בתשובה לצפריר כהן, 16/12/14 10:42
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ברןר, מתי הם הפסיקו? (טוב, ממש לאחרונה, לא?) התכוונת ל-סס"ל סימון לבן, כמובן. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
על דוגמה מוצלחת יותר מסס"ל שמעתי בפודקאסט על ההיסטוריה של השפה האנגלית. הוא טורח לפרט בצורה מעניינת עד טרחנית את ההיסטוריה של השפה האנגלית עם כל התאונות שבדרך (וגורם לי להרגיש יותר טוב לגבי העברית). בפרק 30 (על המורשת הקלטית. כלומר רק אחרי הפרק הזה הוא מגיע לכיבוש האנגלוסקסי), הוא נותן את הדוגמה של Pendle Hill [Wikipedia]. הכובשים האנגלים שבאו למקום ראו גבעה ששמה pen וכנראה שלא ידעו שמשמעות השם היא „גבעה״ בניב המקומי. אז הם קראו לו pen hyll. עם הזמן השם הזה קוצר ושובש ל־Pendle והמקומיים, שלא היו מודעים להיסטוריה, קראו לגבעה (ולמקומות שמסביבה) Pendle Hill. אז יש לנו כאן גבעת גבעת גבעה, וזה בכלל לא סלנג. ולמה אנחנו אימצנו את גבעת גבעה במקום penalty האנגלי? שאלה טובה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם השאלה האחרונה שלך היא ברצינות, אז זה בגלל שדחיפת ה''ד'' אחרי ''נ'' היא תופעה פונטית סבירה שצצה בכל מיני רגעים בהיסטוריה הלשונית. כמו שאבשלום קור הסביר פעם, בחרוז של חיים חפר ''תסתכלו עליו על מנדל, לא מכניס אפילו פנדל'' שתי המילים המתחרזות מדגימות את התופעה הזו. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |