|
||||
|
||||
חכמה שלאחר מעשה, אבל אם היית שולח את *זאת*, הייתי מפרסם אותה בשמחה עד כמה שזה תלוי בי. אגב, זו בעצם חידת הגיון יותר מאשר "חידת סיטואציה", לא? בכל מקרה, אם יש לכם חידות הגיון או סיטואציה מוצלחות שהמצאתם לבד, המדור ישמח טנטטיבית. וגם אני נושא עמי חידת סיטואציה, שנראית לי קשה על גבול הגרוטסקה: איש נכנס לקרון, ראה שאין נסורת על הרצפה, והתאבד. למה? |
|
||||
|
||||
אבל זאת נראתה לי פחות טובה מהקודמת, קצת חמיצרית מדי. אני עדיין מופתע מהקלות בו היא פוצחה ע"י אלון שלא ידע אפילו על קיום המטבעות הרלוונטיים. ובעניין הקודמת: אני עדיין מחכה לשפע של מלים אנאכרוניסטיות שאמורות להפוך אותה ללא מעניינת (אם אני נשמע מריר זה בגלל Spirit, לא בגללך). |
|
||||
|
||||
לא, אין לי דוגמאות טובות למילים אחרות. אולי בדיעבד כן הייתי מקבל את השאלה - אני חושש שהיתה בינינו בעיית תקשורת קלה, שנגעה לניסוח התשובה. הצגת זאת "מילים שהמשמעות המקורית שלהן כבר לא רלבנטית, אבל הן ממשיכות לחיות עימנו". ואני חושב שזה קצת מטעה: "קטר" ו"בית סוהר" לא שינו את המשמעות: הם היו ועודם הדבר שמושך את קרונות הרכבת, והבניין ששמים בו פושעים; ולעומת זאת, "אקדח" הוא במקרא אבן טובה; "שֶלֶט" היה פעם מגן של לוחמים, אאל"ט ("לך כל שלטי הגיבורים"); ואם להתרחק עוד יותר מהפואנטה של השאלה שלך, "נקטר" הוא במקור משקה האלים, והיום משמש הרבה יותר לציון קטגוריה של משקה קל. כל פעם שנטבעת מילה עבור משהו שקודם לא היתה עבורו מילה, לוקחים מן הסתם יסודות שכבר קיימים בשפה (ולא זורקים צירוף הברות אקראי) - לעתים קרובות מילים שמשמעותן שונה. לכן הנחתי, בלי לבדוק, שהמון מהמילים שלנו שימשו פעם במשמעות אחרת, גם אם בהרבה המקרים איננו יודעים מהי (ומי זה "אנחנו" שלא יודעים? אני ואתה, או גם הבלשנים וחוקרי המקרא?). רק אחר כך חשבתי על מה באמת הפואנטה של המילים ברשימה שלך: אלו מילים שהאטימולוגיה שלהם מסגירה טכנולוגיות או מנהגים שחלפו מן העולם (וגם תיאוריות - "גלי האתר", שבכל זאת נראית לי קצת בת חורגת ברשימה). וכאלו באמת קשה יותר למצוא. וכבר התרככתי, אבל בינתיים פרסמת את השאלה כאן, והחלב נשפך. באשר לחידת המטבעות, בעיני היא לחלוטין לא חמיצרית! היא לא דורשת בכלל אסוציאציות, וידע הטריוויה בה מוגבל למבחר המטבעות בישראל ובארה"ב - ידע לא אזוטרי, שחלקית ניתן גם לניחוש. לכן הייתי מסווג אותה יותר כחידת הגיון. מילא, עוד חלב נשפך... |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
כאמור, חלב שנשפך. מאחר ושתי החידות פורסמו כאן בכל מקרה, לא נגרם נזק אמיתי לאף אחד מהצדדים. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
למה הם תמיד מתאבדים בסוף? אולי זו רק קריאה לעזרה? |
|
||||
|
||||
ב תגובה 191920 הוא מחייך בסוף. נראה לי שהעניין בחידות האלה דעך. |
|
||||
|
||||
אפשר בבקשה את התשובה (על האיש המחייך)? |
|
||||
|
||||
האיש סבל מהתקף שיהוקים, ונכנס לבית מרקחת לחפש תרופה. הרוקח הבין מיד על מה מדובר, והשוק של הלקוח הפוטנציאלי ממראה האקדח ריפא אותו משיהוקיו. והספור המשעשע למדי שקשור לחידה הוא שחדתי אותה למישהי שהיתה בעיצומו של התקף שיהוקים... וזה היה מצחיק עד דמעות לראות אותה מגששת את דרכה לפתרון בין שיהוק לשיהוק. עוד פריט טריוויה שלא איכפת לי לשתף אתכם בו: כאשר מגלים במהלך הפתרון שהמוסד המסחרי הוא בית מרקחת, *תמיד* השאלה הבאה היא אם האיש רצה לקנות קונדומים. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |