בתשובה לאלון עמית, 19/01/04 19:59
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בעפרונות היתה אי פעם עופרת? חשבתי לתומי שהדמיון הצורני בין הגרפיט לעופרת ביחד עם הוא שנתן להם את שמם. צירופים כמו "מרה שחורה" וכו' פחות מעניינים בעיני (האמת היא שגם עולה הרגל נכנס לחידה רק בדוחק, אחרי שהתחנן על נפשו עד שנשברתי) אלא אם כן נגזרות מהם מלים חדשות, ובעיקר אשמח לשמוע על עוד פעלים שיוציאו את ה"לחייג" מבדידותו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בתוכנת הדוא"ל שלי (אולי גם של אחרים) יש אפשרות לשלוח CC, כלומר Carbon Copy. פרקתי כבר שלושה מחשבים, ועדיין לא הצלחתי למצוא איפה הם מחביאים את ניר ההעתקה. גם את הסרטים שהורדתי מהאינטרנט לא מצאתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למרות שבאתר של ''טמבור'' מצאתי עוד כמה צבעים מבוססי סיד, ובבסיסי צה''ל האקליפטוסים עדיין מסויידים כהלכה, אני חושב שזה קביל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה יחסך למילה "רכב"? כאילו, נוסעים בו, אבל לא ממש רוכבים על שום דבר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רואים שאין לך אופנוע :-) אבל כן, לדעתי אתה צודק. למעשה המרכבה הראשונה שנוצרה היתה מה שביטל את פעולת הרכיבה עצמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם עדיין מזבלים קרקע עם זבל, או שמשתמשים רק במיני כימיקלים? או שאולי כבר בכלל לא מזבלים, רק מדשנים? אין לי מושג... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על זה גם אני חשבתי (הפח בחידה היה יכול להפוך בקלות לפח-זבל), והחלטתי שכמו הנפה של דורון זה אנכרוניזם שמקדים את זמנו, אם מותר לי לברוא אוקסימורון קטן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שלאיש-המעלה-לגרדום-בימי-המהפכה-הצרפתית עדיין קוראים בספרים "תליין". אז הנה לך אנכרוניזם ש*עבר* זמנו (כי לא נראה לי שמכנים קח את מזריק הזריקה או הלוחץ על המתג). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"זבל" במובן של דשן הוא תמיד זבל אורגני. דשן יכול להיות דשן כימי או זבל אורגני. אבל נראה לי שכאן קרה משהו הפוך. דשן וזבל הם דברים טובים. אדם ללא בעיות פרנסה היה דשן. בהמשך התברר שאחת הדרכים הטובות לדשן אדמה היא ע"י שימוש בפסולת. לכן הפסולת הזו קיבלה את השם "זבל". (נכון?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי אילון גלעד בהארץ, מדובר על שיבוש מאוחר בהרבה: בתחילת המאה העשרים היו בארץ פחים שבהם אספו מהערים חומרי גלם לזבל לשדות. הם נקראו פחי זבל. באותו הזמן החלו להופיע גם פחי אשפה (פחים שונים). אבל אנשים נטו לבלבל ביניהם בשפת הדיבור ולקרוא לכולם פחי זבל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאברהם גרנט ניפה את רביבו מהסגל, הוא לא השתמש בנפה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם כשמסננים מועמדים לעבודה לא משתמשים במסננת (בחברות שאני מכיר), אבל הפעלים ''לסנן'' ו''לנפות'' עדיין לא אנכרוניסטיים באופן כללי - כך נראה לי לפחות. אלשכ''ג, כמובן, ואין לי מה לדבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להיפך, הם פעלים שמישים שמקורם אנכרוניסטי. כמו לחייג. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם לכל היותר אנכרוניסטים בפוטנציה, שיממשו את ייעודם כאשר הנפה והמסננת לא תהיינה עימנו יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, ראיתי את תגובה 191475 והבנתי(1) את הבדל. ___ (1)אפילו *אני* הבנתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, סליחה. אני מגיב מהר וכמובן לא התכוונתי לייחס לך קוצר הבנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה אנכרוניסטי? הפסו מסננות ונפות מן העולם? בטלפונים כבר אין (כמעט) חוגות, ולהבנתי זה שורש היות הפועל "חייג" מתאים לחידה. אבל אולי אני לא מבין משהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי, אם מותר לנחתום להעיד על כוונתו, אתה מבין אותי נכון. אבל אולי אני לא אובייקטיבי :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים עם ההסתייגות, הנושא הוא לא השאלות ומטפורות אלא אנכרוניזמים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''להדביר'' - בהנחה שהמקור הוא המחלה דבר. תודה לקאמי ולפסח המתקרב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היום מישהו לידי אמר "נחרץ גורלך" וזה העלה במוחי את האפשרות שבמקור באמת היו חורצים דין באופן פיזי על לוח חרס. האמנם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומנין באה החריצות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממלאכת החריש? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במיתולוגיה הבבלית יש לוח גורלות עשוי חרס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והיום שתיתי קפה קפוא עם קש, מפלסטיק כמובן, ואני תמה אם השם מגיע רק מדמיון צורני או שאי פעם באמת השתמשו בקני קש לינוק נוזלים מכוס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין. לפי מה שכתוב כאן, במאה ה-19 היו קשים עשויים משיפון, ואני מנחש שהכוונה היא לגבעול שלהם (כלומר האפשרות השניה שהעלית). עוד כתוב שם שבקבר שומרי בן 5000 שנה מצאו קש שתיה עשוי מזהב! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה! כפי שקיויתי, חקר המאובנים הלשוניים הוא כלי ללימוד קצת היסטוריה. נעים להכירך, מר מרוין צ'סטר סטון; מה שלומך, אדון פרידמן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מרה שחורה ו(חוש)הומור היו נוזלי גוף שהיו חלק חשוב מהאנטומיה המתועדת במשך אלפי שנים. מזכיר קצת את ״גלי האתר״. ואם אני כבר מבזבז את זמנכם: עוד קצת על המונח DTMF. בטלפון פעם חייגו. ככל שהחיוג היה ארוך יותר, הוא שלח יותר פולסים (פולס: ניתוק הקו וחיבורו מחדש). כשמערכת הטלפוניה השתכללה, התברר שדרך זו להעברת ספרות איטית ולא נוחה לעיבוד אוטומטי. החלופה שהוצעה הייתה לייצג ספרות ע"י צלילים בתדירויות מוגדרות. כדי למנוע השמעה אקראית, החליטו שיש צורך להשמיע כמה תדירויות שונות בו־זמנית. מכאן השם Multi Frequency. יש כמה דרכים שונות במקצת לעשות את זה, והפופולרית ביניהן (שנמצאת בשימוש בכל מכשיר טלפון היום) היא DTMF [Wikipedia]. בקידוד הזה אפשר לקודד לא רק את עשר הספרות (0-9) אלא גם את מקשי הטלפון # (סולמית) ו־* (כוכבית) וכן עוד ארבע "ספרות" נוספות, שקיבלו את השמות A, B, C ו־D. לא אלאה אותכם בפרטים הטכניים כאן. רק אציין שמכיוון שניתן לנגן את הצלילים הללו במקומות רבים, נוצר כאן מכשיר נגינה קלאסי (בדומה למכשיר שמוזכר בתגובה 555684). זה עובד לא רע כאשר הקול עובר על קו אנאלוגי, או בקידוד דיגיטלי (8 קילוהרץ, עם דחיסה שלא פוגעת יותר מדי באיכות: G.711 [Wikipedia]). אבל עם כניסת הטלפונים הניידים, ובהמשך: עם העברת הקול על IP, החלה דחיסה רצינית הרבה יותר של הקול. כשדוחסים מספיק, זיהוי הטונים שמסמנים את הספרות כבר לא כ"כ פשוט. לכן נוצר הצורך לקודד את הספרות בדרך שונה: להגיד במפורש "מה שמגיע עכשיו אינו קול של שחת טלפון, אלא קידוד של ספרה". למרבה הצער, גם כששולחים את הספרות בדרך זו וכבר אין כאן זוג תדירויות מעורב, עדיין נוהגים לקרוא לספרה DTMF. אולי זה בגלל שאנשים קוראים לא נכון את הכותרת של RFC 2833. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יובל בטח כבר עובד על מאמר... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק פעלים? 'להדפיס' היא מילה כזאת, אבל היא התגלגלה לפני 'לחייג' אז אנחנו כבר לא כל כך זוכרים. פירוש המילה 'דפוס' הוא תבנית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה. אף פעם לא חשבתי על הקשר בין שני מיני הדפוס שאני מכיר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה עדיין מחפש פעלים, מה דעתך על "להסריט"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נחמד... אכן ''סרט'' על כל נגזרותיו כבר שייך לאותם מאובנים לשוניים. תודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש פרשנות ללא-ארכיאולוגים שבינינו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סרטים נקראים כך משום שבמקור הם היו הקרנה של תוכנו של סרט שנגלל מגליל. ובלי קשר ישיר, נראה לי שבדיון הזה לא הוזכר הסרט הידוע והמגוון ''סימון לבן''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברןר, מתי הם הפסיקו? (טוב, ממש לאחרונה, לא?) התכוונת ל-סס"ל סימון לבן, כמובן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על דוגמה מוצלחת יותר מסס"ל שמעתי בפודקאסט על ההיסטוריה של השפה האנגלית. הוא טורח לפרט בצורה מעניינת עד טרחנית את ההיסטוריה של השפה האנגלית עם כל התאונות שבדרך (וגורם לי להרגיש יותר טוב לגבי העברית). בפרק 30 (על המורשת הקלטית. כלומר רק אחרי הפרק הזה הוא מגיע לכיבוש האנגלוסקסי), הוא נותן את הדוגמה של Pendle Hill [Wikipedia]. הכובשים האנגלים שבאו למקום ראו גבעה ששמה pen וכנראה שלא ידעו שמשמעות השם היא „גבעה״ בניב המקומי. אז הם קראו לו pen hyll. עם הזמן השם הזה קוצר ושובש ל־Pendle והמקומיים, שלא היו מודעים להיסטוריה, קראו לגבעה (ולמקומות שמסביבה) Pendle Hill. אז יש לנו כאן גבעת גבעת גבעה, וזה בכלל לא סלנג. ולמה אנחנו אימצנו את גבעת גבעה במקום penalty האנגלי? שאלה טובה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם השאלה האחרונה שלך היא ברצינות, אז זה בגלל שדחיפת ה''ד'' אחרי ''נ'' היא תופעה פונטית סבירה שצצה בכל מיני רגעים בהיסטוריה הלשונית. כמו שאבשלום קור הסביר פעם, בחרוז של חיים חפר ''תסתכלו עליו על מנדל, לא מכניס אפילו פנדל'' שתי המילים המתחרזות מדגימות את התופעה הזו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שהביטוי לסלול כביש הוא אנכרוניסטי מלידה. בעיקר כשנפערים סדקים באספלט ו''צריך לסלול את הכביש מחדש''. כי סוללים (או פורצים) דרך חדשה (מהמילה מסלול), ואת הכביש כובשים במכבש מהביל כדי לשפצו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הייתי אומר שהוא ''אנכרוניסטי מלידה'' אלא שהמשמעות התרחבה מעבר למקורה ה''מסלולי''. הרי גם דרך לא סלולה עוברת במסלול כלשהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מקורותיי בנוער של היום מדווחים לי שלפעולת תיקוף הכרטיס (האלקטרוני) באוטובוס הם קוראים ''לנקב'', מן הסתם זכר לימי הכרטיסייה. אז הנה לך עוד פועל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יפה מאד. תודה! | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |