אבל העלייה לא הייתה פונקציה של מספר הבעיות, אלא של הזמן בו הבעיה נותרה פתורה. גם במקרה של ארדש אני חושד שרוב הזוכים לא גבו את ההמחאה אלא מיסגרו אותה. |
|
||||
|
||||
תלוי היכן הטעות, מסתבר: The reward for coding errors found in Knuth's TeX and METAFONT programs (as distinguished from errors in Knuth's books) followed an audacious scheme inspired by the Wheat and Chessboard Problem.9 It started at $1.287, and doubled every year until it reached $327.68.5
http://en.wikipedia.org/wiki/Knuth_reward_check |
|
||||
|
||||
א. התרגום מוצלח, ומלא רעיונות יפים. ב. על האקרוסטיכון הנחמד - עניתי ושיבחתי באקרוסטיכון על שמות המתרגמים. אין זו שירה גדולה - וגם לא התכוונתי. ג. על שגיאה אחת מצאתי אפשרות להצדקה (אם התכוונו לכך המתרגמים או לא - איני יודע). ד. על השגיאה החמורה הגבתי אחרת - דווקא משום שבמשך 16 שנות עבודה אפשר היה לפנות לבעל מקצוע ולברר את הקוד הפשוט של שמות התווים באותיות לטיניות. ה. אני בעמוד 183. אשמח אם תתנו לי כתובת לשם אוכל לשלוח את אוסף שגיאות המוסיקה לצורך תיקונן, ללא תמורה... |
|
||||
|
||||
בעמוד 185 צ"ל " סי במול אל לה (כאשר סי במול מסומן באות B )" ובהמשך מדו ירידה של חצי טון לסי (ולא סי במול!) כיוון שאסרו עלי לכעוס - אני עצוב. |
|
||||
|
||||
אם אחרי כל פוסט שלי המגיבים שמתקנים את השגיאות המזוויעות היו עצובים כמוך כבר הייתי מפסיק לכתוב מזמן (ואולי העולם היה מקום טוב יותר?) |
|
||||
|
||||
אני לא בטוחה שהמתרגמים מזדהים עם התוכחה והביטול המובעים באייל כלפי הקורא רוכש הספר. אני די בטוחה שהקורא רוכש הספר הוא הכי מכובד בעיניהם, ועוד יותר קורא כזה שהוא גם ידען וגם כל כך אוהב את הספר. שגיאות חייבות לקרות ואין מה לעשות. |
|
||||
|
||||
ביקורת היא הדבר החשוב והנפלא ביותר האפשרי לכותב, אבל כשמכניסים בה עקיצות זה כאילו נותנים בעיטה באיזור שלא ראוי לבעוט בו. |
|
||||
|
||||
אל תדבר בשם המתרגמים וגם אני מצטערת שדיברתי, הרגשתי לא נוח המתקפה הטמקאית על הקורא, אבל באותו רגע שכתבתי גם ירדן כתב תשובה קצרה ומכובדת: גם אנחנו עצובים. וזה מה שנכון וזה הכל. |
|
||||
|
||||
גם בהודעה שהגבת לה וגם בקודמת לה דיברתי אך ורק (ובמפורש) על עצמי ובשם עצמי. |
|
||||
|
||||
תודה. צא וחשוב כמה אנחנו עצובים. |
|
||||
|
||||
הקוד הפשוט של שמות התווים ידוע לנו היטב (אני מאוד מקווה שאם סופרים את כל ההתייחסויות בטקסט לשמות תווים, אחוז הדיוק שלנו גבוה מזריקת קוביה...), גם לאחר הסיבוך של הקוד השונה הנהוג בקרב הגרמנים ובקרב האנגלוסקסונים, כמוסבר בספר. את החלקים האלו בטקסט תרגמנו כל כך מזמן, שאנו באמת לא זוכרים מה קרה בדיוק - האם סתם בלבול רגעי, או שמא שינוי מכוון ואָנדוּ לא שלם, או מה. בדפי הכותב שלנו באייל, המקושרים מתגובות אלו, תמצא את כתובות המייל שלנו, ואתה מוזמן לשלוח. |
|
||||
|
||||
רשימת הקלון: http://tal.forum2.org/geb_errata אנא עדכנו אותנו אם תמצאו שגיאות נוספות, והמסמך יעודכן. |
|
||||
|
||||
עמוד 625: <P˅~P>→Q>> צ"ל <P˄~P>→Q>> |
|
||||
|
||||
(הרעשים שאתם שומעים זה אני, מתייפח בחושך.) |
|
||||
|
||||
מצד שני... http://languagelog.ldc.upenn.edu/nll/?p=3462 צרת רבים נחמת טפשים? |
|
||||
|
||||
מה, לא סיפרו לך שיהיו טעויות? אזה שוב שיקרו, הסיכוי לכך הוא אפס. אבל אל תבכה! בקצב הנוכחי אתם בדרך לשבור שיא של מינימום שגיאות ב-800 עמוד. (במהדורה ראשונה) |
|
||||
|
||||
כן כן, ידענו שיהיו, אה, תהיינה, טעויות, וידענו שנבכה, וידענו שהידיעה הזו תהיה נחמה קטנה מאוד. |
|
||||
|
||||
היי! מי שלא עושה לא טועה. |
|
||||
|
||||
טל, האלון שם למעלה זה לא אני :-) (שמתי לב שמודים לי ברשימת התיקונים הנדרשים). הייתי שמח וגאה לעזור לכם לשפר את הספר, אבל טרם הספיקותי - העותק שלי מחכה לי בארץ. נתאחד בדצמבר. |
|
||||
|
||||
לבושתי אני נכנס לאייל לעיתים רחוקות ולכן החמצתי את ההודעה הדרמטית והגעתי אליה במקרה (דפדוף באתר של סטימצקי העלה את השם, ומייד השתנה סדר העדיפויות שלי ל "חפש מייד מי המתרגם" - ומשם הדרך קצרה). כיוון שלי לקח 20 שנה רק לקרוא את המקור, אני המום מכך שהצלחתם _לתרגם_ תוך 16 שנה בלבד! אני תכננתי לנסות את כוחי בתרגום היצירה הזו כשאצא לפנסיה, ולקוות שיורשיי ישלימו את המשימה לאחר מותי - כמו בוני הקתדרלות בימי הביניים... עכשיו מה נשאר לי לעשות? (אשמח להצעות!) כמובן שבכוונתי לרכוש עותק לעצמי ולהתחיל להפיץ את הבשורה בין ידידי. אני משוכנע שהתרגום יוסיף על החוויה, לאו דווקא מהיות העברית שפת האם שלי, אלא... טוב... זה ברור למי שקרא את הספר. כל שגיאה או אי דיוק שאמצא בספר נסלחים לכם בזאת מראש. {תודה}^N, N ← ∞ |
|
||||
|
||||
לך על freedom evolves של דנט. יש לי הרגשה שבוכבינדר "זומם" גם על זה.... |
|
||||
|
||||
"האבולוציה של החופש" הוא ספר נפלא, עם תזה מהפכנית (תגובה 466941) (עד כמה שאני יודע), כתוב נפלא ושכנע אותי לחלוטין. אבל לתרגם אותו? זה לא אתגר מעניין כמו גא"ב1, אחרים יכולים לעשות זאת טוב ממני, והוא לא חסר במיוחד על המדף העברי, כי קהל היעד שלו מצומצם - הוא חצי פופולרי, חצי "טכני" פילוסופי. ובאופן כללי יותר, לתרגם את גא"ב היה שעשוע מעולה וגם שליחות, אבל אני לא חש צורך עז לתרגם ספרים. 1 אם כי השם שלו קצת מאתגר, ופתיחת התגובה הזו היא ניסיון לא לחלוטין מספק. |
|
||||
|
||||
הכוונה ב''זומם'' היתה כמובן חיובית.........בהזדמנות זאת אצטרף לתודה מכולם. הספר מלווה אותי בנסיעותיי האחרונות . הטיסות חולפות להן כאילו כלום... |
|
||||
|
||||
תראו באילו שטויות אני מתעסק במקום: מקור (מס' 18), ותרגום (נסו קודם לבד). (הקישור השני בתוקף עוד כשבוע.) |
|
||||
|
||||
:-) מוצלח מאד! גם אני תרגמתי חמשיר: החמשיר של יעל הקטנה (זה הכל) מה המקור? |
|
||||
|
||||
לא מצאתי את החמשיר, אולי את יכולה להפנות אליו ישירות או להדביק אותו כאן? |
|
||||
|
||||
בטח. החמשיר המקורי הוא there once was a man from verdun. הוא הופיע לראשונה במדור של מרטין גרדנר זצא"ל1 בסיינטיפיק אמריקן. זה חמשיר מז'אנר החמשירים שמתארים את עצמם. החמשיר שלפניו הוא: החמשיר של אחד, אוריה, הסתיים בשורה השנייה והחמשיר האחרון: החמשיר של יעל הקטנה... |
|
||||
|
||||
גורלו של פייר קניג מר |
|
||||
|
||||
אפילו גוגל לא הבין, אפשר הסבר? |
|
||||
|
||||
את הקטע של Verdun, הבנת? תרגיל דומה בעברית. |
|
||||
|
||||
אני הבנתי את המקור, אבל לא מצליח לפצח את השורה השנייה אצלך, חוץ מלדעת באיזו מילה היא נגמר. בגרסה של ג'וד זה ברור; פוגמת בה קצת הברה אחת עודפת, אבל בינתיים לא הצלחתי לשפר. |
|
||||
|
||||
מה שכל כך מוצלח ב-Verdun (ביחס לאפשרויות אחרות, כמו טאיוואן או אנטואן, שמתחרזות יותר טוב עם one), זה שהיא נשמעת כמו we're done (במבטא גרמני או יידישאי). ככה החדשיר יכול לעמוד בדרישת ההתייחסות לעצמו, גם בלי הסמיכות לדושיר הקודם. עד שיגיע מישהו שיצליח לשמר בתרגום את שתי האיכויות, ניסיתי להתמודד עם האתגר שג'וד פסחה עליו. |
|
||||
|
||||
יפה. עכשיו זה באמת אתגר |
|
||||
|
||||
על מישהו מורדן (קרב ורדן [ויקיפדיה]) באמת אפשר להגיד done (או אפילו "נטחן", במטחנת הבשר. או שזה היה הסום?). על פייר קניג [ויקיפדיה] שרו שירים שונים. |
|
||||
|
||||
מאד רציתי לחלוק את הכבוד לאריק הניג [ויקיפדיה], אבל המשקל התאים יותר לשימי ריגר. |
|
||||
|
||||
אם מתעקשים על המלכים במלחמות: פלגת קניג1, שנלחמה בגבורה אך למרות זאת גורלה היה מר. או ליתר דיוק: מלוח (למרות כל מאמצי הליימים). 1 אוניות המערכה מסדרת קניג [ויקיפדיה]. |
|
||||
|
||||
למי שאוהב את הנושא אני ממליץ על הספר ''הסיירת אמדן'' בהוצאת משרד הבטחון. |
|
||||
|
||||
אה... יפה. אבל בעצם לעמוד בשתי הדרישות זה אוברקיל, לא? מספיקה ההתייחסות לעצמו. ואז, נניח: היה היה גבר, וזה הוא |
|
||||
|
||||
1. מה, בכזאת קלות נוותר לערלים? 2. לא רע, אבל חורק בגיזרת המלעיל-מלרע. 3. גבינו מצביקה מס פיק. |
|
||||
|
||||
נכון, לא שמתי לב, דיקלמתי בלב בלי ה''א הידיעה |
|
||||
|
||||
הצעה שלי ל1: מורה למתמטיקה, חיים ניסה לאמוד שורש שתיים זה יצא בין הגבולות של רבע וכמה מאות עכשיו הוא מלמד שירת ימי הביניים |
|
||||
|
||||
תגובה 115258 |
|
||||
|
||||
נאה! הנסיון שלי הוא: מקדיש אני כל עיתותי לתקן את הערך של פאי. אקבעהו שלוש זה פחות כאב ראש משלוש אחד ארבע, ודאי! החריזה שלוש/כאב-ראש כנראה מתבקשת (שני גילויים עצמאיים), אבל אתה ויתרת על הגוף הראשון שבמקור... מצד שני הסיום שלך טוב יותר. |
|
||||
|
||||
גם אני מוותר על הגוף הראשון, אם כי בנסיון הראשון הוא מרומז: זה עניין חיוני, רבותי, לשפר את הערך של פיי את השבר נתלוש, נשאר עם שלוש כך הקלנו על כל פיזיקאי. או: מעשה בסטודנט שמו יוחאי שאמר: "אוף, נשבר לי מפיי. כה רבות הספרות הן אינן נגמרות, שלוש זה מספיק בוודאי". |
|
||||
|
||||
השני טוב, הראשון גדול. |
|
||||
|
||||
אחרי התשבחות האלה, ובהתעלם מההערות של אלה שאינם מבינים בשירה בפרט ובאמנות נשגבת בכלל1, הנה הנסיון שלי לחמשיר הראשון באותו אתר שהבאת: מורה מהעיר גבעתיים ניסה לחשב 0.5^2 זה יותר מאחד אך פחות ממיליארד הוא גילה לאחר שעתיים. ______________ 1- כתבו את זה בעיתון, הה. |
|
||||
|
||||
קראתי את השורה השנייה לא נכון ורק לאחר השורה השלישית הבנתי את הטעות. |
|
||||
|
||||
יש בעיות טיפוגרפיות באתר... כמובן, אפשר היה לכתוב במלים אבל רציתי לחקות את המקור. |
|
||||
|
||||
זה דווקא כתוב נכון. משום מה חשבתי אוטומטית שזה כתוב הפוך. |
|
||||
|
||||
יפה. אבל אנחנו משחקים בפי-פי. מי לוקח על עצמו את מס' 17, או נותן איזה התחלה לניסיון קולקטיבי? בעיה מלכתחילה, שניכרה כבר בחמשיר על הפי: מספרים בעברית לוקחים יותר הברות מבאנגלית, כך שתרגום לחמשיר תקני יכיל תרגיל פשוט בהרבה. אני לא יודע אפילו אם זה מקל או מקשה. בכל אופן, אפשר אולי צמד חמשירים. |
|
||||
|
||||
מס' 17, טייק I: ריבוא ותריסר תריסרים פלוס ששים אך שלוש מחסרים זה שטחו של פרדס שצלעו מתייחס ליובל כמו "איל" לעשרים. |
|
||||
|
||||
מקסים. אהבתי במיוחד את הטאץ' של הפרדס, שלא קשור למספרים אבל עושה הרגשה כאילו הוא צופן חידה. או שהוא כן קשור למספרים? פרדס הוא ריבוע? |
|
||||
|
||||
פירוש: ריבוא ותריסר תריסרים 10,000 + 12*12 = 10144 פלוס שישים אך שלוש מחסרים 10144 + 60 - 3 = 10201 זה שטחו של פרדס (= אני מניח שהפרדס הוא ריבוע) שורש של 10201 הוא 101 שצלעו מתייחס ליובל (=50) כמו "איל" לעשרים. את זה לא הבנתי, "איל" זה בגימטריה? "מתייחס" הכוונה שהחלוקה של 101 ב-50 שווה לחלוקה של 20 ב"איל"? |
|
||||
|
||||
101 = 50 * 2 + 1 41 = 20 * 2 + 1 |
|
||||
|
||||
זה הבנתי, אבל איך זה נכנס במילים של ''איל'', ו''מתייחס''. |
|
||||
|
||||
איל בגימטריה זה 41, מתייחס, זה מקיים את אותו יחס (לא יחס במובן של חלוקה, יחס במובן של משוואה) |
|
||||
|
||||
וואו! |
|
||||
|
||||
פנטסטי. הבעיה היא שאחרי ששתמשת ב''תריסר'' ו''רבוא'' פחות או יותר מיצית את כל המספרים הלא טריויאליים שיש להם ''שם'' בעברית, כך שכל נסיון אחר ייראה פלגיאט או חסר טעם, ולמרות שבשני אלה יש לי מומחיות לא קטנה אני אוותר הפעם. |
|
||||
|
||||
אבל בעברית יש גימטריה... תרגום כמעט מילולי יתן: אטב, אק"ג, חזה ולא לשכוח להוסיף את זה חלק בהב הוסף גוב פעמים גב שווה לאבו בריבוע וזהו זה |
|
||||
|
||||
או אולי לא אוותר. בשלישית העלו נא חמש, והפחיתו ריבוע של שש. שבעה תריסרים פלוס אחד מחסרים, זוגיים - זה כל מה שיש. חידה שאפילו ברקת תוכל לפתור עכשיו: אני גדול משלוש אך קטן משלישיה. מי אני? |
|
||||
|
||||
ברקת פתרה, אני מקווה, אבל אני לא הבנתי - מהי השלישיה שגדולה יותר? |
|
||||
|
||||
נראה לי שהחיפושיות מצטברות לפחות לשני תריסרים. |
|
||||
|
||||
אה, עכשיו אני הסטנדרט האיילי של הדיוטות מתימטית? גם לזה ייקרא ייחוס. ולשאלתך: שלישיית התאומים כמובן. |
|
||||
|
||||
בזזזט. זוגיים הם פחות משלישיה בפוקר. |
|
||||
|
||||
כמה וריאציות על אותו חישוב, אף אחת מהן לא מספיק טובה לדעתי: מספר השניות בשעה ועוד שורש שני של מאה את האפס נמחק את השורש ניקח ראשוני שמיני התוצאה שתי השורות הראשונות בסדר, הנה כמה וריאציות על השלוש הבאות: וריאציה טובה, אבל ללא שורה סוגרת: נחלק אז בעשר קלטו את המסר (וכאן חסרה לי שורה) וריאציה שיכולה היתה להיות טובה אם ריבוע היה נקבה: את האפס נגזור וריבוע ניצור תשע עשרה יהיה אורך צלעה שינוי החישוב (וזה נכון גם אם קוראים מספר עם אפס מוביל כמספר בבסיס 8, כמו ששפות תכנות מסוימות עושות!): אז נקרא לאחור פחות מאה נספור עוד אחד חזקת שתיים באה! יש עוד כמה חצי מבושלים שאולי אוסיף אם הם יתבשלו עוד קצת. |
|
||||
|
||||
הנה מספר 12: כך אמר לי בחור בשם חיים: "הבסיס לספירה הוא רק 2 בלי להיות משוחד - יש רק אפס\אחד כל חישוב נהיה קל שבעתיים". |
|
||||
|
||||
(זה ממכר) הנה עוד אחד, אבל עם ambiguity מסוים בסדר הפעולות (וכמובן שרק הסדר הנכון מניב משוואה נכונה): 83 תריסרים פחות 620 זה מספר הגידים אם 5 מאדים וכמו כן גם עוד 6 מחסרים |
|
||||
|
||||
זה נקרא להקל? אם פיי מופיע לבד הוא מקורב ל-1 (נדיר). אם מופיע שתיים כפול פיי (מה שקורה בדרך כלל) או פיי בריבוע, המכפלה מקורבת לעשר. |
|
||||
|
||||
פיסיקאי לא באמת מתחרז עם פיי ורבותי. A-EE מול AI. |
|
||||
|
||||
אתה מטעים את ה"אי" בפיזיקאי? זה יותר תקני, אני חושב, אבל מאוד לא שגרתי. |
|
||||
|
||||
למעשה אני מתפלא שיש מישהו שמתייחס לאל"ף ב"פיסיקאי" כאות דמומה. ההבדל הוא, שהמילה "פיסיקה" מסתיימת בהברה פתוחה, וההטיה של מילה כזו מסתיימת תמיד ב-ee. כמו למשל דבוראי, אמודאי. |
|
||||
|
||||
נו, טוף. אני מימי לא אמרתי "פיזיקָ-אִי", אבל ההגיה הזאת רומזת שאפשר לעזוב את פיי לטובת מישהו אחר: משה הוא פיזיקָ-אִי שניסה לעגל קצת את e כי שלם הוא ברכה כאשר ברצונך להוציא לוגריתם טבעי. _______________ איזי, אין צורך לתקן, אני יודע. עיתון, אני מודע לכך שיש הבדל בין הגייה תקנית של "ע" ל-"א". תודה. |
|
||||
|
||||
הבעיה לא העי"ן, אלא שפיסיק>אי הוא מלעיל, וקשה לחרוז אותו עם הברה יחידה שהיא מלרע דה-פקטו. |
|
||||
|
||||
פיזיק-אי אני מבטא, לפחות לצרכי החמשיר, כמורכב משתי מלים: פיזיקה בהגיה הרגילה, ו"אי". לומשנה. |
|
||||
|
||||
אני מכחיש בתוקף שהתכוונתי לתקן משהו. אחלה חמשיר. נו טוב, אני אלך לתקן את מתלה המגבות במקלחת של הילדים. |
|
||||
|
||||
מעשה בקבלן פיזיקאי שניסה לרבע את i השטח שלילי אך זה רק פרט שולי הסביר לקונה, הרמאי |
|
||||
|
||||
נחמד מאד. הייתי מוסיף "כך" כמילה הראשונה בשורה האחרונה, זה מתנגן לי יותר טוב. החמשיר מזכיר לי את הבדיחה שסיפר ראובן ב תגובה 242656 |
|
||||
|
||||
מעשה בקבלן פיזיקאי שניסה לרבע את i השטח שלילי אך זה רק פרט שולי כך הסביר לקונה, הרמאי אתה צודק, זה באמת נשמע הרבה יותר טוב ככה. |
|
||||
|
||||
ואתה באמת מטעים את ה"אי", לא את ה"ק"? |
|
||||
|
||||
הפוך, אני מטעים את הקו"ף. וזה מה שלא מסתדר. פיסיקא>י נשמע מאולץ בעברית. |
|
||||
|
||||
רגע, ואת האל"ף אחר-כך אתה עושה ממש עיצורית? זה נשמע לי עוד יותר נדיר. אם לא, אני לא מומחה לפונטיקה, אבל מנקר בי ספק אם יש הבדל בין שתי ההגיות שאתה טוען לשונותן. אני, בכל אופן, לא מצליח לשמוע הבדל באוזני רוחי. |
|
||||
|
||||
כן. באנגלית, המקף מסמן הפסקה קצרה: דרוש לנו fizika-ee שזה דומה להגיה של "אמודאיאבל בפועל fizi-ka-ki כלומר פיסיקאי
|
|
||||
|
||||
אני גם ''אמודאי'' אומר עם דיפתונג בסוף (''דאי'' כהברה אחת). עם ''כימאי'' אני מתנדנד. היחיד שאני הוגה די בביטחון עם ''אי'' מוטעם בסוף הוא ''אמוראי'', וגם זה רק כשמדובר בעדי, איש מפלגת העבודה לשעבר - כנראה כי אני ניזון כאן מקרייני חדשות של פעם. אולי גם ''סבוראי'', אבל לא חושב שיצא לי להגיד את זה אי פעם. |
|
||||
|
||||
נסה את חמינאי. |
|
||||
|
||||
מצוין. אפשר לומר ששרי אנסקי היא חמִינאית. |
|
||||
|
||||
ועתודאי? |
|
||||
|
||||
וואלה. |
|
||||
|
||||
רק חסר לי לגלות שכל אנשי המספרים כאן מגדירים את עצמם כ ''מתמטיק-אי''. זה מאוד יפתיע אות-אי. גילוי נאות - אני פיזיקאי בהכשרתי, ומתחרז עם פאי בהגייתי. |
|
||||
|
||||
ב''מר גוזמאי הבדאי'', כפי שאפשר לקרוא בהוצאה החדשה עם האיורים של פינקוס, ''אמודאי'' מנוקד ללא חיריק באל''ף השני, כך שצריך אולי לקרוא את המילה בשלוש הברות, אבל ''כאמודאי בים, להוציא אותו משם'' מסתדר הרבה יותר יפה במשקל אם קוראים אותו בארבע הברות עם חיריק באל''ף. מצד שני, איזו הצדקה יש לזה לאור ''גוזמאי'' ו''בדאי''. (איזה אושר צרוף לקרוא את זה עם בן השלוש, ובעצם גם לבד.) |
|
||||
|
||||
יה! גם שלי בן שלוש וגם אני רוצה! (משתדל תמיד להניח לא', אפילו ב"עתודאי") |
|
||||
|
||||
קניתי (1+1 בצומת עם אורי כדורי). הוא נדלק לגמרי, לא מניח מהיד כבר יומים :-) |
|
||||
|
||||
קורה שם איזה נס. בהקראה הראשונה אני מניח שהוא הבין לכל היותר 5% מהמילים, וזה לא הפריע לו להידלק לגמרי. עכשיו הוא מדקלם את כל הטקסט כמעט לבד, בהנאה עצומה, אפילו בלי הספר, ואין לי מושג כמה ממנו הוא מבין. לפעמים נדמה לי שהוא נהנה במיוחד דווקא מהמילים שאין סיכוי שהוא מבין. (וכדי לצנן את ההתלהבות שלי, הוא נדלק באותה מידה, והיום כבר התחיל לדקלם בעל פה, מ"הנשיקה שהלכה לאיבוד" המאוס (YMMV).) |
|
||||
|
||||
הסברתי לו את פירוש המילים בפעם הראשונה (כשקראנו יחד), אבל באמת לא בדקתי מאז כמה הוא מבין כשהוא קורא עכשיו. כילד היתה לי חיבה עצומה לנשיקה שהלכה, אבל כשניסיתי לעניין אותו נכשלתי חרוצות. |
|
||||
|
||||
טוב, אם הייתי רוצה להסביר לשלי את פירוש המילים הייתי צריך להסביר בערך 95% מהמילים, וזה היה מאבד את הטעם. אני מסתפק בלהסביר מילה פה מילה שם, דווקא בקריאות החוזרות. |
|
||||
|
||||
אצלכם במשפחה לא סיפרו (בכעס מהול בקנאה) על רחל סבוראי? |
|
||||
|
||||
אני מכיר משפחה שלמה של סבוראים וכולם ללא יוצא מן הכלל מבטאים את הא' בחיריק (ומוטעמת). אבי המשפחה נקרא יוחאי ודוקא הא' שלו חסרת חיריק. |
|
||||
|
||||
לא, שמחתי ללמוד (-: |
|
||||
|
||||
זכור לי דיון של לשונאי (לשונ-אי ,או לשו-נאי, או מה שיהיה ) לגבי איך לבטא את התואר של בעל המקצוע "חשמלאי" (חשמ-לאי או חשמל-אי). לא זכורה לי מה היתה הפסיקה שלו, אבל זכורה לי טענתו שיש הבדל: לפחות לבעלי מקצוע יש הגיה נכונה ויש הגיה שגויה. |
|
||||
|
||||
בחור צעיר בשם פיטר קונה חלבו לפי ליטר את הבשר הוא אוהב אדמדם ותמיד מקפיד לקנות קילוגרם עטוף בידי פטר בסרט של מטר (14) טרויאני צעיר בשם הקטור בילבל בין סקלר לבין וקטור "אינני מבין בסוגי מכפלות את תחום לימודי מאוחר לשנות אלחם אם ירדפני הרקטור" (15) |
|
||||
|
||||
המשקל זה מושג די מוצלח, רק לספור הברות והיאח, אם מתאים המספר, אין ממך מאושר, כי חיברת חמשיר די מוצלח. |
|
||||
|
||||
אם תספור הברות ללא דופי, ותחשוב שבכך די ליופי, אז אכזֹב תתאכזב כי צריך לשים לב גם לטעם - מלעילי או סופי. |
|
||||
|
||||
אני מניח שיישום חוק וישנה הוא במודע. |
|
||||
|
||||
זה שימוש חביב בהתיחסות עצמית, כפי שנדון באריכות מסוימת בדיון 3374. |
|
||||
|
||||
(יתרה מכך, בתרגום נשוא הדיון יש משהו מקביל.) |
|
||||
|
||||
ובפרט, בתגובה 585083 ובפתיל המשתרשר ממנה. |
|
||||
|
||||
התוכן נזרק לפח החרוז נפגע כך אני מבולבל לשמור המשקל ? איך זה יצא מוצלח ? |
|
||||
|
||||
לא יודע אם מי שהתעמק בזה שם לב - במקור יש משהו מאוד נחמד בזה שהמספר בסוף כתוב ביצוג עשרוני ולא מילולי - זה שובר את ציפייתנו החזותית מחמשיר, ולפחות אצלי גורם לחשוב "מה עם החרוז? והמשקל?" - עד שקוראים אותו בקול הפנימי וזה מסתדר. גם בעברית רציתי לכתוב בסוף "מ-3.14", אבל אנשי כתב העת טענו, באופן משכנע, שהנטייה של כל תלמיד ומורה בישראל היא לקרוא את זה "שלוש נקודה ארבע-עשרה" - חלק יעשו מאמץ ויתקנו לפי המשקל והחרוז, אבל חלק לא. |
|
||||
|
||||
מעשה בחקלאי ממגל שאת גולדבאך הוכיח חיש קל אף כתב על לא פרסם וסיים המסכן במדור טרחנים באייל |
|
||||
|
||||
מס. 8 נשבע לי בחור מלומד שלמוביוס בנד רק צד אחד אם תגזור לארכה תשנה מידתה תתארך, אך לא בנפרד |
|
||||
|
||||
ארכה ומדתה? אולי במקום "אם באמצע תחתוך\תקבל איזה שרוך\די ארוך, אבל רק אחד" |
|
||||
|
||||
איך זה : נשבע לי בחור מלומד שלמוביוס בנד פן מיוחד אם לאורך תחתוך תקבל איזה שרוך די ארוך, אך עדיין אחד |
|
||||
|
||||
מעולה! ה"עדיין" מביא את זה למשקל המדוייק. |
|
||||
|
||||
ירדן וטל אולי צנועים מדי, אז אני אספר שהיום התפרסמה במוסף "הארץ" כתבה על גא"ב (עדיין אין קישור אינטרנטי), שכוללת ראיון עם השניים. כבוד! |
|
||||
|
||||
צניעות? אני הייתי מנחש שאימת גדל היא שמונעת מטל וירדן התייחסות עצמית. הנה הקישור לראיון עצמו. |
|
||||
|
||||
מהתבוננות בתמונה, או שטל לבש חולצה עם כיתוב בשפת ראי, או שהתמונה הפוכה, ואז ירדן עונד את השעון על יד ימין. פתרונים? |
|
||||
|
||||
*זה* מה שמעניין בתמונה? אני בעיקר התאכזבתי מכך שכל "הארץ" יודעת עכשיו את הסוד הגדול שגיליתי כאשר קיבלתי את הספר אחרי מספר שבועות של טלטולים בדואר: מאז המפגש אצל וישנה, ירדן הספיק לגדל זקן. |
|
||||
|
||||
מסיבות היסטוריות מרתקות, אבל לא שייכות לכאן, אני לא אופתע אם לפעמים יוצא לי אכן לענוד את השעון על יד ימין. אבל לצורך החקירה עכשיו שחזרתי את תנוחת הידיים, והיא ללא שום ספק טבעית לי רק עם יד שמאל למעלה. טל, התיק נופל עליך. (עכשיו שמישהו יחפש תיאורית קונספירציה עם השעה בשעון.) |
|
||||
|
||||
נראה לי שגם אתה לבשת הפוך את החולצה, עם התווית קדימה. יכול לקרות לך דבר כזה? ברכות מאליפות על שתי הכתבות, קיבלתם גם איור יפה בעמוד הראשי מלא פרטים מעניינים. |
|
||||
|
||||
הדעות אם יכול לקרות דבר כזה חלוקות. אשתי טוענת שכן. ואפילו היא תאמין לי שבאותו יום, שבו בחרתי בקפידה מה אלבש, לא הייתי נכשל בכאלה. איפה את רואה שם תווית? |
|
||||
|
||||
מפתח הצוואר צמוד מדי ותפרי הרגלן (התפרים האלכסוניים העולים מבית השחי) ממוקמים גבוה מדי בכתפיים. בעקבות זה ראיתי גם משהו שנראה כמו תפרים מודגשים יותר באמצע מפתח הצוואר, מה שיכול לרמז על חיבור של תווית. לא מן הנמנע שזו הגזרה וזה הסטייל, והאמת היא שסתם רציתי להשתתף בחגיגה. |
|
||||
|
||||
לפחות למדתי מונח בתחום התפירה. תודה! |
|
||||
|
||||
רגלן? אולי דגלן? הדוד ג. לא עוזר. |
|
||||
|
||||
raglan. גזרת חולצה פשוטה המורכבת מארבעה טרפזים שמתחברים במפתח הצוואר, פחות מקובלת היום בתפירה אף שיוצרת כתפיים עגולות נאות, אך מקובלת בסריגה, קלה לביצוע והולמת את הגוף גם כשאינה מדויקת, כרוכה בטכניקות להפחתת עיניים באופן שייצור אימרה זהה בשני הצדדים, דוגמאות והוראות, גוף החוכמה המצטברת של דורות על דורות של סרגניות. הייתי מרחיבה בלב חפץ אך איילים לא ימצאו בזה עניין.1 ________________ 1 או שיגידו שאני צינית. |
|
||||
|
||||
לקח לי זמן להבין את החידוד, יכוליות שאחליף את הניק למשו כזה. |
|
||||
|
||||
לא עלה בדעתי שמדובר במילה לועזית. יש לה צליל כל-כך עברי שממש מתבקש לנצל אותה למשהו. footer? |
|
||||
|
||||
בארץ מבטאים REGLAN (במלרע), אני לא יודעת איך מבטאים בחו"ל, נדמה לי המקור צרפתי. |
|
||||
|
||||
ואללה: Raglan [Wikipedia] (מילה אחרת). המקור הוא, ככל הנראה הטירה: Raglan Castle [Wikipedia]. היא נמצאת בדרום וולש, על גבול אנגליה. לא הצלחתי להבין משם מהו מקור השם (נורמני?). כמובן שמכאן גם נוצרו הברון רגלן וספינת הוד מלכותו רגלן. עכשיו הם רק צריכים לשכנע אותנו שהם לא עבדו עבור הצרפתים. |
|
||||
|
||||
שרוול רגלן, ה- Raglan_sleeve [Wikipedia] נוצר עבור לורד (הברון) רגלן שאיבד את ידו בקרב ווטרלו, ומכאן גם שם התפר. |
|
||||
|
||||
על אשתי, למעשה; זו לא החולצה הראשונה שהיא קונה לי עם הדפס בכתב מראה. בהתחשב בנושא הרעיון, חשבתי שזה יתאים לצילומים הללו. ירדן, אלמלא השעון שלך, כולם היו בטוחים שעורך "הארץ" התבלבל. |
|
||||
|
||||
שאלה למתרגמים -- בראיון שלכם ב"הארץ" (http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1526004) כתוב כי קיבלתם מהופשטטר עותק מיוחד למתרגמים שבו מסומנים כל משחקי המילים בספר. מעניין אותי לדעת כמה ממשחקי המילים התגלו רק לאחר קריאה בעותק המוער? (למעשה, מה שמעניין אותי באמת זה לדעת כמה משחקי מילים *אני* פספסתי בקריאתי בספר. אבל את זה לא אוכל לדעת ללא הספר המוער, שאני מניח שעותקיו שמורים היטב בידי כת המתרגמים.) בפרט מסקרנת אותי מאד מהי אותה בדיחה שהחלה בעמוד 50 ונגמרה ב-500. |
|
||||
|
||||
ואני תוהה: אם משחק מילים נופל ביער, האם הוא נשמע כמחיאת כף יד אחת? |
|
||||
|
||||
שאלה טובה. למרבה הצער לא ניהלנו מעקב מסודר. עולים בזכרוני רק שניים שפספסנו, אבל בטח היו יותר. לעומת זאת אנחנו גאים באחד ששמנו אליו לב והופשטטר כנראה פספס כשהכין את ההערות. במקור זה באמת סובטילי, ברגע הראשון אפשר אפילו לתהות אם זה לא מקרי (אבל אחרי מחשבה נוספת ברור שלא). אצלנו הוא נהיה הרבה יותר גלוי, מסיבות שתוכלו להבין. מדובר בביסוס הטוניקה בפסקת ההקדמה של ''מבוך הרמוני קטן''. |
|
||||
|
||||
אני לא בטוח שהבנתי את הכוונה שלכם ב"מבוך הרמוני קטן". אתה מתכוון שבמקור יש כמות גדולה יחסית של מילים שמתחילות ב-C ולכן בחרתם בכמות גדולה יחסית של מילים שנגמרות ב"לה"? אם זו אכן הכוונה, זה באמת נראה רופף עד כדי לא קיים. ואני עדיין סקרן לגבי הבדיחה שמתחילה ב-50 ונגמרת ב-500. |
|
||||
|
||||
אני אכן מתכוון לריבוי המילים שמתחילות ב-C. למה אנחנו בטוחים שזה לא מקרי? כי בדיאלוגים, קצת כמו בתורה, אין הרבה מילים "סתם", ולמילים האמורות קשה לראות סיבה אחרת. ציון מקום גיאוגרפי ללונה-פארק, ועוד אחד אמיתי, הוא חריג מאוד בדיאלוגים. וקניית הצמר-גפן המתוק היא פרט תלוש, שאין סיבה אחרת להכניסו (יש אליו התייחסות בהמשך, אבל היא בעצמה חסרת הצדקה - למעט זה שהיא "מחזקת" את הופעת הצמר-גפן בהקדמה). אני חושב שב-50-500 טל לא התכוון מילולית לעמודים האלו, אבל אשאיר לו לפרט. |
|
||||
|
||||
אני חושב שאם זו באמת הייתה כוונתו של הופשטטר הוא היה משתמש ביותר מילים שמתחילות ב-C כדי לא להותיר את משחק המילים כל כך רופף. אבל כידוע - שבעים פנים לגדל אשר באך. |
|
||||
|
||||
יש כמה בדיחות כאלה, אבל זו שלא גילינו לבד נמצאת בעמ' 125 ו-777 בנוסח העברי. (למען ההגינות - לא משהו מרעיש עולמות, ומי שלא שם לב לכך לא הפסיד כלום.) |
|
||||
|
||||
נדמה לי שגם על 515-787 לא היינו עולים לבד. בעברית יצא לנו פחות זורם מבאנגלית, אז כנראה שלקוראינו, למרבה הצער, יש יותר סיכוי לגלות. |
|
||||
|
||||
אתה מתכוון ל-514, מין הסתם? |
|
||||
|
||||
הצצתי בספר המתורגם היום ב"צומת ספרים" (בעוונותי לא קראתי אותו קודם). לא מתכוון לקרוא אותו בימים אילו, אולי בעתיד. התרגום עושה רושם נחמד, מקריאה שיטחית לפחות. אבל — אני מהמר שהמכירה תיכשל. מדוע ? מכיוון שרוב קוראי הספרים (שאינם נוטים למתמטיקה) לא אוהבים מתמטיקה במינון גבוה (כמו בספר), מה עוד שמטא-מתמטיקה (שהיא כנראה מה שיש בספר) קשה יותר לתפיסה נאיבית מסתם מתמטיקה. אגב, האם הספר מתאר (בין השאר) גירסא קלילה של משפט גיידל ? ועכשיו לפינת הלשון. איך נכון לכתוב גיידל בעברית ? כל כתיבה חוטאת כנראה למקור שכן (לפי זכרוני) המקור לתנועה הוא האות O עם האקסנט הגרמני של נקודותיים מעליה, אין בעברית תנועה כזו. |
|
||||
|
||||
בעניין גדל, התנועה המקורית (שנקראת או אומלאוט) היא משהו שבין חולם וסגול. בעברית אתה חייב להתפשר, ולכתוב גודל, או גדל, אך ודאי שלא גיידל. |
|
||||
|
||||
"גיידל" נראה לי דווקא חינני: לא עברות של גדל, אבל בכל זאת גיור שלו, ליידיש (נדמה לי שהיידיש נוטה לעשות טרנספורמציה כזו ל-ö). |
|
||||
|
||||
''גודל'' הוא שם טוב למתמטיקאי. |
|
||||
|
||||
מצד אחד, הספר כבר נמכר בחצי המחיר (מזה שבועיים-שלושה). מצד שני, אני שמח למסור שהתחזית שלך לגבי כשלון המכירה התבדתה, והספר נמצא זה השבוע השני ברשימת רבי-המכר של "צומת ספרים" (אחת משלושת הרשימות המתפרסמות ב"הארץ"); הוא נכנס לרשימה במקום החמישי, לפני שבועיים, ועבר למקום הראשון בשבוע שעבר. מספר ביקורות שפורסמו עד כה בעיתונות ובאתרים שונים, בסדר כרונולוגי: * סקירה מאת גדי אלכסנדרוביץ' באתרו "לא מדויק", 22/9/2011 * סקירה מאת גדי איידלהייט באתרו "שמיים וארץ", 26/9/2011 * "גדל אשר באך" - ספר בלופ, מוסף "הארץ", 20/10/2011 * "על תבונה ומודעות", "לאשה" ספרים, 24/10/2011; ללא ספק הביקורת החביבה עלי ביותר עד כה * איזכור קצרצר ב-"24 שעות", ידיעות אחרונות, 30/10/2011 אם נתקלתם בכיסוי תקשורתי אחר, אשמח אם תעדכנו אותי. |
|
||||
|
||||
מזל טוב! (הביקורת החביבה ביותר עלייך זכתה ללינק שבור). |
|
||||
|
||||
כן, גם חלק מהאחרים. |
|
||||
|
||||
שני הקישורים האחרונים הם ל-"גוגל פלוס", לסריקה של הדפים, משום שהכתבות אינן זמינות (לצערי) ברשת. אני מניח שצריך להיות logged-in ל"גוגל פלוס" כדי שהקישור יעבוד. (בדקתי כעת והקישורים כן עובדים, גם כשאני logged-in לחשבון אחר. אם עדיין יש בעיה, אמרו לי ואנסה לאתר אותה...) |
|
||||
|
||||
הגוגל+ פתוח, הקישורים לא נפתחים. |
|
||||
|
||||
מוזר מאוד. העלתי את התמונות לשרת שלי: לאישה, 24 שעות. יש בקהל מישהו שהקישורים לגוגל+ כן עבדו עבורו? |
|
||||
|
||||
גם אצלי זה לא עובד, למרות שאני מחובר לגוגל פלוס. אבל ניסיתי רק בכרום. אולי באקספלורר זה עובד יופי (: בדוק את ההרשאות של התמונות (אם טרם עשית זאת). |
|
||||
|
||||
שלל ברכות על הביקורות הטובות וההצלחה :-) הקישורים לגוגל+ מוליכים ל-plus.sandbox.google.com... אם מעיפים את ה-sandbox, זה עובד. |
|
||||
|
||||
יובל שקלים על הסחורה? קיבלת עודף זוג חמש ושני שליש אגורה שילמת על עמוד. |
|
||||
|
||||
זה מזכיר לי: מישהו יודע מדוע בזמן האחרון נהוג לומר (בתקשורת) "חמש א"ג ושני שליש"? זה נראה מאוד מוזר, בפרט כשמדובר ב"מיליון ש"ח וחצי"... |
|
||||
|
||||
כי כך קבעה האקדמיה ללשון (לדעתי אחת ההחלטות הגרועות, שבהחלט יש להתעלם ממנה). |
|
||||
|
||||
ברור שזו קביעת האקדמיה, אבל למה? זה ממש מעצבן. ואם אני כבר שואלת: מישהו מבין מדוע באנגלית ובצרפתית (וסביר שגם בשפות אחרות, כמובן) אומרים, במקום "לא כל הנוצץ זהב" - "כל הנוצץ אינו זהב"? |
|
||||
|
||||
בעיקר כי אנחנו לא אוהבים לפתוח משפט ב''לא''. |
|
||||
|
||||
אנחנו זה ג'ירפה ואריה. |
|
||||
|
||||
מיץ פטל אשם בהכל. |
|
||||
|
||||
בהקשר הזה - האנגלים והצרפתים, כמובן. בהקשרים אחרים זה יכול להיות כל מני דברים - יש ''אנו אנו הפלמ''ח'', יש ''אנו קבוצת סיירים'', יש ''אנו הולכים ברגל'', ויש אותנו, הרוצים שהמיעוט יכין לנו תה, כי אי אפשר בלי משהו כמו תה. - בקיצור, יש מכל טוב. |
|
||||
|
||||
כן1, אבל זאת לא אותה משמעות. "לא כל הנוצץ זהב" אומר שיש נוצץ שאינו זהב ואינו אומר האם יש או אין נוצץ שהוא זהב. "כל הנוצץ אינו זהב" אומר שאין נוצץ שהוא זהב ואינו אומר האם יש או אין נוצץ שאינו זהב. עד כאן לוגיקה. אם ניקח בחשבון גם הנחות מובלעות, אז: "לא כל הנוצץ זהב" אומר שיש נוצץ שאינו זהב ומניח הנחה מובלעת שיש (והרבה יחסית לאפשרות הראשונה) נוצץ שהוא זהב. "כל הנוצץ אינו זהב" אומר שאין נוצץ שהוא זהב ומניח הנחה מובלעת שיש (גם אם מעט, יחסית לבכלל אין זה הרבה) נוצץ שאינו זהב. ____ ב"כן" אנחנו אוהבים לפתוח משפטים? |
|
||||
|
||||
דומני שב"All that glitters is not gold" ה"not" שולל את ה"all". אבל זה ארכאי אז אנחנו לא רגילים לזה. |
|
||||
|
||||
בתחביר העברי הצדק עמך, אך בתחביר האנגלי לאו דווקא. צרפתית איני יודע. המשפט "all that glitters is not gold" אומר בדיוק מה שאומר המשפט העברי "לא כל הנוצץ זהב" (ו_לא_ "כל הנוצץ אינו זהב"). _________________ 1 לא. |
|
||||
|
||||
יש אשה שבטוחה שכל הנוצץ הוא זהב והיא קונה מעלות לגן עדן. |
|
||||
|
||||
נדמה לי שכשהייתי ילד היתה תוכנית רדיו בשם ''מעלות לרקיע'', ומכאן אני מסיק שזה היה התרגום הקנוני של קול ישראל. |
|
||||
|
||||
בחיים לא הבנתי מה רוברט פלאנט רצה להגיד שם. |
|
||||
|
||||
הסוגה מחייבת לשיר איזה מילים, לא? |
|
||||
|
||||
אלו המין והבשמים שמובילים למקבילה הכתובה ללהג |
|
||||
|
||||
אני בספק אם הוא הבין, וכבר עמד על זה רולף האריס: |
|
||||
|
||||
הידד! אבל זה היה די ברור שהוא יהיה רב מכר. בדרכו להפוך ל"קיצור תולדות הזמן" הבא (הספר שהכי הרבה אנשים דיברו עליו אך לא קראו אותו). |
|
||||
|
||||
הדפסה שניה של הספר הופיעה לפני ימים ספורים, וודאי תהיה בקרוב בחנויות. הדרך הטובה ביותר לזהות את ההדפסה החדשה היא רשימת התודות, שהתארכה בזכות כמה ממשתתפי דיון זה, וכמה אחרים שפנו אלינו (או שאנו פנינו אליהם) בדואל. רשימת התיקונים מופיעה כאן: http://tal.forum2.org/geb_errata ההדפסה המקורית, עם השגיאות, הפכה בזאת לפריט אספנים נדיר. |
|
||||
|
||||
ואכן מחירה1 פי ארבע לערך מהמחיר של ההדפסה העכשווית, כיאות לפריטים שכאלה. 1 של ההדפסה המקורית, כפי ששולם על ידי הפונז |
|
||||
|
||||
״גיבוש בן אלמוות״ אם כך צריך לפתוח פורום שישמש למטא-תיקונים. |
|
||||
|
||||
כן, נו. זו היתה הכותרת במהלך מרבית שנות העבודה על הספר, לפני שהגענו לזו הנוכחית. תוקן. תודה. |
|
||||
|
||||
אנצל הזדמנות זו להודות לך ולירדן על עיסוי המוח העמוק שהענקתם לי בשלושת החודשים האחרונים. תענוג צרוף ואמיתי. |
|
||||
|
||||
מזל טוב! סוף סוף הספר בידי, ואני נהנה לקרוא בו. נתקלתי בביטוי "איזומורפיה" ואני לא זוכר מה במקור - זה "Isomorphy"? המילה נשמעת לי מוזרה מאוד אבל זה בטח כי אני רגיל ל-"איזומורפיזם". |
|
||||
|
||||
במקור isomorphism. השתלשלות השיקולים שגרמה לנו להעדיף "איזומורפיה" לפני 16 שנה כבר שקועה בערפילי השכחה, אבל במבט מהיום זו נראית לי בחירה טובה, גם אם אנחנו הראשונים שכותבים כך. מצד אחד, מתמטיקאים ירימו גבה. מצד שני, לשאר העולם זה יגרום לקריאה טבעית יותר, כי הסיומת "איזם" יותר מאפיינת מגמות, אידיאולוגיות ותופעות, ופחות תכונות של דברים. |
|
||||
|
||||
אכן, התלבטנו רבות בין ''איזומורפיזם'' ל''איזומורפיה'', ובסוף החלטנו ''איזומורפיה''. אני באמת שכבר לא זוכר מה היו השיקולים... |
|
||||
|
||||
נפלתם לגמרי על הראש אם כללתם אותי ברשימת התודות. נא לתקן במהדורה השלישית. |
|
||||
|
||||
תודה. אבל על תיקון השגיאה הזו, מגיע לך קרדיט. |
|
||||
|
||||
מתי תצא המהדורה השלישית המתוקנת של הספר? אני רואה שיש לבצע לכל הפחות ארבעה תיקונים. אני כבר יותר משנה מחכה למהדורה השלישית כדי לקנות את הספר וכבר אין לי סבלנות , אני ממש משתוקק כבר להתחיל לקרוא את הספר. בנוסף , אם וכאשר תצא מהדורה שלישית , כיצד ניתן יהיה לזהותה? בנוגע לתגובה לגבי המילה "איזומורפיה" - לא כדאי לתקן זאת ל"איזומורפיזם"? הרי חלק נכבד מקוראי הספר כן מכירים את המילה איזומורפיזם וזה בוודאי ייראה להם מאוד מוזר להיתקל במושג "איזומורפיה", ואם איזומורפיה היא מילה שגויה , לא כדאי בכל זאת לתקנה לאיזומורפיזם? (כתבתם שאינכם זוכרים כבר את השיקולים לשימוש במילה איזומורפיה , אך במידה ואין מילה כזו , לא עדיף בכל זאת להשתמש במילה הנכונה על פני מילה שגויה?) שאלה נוספת , האם הספר מתאים גם לאנשים חסרי רקע לחלוטין במדעי המחשב ,מתמטיקה ולוגיקה? למשל בחור שהרקע היחידי שלו שאולי קשור בעקיפין לתוכן הספר הוא 4 יח"ל בגרות במתמטיקה , והוא חסר רקע לחלוטין במדעי המחשב (לא יודע מה זה אלגוריתם , מה זה חישוביות , ובחיים לא תכנת ואפילו לא יודע מה זה תכנות) יוכל "להסתדר" עם תוכן הספר? אתם ממליצים לאדם שכזה לקרוא את הספר? תודה רבה. |
|
||||
|
||||
למיטב ידיעתי לא מתוכננת הדפסה שלישית מתוקנת. קורא מהסוג שתארת יוכל להנות מהספר, לדעתי. |
|
||||
|
||||
אז סתם חיכיתי יותר משנה... ראיתי את רשימת התיקונים וחשבתי שתהיה מהדורה שלישית של הספר , אז התאפקתי לא לקנות. |
|
||||
|
||||
''קורא מהסוג שתארת יוכל להנות מהספר, לדעתי.'' אחרי שבועיים מאומצים, שנמשכו לאורך חמישה שבועות (הייתי חייב לעבור לטרי פ'ראצ'ט כדי לתת למוח קצת להתקרר) אני שמח לומר שמאוד נהנתי. |
|
||||
|
||||
(...טרי פ'ראצ'ט כדי לתת למוח קצת להתקרר) דטריטוס במחסן הסחורות העתידיות!! |
|
||||
|
||||
אני שמח לשמוע (ולראות אותך עדיין כאן). |
|
||||
|
||||
השבוע הייתי בחנות ספרים ורציתי לקנות את הספר , אבל לא ידעתי אם זו המהדורה המתוקנת או לא. למעט רשימת התודות , יש דרך לזהות באיזו מהדורה מדובר? לגבי רשימת הטעויות , רשום שהתגלו 4 טעויות נוספות לאחר הדפסת המהדורה השנייה. האם החלטתם סופית שלא תצא מהדורת תיקון נוספת? יש טעם לחכות להדורה תיקון כזו או לקנות כבר עכשיו? מועדים לשמחה. |
|
||||
|
||||
לצערי רשימת התודות היא הדרך הקלה ביותר להבדיל בין ההדפסות. עוד יותר לצערי, איני מאמין שתופיע מהדורת תיקון נוספת. |
|
||||
|
||||
הנה פרדוקס הסתברותי, או שמא חידה, עם "אזכור עצמי" מסוג מסוים: http://bluntobject.files.wordpress.com/2011/11/multi... |
|
||||
|
||||
אכן חמוד! האם התשובה היא <מונע ספוילר> הכותרת של סעיף 1.1 בפרדוקס השקרן [ויקיפדיה]? |
|
||||
|
||||
למה בדיוק אתה מתכוון כששאלת האם זו "התשובה"? |
|
||||
|
||||
האם זו התשובה הנכונה לשאלה שעל הלוח בתמונה? |
|
||||
|
||||
התשובה הזו היא כידוע לא אחת מבין הארבע האפשריות, ולכן היא לא נכונה. מצד שני, כמובן שהתשובה שלך נכונה במקרה יותר "אידיוטי", שבו שואלים, למשל, "כמה זה 1 + 1" והתשובות האפשריות הן 3,4,5 ו-6. השאלה שהתחלתי אתה את הפתיל היא מסוג אחר, אני חושב, ואין לי בשבילה "פתרון". |
|
||||
|
||||
אם אני מנסה לפתור את השאלה (ותוך כדי כך להרוס את החמודיות שלה - עקרון האי וודאות של החידות) אז <ספוילר?> לדעתי התשובה ה"נכונה" היא 50% כי שואלים אם הייתי בוחר אקראית, אבל התשובה עצמה היא לא אקראית. התשובה השתנתה עכשיו, אבל אחרי שנענתה כבר. |
|
||||
|
||||
רגע, אין כאן פתרון בית-ספר? אני לא רואה מה הבעיה עם התשובה "אף תשובה אינה נכונה". נכון שאם נותנים את השאלה הזו ואת ארבע האפשרויות האלו במבחן שבו צריך למלא טופס אז אי אפשר למלא אותו נכונה, אבל נראה לי טריוויאלי שלכל שאלת בחירה מרובה ייתכן שאף אחת מהתשובות הנתונות אינה נכונה - נתת מקרה "אידיוטי", אבל אני חושב שהאפשרות "אף תשובה מהנתונות אינה נכונה" אפשרית גם לשאלות מתוכחמות... מה שאולי חריג בשאלה הזו, לעומת השאלה "האידיוטית" ורוב השאלות "הטבעיות" הוא שבמקרה השגרתי יש לשאלה, אם מציגים אותה כשאלה פתוחה, תשובה נכונה, ואז או שאותה תשובה נכונה היא אחת מהאפשרויות הנתונות או שלא (וישנה ההתחכמות הכל כך נפוצה שכבר הפסקנו להתייחס אליה כהתכחמות, "ד. אף אחת מהתשובות א-ג אינה נכונה", והווריצאיות היותר מנג'סות על זה). ואילו את השאלה כאן אין משמעות להציג כשאלה פתוחה. אבל בהינתן ארבע האפשרויות, אפשר לעבור אחת אחת ולהראות שהיא בוודאי לא יכולה להיות נכונה, ואז "לא נתונה תשובה נכונה" היא טענה נכונה. |
|
||||
|
||||
ואללה, שכנעת אותי. |
|
||||
|
||||
אחד ממשתתפי האייל התעניין בקניית הספר ולא מצא אותו בחנויות. עושה רושם שהוא זמין ב"בוקנט". אני מנחש שאפשר גם להזמין אותו בחנות הפיזית החביבה עליכם. תודה על ההתעניינות! |
|
||||
|
||||
אמנם התגובה מגיעה באיחור של מספר שנים (אבל עדיין בפרק הזמן המתאים ליחידות המידה ששימשו לכתיבת הספר ולתרגומו), הריני מסיר את כובע שאינו על ראשי ומורידו בפניכם. מגיע לכם פרס על מפעל חיים. רכשתי את המקור באנגלית לפני לא מעט שנים, אך בכל פעם שניסיתי - נתקעתי מחדש. זה היה או לחכות לתרגום, או לא לקרוא. היה שווה לחכות. רכשתי (כך מתברר לי בעקבות הפתיל הארוך) את ההדפסה הראשונה, הכוללת שגיאות שתוקנו בחלקן. מיותר לציין שבהיעדר השכלה מוסיקלית תיאורטית - רובן חלפו לי מעבר לאוזן. לעניות דעתי, עמדתם ביעדים שהופשטטר הציב ביחס לתרגום אידיאלי. לראיה: אפילו הוא התפשר על תרגום "גדילים, בסיסים, אנזימים" והסתפק רק ב-"Strands, Bases, Enzymes" :-) סיפקתם רגעי נחת רבים, אך אני בספק עד כמה ידברו אל צעירים יותר, שלא זכו לשלם בלירה, לראות את שפיצל ושפיצלר משחקים, לשיר את "כושי כלב CAT" ולהאזין לאלבום החדש של פינק פלויד על מקול. תהיה שתהיתי לאורך כל הקריאה: הרי ברור לי שאני כקורא החמצתי כ"כ הרבה רבדים, רעיונות וחידודים. לו הייתי צריך לתרגם (עם ובלי הגירסה המוערת): האם ניתן היה לקודד לולל, לולח או שמא לולחל, שתסרוק את הטקסט ותמצא מיכמנים מוכמנים? תודה, תודה ושוב תודה. נ"ב: מה הכוונה ב"לקפות/קיפוי" (כתרגום ל-skimmed off)? |
|
||||
|
||||
לקפות זה להסיר את הקצף או השומן שמצטבר על פני הנוזל כשמבשלים קטניות, עוף, ודברים אחרים. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |