 |
האייל ששאל - דצמבר 2003 | 1749 |  |
||||||||
 |
|
 |
|||||||||
 |
 |
פרסומים אחרונים במדור "טריוויה"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
יואב פורת כתב את בראשית. היה באמת בלתי אפשרי לגגל למי הוא נשוי. | |
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
וורן ביטי ידוע כסמל סקס וכיכב ב "REDS". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם עומר שריף נחשב ( פעם ) כסמל מין. בטח הוא שיחק מישהו עם מבטא רוסי בזמן כלשהו. התואר של האיש הטוב זה אולי שריף גודמן. נועם שריף הוא מלחין, אינני יודע אם הוא קשור לבראשית | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עומר שריף - ד''ר ז'יואגו (יורי בשבילכם). שריף היה, אא''ט, ילד פלא (זמר) מדלית אל כרמל. כותב בראשית - אין לי מושג. ושריף גודמן - זה נראה ממש מתבקש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נועם שריף אכן כתב את "בראשית": רק לגבי ילד הפלא, אני לא בטוח, למרות שאם יש לו שם אחד, והוא קשור לשריף גודמן כמו שני השריפים האחרים, אין לו הרבה אופציות אחרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שריף, ילד הפלא הדרוזי: http://www.tam.co.il/5_9_2003/magazin3.htm למי נשוי נעם שריף? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאלה שריף-אלט |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו טוף. פיספסתי ב-3 ק"מ או משהו כזה - שריף הוא מעוספייה ולא מדלית אל כרמל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התלבטתי אם החידה קלה מדי, ומסתבר שכן. לא נורא, באמתחתי עוד כמה כאלה (שיישלחו לעורך ברגע שאגמור לגהץ אותן). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שריף הוא מלך ואני חולה עליו- איזה חתיךךךךךךך........ אני מעקבת את החתונה שלי רק בגלל שאני רוצה שהוא יופיע שם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שריף משתחרר ממאסרו: http://www.nrg.co.il/online/7/ART1/014/042.html | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלוש החידות הן ''חידות חמיצר'' - חידות שמבקשות מהציבור להכנס לעולמם הפנימי של המחברים ולנחש מה העלה במוחם את האסוציאציות האלו. המדור הופך להיות תשבץ הגיון. במחשבה שניה, על בסיס שבועי, זה יכול להיות רעיון לא רע, נמאס לי מיורם הרועה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפרופו תשבצי הגיון: שמת לב שנדיב אבידן הוא פאלינדרום? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קצת אחרי שלמדתי מה זה פאלינדרום. שמת לב שיש לו תחדישים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, אני מת על המילה הזאת, ''תחדיש''. דוגמא כל-כך טובה לחידוש מיותר בעיני עד שאיני יכול שלא להשתמש בה לצורך ושלא לצורך (או שמא עלי לומר ''לתצריך ושלא לתצריך''). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבין שאתה משתמש בתחדיש במהלך התשמיש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרבה לפני כל האבידנים למיניהם, אותו הר שושנים ידוע, היה נוהג להשתמש במשפט " מחידושי הלשונאי הלל הר שושנים"בצמוד להגדרות תמוהות ופתרונות תמוהים עוד יותר... מזה למדתי: א. אתה כותב בעיתון- אתה יכול לקשט את שמך בכל תואר שתרצה... ב. אתה מחבר תשבצים וחסרה לך מילה? גבב מספר אותיות יחדיו וקרא לזה " מחידושי הלשונאי...וגו' אני מצטרף להערות שמדור הטריוויה אכן הפך לתשבץ הגיון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, אתה טועה. אותו הרשושנים ידוע תיחדש את התחדיש "תחדיש" והיה נוהג להשתמש במשפט "מ*תחדישי* הלשונאי ה. הרשושנים". הפעולה שאתה מתאר, תיחדוש תחדישים שמטרתם היחידה היא להקל על מחבר התשבצים ("מתשבץ") נקראת "הִרששוּן", והתרופה של פותרי התשבצים ("פתשבצים") למכה הזאת נקראת "בשאלוק", אבל את זה רק רב"י יבין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני משער שפעם זה היה רוזנברג... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם אתה מרמז לקטע ההוא של קישון, בו הוא מנסה לעזור לשני ילדים(?) לפתור תשבץ? שנים שאני מנסה לאתר את הקטע הזה. אתה זוכר אולי איך קוראים לו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא זוכר כרגע אבל אבדוק בבית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההומורסקה נקראת "מאוזן ומאונך" ומופיעה (גם) בספר "לא נורא" (הוצ. טברסקי). לא מדובר בשני ילדים אלא בחבורה של בני-נוער/אנשים צעירים, למרות שבשלב מסויים הוא פונה אליהם בזלזול בתואר "ילדים" . | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 163444 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רב מילים: פָּלִינְדְּרוֹם שֵם ז' מילה, משפט, חרוז וכד' שאפשר לקרוא אותם גם מן הסוף להתחלה. (ואני אוסיף: גם מספר) אם השרת היה מגיב קצת יותר מהר, הייתי מפנה אותך לתכתובת בעניין זה שהיתה לאחרונה באייל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחד הדברים ששימחו אותי ביותר בלימודי ביולוגיה של התא (נדמה לי שזה היה שם הקורס) היה הגילוי שהדנ''א רווי פלינדרומים. (לא בדיוק, כי עושים שם את הויתור של שימוש בנוקלאוטיד ה''ראי'' כדי שהדנ''א הפלינדרומי יוכל להיסגר על עצמו, מחוץ לסליל הכפול). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המצב עוד יותר מסובך, ברנ''א יש כל מיני מבנים שנגזרים משפות פורמליות שהפלינדרום הוא רק הפשוט ביותר. יש מן מבנים שכאשר הם מתקפלים מתקבלות צורות דמויות עץ וכולי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש כמה דוגמאות בתגובה 186241, תגובה 186245 ובסביבתן. ואי-אפשר להתאפק מלציין ש"פלינדרומי" הוא שם-תואר הגון, כלומר שם תואר שאיננו בעצמו מה שהוא מתאר (בניגוד ל"מילולי", "קצר" וכו' שאינם הגונים). ואז נשאלת השאלה האם שם-התואר "הגון" הוא הגון. בעצם, אולי אפשר להתאפק מלציין זאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה מקור השם "הגון" דווקא לציון שמות-תואר שכאלה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המצאה שלי, וסליחה שלא הבהרתי זאת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחת המילים האנגליות חסרות ההגינות שאני יותר מסמפט (או פוחד מ-) היא: Hippopotomonstrosesquippedaliophobia - פחד ממילים ארוכות. יש גם מילה מאוד ארוכה באנגלית המציינת מילים מאוד ארוכות, אך אני מתקשה כרגע למצוא אותה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבטיח בחודש הבא שאלה אחת של ידע ''נטו''. (ששלח לי אחד, יזהר נבו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפחות החידה שלי נוסחה במקורה באופן פחות קריפטי, אלא שעורך הטריוויה חשש שריכוז הידע באייל יפצח אותה עוד לפני שתיבש הדיו על כתיבתה, ולכן הוסיף עוד רמת הצפנה. אז כפיצוי, עוד שעשוע קל: מה מקשר עוד פעם, את הביטוי הצבאי "רות הישר" ואת אותו תה שאתה מדבר עליו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא הייתי אומר שהחידות "מבקשות מהציבור להיכנס לעולמם הפנימי של המחברים ולנחש מה העלה במוחם את האסוציאציות האלו". לא יותר מששאלת טרויוויה "קלאסית" ("מהו שטיחמוס?") מבקשת מהציבור להיכנס לעולמו הפנימי של המחבר ולנחש מהיכן הוא שאב את פריט הידע. הקשר שעליו שואלות השאלות צריך להיות פומבי וברור לכולם (בדיעבד); אם מתברר לבסוף שהאסוציאציה היא פרועה, ופרטית של המחבר, השאלה לא טובה. נכון שהשאלות האלו הפכו לדומיננטיות במדור. זה קרה בתהליך אבולוציוני, אבל לי נראה די ברור (בדיעבד) שהן מתאימות יותר. הבעייתיות בשאלות ידע פשוטות היא, שבהינתן אדם ושאלה, וזמן נתון בחייו של האדם, החלוקה היא כמעט שחור-לבן: או שהאדם יודע את התשובה באותו זמן, או שלא. יש טיפה מקום לתהליכי היזכרות, ואולי קצת חיפוש - אבל אלו בטלים בשישים, במיוחד אם השאלות נבחרות כך שיהיה קשה לחפש את התשובה. אנו רוצים "שאלה קשה". מה זה אומר, במקרה של שאלת ידע פשוטה? שמעט אנשים, מתוך קבוצה של כמה מאות אנשים אקראיים (אך משכילים מעל הממוצע), ידעו את התשובה. במקרה של קוראי האייל, מסתבר שפריט ידע "קשה" דיו צריך להיות מאוד אזוטרי; אבל אז פחות סביר שהוא יהיה מעניין, וגם זו דרישה. לפני חודשיים התפרסמה חידתו של טל (בדיון 1664), שדי הצליחה להעמיד את הסיכה על החוד: משהו שמעט מאוד יודעים, בלתי גָגיל, אבל שבדיעבד רבים מהקוראים יכולים "להתחבר" אליו. אני כמעט לא מקבל שאלות כאלו, וכמעט לא יכול למצוא כאלו בעצמי. כדאי להזכיר שלשאלתו של טל, קורא אחד ידע את התשובה מיידית (אבל גילה התחשבות נאה והתספק בהוכחה ליודעי ח"ן שהוא יודע, תגובה 178534). בעיה שניה, וקשורה (גם היא נובעת מהחלוקה שחור-לבן הזו), היא שאין הרבה מקום לדיון בשאלות ידע פשוטות, ומהו האייל בלי דיון? יכולים, כמובן, לצוץ אינספור דיוני אוף טופיק כאסוציאציות על דברים שעולים, אבל אוף טופיקים אינם סיבה והצדקה. שאלות קשר הן מוצלחות יותר, מבחינה זאת. יש בהן מקום ל*תהליכים* שמובילים לפתרון, והתהליכים האלו יכולים להיות קבוצתיים, כפי שאנחנו רואים כאן, וכרוכים בדיון. למעשה, זה שאנו עדיין ששים לפרסם שאלות ידע פשוטות מוצלחות, כשמגיעות אלינו כאלה, זה יותר לצורך גיוון ותיבול; לטעמי מרכז הכובד של המדור *עדיף* שיהיה שאלות קשר. האם עדיין יש הצדקה לשם המדור, ולתוארו של הח"מ? לדעתי כן, בכך שהחידות עדיין מכילות מרכיב(ים) של ידע שאינו *מאוד* נפוץ. בכך הן דווקא שונות מהגדרות תשבץ הגיון1, שבמיטבן (לטעמי) הן מבוססות על משחקי-מילים בלבד, והידע שמעורב בהן הוא נחלת כמעט כולם. אני דווקא אשמח לנסות כאן חידות מסוגים אחרים. חשבנו בזמנו על האפשרות לשלב חידות הגיון (שלושה גברים ושלוש נשים צריכים לחצות את הנהר בסירה...). הבעיה הגדולה כאן היא שהן צריכות להיות מקוריות, שמשתתפי המדור המציאו בעצמם, ואני מניח שקשה להמציא כאלה טובות. אבל אפילו אם תמצאנה כאלה, הן נראות לי פחות מוצלחות מחידות שבהן מרכיב ידע הטריוויה הוא דומיננטי: האחרונות הן "דמוקרטיות" יותר. בשאלות הגיון, מי שיותר מבריק יוכל להגיע לתשובה בכוחות עצמו, ואלו יהיו פחות-או-יותר אותם אנשים תמיד, בכל השאלות. ידע טריוויה גם הוא אינו מחולק שוויונית בין האנשים, אבל נדמה לי שקצת יותר, וכמעט לכל אחד יש לפחות נישות של מומחיות. מאותה סיבה (אבל יותר) אני נוטה להסתייג משילוב במדור של חידות מתמטיקה ושחמט, וגם שאלות תשבץ הגיון (לא שמישהו הציע כאלה עד כה). "הטובים" יפתרו אותן לפני שהאחרים יבינו בכלל מה השאלה. אבל זו לא פסילה על הסף: אם יש לכם כאלה טובות, שאתם המצאתם, אתם מוזמנים לשלוח; אנחנו (מערכת "האייל") נשקול אותן לגופן. המדור הוא שלכם ובשבילכם; גם התגובה הארוכה הזו היא הזמנה להבעת דעות מנוגדות. 1 מה שהיה לג'ון בוביט, כך שמענו, בבית המשפט (4,5 2). 2 למען הסר ספק: ארבע, חמש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק הערונת: גורם ה"דמוקרטיה" עובד דווקא הפוך, לדעתי. שאלת הגיון, או אפילו שאלה מתמטית שאיננה דורשת ידע מעבר ל(נניח) חטיבת-ביניים, היא *יותר* דמוקרטית משאלה בעלת מרכיב טריוויה שחוסם אוטומטית נתח באוכלוסיה שלא נתקל בפריט המידע הזה. חידת טריוויה רגילה, כפי שתארת, היא שחור-לבן: או שאתה יודע מהי בירת הונדורס, או שלא. נראה לי שרוב האנשים מעדיפים להישאל חידת טריוויה קשה ולהגיד "לא יודע" מאשר חידה מתמטית שאולי יתקשו לפתור למרות שלא חסר להם שום *ידע*. כמובן שיש בעייה אחרת, והיא שהחידות המתמטיות המוצלחות כבר מוכרות למיעוט ולכן הן הופכות לחידות טריוויה. בחידות כאלה כדאי פשוט להוסיף בקשת שתיקה ממי שכבר מכיר (ומעוזי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חידה מתמטית כזו יכולה להיות מוצלחת, כל עוד כל אחד חושב עליה בעצמו - או שאנשים בעלי יכולת דומה (או יכולות משלימות) חושבים עליה ביחד. זה אולי יותר מתאים לעיתון: החידה מתפרסמת יום אחד, ידוע שעוד X ימים יתפרסם פתרון, וכל אחד מוזמן לחשוב עליה בזמנו החופשי. יש כאלה שיפתרו אותה תוך דקות, לאחרים זה יקח X-1 ימים, ויש כאלה שיקחו את החידה אל חבר כדי לחשוב עליה ביחד. כשהגינו את המדור, וכשעיצבנו את דמותו המדינית והרוחנית, שאלנו את עצמנו מה הייחוד של האייל בין כל הכלים שבהם מתפרסמות או יכולות להתפרסם חידות. התשובה הברורה היתה מנגנון הדיונים; זה היה הבסיס לדמות המדור. יש, לפמעים, מקום לדיונים באשר לחידות מתמטיות, וזכור לי לפחות אחד כזה באייל. אבל, חוץ מזה שדיון כזה הוא נדיר, בחלקים גדולים שלו הוא עלול להיות בלתי-נגיש לקהל הרחב. אז אתה צודק אולי שחידות מתמטיות מסוימות הן יותר דמוקרטיות מכל חידה מבוססת-ידע. אבל היתרון הזה נוגע ליכולת לפתור, ולא ליכולת להשתתף בדיון. נדמה לי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. אבל בשאלות טריוויה "קלאסיות" אין *בכלל* מקום לדיונים המובילים לפתרון, בשאלות מתמטיות ייתכנו בהחלט דיונים כאלה (עם הסייגים שציינת, ועם שונוּת רצינית בין חידות שונוׁת), ונראה שהשאלות המתאימות ביותר הן באמת אלו הנפוצות כאן: קצת רמזים אסוציאטיביים, יותר מפריט טריוויה אחד, וכו'. בכל זאת, שאלה מתמטית שאיננה דורשת ידע מתמטי1 יכולה בהחלט להניב דיון פורה עד לפתרון; בדיון כזה מן הסתם לא ישתתפו כל האיילים, אך גם מרבית השאלות במדור (דומני) מוגבלות לתת-קבוצות אייליות מסויימות (הקבוצה תלויה בשאלה). 1 יש לי שתי דוגמאות לשאלות קשות למדי, שאינן דורשות ידע מתקדם בכלל, וגם אינן מוכרות כל-כך; אם יש דרישה אתן אותן, אך כרגע יש עדיין שאלות טריוויה באויר וזה נגד החוק(?). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי יש חידה חצי-מתמטית שאינני יודע אם היא קשה או לא (אני עצמי פתרתי אותה בקלות, אבל זאת חוכמה קטנה, כי אני גם חיברתי אותה. אנשים אחרים לא פתרו אותה, אבל גם מזה אי אפשר ללמוד הרבה כי לא הראיתי אותה לאף אחד), ואולי אשלח אותה לעיונכם יחד עם חידה אחרת שאני עוד עוסק בליטושה. לפני שאתם עוצרים את נשימתכם בציפיה דרוכה, ההיסטוריה שלי רצופה בעניינים שחשבתי לעשות עד שנמלכתי בדעתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להימלך בדעתך - מתאים לגברים במשפחות מטריארכליות. שלח, בחייך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא אני מעדיף שהמדור לא יכיל חידות מתמטיות מהסיבה שיהיה מאוד קשה לעקוב אחר הפיתרון בפורמט זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון בעיקרון - אבל תלוי איזה סוג של חידות. האם כוונתך לנוסחאות מתמטיות אותן קשה לרשום כאן? או סתם לטיעונים מסובכים מדי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טיעונים. אם מדובר בנוסחאות אז בכלל חבל''ז. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל עדיין סבורני שישנן שאלות מתמטיות המתאימות למדיה האיילית. ננסה (אולי) ונראה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כולם נראים מיואשים מהחידות הקשות של החודש, ולמרות שאני בהחלט עוד מתעניין אני תקוע לגמרי. אז הנה חידונת קטנה שאינה דורשת ידע, רק נייר, עפרון והגיון בריא (ואם אין נייר ועפרון, אפשר גם רק עם הגיון1). מי שמכיר (ויש לפחות אייל אחד שאני *יודע* שמכיר, אז דיר באלאק) מוזמן לקשור את ידו המתקתקת. יש זן של צפרדעים שלא יודעות ללכת, רק לקפוץ, ורק אחת מעל השנייה. כשצפרדע רוצה לקפוץ, היא מביטה באחת מחברותיה, קופצת מעליה, ונוחתת מעברה השני - באותו מרחק בדיוק. הן לא קופצות ביחד כדי שלא יהיה בלגן, רק אחת אחת, והן צפרדעים מאוד חכמות ממוצא יהודי. ארבע צפרדעים כאלה עומדות בארבע פינותיו של ריבוע מטר על מטר. הן רוצות לתכנן סדרה של קפיצות שתביא אותן בסופו-של-דבר לעמוד בקדקודיו של ריבוע שני-מטר-על-שני-מטר, לא חשוב איפה ולא חשוב באיזו אוריינטציה (כלומר, לריבוע החדש מותר להיות מוטה בזווית ביחס לריבוע המקורי). האם תצלח תכניתן בידן? 1 "The reverie alone will do, if bees are few"
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שהצלחתי להוכיח. לרוץ לספר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הצלחת, יפה - זה היה מהר (הבאה תהיה יותר קשה...). אולי בדואל, כדי שאחרים יוכלו גם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלחתי, מקווה שזה נכון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה מאוד. אוקיי, האינטלקט הקולקטיבי לא הכזיב. חכו חכו... עם זאת, דיון לא היה פה בינתיים, וזה חבל. אולי זו באמת לא דוגמה מוצלחת לחידה שיכולה לעורר דיון. המממ.... בכל אופן, פותרים אחרים מוזמנים לשלוח רעיונות וכיוונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אני לא רוצה לקלקל לכולם, ולכן אני שולח במייל. האם צדקתי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוששני שלא דייקת. הנה חידוד של השאלה: הצפרדעים מנסות להגיע לריבוע יותר גדול מהמקורי, לאו דווקא 2 על 2. האם הן יכולות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, לא הגעתי רחוק. רק חשבתי להדביק מראות לכל צפרדע ולבדוק אילו צורות יכולות להווצר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל היא די מחופפת. אולי זה מספיק מחופף כדי להתחיל דיון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחרי שירבוט מספר וקטורים הגעתי למסקנה שכל שלוש צפרדעים יוצרות משולש עם אותו השטח, לפני ואחרי הקפיצה. הסתכלתי על משולשים שונים ושכנעתי את עצמי שכל קפיצה כזאת שומרת על הבסיס והגובה של המשולש. יש לי גם הוכחה יותר מכוערת1, אבל אני חושב שזה מספיק. 1 משהו עם דטרמיננטות של מטריצות אם זה מעניין משיהו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל מה דין משולש שחברות בו שתי צפרדעים לא קופצות ואחת קופצת? גם הוא, שטחו נשמר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה לגבי ריבוע באוויר? לא תלת מימדי או משהו, (כי אז זה לא יהיה ריבוע) אלא פשוט ריבוע לגובה. גם תופס? _________ העלמה עפרונית, ונחיתה כואבת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סחתיין על היציאה מהקופסה, אבל השאלה איננה מהסוג המתחכם. הצפרדעים קופצות בביצה מישורית, ומנסות לעמוד בפינותיו של ריבוע אופקי גדול יותר מהמקורי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה פותרים הציעו פתרון הולם לחידה כפי שהיא מנוסחת כאן, וזו אשמתי שהפכתי אותה לטיפה יותר קלה מהרגיל - הייתי צריך לומר שהצפרדעים מנסות להגיע לריבוע יותר גדול מהמקורי, אבל לאו-דווקא 2x2. סליחה שאני משנה את החוקים באמצע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצאתי את הפתרון ואני חייב לרוץ לספר לחברה, אבל לא רוצה לקלקל... איזו דילמה נוראה. אז שלחתי דואל לא''ע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מזל. מזל גדול שחוקים של ג'נטלמנים לא כובלים אותי מלרוץ ולספר לחבר'ה. ---- ספויילר (?) ---- אם אלה היו שיעורי בית, הם לא היו נראים ככה. יש בפיתרון הנ"ל הרבה נפנופי ידיים, אבל נדמה לי שהם בגבולות הסביר בהתחשב במדיום. אני רק מקווה שמרוב נפנופי ידיים אף אחד לא קיבל סתירה. התשובה: לא. טענה 1: צפרדעים קופצות רק על הרשת. נסתכל על ארבעת הצפרדעים מסודרות בריבוע. נדמיין רשת אינסופית של קוים אנוכיים ואופקיים אשר המרחק ביניהם שווה לאורך צלע הריבוע הזה, כאשר הצפרדעים יושבות על ארבעה צמתים כלשהם. הטענה היא שלא קיימת סדרת קפיצות אשר בסופה צפרדע כלשהי לא תשב על צומת. הוכחה מרושלת: נסתכל על שתי צפרדעים אשר אחת מהן קופצת מעל השניה כעל שתי נקודות במישור, המשרות וקטור: א. קפיצה שומרת על גודל הוקטור, ועל כיוון הוקטור עד כדי סימן. ב. לכן קפיצה שומרת על הגודל של רכיבי הוקטור. ג. לכן אם שתי הצפרדעים עמדו מראש על הרשת, גם לאחר הקפיצה הן תעמודנה על הרשת. טענה 2: הכל הפיך. אם נתון שהצפרדעים יכולות להמצא בשני מצבים שונים, אז הן יכולות לעבור מכל אחד מהם לשני. פשוט מסתכלים על סדרת הקפיצות שהביאה אותן לשם מהסוף להתחלה: כל צפרדע שוב מסתכלת על הצפרדע מעליה היא קפצה קודם, וקופצת מעליה באותו אופן. כעת, אם הצפרדעים יכולות להמצא בריבוע שאורך צלעו 2 (או כל גודל אחר שונה מ-1), אז מכך שבהתחלה הן נמצאו בריבוע שאורך צלעו 1 ומטענה 2 נובע כי הן יכולות לעבור מהריבוע שגודלו 2 לריבוע שגודלו 1. אבל זו סתירה לטענה 1 על פיה המרחק בין 2 צפרדעים לא יכול להיות קטן מ-2. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו טוף. חבל שקלקלת, אבל אין מה לעשות. הנה הפתרון כפי שאני הייתי מסביר אותו: הצפרדעים יכולות לקפוץ לכל מיני מצבים, אך לעולם לא תגענה לריבוע גדול יותר (וגם לא קטן יותר). נמקם אותן בהתחלה על דף משובץ, בקדקודי משבצת, ונשים לב שבכל קפיצה צפרדע קופצת מפינה של משבצת לפינה של משבצת אחרת, אבל אף פעם לא ל*תוך* משבצת. אם, למשל, א' קופצת מעל ב' הנמצאת שתי משבצות ימינה ושלוש למעלה, היא תנחת שתי משבצות ימינה ושלוש למעלה מ-ב', וזה נכון מה שלא יהיו הערכים של "2" ו-"3" כאן. נניח שהצפרדעים מבצעות סדרת קפיצות המסתיימות בריבוע גדול. נסריט את המהלך, ואז נקרין אותו לאחור. מה נראה? צפרדעים מתחילות מריבוע גדול, וקופצות *לפי החוקים* עד שהן מגיעות לריבוע יותר קטן. אבל זה לא ייתכן: אם כך, אפשר להתחיל גם מהריבוע המקורי, בגודל משבצת, ולהגיע לריבוע יותר קטן ממשבצת - וזו סתירה למה שהראינו למעלה. הפותרים נכונה שכתבו לי: מאור גרינברג, שוטה הכפר הגלובלי, וח.גב. האייל האלמוני פתר (כמעט) נכונה את החידה המקורית, עם ריבוע 2x2. חוששני שלא שכנעתי שחידות מסוג זה מתאימות לאייל. נהניתם? רוצים עוד? יש כמה שאולי יותר מתאימות ליצירת דיון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קלקלתי? באמת? סליחה. בכל מקרה, בקריאה חוזרת, אם היה עלי לנסח את הפיתרון שנית, הייתי עושה זאת אחרת משנינו (מכל מערך התחלתי שהוא, לאו דווקא ריבוע, ולכל מספר של צפרדעים - המרחק המינימלי הנתון תמיד נשמר, ותמיד מינימלי, אחרי כל סדרת קפיצות). אם סלחת, אפשר אולי לשמוע את הפיתרון הפרטי למקרה של 2x2? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפתרון הכללי שלך כללי מדי, ואינו נכון. קחי שלוש צפרדעים על קו ישר, המרחק בין א' ל-ב' מטר, ובין ב' ל-ג' מאה ואחד סנטימטר, כש-ב' יושבת כמובן בין א' ל-ג'. ג' קופצת ונוחתת ממש מול אפה של א', במרחק קצר יותר מהמרחק המינימלי ממנו התחלנו. התכוונת לומר שלא ניתן להגיע סמוך יותר מאורך הצלע של הסריג הגס ביותר המתאים למצב ההתחלתי. את 2x2 אפשר לפתור משיקולי זוגיות: שימי אותן על הסריג הרגיל, ושימי לב שהזוגיות של הקואורדינטות נשמרת בכל קפיצה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה כמובן הרבה יותר צודק משאני אי פעם אהיה. תודה! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את טועה. להיות צודק אפשר להיות רק לגמרי, ורק באופן משעמם אחד. לטעות, לעומת זאת, אפשר ללא גבול, ובמגוון אינסופי של דרכים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם אתה יכול להוכיח כי בחידה המקורית (הצפרדעים בקודקדי ריבוע) אין אפשרות שצפרדע אחת תנחת על אחרת לאחר אחת מהקפיצות? ________________ שכ"ג מנסח את השאלה כאילו *הוא* יודע להוכיח את זה, ומקוה שעד שמישהו ירגיש, אלון או איזה וישנאי יספקו את ההוכחה והוא יחייך כאילו ידע אותה בעצמו. נאיבי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. ההוכחה כבר כתובה בפתיל... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן. _____________ שכ"ג ממשיך את הבלוף. מישהו אחר כבר ישאל על מה, לכל הרוחות, אלון מדבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זוגיות, שטיא, זוגיות. במקום על סריג, הנח לצפרדעים לשחק על לוח-שח גדול (ניחא, אינסופי), ששורותיו צבועות שחור-לבן ואדום-ירוק לסירוגין, וראה זה פלא, כל צפרדע בכל קפיצה שומרת על צבעה משל היא רץ בשחמט (סגולה גדולה להוכיח זאת). והנה, בראשית ניצבת כל אחת על צבע אחר, אז היאך תגיע זו שעל הירוקים לבקר את חברתה שעל הלבנים? אללי, באים חוקי המתמטיקא הרעים והקרים וניצבים בינן לבין שאיפתן האחת - להתנשק ולהפוך לשתי נסיכות מאוהבות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל תיאוריה שמונעת משתי נשים את שאיפתן להפוך לשתי נסיכות מאוהבות אינה מקובלת עלי. בחזרה לשולחן השרטוטים... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לזה התכוונתי מלכתחילה :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אני מבין נכון את המשפט ''לא ניתן להגיע סמוך יותר מאורך הצלע של הסריג הגס ביותר המתאים למצב ההתחלתי.'' הוא לא נכון. תאר לך שלוש צפרדעים על קו ישר אחד ובמרחק שווה - קפיצה של אחת מהקיצוניות מביאה אותה למרחק אפס מזאת שבקצה השני. פלאץץץ. אפשר להכליל את זה בקלות כך שגם הדוגמא שהבאת מסתיימת בכאב ראש רציני לאחת מהצפרדעים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תקן ל"לא ניתן להגיע למרחק חיובי קצר יותר" וגו'. ההוכחה לחידה המקורית בנויה משתי אבחנות: אחת, אם הצפרדעים יושבות על סריג, הן נשארות עליו, ושתיים, אפשר להפוך את חץ הזמן. האבחנה הראשונה (שהיא בעיני החלק הקל בחידה) אומרת בין היתר ששתי צפרדעים *שאינן באותו מקום* (אתה צודק) תהיינה מרוחקות לפחות אורך-הצלע של הסריג. מזה הסקת שהן לא יכולות ליצור ריבוע קטן יותר מההתחלתי, ובגלל חץ הזמן - וזה החלק היפה עליו מגיעות לך ולפותרים האחרים תשואות - גם לא ריבוע גדול יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(אנקדוטה המשעשעת בייחוד אותי, אז אפשר להתייחס לתגובה זו כאילו היא חלק מבלוג). חידת הצפרדעים מופיעה בספרו המוצלח של פיטר וינקלר שכבר הזכרתי כאן אד נוזאום, והוא מנסה כהרגלו לספר מנין הגיעה לאוזניו: הוא שמע אותה ממיקל תורופ, ששמע אותה מאסף נאור, ששמע אותה מ"תלמידי מחקר באוניברסיטה העברית בירושלים". אני די בטוח שתלמידי המחקר הללו הם אנוכי. כמובן שלא אני המצאתי את החידה, אך הנסיבות בהן נתגלגלה לידי לוטות קצת בערפל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שהיה לג'ון בוביט, כך שמענו, שכנע את השופט (ארבע, חמש). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עדות חותכת, משהו כזה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רא(ע)יה חותכת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון - שכחתי את ה''שמענו''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן. כל הכבוד! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדורון, שביל החלב מחבר בין מסחה לכדורי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התבקשתי על ידי עורך הטריוויה לא לתת רמזים בשלב מוקדם זה, וב"רמזים" נכלל (במפורש) גם אישור או שלילה של חלקי תשובות וכווני מחשבה. אז התשובה לשאלתך: אין תגובה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האיש הטוב, סנטה קלאוס? התואר סנטה? כלומר קדוש משהו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזשהו קשר לאסטרופיסיקה ? שכנים מיידים שלנו בצביר או משהו כזה ? יש שתי גלקסיות שכנות שניתן לטעון שאנחנו מחברים בינהן ? או שזה יהיה קל מדי...? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משום מה חידת שביל החלב מזכירה לי את סיפור יעל וסיסרא שהיה לשר צבא. ויעל שנתנה לו חלב כדי להרדים אותו, בכדי שתוכל להרוג אותו... יש סיכוי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה גם שבסיפור סיסרא הנהיגו את העם דומני דבורה וברק בן אבינועם ברק כמו באהוד ברק שהיה גם שר - הפנים או הביטחון לא יודע :) וגם היה מפקד עליון - כמו רמטכ"ל או ראש ממשלה.. יש סיכוי שאני בכיוון כי נראה לי שאני סתאם זורק רעיונות :) חחח אבל שווה לנסות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רפאל איתן (יליד תל עדשים) היה לוחם, שהפך למפקד עליון ושר. מפקדו, משה דיין (יליד דגניה א, גדל במנהלל), הפך לשר בעצמו. לא יודע למה כביש 73 הוא "שביל החלב"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה תאריכי הלידה של משה דיין ורפאל איתן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דיין נולד ב-20 למאי 1915 איתן נולד ב-1 לנובמבר 1929 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב רעיון אחד ירד... אבל אולי יש איזשהו אירוע קוסמי או משהו שקשור בחלל שמשותף לשני התאריכים האלה..? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רפול, למיטב זכרוני, היה רפתן ומכאן הקשר לחלב. אולי יש לדיין קשר לשבילים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב זכרוני שלי, רפול היה (עודנו?) נגר ובעל בית-בד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בנוגע לאיש הנרמז בתמונה שמדבר אל אישה, צעירה ממנו בשנתיים. אינני יודע מהשמו. אך ברור לי שהוא ככל הנראה פר רבייה, על פי התמונה. את גילוי שמו אני משאיר לסוטים אחרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשביל החלב ישנן קונסטלציות רבות הקרויות על שם גיבורים מיתולוגיים: ארידנוס, אוקטנוס, אופיציוס, פרסאוס, קפאוס, הרקולס קנטאור, ורבים אחרים. חלקם הגדול היו שרי צבא בצקופה זו או אחרת. אני אנחש שהכוונה היא ל2 הגיבורים הידועים ביותר: לפחות אחד מהגיבורים הוא הרקולס, המקושר ביותר לשביל החלב: לפי המיתולוגיה היוונית, זאוס הערים על הרה והחליף את הרמס בהרקולס בזמן שישנה כדי שיינק מחלבה האלוהי. הרה גילתה זאת מאוחר מדי וניתקה את הרקולס משדיה. החלב שניתז הפך לשביל החלב. השני הוא אולי פרסאוס, הידוע בתור קוטל המדוזה, ומצילה של אנדרומדה - הגלקסיה האחות לשביל החלב, ובתו של קפאוס מלך אתיופיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל חסרים שאר הפרטים בחידה. אני כרגע מנסה לגגל, אבל עושה רושם שיש לך קצת יותר ידע בנושא. בכל מקרה שתי הדמויות הפכו לשרים, ככה שאפשר לחתוך לפי זה. לא מצאתי שום טקסט שמתאר את הרקולס כשר או מפקד עליון, ולא מצאתי כזה שמראה שפרסאוס היה מפקדו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המקור הטוב ביותר לשרים ומפקדי צבא הוא כמובן מלחמת טרויה אכילס, פטרוקלס, פריס, הקטור, פולוקס, אודיסאוס ואגממנון הם רק חלק מהגיבורים בסיפור זה. בהקשר זה, הגבור בעל התכנית הוא אודיסאוס, שהגה את רעיון הסוס הטרויאני הגבור בעל הקו? אולי אכילס (בעל העקב) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פולוקס (זו הצורה הלטינית של השם, אגב. ביוונית שמו פולידייקס) לא השתתף במלחמת טרויה. הוא מוזכר באיליאדה רק בהקשר להיותו *מת* זה מכבר, בעת שהלנה מעלה השערות על סיבת היעדר אחיה משדה הקרב, בשיר השלישי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי Sitting Bull, והאשה אולי Alice Cunningham Fletcher? שניהם (אני מקווה) מופיעים יחד בתמונה: אם כי יש בלבול קל בקשר לשנת הלידה של כל אחד מהם. Sitting Bull נולד ב(סביבות) 1831 או 1834 (תלוי איזה מקור קוראים) והגב' פלטשר ב- 1833 או 1838 (שוב, תלוי במקור). אחת הקומבינציות מניבה הפרש של שנתיים... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הלוחם, שהיה למפקד עליון ולשר, ומפקדו, שהיה לשר אף הוא - לאחד היה קו, לשני תוכנית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קו זה בר-לב, מן הסתם. עוד לא חשבתי הלאה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תכנית אלון. מה דעתך, אלון? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוב יצאתי אידיוט | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכל טוב ויפה, אבל מה הקשר של שביל החלב לבר לב ולאלון? משהו שקשור לרפתות של ביה"ס מקוה ישראל וגינוסר?! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי מדובר בשמות של רחובות בעיר כלשהי? בתל-אביב, לדוגמא, רחוב שביל החלב קרוב ליגאל אלון אך אינו חוצה אותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שביל החלב==וואדי מילק? (טוב נו למרות שמילק זה מלח) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חיים בר-לב למד בביה"ס החקלאי מקווה ישראל. יגאל אלון הוא בעל תכנית, נולד בכפר-תבור ולמד ב"כדורי" - מתאים לשאלה של גרושו מתגובה 187490, אך לא ברור לי איך ולמה ומה הקשר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואה כן, אלון היה אלוף פיקוד הדרום במלחמת השחרור, ובר-לב מילא שורת תפקידים בחטיבת הנגב(מג''ד וקמב''ץ). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קו מאז'ינו? קו זיגפריד? תכנית מרשל? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תכנית הטלויזיה "קו אונידין"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם זה עדיין מעניין מישהו Try the Milky Way | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מחלבות שטראוס במשגב ממוקמות באיזור התעשיה בר-לב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואיך זה מתקשר לשני? __ (1) אלא מה, אפשר לאכול מילקי במזלג? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקשר היחיד שעולה בדעתי הוא מכבי ת"א, אבל קשה לי להאמין שאדם מכובד כמוך ירד כל כך נמוך (עם כפית או בלי). :) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתכוון ששטראוס (מאזור התעשיה ברלב) מתאחדת עם עלית, המאמצת של מכבי ת"א (כדורסל) שמשחקת בהיכל הספורט ביד אליהו, שהוא ברחוב יגאל אלון? וואלה, פתרון יפה, איך לא חשבתי עליו בעצמי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועל איזה פתרון כן חשבת בעצמך? (באופן אישי אני כבר מרגיש בשל, שלא לומר רקוב...) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי על זה לעומק, והחלטתי לכתוב: זו אחת ההודעות הכי מצחיקות שקראתי, במיוחד ביחס לאורכה. עשית לי את אמצע הלילה (אתמול). לענייננו: כל הזמן מטריד אותי שגרושו כבר בעצם פתר הכל, בתגובה 187490, עוד לפני הרמז, אך הוא סתם ולא פרש. אז מה הולך כאן? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעקבות תגובה 190971 עלתה בי המחשבה כי שביל החלב הורחב לכביש דו מסלולי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, אבל הוא גר בקוטג'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות שפתרו כבר את החידה ולא הבנתי, אבל אם לא, יכול להיות שהקשר הוא שלתנובה יש מחלבה באלון תבור? גם אם התשובה היא לא, שווה לעיין בלינק http://www.icba.org.il/Yomanim/yoman5-10-03.htm , שנראה (לי) כאילו הועתק מספר של דודו גבע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אזור התעשיה אלון תבור, מזרחית לעפולה, נקרא על שמו של מי שהיה מפקד הפלמ"ח ושר בממשלת ישראל, יגאל אלון בן כפר תבור. תנובה בחרה להקים שם את המחלבה הגדולה והמשוכללת שלה (ועוד שני מפעלים קטנים יותר). שטראוס, לעומתה בחרה להקים את המחלבה שלה באזור התעשיה בר-לב, מערבית לכרמיאל, שנקרא על שמו של חיים בר-לב, פלמ"חניק, רמטכ"ל ושר. בעקבות תגובה 190971 נסלל מסלול נוסף בשביל החלב, שכן נזכרתי שמחלבת טרה שוכנת בתל אביב, ברחוב (איך לא) יגאל אלון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יופי! סוף סוף. ושאלת תם: למה קוראים לאזור התעשייה אֵלון תבור, אם הוא ע"ש יגאל אַלון? (אתם מבינים בוודאי למה זה מפריע לי :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ישנם מספר זני אלונים (הכוונה לעץ :)). אאל"ט שמו של העץ הוא אֵלון (ה)תבור, שכן אֵלון הוא צורת הסמיכות של השם אַלון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי כך, אבל חדש לי שצורת הסמיכות היא אֵלון. וכרגיל אני מתעצבן שאין לי מילון ראוי לשמו, לא ברשת ולא IRL. איכשהו תמיד הנחתי שהסמיכות נשארת A, כמו ארון-בגדים. ברבים, בכל אופן, זה "אַלוני הבשן", לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בדיוק בר סמכא בעינייני בלשנות, אבל אַלּוֹן אינו באותו משקל של אָרוֹן. לגבי "אַלוני הבשן" (אפשר לבקש להחליף את הגופן של האייל, כך שנוכל לזהות בברור את סימני הניקוד?) אני לא בטוח, אבל אולי בגלל ש"אלוני" ארוך בהברה מ"אלון" | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בדיוק בר סמכא בעינייני גופנים, אבל נדמה לי ש*אתה* יכול להחליף גופן, לא מנהלי האתר (אולי הם יכולים לקבוע ברירת מחדל?). ואתה בוודאי צודק בעניין אלון וארון, סתם ניסיתי להצדיק קלושות את שורש ההנחה שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האתר לא קובע גופנים, ולכן נעשה שימוש במה שהגדרת אתה כברירת המחדל בדפדפן שלך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. עכשיו האייל נראה פחות יפה, אבל אני מצליח להבדיל בין פתח לצֵרה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו לא בדיוק תשובה לשאלה, אבל אולי הדבר יעזור במשהו, לפחות לגבי מקור הבלבול (שוב, בהסתייגות) שבמשפט האחרון: כאשר מילה הפותחת בקמץ מקבלת הברה נוספת בגלל צורת סמיכות או ריבוי, כך שהטעם רחוק בשתי הברות מן הקמץ, חל קיצור של הקמץ לשווא נע (נסה להטות את המילה מטוס, הניקוד הוא מ' בקמץ). לעומת זאת, אם המילה פותחת בפתח, לא יקרה תהליך דומה, והפתח יישאר פתח (בפרט שבד"כ לאחר הפתח תבוא אות דגושה, ולפני אותיות דגושות לא יבוא שווה נע). (נסה להטות את המילה מסוק, הניקוד הוא מ' בפתח, ודגש ב- ס'). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוק פיליפי אינו קשור לזה. מה שחל כאן זה בסך הכל חיטוף הקמץ במרחק שתי הברות מהטעם או יותר. חוק ידוע.. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
90 ש"ח יקנו לך את הזכות להשתמש ברב מלים למשך שנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רב מלים לא חושב כמוך בעניין הסמיכות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדינה דמוקרטית. זכותו לחשוב מה שהוא רוצה :). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש שפירשו ''אלון מורה'' על שם העץ (רס''ג, ראב''ע), ויש שפירשוהו ''מישור'' (התרגום, שיטה אחרת אצל ראב''ע, רד''ק). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החתום על ההודעה הוא יוסי מלול, לשעבר יו''ר איגוד הרפתות (או הרפתנים) ואישיות בפני עצמו. (ואין לו שום קשר לדודו גבע, עד כמה שידוע לי) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יוסי מלול? יותר הגיוני שיקראו לו יוסי מרפת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפרה שבתמונה היא לא ''סתם'' פרה, אלא פרה מזן מסויים מאד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הצלחתי לאתר מבין הסוגים שאני מכיר (הולשטיין? ג'רסי?). מי שמעוניין להרים את הכפפה: http://www.ansi.okstate.edu/breeds/cattle | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אאל''ט יש גם זן סקוטי שדומה מאוד, אבל עם יותר שיער מה עוד שהפרה בתמונה היא פר בכלל... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל אצל הסקוטים זו לא Cow אלא Coo. ראה למשל: http://www.scottishscenery.org.uk/cards/big/coo.JPG | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואלה, זאת השעירה שעלתה בראשי... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק אני עוקבת? אפשר עוד רמז, בבקשה, אם כך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עורך טריוויה מסויים, שלא אנקוב בשמו, ביקש ממני במפורש לא לתת רמזים אלא אם כן חלפו לפחות שלושה ימים ללא התקדמות. (במילים אחרות: מחר כנראה עוד רמז.) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האיש הנרמז בתמונה הוא בוגר הרווארד, והנסיבות בהן אמר את מה שאמר הן דרמטיות עד מאד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה? (אין בתגובה זו, כמובן, כדי לאשר או להכחיש שהפתרון המוצע הוא הנכון.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"just a wild stab in the dark, which incidentally מצטער , כבר שנים אני מחכה להשתמש במשפט הזה...is what you're going to get if you don't become more helpful" blackadder season two למה? האיש בוגר הרוורד וידוע באימרותיו המופרכות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני עוד תקוע לגמרי. הנה כמה בוגרי הרווארד, אולי רלוונטיים, אולי יעזרו למישהו: שני הרוזוולטים, JFK ואד קנדי, ג'ורג' בוש הבן, הנרי קיסינג'ר, אל גור; טומי לי ג'ונס ומאט דיימון ("נסיבות דרמטיות" = סרט? מקור אחד טוען שדיימון רק *כמעט* סיים את לימודיו שם); ביל גייטס ודיוויד רוקפלר. יש עוד בקישור, אבל לגבי רוב האחרים קשה לי לדמיין איזו אמירה דרמטית: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ביל גייטס אינו בוגר שום אוניברסיטה. הוא מעולם לא סיים את לימודיו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ג'ורג' בוש הבן למד בייל, בדיוק כמו אבא שלו. הוא אפילו היה שייך לאותה אחוות סטודנטים סמי-סודית, scull and bones. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא גם בוגר ביה"ס למנהל-עסקים בהרווארד. כך, לפחות, עפ"י wikipedia - לא חפרתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מספרים שהוא גם גמר את האוניברסיטה של בגדד. _____________ שכ"ג בחיקוי זול של ד. הגלילי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי wikipedia דוסטויבסקי כתב את "החטא ועונשו" כתגובה לפילוסופיה של ניטשה. חתיכת כדור בדולח היה לדוסטויבסקי הזה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה הופיע כאן: http://en.wikipedia.org/wiki/Nietzsche
"a vivid example is the protagonist of Fyodor Dostoevsky's classic novel "Crime and Punishment" who thinks he is so superior he can take morality into his own hands and winds up a guilt-ridden criminal convicted of murder; some scholars think that Dostoevsky may have specifically created his plot as a Christian rebuttal to Nietzsche). " |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובהתחשב בטבעה של Wikipedia, מדוע אינך מתקן את הטעות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המממ, הייתי בטוח שצריך להירשם או משהו, ככה כל אחד יכול לכתוב ככל העולה על רוחו, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא צריך להרשם. כל אחד יכול לכתוב ככל העולה על רוחו, ויש מי שמשגיח, בודק, מתקן במידת הצורך, וכו'. הקישור "Edit this page", מודגש, מצד שמאל, מאפשר לך לערוך כל עמוד (כמעט). אם אינך בטוח בעצמך, הקישור "Discuss this page" מייד מתחתיו, מאפשר לך להשאיר הודעה למי שמתחזק את העמוד הזה ולהציג בה את ההשגות שלך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תיקנתי, אבל עכשיו כשאני יודע באיזו קלות אנשים יכולים להכניס תיקונים, זה מקשה עלי להסתמך עליה בתור מקור מידע אמין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"מובן מאליו" מתקשר אצלי ל self evident . אולי יש קשר לחוקה האמריקנית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוגר הרוארד היחיד שמתקשר אצלי לפרה הוא הסטיריקן טום לרר. על עטיפת אלבומו הידוע ביותר tomfoolery (או יותר נכון היחיד שידוע...) מופיעה פרה באלבום מופיע השיר elementary ( = מובן מאליו) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בנסיבות הדרמטיות שבהן נאמרו הדברים, נכחו בסביבתם המיידית של האיש והאישה שהוזכרו בחידה גם אשתו של האיש ובעלה של האישה (אבל היו גם עוד אנשים, בסביבה הפחות מיידית). אפשר להגיד שארבעתם היו "על הפרה". אם נסדר את ארבע הדמויות הנ"ל על פי מידת פרסומם בציבור, נקבל (בסדר פרסום יורד): האיש, אשתו, בעלה של האישה, האישה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
the sum of the two squaws on the hides is equal to the squaw on the hippopotamus
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש הרבה בדיחות על צניעותם המפוקפקת של הסטודנטים בהרווארד1 - ייתכן שחלקם באמת סבורים שפיתגורס, גם הוא בבוגרים (הרי לא ייתכן שהוא למד בייל). 1 כמה סטודנטים בהרווארד צריך כדי להבריג מנורה? אחד. הוא רק צריך להחזיק אותה במקום2. 2 למתקשים: ...והעולם כבר יסתובב סביבו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במכונית בה נרצח קנדי (היתה זו, אולי, לינקולן? יש כזה זן פרות) ישבו הוא, ג'קי, מושל טקסס ורעייתו נלי קונלי, ילידת 1919. JFK נולד ב-1917. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
As the limousine approaches the intersection of Houston and Elm Streets, Mrs. Connally, as she indicated, elated by the reception, says, "Mr. President, you can't say Dallas doesn't love you." The President replies, "That's obvious." מתוך: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש פשוט פרה מסוג Limousine, וזו כנראה ההיא שבצילום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והנה הפרה המקורית מהדיון הזה. קוראים לה פונצ'ו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה מאד! התשובה היא באמת JFK. סיכום פתרון: מילותיו האחרונות של קנדי, בלימוזינה הפתוחה בה נרצח, היו "זה מובן מאליו"; הוא אמר אותן לאשתו של מושל טקסס (הצעירה ממנו בשנתיים), שישבה לצידו וציינה עד כמה דאלאס מסבירה לו פנים. מקור השם "לימוזינה" הוא במחוז לימוזין שבצרפת, וזהו גם מקור השם של זן הפרות "לימוזין", שנציגה מטעמן מופיעה בתמונה. וכמעט שכחתי: תודה מקרב לב לניר גושן, איש יקר וחבר קרוב, על עבודת הפוטושופ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש משהו מטעה בתרגום שלך ל"that's obvious". בהקשר הנוכחי, יותר מתאים "זה די ברור" או "זה ברור כשמש". הוא לא אמר לה "מובן מאליו שאוהבים אותי (אני הרי כזה חמוד)", אלא "נכון, אין ספק שמרעיפים עלי כאן אהבה". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צודק. אם כך, מגיעות לך תשואות אפילו עוד יותר רמות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזו ציפור קרויה על שם מנהיג הקרוי על שמה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יריות באפלה: טריסטרמית וקרדינל. לא מצאתי מיהו Tristram על שמו קרויה Tristram's starling. גם לא נראה במיוחד אקטואלי, אבל אולי יזיז למישהו איזה גלגל חלוד בראש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי זמן (וכוח) כרגע לחפש רפרנסים, אז מהזכרון: טריסטרם לא היה מנהיג אלא חוקר טבע ונוף. שוב, מהזכרון בלבד, המנהיג היחיד שאני זוכר כרגע שחולק שם עם ציפור (טוב, לא ממש ציפור שיר, עוף דורס), הוא שמעון ("אני לוזר?") פרס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי אי-בזה, לפני שנים, ששמעון פרסיץ עברת את שמו לפרס לאחר שראה את (שמע על?) הדורס ההדור. מאז לא שמעתי על כך. וגם לא ברור עדיין למה הציפור קרויה על שמו (מן הסתם הניסוח מתחכם, אבל אני באפלה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שעורך הטריוויה יפול בפרט טריוויאלי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפית סוכר זה לא שאול צירלין? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, גם אני חשבתי על זה מיד אחרי אשר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אשר לבשן? איפה הוא באמת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר היו דברים מעולם. לא מתרגש. אבל באמת הייתי בטוח שזה פרסיץ. תודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולהשלמתה: בספארי ברמת-גן קיבלו לפני מספר שנים זוג פרסים, לאחר שאלו נכחדו מנוף הארץ. עובדי הספארי שאלו את שמעון פרס האם הוא ורעייתו יהיו מוכנים לתרום את שמם לפרסים אלו, והם נענו בחיוב, וכך נקראו הפרסים "שמעון" ו"סוניה". למה חצי-אקטואלית? כי הסיבה ששמעתי על כל העניין הזה היא שלפני כמה שבועות (ואולי חודש?) התפרסם באחד העיתונים כי הפרסים הללו נגנבו מהספארי (לא הצלחתי למצוא לינק, וכנראה העניין התפרסם רק במהדורת הנייר של העיתון). בכל אופן, סחתיין על הניחוש המדויק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קיבלו כל כך הרבה זוגות עיראקים ורק זוג פרסים אחד? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי ששקט כאן מספיק, ויש עימדי חידה שנפסלה ע"י עורך הטריוויה כך שערכה מוטל בספק. אולי דוקא לאחר שתיפתר יתפתח כאן מיני-דיון בעניינה ותוכלו להשליך עלי ביצים סרוחות. מה המיוחד במשפט הבא: הסופר חייג מעל גלי האתר מהקטר לעולה הרגל שבצינוק בית הסוהר, והקלפים - לפח שליד התנור במטבח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסופר חייג מעל גלי האתר מהקטר לעולה הרגל שבצינוק בית הסוהר, והקלפים - לפח שליד התנור במטבח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רמז! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המיוחד אינו במשפט אלא במלים המרכיבות אותו. (והמצפון שלי דורש שאוסיף: לא להתאמץ מדי, ייתכן שהחידה אינה הוגנת) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אף אחת מהמלים אינן מכילות את האות ז' או האות כ'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וגם: אף אחת מהמלים אינה "אנציקלופדיה". העובדה נכונה, אבל החידה לא דבילית עד כדי כך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאם ההוגה המקורי של הקושיה שלפנינו יתמיד במנהגו לשים מחסום לפיו חובק-העולם ויותיר את חידתו במצבה הלא-הוגן-באופן-פוטנציאלי לפי עדותו שלו, תחת שיציין אם הפתרון מונח בעולם הספרות, התרגום-משפה-לשפה, הקולנוע, או שמא אף ''האייל'' עצמו במסגרת התייחסות-עצמית נפתלת אך לא בלתי-אפיינית, נמשיך לחזות ביבשושיות וריקנות חיוורת-עגמומית בסעיף הפתרונות המוצעים בדחילו לשיפוטו של הלץ הכפרי. בחייאת זום-זום, תן עוד משהו... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני כבר יומיים מנסה דילוגי אותיות (עם פיבונצ'י) באיה פלוטו, ויש לי תחושה שאו-טו-טו אני מצליח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניסית לבדוק אם בגימטריה כל המספרים מקיימים איזה חוקיות? (ראיתי שיש לפחות זוגי אחד מעל 2, אז זה לא ראשוניים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבו תחילה על המשותף למלים ''חייג'', ''גלי האתר'' ו''קטר''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אדיסון. תומס ''אלווה לך כשיהיה לי'' אדיסון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. (אגב, אם לתומס יש קשר לאחד מאלה, זה חדש בשבילי) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, סליחה. מרקוני. גוליאמו ''ראית איזה גול הביא'' מרקוני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מילים מחודשות? אבל סופר זה מהתנ"ך ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע, בטלפונים היום כבר אין חוגה, רכבות כבר לא מונעות על ידי קיטור, והשידורים לא עברו אף פעם בתווך הזה שנקרא אתר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתנור אין אש, במטבח לא טובחים (נניח), הקלפים עשויים מקרטון, צינוק בית הסוהר כבר אינו במרתף, עולי הרגל מגיעים במטוסים, הפח במטבח עשוי מפלסטיק, ורק הסופר מזיין כמו שפן... (אבל אם סופר הוא קצור של סופרמרקט, ניתן לאנוס גם עליו את הרעיון). ואיך כל זה קשור ליגאל אלון? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסופר ההיסטורי היה באמת סופר (מלאי) ורושם את התוצאה על לוחות חרס. (צינוק נגזר מרצועה או חבל באכדית, אלא שכבר לא כובלים את האסירים בצינוק. בית-סוהר נגזר מצורת הסהר שהיתה לבור אליו היו משליכים את היגאל עמירים של פעם). כלומר, כל המלים חוץ ממילות היחס הן אנאכרוניסטיות. נשארו באותו מובן שהיה להן במקור למרות שבסיס קיומן גווע ומת, והן מעין מאובנים חיים של השפה. אחת ההתנגדויות של עורך הטריוויה היתה שיש עוד המון מלים כאלה. מאז פרסום החידה מצאתי את ''פקיד'' (אני חושב שבמקור הוא היה עורך מפקדים) ומישהו שלח לי בדואר את מטבע הלשון ''נפל לו האסימון''. אשמח לשמוע על עוד מלים כאלה, שאפשר ללמוד מהן קצת היסטוריה. הרעיון לחידה עלה במוחי כשאריק הזכיר את האתר שהותיר אחריו רק ריק ואת גלי האתר. נדמה לי שגם עניין ה''חייג'' עלה פעם באייל. על הסופר ובית הסוהר קראתי (כמדומני) אצל עמוס עוז. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה... טוב, יש לי עוד אחת: "חשמל" (במקור - "אור גדול"). אבל אולי זה גבולי. ואני חושדת שגם "מקשים" יהפכו מתי שהוא ל"מלחצים" (באותו משקל). פשוט כבר אין צורך להקיש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"" "חשמל" (במקור - "אור גדול") """ האם כוונתך לחשמל התנכי - זה מחזון יחזקל? אם כן, האם יש לזה מקורות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי ויקימילון1: לא בדיוק, אבל בערך. המקור לא ידוע בוודאות, אבל ככל הנראה מאחת ממספר מילים אכדיות שמשמעותן „דבר נוצץ״ (יחזקאל כותב על דברים שנראו „כעין החשמל״). האכדית הייתה שפה מתה ושפת משכילים באזור מסופוטמיה (הארמית כבר ירשה את מקומה במערב) ולא לגמרי מן הנמנע שיחזקאל, שגלה מיהודה, בלבל בין כמה מילים. ואולי היו גם שגיאות העתקה כשהספר הועתק ביהודה בידי סופרים שלא דיברו אכדית. בכל מקרה, המתרגמים של תרגום השבעים הבינו את המילה כאלקטרון, מילה יוונית שמשמעה היה כנראה במקור אלקטרום [ויקיפדיה] והפך בהמשך לענבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא רואה את המקלדות נעלמות כל כך מהר. עדיין הרבה יותר נוח להשתמש במקלדת. וחוץ מזה יש מקלדות גם לכלי נגינה שונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מיקלדות למחשב יעלמו כמעט לגמרי, אולי תוך 50 שנה, אם כאשר תפותח טכנולוגיית קלט יעילה (ואמינה) לפיענוח קול של משתמש. ראיתי לאחרונה צ'אטבוט בו השיחה מתנהלת בדיבור בלבד. יתכן שמיקלדת תישמר למצבי קיצון בהם הקלט הקולי שוגה מאוד. נראה לי שמיקלדת בתור קלט היא מכשול גדול מכדי להתעלם ממנו במחשבים ניידים ובעיקר סמרטפונים. לפי זכרוני סטיב ג'ובס התעקש על מסך מגע לאיפון בזמן הפיתוח הראשון של איפון, כי ראה במיקלדת ניפרדת מהמסך פגם ענק בטלפונים סלולרים (ובמחשבי כף יד). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם ממשק קולי עילי יהיה גרוע מאד למשימות כמו כתיבת קוד, למשל (מעבר לחוסר ההיתכנות הסביבתי כשאתה בסביבת עבודה עם עוד אנשים). לדעתי המקלדת תהיה איתנו עוד זמן רב. גם היום היא נוחה לאין ערוך מכל ממשק מגע אחר. (תנסה לחשוב איזה סיוט יהיה להכתיב למחשב תגובה באייל, לשנות אותה, לערוך, למחוק והכל בממשק קולי מטריד-סביבתית). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל חמישים שנה? הייתי מהמר על ממשק ישיר (ואלחוטי) למוח, או אפילו משהו יותר פשוט קונצפטואלית כמו משהו שקורא מחוות גוף - סטייל קינקט, רק במחוות הרבה יותר קטנות וממוקד בטקסט. אין לי רעיון ספציפי אילו מחוות גוף יעבדו כאן - אם לא, אז נחזור לממשק למוח. (כל זה כמובן בהנחה שלא תהיה בלימה של התקדמות הטכנולוגיה בגלל משבר האקלים ו/או הנגיף הבא. אם לוקחים את אלה בחשבון, אז תסריט אפשרי הוא שעוד חמישים שנה יהיו בעולם מקלדות מעלות אבק, ולא יהיו אנשים שילחצו עליהן. בטח לא קופים שיצא להם שייקספיר. תיקנים אולי יהיו, אבל הם קלים מדי לשייקספיר.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משבר אקלים או נגיף או מה שלא יהיה, סביר מאוד שבעוד חמישים שנה לא אנשים יכתבו קוד אלא הקוד יכתוב קוד. אנשים יסתפקו בלהסביר למכונות מה הם רוצים (אםם ישאלו אותם, כמובן). קצת דומה לדרך בה המהדרים הופכים שפה עילית לשפת מכונה בצורה הרבה יותר יעילה מבני אדם, רק עם הרבה יותר ML. מעניין מתי הקוד יכתוב גם בני אדם1. ____ 1. כתבתי פעם סיפור מד״ב קצרצר על כך. חשבתי שהוא ממש מוצלח, אבל התגובות שקיבלתי עליו היו .. איך לומר .. מנומסות למדי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בינתיים המקלדת מחזיקה הרבה יותר זמן מחמישים שנה, ותסמונת התעלה הקרפלית תהיה מטרד קטנטן יחסית לעולם המחוות קטנות וממוקדות שאתה מתאר. גם לגבי הממשק למוח אני יותר מסקפטי. לא בגלל שהיכולת לקרוא נוירונים או אזורים נראית לי בלתי אפשרית, יותר בגלל הרעש העצום של הקלט/פלט שרץ במוח שלדלות ממנו את הסיגנלים הקלושים של חשיבה על טקסט נשמע לי כמו משימה מאד מאד קשה. מה עם אלה שלא מצליחים לרכז את המחשבה מספיק מהר, או לאבד את הריכוז מספיק לאט? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חיווט ישיר למוח נשמע לי יותר מדי סיינס פיקשן. להכניס צ'יפים למוח יתקל בהתנגדות קשה. מחוות גוף הם עניין לא נוח כמו שמיקלדת לא נוחה, הקושי העיקרי במיקלדת היא המוטוריקה הגופנית שפוגעת בחלוקת קשב. השימוש בקול כמעט לא פוגע בחלוקת קשב, כי המוח שלנו בנוי המון זמן (לדעתי מאות אלפי שנים) לתרגם אוטומטית סימנים לקולות, זה הבסיס ליכולת הדיבור האנושית. אני לא מאמין גדול במשבר האקלים. לא רוצה להיכנס לוויכוח. לגבי משבר ווירוס, אני מצפה המגיפה הנוכחית תהיה תמריץ חזק לטכנולוגיה של עבודה מהבית באמצעות תיקשורת חזקה (בעיקר latency מהיר שהוא צוואר בקבוק יותר גרוע מנפח מידע שמועבר בתיקשורת). לדעתי תוך 50 שנה בעיית העבודה ממרחק תיפתר כמעט לגמרי, תחבורה תשמש בעיקר להעברת חומרים (מזון, ביגוד, כלי בית וכדומה) או למקרי קיצון בהם צמידות פיזית בין אנשים אינה אפשרית לחלופות דרך תיקשורת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במימשק קולי יהיה אמצעי משלים לתיקון לתיקון שגיאות , בין אם על ידי מיקלדת או לחילופין תווי אסקייפ קוליים שיאפשרו הכנסת תווים קוליים בצורה יותר מבוקרת. תווים רגילים יוכלו להיות מזוהים על ידי המחשב על ידי השמעת "עיצור+תנועה" שמזוהים בקלות על ידי המחשב. במוד אסקייפ, כאשר רוצים להכניס תוו ביתר זהירות, התו יוכל להיות (למשל) צירוף "עיצור+תנועה+עיצור+תנועה" מה שמקטין את אחוז השגיאה _בריבוע_ ביחס לצירוף הרגיל "עיצור+תנועה". מקווה שאיני מעורפל מדי בהסבר כאן (בכל אופן ההסבר די פשוט). לגבי הפרעה לסובבים, נראה לי שפתרונות טכנולוגיים של השתקת קול (כלפי הסביבה) אינם קשים במיוחד, ברגע שהטכנולוגיה תתפשט הם גם יהיו זולים. כשליפות מהשרוול, אני חושב על מסיכה שאוטמת קול או/ו אוזניות שאוטמות קול על ידי "רעש לבן" כלשהו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר אז ''מגע-שים'' היו יותר מתאימים לעידן הנוכחי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעפרונות עוד יש עופרת? גם המילה Camera, כמובן, היא אנכרוניסטית, אבל אני מניח שאתה מתעניין בעברית דווקא (אני חושד שבאנגלית יש הרבה יותר). אפשר אולי גם "מרה שחורה", "מוסר כליות", "כאב לב" וכאלה. אני אמשיך לחפש... (חידה נחמדה דווקא.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"קבינט" הולך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה אנכרוניסטי, או סתם מטפורי כמו "מטבחון"? חוץ מזה, תיחמנת, זה באנגלית... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המקור מצרפתית, אא"ט. וזה היה בתגובה לCamera | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם כבר, אז גם מוזיקה קאמרית באותה קטגוריה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעפרונות היתה אי פעם עופרת? חשבתי לתומי שהדמיון הצורני בין הגרפיט לעופרת ביחד עם הוא שנתן להם את שמם. צירופים כמו "מרה שחורה" וכו' פחות מעניינים בעיני (האמת היא שגם עולה הרגל נכנס לחידה רק בדוחק, אחרי שהתחנן על נפשו עד שנשברתי) אלא אם כן נגזרות מהם מלים חדשות, ובעיקר אשמח לשמוע על עוד פעלים שיוציאו את ה"לחייג" מבדידותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתוכנת הדוא"ל שלי (אולי גם של אחרים) יש אפשרות לשלוח CC, כלומר Carbon Copy. פרקתי כבר שלושה מחשבים, ועדיין לא הצלחתי למצוא איפה הם מחביאים את ניר ההעתקה. גם את הסרטים שהורדתי מהאינטרנט לא מצאתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למרות שבאתר של ''טמבור'' מצאתי עוד כמה צבעים מבוססי סיד, ובבסיסי צה''ל האקליפטוסים עדיין מסויידים כהלכה, אני חושב שזה קביל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה יחסך למילה "רכב"? כאילו, נוסעים בו, אבל לא ממש רוכבים על שום דבר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רואים שאין לך אופנוע :-) אבל כן, לדעתי אתה צודק. למעשה המרכבה הראשונה שנוצרה היתה מה שביטל את פעולת הרכיבה עצמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם עדיין מזבלים קרקע עם זבל, או שמשתמשים רק במיני כימיקלים? או שאולי כבר בכלל לא מזבלים, רק מדשנים? אין לי מושג... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על זה גם אני חשבתי (הפח בחידה היה יכול להפוך בקלות לפח-זבל), והחלטתי שכמו הנפה של דורון זה אנכרוניזם שמקדים את זמנו, אם מותר לי לברוא אוקסימורון קטן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שלאיש-המעלה-לגרדום-בימי-המהפכה-הצרפתית עדיין קוראים בספרים "תליין". אז הנה לך אנכרוניזם ש*עבר* זמנו (כי לא נראה לי שמכנים קח את מזריק הזריקה או הלוחץ על המתג). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"זבל" במובן של דשן הוא תמיד זבל אורגני. דשן יכול להיות דשן כימי או זבל אורגני. אבל נראה לי שכאן קרה משהו הפוך. דשן וזבל הם דברים טובים. אדם ללא בעיות פרנסה היה דשן. בהמשך התברר שאחת הדרכים הטובות לדשן אדמה היא ע"י שימוש בפסולת. לכן הפסולת הזו קיבלה את השם "זבל". (נכון?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי אילון גלעד בהארץ, מדובר על שיבוש מאוחר בהרבה: בתחילת המאה העשרים היו בארץ פחים שבהם אספו מהערים חומרי גלם לזבל לשדות. הם נקראו פחי זבל. באותו הזמן החלו להופיע גם פחי אשפה (פחים שונים). אבל אנשים נטו לבלבל ביניהם בשפת הדיבור ולקרוא לכולם פחי זבל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאברהם גרנט ניפה את רביבו מהסגל, הוא לא השתמש בנפה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם כשמסננים מועמדים לעבודה לא משתמשים במסננת (בחברות שאני מכיר), אבל הפעלים ''לסנן'' ו''לנפות'' עדיין לא אנכרוניסטיים באופן כללי - כך נראה לי לפחות. אלשכ''ג, כמובן, ואין לי מה לדבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להיפך, הם פעלים שמישים שמקורם אנכרוניסטי. כמו לחייג. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם לכל היותר אנכרוניסטים בפוטנציה, שיממשו את ייעודם כאשר הנפה והמסננת לא תהיינה עימנו יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, ראיתי את תגובה 191475 והבנתי(1) את הבדל. ___ (1)אפילו *אני* הבנתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, סליחה. אני מגיב מהר וכמובן לא התכוונתי לייחס לך קוצר הבנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה אנכרוניסטי? הפסו מסננות ונפות מן העולם? בטלפונים כבר אין (כמעט) חוגות, ולהבנתי זה שורש היות הפועל "חייג" מתאים לחידה. אבל אולי אני לא מבין משהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי, אם מותר לנחתום להעיד על כוונתו, אתה מבין אותי נכון. אבל אולי אני לא אובייקטיבי :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים עם ההסתייגות, הנושא הוא לא השאלות ומטפורות אלא אנכרוניזמים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''להדביר'' - בהנחה שהמקור הוא המחלה דבר. תודה לקאמי ולפסח המתקרב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היום מישהו לידי אמר "נחרץ גורלך" וזה העלה במוחי את האפשרות שבמקור באמת היו חורצים דין באופן פיזי על לוח חרס. האמנם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומנין באה החריצות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממלאכת החריש? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במיתולוגיה הבבלית יש לוח גורלות עשוי חרס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והיום שתיתי קפה קפוא עם קש, מפלסטיק כמובן, ואני תמה אם השם מגיע רק מדמיון צורני או שאי פעם באמת השתמשו בקני קש לינוק נוזלים מכוס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין. לפי מה שכתוב כאן, במאה ה-19 היו קשים עשויים משיפון, ואני מנחש שהכוונה היא לגבעול שלהם (כלומר האפשרות השניה שהעלית). עוד כתוב שם שבקבר שומרי בן 5000 שנה מצאו קש שתיה עשוי מזהב! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה! כפי שקיויתי, חקר המאובנים הלשוניים הוא כלי ללימוד קצת היסטוריה. נעים להכירך, מר מרוין צ'סטר סטון; מה שלומך, אדון פרידמן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מרה שחורה ו(חוש)הומור היו נוזלי גוף שהיו חלק חשוב מהאנטומיה המתועדת במשך אלפי שנים. מזכיר קצת את ״גלי האתר״. ואם אני כבר מבזבז את זמנכם: עוד קצת על המונח DTMF. בטלפון פעם חייגו. ככל שהחיוג היה ארוך יותר, הוא שלח יותר פולסים (פולס: ניתוק הקו וחיבורו מחדש). כשמערכת הטלפוניה השתכללה, התברר שדרך זו להעברת ספרות איטית ולא נוחה לעיבוד אוטומטי. החלופה שהוצעה הייתה לייצג ספרות ע"י צלילים בתדירויות מוגדרות. כדי למנוע השמעה אקראית, החליטו שיש צורך להשמיע כמה תדירויות שונות בו־זמנית. מכאן השם Multi Frequency. יש כמה דרכים שונות במקצת לעשות את זה, והפופולרית ביניהן (שנמצאת בשימוש בכל מכשיר טלפון היום) היא DTMF [Wikipedia]. בקידוד הזה אפשר לקודד לא רק את עשר הספרות (0-9) אלא גם את מקשי הטלפון # (סולמית) ו־* (כוכבית) וכן עוד ארבע "ספרות" נוספות, שקיבלו את השמות A, B, C ו־D. לא אלאה אותכם בפרטים הטכניים כאן. רק אציין שמכיוון שניתן לנגן את הצלילים הללו במקומות רבים, נוצר כאן מכשיר נגינה קלאסי (בדומה למכשיר שמוזכר בתגובה 555684). זה עובד לא רע כאשר הקול עובר על קו אנאלוגי, או בקידוד דיגיטלי (8 קילוהרץ, עם דחיסה שלא פוגעת יותר מדי באיכות: G.711 [Wikipedia]). אבל עם כניסת הטלפונים הניידים, ובהמשך: עם העברת הקול על IP, החלה דחיסה רצינית הרבה יותר של הקול. כשדוחסים מספיק, זיהוי הטונים שמסמנים את הספרות כבר לא כ"כ פשוט. לכן נוצר הצורך לקודד את הספרות בדרך שונה: להגיד במפורש "מה שמגיע עכשיו אינו קול של שחת טלפון, אלא קידוד של ספרה". למרבה הצער, גם כששולחים את הספרות בדרך זו וכבר אין כאן זוג תדירויות מעורב, עדיין נוהגים לקרוא לספרה DTMF. אולי זה בגלל שאנשים קוראים לא נכון את הכותרת של RFC 2833. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יובל בטח כבר עובד על מאמר... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק פעלים? 'להדפיס' היא מילה כזאת, אבל היא התגלגלה לפני 'לחייג' אז אנחנו כבר לא כל כך זוכרים. פירוש המילה 'דפוס' הוא תבנית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה. אף פעם לא חשבתי על הקשר בין שני מיני הדפוס שאני מכיר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה עדיין מחפש פעלים, מה דעתך על "להסריט"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נחמד... אכן ''סרט'' על כל נגזרותיו כבר שייך לאותם מאובנים לשוניים. תודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש פרשנות ללא-ארכיאולוגים שבינינו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סרטים נקראים כך משום שבמקור הם היו הקרנה של תוכנו של סרט שנגלל מגליל. ובלי קשר ישיר, נראה לי שבדיון הזה לא הוזכר הסרט הידוע והמגוון ''סימון לבן''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברןר, מתי הם הפסיקו? (טוב, ממש לאחרונה, לא?) התכוונת ל-סס"ל סימון לבן, כמובן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על דוגמה מוצלחת יותר מסס"ל שמעתי בפודקאסט על ההיסטוריה של השפה האנגלית. הוא טורח לפרט בצורה מעניינת עד טרחנית את ההיסטוריה של השפה האנגלית עם כל התאונות שבדרך (וגורם לי להרגיש יותר טוב לגבי העברית). בפרק 30 (על המורשת הקלטית. כלומר רק אחרי הפרק הזה הוא מגיע לכיבוש האנגלוסקסי), הוא נותן את הדוגמה של Pendle Hill [Wikipedia]. הכובשים האנגלים שבאו למקום ראו גבעה ששמה pen וכנראה שלא ידעו שמשמעות השם היא „גבעה״ בניב המקומי. אז הם קראו לו pen hyll. עם הזמן השם הזה קוצר ושובש ל־Pendle והמקומיים, שלא היו מודעים להיסטוריה, קראו לגבעה (ולמקומות שמסביבה) Pendle Hill. אז יש לנו כאן גבעת גבעת גבעה, וזה בכלל לא סלנג. ולמה אנחנו אימצנו את גבעת גבעה במקום penalty האנגלי? שאלה טובה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם השאלה האחרונה שלך היא ברצינות, אז זה בגלל שדחיפת ה''ד'' אחרי ''נ'' היא תופעה פונטית סבירה שצצה בכל מיני רגעים בהיסטוריה הלשונית. כמו שאבשלום קור הסביר פעם, בחרוז של חיים חפר ''תסתכלו עליו על מנדל, לא מכניס אפילו פנדל'' שתי המילים המתחרזות מדגימות את התופעה הזו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שהביטוי לסלול כביש הוא אנכרוניסטי מלידה. בעיקר כשנפערים סדקים באספלט ו''צריך לסלול את הכביש מחדש''. כי סוללים (או פורצים) דרך חדשה (מהמילה מסלול), ואת הכביש כובשים במכבש מהביל כדי לשפצו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הייתי אומר שהוא ''אנכרוניסטי מלידה'' אלא שהמשמעות התרחבה מעבר למקורה ה''מסלולי''. הרי גם דרך לא סלולה עוברת במסלול כלשהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מקורותיי בנוער של היום מדווחים לי שלפעולת תיקוף הכרטיס (האלקטרוני) באוטובוס הם קוראים ''לנקב'', מן הסתם זכר לימי הכרטיסייה. אז הנה לך עוד פועל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה מאד. תודה! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני עדיין נוהג להרים את הקרש בשרותים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"להפוך תקליט" עדיין בשימוש ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה עדיין מופיע בדיסק של ''הכבש השישה עשר'' מי שמביט מי מאחור לא יודע מי אני עכשיו תקחו את התקליט ותהפכו לצד שני |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתקליט המקורי של "הטיול לארץ התווים" בסוף הצד שמעו: הפוך אותי, הפוך אותי, נו ! תהפוך כבר. הקטע הושמט בגירסה החדשה של הדיסק. כמה מעציב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה, אבל התכוונתי במשמעות של ציון מחצית תקופה (כמו ב: "הפכתי תקליט, עוד שנה בבקו"ם"). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהביטוי ''שרוט'' בא מאותו המקור, והוא עדיין שימושי כיום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במילואים אני שומע לא אחת קצינים בכירים מדברים על "להחליף דיסקט בראש". מישהו צריך לספר להם שעברנו לכונני CD? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם עברנו למטאפורות סימן שהחול בשעון אוזל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין כמה זמן מטבע הלשון הזה עוד ישאר בשפה. ניחוש שלי: לא הרבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם השעון שלי סובב בכיוון השעון. מה הבעיה עם זה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועל הקיר מולי יש שעון שמסתובב בכוון הפוך (באמת). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסבר נא (או שאתה יושב במספרה מול מראה?- ארכיבאי, שכ"ג הוא ספר!). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, באמת קניתי שעון שהולך הפוך! היה אפשר לרכוש כזה ב http://www.physlink.com/estore אבל להפתעתי ראיתי עכשיו שהוא כבר אינו מוצע למכירה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גיגול זריז אחר "counterclockwise clock" העלה את זה: http://www.shneiderman.com/special.htm | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה כבר כאן, אפשר לבקש שלפחות החיפוש בשמות ה"סיפורים" עצמם לא יהיה מוגבל בזמן? (נניח שמישהו רוצה להוסיף לינק ל"כדור הארץ הבודד". מה הוא אמור לעשות?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נודניקים, אתם ומנוע החיפוש הזה שלכם. כאילו שלקחו מכם איזה צעצוע או משהו. בסדר, בסדר. כעת אין שום הגבלת זמן על חיפוש בסיפורים (כותרת או תוכן). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(וסליחה, כמובן. אני יודע שאתה לא באמת כועס אבל אנצל את ההזדמנות הזאת להודות לך בפומבי על המאמצים שאתה משקיע) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(להשתמש בארכיון כמובן: http://www.haayal.co.il/storylist?special=0&desc...) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד כתובת לרשימת המועדפים שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שזה מין אנטי טאוטולוגיה. האם ההפך מטאוטולוגיה זה אוקסימורון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היום אומרים ''להחליף דיסקט'' (שגם הוא ביטוי אנכרוניסטי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשמעות (החלפת דיסקט) נראית לי די קרובה לביטוי להחליף לצד שני של התקליט. אבל, מכיוון שלא נחשפתי לביטוי "צד שני של התקליט" אני לא יודע אם זו אותה משמעות. ניחוש: "צד שני של התקליט" זה second opinion. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"להפוך תקליט"1 משמעותו לעבור את חצי הדרך/זמן של דבר מסוים. כמו הרבה סלנגים שבאו מהצבא, השימוש הכי נפוץ שאני מכיר הוא שחייל סדיר במסלול רגיל "הופך תקליט" אחרי שנה וחצי מתוך שלוש שנות השירות שלו. 1 במובן שאני מכיר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מישהו יודע איפה עוד (חוץ מאשר בטלפון) מחייגים, אבל בימינו ללא חוגה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם ב(חלק מה)מחשבים בימינו יש חייגן, אבל נדמה לי שלא לזאת כיוונת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתכוון למשהו שאין לו שום קשר לטלפונים או אפילו לתקשורת, והיום גם אין לו קשר לחוגה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי בכספת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא שמעתי עד היום על מישהו שמחייג בכספות, עם או בלי חוגה. (באנגלית משתמשים ב-Dial לציין פתיחה של כספת?). בכל מקרה, השימוש במילה "חיוג" למקרה שאני מתכוון אליו, הוא (כנראה) לא תרגום מאנגלית, שכן באנגלית המונח הזה לא נגזר מ-Dial אלא ממלה אחרת. אני לא יודע אם מדובר בתרגום משפה אחרת, כי אני לא מכיר את המושג בשפות אחרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתיכון הכריחו אותנו לקרוא את "הזקן והים" (תרגם את זה יפה אהרון אמיר?). במקום לכתוב "הוא היה דג" היה שם " הוא היה מדייג". בדיעבד, אני מבין את הבעיה של המתרגם, שלא רצה שישבו שהזקן הוא יצור ימי בעל זימים, אבל כתיכוניסט זה הצחיק אותי מאוד. אה, וגם כתבו שם "קאפה" במקום קפה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''קאפה'' מפתיע אותי. תרגומים מימים רחוקים מצטיינים דווקא ב''קהווה'' שלהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע אם זה המונח המקובל או רק סלנג מקומי, אבל אני מכיר את הבטוי לחייג כמתייחס להגדרה באמצעות dip switches. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מכיר. אתה בטוח שזה לא "לכייל"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ממש. אני רוצה לציין שבעבר הפעולה אכן היתה כרוכה בשימוש בחוגה. אם הייתי יודע שזאת חידה כל כך קשה, הייתי שולח אותה לעורך הטריוויה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי על כיוונון קני תותחים, אבל במקרה כזה הייתי מצפה שמהר מאד ימצא האייל שידע את התשובה. יתכן שהמילה נמצאת עדיין בשימוש אצל אנשים שמפעילים מכשירים פחות נפוצים. פריסקופים, למשל (או טלסקופים גדולים). קח בחשבון שהאינדיקציות שלך לגבי קושי החידה עלולות להטעות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ללא ספק האינטואיציות שלי לא היו נכונות. המילה בשימוש ע''י אנשים שבעבר בצעו חיוג באמצעות מיכשור עזר לא נפוץ (שכלל חוגה) והיום מבצעים חיוג ללא מיכשור עזר כלל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי משהו שקשור לכיוונון תותחים או תדר במכשירי קשר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יודע שבאנגלית החוגה של כיוון מכשירי רדיו נקראת Dial, אבל מעולם לא נתקלתי בשימוש ב-dial כפועל אלא ב-tune. גם בעברית לא נתקלתי בפועל לחייג בהקשר הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, הגיע הזמן לרמז? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהחלט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב. רמז. פעולת החיוג מחייגת משהו. כלומר יש אוביקט, שפעולת החיוג מתבצעת עליו (כאמור, בעבר באמצעות חוגה, כיום ללא חוגה ולמעשה ללא כל ציוד עזר) וכתוצאה מכך, האובייקט מחוייג (אולי, מאחר ואין ציוד עזר לביצוע הפעולה צריך לומר שהאובייקט מתחייג, אבל נהוג לומר "מחייגים את ה_____"). אני מבקש גם לציין שמישהו פתר את החידה, אבל הסתפק בשליחת הודעה על כך לדואל שלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אולי אני לא יכול לפתור את החידה (ועל כן גם לא לחייג את אותו אובייקט), אבל אני כן יכול למלא את בקשתך, ולציין שמישהו פתר את החידה, אבל הסתפק בשליחת הודעה על כך לדואל שלך. מישהו פתר את החידה, אבל הסתפק בשליחת הודעה על כך לדואל שלך. (התגובות שלי כל כך מיותרות לפעמים.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפעמים? :-) סתם. אל תעלב. אני גם חשבתי שכל תגובותיך לדורון היו מיותרות, אבל לבסוף הוכחת שלא כך הוא. יישר כח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פתאום נתקלתי בפתיל הזה. פתרון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והנה דוגמה לחוגה ששימשה בעבר לחיוג: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נחמד מאוד, תודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ביוטה, אה? עם כמה נשים כבר התחתנת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
די לי באחת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, אחת היא לך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי ש''פקיד'' הוא פשוט ''בעל תפקיד''. הפקידים של פרעה ושל אחשורוש לא עשו מפקדים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''פקיד'' הוא מי שמופקד על תחום מסוים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ופקיד בנק הוא מי שאצלו אתה מפקיד את כספך. אגב, יש לי חבר שהזמין ספה למשרד שלו. בשביל מה אתה צריך ספה במשרד? שאלתי. בשביל לנוח מפקידה לפקידה היתה התשובה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היתה תקופה שלא יכולת לצלוח שבוע בלי להתקל בחידוד הזה באחד מתשבצי הגיון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואת ההסבר החילופי, שהספה היא בשביל הפקס? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אותו אני לא מכיר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנאכרוניזם גראפי: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חביב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(עכשיו כשראובן העלה את הנושא) מה דעתך על "יוצא דופן"? ניתוחים קיסריים הם כבר לא כל-כך יוצאי דופן בימינו... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכוונה היא לכך שבניתוח קיסרי התינוק יוצא מדופן הבטן, לאו דוקא לכך שניתוח כזה הוא יוצא דופן בהשוואה ללידה טבעית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנקודה היא שהביטוי "יוצא דופן" שלא במובן סוג הלידה, נגזר מהנדירות של הניתוחים הקיסריים. מצד שני גם "ניתוח קיסרי" הוא סוג של אנאכרוניזם, כמה קיסרים כבר נולדו בזמן האחרון, ובפרט כמה מהם נולדו בקיסרי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עפ''י ויקי, ניתוח קיסרי קיבל את שמו מקיסר ספציפי אחד (נחש איזה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איפה קראת את זה? "מקור השם הוא מהמילה הלטינית "קאסיוּס"[חַתוּך\\כַּרוּת]. בלטינית: caedo, caedere, caesum שפירושם לחתוך\\לכרות. מכאן שפירושו מלטינית של "ניתוח קיסרי" הוא "ניתוח כֵּריתַה"." http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%99%D7%AA%D7%9... (חוץ מזה, הרי גם המושג קיסר קיבל את שמו מאדם אחד) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
http://en.wikipedia.org/wiki/Caesarean_section (עיין תחת etymology). (איך זה שייך לענייננו? אם המושג הוא על שמו של אדם מסויים, השאלה כמה קיסרים נולדים בניתוח קיסרי לא יותר רלוונטית מהשאלה לכמה אנשים עוד עושים משפט לינץ'.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש כאן נציגים של וויקיפדיה העברית? (זה שייך, כי גם אם ניתוח קיסרי היה קרוי על שם קיסר אחר, אז הרי אותו קיסר קיבל את שמו מיוליוס קיסר, ולכן גם הניתוח הקיסרי היה קרוי בשורה התחתונה על שמו של יוליוס קיסר). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יוליוס קיסר לא היה קיסר | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם הליגיונרים החולים לא היו חולים במחלת הליגיונרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה רצית להגיד בתגובה 431215? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התכוונת לתגובה שלי? לא קראתי נכון את תגובתך, שכח מזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא כן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי מסכת בכורות, יוצא דופן הוא ולד שנולד דרך דופן הרחם (ובמקרה, כך פירשו את הביטוי גם בקורס הכנה ללידה ובספרי מיילדות פופולאריים, אם כי איני באה לטעון ששני אלו, הספרים מסוג זה והקורסים, הם מקור סמכות לשוני בלתי מעורער). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוודאי, והטענה היא שהביטוי המודרני ''יוצא דופן'' במובן ''חריג'' נגזר מחריגותה של לידה כזו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי קצת מוקדם מדי. אולי בעוד כמה שנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד יש פה ושם כאלה שאכן ניתכים - דומני שבעיקר במעגלים בעלי הספק נמוך, אבל השימוש העיקרי של המילה במערכת החשמל הביתית הוא אנכרוניזמי, או לפחות כך אני מקווה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שעכשיו הביטוי המקובל הוא כבר „קופץ לו הפיוז״. זהו פיוז’ן מוצלח של ביטויים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא פה ושם, נתיכים מאוד נפוצים במעגלים אלקטרונים, בעיקר כאלה שקשורים לתקשורת והם נועדו לשמור על הרכיבים מזרם חזק מדי, אם כתוצאה מקצר בין חוטי אספקת המתח וחוטי העברת המידע ואם כתוצאה מפגיעת ברקים בקווי התקשורת. כמו כן ניתן למצוא נתיכים בתוך תקעים בריטים של מכשירים מסויימים (להגנה מפני נחשולי זרם) ואפילו במכוניות. בקיצור, הם לא כאלה נדירים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקיי, אני מסיר אותו מהרשימה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(נפוץ אצל דוברי עברית כך שלא נדקדק בקטנות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הו הו, איזה אורח! לא בטוח שהבנתי אותך. אתה מתכוון לזה שהיום רואים יוטיוב על מסכים שפועלים בלי שפופרת (tube) קרן קתודית? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב הבנתי הצינור שבשם הוא האינטרנט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הממ. The name “YouTube” is actually pretty straightforward. The “You” represents that the content is user generated, created by individual users and not the site itself and “Tube” is a nod toward an older original term for television. Back when TVs were new, pre-LCD display monitors used cathode ray “tubes” to deliver images. (או שאתה לא מאמין לחבר'ה האלה?)
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז גם כפתורים של GUI שצריכים ללחוץ עליהם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמנם עוד יש קצת חבלים בספינות, אבל השימוש העיקרי שלהם היה כמובן בימים שהשייטים השתמשו באנרגיה מתחדשת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חובל הוא קצין ימי. האם הקצינים התעסקו עם חבלים? החובלים הענישו מלחים במכות והצלפות, אבל גם זה כבר לא קיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמנם באנגלית. שומעים הרבה על תוכניות "לא בשידור חי". גם שחקניות נבחרת הכדורגל של ארה"ב זכו למצעד ticker tape אחרי שזכו בגביע העולם, למרות שבבורסה כבר מזמן לא משתמשים במכונה הזו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אמנם מתעניין בעיקר בעברית, אבל נחמד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
- מה השעה? - תשע ועשרה (או חמישה לעשר). מן הסתם זה שריד לאותם ימים בהם המילה "רגע" היתה נרדפת ל"דקה", כך שהתשובה היא קיצור של "תשע ועשרה רגעים" (או "חמישה רגעים ל[פני]עשר"). מעניין שצורת הביטוי הזאת מפגינה עמידות מרשימה בפני הנטיה הכללית להשתמש בצורות הנקבה של מספרים, משתי שקל ועד חמש קילו. כאשר צריך קצת יותר הברות עבור מספר הדקות התוצאה לא עקבית: הפיתוי של הפחתת הברה אחת חזק מספיק כדי שנגיד "עשר עשרים וחמש", אבל בכל זאת נשאר עם "עשרים וחמישה לשבע" (או שכבר אף אחד לא מדבר כך, אלא רק "שש שלושים וחמש"?) . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התופעה הזו די נפוצה בשפה האנגלית, הרבה לפני שהתחילו למלא את האתר בציוצים, וכבר וולטייר לעג לאנגלים שמרוויחים שעתיים ביום בגלל שהם בולעים הברות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבין על מה וולטייר מדבר: http://www.youtube.com/watch?v=dABo_DCIdpM . | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבן שלי הזכיר לי את המערבון ההונגרי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וגם המעלית לא מבינה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גדול! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצוין. הזכיר לי את תגובה 58696. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 58696 מזכירה לי את הסידרה טוטי פרוטי. מסופר שם על להקת רוק מזדקנת סקוטית מגלזגו שממשמיכה לנגן בשנות ה 1980 מוזיקה של צ'אק ברי. לדעתי לא הבנתי לפחות 80% מהדיבורים, אבל המשכתי לצפות בששת הפרקים רק בזכות שני שחקנים צעירים, רובי קולטריין ו-אמה תומפסון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עלה בדעתי שלא רק ריבוי ההברות הוא ההבדל. אולי האוזן לא אוהבת סמיכות של שתי מלים שמתייחסות באותו אופן ליחידות שונות בלי לנקוב בשמן (שעה ודקה במקרה שלנו), והמעבר לצורת זכר עבור הדקות נועד להקל על הבעיה. ב"תשע שלושים וחמש" ה"שלושים" מפריד בין ה"תשע" ל"חמש", בעוד ב"עשרים וחמישה לעשר" ה"חמישה" וה"עשר" צמודים. לא עולים בדעתי מקרים נוספים בהם לא נוקבים במפורש באף אחת מהיחידות, כאשר באותו משפט מערבים יחידות שונות, אבל אם בתשובה לשאלה "איזה רוחב יש לפרוזדור" מישהו עונה "שניים וחמישה" (2.05 מ'), השיבוש המקובל יהיה "שתיים וחמישה" ולא "שתיים וחמש". (אבל אולי סנטימטרים עמידים בכלל כלפי הנטיה לנקב מספרים. השוו "עשר קילו" ל"עשרה סנטימטר"). אלה היו ששים שניות, לא, זה היה רגע אחד, של בין הזמנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אותו דבר, אבל הזכיר לי את האנומליה של ''שנות טובות''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וביצות הפתעות | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ביצות הפתעה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. באסה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה משותף לאלן, הרברט, דייויד, גמליאל וקווינסי, ולמי עוד? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בלי לנסות לבדוק מי הם האחרים, גילה גמליאל היא חברת כנסת בעלת תואר שני בפילוסופיה. אולי גם האחרים הם נבחרי ציבור בעלי השכלה דומה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרברט סמואל היה הנציב הבריטי הראשון בא''י. אלן קניגהם היה האחרון. בעצלנותי כי רבה לא הלכתי לברר מי היה ביניהם, האם היו שם דייויד וקווינסי, ומה עושה שם גמליאל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Herbert Samuel's successors were: Lord Palmer, Sir John Chancellor, Arthur Wawchope, Sir Harold MacMichael, Lord Gort, Sir Alan Cunningham. לא מסתדר...
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 177922 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזו בעסה. חשבתי שכך הוא בגלל ג'ון קוינסי אדאמס, אבל האתר הראשון בו חיפשתי החמיץ את גמליאל. הנה אתר מוצלח יותר: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי שזה קל, אבל קיוויתי שגמליאל יטעה קצת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכירים את מה שקרוי "חידות סיטואציה" (כמו על האיש ההוא שגר בגורד שחקים וכל ערב עולה במעלית עד קומה 40 ומשם מטפס עוד 30 קומות ברגל)? אני חושב שהחידה הבאה מתאימה בערך לסוג הזה. במלים אחרות: אם תזדקקו לרמזים אתן אותם רק כתשובה לשאלות כן/לא. אם לא תזדקקו לרמזים החידה יותר קלה ממה שאני חושב. למקומות, מוכנים? צא: בביקורי בניו-יורק קניתי בקבוק בושם במחיר 8.09$. כשחזרתי לארץ קניתי חפיסת מסטיקים במחיר 3.35 ש"ח. "וואו, איזו מקריות מעניינת" אמרתי לעצמי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר לקבל קודם את הפתרון לחידה עם ה-30 קומות? :-( | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם עוד מישהו לא מכיר אולי תרצו לשחק בכן/לא עם החידה הזאת דוקא (שהיא קצת יותר טובה מהחידה שלי). אם את רוצה את התשובה בדואל, תגידי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה, אבל כבר קיבלתי את התשובה מגורם עוין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי בכל זאת אפשר לשחק גם בזאת (או לפחות לתת כיוון)? אם נראה לך שזה יהרוס את השניה, אני מוכנה להאזר בסבלנות (אבל רק לזמן מוגבל, או שאני זורקת את המנורה לבריכה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין שום קשר בין שתי החידות1. סיפור המעשה: איש אחד גר בקומה שבעים בגורד שחקים. כל בוקר הוא יורד במעלית והולך לעבודה, אבל כשהוא חוזר הוא עולה במעלית רק עד הקומה הארבעים, ומשם מטפס עוד שלושים קומות ברגל. תפקידך/ם הוא לגלות את הסיפור שמאחרי הקלעים שנותן משמעות הגיונית למה שסיפרתי. כדי לקצר את התהליך, אענה מיד על השאלה ש*תמיד* נשאלת ראשונה: לא, הוא לא עושה כושר. קדימה, תתחילו לשאול. ____________________ 1- חידה שלישית: איש אחד בא לתערוכה וזורק את המנורה לבריכה. אה, את זאת כולם מכירים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התשובה אמורה להיות סיפור שלם, או שהוא סתם מאד נמוך (או ילד)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה, פתרת. האיש היה גמד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא לא הגיע לכפתור של הקומה השבעים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל הכבוד (כרגיל). אני מופתע רק שלא הכרת. סיפור פופולרי אחר מסוג זה הוא על האיש השוכב מת בתחתית בור, לבוש ועם תרמיל על הגב. מה יש בתרמיל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשקראתי את החידה היא לא נראתה לי מוכרת, אבל עכשיו, כשאני חושב על זה, נראה לי בלתי סביר שלא נתקלתי בה אף פעם. אם יצא שבשגגה הרווחתי את הקרדיט שלא ביושר, אני מתנצל בפני אלה שקלקלתי להם. הסניליות אשמה! ופוסט מורטם קטן: אדם נמוך מן הסתם היה יכול להצטייד במקל כדי לחסוך את הטיפוס הרגלי. לכן גידם-בסטריאו נראה לי פתרון מתאים יותר. לגבי החידה שלך, עוד לא עלה לי שום רעיון אטרקטיבי. האם יש אפשרות שהתרמיל מכיל את צבאי מקוצר או מכתב התאבדות (או סתם פנס שנגמרו לו הסוללות)? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, לא, ולא. רמז: האיש לא התאבד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאריות של אבק שריפה? (הפנס עדיין נראה לי תשובה אופציונלית: טייל בחושך, נגמרו הסוללות, הכניס את הפנס לתרמיל *הגב*, המשיך בדרכו, נפל לבור...) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. (אחת הבעיות עם החידות האלה היא שאין באמת תשובה אחת ויחידה אפשרית הנובעת מהתנאים. אני יכול רק לומר שהאיש היה מאוד מאוד מת, והבור דווקא לא היה נורא עמוק.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון מאד! שאפו. גם אתה לא מכיר את אלה? בוא'נה, איפה גדלתם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החידה הכי יפה בעיני היא: איש אחד נכנס למוסד מסחרי. המוכר שולף אקדח. האיש מחייך, אומר תודה ויוצא. (ויש גם סיפור משעשע שקשור אליה, שאספר לאחר שתפתרו) למערכת: אם נמאס לכם, תגידו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי זו היתה חנות לממכר אקדחים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. למה שיחייך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי הוא בעצם צ'ארלסטון הסטון, והוא שמח שהמוכר שומר על זכותו לזרועות חשופות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה ייעודי בתבל, כנראה, להעמיד אנשים על טעותם זו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואלה. נכון. מצטערת. אני לא יודעת איך זה קרה. זה לא יקרה שוב. _____ ל.ב.פ, מסמיקה במבוכה, במיוחד מאחר והיא כל כך אוהבת את צ'רלטון הסטון שהיא שקלה אפילו ללכת לכנסים של NRA בשביל לעשות לו עיניים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגירסה שאני מכירה, לפני שהמוכר שלף אקדח, האיש ביקש ממנו כוס מים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל זה הופך את החידה לקלה מאד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצטערת :-( | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם המוסד המסחרי עליו מדובר הוא בנק? חנות כלבו? חברת ביטוח? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. לא. לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש שפע רב של חידות כאלה (ופתרונן) באתר מסוים באינטרנט. אם אפרסם אותו זה יגמור את השעשוע הזה, מלבד חידות מקוריות שלא קל להמציא1. מה עושים? ________________ 1- החידה שלי היתה מקורית; אני לא אתן לקרדיטים לרוץ כאן לכל הכיוונים בלי לקחת משהו לעצמי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבוד. עכשיו שאמרת, כולם ירוצו לחפש. מצד שני, כל הזמן היה פה את אלמנט האמינות, אז אולי יישארו עוד איזה אייל וחצי שרוצים לחשוב לבד מה עשה האיש התלוי לבד בחדר ריק וסגור ונעול מבפנים, עם קצת מים על הרצפה. 1 חידה מקורית ויפה מאוד (איף איי דו סיי סו מייסלף). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, באמת, הוא קפץ מקובית קרח. (ואז בא דג גועלי וגנב לו אותה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עמד על קוביית קרח וחיכה שתימס, אומרים הילדים, אבל בסדר, יפה... :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה שהוא יעמוד עליה עד שהיא תימס? הוא נהנה לחנוק את עצמו באיטיות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יודע, ככה אמרו לי הילדים. את צודקת, אפשר גם לקפוץ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדג הגועלי המיס את קובית הקרח שלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רצית להגיד: חידה מקורית וקשה מאד :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איש נכנס למסעדה, מבקש בשר אלבטרוס. טועם ביס אחד, יורק אותו, יוצא מהמסעדה ומתאבד. מדוע? (גורם עוין כבר נחשף לחידה זו, שהעבירה עלי פעולות רבות בתנועה, ומתבקש לשמור על חובת השתיקה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בין היריקה לנטישת המסעדה האיש קורא למלצר ושואל: "אתה בטוח שזה אלבטרוס?" והמלצר משיב בחיוב (לא חיוני לחידה, אבל מוסיף לאוירה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המממ, כשהוא אכל את האלבטרוס הוא גילה שמה שאכל קודם לא היה אלבטרוס, אלא בשר אדם?! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה. שארית מעברו כניצול ספינה טרופה וגו'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניחוש מוצלח... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איש אחד נמצא בשדה, מת, עירום, אוחז גפרור שרוף בידו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאני לא אפרגן? קדימה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה זה עם הכדה"פ, נכון? (מה יש, גם אני מכיר). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יאללה. הכדור הפורח התחיל לאבד גובה, אז בתחילה זרקו את שקי החול, ואז זרקו כל מה שנשאר, כולל הבגדים. בסופו של דבר, עשו הגרלה והמפסיד נאלץ לקפוץ מהסל. איך אנחנו יודעים שהוא הפסיד? כי היה לו ביד את הגפרור השרוף, בניגוד לשאר שהוציאו גפרורים שאינם שרופים. נשאלת כמובן השאלה מדוע הם לא חיכו עד שהכדור התקרב מספיק לקרקע כדי שהנפילה לא תהרוג את הבחור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מזמן חיכיתי להזדמנות להמליץ על ספריו של איאן מקיואן. "Enduring Love" תורגם לעברית תחת השם "אהבה עיקשת", אני חושב, שזה מחמיץ חצי מהמשמעות אבל אין ברירה. נושא הספר אינו בלתי-קשור לסיפור על הנפילה מכדור-פורח. ועכשיו אמליץ על ספרו שממש-ממש שבה את ליבי, "Atonement". אחד הטובים שקראתי מימיי. זהו, סליחה על הירידה לשולי הכביש, אפשר לחזור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאוחר מדי, טלי וישנה כבר הקדימה אותך דיון 1601 :) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אופס, נכון, שכחתי... האמת ש-"Atonement" ("כפרה", בעברית?) אפילו יותר טוב, והוא עיקר המלצתי. "אהבה עיקשת" היה התירוץ (אבל ספר מצויין כשלעצמו). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נשאלת כמובן השאלה איך מישהו מצליח להמשיך לאחוז בגפרור שרוף(!) משך כל הנפילה, ועוד להגיע איתו לקרקע כשהוא שלם (הגפרור). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הבעיה בדיוק? לא ניסית פעם ליפול מכדור פורח ולהחזיק גפרור שרוף? הם תמיד מגיעים שלמים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה היה באמצע הסהרה, כך שנחיתה לא היתה פוטרת אותם ממות בצמא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי נראה שפגע בו ברק ששרף לו את הבגדים וגם את הגפרור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פה זה ההפך מתער אוקהם. כמה שאתה בונה סיפור יותר מסובך שעדיין יש בו הגיון, יותר טוב. קבל עוד הזדמנות: איש אחד יושב במכונית ומאזין למוזיקה המשודרת ברדיו. לפתע השיר המתנגן נתקע, כנראה בגלל דיסק שרוט. האיש שולף אקדח ומתאבד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה באמת הפתרון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה פתרון את מחפשת? בסך הכל מדובר בהתנהגות שגרתית לנוכח דיסק שרוט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(בטח קראתי את זה באיזה מקום). _________________ ספוילר: אם האיש הוא השדר (בועז כהן?) שברח מהמשמרת כדי לרצוח את אשתו והמאהב הלטיני שלה, התקליט הסרוט ממוטט את האליבי שלו, ואידך זילי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה. לבועז שלום (אני מקווה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש מכס על בושם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא רלוונטי. (שכחתי לספר שמותר לי לענות גם ככה אם אני רוצה להקל עליכם את החיים). אגב, לא כל הפרטים שסיפקתי חיוניים לפתרון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה קשור במספרים 335 ו809? כי יש לי הרגשה עמומה שאני מכיר אותם ביחד ממקום כלשהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המממ. מסתבר שלא קל לענות בכן/לא בלי ששומעים את הטון של התשובה. דמיין אותי אומר מין "כן" עם היסוס קל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי מספר טלפון, איזורי חיוג? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם מדובר על משהו שבניו יורק ערכו 809 ובישראל 335 (לפותרים האחרים, 80.9 פרנהייט אינו 33.5 צלסיוס, בדקתי)? בכל אופן זה תירוץ לצטט את בט מידלר "כשבניו יורק השעה שלוש אחר הצהריים, בלונדון עדיין 1938". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קשור למספרי הטיסות! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חבל, רציתי לנצל את ההזדמנות כדי להפליג בזכרונות מימי העבודה שלי בנמל התעופה. עכשיו זה אבוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחרי שנסעת לניו יורק (ואפילו קנית בושם), עוד נשאר לך כסף למסטיק? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן (אל תשכח שמשלמים לי עבור הודעות באייל). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חידת סיטואציה אמרת? האם הבושם נרכש בשדרה התשיעית 8 בעוד המסטיקים ("עלמה"??) נקנו ברח' הל"ה 3 ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השם "חידת סיטואציה" מטעה במקרה שלנו, זהו פשוט השם שאני מכיר לחידות מהסוג הזה שאפשר לפתור כמעט רק בעזרת עוד אינפורמציה, והחוכמה היא לשאוב את האינפורמציה הנכונה. מכל מקום לא מדובר על משהו איזוטרי שרק אני יכול לדעת, והתשובה לשאלתך: לא. הצעה: אל תנסו לקלוע בול אלא לצמצם את מרחב התשובות האפשריות, בסגנון השאלה של ראובן אם מדובר על משהו שערכו משתנה. לחילופין, תבקשו יפה את התשובה ונגמור עם זה :-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה בטח חושב על הקירוב המופלא 355/113. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוזי הביא פעם משהו מהתנ''ך עם קירוב טוב לפיי, רק אל תגלה למר פז. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם היו 5 מסטיקים בחפיסה? האם הקנייה בניו-יורק אירעה ב-8:09? (סתם דבילי, אני יודע) האם התאריך רלוונטי? (אם אתה מוכן לענות על שאלה כזו) למה עורב דומה למכונת-כתיבה? האם חשוב לדעת את שער הדולר ביום הקנייה? (כנ"ל) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. לא רלוונטי. 2. לא רלוונטי. 3. לא (כלומר כן. כלומר אני מוכן לענות על השאלה והתשובה היא כן). 4. אי אפשר לענות כן/לא, לכן: לא רלוונטי (ובאנגלית: חפש אותי). 5. לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
3. ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא קשור לתאריך. אני חוזר: לא קשור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנה משהו קלוש שהיה יכול להיות נחמד אם הוא היה למצער נכון: בתור עודף קיבלת בדיוק מטבע אחד מכל סוג. מ-$10 דולר קיבלת עודף של $1.91 שזה דולר (אין כזה מטבע) פלוס חצי דולר (גם כזה אין) פלוס קוורטר פלוס דיים פלוס ניקל פלוס פני. בישראל קיבלת, משטר של 5 ש"ח, עודף של שקל פלוס חצי שקל פלוס עשר אגורות פלוס חמש אגורות. אין לי מושג ברור למה אני מפרסם פתרון שאני יודע שהוא שגוי. אולי, כהרגלי, זה כדי לתת למישהו רעיון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
*מטבע*, מטבע של 5 ש"ח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש מטבעות של דולר ושל חצי דולר, ואני מסיר את כובעי ואוכל אותו יחד עם האמבטיה! לפתור את החידה הזאת בלי לדעת על קיום המטבעות זה באמת משהו (תיקון קל שלא משנה כלום: בישראל שילמתי בשטר של 20 ש"ח וקיבלתי כעודף מטבע אחד מכל אלה שבמחזור). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעודי לא נתקלתי במטבעות האלה, אבל קול קטנטן ואופטימי בראשי קיווה שהם שם. ובצד הישראלי באמת הייתי סתם טמבל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רואים שלא היית בקזינו :-) אחרי הפתרון שלך, לקרוא לך טמבל זה כמו לקרוא למר פז אתיאיסט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם נמשיך ככה עם דברים שאין לי (תגובה 191472), בסוף הארכיבאי באמת ידע עלי הכל. תודה, באמת על המחמאות, ומקווה שהכובע היה טעים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אחד: שניים (שעדיין נמצאים בשימוש). ישנו דולר חדש, עם הדיוקן (המשוער) של Sacagawea (אינדיאנית שהיתה המדריכה של לואיס וקלארק במסע החקר שלהם), והישן יותר עם הדיוקן של Suzan B. Anthony שהיתה ספינת קרב במלחמת העולם השניה (סתם, היא היתה ממנהיגות התנועה הפמיניסטית באמצע המאה ה-19). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא היה פעם גם מטבע דולר (מכסף!) קנדי(1)? ___ (1) J.F, לא דובי עתידי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מכיר חצי דולר של קנדי: http://www.usmintquarters.com/kennedy.htm | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
keep the change
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סוזאן בי. אנתוני? זו לא אחותה של אליס בי. טוקלאס? (אמתלה עלובה לברר מי פה מודע לקיומו של סרט הקאלט "1001 שקרים על פיקאסו"). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכמובן הכי מצחיק כשגרטרוד סטיין משתיקה אותה באמירה: Alice, be talkless. בכל מקרה, זה מה שכותבים על הסרט בתנ"ך: http://www.imdb.com/title/tt0078084
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד היום מוזר לי שסרט שוודי אלמוני הפך פה לקאלט (בימד''ב לא מוזכר בכלל שמדובר בקומדיה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש נטייה בישראל להפוך לקאלט דברים שבשאר העולם הם אזוטריים ובלתי מובנים בעליל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אזוטרים ולא מובנים? מה לא מובן? איך אפשר שלא להתגלגל על הרצפה בסצנה בה פיקאסו הולך להיבדק אצל הרופא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אהבתי את הקטע עם רציף הרכבת. ( הזכרת לי נשכחות, שכחתי בכלל שראיתי את הסרט הזה, תודה.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והזדמנות טובה להמליץ על ''ספר המלח'', שמובא מנקודת מבטו של הטבח הקוריאני של הגברות סטיין וטוקלס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בבוסטון יש תחנות בקו הירוק (של התחתית) שהנסיעה מהן למרכז העיר עולה בדיוק דולר. מאחר והתשלום הוא במטבעות בלבד וללא עודף, יש בתחנות הנ"ל אוטומטים שממירים שטר של דולר אחד במטבע של דולר אחד. (לפחות כך זה היה ב1999) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה נגמר עם המטבע של סוזן ב. אנטוני? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה? אין לי מושג, מעודי לא שמעתי עליו עד ששאלת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התגלגלתי במורד כל הפתיל כדי לראות אם מישהו במקרה ידע. כי דווקא היה לי רעיון. אבל כמובן שמישהו כן ידע, וכמובן שהפתרון שלי גם לא נכון. נו, זה היה צפוי.1 1וההוכחה לכך שצר עולמי כעולם נמלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא משוכנע שזו חידה שיש לה רק פתרון נכון יחיד. ואיפה, איפה הקו אותו כה אוהַב? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הממ, הצנחנים? זאת אומרת, 35 זה מספר החטיבה ו890 זה אחד הגדודים. נו, אני ועולם האסוציאציות שלי. כל כך עצוב. (ועם זאת, כל כך בטוח שזאת _לא_ אחת האפשרויות לפתרון) _______ העלמה עפרונית וקו אסוציאטיבי על פי בקשת האוהדים, נפעמת לגלות שיש כאלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, די בטוח שזה לא. והיתה תקופה בה עולם האסוציאציות שלי היה מוגבל באופן דומה מאוד. (מה זאת אומרת "יש כאלו"? יש לנו מועדון, ומיילינג-ליסט, ופגישות חצי-שנתיות והמנון ("עם הקו לים"). אנחנו אפילו חושבים שאנחנו מכירים איזה קרוב משפחה שלך, אבל נעזוב את זה למחוץ לחדר). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם זו רק תחושה שלי, או שהקו הפעם קצר מהרגיל? מה, את חוסכת עלינו? יושב הקו לארכו המקורי וישא"ק! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואו, גם אני שמתי לב. במועדון המעריצים נערכים לפעמים דיונים סוערים סביב השאלה, האם העלמה מתקתקת כל אנדרסקור בנפרד, או משתמשת ב-repeat של המקלדת בתזמון מושלם (לרוב). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקו קוצר כבר מלפני חודשים ארוכים, ככל הנראה על-ידי מתכנת האייל. ובלי להעליב, יש גם מועדון לאנשים שקצת נשבר להם מהקו. אל תשכחו אותנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
4. כי יש שין בשניהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה היא ''מה בין עורב לשולחן כתיבה''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"מה בין X ל-Y" זה לא "מה ההבדל בין X ל-Y"? (אני תמיד לא בטוח בעניין הזה. זה גם וגם?). השאלה, אם אני זוכר נכון, היתה Why is a raven like a writing desk. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל כך היא תורגמה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חכמה שלאחר מעשה, אבל אם היית שולח את *זאת*, הייתי מפרסם אותה בשמחה עד כמה שזה תלוי בי. אגב, זו בעצם חידת הגיון יותר מאשר "חידת סיטואציה", לא? בכל מקרה, אם יש לכם חידות הגיון או סיטואציה מוצלחות שהמצאתם לבד, המדור ישמח טנטטיבית. וגם אני נושא עמי חידת סיטואציה, שנראית לי קשה על גבול הגרוטסקה: איש נכנס לקרון, ראה שאין נסורת על הרצפה, והתאבד. למה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל זאת נראתה לי פחות טובה מהקודמת, קצת חמיצרית מדי. אני עדיין מופתע מהקלות בו היא פוצחה ע"י אלון שלא ידע אפילו על קיום המטבעות הרלוונטיים. ובעניין הקודמת: אני עדיין מחכה לשפע של מלים אנאכרוניסטיות שאמורות להפוך אותה ללא מעניינת (אם אני נשמע מריר זה בגלל Spirit, לא בגללך). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, אין לי דוגמאות טובות למילים אחרות. אולי בדיעבד כן הייתי מקבל את השאלה - אני חושש שהיתה בינינו בעיית תקשורת קלה, שנגעה לניסוח התשובה. הצגת זאת "מילים שהמשמעות המקורית שלהן כבר לא רלבנטית, אבל הן ממשיכות לחיות עימנו". ואני חושב שזה קצת מטעה: "קטר" ו"בית סוהר" לא שינו את המשמעות: הם היו ועודם הדבר שמושך את קרונות הרכבת, והבניין ששמים בו פושעים; ולעומת זאת, "אקדח" הוא במקרא אבן טובה; "שֶלֶט" היה פעם מגן של לוחמים, אאל"ט ("לך כל שלטי הגיבורים"); ואם להתרחק עוד יותר מהפואנטה של השאלה שלך, "נקטר" הוא במקור משקה האלים, והיום משמש הרבה יותר לציון קטגוריה של משקה קל. כל פעם שנטבעת מילה עבור משהו שקודם לא היתה עבורו מילה, לוקחים מן הסתם יסודות שכבר קיימים בשפה (ולא זורקים צירוף הברות אקראי) - לעתים קרובות מילים שמשמעותן שונה. לכן הנחתי, בלי לבדוק, שהמון מהמילים שלנו שימשו פעם במשמעות אחרת, גם אם בהרבה המקרים איננו יודעים מהי (ומי זה "אנחנו" שלא יודעים? אני ואתה, או גם הבלשנים וחוקרי המקרא?). רק אחר כך חשבתי על מה באמת הפואנטה של המילים ברשימה שלך: אלו מילים שהאטימולוגיה שלהם מסגירה טכנולוגיות או מנהגים שחלפו מן העולם (וגם תיאוריות - "גלי האתר", שבכל זאת נראית לי קצת בת חורגת ברשימה). וכאלו באמת קשה יותר למצוא. וכבר התרככתי, אבל בינתיים פרסמת את השאלה כאן, והחלב נשפך. באשר לחידת המטבעות, בעיני היא לחלוטין לא חמיצרית! היא לא דורשת בכלל אסוציאציות, וידע הטריוויה בה מוגבל למבחר המטבעות בישראל ובארה"ב - ידע לא אזוטרי, שחלקית ניתן גם לניחוש. לכן הייתי מסווג אותה יותר כחידת הגיון. מילא, עוד חלב נשפך... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאמור, חלב שנשפך. מאחר ושתי החידות פורסמו כאן בכל מקרה, לא נגרם נזק אמיתי לאף אחד מהצדדים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה הם תמיד מתאבדים בסוף? אולי זו רק קריאה לעזרה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב תגובה 191920 הוא מחייך בסוף. נראה לי שהעניין בחידות האלה דעך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר בבקשה את התשובה (על האיש המחייך)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האיש סבל מהתקף שיהוקים, ונכנס לבית מרקחת לחפש תרופה. הרוקח הבין מיד על מה מדובר, והשוק של הלקוח הפוטנציאלי ממראה האקדח ריפא אותו משיהוקיו. והספור המשעשע למדי שקשור לחידה הוא שחדתי אותה למישהי שהיתה בעיצומו של התקף שיהוקים... וזה היה מצחיק עד דמעות לראות אותה מגששת את דרכה לפתרון בין שיהוק לשיהוק. עוד פריט טריוויה שלא איכפת לי לשתף אתכם בו: כאשר מגלים במהלך הפתרון שהמוסד המסחרי הוא בית מרקחת, *תמיד* השאלה הבאה היא אם האיש רצה לקנות קונדומים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על מה מדובר? ומה הוא רוצה מאיתנו עם השאלות האלה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הזמן קצר... כנראה שהאינטלקט הקולקטיבי נפגע קשות כשאתה עובר לצד של השואלים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אתחיל. הפלג הוא ''באך'' בגרמנית. עכשיו תמשיכו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החידה לא כוללת רמז ישיר לשם של מלחין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דביוסי כתב יצירה בשם ''הים''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצד המזרחי נשמע לי כמו "אוסט". אוסטריה? אוסטנד? מצלצל למישהו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא קשור, אבל גיליתי שלאהובתו של דביוסי קראו אמה ברדק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היכן היא נכתבה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ליד הצד המזרחי של הפלג. או בקיצור, מנין לי לדעת? מן הסתם בפאריס, בביתו ב Avenue du Bois de Boulogne. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שים לב, ''הושלמה'' ולא ''נכתבה''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתחילה חשבתי שאתה מתכוון לשהותו בווילה מדיצ'י כחתן פרס רומא. האם יתכן שמדובר פשוט במונפארנאס, הגדה השמאלית של הסן בה אהב לשתות את הקפה שלו ב"החתול השחור" למשל? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכש''ז, הסן הוא לא בדיוק פלג, והגדה השמאלית היא יותר מדרום לו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאנחנו צריכים עוד רמז. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאתם כ"כ קרובים שכל רמז יחשוף למעשה את הפתרון. אבל בגלל שאנחנו קרובים לפרסום החידות של ינואר, הנה רמז: מסתבר שמרקס ואנגלס קשורים בצורה עקיפה מאד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי מושג מה יכול לגרום למישהו לרצות להתעמר בנו כך ואיך יוצאים מזה לאחר שנכנסנו, אז אני מתחיל "להתפרע" ולפזר פה כמה פרטים שאולי יעזרו לראובן ואולי לא. הים הוא נוקטורנו הנחשב ליצירה הנועזת ביותר של דביסי מבחינה מבנית. ליצירה יש שלושה פרקים, והיא הושלמה ב-1905. באותה שנה, 1905, נפרד דביסי מ"לילי-לילו" אותה נשא לאישה 6 שנים קודם, והתחתן עם אמה בארדאק אשתו של בנקאי עשיר. 1 בסתיו 1905 נולדה לזוג בת שהוא קרא לה בשם החיבה "שושו". 1 לבנקאי עשיר כידוע יש קפיטל, וזה קשר מאוד מאוד עקיף למרקס-אנגלס, שלא לדבר על כך ששנת 1905 היא שנת המהפכה בה כיכבו אנשי *הים* מפוטיומקין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה רואה, הרמזים המעורפלים שלי מובילים אותנו למחוזות ידע איזוטרי מרתקים. תודה. חשבתי שהרמז האחרון יוביל הישר לפיתרון החידה, במיוחד אם נעזרים בקרובי משפחה מסוימים... אלא מאי, טעיתי. כדי לפתור את החידה צריך להתרכז במשמעות המילולית של המשפט "הים [כאמור, יצירתו של דביסי] הושלם [ולא נכתב] בצידו [מקום מסוים] המזרחי של הפלג [וזה המקום]". ה"ה מרקס ואנגלס קשורים לא דרך אסוציאציות אלא בצורה פיזית, אך ללא שום מגע ישיר עם דביסי. בקיצור, מהו המקום בו הושלם הים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היצירה הושלמה בעיר Eastbourne במלון Grand Hotel שם שהה המלחין עם אשתו. העיר נמצאת בחוף הדרומי של אנגליה. אז יש לנו מזרח, אבל איפה הפלג? ומה מרקס ואנגלס קשורים לזה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת, גיגלתי על איסטברוק בהתחלה ואפילו איסטפיליה, אבל זה לא הסתדר לי. יש לך איזה לינק לעובדה הזאת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"He began work on the piece in 1903, but in 1905, he traveled to Eastbourne, a seaside town on the southern coast of England, to finish the score. "
http://facstaff.uww.edu/allsenjm/MSO/NOTES/0102/Feb2... "'La Mer', a complex sound picture of the sea. This piece was completed in the Grand Hotel, Eastbourne, on the south coast of England" http://www.artsworld.com/music-dance/biographies/d-f... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כרגע בדקתי וראיתי ש-bourne זה "נחל, יובל" | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המתעמלים, היכונו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסתבר שגם מרקס וגם אנגלס נהגו לנפוש בעיירה זו: (היה קל מאד לגגל אחרי העבודה של כל האחרים...) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פיתרון בדקה התשעים! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לכל חובבי החידות המתמטיות: היום התבשרתי שממש לפני מספר שבועות יצא ספר חידות חדש בשם "mathematical puzzles: a connoisseur's collection", מאת Peter Winkler. טרם הספיקותי לעיין בו, אבל מבשר הבשורה מדווח שמדובר בספר משובח במיוחד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה! הוא בדרך כבר כמה ימים... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם שונה הלוגו בראש העמוד? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, האייל פקח את העיניים. טל רמז על כך כבר בתגובה 556133, והתודה והברכה מגיעים שוב לנועה ו. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |