![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אני לא בטוח שהבנתי את הכוונה שלכם ב"מבוך הרמוני קטן". אתה מתכוון שבמקור יש כמות גדולה יחסית של מילים שמתחילות ב-C ולכן בחרתם בכמות גדולה יחסית של מילים שנגמרות ב"לה"? אם זו אכן הכוונה, זה באמת נראה רופף עד כדי לא קיים. ואני עדיין סקרן לגבי הבדיחה שמתחילה ב-50 ונגמרת ב-500. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אני אכן מתכוון לריבוי המילים שמתחילות ב-C. למה אנחנו בטוחים שזה לא מקרי? כי בדיאלוגים, קצת כמו בתורה, אין הרבה מילים "סתם", ולמילים האמורות קשה לראות סיבה אחרת. ציון מקום גיאוגרפי ללונה-פארק, ועוד אחד אמיתי, הוא חריג מאוד בדיאלוגים. וקניית הצמר-גפן המתוק היא פרט תלוש, שאין סיבה אחרת להכניסו (יש אליו התייחסות בהמשך, אבל היא בעצמה חסרת הצדקה - למעט זה שהיא "מחזקת" את הופעת הצמר-גפן בהקדמה). אני חושב שב-50-500 טל לא התכוון מילולית לעמודים האלו, אבל אשאיר לו לפרט. |
![]() |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אני חושב שאם זו באמת הייתה כוונתו של הופשטטר הוא היה משתמש ביותר מילים שמתחילות ב-C כדי לא להותיר את משחק המילים כל כך רופף. אבל כידוע - שבעים פנים לגדל אשר באך. |
![]() |
![]() |
![]() |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
![]() |
© כל הזכויות שמורות |