מה שאתה רואה זה מה שאתה מקבל | 1033 | ||||||||||||
|
מה שאתה רואה זה מה שאתה מקבל | 1033 | ||||||||||||
|
פרסומים אחרונים במדור "טור אישי"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
פעם, כשהתנדבתי במסגרת נוער לנוער, שובצתי למועדון העיוורים שהיה סמוך לביתי. תפקדנו כמתנדבים היה לבוא למועדון ולשבת שם עם העיוורים (ואחד חרש-עיוור). גם בזמנו לא בדיוק ידעתי מה אני אמור לעשות איתם, אבל בדיעבד, הגעתי להכרה בכך שעצם הרעיון של התנדבות במקום הזה הוא מופרך. הרי הם בסך הכל עיוורים - הם לא צריכים שיבואו אליהם ילדים בני 15 ויארחו להם לחברה. זה לא כאילו שיש איזושהי סיבה שבעולם שלא יהיו להם קשרים נורמליים עם אנשים רואים, כמו כל אחד אחר. ההצהרה של גידי כאן למעלה שהוא לא מוכן ללכת למועדונים לעיוורים נראית לי הגיונית להפליא. האם המועדונים הללו אינם מגבילים את העיוורים יותר מאשר מסייעים להם? הם הרי סתם סוגרים אותם בתוך קבוצה של עיוורים אחרים, כאילו הם מצורעים שלא יכולים להיות בחברת אנשים "רגילים". |
|
||||
|
||||
היי דובי תודה על דבך החמים בקשר למאמר בנוגעה לעניין של מיתנדבים אני חושב שהדבר היחידי שביבילו אני אולי צריך מיתנדבים זה עזרה בקריאה של חומר מהיום להיום ביחוד בתור סטודנת אבל אני למשל כשהיתי סטודנט הסכמתי לקבל מיתנדבים מיתכון שבתמורה להיתנדבות של תלמידיו אני הכנתי להם פלייבקים למופעי סוף השנה יש נה אישה עיוורת בישראל שאכראית על מתן מיתנדבים תיכוניסתים לעיוורים וכשהיא שלחה אלי מיתנדבת והמיתנדבת באה אליה לאחר שבועה ואמרה לה אני לא מבינה על מה את מדברת הוא לא צריך עזרה בבישול הוא לא צריך שיקחו אותו ממקום למקום הוא לא ממש בודד היו אצלו בביית חברים אני לא מבינה למה שלחת אותי אליו היא אמרה לאותה עובדת סוציאלית עיוורת העובדת הסוציאלית העיוורת אמרה למיתנדבת בפעם הבאה שאת ניפגשת עם גידי תגידי לו שזאת לו בושה לבקש עזרה לא אני לא חושב שזאת בושה לבקש עזרה רק שאני לא ממש אוהב שכופים עלי את העזרה הזאת כן אני באמת לא מבין למה צריך מועדוני עיוורים ובעבר היתה פנימיה מפורסמת בשם בית כחינוך עיוורים בירושלים שהיא היתה הפנימיה היחידה לעיוורים בארץ מה שקרה זה שעיוורים ניכנסו לשם בגיל 6 7 ויצאו בני 18 הם ידעו מצויין לטפקד בתור עיוורים כלומאר לדר מיטה להכין כפה להישתמש בצייוד אבל הם יצאו לעולם הגדול ארומים מבליחברים מבלי בגרות ומבלי השכלה כיום מושד זה משמש לעיוורים שיש להם עוד בעיות בנוסף לעיוורון אגב גם מושד זה הוא מושד דתי שכופה את דתיותו על מי שלמד בו לשימחתי הורי לא הסכימו לילוח אותי לשם ולהם התודה גידי |
|
||||
|
||||
כמי שמכיר היטב את גידי כבר די הרבה שנים - אין לי ספק שהוא ישמח מאד להיות מוקף מתנדבות בנות 15 או 16 ומעלה - באיזה מועדון נידח ואפל. ממש יתאים לו! רון |
|
||||
|
||||
אני אמא לילד עוור ואני מקווה שאתה צודק. הילד שלי עדיין קטן וקשה לי מאוד לסגור אותו במסגרות מיוחדות לעוורים. הוא הולך לגן רגיל ויש לו חברים רגילים , אבל נתקלתי לא פעם ולא פעמיים לצערי הרב בהורים שמסתייגים מחברות של הילדים שלהם עם ילד עוור. אז אני בהחלט חושבת כמוך , שעוורים הם לא מצורעים והם יכולים להיות בחברה של אנשים רגילים, אך אני מגדירה רגילים , אנשים שלא סובלים מנכויות רגשיות שלא ניתנות למראה ואני מקווה שיש יותר רגילים בחברה שלנו אך אני לא ממש בטוחה. אז אם אתה טועה , זה אומר שעוורים נמצאים בבדידות חברתית ואם אתה באמת כנה עם השקפת עולמך אז אתה כפי שאני מגדירה ''רגיל'' נדיר, ואתה כן צריך להיות אקטיבי וליצור קשרי חברות עם עוורים ולהראות לעולם שעוורון לא מדבק אלא נותן זוית ראייה אחרת לחיים. |
|
||||
|
||||
(יה. אני המגיבה הראשונה...) מה שכתבת מעניין. כי באמת אין הרבה הזדמנויות לשמוע ממישהו עיוור. כיוון שמקומם אותך שמתייחסים אליך כאל חריג, ודאי תמחל לי על שלא אחסוך תמיהה ביקורתית מטעמי טקט, רחמים או קוקרטיות: במהלך המאמר תארת, בהומור ובחן, את דרכך ברחוב הישראלי ומפגשך עם דיעות קדומות. ובכן בכך שאתה קרבן לסטיגמות אתה יותר נורמלי מנורמלי, וחלק מהגשטלט של אזרחי ישראל. כלומר- אז חושבים עליך דברים מסוימים בגלל שאתה עיוור. אוקי.מה זה שונה מדיעות קדומות לגבי עולים חדשים ("ואו, אתה אתיופי ויש לך נעליים!"), לגבי דתיים ("כל הכבוד שאת הולכת לקולנוע, את לא כמו הפאנטים האלה") לגבי זקנים ("איך בגילך הוצאת רשיון\התחתנת? אתה עוד מסוגל?) וכולי וכולי? ולעומת זאת-מהם הקשיים האובייקטיבים של עיוור בישראל? מבחינת גישה, תרגום, הקלות? כלומר- האם ניתן להסיק מדבריך שמדינת ישראל עושה 100 אחוז מאמץ, ומותירה לנכים אך ורק את עבודת ההסברה והמלחמה התודעה? |
|
||||
|
||||
הדבר היחידי בסטיגמות ששונה ביני ובין עולים חדשים זו היא העובדה שאני לא חושב שאנשים חושבים שעלה זה או אחר לא יכול לעשות דברים מסוימים כי הוא עולה אצלי הבעיה שאנשים חושבים שאני ממש מוגבל ליפעמים שנסעתי לחול באחת הפעמים נסעתי לבד ואיזו אישה ניגשה אלי בדיוטיפרי ושאלה אותי איך לא מצמידים לי דיילת אני חושב שלמדינת ישראל יש המון מה לעשות בנושא הזה של נכים ולא דיברנו עוד על זה שבישראל יש אחוז גבוה מאוד של נכים ביגלל פיגועה טרור תעונות דרכים ועוד ועוד ועוד גידי |
|
||||
|
||||
עליך חושבים שאתה לא יכול *לעשות* דברים. עלי חושבים שאני לא יכולה *לחשוב*. זאת אומרת, אם באים אלינו הביתה, ורואים שאני גם אישה, גם דתיה, וגם יש לי ילדים מסביב, אוטומטית מניחים שאני לא מסוגלת לחשוב. ולוקח כמה דקות של שיחה כדי שיבינו שבכל זאת יש לי אי אלו מיומנויות קוגניטיביות, למרות הכל. |
|
||||
|
||||
אני רוצה לספר לך שמידי פעם - למרות שלא לעיתים קרובות - אני נתקל בסיטואציות בהן אינני יודע אם הצעת עזרה תתקבל בברכה או כעלבון. זה נכון גם לגבי עיורים וגם לגבי נכים על כסא גלגלים. היה פעם עיור ששאלתי אותו אם הוא זקוק לעזרה בחציית הכביש (הוא נראה לי די בלחץ באותה סיטואציה) והוא הגיב בחיוב, ולעומת זאת נכה על כסא גלגלים שהתקשה לעלות על איזו רמפה ענה לי בגסות וגרם לי להרגיש חרא. עבורי, אינטרקציות עם אנשים בעלי מוגבלויות אינן "זורמות", ולפיכך הן מקור לאי הבנות וחוסר נוחות. זה לא יפה להגיד, אבל התוצאה של זה היא שאני משתדל להמנע מהן. ואיך זה שטסת לחו"ל לבד? מי האידיוט שנותן לעיור להטיס מטוס? |
|
||||
|
||||
מסתבר שאתה לא הראשון או היחיד שמרגיש כך. מעניין לעבור על מדור השאלות על נכים באתר הבא: האתר מעניין ומומלץ באופן כללי :-) |
|
||||
|
||||
אני מבין את הבעיה אני בעצמי מרגיש לא נעים ליפעמים כשאני נמצא במחיצת נכים אחרים כשאני צריך לעזור להם וזה גם כולל עיורים אני חושב שכול מיקרה נימדד לגופו ושאי אפשר ממש להחליל או ו להוציא רשימה של מה עושים ומתי אבל כשעזרה מגיעה כשאתה צריך זה אחלה אבל כשאנשים סתאם מזיינים לך ת השכל זה יכול להוציא ממך בהחלט תגובות עוינות אני חושב שאני משתדל מאוד מהר לשבור קרח אם אנשים יעידו פה כמה שניפגשו איתי ואני חושב אין איזו חוכיות מסוימת באמת בנושא ]שוט תחשוב על זה שבלי שום קשר לנכות לא כול אדם ירצה עזרה אני מיצטער על התגובה המבולבלת |
|
||||
|
||||
אתה יכול להסביר את הרעיון של מקלדת ברייל? זו לא מקלדת רגילה, אבל עם נקודות ברייל על המקשים? אם כך, למה המחיר כל כך גבוה? מה הבעיה בעצם בלהשתמש במקלדת רגילה? יש אנשים שמשתמשים בשיטת הקלדה "עיוורת", כלומר ניתן להשתמש במקלדת רגילה בלי להתבונן במקשים. |
|
||||
|
||||
היי חן אין דבר כזה מיקלדת ברייל יש ץג בראיל אני מדפיס על מיקלדת רגילה לכול דבר אפילו אני מקליד בשיטה עיוורת ח העניין הוא שיש לי צג בראיל זהוא מכשיר שמחובר למחשב ואני יכול בעזרתו ליקרוא את מה שכתוב על צג המחשב הבעיה הגדולה של המחשיר הזה זה שהוא מאוד יקר מיתכלכל בכלות ושהוא לא מראה תמונות וכךה אני מפספס את כול תמונות הארום באינטרנת איזה בעשה מקווה שקיבלת תשובה גידי |
|
||||
|
||||
אכן קיבלתי תשובה. יש לך תמונות של המכשיר? מעניין איך זה נראה. נזכרתי בידיד שלי (פרופסור באוניברסיטת באר-שבע) שכאשר היה סטודנט בארה"ב, גילה שבמעליות יש ליד המספרים הרגילים, מספרים בבראיל, לנוחות אוכלוסיית העיוורים בקמפוס. הוא התלהב מהעניין, למד קצת בראיל, מצא בית דפוס, הדפיס אוסף בדיחות בבראיל והדביק במעליות ליד המספרים... אכן נראה שיש מקומות בהם היחס לעיוורים יותר טוב מאשר בארץ. :-) |
|
||||
|
||||
תמונה של צג ברייל מופיעה במאמר (התמונה השנייה): מדובר ברכיב צר וארוך שמחובר בד"כ אל המקלדת (כדי שלא יהיה צורך להזיז את הידיים מרחק רב מדי כשעוברים מהקלדה לקריאה). הסיפור שלך מזכיר לי את הבדיחה על העיוור שקיבל מצה בליל-הסדר, מישש אותה קצת ושאל: "מי כתב את השטויות האלה?" |
|
||||
|
||||
אה! ממש פיספסתי את זה. זה נראה כמו שתי שורות של נקודות, שכנראה עולות ויורדות לפי הטקסט. אז אפשר לחוש רק שתי שורות בו זמנית? |
|
||||
|
||||
היי למה אני לא ראיתי את התמונות במאמר טל זה לו בסדר אפשר ליקרוא רק שורה 1 בכול פעם אבל יחד אם תוכנת VOICE אפשר לקבל יותר אינפורמציה הבעיה הכי גדולה אם הצג הזה זה שהוא לא ממש מראה תמונות כאמור ואני מפספס את כול התמונות של הבחורות באינטרנת גידי |
|
||||
|
||||
אני לא בטוח במאת האחוזים אבל אני סבור שיש מספר תוכנות שיכולות להפוך תמונות לבולטות מעט ואז אולי תצליח ''לראות'' אותם על הצג. |
|
||||
|
||||
ראיתי פעם הדגמה של חברה בשם וירטאץ אבל זה היה ממש בחיטולים וזה לא היה זה גידי |
|
||||
|
||||
ומה עם אסקי ארט? |
|
||||
|
||||
דווקא יש גם בארץ מעליות עם אותיות (ומספרים) בבראיל - אחת מהן נמצאת בהר הצופים. בהרבה מקומות יש כריזה שמודיעה לאיזו קומה הגעת. |
|
||||
|
||||
היי שוב אתמול מישום מה קיבלתי אימיל מיקרי מאירגון שופר האירגון של הרב אמנון יצחק זה בטח אימל שהוא שולח לכולם ביגלל שאני עובד אם תוכנת אינטרנת חדשה אני ניכנס לכול לינק שאני מקבל עלמנת לשפר את ביצועי בנט ניכנסתי לאתר של אמנון יצחק וגיליתי לתדהמתי שהוא יותר ממותאם לעיוורים אבל הכי הידהים אותי העיניין ש לאמנון יצחק יש משהוא כמו 250 קלטות באתר ואתה יכול לישמועה כול קלתט און ליין לא שמעתי אף אחד כי הרב הנל לא ממש מעניין אותי ואני לא ממש מאמין בדמאגוגיה נא לו ליפתוח את הנושא הזה של אמנון יצחק לויכוך בבקשה אני לא ממש מעוניין לפרסם אותו עוד יותר ולתת לאגו של הדמאגוג הזה ליצמוחא בל התתכמיכה הזאת של להוריד קלטות שיגעה אותי ואז אמרתי למה הסיפריה לעיוורים לא סמה את כול הספרים המוקלטים שלה משהוא כ 30000 קלטות באינטרנת בMP3 כמו אצל אמנון יצחק ואז אני מחפש שם של ספר ואני רואה לספר יש 30 קלטות קלטת 1 צד 1 לינק להורדה באינטרנת מהיר תוך דקה הקתטת אצלי במחשב ואני מאזין פניתי לאורי כהן מנהל הסיפריה שאני מאריך את עבודתו אבל יש לי המון מה להגיד עליה הוא מעל 20 שנה מנהל הסיפריה ושום דבר מודרני כמו מחשבים לא ממש מעניין אותו ועוד יותר מעצבן אותי זה שהוא בתור עיוור לא מעשיק אף עיוור בצות עובדי הסיפריה בבכול מיקרה שאלתי אותו למה הוא לא סם את הספרים בנט אפשר להתחיל לאט לאט והוא אמר לי שאז כול אדם יוכל לגשת לחומר ולא תההיה לו שליטה עלזה הסברתי לו שזה לא נכון כי ב אמאזון ובשאר החנויות יש לכול אדם שם וסיסמא הוא לא הסכים איתי והוא אמר לי חוץ מיכמה עיורים כמוך מי יודעה לתפעל מחשב ניסיתי להסביר לו שזה לא רק אני וההיה דור של ילדים שיגדל ידעה לתפעל מחשבים וזה לא סותר את העובדה שאפשר להוציא את הספרים הנל גם על קלטות וגם בנט גידי |
|
||||
|
||||
הי גידי 1. מה אחוז הספרים בסיפריה הכתובים באנגלית? כמב ספרי מד"ב יש שם? (באנגלית) כמה מהספרים הם בעותק קשה וכמה בפורמט דיגיטלי? 2. האם אתה משתמש בספרי תקליטורים (אשר ניתן לרכוש באמזון). יש שם מגוון רחב, כולל מד"ב. |
|
||||
|
||||
היי אחוז הספרים המוקלטים והכתובים באניגלית הוא קטן כי זה בעיקר סיפרי לימוד גידי |
|
||||
|
||||
ומה עם זכויות יוצרים? |
|
||||
|
||||
לסיפריה יש הסכם אם כול חברות הספרים על הקלטת החומר ואם ישנו סופר בארץ שלא ממש מסכים על הקלטת ספריו אני חושב שהוא ראוי להחרמה |
|
||||
|
||||
אבל אין הסכם לגבי פרסום ההקלטות באינטרנט. |
|
||||
|
||||
היום עם עיוור רוצה להזמין מהם ספר בטלפון הוא מיתקשר מוסר מיספר סהות ועוד מיספר פרטים מזהים אם הספרים ההיו בנט הם ינתנו רק בתמורה לתוכנה מסוימת פלאג או ו סיסמא כשהסיפריה מקליטה ספרים היא ישאית לעשות אם החומר מה שהיא רוצה כול עוד היא לא מוכרת את זה בכסף גידי |
|
||||
|
||||
אינו פרסום ב"אמצעי תקשורת" ואי אפשר לתבוע את עורך הפורום בגינו. מה זה אומר לגבי (למשל) ציטוט שיר שלם, מבחינת זכויות יוצרים? |
|
||||
|
||||
התגובה לעיל מכוונת למיץ פטל האמיתי. ולכל אדם אחר שאולי יודע את התשובה. |
|
||||
|
||||
חוקי זכויות יוצרים חלים גם על פרסום ברשת. שני דברים מותרים: 1 - קישור למקום אחר בו שומרים על זכויות יוצרים. 2 - פרסום ברשות של בעל הזכויות. (מרבית האנשים אליהם תפני ע"ם לקבל רשות כזו - על מאמר, שיר... ישמחו על הפרסום, אבל בלי רשותם זו עברה על החוק). זה חל גם על פרסום מילות שיר (נדמה לי שעד 70 שנה ממות המחבר). |
|
||||
|
||||
ארנון בורוכוב! האם מישהו מפליטי אולטינט המרובים זוכר? |
|
||||
|
||||
כמובן. לא הפתיע אותי כהוא זה שהוא צץ פתאום. אני גם מבין את אחראי הפורום ההוא - בורוכוב יכול לדרדר כל אדם נורמלי לפעילות אלימה. |
|
||||
|
||||
שוב נסחף הקננגיסר. שימשיך לכתוב לעצמו פתקי נייר לפני העלאת הודעותיו ויכין בצד רזרבה כספית לכל מקרה. ניחוש: מי המוציא לפועל? |
|
||||
|
||||
אלע''ד. לפי הכתבה, פרסום באינטרנט אינו פרסום ב''אמצעי תקשורת'' לעניין לשון הרע, וזאת כיוון שחוק איסור לשון הרע מגדיר ''אמצעי תקשורת'' בצורה מצומצמת (ותוך התייחסות לפקודת העיתונות). מעיון חטוף כעת בחוק זכות יוצרים ובפקודת זכות יוצרים, לא נראה לי שהם משתמשים במושג ''אמצעי תקשורת'', אלא דנים ב''פרסום'' וביצירת עותקים. |
|
||||
|
||||
מה עם CD - אחת לכמה זמן אפשר להעלות כמה ספרים (לפי קטגוריה, למשל - בשבילך זה כנראה יהיה מדע בדיוני) ולשלוח אותו למעוניינים? כך הספריה תוכל לשלוט ברשימת הנמענים. |
|
||||
|
||||
גידי זה אחד המאמרים המעניינים ביותר שיצא לי לקרוא באייל. נושא העיוורים באמת אינו מוכר לי, והגישה שלך מעניינת אותי מאוד. שאלה ראשונה שעולה לי היא האם גם עיוורים אחרים פעילים כמוך לא רק באינטרנט, האם הסיפריה שהזכרת במאמר אכן מלאה בעיוורים שמגיעים על מנת להשאיל ספרים. שאלה נוספת שעלתה לי היא האם לא ניתן ליצר תוכנה שתיקח דברים כתובים ותדפיס אותם בכתב בריל, זאת אומרת שאתה תסרוק את הספר הרגיל והמחשב או יקריא לך את זה או יהפוך את זה לכתב בריל במדפסת מיוחדת לנושא זה. נושא נוסף הוא המחירים שציינת, המחקר והפיתוח של הדברים הללו בוודאי מאוד יקרים אולם במחירים כאילו קשה לי להאמין כי גם עיוור ממוצע יכול להשקיע כאילו סכומים, האם משהו ניסה לבדוק למה זה כל כך יקר? להוזיל מחירים? גישת ההקלטות מעניינת ביותר משום שיש היום ספרים מוקלטים רבים באנגלית, אני לא יודע אם אמזון מוכרים כאילו אבל אני חושב שראוי לבדוק את הנושא, בארץ אני חושב שהמנהג הזה לא השתרש טוב למרות שהיה ניסיון כזה לפני כמה שנים. בנוגע לאתרים, לא הבנתי בדיוק איך פועלת התוכנה, האם היא מקריאה לפי סדר שורות, מלמעלה למטה מבלי להתייחס לחילוקי עמוד? איך והאם היא מבחינה בקישורים כפתורים, האם היא מסתדרת עם פלאש? אפליקציות של ג'אווה? מדוע היא לא יכולה להקריא לך את מה שאתה כותב? בעיה תכנותית או משהו אחר. האם אתה עובד עם עכבר רגיל או שיש ציוד שונה שמועיל לך יותר, במידה ואכן אתה עובד אם עכבר אחר איך אתה יודע היכן הוא נימצא? אני מתנצל על האורך וכמות השאלות אבל הנושא באמת מעניין. שאלה נוספת היא מה מהירות הקריאה בברל? האם יש עיתוניים בברל? עיברית אנגלית? הייתי מעוניין שתפרט על איך בעצם אדם עיוור מבצע פעולות פשוטות אפילו שאדם אחר משתמש בעינים בשבילן, האם מדובר בזיכרון מישוש . ידוע לי על מכשיר שמזהה צבעים בשביל עיוורים, האם הוא יעיל ? סליחה על כמות השאלות ותודה שוב על המאמר. אגב בתור דיסגרף שיש לו שגיאות , גם בתור רואה היו לי פעם יותר שגיאות כתיב מאשר לך. |
|
||||
|
||||
רועי ואו המון שאלות אני אנסה לענות אם לא תההיה משופק מהתשובות תוכל לישאול ולהרחיב טוב אני לא ממש מכיר המון עיוורים אבל יש מעט מאוד שהם ממש פעילים חבר פעם אמר לי שאני יותר פעיל מרוב האנשים הרואים שהוא מכיר רוב העיוורים לא הולכים לסיפריה בנתניה לכחת ספרים הם מקבלים אותם בדואר יש גם שלוכה של הסיפריה בתלאביב יש נו ניסיון ליצוא תוכנת סריקה והקראה לעיוורים הבעיה היא שהתוכנה יכולה רק ליסרוק דף דף היא יקרה מאוד כ 1000 $ והיא לאעושה את זה אם המון שגיאות הדין באנגלית אין בעיה אם הנושא ישנה תוכנה שיש לה תמיכה קולית בעיברית אבל היא עולה ע 10000 שח והיא לא משהוא ואם אני כותב משהוא עד שזה מקריא את האותיות אות את כול המילה אני כבר במישפט הבא ולכן אני לא עובד אם התוכנה הזאת אלה רק אם בראיל אצלי גם המיקרה טיפה יותר מסובך אני לא יכול ו או רוצה להיכנס כרגעה ללמה אני עובד אם תוכנות טיפה יותר מסובחות ומשוחללות וטובות מהתוכנות אשר נימכרות בארץ גם זה ההיה מסובך להסביר איך זה עובד אני ממליץ לך להוריד DEMO של JAWS שהיא התוכנה הטובה ביותר שפותחה לעיוורים אי פעם הבעיה היא שבישראל רק מביני דבר עובדים ב JAWS והסיבות לכך מסובכות ופוליטיות ואני ממש לא יכול להיכנס לזה כאן תוריד את הגירסה 3.7U זוהיא גירסה ל חלונות 98 ותיראה איך זה עובד לפחות מבחינה קולית את התוכנה אפשר להוריד מ WWW.HJ.COM לגבי המחריםהמחרים אחן יקרים עיוורים מסוימים שעובדים או שמועמדים לעבודה יכולים לקבל את הצייוד בהשאלה אבל העיוור הממוצעה לא ממש רואה את הצייוד הזה מיקרוב וזה חבל לגבי פעולות היום יום ישנה מורה ששמה המיקצועי הוא מורה לנידות שטפקידה ללמד אותך את כול הנידרש אם זה הליכה עם מקל אם זה לבשל לסדר לנקות להחליף חיטולים ועוד אני מקווה שעניתי לך ע על חלק מהשאלות אשמח לענות אם ההיו לך שאלות נוספות גידי |
|
||||
|
||||
בתור חרש החי בחברה השומעת יש כמה נקודות במאמרך שמעניינות אותי במיוחד - שירות צבאי - איך הסתדרת? איזה תפקיד נתנו לך שם? אני הייתי במודיעין כמתנדב תחילה במפקדה עורפית ואח"כ בבסיס של יחידה קרבית, שם אני גם עושה מילואים עד היום כמתנדב. לא הצלחתי להתקבל לקורס קצינים, ונרמז לי שמספר חרשים שכן התקבלו קיבלו פרוטקציה. בקרב ציבור החרשים, לא מוכר לי אף אחד שלא עשה קורס קצינים אבל בכ"ז מתנדב למילואים - חוץ ממני. - תעסוקה: האם אתה שכיר או עצמאי ועד כמה אתה מתקדם בעבודה? אחרי שנה וחצי כעובד היי-טק, אני מתרשם שהחרשות מהווה מכשול ממשי בקידום בעבודה. אני לא רואה את עצמי מתקדם במהרה לתפקיד של ראש צוות, שכן זה כרוך בהרבה טלפונים וישיבות אחריהן לא ניתן לעקוב. זאת בתחום שנחשב אחד הידידותיים ביותר לחרשים (ומן הסתם מהפחות ידידותיים לעיוורים). אם אתה שכיר מעניין אותי לשמוע על הקטע הזה של העבודה. - בעוד שנראה לי שמצב החינוך של החרשים ולקויי השמיעה טוב יותר מחינוך העיוורים שאתה מתאר, יש בעיה עם קבוצת חרשים בעלי חרשות קשה במיוחד, המשתמשים בעיקר בשפת הסימנים ולא מצליחים/לא מעוניינים להשתלב בחברה השומעת. רמזת למשהו דומה במאמר כאשר כתבת שבית הספר לעיוורים מכין אותך להיות עיוור ולא להשתלב בחברה הכללית. מה קורה עם אותם אנשים בדרך כלל? |
|
||||
|
||||
היי בגלץ היתי עורך מוסיקאלי ולא ממש נההנתי כי לא ממש היסתדרתי אם הפרוטקציונרים שהיו שם הבעיה השניה שם היתה שהיה שם עוד עיוור אחד שהיו לו בעיות מי פה ועד מחר הוא היה מאומץ והוא גדל בפנימיה וליפני זה הוא היה זרוק ברחובות והוא דיבר כמו ארס כילל המון אבל למזלו היה לו כישרון אדיר ל דאונד והוא היה תכנאי שם הבעיה היתה שהוא היה נוגעה בבנות באופן מאוד מאוד לא עדין כלומאר הוא היה מבקש מהם עזרה מלהגיעה ממכום למכום ובדרך בודק את כותר קידמת החולצה של אותה בת ואני היתגיסתי כ חודשים אחריב וממש ממש סבלתי מיזה שבנות לא דיברו אאיתי כי הם חשבו שאני אגע בהם גם בחזה ובאיזו מישמרת לילה כשהיסתבר להם שאני לא בדיוק כזה הם שאלו אותי למה אותו עיוור כן והאם זה קשור בעיוורון שלו הם אמרו לי שזה חבל כול כך שאני סובל מהסטיגמות שהוא יצר אז הסברתי להם שאני לא חושב שהבעיה שלו זה עיוורון אלה חרמנות יתר אני המון שנים עובד בתכום ההוראה במועדוני מטנסים גימלאים ועוד ליפני שנה אוטרתי שוב על ידי הצבא עברתי קורס מסוים ואני אמור לשרת גם כן מאותה יחידה שאתה שרטתה בה אני אמור לההיות בקבעה אני מחכה לתשובה הסופית ומין הסתאם אני לא יכול להוסיף בנושא אני יודעה שיש קורס קצינים מיוחד בצבא למוגבלים ולשאר מיקצועות כמו פסיכולגים צבאים סוציולוגים ועוד קורס קל של חודש שאכריו אני נההיה קצין אני לא ניסיתי להגיעה לקורס הזה כי לא ממש רציתי להמשיך בגלי צהל את חיי באופן מסוים אני ממש מוכסם מיזה שאני יכול לדבר אם אדם חרש בנט התכנולוגיה פשוט מדהימה כשהיתגיסתי היה איתי עוד מיתנדב חרש ביום הראשון בבאקום אולי זה אתה? גידי |
|
||||
|
||||
קורס למוגבלים - מדובר על מעין "ועדת הסמכה" קורס שעושים בצריפין ולא בבה"ד 1. זה באמת חודש כללי ואחרי זה יש השלמה חילית. סביר להניח שלא ראית אותי - התגייסתי עם עוד איזה 15 מתנדבים עם שלל נכויות ומחלות. לא היה ביניהם אף עיוור. |
|
||||
|
||||
אני היתגיסתי אם איזה 30 נערי רפול גכול מיקרה שאלת מה יצא מהעיוורים של בית כ חינוך בכיתה שלי למדו 3 עיוורים מכיתה א עד ד שלושתם הלכו לבית חינוך עיוורים אחת היתחתנה עם עיוור וחזרה בתשובה השני יצא מהארון ולא עושה כלום הוא למד סאונד ואיסוי רפואי אבל הוא לא ממש מוצא עבודה ואני לא ממש יודעה מה עם השלילי אני מכיר באופן אישי עיוור שלמד שם והישתכם ממש יפה הוא סים תואר שני היתחתן עם אישה רואה ושיש לו שני ילדים והוא מאוד מאושר גידי |
|
||||
|
||||
This is one of the best articles i have read in haayal. My daughter is hearing impaired and speaking with professionals i realized how difficult it is for anyone with any impairment to get ahead at work. Even in the U.S. despite existing laws against discrimination, profundly deaf persons cannot get decent jobs unless they have parents who are very supportive and have money to get the best education and devices. Israel is no better than third world countries when it comes to inlcusion of handicapped. A good example would be the sidewalks in Israel: uneven, hard to manuever and full of obstacles and good luck to any person who uses a wheelchair and needs to decent to cross the street.
To the person who was not sure about books on tape: Amazon has a very large variety of books on tape. In fact in the U.S. and Canada any store that sells books including some of the large supermarket chains offers books on tape. Amit may I ask a personal question about your thoughts on the implant for deaf persons? Would appreciate your comments on the subject. |
|
||||
|
||||
לגבי השתל הקוכליארי זו שיטה שנמצאת בשימוש כבר כמה שנים. בעוד שאני אישית לא ניסיתי אותה אני מכיר כמה אנשים שמשתמשים בה. ראשית השיטה לא פותרת את כל הבעיות מבחינה זו שגם לאחר ההשתלה צריך להרכיב מכשיר שמיעה מתאים. שנית, בעבר השימוש בשיטה היה בעיקר לילדים קטנים או מישהו שהתחרש ושמע בעבר. בחורה שאני יוצא עימה עכשיו התחרשה בהדרגה בגילי 21-15 ועברה את הניתוח בגיל 21 שזה הרבה יותר מאוחר ממה שידעתי בעבר (והניתוח היה לפני כמה שנים). היא טוענת שהשתל מצויין אלא שהיא לא שומעת אותו דבר כמו ששמעה לפני ההתחרשות. מישהי אחרת ששמעתי עליה עשתה את הניתוח לא מזמן, והבנתי ממנה שכעת השתל מתקדם יותר ונותן איכות שמיעה טובה יותר. אפשר להגיע קרוב ל- 100% מהשמיעה הנורמלית, הרוב עד כמה שידוע לי מסתפקים ב- 80%. עם אולי 30% שמיעה שיש לי עם מכשירי שמיעה, אינני בטוח שאני רוצה לעשות ניתוח כזה כיום, כאשר אני בסך הכל מסתדר. לאחר יותר מ- 25 שנים של שמיעה חלקית האפשרות לעבור לשמיעה כמעט מלאה היא קצת מפחידה. אינני פוסל על הסף את האפשרות לשנות את דעתי יותר מאוחר. השאלה המעניינת יותר היא לגבי ילדים שנולדים כעת לקויי שמיעה. דעתי העקרונית במקרה כזה היא בעד השתל כאשר יש חיים שלמים שיכולים להיות פשוטים בהרבה. בקרב קבוצות חרשים סגורות (שמשתמשות בעיקר בשפת סימנים) יש התנגדות לעצם הרעיון בטענות מסוג "חרשות היא זהות תרבותית". אני מתנגד לגישה זו, וכמו שגידי ציין לגבי העיוורים, גם לי רוב חבריי שייכים לאוכלוסייה הרגילה, אני חי בה ומנסה להשתלב בה. התנגדות להשתלה אצל ילדים מסיבות "תרבותיות" דנה אותם לחיים רצופי מכשולים ומאבקים. בעבר לא היתה ברירה ואילו כעת יש - מדוע לא להשתמש בה? |
|
||||
|
||||
ואו זה היה ממש מרטק עמית אני חיב לציין שלמדתי משהוא חדש גידי |
|
||||
|
||||
שלום עמית, ראשית, אני מעריך את היכולת שלך לדבר בפומבי על נושאים כאלו. אני מודע לגישות רבות של חרשים, שלי, כשומע מהצד, נראות בלתי מובנות בעליל. הדוגמא ששנינו מסכימים עליה היא ה "זהות התרבותית" של החרשות (האם גם חולי אסטמה כרונית הם בעלי "זהות תרבותית", וחשוב להחרים את הונטולין??). אבל גם אותך אני לא מצליח להבין. שמיעה היא הרבה יותר מ "הסתדרות". יש הרי עושר אדיר במוזיקה. אז למה להסתפק ב 30%? מדוע בכלל האפשרות לעבור לשמיעה כמעט מלאה היא קצת מפחידה? אם אני לדוגמא הייתי מתחרש, הייתי משקיע את רוב כספי להחזיר ולו חלק מיכולת השמיעה שלי. אם אתה רואה בשאלות אלו משום חדירה לפרטיות, אבין אם לא תענה. |
|
||||
|
||||
אין לי בעיה לענות. אם הייתי מתחרש בגיל מאוחר בוודאי שהייתי מנסה להחזיר לעצמי את השמיעה. אבל נולדתי חרש, ואינני מכיר מציאות אחרת. חשוב להבהיר שהשתל אינו תחליף מלא למכשיר שמיעה, ועדיין אני אצטרך ללכת עם מכשיר. גם עם שתל, כאשר נגמרת הסוללה במכשיר השמיעה החיצוני, אשמע כמו שאני שומע בלי מכשיר (רק רעשים כמו המראה ונחיתה של מטוס - שם אני תמיד מוריד את המכשירים בגלל הלחצים באוזניים). בנוסף הבעיה מבחינתי היא פחות בשמיעה ויותר בהבנה. עם מכשיר אני שומע בסביבות 30%, אך מבין פחות מכך שמדברים ברדיו למשל, כמעט אף פעם אני לא מבין ולו מילה אחת. בטלוויזיה רוב האנשים אני לא מבין (יש דווקא כאלה שאני יכול לקרוא את שפתיהם מהטלוויזיה כמו אמנון אברמוביץ'). אני שומע שהאנשים מדברים, אך בד"כ לא מצליח להבין. ולכן אני לא בטוח שהשתל באמת יעזור לי - מקרה של אדם שנולד חרש ויותר מ-25 שנים במצב זה, ללא הבדלים משמעותיים בשמיעה לאורך השנים. לעומת זאת, אדם שהתחרש או שנולד לאחרונה לדעתי יצליח טוב יותר להסתדר עם שתל כזה. ואגב מוסיקה אני לא ממש נהנה ממוסיקה. מה שיש בפאבים זה בעיני בכלל לא מוסיקה ואני לא מסוגל ליהנות מהרעש הנוראי שם. מוסיקה קלאסית אני יותר "אוהב" אבל אינני מקשיב ביוזמתי למוסיקה אלא רק באקראי אם הרדיו ברכב פתוח (לטובת מישהו אחר באוטו) או בטלוויזיה. |
|
||||
|
||||
כנראה שכשומע, עצם הרעיון שתהיה לי דרך לשפר בעיה שלי *ואני לא אשתמש בה*, הוא כמעט בלתי נתפס. נניח, לדוגמא, אתה היית רואה 30%. והייתה לך דרך (מסובכת ויקרה) לשפר את ראייתך לכדי 80% - 100%, האם לא היית משפר אותה (אני הייתי עושה זאת), גם אם באיזושהי דרך זה לא היה מסייע להבנה של הנראה (כי העדר הראיה היה מלידה)? ככה לפחות זה נתפס אצלי... "בנוסף הבעיה מבחינתי היא פחות בשמיעה ויותר בהבנה" - אני מבין. וייתכן שהשתל באמת לא יעזור לך להבין יותר טוב מה אנשים אומרים. אבל אולי ייתן יתרון - בכל-זאת יסתלק קושי אחד... אבל שמיעה היא יותר מ "להבין מה אומרים". היא לתפוס את טון הדיבור וכו'. ואולי אפילו יקל השתל על אהבת המוזיקה... תבין, קשה לי כמעט לתפוס כיצד אדם שיש לו האפשרות לשמוע יותר טוב אינו מנצל אותה. מכיוון שהתפיסה הזו נפוצה ומעולם לא הבנתי אותה (למרות שהבנתי את הקשיים האובייקטיביים, זה עדיין לא שכנע אותי שהיתרון לא גדול יותר), אני מנצל את הפתיל איתך כדי להבין ("מה אתה מנסה לשכנע אותי להשתיל?!"), לא כדי להרגיז חלילה. לסיכום, גם אם השתל לא יסייע בידך להבין ולו מילה נוספת, עדיין הוא אולי יסייע לתפוס עוד עושר צלילי אדיר, שנראה לי שחבל לפספס. |
|
||||
|
||||
לגבי הראייה - אני מרכיב משקפיים די הרבה שנים. יש אנשים שעשו ניתוח לייזר לשיפור הראייה. אני מסתדר מצויין עם המשקפיים וקצת חושש מניתוח כזה. ושוב, אני מדבר בשם עצמי. ללקויי שמיעה אחרים יכולות להיות סיבות משלהם למה לא לעבור ניתוח שתל. אותו דבר לכל נכות/פגם שיש אמצעים רפואיים וטכנולוגיים לטיפול בו. |
|
||||
|
||||
אבל ההשוואה למשקפיים לא ממש תקינה. עם משקפיים אתה רואה פחות או יותר (אני מניח) 100%. להיפך, *בלי* משקפיים אתה רואה, נניח 30%. ובכל-זאת החלטת להשתמש באביזר הטכנולוגי הזה כדי לתקן את הנכות הראייתית (במרכאות?) הזו. ברור, שהשתל מפחיד יותר, ואולי עוזר פחות. אבל ההשוואה היא דווקא: בלי משקפיים (ראיה 30%) = בלי שתל (שמיעה 30%). כי *עם* מכשיר אתה שומע 30% (כמו בלי משקפיים) ועם שתל תשמע 80% - 100% (כמו עם ניתוח ליזר). לכן, אם לא היו משקפיים בעולם, *אני הייתי רץ* לעשות ניתוח ליזר. |
|
||||
|
||||
האם ניתן להשוות בין ראייה לקויה לשמיעה לקויה לדעתך? |
|
||||
|
||||
במידה מסוימת, כן. אולי זה דבר אישי מאוד, אבל השמיעה חשובה לי הרבה יותר מכפי שהיא נחשבת בד"כ. הזכרתי את זה מעט בדיון המוזיקאלי. אמנם, אם היו מכריחים אותי לוותר על אחד משני החושים הללו, הייתי מוותר על השמיעה, אבל ההבדל די כמותי, לא איכותי. שמיעה לקויה, מהבנת טון הדיבור של אנשים ועד עולם המוזיקה, היא פגיעה אדירה בעושר החוויתי של העולם, במידה המאפשרת השוואה מהותית לראיה לקויה. ואם להזכיר את גולדווין, ממש כפי *שניתן* להשוות את שואת הארמנים לשואת היהודים. יש הבדל, אבל גם מקום להשוואה. |
|
||||
|
||||
בתור מי ששומעת ורואה (מלידה) אני דווקא מצליחה להבין את העמדה של עמית. לדעתי אפשר להסביר את הדברים בניסוי די פשוט של הדמיה. הדמיית עיוורון לפרק זמן כלשהו לעומת הדמיית חרשות לפרק זמן כלשהו (הכוונה היא לפרק זמן ממושך יחסית, נאמר של שבוע). לדעתי, רגע השבת יכולת הראייה ורגע השבת יכולת השמיעה הם שונים. את המראות ניתן לסנן ולמקד לנקודות רצויות בעוד שהרבה מהקולות לא ניתן ומדובר בעומס של גירוי תחושתי (הרי כמעט כל האנשים השומעים מסוגלים להתלונן על רעש והמולה) בעוד שגירוי ויזואלי ניתן לסינון ביתר קלות. |
|
||||
|
||||
לא מקבל. אנא נסי לנמק שוב. מה עניין רגע השבת יכולת הראייה ורגע השבת יכולת השמיעה לענייננו? ומה עניין עומס הגירוי התחושתי לענייננו? |
|
||||
|
||||
א. אתה לא חייב לקבל. ב. זו לדעתי הסיבה שממנה חושש עמית מהשבה של יכולת השמיעה שלו. חוסר היכולת לווסת קולות ורעשים שונים* (במקומות סואנים למשל) יכול להציק עד כדי להפחיד הרבה יותר מאשר חוסר היכולת לעצום עיניים כשלפנינו מראה שאינו מלבב. אני יודעת שזה מה שהיה מפחיד אותי לו הייתי במצבו. *ואגב, לפני זמן מה ראיתי פרסום בנוגע למכשיר שמיעה לשומעים שמיועד להפחית רעשי רקע ושיחות לא רצויות עד כדי ריכוז בשיחה אחת בלבד. |
|
||||
|
||||
באמת? *זה* הפחד? לא יודע. לי זה נראה נושא כל-כך שולי יחסית... אני יודע שאני ככל-הנראה *אפילו לא הייתי חושב* על נושא חוסר היכולת לווסת קולות ורעשים שונים... וכאמור, הייתי רץ לעשות ניתוח ליזר (אם לא היו משקפיים), ממש כשם שהייתי רץ לעשות שתל (אם לא היו מכשירי שמיעה שיכולים להביא את שמיעתי לכדי 80% - 100%, ונראה שאין). |
|
||||
|
||||
אני חושבת שכל עוד אדם לא מתמודד עם המצב המסוים ולא צריך להתמודד עם השיקולים בעד ונגד אותו מצב, על בסיס יומיומי, לעולם לא יוכל לקבל החלטה שאינה מוטה. |
|
||||
|
||||
נכון, וזה כולל אותי וגם אותך. אבל בכל-זאת נושא חוסר היכולת לווסת קולות ורעשים שונים נראה לי כל-כך זניח יחסית לגודל השאלה... כאמור, זה סובייקטיבי למדי. |
|
||||
|
||||
האמנם שולי? המוח האנושי מעבד ומסנן בקלות קול ספציפי מתוך המון רעשי רקע (לא רעשים סטטיים, אלא שיחות אחרות, מוזיקה ושירה ברקע, וכיוצ"ב). האם יכולת זו היא מולדת, או נרכשת? אם היא נרכשת, לאחר מספר חודשים (או שנים?) של שמיעה, כיצד יסתדר אדם חרש שפתאום יכול לשמוע, אך אין לו את המנגנונים הנדרשים לשם סינון קולות רצויים מתוך כל הקולות שסביבו? |
|
||||
|
||||
זה בהחלט העניין. היום אם לא נוח לי מהרעש אני יכול פשוט לכבות את המכשיר (לא תמיד זה עוזר למשל בפאבים רועשים במיוחד). עם זאת אני מציין שגם המצב הנגדי בו מכשיר השמיעה מכובה גורם לי לאי-נוחות. |
|
||||
|
||||
נסה לתאר מצב שבו ניתן יהיה להשתיל לך חוש חדש, למשל היכולת להבין מסרים שמועברים באמצעות ריח גוף, או קריאת מחשבות, האם היית קופץ על המציאה? |
|
||||
|
||||
להלן דוגמא מסרט הוליוודי ודבילי למדי אמנם. בתחילת הסרט, כשגיבסון (להלן: הגיבור) מבין מה קרה לו (הוא יכול לשמוע מה נשים חושבות), הוא לא מפנים את הפוטנציאל מיד אלא עוברים עליו יומיים היסטריים שבהם הוא לא מסוגל לווסת את כל מה שהוא שומע ובוודאי שלא לנצל את הדברים לטובה. |
|
||||
|
||||
נדמה לי שאתה היית קופץ עליה, היא הייתה חוסכת לך הרבה סטירות. |
|
||||
|
||||
אני לא בטוח, המצב כיום הוא שכשאני ניגש לבחורה אחת והיא דוחה אותי עדיין יש לי את האשליה שאם הייתי ניגש לבחורה שלידה יתכן שהייתי נענה בחיוב. אני לא בטוח שהייתי מוכן לוותר על האשליה הזו. חוץ מזה אני לא בטוח שהייתי יכול להתמודד עם עומס התחושות השליליות שאני מעורר אצל אנשים אם הייתי מרגיש אותו באמת במקום רק לנחש אותו כמו היום. |
|
||||
|
||||
קצת מזכיר סיפור של סטנסילב לם, שבו מומצא חומר הגורם לאנשים לחוש את תחושות הזולת. מתוך תקווה שחומר זה יגרום להפסקת הרוע (שכן אם מי שלידך סובל, גם אתה סובל), פוזר החומר בנהרות. התוצאה היתה איומה - רופאים שלא יכלו לעזור ליולדות (בגלל הכאב), קהל סביב ביתם של זוג בירח דבש, מזוכיסטים שהפכו אלימים, ועוד ועוד. (אם אני לא טועה, הסיפור הופיע ב"קיבריאדה" - http://www.forum2.org/tal/books/cyberiad.html - מצד שני, אני כל-כך עייף שיתכן שאפילו לא מדובר בסיפור של לם). |
|
||||
|
||||
אחרי שנים בהם התרגלת לשמוע בצורה מסוימת, שינוי יכול להיות נוראי. אפילו בלי לדבר על הבנה, רק הגברת הווליום הזו יכולה להיות בלתי נסבלת. זה נכון במיוחד לשתל - אפילו אי אפשר לכבות אותו לגמרי כמו מכשיר שמיעה. אתה שומע עושר צלילי אדיר, אבל למישהו ששמע פחות במשך כל חייו זה עלול להשמע פשוט כרעש נוראי. |
|
||||
|
||||
ממה שהבנתי מידידה שלי בלי המכשיר היא לא שומעת כלום - השתל בלי מכשיר שמיעה הוא חסר ערך. בהזדמנות אלבן איתה את הסוגייה הזו יותר לעומק. |
|
||||
|
||||
זה מענין - אז מה בדיוק השתל נותן? הוא פשוט משפר את יכולת המכשיר? אני אשמח לשמוע את התשובה, כשתהיה לך. |
|
||||
|
||||
בגדןך, כיוון שהשתל מותקן באוזן הפנימית (בניגוד למכשיר שמיעה שמותקן באוזן החיצונית), האלקטרודות שיש בו נותנות גירוי עצבי יותר מדוייק ויותר יעיל ממכשיר השמיעה בלבד. לפי כל מה שהבנתי, איכות השמיעה - יכולת הבחנה בצלילים, תדרי שמיעה שונים - טובה יותר עם השתל מאשר בכל מכשיר חיצוני. קיימת גם האבחנה בין מכשירי שמיעה אנלוגיים ודיגיטליים. אומרים שדיגיטלי נותן איכות טובה יותר מאנלוגי. אצלי אישית לא שמעתי שום הבדל בין הסוגים. |
|
||||
|
||||
את מה שכתבת בהתחלה די ידעתי. פשוט לא ידעתי שהשתל לא עוזר ללא מכשיר. מכשיר דיגיטלי יכול לתקן דברים שמכשיר אנלוגי לא. במכשיר דיגיטלי יש יותר אפשרויות התאמה. |
|
||||
|
||||
האם השתל הזה יוצר גרוי ישיר לעצבי השמיעה או שמדובר במערכת מכאנית שמגבירה גלים אקוסטיים בקוכליה? |
|
||||
|
||||
אני לא ממש יודע. הבנתי שהשתל מכיל בסביבות 15 אלקטרודות הנמצאות בשבלול. |
|
||||
|
||||
מה פתאום 30 אחוז שמיעה יש לך עם מכשירים!? הייתי אומר 50-60 מניסיון.. בכל אופן זהו מאמר מעניין ביותר!! |
|
||||
|
||||
(זה מה העלה החיפוש, סליחה על הגלישה) היום או מחר יאושר בכנסת חוק המחייב את הגופים המשדרים בטלוויזיה לצרף כתוביות עבור חרשים וכבדי שמיעה. התוספת תהיה בהדרגה ובתחילה תחול רק על שידורים מוקלטים אך בהמשך גם על התוכניות בשידור חי. הארץ: http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?it... איך עושים כתוביות בשידור חי? אני יכול להבין בועה עם מישהו/מישהי שמדובב בשפת הסימנים, אבל כתוביות בשידור חי? |
|
||||
|
||||
כתוביות בשידור חי יש בטלוויזיה בארה''ב. מישהו באולפן פשוט מקליד את מה ששומעים, והכיתוב מופיע על המסך. כמובן שיש מדי פעם טעויות והחמצות, ותמיד יש גם השהייה של כמה שניות בין הקול לכיתוב. בלחיצת כפתור אפשר לבחור האם הכתוביות תופענה על המסך או לא. |
|
||||
|
||||
הנה עוד דבר שהייתי רוצה לעשות פעם (להקליד כתוביות בשידור חי). |
|
||||
|
||||
כמו שאני מכירה אותך, את בטח גם תעשי את זה. גם את הרי מהסוג שאם חסר לך זמן, את פשוט מאריכה את היממה כעוד איזה כמה שעות... |
|
||||
|
||||
מצחיק, בדיוק חשבתי לעצמי שזה בוודאי מקצוע נוראי. |
|
||||
|
||||
(כמה זה יוצא בכלל? 60 מילים לדקה? 70 אם מתמללים את אקזיט?*) *עפ"ז. לא יצא לי לראות אפילו שלוש דקות מהתוכנית הנ"ל. |
|
||||
|
||||
נוראי כי צריכים להיות בריכוז גבוה ,צריך זמני תגובה מהירים ואם טועים , קשה מאוד לחזור אחורה וכמה מליונים של אנשים רואים את השגיאות שלך. מזכיר קצת את הכתיבה באייל, רק שבאייל החשיפה גדולה יותר. אני מתאר לעצמי שתמלילנים כאילו צריכים לפתח טכניקה שמנתקת את המשמעות מהמשפטים, אחרת גם זמן העיבוד יפגע להם ביכולת התימלול. לפעמים כשאני מקריא סיפור לילד צעיר בשעת לילה מאוחרת ואישתי שואלת אותי למה אני לא מקצר בקטעים מסויימים (תאורי נוף או קטעים פורנוגרפיים1), אני מסביר לה שאני כל כך עייף שהמאמץ להחליט על מה אפשר לדלג מבלי לפגום בקצב הוא קשה מידי, ועדיף להקריא הכל באופן מכני. 1 ידעתי שתשאלי תגובה 183860 |
|
||||
|
||||
מאידך גיסא, אם מנתקים את המשמעות, אפשר ליפול ביותר מדי שגיאות כתיב מביכות. למשל: "הוא רעה טמונה של עלמה מהלר, ונעלם דום"... |
|
||||
|
||||
למקרה שזה לא היה ברור למישהו מתגובתך - הכתוביות מקודדות בערוץ נפרד ומפענח (שנמצא בכל טלויזיה שיוצרה בעשור האחרון בארה"ב) מציג אותן על המסך. גם בסרטי DVD מארה"ב (zone 1) יש בדר"כ כתוביות כאלה (מופיע סימון CC - closed captioning על העטיפה) ואפשר לראות אותן דרך רוב תוכנות ה-DVD למחשב. לפעמים זה בא על חשבון הכתוביות (subtitles) של ה-DVD אבל בשנים האחרונות זה בדר"כ להיפך. עוד (הרבה יותר מדי) פרטים: |
|
||||
|
||||
גידי, בחיי שאין לי מושג איך אדם ביזארי כמוך מצליח לכתוב מאמר כל-כך טוב. ברכותיי!!! |
|
||||
|
||||
היי עדי ביזארי אני נו באמת עדי זה שיש לי איזה 1500 דיסקים של מוסיקה קלאסית וזה שאני שומעה jethro tull nick draek elp גז פולק רוק זה לא הופך אותי לאדם ביזאריז גידי |
|
||||
|
||||
לא, ברור שלא. כולם הרי מקשיבים לג'אטרו טאל ולניק דרעעעעק ולכל מיני אנשים עם שמות ארוכים ומוזרים. |
|
||||
|
||||
לא מספיק שניק דריק היתעבד בגיל 26 את עוד מוסיפה חט על פשע ויורדת עליו הוא היה אחד מהגדולים ביותר אני ממש אוהב את המוסיקה של האיש האלוהי הזה ומה את אומרת על KING CRIMSON ROLAND KIRK גידי |
|
||||
|
||||
גידי, המתאבד היחיד שאני לא ארד עליו זה קורט קוביין, כל השאר מבחינתי בחרו בדרך הנכונה. |
|
||||
|
||||
אין לך מושג עם מה הסתבכת פה. מזל שאף אחד מג'טרו טאל לא התאבד, אחרת גידי היה רודף אחריך לתמיד. מה שמזכיר לי שיחת טלפון אחת עם גידי, אחרי חודש שלא התקשרתי: "אתה דרעק!ניק דרעק!" (אמרתי, חוץ מהעניין של ההתאבדות, הלוואי). |
|
||||
|
||||
ביני לבין גידי יש הבנה הדדית. הוא יורד על המוסיקה שאני שומעת (מה שקורה מדי יום ביומו), אני יורדת על המוסיקה שהוא שומע. חוץ מזה מי יודע, אולי אחד מחברי ג'טרו טאל יחליט להתאבד, או סתם יקבל התקף לב. וגם זאת תהיה הדרך הנכונה, לא? |
|
||||
|
||||
עדי אני מזהיר אותך עוד הערה כזאת ההורים שלך ייקבלו חלקים מהגוף שלך בדואר |
|
||||
|
||||
אמרת שאתה כותב עם תעויות והינה עובדה כל הכבוד! הצלחת לכתוב מאמר שלם בלי טעויות! נעמה |
|
||||
|
||||
מענין אותי מה שאמרת על היותך נהג. האם תוכל לפרט על זה? |
|
||||
|
||||
ארז זאת היתב בדיחה עזוב זה מין הומור חולני שלי גידי |
|
||||
|
||||
אה, אז אתה לא באמת בקו בר לב? סתם אמרת לי? תגיד, זה נכון שיותר קשה לעיוורים להסתדר עם הומור ציני כי הם לא רואים את הסמיילי בסוף? :) |
|
||||
|
||||
שלום איילת איילת שאלה אותי השבועה באימיל באיזה קו אני נוהג ואמרתי לה שאני נוהג בקו בר לב כשאני עובד באנגלית התוכנה אומרת לי סמלילי אגב איילת תודה על התמונה שלך ששלחת לי באימל אני חיב לציין שהתמונה לאא ממש מחמיאה לך סתאם האמת שאת ניראת שם ממש מצויין טוב נו את תמיד יכולה לההנות מהשפק גידי |
|
||||
|
||||
מעבר לעובדה שמרבית הקישורים באתר הם גרפיים (כלומר, תמונות, שתוכנות ברייל לא יכולות לטפל בהן); מעבר לעובדה שהאתר משתמש ב-frames, מה שמקשה מאוד את השימוש בכלי ברייל; מעבר לעובדה שהכותרת בעמוד "דף לקורא" היא תמונה; מישהו שם לב לשאלה (המופיעה כתמונה, כמובן) בתחתית הדף הראשי? "לא רואים עברית?" |
|
||||
|
||||
ענק ממש משעשע גידי |
|
||||
|
||||
אנשיר רבים רגילים שאני עונה להם באימל תוך 24 שעות מהרגעה שהם שלחו לי אותור ק שהם שוכחים שאת צג הפלאפון שלי אני לא קורא והם גם שולחים לי הודעות טקסט ואז בערך לאחר שבועה שאני מוצא מישהוא שיקריא לי אותם אני רואה הודעה בנושח גידי גידי אם אתה לא מיתקשר תוכ 5 דקות אתה ממש חרא של בן אדם ועוד סיפור פיכאנתי אחד שאני חיב להוסיף והיזכירו לי אותו השבועה היתי מאוד פעיל בהפגנות הסטודנטים שהיו ליפני 4 שנים באחת ההפגנות הודיעו ברמקולים שמי שרוצה טרמף להפגנה בירושלים שתערך ביום למוחורת שיגש ויראשם נירשמתי נסעתי והפגנתי בערב אני מקבל טלפון שלום את גידיא ני אומר לו מדבר הוא אומר לי מדבר יאיר מאגודת הסטודנטים אתה נירשמת אצלינו כמיתנדב להשיעה סטודנטים באותו שלך מהפגנה להפגנה אמרתי לא במבוכה יאיר אני חושב שיש פה טעות אני עיוור הוא אמר לי יאלה אתם והתרוצים שלכם אני פשוט ניטקתי את השיחה כי ניחנקתי מיצחוק גידי |
|
||||
|
||||
שלום גידי. כל הכבוד על המאמר היפה והמעניין מאוד שפרסמת, כן ירבו!. [רק לא מזמן סיימת לקרוא ספר פרוזה בשם "עיוור" שכתב סטיבן (שם משפחה יווני וארוך),אחד,מאמריקה. שם גם הוא מתאר התמודדות עם כל מיני מצבים מיוחדים ובעיות שמולם נתקל אדם עיוור.] מבין הפרטים האוטוביוגרפיים במאמר, כתבת שאתה אוהב מוזיקה וסיימת תואר ראשון במוזיקה במכללת לוינסקי. מכן אני מניח שאתה מנגן על איזה שהוא כלי מוזיקלי. אז רצית לבקש (אם אפשר) פירוט והסברים, על הקשיים וההתמודדות שלך בנגינה. אם תוכל להסביר למשל איך אתה או אדם עיוור לומד לנגן יצירה חדשה. במה זה שונה מהאופן שבו אדם רואה לומד לנגן? |
|
||||
|
||||
האמת שאני מנגן גם על פסנתר וגם על חליל צד הבעיה היא שיש טווי בראיל אבל זה לא ממש נוח ליקרוא עם הידים ולילמוד באלפה אני מעדיף בפסנתר שיקליטו לי את יד ימין ואחר כך את יד סמאל ואת החיבור ואני יעבוד על זה בשלב מסוים ממש נימאס לי ליזכור כול כך הרבה פוליפוניות בראש ועברתי לחליל צד שהוא כלי חד קולי אני החי נההנה לנגן בחליל צד גידי |
|
||||
|
||||
אחד מסרטי ה- DVD הראשונים שרכשתי היה עותק של "שליחות קטלנית 2" (שיצא אח"כ שוב במהדורה מורחבת). היה שם פיצ'ר כל כך פשוט, וכל כך הגיוני, שלא ברור לי למה אין אותו בסרטי DVD אחרים: פס קול חלופי המיועד לעיוורים, המכיל בנוסף לאודיו הרגיל, גם תיאור קולי של המתרחש על המסך. מתוך סקרנות, האזנתי לו. מי שראה את הסרט, יודע בוודאי שהוא ויזואלי מאוד עם כמה קטעי אקשן לא רעים בכלל. מה אומר- התיאור הקולי מדוייק, וגם מהנה ביותר (ובכלל לא מפריע לזרימה של הסרט, כמו שחששתי). הדיסק הזה נרכש ב-1998. מאז לא ראיתי אף סרט DVD אחר עם האפשרות הזו, לעומת כמות אדירה של סרטים עם CC לחרשים. מעניין למה? |
|
||||
|
||||
"ספריה נוספת" ענקית, אפשר למצוא דרך בתוכנות השיתוף למניהן (P2P) בצורת ספרי אודיו. |
|
||||
|
||||
גידי! קראתי את הכתבה ואכן היא הייתה מעניינת! חלק מהפרטים היו חידוש גם בשבילי וכמובן שלא יכולתי שלא לצחוק מהציניות הכל-כך אופיינית לך!!! משוגע! לפחות עכשיו אני מבינה למה אין לך זמן להתקשר... בכל-אופן, רק רציתי לומר לך תודה ושנהנתי! לא פחות נהנתי מהתגובות, שהיו גם משעשעות נשתמע... |
|
||||
|
||||
היי דניאלה ברוכה הבאה לאייל כן גם אני ממש נההנה מהתגובות והאמת שזה ממש מוזר לי כאני ממש לא רגיל ליכתוב אני רגיל לדבר ובמשך המון שנים היה לי מחסום מכתיבה אני מנסה לישבור אותו בעזרת האייל זה גם מוזר לי שאנשים קוראים את הדברים שאני כותב ומגיבים לי רציתי באמת להודות לכול מי שמגיב והגיב בעבר לשטויות שכתבתי וביחוד רציתי להודות לטל כהן על העזרה בהפיכת האייל לאתר דגיש לעייורים אני אתקשר אליך היום בנוסף לכול העישוקים הרגילים יש לי ווירוס במחשב ואני לא ממש יודעה מה לעשות עם זה ובצוהרים אנחנו הולכים לחגוג את צאת ה DVD החדש והראשון בהיסטוריה של JETHRO TULL LIVING WHIT THE PAST שיצא רק בעוד חודש בארופה אבל אני גיבלתי DEMO גידי |
|
||||
|
||||
היי במשך המון שנים נסיתי לחפש מישחקי מחשב לעיוורים מצאתי אתר המישחקים חביבים לא ממש מאתגרים אבל המחשבה והסאונדים מעניינים אם זה מעניין משהוא אז היה כתובת האתר תורידו מישחק תיקראו את ההוראות וניראה אוכם משחקים מבלי ליראות גידי |
|
||||
|
||||
I have come a little closer to understanding something of the life of a blind person But there are a few places where you make reference to driving and that you drive a bus. I do not understand that. Everything else I understand and I have not problem understanding. I think though, that if you set out to explain something, I understood that you are a very unique person who manages extremely well with youother senses,It also explains how "stumim" Israelis are. It also explains by the way that Israelis treat you as more Normal by asking you all these "unsensative" questions. Think about it, the dialogues you are describing are human, they are inquisitive even if "childish" but THEY WANT TO KNOW HOW YOU MANAGE?I do:How do you drive??
. I do think you take it wrong, Israelis are like raw material. At least they ae not "ADISHIM' WHICH WOULD BE MUCH WORSE. I hope you will write to me. it is particularly of interest to me. Just a side not: We had a discussion at home the other day and my son was asked what he would write at school if he was asked to write about the affects of a multiplicity of aesthtic experience on the mind and soal, and he said he would would write about the experience of a blind person's appreciation of art. I thought it was so sensitive. I would like to have a discussion with the writer about this subject which would be much more in depth then this particular article. PLEASE SEND MY RESPONSE TO THE WRITER, AND ASK IF HE WOULD TAKE THE TIME TO SEND A PERSONAL REPLY, PLEASE. MALI WHITTEN |
|
||||
|
||||
סליחה אם זו שאלה צינית מדי, אבל - התכוונת לזה ברצינות? |
|
||||
|
||||
גידי, מאמרך עורר התלהבות רבתית מהסביבה כולה וכמו כן נשאלה שאלה והוערה הערה (ואני חייבת לציין שלא על ידי): 1. איך נגמר המאבק בחברת אורנג'? 2. כמה גברים כאן העירו שחיילות זה לא כזה שוס. סטודנטיות בגופיות עדיפות. לתשומת ליבך. |
|
||||
|
||||
היי איילת את וגופיות לא ממש עזבי תירדי מהרעיון בכול מיקרה כן סטודנטיות בגופיות עדיף אבל אין הרבה כאלה בקו שאני נסעה בו הסיפור אם אורנג נגמר בזה שאימתי בטביעה על הפלית עיוורים וידיעות הודיעה להם שהיא תספר את הסיפור וכךה יצא שאורנג וידיעות הגיעו למסכנה ששווה לאורנג לנטק אותי ולאחר שנוטקתי ידיעות בניגוד להסכם פירסמה את הכתבה בגנות אורנג אם יש פה מישהוא שעובד באורנג שידעה שאני אף פעם לא ישלח להם על היחס המשפיל זאת לא גישה לבוא ולהגיד לבן אדם זה שאתה לא רואה את המעטפה על הצג זאת בעיה שלך לא שלנו גידי נב אני עדין מעוצבן על הטגובה של גטנטנות זה לא נכון חלק מהאנשים פנו אלי בהיי כי היתכתבתי איתם במאמרים אחרים |
|
||||
|
||||
גידי בטח יודע את זה, אבל סתם עוד מידע בגנות אורנג': ניתן להגדיר לכל תא קולי CLASS OF SERVICE (בדיוק 30 שניות עבודה), וכחלק מההגדרות אפשר לקבל סימן גרפי שיש הודעה (MWI), הודעת SMS כאשר יש הודעה בתא הקולי, או אפילו שיחת טלפון אוטומטית מהתא הקולי המספרת למנוי שיש לו הודעה חדשה ומציעה לו להאזין להודעה. בצרפת (חברת SFR) מקבלים אוטומטית גם הודעת SMS וגם שיחת טלפון כאשר יש הודעה בתא הקולי. אגב, אם היה שירות אוטומטי שמקריא לך את הודעות ה-EMAIL דרך הטלפון, כולל קבצים מצורפים (אם ניתן כמו קבצי WORK, או קבצי קול הניתנים להשמעה), היית מעוניין? |
|
||||
|
||||
מה הסיפור שלכם? אני מנוי באורנג' ומקבל הודעת SMS כל פעם שיש לי הודעה חדשה בתא הקולי. בהודעה אפילו מופיע שם המתקשר, אם הוא נמצא אצלי בספר הכתובות, או מספר הטלפון שלו. למען הסר ספק, לא ביקשתי את זה אף פעם במיוחד מאורנג'. ככה זה עבד מההתחלה. |
|
||||
|
||||
יופי אלמוני. ומה יעשה גידי עם הודעת SMS? (אזכור קל, גידי אמנם משוחח איתנו וירטואלית, אבל הוא עדיין עיוור). |
|
||||
|
||||
כשמגיעה הודעה כזאת, יש לה גם צליל ייחודי, ובמכשיר שלי הוא אפילו מלווה ברטיטה חושנית. |
|
||||
|
||||
אבל גידי ציין בפירוש שהאופציה לא קיימת אצלו (וחברת אורנג' לא הסכימה להוסיף). |
|
||||
|
||||
מי שואל אותם? זאת לא אופציה של הרשת אלא של המכשיר. |
|
||||
|
||||
לא נכון. זו אופציה של הרשת (אני יודע כי אני מייצר את מערכות התאים הקוליים). זה נקרא CLASS OF SERVICE. מה שהספק שולח זה מה שאתה מקבל. הספק שולח MWI - אתה מקבל ICON קטן. הספק שולח SMS - אתה מקבל SMS. הספק שולח שיחה - אתה מקבל שיחה. יש מבין?! |
|
||||
|
||||
אני מנוי ברשת אורנג' וזה עובד אצלי כבר שנתיים בדיוק כמו שתיארתי. יש מבין?! |
|
||||
|
||||
למה אתה נודניק??? זה אומר שה CLASS OF SERVICE שלך הוא 21 או 45 או משהו כזה. הבנאדם כולה רצה שיחליפו לו COS. וכמו שאמרתי קודם, זה אפשרי, קל ופשוט. אורנג' מקטיני הראש פשוט התעצלו. למנויים שונים יש COS שונה. זה לא אותו הדבר אצל כולם. |
|
||||
|
||||
אתה טוען שאורנג' העדיפו לנהל מאבקים ארוכים נגד מנוי שלהם ולבסוף לאבד את המנוי לחלוטין והכל כדי לא להשקיע שלושים שניות בשינוי של איזה פרמטר זניח עבורו, ולעומת זאת אני שגם לא עיוור וגם לא מבין בדברים האלה שאתה עובד בהם, קיבלתי את מה שגידי לא קיבל אפילו בלי שביקשתי? |
|
||||
|
||||
כן, ככה זה עם מערכות גדולות. מאד ייתכן שאם גידי היה נופל במקרה על מישהו אחר באורנג', הסיפור היה נפתר תוך 35 שניות (5 שניות להסביר את הבעיה). |
|
||||
|
||||
אם היה דבר כסזה היתי מאוד מאושר הנה עכשיו יש לי וירוס וה OUT LOCK מתה גידי |
|
||||
|
||||
SMS ממש לא עוזרא לי אם אני לא ליד הפלאפון אז פיספסתי את הציפצוף גידי |
|
||||
|
||||
מרוב שכותבי האתר מנסים להזדהות עם סבלו של כותב המאמר, הם חוטאים בסטיגמה כמו כולם. שימו לב שחצי מהתגובות מתחילות ב''היי גידי''. ''גידי'' וכו וכו, בניגוד למאמרים רגילים, שרק מעטים הולכים על הפתיחה האישית. לתשומת ליבכם. |
|
||||
|
||||
אם אני לא טועה, זוהי פנייה די מקובלת כאן כשמדובר בטור האישי. כלומר יש בזה הגיון מסויים- בדרך כלל, המאמרים מדברים על נושא כלשהו. לעומת זאת, הטורים מדברים על אדם כלשהו, ככה שהפנייה אליו נראית לי הגיונית למדי. לא? |
|
||||
|
||||
היי קטנוני :-) אני משער שכמה מהתגובות שאתה מתייחס אליהן נכתבו ע"י מכרים של הכותב שבאו לבקר אותו כאן, וזה הביקור הראשון שלהם באתר. נדמה לי שגם במדור השירה נתקלתי בתופעה דומה וסיפקתי לעצמי הסבר דומה. |
|
||||
|
||||
אני לא מסכים רק שתי אנשים כתבו כאן ממעגל החברים שלי כדי לימנועה תגובות מהמון אנשים שאני מכיר שלחתי להם את המאמר בתור קובץ לאימיל גידי |
|
||||
|
||||
1st of all, Congrats, Gidi, on the superb article. Who helped with the spelling? (kidding)0
As a friend of Gidi's, who's been visited by him 3 times here in Budapest, I'd like to emphasize the main point he was trying to get across: intolerance, or just plain ignorance, stems from prejudice, from people not trying to get to know each other (and I'm not only referring to blind, or handicapped, persons).0 This is also why, when a business is opened, the investors seldom think of handicapped persons when picturing their potential customers, and hence - do not install any aids for them.0 As an example, almost every time Gidi and I go out to a restaurant/pub/cafe, whether in Israel or abroad, he likes to taunt the waiter/waitress by grabbing the menu and exclaiming, "This menu is empty! There's nothing on it!". Only once the joke didn't work, because the waitress handed him a Braille menu...0 Sorry for the looong reply (but it IS 4:50 am...)0 |
|
||||
|
||||
היי יאיר זה עשה לי את היום ליקרוא את ההערה שלך יאיר או חברי הטוב ביותר אנחנו מכרים מגן חובה והוא כרגעה לומד רפואה בבודפסט יאיר שמחתי לימצוא אותך כאן מ |
|
||||
|
||||
למישהו יש בעיות כאן עם "היי גידי"?! תנסו להיות משהו בשם "גיא". אני לא יכול לקבל שיחת טלפון שלא נפתחת ב"היי גיא, ארף טוף"! אני אתפוס את הפינס הזה יום אחד... אבל ברצינות: בתור מכל ותיק של גידי, זה תמיד הפתיע אותי לראות אותו מגיע בטבעיות לכל מקום (טוב, הוא לא צריך למצוא חניה...) אבל להיזכר דקה אח"כ שהוא לא ידע שאני לידו עד שאני לא אודיע לו. איכשהו, זה תמיד נראה לי כאילו לגידי יש חיים לגמרי רגילים חוץ מזה שהוא לא רואה כלום... (ודרך אגב גידי, אם האנשים עם החלוקים הלבנים לא אישפזו אותך אחרי הצרחות בהופעה של ג'טרו טל, כנראה שהתחמקת מהם לתמיד) |
|
||||
|
||||
מה גם אתה באייל גדול לא ידעתי גיא תודה שאפשרתי לי ליצרוח בהופעה של JETHRO TULL כמו ילדה שמעריצה את היי 5 |
|
||||
|
||||
ושכחת כמובן להזכיר, למי צרחת באוזן, הא? |
|
||||
|
||||
גיא האמת שזה שIAN ANDERSON עצר את ההופעה ושאל אותי DO U NEAD ADOCTOR היה אחד הרגעים הגדולים בחיי אני נישבע לך ניראה לי שבחטונה שלי אני אתרגש פחות גידי |
|
||||
|
||||
יאלה אני ממש עיוור דפוק ואידיות זה לא היה גיא זה היה יאיר שכתב אופס כן יאיר אני מיצטער נכון גם לך הרסתי את האוזן בהופעה של גטרו טאלל בהונגריה תתגיד אתה חוזר לארץ ביום ראשון? אם כן בנות שווה לכם לנשות הוא ממש מגניב גידי |
|
||||
|
||||
שלום יאיר אני לא ממש טוב בליזכור פרצופים ולכן אני לא ממש זוכר אותך מישם למדתי שם מכיתה א עד גג ידי |
|
||||
|
||||
אני יודע שקיים היום באינטרנט אופציה בחלק מהחברות לשמוע את המיילים שלך בעיברית ואנגלית דרך הסלולרי. אני לא יודע מה המחיר אבל הייתי בניסוי של זה וזה משמיע את כל המייל בצורה יפה יחסית, למען האמת זה די מצחיק לשמוע אותו מקריא אנגלית. האם אופציה כזו יכולה להמכר בצורה זולה יותר לעיוורים? אני חושב שחברה ישראלית פיתחה את זה אבל לא סגור על הנושא. אם אתה רוצה מידע נוסף שלח לי מייל או שאל אותי פה. |
|
||||
|
||||
אולי כדאי לברר אצל החברה האלו: (דיסקליימר - אח שלי עבד פעם בשבילם, ואני מכיר מספר עובדים בחברה) |
|
||||
|
||||
הסיפור המלא הערוך והאמיתי מאחורי אורנג כשאתה מחובר לפלאפון ולסלקום כשיש לך הודעה חדשה בתא הקולי אתה מקלב ציפצוף מיוחד כשאתה מנסה להוציא שיחה או ו קשאתה מקבל שיחה כול עוד לא בדקתה והוצאת את ההודעות הציפצוף או יותר נכון האיטות הקולי ימשך וימשך כול פעם שתוציא שיחה או ו כול פעם שתקבל שיחה הבעיה באורנג זה שהם באמת שולחים SMS אבל מה עשית אם לא הית ליד הטלפון שהיה ה SMS כשפניתי לחברה לראשונה ביום שרכשתי את המחשיר הם אמרו לי להמטין בסבלנות ראה אנחנו חברה חדשה אנחנו ניפתור לך את הבעיה אם תוך 6 חודשים הבעיה לא טיפתר תוכל להיטנתק עברו 6 חודשים שבזמן הזה היתי סטודנט ולאחר כול שיעור לא ממש יכולתי לדעת אם יש לי הודעות ולכן ניכנסתי לתא הקולי וכם שלא היו הודעות שילמתי כסף לאחר חצי שנה כשראיתי ששום דבר לא זז פניתי לאורנג וביקשתי להיטנטק הם אמרו לי אדוני לא הבטחנו לך שום דבר ונציגת שרות הלכחות אמרה לי שזאת בעיה שלי שאני לא רואה את המעטפה ולא בעיה שלהם עליתי יותר ויותר גבוה בסולם המנהלים והאררכיות של החברה והם הסכימו לפצות אותי באופן חד פעמי על כול השימוש המיותר בתא הכולי ב30 שקלים והסברתי להם שאפילו זה לא מכסה את הסוללות לדיסק מן שלי ואז פניתי לחבר בידיעות ששלך אליהם כתבת והיתקשרה אלי איזו בחורה מאורנג ושהסברתי לה שבעצם אני מרגיש מרומא כי הפטיחו לי להיטנתק היא אמרה לי שמבחינתה הם עשו עבודה טובה שהם שיכנעו אותי להישאר וזה לא יפה שאתה מנצל את העיוורון שלך עלמנט לשגת מחוזים שאתה חוטם עליהם ואז העברתי את התגובה לידיעות ומי פה הסוף ידועה אולכן אני שונא את אורנג ואני ח יודעה שאחרי היטנתקו לפחות עוד שני עיוורים גידי |
|
||||
|
||||
אני הכרתי את המטורף הזה בהפגנת סטודנטים באוניברסיטת ת''א. כמוכן נפל בחלקי העונג המפוקפק ללכת עם גידי להופעות. התגובה שלו בד''כ מביכה מאד... (צרחות היסטריות כמו ילדה מאוהבת בהופעה של היי פייב) האמת שהפעם האחרונה ששמתי לב לזה שגידי עיוור היתה כשקראתי את כל התגובות האלה. מי שמכיר עיוור מתחיל במשך הזמן להתעלם מהעיוורון שלו. בהתחלה שואלים שאלות טיפשיות, עושים תנועות עם הידיים ולא מבינים למה הוא לא מגיב אבל אח''כ מתרגלים. רוב התגובות מתיחסות לקשיים בחיי היום יום. שימו לב לפרט מעניין. עיוור מלידה אינו יודע איך נראית השקיעה בים בערב, ולא מכיר את התחושות של ''וואוו כמה זה גדול'' כשמסתכלים על בניין ענק או נוף של הרים. כל עולמו הוא מה ששמע מאחרים ומה שמישש בידיו. הקטע המדהים הוא היכולת של גידי וכנראה גם של עיוורים אחרים להשלים את החסר. כשמדברים על מקומות או חוויות שהן מחוץ לעולמו של בחור עיוור אני לפעמים שוכח שהדרך שבה הוא רכש את החוויה המשותפת הרבה יותר קשה. הוא צריך לדמיין את מה שאנחנו רואים ולדמיין את זה נכון. ברמה הערכית, אני חושב שמבחינה זאת הרבה יותר קשה להיות עיוור מאשר הקשיים בחיי היום יום. אולי זה בגלל שגידי מסתדר כ''כ טוב ומשתמש במחשב ביתר קלות מהרבה אנשים רואים שפשוט מתעצלים לחשוב. |
|
||||
|
||||
היי נועם תודה על התגובות ואני לא ממש צורח בהופעות אלה עם כן מדובר בהופעות של גטרו טאלל גידי |
|
||||
|
||||
נועם כותבים בלי וו |
|
||||
|
||||
היי נעעעעעעעעעעעם תודה על השיעור המאלף ?אגב גם נעמה כותבים בלי ו רציתי רק להודות לך על כמה ספרים מצויינים שהקלטת עבורי בשנה האחרונה וגם רציתי להמליץ לך ליקרוא את המאמרים המצויינים של שימעון גלבץ באייל וכמו כן לפרסם מאמר באיין כי בתכום שלך ובהמון תכומי ם יש לך המון מה להגיד גידי |
|
||||
|
||||
במאמר לא אמרת מילה לגבי סיוע של כלב נחיה, אבל ציינת שאתה משתמש במקל. אם אתה אכן לא נעזר בכלב, אשמח לשמוע למה לא ומהם היתרונות והחסרונות של עזרה מכלב נחיה. תודה. |
|
||||
|
||||
היי מורן אני מאוד אוהב את השם שלך אוקי התשובה היא מאוד ארוכה ומתוסבכת אני אנשה לטמצת אבל שליחה על ההאורך לי אישית אין כלב נחיה ני חיב לציין שניסיתי את זה לטקופה קצרה ולא ממש היסתדרתי עם זה אני מאוד אוהב כלבים לאחרונה דיברתי על הנושא הזה עם נוח שהוא מאלף ומאמן כלבי נחיה הוא אמר לי שלדעתו עם עיוור מיסתדר עם מקל בצורה מצויינת והוא לא מרגיש צורך אז הוא לא צריך כלב יתרונות וחיסרונות היתרונות הם הליכה מהירה זה מאוד יידדותי לסביבה אנשים פחות נירתעם מעיוור עם כלב מאשר מעיוור אם מקל החסרונות בתור אדם שהיסתובב עם כלב נחיה משהוא כמו 3חודשים אני חיב לציין שמצאתי המון חשרונותה ראשון זמן הטיפול הרב שאתה משקיעה בכלב בניגוד לכלב רגיל כלב נחיה כול הזמן איתך והוא עובד מאוד קשה ולכן אתה צריך כול הזמן לידאוג לו ולטפל בו כלומאר להוציא אותו לפיפי אבל בשעה מדויקת ובדרך כלל 6 בבוקר עדיף לא משנה אם בחג בשבת שלא נדבר על זה שכלב נחיה לא ממש מזהה צבעים והוא בניגוד לאגדות לא יודעה עם רמזור אדום הוא לרוב הולך כששאר האנשים הולכים מתי לאחרונה ראיתם משהוא חוצה רמזור בירוק אני לא ממש מעבר לטיפול היום יומי לא לכול ביית שאתה הולך אליו אתה יכול להכניס כלב כי יש אנשים אלרגים ויש אנשים שיש להם כלבים בביית וזה יוצר קטסטרופה לא לכול פב ולכול מקום אתה יכול להיכנס החוק מטיר אבל ליפעמים פב עמוס באנשים שיושבים על מחצלות עלול ליצור בלגן למשל עוד בעייה שאני מצאתי זה שזה תופס עוד מקום באותו ואם יוצאים מיספר אנשים ואחד האנשים צריך לרדת מהאותו כי הכלב צריך לשבת שם ואין מספרק מקום אז מה שקורה זה ש בדרך כלל העיוור מותר עוד בעיה מאוד גדולה זה שאנשים מושפעים מאגדות וכשאתה מבקש עזרה הם שואלים אותך מה הכלב לו יכל לעזור אולי אתה לא ממש יודעה איך להיתנהג איתו אחד היתרונות הגדולים בכלב נחיה זה שהמון בנות מדברות איתך על הכלב ואז גם על דברים אחרים בתור משחי חיים מוסדרים אבל ספונטנים מאוד משלב זה של חיי כלומאר אם חבר יתקשר ויגיד לי שיש מופעה טוב אני יכול בהטרעה של דקה להחליט עם כן או לו ואם יש לי כלב אני צריך לברר אם יש לו שם מקום וחו כשאני מגיעה למקום אני מאוד אוהב לכפל את המקל ליזרוק אותו בטיק ולההיות חופשי עם כלב אין את תחושת החופש הזאת להבדיל מכלב רגיל שאותו אתה לא ממש לוקח לכול מקום כשטאני ההיה בעל מישפחה וההיו לי ילדים אני אכח כלב נחיה כי זה כלב נהדר והיתי שמח שהילדים שההיו לי יגדלו אם כלב מקסים כמו לברדור |
|
||||
|
||||
במקרה של כלב נחיה עד כמה שידוע לי החוק עומד לצד העיוור ומתיר לו להיכנס כמעט לכל מקום איתו. לאחרונה פורסם מקרה של נהג מונית שסירב להסיע נוסע עיוור עם כלב נחיה. הנהג נקנס ע"י בית משפט ב-6000 ש"ח (אם אני זוכר נכון). |
|
||||
|
||||
היי כן החוק מאפשר אבל לא תמיד המצב והאנשים שמזסיסך |
|
||||
|
||||
היי הנה אתר שביקרתי בו שהומלץ עליו בירחון מוקלט לעיוורים זהוא לו דוקא אתר שקשור לעיורים בקרו ב WWW.ISOC.ORG.IL/ACCESS וחוץ מיזה נודע לי שניפתח קורס לבנית אתרי אינטאנת שיועד לעיוורים האם זה לא מוזר או קי בתור אחד שמיסתובב 22 שעות ביום בנט קשה לחשוב על עיוור מאצב אתר מלא תמונת לינקים מגניבים ועוד האמת שבדרך כלל הקורסים למחשבים שמיועדים לעיוורים הם ממש גרועיםגם אם מדובר באיבוד טמלילים גידי |
|
||||
|
||||
בכל הכבוד והעדינות האפשרית אני רוצה לשאול את הכותב המוכשר והשנון, גידי, ואת מערכת האייל - האם ישנה הצדקה להפוך את המאמר המעניין הזה לבמה לתכתובת פרטית שאין בה שום עניין ציבורי, ושקשה בכלל לסווג אותה כעוף-תופיק. |
|
||||
|
||||
הכתבה עוסקת בחייו של עיוור בישראל, ורוב הדיונים אכן קשורים לחיי היום יום של עיוור. הדיונים פה התייחסו לכלב נחייה, עניין הספרים והקריאה, השימוש במחשב ועוד כמה דברים שאני בטח לא זוכר. נכון, היו כמה הודעות של שתי שורות כל אחת שבהן גידי וחברים שלו דיברו על הופעה של ג'תרו טאל, ביג דיל באמת. סה''כ רוב הדיונים כאן מאד לעניין ובינתיים לא היתה כאן סטייה רצינית מהנושא כפי שמופיעה לפעמים בדיונים למאמרים אחרים. אייל |
|
||||
|
||||
אני רוצה להסב את תשומת לבך למאמר שאכרי נחשו מי חזר על מוסיקת הראף שהוא בהחלט מאמר טוב והתגובות עליו מעניינות אבל החל מיום שלישי הדייון הלך למקום לגמה אחר מדיון על מוסיקה הוא הלך לדיון על היריבות בין האייל הקורא ובין אל רצץ צבי בעיקרון רוב חברי קיבלו את המאמר בקובץ טקסט על מנת שלא ההיו תגובות מהשוג הזה באמת הישתדלתי ואני חושב שבאמת הסטיות כאן ע עדיין לא ממש משמעותיות אתה יודעה יש הערה מיתחת לכול התגובות שהמערכת לא אחראית על דיברים הנאמרים על ידי קוראים אין כאן מקום להיתערבות של המערכת שליחה גידי |
|
||||
|
||||
ביקרתי במקרה באתר, ומצאתי ענין גם בדו שיח הפרטי שהתפתח כאן. זו תמונה חיה ביותר של הדברים. אין דרך מושכת יותר להעביר אינפורמציה חשובה כל-כך. |
|
||||
|
||||
שלום, אני מצטער שאני מגיב שנים כה רבות אחרי הדיון הער שהיה פה אך מוטב מאוחר מאשר לעולם לא. שמי חגי ובחצי שנה האחרונה אני משמש כסייע לנער בן 14 אשר סובל מדלקת רשתית צבענית הידועה בתור RP. אור מוכר כעיוור על פי החוק, ועל אף שכיום הוא עדיין רואה מעט תוך שנים ספורות הוא יהפוך לעיוור מלא. מערכת החינוך עדיין לא מצאה פתרון הולם לאור ואני מאמין שלעוד ילדים רבים במצבו. אני מחפש כבר הרבה מאוד זמן דמות או רעיון שימשכו את תמושת ליבו של אור ויגרמו לו להשקיע בלימודיו משום שהוא הופך לעיוור פאסיבי ותלותי, דבר שאני מנסה למנוע אך כפי שאומר הפתגם אין אני יכול להכריח את הסוס לשתות. בכל מקרה, הקראתי לו את המאמר שלך והוא הזדהה מאוד. כולי תקווה שהוא גם ימשיך להשתמש בעזרים אשר יוכלו לעזור לו להפוך לאדם עצמאי ואולי אף ביזארי. בידידות, חגי. נ.ב בחרתי להגיב לתגובה הזו משום שאני מאוד מסכים עם דנה. |
|
||||
|
||||
יישר כוח. למה אתה מתכוון ב"ואולי אף ביזארי"? |
|
||||
|
||||
רק הערה קטנה: למרות הפתגם, מחקרים1 הוכיחו שדווקא כן אפשר לגרום לסוס לשתות, בתנאי שמשתמשים בוולטאז' גבוה מספיק. 1 אולי לא תופתע לשמוע שהחוקרים היו גרמנים. |
|
||||
|
||||
קישור! קישור! ספק לנו קישור! |
|
||||
|
||||
לצערי הקישור למחקר על הסוס אבד. אולי תסתפק בתחליף עלוב - דג הזהב... (חפש voltage) |
|
||||
|
||||
לא סוס ,אלא גמל. לא וולטאז', שתי אבנים. ולא גרמנים אלא בדואי. (להזהר על הבהונות) |
|
||||
|
||||
זה לא "מחקר" זה "ניסוי". למחקר שיטתי עם תוצאות תקפות שאפשר להסיק מהן מסקנות צריך גרמנים ווולטאז' (ובכפר היינו אומרים: "עם וולטאז' מספיק גבוה אפשר גם ללמד את דג הזהב לנגן בפסנתר", למרות שהמחקר *הזה* הסתיים לפני הזמן עם תוצאות לא תקפות מבחינה סטטיסטית). |
|
||||
|
||||
היי חגי, אני מכירה גבר עוור שרחוק מלהיות תלותי. הוא עושה היום תואר מוסמך, למד בהרבה מאוד חוגים באוניברסיטה, ועובד בתרגום. הוא חי בירושלים. אם אור גר בסביבה זו או מזדמן אליה יש סיכוי טוב שהוא יסכים לאיזה שהוא סוג של קשר יעיל איתו. |
|
||||
|
||||
בתור אחות לילדה עיוורת בת 14 בישראל כל מילה של גידי היא נכונה ומתארת את האטימות של החברה הישראלית. אטימות שמורגשת כאשר הולכים ברחוב או בחנויות ומנסים להמחיש לה דברים בצורה אחרת, לפעמים אני חושבת שיש לאחותי מזל שהיא לא יכולה לראות את המבטים הרבים והרעים שאנשים נועצים בנו, שלא לדבר על בתי קולנוע שבהם אני מנסה להעביר לה חלק ממה שקורה על המסך ובשל כך שהיא עדיין איננה שולטת בשפה האנגלית ההסבר צריך להיות יותר מקיף, והצעקות של האנשים מסביב לא ממש עוזרות. חוסר ההתחשבות והגדרת העיוור כשונה, כמו שגידי מתאר מתחילה בגיל בית הספר ולדעתי מערכת החינוך במדינת ישראל היא הגורם הראשון שמעביר התייחסות זו לתלמידים (לפחות בבית הספר שבו אחותי נמצאת) וכמו שגידי אמר גם היא נאלצה בשל הקצבות ותקנים ללמוד בבית ספר דתי. במקום לנצל את ההזדמנות וללמד את התלמידים שאנשים שונים אחד מהשני, לאחד יש סעיף נפשי או ריגשי, אחד יפה יותר ואחד פחות, אז גם כחה לגבי העיוור, אבל זה לא מונע ממנו להיות בן אדם ובן אדם טוב והרבה יותר רגיש מאלו שנמצאים בחברה. אני מנסה ללוות את אחותי עד כמה שניתן ולפעמים לא מאמינה לאטימות של החברה, ביה"ס לאחותי (כמו שגידי גם אמר) הוא דבר איום ותודות למחנכת אחת מתוך צוות מקצועי של בית ספר שלם, החוויה הפכה להיות קצת יותר נעימה בחצי השנה האחרונה. בשל בעיות כלכליות לגיוס הכסף הנדרש אחותי עדיין לא מחוברת לאינטרנט שאני מודעת לכך שיפתח בפניה עולמות חדשים, אבל מה חדש בישראל כמו בישראל אין עזרה במימון העזרים אשר יכולים לשנות את חייו של העיור. גידי אני מזדהה איתך בכול מילה ומקווה שלא תפסיק לשאוף למעלה ולהצליח כמו כל אחד אחר ואפילו בצורה יותר טובה. איתך לכל אורך הדרך מאיה |
|
||||
|
||||
מצטער, אבל בנוגע לקולנוע, אני לא יכול להסכים. אנשים באים לקולנוע לא כדי לשמוע פרשנות קולנית מאחורה. אתמול חבר שלי שכנע אותי ללכת לסרט בהצגה יומית (ספיידרמן, אחלה סרט! לכו לראות!). החששות שגאו בי כשאב ובנו הקט התיישבו מאחורינו היו נוראיים. לשמחתי, רוב הזמן הילד לא ביקש פרשנות למה שקורה על המסך, אז לא סבלתי יותר מדי. קולנוע, מה לעשות נועד לרואים. אמורים לשמור בו על השקט, כדי לא להפריע לאחרים. גם להצגה את תקחי את אחותך ותפריעי לכולם? תודה לאל, יש וידאו, יש DVD, ואפשר לראות סרטים בבית. לכל הפחות, אפשר ללכת לסרטים הרבה זמן אחרי שהם עלו, כדי שהאולם יהיה יחסית ריק ויהיה אפשר לדבר יותר בחופשיות. |
|
||||
|
||||
האמת? אתה צודק. אני חושב שעיוור לא יכול לחוות את חווית ה- Big Screen, כך שנראה לי שאין ממש הבדל בין ללכת לקולנוע או לראות בבית. |
|
||||
|
||||
היי האמת שאני תמיד הולך להצגות מאוד מאוחרות שיש בהם כמה שפחות אנשים ב אני מעדיף ליראות סרטים בביית בדי וי די פעם באמת היתרון היה ללכת לקולנועה כי יש סאונד טוב אבל היום בדי וי די אם 7 רמקולים אחלה סאונד גידי |
|
||||
|
||||
אחלה סרט? לא חושב בכלל. בסגנון הזה היו מספר סרטים שהאיכות שלהם הייתה הרבה יותר גבוה. דרך איש הערפדים (ברח לי שמו של הסרט היו לו שני חלקים) ועד אחרים. הסרט הזה הוא יחסית בסדר, אבל אם השחקן שמשחק את הרע שיחק יחסית בסדר הרי שהתחפושת שלו הייתה נוראית. המשפטים בסרט היו ממש לו משהו, למשל אתה לא סופרמן. החלקים של הפעולה לא רעים אבל החלקים של הדרמה, נו באמת, והנשיקה שבה היא לא מורידה את כל המסכה. או בקיצור יחסית לסוג הסרט הזה הסרט הזה למרות שהוא מרוויח מליונים הוא לא מי יודע מה. הוא במקרה הטוב בסדר. |
|
||||
|
||||
חרא של סרט לא ראו שם כלום |
|
||||
|
||||
חרא של סרט- דיאלוגים עלובים. |
|
||||
|
||||
ראשית, דובי טען כי הסרט 'אחלה'. לא 'הטוב מסוגו'. האקשן בסרט סביר, הקיטש לא נשפך יותר מידי, ובמדגם מאוד לא מייצג (חברים, משפחה, ותגובות בפישאיי) מדובר בסרט אקשן 'אחלה', בהיעדר מילה אחרת. לסרטו של איש הערדפים קוראים 'בלייד', ואת האמת, ממנו התאכזבתי... האקשן יותר מידי Computer Generated... >"הוא במקרה הטוב בסדר" ודובי כתב שהוא אחלה. טוב, הדיון הזה ממש הופך יותר ויותר על קוצו של יוד. |
|
||||
|
||||
איזה קטע אני הלכתי למה שרשמתי וגיליתי שלא ראשמתי שהוא הטוב מסוגו או שאמרתי שהוא אמר כך. התחלתי בשאלה "אחלה סרט" שזה אומר שהתייחסתי למילים המדוייקות שלא כנראה. האקשן סביר יחסית למה? אולי לסרט פעולה רגיל. אבל כל הרעיון בסרט מסוג זה שאתה מצפה למה לעשות אקשן איכותי יותר, וזה לא היה בסרט, סוג האקשן האיכותי היום נעשה הרבה גם בזכות מחשב, לי באופן אישי זה לא מפריע. מבחינתי בכל מקרה אחלה זה יותר מבסדר. אחלה זה טוב בסדר נימצא בדיוק בין הטוב והרע. |
|
||||
|
||||
ובזאת הגענו לויכוח הסמנטי הדבילי ביותר שהיה אי פעם באייל. כה לחי. |
|
||||
|
||||
אני לא בטוח שזה הכי דבילי, לא מזמן היה כאן דיון (טוב לא ממש דיון יותר מונולוג של רב"י) בנושא איזו אות צריך להחליף בשם הערבי של איבר המין הנשי כדי שיהפוך למילה לגיטימית לדיונים באייל. תגובה 77485 |
|
||||
|
||||
אופס, פיספסתי שהיתה תשובה לרב''י עכשיו זה באמת דיון. |
|
||||
|
||||
מר פופק, מטרת התגובה שלי לא היתה לברר איזו מלה לגיטימית לאייל אלא מה המשמעות שנתנת לאותה מלה באיות שונה. ותו לא. |
|
||||
|
||||
ובכן אני מבקש את סליחתך על ההתיחסות השלילית המרומזת לדיון המדובר. נ.ב אני רוצה לנצל את ההזדמנות ולהודות לך על המידע החשוב ששטחת בפני על ההסטוריה הקולינארית של איזור מגורי. אני עצמי שונא סביח ובכלל נרתע ממאכלים מהמזרח (אלא אם אותו מזרח נמצא באירופה) אולם באמצעות הבקיאות החדשה שלי הצלחתי להרשים את הקופאית בסופר מרקט השכונתי ואת העוזרת של הוטרינר ויתכן שהשניה אף תסכים לצאת איתי מתישהו בעתיד הלא מאוד רחוק. |
|
||||
|
||||
אנא המשך לדווח. אשר לסאביח ולרתיעתך ממאכלים מזרחיים - עלי להזהירך להשמר ולא להתקרב לקרן הרחובות נגבה הרוא"ה, מרחק של כ200 מטר לעניות דעתי משום טווח פגיעתה האפקטיבי של העמבה. |
|
||||
|
||||
למרבה הצער אני נאלץ לעשות חלטורות בשליחויות עבור חתוליה של שכנתי המשוגעת פרידה אצל הוטרינר והחנות לצורכי בעלי חיים שנמצאות באותה צומת רחובות בדיוק, שום דבר שטיפטוף אקונומיקה לתוך מערות האף לא יכול לפתור. |
|
||||
|
||||
רק צריך להזהר לא להתעטש ליד בגדים צבעוניים |
|
||||
|
||||
האם לא רכשת מספיק ידע אודות מאכלי המזרח בעבודה ממנה פוטרת לא מכבר? |
|
||||
|
||||
ובכן המסעדה ממנה פוטרתי היתה טריפוליטאנית ואכן רכשתי בה ידע לא מבוטל על מרכיביו השונים של המזון הטריפוליטאני שמבוסס בעיקר על חריף, שמן ואיברים פנימיים של פרה. כאן מדובר במזון עיראקי, שמבוסס בעיקר על אורז ועמבה. |
|
||||
|
||||
כפי שכבר טענתי במקום אחר (תגובה 49508), הקוסקוס יעיל יותר בתור לכלוך מאשר בתור אוכל. |
|
||||
|
||||
טריפולי (שבלוב, לא זו שבלבנון) היא מערבה מכאן. לא מזרחה. |
|
||||
|
||||
אכן, אולם יוצאיה משום מה קרויים בארצנו מיזרחים (חלקם ניסו לאמץ לעצמם את התואר ספרדים בשל קירבתה של צפון אפריקה לספרד אולם דוברי לאדינו קנאים נישלו אותם מהתואר הזה ובצדק). חוץ מזה אם תמשיך מספיק מזרחה, תגיע גם ללוב, כך לפחות טען פעם קולומבוס. |
|
||||
|
||||
כמו שמאיה מתארת כאן סכומי הכסף הנדרשים לציוד כדי שעיוור יוכל לגלוש באינטרנט הם כבדים. תלמידה שלי לשעבר היא עיוורת, וביום בו סיימה את חוק לימודיה איבדה את זכאותה למחשב עם צג ברייל ממשרד החינוך. כיום היא מאוד רוצה להתחבר לאינטרנט אך המחיר של הציוד הנדרש אינו מאפשר למשפחתה אפילו לחשוב על זה. אם מישהו מכיר ארגון או דרך בה ניתן לסייע לה אשמח לשמוע דרך הדוא''ל. סליחה מראש על השימוש באייל למטרה זו. |
|
||||
|
||||
נסה לפנות ל http://www.ofek-liyladenu.org.il. אני מניח שאם הם לא יכולים לעזור, הם יודעים מי כן. |
|
||||
|
||||
גידי,בתור אחת שמכירה אותך מצוין,אני אומרת:תפסיק להתבכין!אתה מתפקד ועצמאי פי אלף יותר ממני-רואה לכל דבר-יודע ומבצע המון דברים,מלא אנרגיה,תמיד משיג מה שאתה רוצה.יש לך עשרות חברים שאתה מעניק להם מכל הנשמה,לעתים הרבה מעבר למה שאתה מקבל.שיקפצו כל אלה שלא מבינים כיצד לקבל את השונה,ההפסד כולו שלהם.לדעתי אתה לא באמת נפגע מכל גלויי הבורות בנושא,אתה פשוט מזלזל ומגחך וממשיך הלאה,לא לפני שסיפרת לכל אדם אפשרי על הטמטום שנקרה בדרכך הפעם.אשר לקשיים היותר מהותיים כמו לימודים,עבודה וכולי(מה לעשות החברה אכן מעוותת) כבר ראינו שאתה לא ממש מתביש להקים רעש גדול,לתבוע את מה שמגיע לך ובסוף לקבל זאת.ותאמין לי,ככל שאדם מתאמץ יותר להשיג משהו,כך גדול יותר האושר שבהצלחתו. |
|
||||
|
||||
מה שמוכיח שמה שבאמת מועיל זה לא התבכינות על המדינה שדופקת את כולם (תראו לי מישהו שלא מרגיש שדפקו אותו ושמגיע לו יותר ממה שהוא מקבל) אלא רצון אמיתי לשנות ולעשות משהו והכרה בערך של עצמך כמו שבהחלט נראה שיש לגידי. ולא שאני חושב שאין למדינה מקום רב לשיפור, אלא שהתבוססות ההולכת וגודלת בתחושת הדפקו אותי וכמה שאני מסכן נראה לי הורס להרבה אנשים את הסיכוי לחיות טוב ולעשות משהו כדי לשפר את תנאי חייהם. |
|
||||
|
||||
" Frustrated by the difficulty of incorporating charts into his school reports, Hesham Kamel, a blind engineering student at the University of California at Berkeley, has designed a computer-drawing program that permits the visually impaired to create - and "see" - illustrations, graphics and other images on the screen..."
http://www.nando.com/technology/story/451844p-361661... |
|
||||
|
||||
רציתי רק להגיד איזה קטע היה כשהיינו בהופעה של גטרו טאל (או מה שזה לא יהיה), וצרחת כל ההופעה, ו... טוב נו, סתם. האמת שסתם ראיתי את הכתבה הזאת, וחשבתי שבטח היא תענין אותך: |
|
||||
|
||||
מי שמנסה לשים מכשול בפני עיוור כמו גידי, סופו שימעד בעצמו על המכשול שהניח. גידי מדלג בקלילות מעל כל מכשול,כאלוף קפיצות לגובה המדלג בקלילות מעל הרף שאתה או אני היינו מתקשים לעבור. מי שסבור שעוור כגידי הוא אדם מסכן הזקוק לרחמים, ישנה את דעתו מקצה לקצה כשיכיר את גידי, המתפקד כאדם רגיל לכל דבר, ואף פיתח מיומנויות רבות המפצות אותו על עורונו אשר נותר לי רק להתקנא בהם.חוש ההומור, הזכרון, חדות המחשבה והתגובה, וכמובן חושים נוספים כגון משוש ריח ושמיעה, הם רק חלק מהתכונות אותם פיתח דוקא בגלל עוורונו, המאפשרים לו תפקוד מלא ועצמאי ככל אחד מאתנו, והשוהה בחברתו, כמעט אינו מרגיש בעוורונו. כאשר סיפר לי גידי את הסיפור על הנהג של שלונסקי לא נפל לי האסימון עד שלא ביקש את מפתחות הרכב שלי כשעתיים מאוחר יותר.ולכל האנשים, גברים ונשים כאחד,שנרתעים מקשר איתו, אני מציע לא להסתכל על הקנקן אלא במה שיש בתוכו, שהרי-בינינו- אף אחד מאתנו אינו מושלם,ולכולנו מוגבלויות, ובכלל זה העוורון אינו שונה מכל מוגבלות אחרת. השאלה היא רק כיצד מתמודדים עם אותה המוגבלות וגידי יודע לעשות זאת על הצד הטוב ביותר. |
|
||||
|
||||
האיילים קיבלו את גידי בלי לעשות סביבו רעש מיותר, אריה. ובלי להגיד ''גידי'' כל הזמן כדי להראות כמה שהוא בסדר, אריה. אז תירגע, אריה. |
|
||||
|
||||
כתבת רשת הרדיו הצבורי האמריקאי מדווחת על פסטיבל Deaf Way II. התכנסות של אמנים ומבצעים חרשים שהיתה השבוע באוניברסיטת גלאודט שבעיר הבירה וושינגטון לשמיעת הכתבה (4:20 דקות real audio) האתר של Deaf Way |
|
||||
|
||||
חברת אגד לא ממש ידידותית לעיוורים עזבו את זה שהאתר שלהם לא ממש פעיל שזה דבר מפגר בפני עצמו כשאני בתור עיוור נושע בחברת דן אני לא שמשלם את דמי הנסיעה אבל באגד חלק מהמקומות בכינם וחלק בחצי מכיר הנה דוגמא מפגרת מנתניה למכללת לוינסקי הנסיאה היא כינם אבל מנתניה לסמינר הקיבוצים שזה תחנה אחת אחרי לוינסקי הנסיאה היא בחצי מכיר אז או שהכול בחצי מכיר או שהכול בחינם בשנים עברו אגד גם ביקשה מכול עיוור כול שנה לשלם סכום של 20 שך ולהוציא תעודה מיוחדת להנחה של 50 האחוזים כיום הם מיסתפקים בתעודת העיוור אגב לא פעם נהגים ביקשו ממני תעודת עיוור ואני חושב שזאת חוצפה ונהג אחד אפילו לא הסכים להסיעה אותי כששחכתי את התעודה בביית נו באמת אם יש פה משהוא שיש לו איזה שהם קשרים באגד אני אשמח לתגובה ואם לא אז לפחות תעזרו לי להוציא כבר רישיון נהיגה נימאס לי די כבר |
|
||||
|
||||
למה זאת חוצפה לבקש ממך להציג תעודת עיור? |
|
||||
|
||||
חוצפה אולי זאת לא המילה המתאימה אבל זה ממש מעצבן תשמע מי רוצה להתחזות לעיוור בשביל לקבל הנחה באוטובוס ? וחוץ מיזה זה מממש בולט לעין והאמת שמה שממש מעצבן בסיפור שברגע שהנהג מבקש תעודה אני ניגש אליו אם התעודה ותמיד אנשים מתחילים ליצעוקק עליו מה אתה לא רואה שהוא עיוור כול עיוור היה רואה וזה יוצר בלגן על שום דבר פעם היתי עולה לאותובוס כשהתעודה בידי עד שגיליתי שזה סתאם מסורבל ו כימעט לא מבקשים ממך |
|
||||
|
||||
מי מנפיק תעודות עיוור, בכלל? למה עושים דבר כזה? האם לקטועי רגליים יש "תעודת נכה"? לחרשים יש "תעודת חרש"? מה הקטע של התעודה הזו, מה היא נותנת לך, ולמה לדעתך זה מגיע לך בגלל היותך עיוור? |
|
||||
|
||||
המרכז לעיוור משתמש בזה על מנט לתת לך הנחות אבל אני זוכר כשהיתי בן 16 והלכתי לצו ראשון הם לא האמינו לתעודה והם שלחו אותי לבדיקת עיניים כדי לההיות הטוח שאני עיוור ועוד משהוא מגוחך כול 3 שנים אני מקבל מכתב מבטוח לאומי אדון נכבד אנו רוצים שתיגש לבדיקת עיניים אולי משהוא השתנה אצלך כן תאמין לי שאם היתי מתחיל לראות הדבר הראשון שהיתי חושב עליו ואו בו נמשיך לכחת עוד 1300 שכל חודשים במטוח לאומי נו באמת המדינה הזאת עובדת לפעמים עקום לאלה |
|
||||
|
||||
אגב אוטובוסים ונכים- למה אין בארץ אוטובוסים שמאפשרים לנכים בכסאות גלגלים לנסוע בהם? בחו"ל יש, הנהג מוריד מין פלטפורמת מתכת, הנכה מציב עליה את הכיסא, וזה מעלה אותו למעלה. באוטובוס עצמו יש מקומות מיוחדים לכסאות גלגלים, ליד כסאות עם מושב מורם (כמו בקולנוע), שמורידים אותם ויושבים עליהם אם אין אף נכה באוטובוס. |
|
||||
|
||||
גישה לנכים את רוצה? אפילו לעצור ליד המדרכה כדי שקשישים יוכלו לעלות בנוחות סבירה הם לא טורחים... |
|
||||
|
||||
ל''דן'' יש אוטובוסים שיש בהם מקום מיוחד לנכים בכסאות-גלגלים. אוטובוסים אלה גם רוכנים אל המדרכה בשעת העלאת נוסעים, אך נראה לי כי לא עד כדי כך שאפשר לעלות אליהם מהמדרכה ללא עזרה. עם זאת, אינני רואה הבדל עקרוני בין מתקן להעלאת כסאות גלגלים לבין כך שהנהג ניגש לסייע לנכה לעלות. לכן, יכול להיות שהפתרון האחרון מתאים יותר, אם הביקוש לתחבורה הציבורית בקרב נכים בכסאות גלגלים הוא נמוך. |
|
||||
|
||||
דן צריכים קודם ללמוד לענות לביקוש של התחבורה הציבורית. בקווים שאני נוסעת בהם כל יום אני זוכה לשבת אולי 1 מתוך 10 נסיעות, וזו לא הגזמה. גם אם מישהו עם כסא גלגלים רוצה לעלות לאוטובוס, לא יהיה לו מקום. המון אנשים מבוגרים צריכים לעמוד דחוקים זה לזה במשך דקות ארוכות. זה פשוט סיוט. |
|
||||
|
||||
היי עדי חשבת על דיטה? |
|
||||
|
||||
לא. גם ככה אין לי הרבה. |
|
||||
|
||||
אין לי כלום נגד נכים אבל אולי מספר הנכים שנוסעים באוטובוס חא מכסים את ההשקעה הכספית שצריך בשביל זה חוץ מזה יש גם בעיה של מונופול בתחבורה ציבורית |
|
||||
|
||||
ודאי שהם לא מכסים את ההשקעה הכספית. זה מסוג הדברים שחברה1 מתקדמת לוקחת על עצמה. ------------------ Society, לא Company |
|
||||
|
||||
כן, אגב. יש תעודות המעידות על נכויות שונות. |
|
||||
|
||||
יש תעודת עיוור צבעים? ומה עם תעודת-בעל-מום-בלב? כי גם אני רוצה תעודה, וכל מה שיש לי זה תעודת אד"י שאפילו לא שווה את הפלסטיק שעוטף אותה, מבחינה חוקית. או, בקיצור - למה? |
|
||||
|
||||
אם אני זוכר, אז במבחר סדרות "בית חולים" כיכבה תעודה שאוסרת על הצוות הרפואי לטפל/לערות דם לנושא התעודה (עדי יהוה?), מה שמהווה אחר כך בסיס לתביעה משפטית ודרמה קורעת לב. |
|
||||
|
||||
מכיוון שהחברה, גם באמצעות הממשלה ומוסדות הציבור, וגם באמצעות מוסדות פרטיים, מעוניינת ולעתים נדרשת להעניק יחס מיוחד לנכים. הנפקת התעודות ע''י גורם מוסמך נועדה לאפשר זאת. אילו נדרש בחוק יחס פרטני מיוחד לעיוורי-צבעים, יש להניח שזו היתה נחשבת נכות, או שהיה נקבע בחוק גורם המוסמך לקבוע עוורון-צבעים ולהנפיק תעודות מתאימות. |
|
||||
|
||||
לא תמיד אפשר לדעת אם אתה עיוור (למשל פעולה כלשהי שאתה עושה דרך הטלפון), וכיוון שיש יחס שונה לעוורים, צריכה להיות תעודה כזאת. |
|
||||
|
||||
אז... אני יכול... להציג את התעודה דרך הטלפון? |
|
||||
|
||||
לא עד כמה שידוע לי... אבל אתה יכול לפקסס אותה (גידי עושה את זה הרבה), ומן הסתם יש לה גם מספר, כמו לתעודת זהות. לכן היא נחוצה. |
|
||||
|
||||
אדם שמסתובב ברחוב לבד ללא כלב נחיה או מקל. משחק ברידג" מטפל בילדיו הקטנים ומטייל איתם בחוץ לבד. מחזיק תעודת עיוור נותן הרגשה שסידר את ביטוח לאומי...מה עושים? |
|
||||
|
||||
אתה יכול לשלוח מכתב לביטוח הלאומי, לפרט את חשדותיך, ולהציע שיבדקו. הם משתדלים, ומשקיעים בכך לא מעט לפי העיתונות, לתפוס רמאים. |
|
||||
|
||||
ואם בהסתברות של אחד למאה ההרגשה שלך שגויה ויש שם איזה פרט מהותי שאתה לא מודע לו, שווה לך להתלכלך בזה? |
|
||||
|
||||
אולי הוא בתהליך התעוורות הדרגתי או שהוא רואה, במידה מסויימת, אבל עדיין זכאי לתעודת עיוור. הקריטריונים לתעודת עיוור הם עיוורון מוחלט או חדות ראייה של 3/60 בעין הטובה או שדה ראייה של 20 מעלות. אדם יכול להיות מסוגל לטפל בילדיו, במיוחד אם הוא בשטח מוכר, ואפילו לשחק ברידג', אבל עדיין להיות זכאי לתעודת עיוור. |
|
||||
|
||||
אני מסכים עם נועה. הייתי משאיר את אותו אדם בתחום היותר קליל משעשע - כמעשה לארי דייויד ב'תרגיע', בפרק בו הוא יוצא עם בחורות בכסאות גלגלים כדי לקבל יחס מועדף וחנייה קרובה למסעדות - ולא לוקח את זה אישית כעוול ציבורי נורא. |
|
||||
|
||||
ממידע לגבי כמה מקרים (אך מבלי לברר את הכלל), ביטוח לאומי מכנס ועדה שתאשר ותאשר מחדש כמעט כל נכות, כולל כאלה שאין סיכוי שישתנו. חברה אחת שלי, למשל, עברה קטיעה של חלק מעצמות הרגל בעקבות גידול סרטני. היא עדיין חייבת להתייצב בוועדה מידי שנה כדי להראות שהיא עדיין נכה (לא, לא צמחו לה בינתיים עצמות חדשות). איש אחר שהכרתי נפגע בתאונת דרכים ואיבד שליטה על כל דבר מהמותן ומטה. גם הוא נדרש מידי שנה להוכיח את נכותו בועדות הביטוח לאומי, והטקס כל כך משפיל (תראה את החיתול) שהוא פשוט החליט לוותר על דמי הנכות כדי לחסוך לו את הטקס השנתי. |
|
||||
|
||||
האמת שפעם בשנתיים הם קמזמינים אותי לבדיקה כדי ליראות אם חלילה אולי הצלחתי לחזור ליראות בדרך נס ואם חלילה גנבתי להם את ה1300 שכלים שאני מקבל מהם בחודש מה שלא מספיק לקנית הדיסקים שאני רוצה |
|
||||
|
||||
אני זוכר שבזמנו חיילים רבים נהגו ''לאבד'' את תעודת החוגר שלהם כדי להשתמש בה לאחר השחרור כדי לנסוע חינם ברכבת. |
|
||||
|
||||
מודה ומתוודה שגם אחרי השחרור נהגתי ללבוש מדים כדי להיכנס בחינם לקונצרטים. |
|
||||
|
||||
ואו מגניב אני מצדיק שווה כול קונסרט שאפשר לראות בכינם למה לא האמת שהפילהרמונית נותנת לעיוורים הנחה של 86 אחוזים אני הולך ל 12 קונסרטים בשנה ב 229 שכלים |
|
||||
|
||||
נו, אם אתה מצדיק את זה אתה באמת לא יכול להתרעם על המערכת (אגד, במקרה שלך) שמנסה להלחם בתופעות כאלה. |
|
||||
|
||||
נו באמת מאוד קשה להשיק מקל נכיה ולהתחזות לעיוור ושלו נדבר על זה שאף בן אדם שפוי לא יסתובב אם מקל נחייה ויעלה אם זה לאוטובוס כדי לחסוך כסף לעומת זאת כל אזרח במדינה יכול להשיג מדים גידי |
|
||||
|
||||
אתה חושב שנהג האוטובוס (והמבקר שעולה לפעמים) יודעים כמה קשה או קל להשיג מקל נחיה? אני, למשל, בתור אדם רגיל, לא העליתי בדעתי שיש כאן קושי כלשהו עד שקראתי את הודעתך. אגב, מה מיוחד במקל נחיה שהופך אותו לקשה להשגה? חשבתי לתומי שזה סתם מקל טלסקופי. לגבי מה אדם שפוי יעשה או לא יעשה כדי לנסוע חינם באוטובוסים, אני חושב שאתה נאיבי. עכשיו לעניין הכללי יותר: אנחנו נוטים להתרעם על הרבה דברים שנראים לנו כסיבוכים ביורוקרטיים מיותרים, ומתעלמים מכך שלפחות בחלקם הם מבטאים מאמץ של מערכות להתגונן מפני רמאים. הנסיון העגום מראה שפירצה, אכן, קוראת לגנב. |
|
||||
|
||||
כדי להשיג מקל נחיה אתה צרי ךך לההיות בעל תעודת עיוור ולההיות גם רשום במרכז לעיוור אני באופן אישי מזמין את שלי מחול כי הם הרבה יותר טובים זה באמת מאין מקל שהוא רק טלסקופי אבל מאוד משנה המשכל שלו והעורכ מקל לעיוור בארץ עולה 12 שח המקלות שאני משתמש בהם עולים כ50 $ לאחד אבל זה באמת כמו לעבור מסוסיטה לרויסרויס גידי |
|
||||
|
||||
לא בטוח שהבנתי. אני לא יכול להכנס לחנות ולקנות מקל נחיה כך סתם, בלי תעודת עיור? אפשר לחשוב שזה אקדח או איזה סם מסוכן. ובאותו עניין, שמעתי (או ראיתי בטלביזיה, השד יודע) שיש מקלות שעובדים על עיקרון דומה לסונאר ומשמיעים צפצופים בהתאם למכשולים בסביבה הקרובה. האם זה משהו נסיוני או שיש כאלה בשוק? (אתה בטח לא תשתמש בכזה, לפי מה שקלטתי ממך אתה די נהנה להתנגש "במקרה" בכל מיני אנשים). |
|
||||
|
||||
אם במקרה אתה גר באותו בית עם עיוור, יש דרך קלה להשיג מקל נחיה כדי לרמות באוטובוס. |
|
||||
|
||||
ירדן אני מוכן לתת לך בהשאלה את מקל הנחיה שלי תיכנס איתו לאוטובוס אחרי שניה אחרי ששני זקנות ינסו להושיב אותך בכוך וכמה ארסים ידברו איתך על האם זה כף לההיות עיוור אני נשבע לך שלא רק שתרצה להשתמש באוטובוס באופן הוגן אלה גם תההיה מוכן לשלם מונית ספישל מ |
|
||||
|
||||
מצד שני, אם כבר ערסים מתחילים איתי, מוטב שיהיה לי מקל. או כלב. |
|
||||
|
||||
קראתי את הסיפור שלך, וגם את הפרסום שלך בפורום במה חדשה ואני מכירה את העניין מקרוב. יש לי חברה טובה במרכז האקדמי לעיוור וידיד שלי מנהל שם את כל רשת המחשבים ושניהם כבדי ראיה. שמעתי על זה שיש לך צורך במקריאה לשירה עברית מופרעת, ואתה יודע מה יש מצב. שלח לי אימייל אם אפשר, ונדסקס פרטים. רק טוב .טיטי |
|
||||
|
||||
נו, מן הסתם זה בגלל שאני מנותקת משפת היום יום הישראלית, אבל אולי מישהו יסביר לי סוף סוף מה זה ה"יש מצב" הזה? |
|
||||
|
||||
מקורות היסטוריים כמו שאני הצלחתי לפענח אותם: 1. "אין מצב שבו יתכן כך וכך" 2. "אין מצב לכך וכך" 3. היפוך משמעות: "יש מצב לכך וכך". דומה קצת ל"No way! Way!", רק שזה האחרון נשאר בתחומי ההקשר הזה בלבד, ולא יצא לחיים עצמאיים. |
|
||||
|
||||
תודה! |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אם יש פה משהוא שעובד בסלקום אז שיעדכן אותם שהאתר שלהם ממש לא נגיש לעיוורים כי השבועה חשבתי לשלוח הודעת טקסט לאיזה חבר ואמרתי שזהממש מגניב שאני יכול לעשות את זה דרך האתר שלהם אבל הסתבר לי שלא ממש כי הכול כתוב הפוך ואז אמרתי טוב אז נעבוד באנגלית לאחר שעברתי לאתר שלהם באנגלית הכול היה אם תמונות ומלא גרפיקה סך הכול רציתי ליכתוב לחבר שני מישפטים שלא ההיה לו משעמם בדרך ויצא שביזבזתי על החרא הזה שעתיים מהזמן בלי הצלחה אם יש פה משהוא שעובד בסלקום אני מבקש ממנולהתחיל להזיז את העניינים גידי |
|
||||
|
||||
חבל לבנות על סלקום. אתה יכול לשלוח הודעות SMS מהכתובת http://www.news4u.co.il/sms/ . קישורים למשלוח SMS, פקסים, הפעלת תוכנות מסרים מיידיים ועוד נמצאים בפורטל שלי בכתובת http://planet.nana.co.il/yovalr/portal.htm . |
|
||||
|
||||
יובל בחולם? כמה נאה. איזה מזל שיש אנגלית בעולם. |
|
||||
|
||||
הסתכל על כתובת הדואל שלו. והכתב הלטיני היה בשימוש הרבה לפני שהשתמשו בו לאנגלית. |
|
||||
|
||||
1. הסתכלתי, וזה היה המקור להודעה שלי. 2. בסדר, בסדר, כמה טוב שיש כתב לטיני בעולם. 3. ואין להתחיל משפט בוו החיבור. |
|
||||
|
||||
1. מה-u ב"...yuval@haa" הסקת "חולם"? 1 כמו cow tipping, אולי |
|
||||
|
||||
בדיקה חוזרת הראתה לי שהסתכלתי בכתובת האתר שצירף ולא בדוא"ל: http://planet.nana.co.il/yovalr/portal.htm. (yovalr - עם "o", ממש במו בסיפורה של). אני מתנצל על תגובתי החפוזה, וממשיך לתמוה אם זה yuval או yoval. |
|
||||
|
||||
זה כל כך חשוב לך? השם יובל (Yuval) נפוץ מאד, בעיקר בחוגי ההיי-טק (עניין של גיל. השם יובל זכה לפופולריות יתר בקרב ילידי שנות השבעים), וכתובות דואר אלקטרוני שבהן השם yuval פנוי אינן נפוצות. כשהתחברתי לאינטרנט לראשונה, דרך אינטרנט זהב, היה השם yuval תפוס וגם yuvalr. אינני יודע של מי היה הרעיון לתת לי את השם yovalr, אבל שם זה כמעט תמיד פנוי. רוב כתובות הדואר האלקטרוני שצברתי במשך השנים (כ-25) נושאות את השם yovalr ופה ושם יש לי yuvalr ,yuval או yuvalra. לכן גם הוובספייס שלי בנענע, ברינקסטר ו-וואלה הוא תחת השם yovalr. מישהו הציע לי לקנות את שם הדומיין yovalr.com, אבל זה כבר נראה לי מוגזם. |
|
||||
|
||||
אוקיי, אוקיי, האמת היא שזה לא נורא חשוב, סתם ככה חשבתי שיהיה נחמד לדעת ששמך הוא דווקא יובל בחולם. אז לא. |
|
||||
|
||||
בעיקר בקרב ילדי גיל ארבע, וכל מיני הורים מתחכמים כאלו. (מצד שני, זה מאויית YOVEL, אבל למה להתקטנן אם אפשר להתפס לפרטים?) |
|
||||
|
||||
אני כבר מדמיין את מהדורת החדשות בעוד 50 שנה (אם ההימור של דינה לא יתממש): ראש הממשלה נופר מור נפגשה היום עם שרת ההגנה מיטל פלג ושר האוצר סאלח איברהים, לאחר שהשניים לא הצליחו להגיע ביניהם להסכמה על הקיצוצים בתקציב הבטחון. ראש האופוזיציה יובל (בחולם) שפיר תקף את המדיניות הכלכלית של הממשלה וקרא לשר לשיתוף פעולה בין-גלקטי שמעון פרס לפרוש ממנה. ראש עיריית תלביב שמים חדד אומר כי הוא מקווה שהעבודות להקמת רכבת תחתית בעיר יחלו בקרוב. הפרשנית עינב צוף מעריכה שהאופטימיות של חדד מופרזת... |
|
||||
|
||||
חנן יובל קרא לביתו הקטנה שירה יובל ובמלות 50 שנה למדינה זה שעשעה אותי לחשוב על זה שמשהוא קרא לבת שלו שיר היובל מעניין אם יש משהיא שקוראים לה נטע זר אגב השם שלי הוא גידי וכך נולדתי זה לא קיצור של גידעון וזה שם בעיתי כי אין לו שמות חיבה אז יש את GIDITULL וGIDILUNG מתוך אקואלאנג של JETHRO TULL תמיד אמרתי שאם תההיה לי ילדה אני אקרה לה נעמה או נועה או נטע אני מאוד אוהב שמות אם ע ו ן דרושה נועה בדחיפות |
|
||||
|
||||
גם אני מאוד אוהב שמות שיש בהם ע' אבל באותו לילה שבו נולדה הבת שלי נולדו עוד 4 נועות ו3 נעמות באותו בית חולים אז ויתרנו. |
|
||||
|
||||
בבית החולים רשמנו אותה כנועה. אחרי יום העירו לנו שבתורה השם הוא נעה. עדיין בבי''ח, רצנו ובקשנו להוריד את הו' אבל הודיעו לנו שצריך לעבור את כל הפרוצדורה של החלפת שם במשרד הפנים. |
|
||||
|
||||
ככה? בלי אפילו קריין אחד עם שם-משפחה משולש? אתה לא אמין, מיצ. |
|
||||
|
||||
שטרסברג-מדינה-פטל? |
|
||||
|
||||
סליחה, השם הנכון הוא מדינה-שטרסברג-פטל תגובה 30007 |
|
||||
|
||||
בעתיד, כשאנשים ילבשו סרבלים מלייקרה ויאכלו רק גלולות, הצעתו של יובל רבינוביץ בעניין שמות משפחה תתקבל, וכך לא יהיהו שמות ממוקפים. חוץ מזה, תתחדשו! (בטח סתם אפקט פסיכולוגי, אבל נראה יותר מהיר) |
|
||||
|
||||
להיפך. לפי הצעתו של רבינוביץ כל שמות המשפחה יהיו כפולים: בלידתך תיקרא בשם אביך ואמך, ובהתחתנך בשם אביך וזוגתך. |
|
||||
|
||||
לפי ההצעה שלי1 שני בני הזוג יאמצו שם משפחה חדש אחרי החתונה. זה לא יותר קשה מלמצוא שמות לילדים. 1 שמישהו כבר יצטט *אותי* באתר הזה! |
|
||||
|
||||
"1 שמישהו כבר יצטט *אותי* באתר הזה!" (מספיק טוב?) זה קצת הורס את כל הקטע של שם *משפחה*, לא? |
|
||||
|
||||
יש לשמות האלה פונקציה שאני לא מודע אליה, מעבר למקור בלתי נדלה של ניסויים סוציולוגיים סוג ג'1? 1 זה עם הכסף והמעטפות |
|
||||
|
||||
המשכיות וכאלה. קשר לעבר. |
|
||||
|
||||
טוב, לך יש שם ארוך ומצחיק - (קופי ופייסט) קננגיסר. לי למשל יש שם בלי שום ערך מוסף. אני לא חושב ששמות המשפחה מוסיפים משהו לקשרים משפחתיים. מה שאני מציע זה שם משפחה. במקום קשר לעבר, חיוניות ושינוי מרענן. אפשרות להגדרה עצמית (לא שזה מעניין אותי)1. מה שיש עכשיו זה שם האב הקדמון. 1 אני חייב להודות שאם באמת יתחיל טרנד כזה, הוא יושפע מכך שההורים הם זוג צעיר - ולכן השמות יבואו מעבר לאוקיינוס - וזה די מגעיל. לכן, אני מציע עוד הצעה שאפשר לצטט ממני, למרות שאני אישית הייתי מצטט אותה ממישהו אחר, אם רק הייתי יודע מיהו, כי היא לא רעיון מקורי שלי: רשימת שמות עבריים מותרים, עם כרך נוסף לשמות משפחה. |
|
||||
|
||||
לא, מה שאתה מציע זה שם שני במקום שם משפחה. השם הזה ייצג רק את המשפחה הגרעינית (אב, אם והילדים הלא נשואים שלהם). מה שיש עכשיו הוא שם המשפחה של אביך, שהוא גם שם המשפחה של האב הקדמון (זה אינו שמו של האב הקדמון. רק שם משפחתו). אני חייב לציין שאני מופתע מעצם הדיון. לא תיארתי לעצמי שמישהו באמת מתייחס להצעה שלי לקביעת שמות משפחה (שלא תבינו לא נכון, ההצעה הזו היתה ברצינות גמורה, למרות שלא חשבתי שיש סיכוי ליישם אותה). |
|
||||
|
||||
אני לא חושב שלשמות של השמות יש משמעות כל כך גדולה - מבחינתי השם האישי שלי הוא שם פרטי, וכל שם שאני חולק עם הורי הוא שם משפחה. אגב, כדי לשמור על הקשר לעבר (תשאלו את דובי למה זה חשוב) אפשר באמת להוסיף את שם המשפחה החדש לשם המשפחה הישן - אבל לתת לילדים רק את החדש. באופן כזה, יהיה אפשר להתקדם אחורה על שושלות היוחסין באופן מדורג. בעצם זה מזכיר במידה מסויימת את השיטה של בני דודינו: שני בני הזוג מקבלים שם משותף - אבו יוסי ואום יוסי. (ברור ששם האב הקדמון הוא שם המשפחה שלו - אבל רציתי להדגיש את השרירותיות) |
|
||||
|
||||
בנורבגיה ישנה רשימה מוגבלת של שמות פרטיים מותרים. אם שכינתה את בנה בשם העברי "גשר" וסרבה לשנותו, הושלכה לכלא. לא הבנתי מדוע לא יכלו הרשויות שלא לאשר את רישום השם, והעדיפו לאשר אותו אך להגיש תביעה משפטית כנגד האם. |
|
||||
|
||||
באיסלנד חייבים מהגרים לשנות את שם לשם ''צפוני'', הנמצא ברשימת השמות הממשלתית. למנצח ולדימיר אשכנזי הותר לשמור על שמו, כמחווה חריגה. מהגרים רבים שבאו אחריו שינו את שמם ל''ולדימיר אשכנזי''. |
|
||||
|
||||
מזכיר את החובה לעברת שמות בקרב נציגי ישראל וקצינים (בכירים?) בצה"ל, בראשית ימי המדינה. תגידו, לשנות את השם שלי לקינן, תופס כעברות? ומה לגבי קנר1? 1 קנ(נגיס)ר |
|
||||
|
||||
זה לא עברות של השם - זה בחירה של שם עברי שקצת מזכיר אותו מבחינת צליל. אני בטוח שכבר דיברו על זה, אבל מה המשמעות של השם קננגיסר (ולמה אתה רוצה לשנות אותו?)? |
|
||||
|
||||
קננגיסר זה משהו כמו הצ'ופצ'יק של הקומקום. דובי, תעברת לזרבובית. |
|
||||
|
||||
אם כבר זרבוב, מעניין איך אנשים יבטאו את זה בטח יחשבו שאתה רוסי. |
|
||||
|
||||
הדבר דמוי-עברית הקרוב ביותר שאני יכול להעלות על דעתי הוא מביך בצורה בלתי נסבלת. קנן=קומקום (כפי שמישהו רמז למעלה) גיסר=שופך. כלומר, בעצם, מדובר בבאטלר מהסוג הבזוי יותר. אני לא הולך לקרוא לעצמי שופכן. עיברות, בקרב רבים, הוא בדיוק לקחת את השם ולהחליפו במשהו בעל צליל דומה בעברית. אני מכיר רבינוביץ' ששינו לרביד, למשל. מה היה שם המשפחה המקורי של טומי לפיד? ראה גם את המאמר שקישר אליו לבשן לעיל, שנותן עוד הרבה דוגמאות נוספות. |
|
||||
|
||||
עברת שימך ל''שר המשקים''. |
|
||||
|
||||
או בארמית עתיקה: רבשקה. |
|
||||
|
||||
האמת, יש עברות יפה יותר: מוזג. |
|
||||
|
||||
והנה, אלמלא עברת אביו של בעלי את שמו כשעלה לארץ מאוסטריה, הרי שהיום הייתי נושאת בגאווה (?) את השם "נגה רוטקופף" (Rotkopf). ולא, הם לא ג'ינג'ים. |
|
||||
|
||||
כמה שנים אתה מפנטז על "קנר"? אם ברצונך להגשים, הגשם. למאמר הבא כבר הפנו כאן, אבל לטובת הציבור אני חוזר ומצרף את הקישור: הדיון הקודם בנושא שמות משפחה: תגובה 39842 |
|
||||
|
||||
מפנטז זה מילה חזקה מדי. שוקל. העניין הוא ש''קננגיסר'' הוא שם כזה יחודי, שיש לו חן מסויים רק מכך. שלא לדבר על נושא ההמשכיות, שלא היה חשוב לי אילולא פרט ביוגרפי קטן ואווילי שאני מוצא משעשע - אני קרוי על שם סבי מצד אבי, ואבי קרוי על שם סבו מצד אביו, כך שאנחנו רצף של דב בן אברהם בן דב בן אברהם קננגיסר, וחבל לי לשבור. |
|
||||
|
||||
מעניין. האם אחד מדובי השושלת לא נקרא, בעצם, יששכר-דב? |
|
||||
|
||||
למה אתה שואל? לא שידוע לי. אני מכיר רק עד סבא של אבא שלי, וגם זה רק לפי המצבה של סבא שלי. |
|
||||
|
||||
מה שמדאיג בכל העניין- איך תקרא לבן שלך? |
|
||||
|
||||
יש בעיה - במקומותינו לא נהוג לקרוא לבן על שם הסב, כאשר הסב עודנו בחיים. מכיוון שלאבי, לשמחתי, כנראה צפויים עוד כמה עשורים טובים בקרבנו, ומכיוון שאני לא מצפה ליותר משניים-שלושה ילדים1, הרי שככל הנראה לא יזדמן לי לקרוא לאף אחד מילדי על שם אבי, ועל-כן תשבר השרשרת בשלב מוקדם זה. למזלנו, אבא שלי מעשן כבד, כך שעוד יש תקווה! (סתם, סתם, בצחוק, אבא.) 1 אם בכלל, אמר דובי במרירות. |
|
||||
|
||||
מה דעתך על השם "אבירם" לבנך? |
|
||||
|
||||
לא יותר מתאים "דביבון"? |
|
||||
|
||||
תהיה: האם על אותו משקל ייקרא בנו של מיץ "מציצון"? |
|
||||
|
||||
תצחק תצחק, אבל אמא שלי שקלה לקרוא לי דובב בזמנו (כי ''דב זה שם נורא מיושן''). |
|
||||
|
||||
אני מעדיף שמות של עצים. לבני יקראו קיקיון, פיקוס והרדוף, לבנותי אקרא שיקמה, יבלית ואיזדרכת ככה אולי יהיה להם סיכוי בחיים. |
|
||||
|
||||
אל תחליט לפני שאתה מוודא. אתה בטוח שקקיון ויבלית הם עצים? |
|
||||
|
||||
צודק, צמחים. |
|
||||
|
||||
ב' צרויה או קמוצה? |
|
||||
|
||||
קמוצה, אני חושב. |
|
||||
|
||||
מה יוצא לי מזה? |
|
||||
|
||||
אמממ... זה נשמע כמו אברהם וגם נכתב דומה, לא? |
|
||||
|
||||
נשמע ונכתב דומה זה לא מספיק. איך זה היה נראה אם כל דור היה משנה קצת? דובב בן אברם בן דב בן אברהם? ואם נרחיב קצת הלאה - ידוב בן אבירם בן דובי בן ברי בן... הורס את כל הפאן. |
|
||||
|
||||
ממערכון ישן ולא כל כך מצחיק של להקת הנח''ל עם גידי גוב - פרודיה על זהבה ושלשת הדובים. |
|
||||
|
||||
בקרב האשכנזים היה נהוג שם פרטי כפול בזמן מן הזמנים. כך נפוצים הצירופים בנימין-זאב ויהודה-לייב (לייב הוא אריה). המקור הוא פרק מט' בספר בראשית. יעקב מברך את בניו, וברכותיו הן מטאפוריות: גור-אריה יהודה, נפתלי איילה שלוחה, בנימין זאב יטרף וכן הלאה. גם מקומו של יששכר לא נפקד מקרב מקבלי הברכות, אך הברכה הספציפית שלו לא נעמה לאזניהם של הדורות שבאו לאחר מכן: יששכר חמור-גרם. למרות שהחמור הוא בעל חיים חזק ופיקח, לא רצו האנשים להיקרא בשם יששכר-חמור, והפכו אותו ליששכר-בר (הוא יששכר דוב). |
|
||||
|
||||
Family names is an Austrian idea if I remember right. In Judaism you're simply named after the dead and recognized by your father's name. Which is an elegant solution to our profile of exility.
Let's see, if I bring 5 children, and have 4 dead relatives, than the fifth can get a unique name according to the present fashion. Which means that in the next generations a relic of this happy period will be preserved. Then if I move to a different community, and discover there another 'Yaakov ben Yosef', than there's a fair chance that he's a distant kin of mine, and it will be funny for us to compare us two Yakovs. And if he's 'Yosef ben Yaakov', than I can turn to him as an uncle or a nephew, rather than as a cousine. In tragic circumstances more than one name will be mounted on the same child, and lots of children will be produced to memorize the loss in a fruitful way. If the community is too weak to produce enough kids, than some names will be lost for good. Common sense and statistics suggest that distasteful, unique, local names are more likely to perish than biblical names. Thus names which carry with them some of the ugly burden that lead to the tragedy in the first place will be forgotten. Remember our greatest wish towards our enemies is that their names and relics will be forgotten. Well, it slowly happens. Slower than a flea can stride with a white donkey on its back. And it's all secular, so it gives you a chance to show respect to the community you were brought into without making any sin. Thus I'm called Mordechai, which is actually derived from a pagan Babylonian name (after their idol Marduch), and we remember Esther whose name (just like every star in Astrology) is clearly called after Ishtar. Then again I'm also called Arie, after my grandmother's other grandfather, Yehuda-Leib. And Leib means 'life' but also 'lion'. Actually, according to the German-Jewish museum in Berlin, the Levi's Jeans are called after Leib and not after Levi. So we should call them 'Jeans Haimon' and not 'Jeans Levico'. In less than two days I could write in Hebrew again! Would you like to join my return party? Mail me if you do. |
|
||||
|
||||
בתשובה ליובל רבינוביץ' סיפור נחמד בהקשר זה: בערך בשנות השלושים של המאה הקודמת חי ופעל בארץ רופא בשם דוקטור שלם (לא ידוע לי שם פרטי). ככל הנראה, באותם זמנים לא תמיד היתה אבחנה (מנהלית, אקדמית, לא יודעת במדויק) בין רופא כללי לוטרינר, והגדרתו המקצועית של הד"ר, כנראה כמקובל אז: "רופא אדם ובהמה". הד"ר, הנערץ ע"י היישוב דאז, אהב מאוד חיות בכלל וחמורים בפרט. הוא נהג לספר בשבחו של החמור, בתכונותיו הטובות ובאינטליגנציה שלו, והתרעם על כך שהקריאה 'חמור!' משמשת לגנאי. לימים נולד לד"ר שלם במז"ט בן, והוא קרא לו הרמן-צבי. אמרו לו: "הרי אתה כל כך מעריץ את החמור, אז מדוע לא קראת לבנך בשם חמור?" והוא ענה: "לו היה לי שם משפחה אחר, הייתי באמת קורא לו חמור. אבל הרי שם משפחתי הוא - 'שלם', ושיקראו לבני 'חמור שלם' - לזאת אינני מוכן!" |
|
||||
|
||||
אני מכיר את הספור בוריאציה מעט שונה: אותו ד"ר שלם (על שמו מצפה שלם, ליד נחל דרגות וים המלח), רצה לקרוא לבנו חמור, ואשתו היא זאת שעמדה על רגליה האחוריות בטענה שמילא ייקרא בנה חמור, אבל חמור שלם זה כבר מוגזם. ואגב אותו עוף, הכרתי אדם ששמו בישראל ערוד. |
|
||||
|
||||
דורון בוקר טוב. תודה על תגובתך. מבירור עם דודתי (בת שבעים ואחת, חדה כתער. הלואי עלינו בגילה) עולה כי הוריאציה שאתה מכיר היא זו הקרובה יותר למציאות. באמת שאלתי עצמי פעם, כשבגרתי ונזכרתי בסיפור (שמעתי אותו בילדותי, מזמן-מזמן), הכיצד זה נפקד מקומה של הפראו-דוקטור מן ההיסטוריה שבע"פ. האנציקלופדיה אומרת שהד"ר שלם היה דוקא גיאולוג בהשכלתו וחוקר נודע של ארץ ישראל. גם על זה שאלתי את הדודה - האם היו שני ד"ר שלם. ואם לא, אם זה אותו האיש, מדוע נתקע במוחי עניין ה"רופא אדם ובהמה". דודתי הציעה פרשנות: היה ד"ר שלם אחד, חוקר וגו'. ידיעותיו היו רבות ונרחבות ובתחומים מגוונים ובני היישוב נדרשו לעצותיו גם במה שנוגע לבריאות חיות המשק והבית. "רופא אדם ובהמה" אולי נאמר, לדברי הדודה, בנימה של אירוניה מסויימת שאני כילדה לא יכולתי לעמוד עליה. מדוע אירוניה? - משום שהסיפור סופר באופן מסורתי ע"י סבתא וידידתה (שתיהן זצ"ליות זה כמה עשורים), וידידת סבתא היתה אלמנתו הגאה של רופא *"אמיתי"*, דוקטור ג'ורג' גרי, אבי המיתוס של טרומפלדור ו"טוב למות...". גם בעניין זה, טוב למות, יש, כמובן, יותר מגירסה אחת. מכיר? יום טוב, אש"ר |
|
||||
|
||||
או קיי, מכיוון שאני את הסיפור שמעתי מאמי (בת שבעים ואחת, חדה כתער. הלואי עלינו בגילה), בכל נסיעה לאילת/סיני וכו', כאשר היינו עוברים למרגלות מצפה שלם, אז אנחנו כנראה מתכנסים. לגבי הטוב למות, אני מכיר את הגירסאות, ואם היית משאירה כתובת דוא"ל הייתי מסביר לך למה אני לא מעוניין להרחיב. בכל מקרה, אני אישית מאמין לגירסא המיתולוגית. |
|
||||
|
||||
דורון, טוב טוב בסדר! העיקר לשמור על שלות הנפש. עדיין אין לי דוא"ל משום שאני מאוד טירונית וירוקה בענייני מחשבים, אינטרנט ושאר ירקות מסוג זה. כל צעד חדש בשדה הלא נודע הזה דורש ממני היעזרות מאסיבית בילדיי, ובעיקר גורם לי סידרה של פוביות עמוקות ומסובכות להתרה. בכל מקרה אני מכבדת (ואיכשהו, מנימת דבריך, גם מבינה במעורפל) את אי רצונך להרחיב. כל טוב אש"ר |
|
||||
|
||||
קול קורא במדבר (לא לדורון. דורון לא רוצה אז לא. למישהו לא ידוע ואולי אפילו לאף אחד) נו מה לעשות, זה בכל זאת מדגדג באצבעות, אז אכתוב את זה וניפטר מזה. כשכתבתי על ה"גירסאות" בעניין טוב למות, לא התכוונתי דוקא לגירסה האהובה והפופולארית, על כי טרומפלדור הפצוע והגוסס שלח את רוצחיו הישר אל ערוות אמם ברוסית ובקווקאזית מדוברות. כוונתי היתה למשהו אחר שסופר פעם, נדמה לי שמפי הסופר ראובן קריץ: טרומפלדור וגרי הכירו זמן-מה (ימים, שבועות) לפני היום בו פרץ הקרב. טרומפלדור דיבר רוסית. גרי דיבר אנגלית. הם תיקשרו ביניהם בלשון היחידה המשותפת - הלאטינית. הלאטינית כידוע אינה שפה חיה, ואי אפשר להגיד היי-מה-נשמע-ווט'ס-אפ -דוק. אז הם ציטטו אהדדית פתגמים ומשלים, וטרומפלדור ציטט את הוראציוס: (משהו... שכחתי.. דולצ'ה אט דקורום... פטריה... לרשום ביומן: לצחצח מחדש את הלאטינית. לאטינית, עאלק) - מה מתוק ויאה למות למען המולדת. גרי היה כנראה חף מכל רצון לתרום להיסטוריה שיעור בהירואיות. הוא כנראה אמר אחרי כמה ימים למישהו את האמת לאמיתה - שטרומפלדור היה איש אמיץ וציטט את הוראציוס שאמר שטוב למות למען המולדת. אש"ר |
|
||||
|
||||
(נדמה לי שהזכרתי זאת כאן בעבר הרחוק): בספר "רציתי לשאול אותך, פרופ' לייבוביץ"', מעיד אחד הכותבים במכתבו אל הפרופ' כי טרומפלדור אכן אמר את הדברים. הציטוט המדוייק הוא: "בהזדמנות זו אספר על ידידי בר הלבב אשר לא נשא לשוא נפשו יוסף טרומפלדור, שסיכן נפשו להגנת יהודי רוסיה (בזמן הצאר) ולהגנת א"י, כשנפצע יצאתי להכניסו, כדור פילח חזי, כשהרופא גרי שאל לשלומנו אמר "טוב למות בעד ארצנו" אני וד"ר גרי שמענו, אין זו אגדה." (עמ' 286 בספר; העורכים השמיטו את שמו של הכותב, המזוהה כ"נ"'). אגב, ודאי שאפשר להגיד בלטינית "ווט'ס-אפ-דוק". Quid agis, medice? |
|
||||
|
||||
טל, בוקר טוב. בעבר הרחוק אני לא הייתי כאן (באתר שלכם). כן, הזכרת לי את הציטוט מ"רציתי לשאול...". וכן, יש עוד עדויות בעוד מקומות, בהבדלים טקסטואליים גדולים או קטנים. במקרה, הציטוט הנ"ל חשוד עלי (היה חשוד עלי כבר אז, כמה זמן אחרי שהספר יצא) כנובע בעיקר מכשל זכרון שמחמת גיל מתקדם. אין טעם שאסביר כי זה עלול לשעמם נורא. אבל כל העסק הזה היה מצידי לכל היותר תחת כותרת "גילגוליו של סיפור, עוד פרפראה קלילה", ובשום אופן לא תחת כותרת "בואו ננסה בפעם האלף לשחוט את הפרה הזאת". נחמד מאוד, הניסוי הקטן בלטינית (הבוקר החלטתי שנמאסה עלי האל"ף ששמתי אתמול ב"ל//א//טינית, אז היום אני הולכת בלי). נדמה לי שזה יצא לך לא כל כך ווט'ס אפ דוק אלא אולי משהו כמו "מה שמיעה, רפואי" |
|
||||
|
||||
בוקר אור. בין חסרונותי הרבים, איני דובר מילה וחצי מילה בלטינית. הציטוט מתבסס על הדף השימושי להפליא: http://www.bbc.co.uk/h2g2/guide/A218882%22 (טוב, לא באמת שימושי להפליא, אבל מאוד משעשע). |
|
||||
|
||||
ועליך דוקא שמעתי עד היום רק דברים טובים. ואם כבר התכנסנו כאן, אז כמו שאמרה הדודה - מה שלום האינגעלע? החלטתי שמותר לשאול שאלה משפחתית באופן חד פעמי, למרות שאתם אתר אינטליגנטי שדן בבעיות השעה. (מילא הלטינית, בזה אני אעמוד איכשהו. אבל לקות טוטאלית ביידיש זה מה שישבור אותי סופית) |
|
||||
|
||||
אבל את מעמידה אותי במצב לא נעים: מאחרים ביקשתי להפנות שיחות פרטיות לדואר אלקטרוני, והנה אני מנהל שיחת חולין ברבים (והיה מי שהתלונן כבר לאחר התגובה ה"אישית" הראשונה). "ולפי שהוציא את עצמו מן הכלל וכפר בעיקר..." |
|
||||
|
||||
ההודעה הקודמת לא נועדה לנזוף בך על ניהול שיחה קטנה ובלתי מזיקה על עניינים אישיים, אלא דווקא לתמוך בה, ויחד איתה גם בפתילים אחרים שאין בהם עניין לציבור הרחב, אבל הם אינם פוגעים באף אחד. אותם פתילים שאתה וחבריך העורכים נלחמים בהם מלחמת חורמה. כמה קוראים, לדעתך, עוקבים במלוא תשומת הלב אחר השיח של ד. פר עם סמיילי (שפט ללא דופי: עוזי)? ומה זה משנה? |
|
||||
|
||||
אוקיי, כמו שאמרתי: חד פעמי וזהו. בדיעבד אני מבינה שגם החד פעמי הזה היה מיותר. קבלו התנצלותי, כל מי שנפגע. אולי מחמת טירונותי הזועקת, לא תפסתי שהחוקים הם מובהקים ומוצקים. ובבניין הארץ ננוחם. |
|
||||
|
||||
ווילפריד אווון Owen משורר אנגלי מפורסם מאד שנהרג לקראת סיום מלחמת העולם הראשונה. השיר שזה שמו היה מאד מפורסם - האם לא סביר להניח שטרומפלדור יוצא הצבא הרוסי הכיר את השיר?. השיר נתפתח בשורות המצמררות Bent double' like old baggars under sacks, ומסתיים בשורותknocked-kneed. caughing like hags, we cursed through sludge To children ardent for some desperate glory, אשר לכתובת אימייל- אם את מחוברת לאינטרנט אז באופן אוטומטי סביר שיש לך כתובת, אולי את פשוט לא יודעת איך להשתמש בתוכנת דואל.
The old lie: Dulce et decorum est Pro patria mori. |
|
||||
|
||||
רון, בוקר טוב לא, לא נראה לי סביר שטרומפ. הכיר את השיר או בכלל שמע על אוון. בחינוך הרוסי לא גרסו חשיפה לתרבות האנגלוסכסית ולא לשפה האנגלית. בחוגי האריסטוקרטים/אינטלקטואלים הרוסיים דאז היתה הערצה לתרבות הצרפתית. סביר הרבה יותר שטרומפ. נחשף לדבר האמיתי - להוראציוס, ההוא מהמאה הראשונה (לא בטוח) לפנה"ס. גם גרי האמריקאי לא בהכרח פגש את הציטוט אצל אוון אלא דוקא במקור. באותם ימים כל תלמידי הרפואה בכל מקום חוייבו ללמוד קודם לטינית, כבסיס ללימודי ההמשך (הבוקר נמאס לי מהאל"ף שהכנסתי אתמול לתוך הל //א// טינית, אז היום גם אני, כמוכם, אלך בלי). הלטינית, כמובן, לא נלמדת בתשדירי טלויזיה חביבים נוסח מיסטר קשתן ומיסטר קפלן, אלא דרך טקסטים קלאסיים. היו אז גם רופאים שהיו משוחחים ביניהם בלטינית ע"מ להרבות כבודם ומוראם בעיני הפצייניטים פשוטי העם. לא שה"שיחות" האלה היו ממש שיחות במובן השגור של המילה, אבל הפציינטים האומללים לא ידעו... אבל בעניין הדוא"ל - אופס, אתה צודק ואני טמבלית. אני אבדוק את זה בקרוב. |
|
||||
|
||||
רון, בוקר טוב הקלדתי לך כבר פעמיים תגובה ובשתי הפעמים הופיע ''נקלטה בהצלחה'', אבל זה לא מופיע בתגובות, לא יודעת למה. אז אין טעם שאחזור על הכל עוד פעם. |
|
||||
|
||||
עכשיו זה כבר כן מופיע |
|
||||
|
||||
את נולדת כ"אמא של..." או שהיה היתה לך פעם זהות אחרת? |
|
||||
|
||||
אסתי, בוקר טוב אכן, זכורני במעומעם שפעם היו לי ניצני זהות אחרת. מן הסתם הם נתמסמסו בנסיבות שהזמן גרמן (ברצינות, לא באירוניה). מכל מקום, כאן באתר אני מזדהה כ''אמא של...'', פחות או יותר מפני שזה יכול לומר משהו לאחד מכם, אחד מחברי המערכת. ספק אם הנ''ל שם לב וזה גם לא חשוב. שלשום, כשנכנסתי, זה היה מצידי סתם מין בלון ניסוי קטן עם חיוך עצמי. |
|
||||
|
||||
ודאי שהנ''ל שם לב. |
|
||||
|
||||
לא רק ששם לב, אלא שאם לא היה שם לב היה סונט בך בנימוס לעבור לאימייל. |
|
||||
|
||||
(מזל. אני כבר חששתי שהאמא של האקסית שלי באה לאתר...) |
|
||||
|
||||
ייתכן שאתה צודק. ד"ר שלם היה היה גיאוגרף ולפחות לפי תלמידת בנו בסמינר למורים 1, הוא אכן קרא לו בשם זה ועל רקע זה התגרשה ממנו רעייתו. ויקיפדיה טוענת אחרת: נתן שלם [ויקיפדיה]. 1 אם כי לא שאלתי אותה אישית בנושא זה. |
|
||||
|
||||
למדת עם התלמידה ההיא בסמינר למורים? |
|
||||
|
||||
סביר להניח שהוא גדל איתה בבית. |
|
||||
|
||||
שלום. אני הנינה של נתן שלם. ואתה בהחלט צודק. סבא טען שאם ניתן לקרוא לילד דב/אריה וכיו"ב, ניתן לקרוא גם 'חמור', שזו חיה אינטיליגנטית הרבה יותר. סבתא רבתא ניהלה מלחמה ערה איתו, כדי שבנם לא יקרא חמור שלם :) לימים בנם קיבל את השם אליהו. |
|
||||
|
||||
לצערנו דורון עבר לעולם טוב יותר. (אבל תודה לך שהזכרת לי את הכותרת הטובה ביותר למאמר באייל אי פעם) |
|
||||
|
||||
מה דעתך על אנאגרמה, דובי סגן ירקן? או אולי תעדיף נקר ניג'ס? |
|
||||
|
||||
1 לא יודע לצטט אותך, אבל אני יכול לתת קישור לאחת התגובות (שלדעתי) הכי מקסימות כאן באתר:http://www.haayal.co.il/reply.php3?id=692&rep=39... |
|
||||
|
||||
לכבוד הוא לי. |
|
||||
|
||||
1 אני מאד אוהב את זאת: תגובה 37537 |
|
||||
|
||||
תגובה 29790 |
|
||||
|
||||
ראוי לציין כי הגיעה העת לתקן את הכותרת של אותה ידיעה חדשותית, המופיעה לעיתים תכופות ברשימת הסיפורים שלא נס ליחם. |
|
||||
|
||||
התעריף של המציע את דעתו הוא my two cents, אבל המבקש לדעת במה הוגה זולתו מציע רק penny for your thoughts. |
|
||||
|
||||
מקרה קלאסי של שוק של מוכרים - ההיצע כנראה גדול מהביקוש. |
|
||||
|
||||
לא ממש. הסנט הוא אמריקאי והפני הוא אנגלי. פני אחד שווה 1.6 סנט. כך שבקירוב, תעריף הקניה והמכירה אינם מאד שונים זה מזה. אבל אם אני קונה רעיון ומוכר אותו אני מרויח 0.4 סנט בכל פעם. מיליון רעיונות יכולים להניב תשואה נאה של $4,000. |
|
||||
|
||||
סנט באמריקאית נקרא פני. טל, איך נפטרים מכתובת האימייל שמופיעה כברירת מחדל בכל תגובה? אין לי חשק להתחיל מחדש את מסכת spam הוירוסים, במקרה שאשכח למחוק אותה |
|
||||
|
||||
טל הפעיל איזה צ'ופצ'יק חדש באייל, שלא מאפשר (נכון לעכשיו) לבוטים ללקט כתובות ממנו. משהו עם ג'אווה. לא יודע. לא מבין. נסה להעביר את הסמן על השם שלי, ותראה שלא מוצג שם ה-mailto:dubi@haayalSPAM.co.il הנורמלי, אלא משהו קצת שונה. |
|
||||
|
||||
נכון. אבל אני חושש שזה רק שאלה של זמן עד שהסורק האלמוני יעלה על הצ'ופצ'יק. |
|
||||
|
||||
הסר דאגה מליבך. כעת כשמנגנון להגנה על כתובות קיים, יהיה קל יחסית לעדכן אותו מפעם לפעם, ולהקשות על בני העוולה. כל תיקון ישפיע גם רטרואקטיבית. בכל מקרה, אני בספק אם ''הסורקים האלמונים'' יטרחו לנסות להתגבר על צ'ופצ'יקים מסוג זה בעתיד הקרוב. יש להם מספיק מה לאכול גם ככה. |
|
||||
|
||||
כן, אבל הוא גם יעיק על המשתמשים, שינסו לשלוח אימייל לכתובת שהם קיבלו מהאייל, והוא יחזור אליהם עם הודעת שגיאה. אני יודע שאני לא מסתכל בד"כ על הכתובת שאני מקבל מאתרים לפני שאני לוחץ על "send". הפתרון שמיושם באייל פותר את הבעיה הזו. |
|
||||
|
||||
לא הבנת אותי. 'סתכל על הכתובת שלי עכשיו. |
|
||||
|
||||
אמממ... אין לך כתובת. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
? |
|
||||
|
||||
נסה ותהנה. שים רווח אחד בכתובת והיא תעלם בתגובה (עד אתמול הכתובת היתה עוברת כרווח אבל כנראה שטל שינה משהו) |
|
||||
|
||||
אני לא בטוח שהבנתי למה כוונתך. להוסיף רווח לכתובת, או כתובת שאינה אלא רווח יחיד? |
|
||||
|
||||
ומה זה נותן לי? בשביל מה אני צריך לכתוב כתובת שלא מופיעה בשום מקום? |
|
||||
|
||||
בשביל להיפטר מהכתובת כך שאין חשש שנשכח למחוק אותה. אחרי פעם אחת ששמים שם רווח נפתרים מהתלאה הזאת. שנאמר : רווח - [ו]הצלה היה ליהודים. (מר לבשן מוזמן לתקן את הטעות הקטנה בציטוט). |
|
||||
|
||||
מאחר שאתה יודע בעצמך שיש טעות, אתה מתבקש ללכת לחפש לבד ולא להתעצל. |
|
||||
|
||||
חוץ מזה: נפטרים ולא נפתרים. סתם ככה לא הייתי מתקן, אבל קראת לי. |
|
||||
|
||||
אשר זה ההזמן לרכוש צג ברייל זה עוזר לשגיאות הכתיב |
|
||||
|
||||
אתה כל הזמן מציע לאנשים לקנות צגי ברייל... |
|
||||
|
||||
לא ממש אני עד היום משלם את החובות של ה30000 שח על הזבל ההוא |
|
||||
|
||||
אבל ככה הבעיה נפתרת. יש דברים שרק כשהם נפטרים הם נפתרים. |
|
||||
|
||||
אני לא יודע מה הסטנדרטים שלך, אבל בדרך כלל תשואה של 20% נחשבת לאטקרקטיבית1. 1דווקא רעיונות, שלא במסגרת הקצה הזה של הפתיל הזה, מצטיינים במתח רווחים אדיר - למשל, מחיר דיסק הוא פי שמונים מהעלות. |
|
||||
|
||||
היי הפוטל מצויין הוא אפילו נגיש לעיוורים |
|
||||
|
||||
אני דוקא מכיר עיוורת שעובדת בסלקום. כשהייתי נוסע לאוניברסיטה באוטובוס היא הייתה עולה עליו כל בוקר. |
|
||||
|
||||
ליאור אני לא יודע אם לבכות או ליצחוק דיברתי על אתר האינטרנת של החברה ולא על האתר הפיזי בהרצליה |
|
||||
|
||||
אבל אני דוקא צחקתי מקריאת ההודעה שלך :-) ההודעה שלי אמורה הייתה להצביע על אירוניות מסויימת...אשתדל להיות מפורש יותר בפעם הבאה... |
|
||||
|
||||
אבל זה עדיין משעשע |
|
||||
|
||||
פגשתי אותך באתר "חבר'ה" וכתבתי לך שם הודעה ועכשיו קראתי את כל התגובות על המאמר שלך ב"האייל". מדליק. אני לא מחדשת כלום בהודעה שלי. לי עצמי די נמאס שאומרים לי:"וואו, התגברת, הצלחת" וכו' וכו'. (אני לקוית שמיעה) כי זה נשמע כאילו אני כל החיים שלי אצטרך לעבוד קשה ולהוכיח את עצמי וזה נורא קשה ומתיש אותי, שאני מוותרת ורק כשזה ממש עקרוני אני עושה משהו בעניין. ד"א שלום דובי! זוכר אותי מהאודיגו/אייסי? לא? לא נורא. |
|
||||
|
||||
אל תוותרי. זו כבר קלישאה אבל בלי להיאבק על מה שאת רוצה, לא תתקדמי בחיים. חרשים (ועיוורים) רבים לא מגיעים לאוניברסיטה, אך מבחינה מעשית כל אחד שמגיע ''שווה יותר'' מסטודנט רגיל עם אותו ממוצע ציונים, שכן הסטודנט הנכה חייב להשקיע יותר. |
|
||||
|
||||
האמת שהשם שלך מוכר, אבל לא יותר מזה. מוכן להזכיר לי? אולי מהאודיגו? |
|
||||
|
||||
היי אני בהחלט זוכר אותך ואני אשמח מאוד לדבר ראיתי את מה שכתבת בפורום עוזיאל וזה ממש עשה לי את היום צרי קשר גידי |
|
||||
|
||||
יש לך חוש הומור משגע!!!! צחקתי צחקתי תוך כדי קריאת הכתבה. מחפשת נהג. אתה פנוי? |
|
||||
|
||||
שלום גילה עשית לי את היום לפני כמה שבועות יצאתי אם משהיא שממש לא אהבת את חוש ההומור שלי היא טענה שזאת מין דרך פסיכולוגית מעצבנת שפיתחתי והיא לא הבינה שממש נוח לי עם העיוורון ושאני לרוב משועשה מאוד מתגובות של אנשים ואין כמו ציניות לגבי הצאת העבודה אני טס בעוד שבואיים לשבועה וחצי בהונגריה פראג ודרזדן אבל אני לא יודעה מה ההיה כי אין פראג ואין דרזדן את יכולה לילוח לי אימיל אישי אם ותר פרטים רק תכחי בחשבון שאין לי רישיון על רחב כבד ג |
|
||||
|
||||
במשך שנות האינטרנת שלי ניסיתי לצוטת וגיליתי ש ה אי סי קיו לא ממש נדידותית לעיוור הממוצע הורדתי איזה סקריפט שאמור לעזור וזה לא ממש עובד ל MIRC הצלחתי להיתחבר בדוס ועד היום אני עושה את זה בטלנט בדוס גיליתי שהדבר היחידי שאני יכול לעבוד איתו לפי אדויות עיוורים בעולם זה MSN אז ניסיתי לבין איך זה עובד וזה עובד לא רע ביכלל אז אם יש מבין קוראי האייל משהוא שמחובר ל MSN או רעיונות ל סביבות צט אחרות אשמח אם הוא יגיב או באייל או שינסה ליקרו לי בMSN כתובת ההוט מייל שלי למסן היא giditull@hotmail.com נא לא לישלוח אימילים להוט מייל כי אני לא קורא אותו אימילים לשלוח לי ל כתובת שיש באייל
|
|
||||
|
||||
כתבה מדהימה, אני לא מכירה אישית אך הרגשתי צורך להגיב, לפי דעתי גידי,אתה בחור מדהים והכתבה היתה ממש ממש מרגשת. קראתי את התגובות כאן ואני חושבת כמו גילה שיש לך חוש הומור ופשוט אהבתי. :-) מאחלת לך שנה טובה ומתוקה |
|
||||
|
||||
א. לשרת בצבא. לשמש דוגמא לרבים שאינם מבינים שאפשר לחיות עם עיוורון. הם לדעתי יכולים ללמוד מאתנו ציבור אנשים עם מוגבלויות שונות שצריך לראות את מחצית הכוס המלאה ולא הריקה. תודה ששתפת אותנו בחיים הנפלאים שיש לך. לגבי הספרייה לעיוורים אנסה לבדוק עם יש משהוא שיכול להקריא ספרי מדע בדיוני. אם תהיה לי תשובה איידע אותך. כמו כן אביא את נושא העלויות הגבוהות של מערכת המיחשוב לישיבה הקרובה בה אני אמורה להשתתף. בברכת חזק ואמץ, שנה טובה אתי מנהלת פורום זכויות ומוגבלות (נכים) בתפוז. |
|
||||
|
||||
היי גידי, אני לא בטוחה שאתה זוכר אותי, אבל בכדי לרענן את זכרונך כחודש אחרי ההופעה של טאל, שלמרות שהיו לי כרטיסים הייתי עם 40 מעלות חום, ראיתי אותך על האוטובוס של קו 25 בדרך לגן העיר, ושמעתי אותך מזכיר על הפלאפון את ג'אטרו טאל, אני ישר קפצתי כי אני מטורפת עליהם (לא כמוך עדיין) ואז דיברתי איתך כל הנסיעה והלכתי איתך חלק מהדרך כדי להמשיך את שיחתנו. בכל אופן לא האמנת לי שאני אז הייתי בת 16. לא משנה, לא מזמן הצטרפתי לפורום של רוק מתקדם, ומיד זיהיתי אותך בתור המטורף של ג'אטרו טאל, בכל אופן קראתי את המאמר שלך מתוך עיניין וגם כי רציתי לדעת מה שלומך. רחל |
|
||||
|
||||
בטח שאני זוכר אותך את גם שרה או מנגנת אני זוכר אותך בודאות ואני חיב לציין שמאוד הופטעתי מהידע המוסיקאלי שלך ולא רק בנושא טאלל אשמח אם תשלחי אימיל ונדבר |
|
||||
|
||||
לגידי שלום רב! קוראים לי ליאת לוי, קראתי את המאמר שלך על חייך כאדם עיוור, ויש לי כמה דברים לכתוב, אז ככה:קודם כל, כל הכבוד על האומץ שבעצם פירסום הסיפור, אני חושבת שזו לא בושה להיות מוגבל ו/או נכה. [אני מדברת מנסיון, כי גם אני מוגבלת, אני בחורה עם C.P. שיתוק מוחין, אבל אני בחורה רואה]. למוגבלים במדינת-ישראל יש בעיות רבות, ואתה מנסה להביא חלק מהן מנקודת מבטך בתור אדם עיוור. ועכשיו יש לי שאלה את הכותרת של סיפורך אתה נתת? אני חושבת שזוהי כותרת מאוד מתאימה למאמר מסוג זה. ממני, ליאת לוי. |
|
||||
|
||||
בזמן כתיבת המאמר דיברתי ארוכות אם טל כהן מתכנת האתר והכותרת איך שהוא הופיעה אני לא זוכר מי או איך זה עלה קודם כי בדרך כלל בשיחות האלה גם פטרנ בעיות תכמיות וגם הינו עשוקים בלהשתנן כשות אני לא זוכר אם זה היתה הברקה של טל או שלי אבל זה עלה בשיחה משוטפת השם בהחלט מתאים עד מאוד בכלל כול פעם מפטיעה אותי לגלות שאנשים אהבו את המאמר אני כתבתי אותו בנשימה אחת אם 70000 שגיאות כתיב אבל זה יצא בטיבעיות אני גם מדבר כךה לא בשגיאות אבל בשטף והומור חולה שמחתי שאהבת את המאמר |
|
||||
|
||||
ההברקה שייכת לאחד מחברי המערכת האחרים (דובי, כמדומני, אבל יתכן שאני טועה). |
|
||||
|
||||
למיטב זכרוני הכותרת נולדה כך: כשראיתי את המאמר של גידי בחדר המערכת שלחתי הודעה בדואל המערכת, שבה התייחסתי לסגנון כתיבתו של גידי; ציינתי שזה סגנון בעל פשטות מרעננת ויש בו ישירות מן הסוג של "ואט יו סי איז וואט יו גט" (WYSIWYG)... ודומני שזה היית אתה, טל, שענית בערך כך: "מממ... אני חושב שאפשר להשתמש בזה לכותרת." |
|
||||
|
||||
את זאת (דיון 1088) לא הבנתי, [היא בטח קשורה לאיזה ספר שלא קראתי, או לסרט שלא ראיתי (אגב אם היו משחקים כאן את משחק ההשפלה על סרטים במקום ספרים הייתי לוקח בגדול), או משהו] וזאת (דיון 1050) מקבלת לדעתי ציון נכשל, בכל קנה מידה של דו משמעות כלשהי. |
|
||||
|
||||
''המונית שאהבה אותי'' הוא פרפרזה על ''המרגלת שאהבה אותי'' - אחד מסרטי ג'יימס בונד. |
|
||||
|
||||
ועל זה גם מתבסס "המרגל שתקע אותי"? |
|
||||
|
||||
מתוך הנחה שמדובר בתרגום העברי ל"The spy who shagged me" (ואני מאוד מקווה שאני טועה), אז כן, זה המקור. |
|
||||
|
||||
תודה על תגובתך, ענית בה על כל שאלותיי, באמת כיף לקרוא את מאמרך כל פעם מחדש, שנה טובה, ממני, ליאת לוי. |
|
||||
|
||||
ליאת יש לי כמה שאלות אם את עדין עוקבת אחרי המאמר הנל נא שילחי לי אימיל גידי |
|
||||
|
||||
פשוט מדהים. זה כל מה שיש לי להגיד. נהניתי לקרוא והורשמתי. מסוג הדברים שאתה יודע שקיימים סביבך, ובכל זאת אתה מופתע כשאתה נחשף אליהם מקרוב, כאילו שזה מעולם לא היה קיים... יש לי שאלה אחת: מה דרוש מאתר אינטרנט כדי להיות ידידותי למשתמש העיוור, ואם זה לא כולל קול, אז למה אי אפשר לכתוב תוכנה/סקריפט שיתרגם אתרים לגרסה ידידותית למשתמש העיוור ? (מה לעשות, אני Web Scripter שמריח אתגר מחשבתי...) |
|
||||
|
||||
קשה לעשות זאת ע"י script, משום שישנם שיקולים רבים ושונים שלא ניתן לבצע ע"י תוכנה. חלק מהדברים, כמובן, הם פשוטים ומידיים: הסרת כל התמונות והחלפתן בטקסט מתאים (אם יש כזה). אבל יש גם דברים אחרים. למשל: 1. המנעות מקישורים מיותרים. 2. המנעות מטקסטים מיותרים. כל "overhead" של טקסט שאינו מהותי מבחינת המשתמש מהווה הצקה. דוגמא? רשימת המדורים שבראש העמוד הראשי היא נוחה ושימושית (או לכל הפחות, לא מפריעה) למשתמש הרגיל. רשימה זו לא מופיעה בגרסת הברייל (ליתר דיוק, היא בתחתית העמוד). 3. המנעות מתלות באפקטים ויזואליים, גם אם הם נראים "מובנים מאליהם" ולא תלויים בגרפיקה. למשל? הזחת התגובות באייל. (למען האמת טרם "פיציתי" את גידי על העדר ההזחה ע"י תחליף ראוי לשמו, פשוט משום שטרם מצאתי פתרון ראוי). כל אלה (ועוד) הם שיקולים שקצת קשה לקבל בעזרת script מסוג "קלט: אתר רגיל, פלט: אתר ידידותי לעוורים". |
|
||||
|
||||
הבנתי. אבל למרות זאת משתמע מדבריך שיש משהו שאפשר לעשות. תמיד יש דברים שמשחקים לטובתנו. הרי אם אתר מסויים הוא פשוט - אז הוא פשוט גם לצורך העניין הזה. ואם הוא מסובך, אז מי שבנה אותו מן הסתם השתמש בטבלאות ושאר מיני מבנים HTMLים כדי לפשט אותו בשביל עצמו. ככה למשל אתה יכול לבנות איזושהי פונקציה שתכריז על קטע טקסט שמוזן אליה עד כמה הוא מכיל מידע, ועד כמה הוא מכיל קישורים. ולפי הציונים האלו להציג את החלקים השונים של המסמך על המסך. ואז אתה מפרק את המסמך לתת-חלקים שלו - טבלאות, טפסים, Divים וכו וכו ומדרג כל חלק בנפרד. ככה מהר מאוד רשימות קישורים למיניהן ירדו לתחתית הדף. בקשר לפירוק של HTML לגורמים, יש לי כבר אוסף פונקציות מוכן (ב PHP). בעצם אם כתבת את הקוד של גידי בצורה יחסית גנרית, אז אפשר לשלב את זה ולהוציא אב טיפוס פרימיטיבי ומחוספס בתוך עניין של שעות. מכאן והלאה זה עניין של ניסיון. |
|
||||
|
||||
את הדברים הפשוטים עושות תוכנות סטנדטיות (לעיוורים) שגידי משתמש בהן. אני לא כתבתי כל קוד, אלא יצרתי (בעזרתו של ערן בילינסקי) ''סקין'' חדש לאייל, המותאם לעיוורים. |
|
||||
|
||||
האמת שאני חיב להודות לטל ולערן אל העבודה המדהימה כי מאז שהתחלתי להסתובב באייל מעבר למאמרים ולסקרים שאני קורא עונה ומצביעה זה נתן לי כלים להתמודד אם אתרי אנטרנת אחרים ברגע שהם כתובים לי כמו שצריך אז אני לומד לשחק אם זה לאחרונה השתלתתי על הפורומים של תפוז גיליתי כשאני רוצה ליקרוא הודעה מסוימת אני צריך להקליק על הודעה אחת מעל ההודעה שאני רוצהה אתר שממש הצלחתי למשל להשטלת עליו בלי בעיות זה האתר של חברה הבעיות היחידות הם שיש המון מידע לא חשוב למעלה ואם אני מחפש משהוא לוקח לי שתי דקות עד שאני גורר למתה את המידה הלא רצוי עוד משהוא קטן באתר של תפוז שיש בו את הפורומים חבר שלי אמר לי שאני מפספס את כול הפירסומות של בירה טובורג זה המקום לפנות לחברת טובורג ולהגיד להם שבגלל שאני לא רואה את הפירסומות אני חושב שמגיעה לי פיצוי ארגז בירה אחת לשבועה כדי שגם אני יוכל לההנות מהפירסומות שלהם באופן מסוים אגב חבל שאתם לא מיצרים את גינס היא יותר טובה דוגמא לעוד אתר מצויין מכול הבחינות ובעיתי מבחינה אחרת זה האנונימוס האתר שירה שלאייל יש איתו שיטוף פעולה המסך של האתר ניראה מצויין אני חכול להכנס לכו ל אחד מהירים אבל אני לא יכול ליקרוא את השירים כי הם מנוקדים ואין את השמנים הנל בבריל |
|
||||
|
||||
היי שלח אימיל לטל אני לא זוכר איזו עברית צריך הנושא מורכב אם אתה רוצה לשבת על זה ברצינות שלח לי אימיל ונחליף פרטים |
|
||||
|
||||
גידי שלום, מה שלומך? ברצוני לשאול אותך, האם אתה יודע מה זה מחלה "תסמונת אשר"? מותר לקויות הראייה לנסוע במכונית? בתודה מצפה לתשובה טלי לוי |
|
||||
|
||||
שלום לצערי אין לי שמץ של מושג בנושא ממש שמץ אבל אני שמעתי על אנשים אם עין אחת שנוהגים גם בנושא הזה אני לא יכול להעיד יש לי ידידה שהיא לבקנית משהוא והיא לקוית ראיה והיא פוחדת לעלות על הכביש אני לא ממש יודע אם זה כתוצאה מלקות הראיל או אם זה כתוצאת פחד נהיגה אני מיצטער שלא יכלתי לעזור |
|
||||
|
||||
שלום שוב אולי זה יעזור לך תשאלי את נורית פלג ואם את תצתרכי עוד עזרה יש לי רעיונות שלחי לי אימיל |
|
||||
|
||||
האייל הזקן במאמרה של איילת על הימים הנוראים שאל אותי המון שאלות בנוסח איך אתה רואה צבעים מהזה אדום בשבילך ועודכ שהצעתי ליקרוא את המאמר הוא אמר שהוא קרא אבל אין לו זמן ליקרוא את התגובות וגם אין לו זמן לחפש לפי מלות מפתח אז אמרתי לו שאני לא ממשיך את הדייון במאמר של אילת ולכן אני עונה פה תשובה קצרה וענינית כן אני יודעה מה זה צבעים קשה להסביר איך ומה כלפי החוץ אני לא הולך אם כלב נחיה כי אני רואה בטיפול הרבה יותר מטרד ואת שאר התשובות אתה יכול למצוא בתגובות למאמר חוץ מיזה למה אתה קורא לעצמך האייל הזקן כמה זקן אתה ואנחנו מאמינם שאין אנשים זקנים אתה too old to rock and roll and too yung to dide ian anderson
|
|
||||
|
||||
תודה על תשובתך ! לשאלתך למה אני קורא לעצמי אייל זקן: אני זקן במובן חכם. |
|
||||
|
||||
אני בטוח שיש כמה אנשים שיחלכו על זה |
|
||||
|
||||
האם אתה מתכוון לכך שיש כאלה החושבים שאני לא חכם ? |
|
||||
|
||||
כן אבל אני יכול להרגיעה אותך על כול אדם באשר הוא אדם יש כמה אנשים שחושבים שהוא לא חכם ועדיף אם הוא היה מת בשואה גרעינית |
|
||||
|
||||
גידי, נער הייתי וכבר אינני. מה שאני יכול לומר לך הוא, שאין זה משנה אם חושבים שאתה חכם או טיפש. העיקר הוא שחושבים עליך. |
|
||||
|
||||
כמו שנאמר פעם לא משנה מה תכתוב עלי בעיטון רק תכתוב את שמי נכון בלי שגיאות |
|
||||
|
||||
סתם מתוך סקרנות, מה אתה חושב על הסיפור הבא שלי (מבחינת הצגת תחושותיו של עיוור, מה שאני לא, כמובן. רק עיוור צבעים, אבל זה לא נחשב): (אני לא יודע אם סטייג' מותאם לעיוורים, אז אם לא, שלח לי אימייל, ואשלח לך את הסיפור כקובץ וורד). |
|
||||
|
||||
היום בבוקר קיבלתי אימייל ממכרה, שהודיעה לי שמצאה פיתרון שיכול להחזיר לי את ראייתי. היא ספרה בהתלהבות שישנו עיוור שהתחיל לראות, ושהוא כתב על זה יומן. לאימייל היה מצורף טקסט שנראה לי מאוד מוכר...לא, זה לא היה המאמר תחתיו נכתבת התגובה הזו, אלא הסיפור הנ"ל (ללא שם המחבר): עכשיו אני רץ לחפש את הרופא שטיפל בו. |
|
||||
|
||||
יומן אמיתי, ממש מרתק, של אדם בשם מייק שהתעוור בגיל 3 והושבה לו ראייתו באופן חלקי באמצעות השתלה חדשנית של "תאי גזע". כך, למשל, מייק מספר שכעת, כשהוא רואה, קשה לו לנהל שיחה פנים אל פנים, כי הוא רואה את תנועות השפתיים, את עפעוף הריסים, תנודות הראש וכו'; וכל "ההמולה" הזאת - שפיקחים כה רגילים אליה ולמעשה מתעלמים ממנה - ממש מפריעה לו להתרכז בדברים שנאמרים לו, וכדי להאזין הוא עוצם את עיניו ומסלק את "רעשי הרקע האלה", את המידע החזותי... לקטעי היומן ב"גרדיאן": |
|
||||
|
||||
זולטן טוריי, פסיכולוג אוסטרלי (ממוצא הונגרי) שהתעוור בגיל 22 בתאונה כשעבד במפעל כימי, התעקש "לשמר" את הראיה המנטלית שלו. הוא המשיך לפתח ולטפח את הדמיון הויזואלי שלו למרות שהרופאים יעצו לו להתאמן ולפתח את הדמיון השמיעתי. הוא הצליח ליצור לעצמו "מיפוי מנטלי ויזואלי" מפותח ביותר. יום אחד השכנים שלו הזמינו משטרה כי הם ראו אותו על הגג של ביתו. הוא עסק בתיקון הגג, בלילה. גידי, אתה יכול לספר מנסיונך על ה"כוח המדמה" הויזואלי והשמיעתי שלך? |
|
||||
|
||||
אני זוכר שקראתי שעיוורים שראייתם הושבה מתקשים אפילו לזהות צורות גיאומטריות שהיו מוכרות להם ממישוש. יכול להיות שאמיתות הכתבה מפוקפקת? |
|
||||
|
||||
ליפני כ8 שנים מצאו חלכים חיים ברשתית שלי והכניסו אותי דחוף לניתוח השטלת כנרית כי חשבו שזה יפטור בעיות לא באופן מלא אבל משהוא. הקרנית שלי היא של בחורה שנהרגה בתאונת דריך כך שבימים אלה יש עברים נשיים בגוף. הניתוח היה מסובך בזמנו וערך כ7 וחצי שעות ובמשך תקופה ציפו שמשהוא ישתנה אני זוכר שבאותה טקופה היתה לי חברה וכשהינו במצבים אינטמים תמיד אמרתי לה בצחוק שבידיוק עכשיו אם היתי יכול לחזור ליראות משהוא זה היה מגניב היא תמיד פחדה שאם זה יקרה אז אני יקום וילך דוקא עכשיו כי נקודת השיפוט שלי תישתנה. בכל אופן זה לא הסיפור ואם אותה הבחורה העניינים ניגמרו בצורה הרבה יותר קשה הסיפור הוא שבאמת עשו לי מאיין הכנה שהדברים עלולים להישתנות ואז היו לי המון מחשבות פילוסופיות איך זה יההיה להיסתכל עת התפוח שאני אוכל האם אני בכלל יזהה שזה תפוח? או ואו סוף סוף אני אוכל ליראות את הפנים של ההורים שלי שזה אולי הכי חשוב כי ההורים שלי מאד מבוגרים וחשוב להם שאראה אותם. עוד כשהם חיים ונורא היתלהבתי שאוכל ליקרוא תוים וכל ספר שארצה בלי לההיות תלוי באנשים. הנס הגדול לא קרה כמו שאתם יכולים לנחש או כמו שחלכחם שפגשתם אותי מודעים לעובדה שאני לא רואה אותכם במיקרה של כמה אנשים זה אפילו יתרון. אני לא יודע אם איתאכזבתי שזה לא הצליח כי בכל ניטוח כזה יש סיכוי שזה לא יצליח. אני חושב שיותר היתעצבנתי על חצי שנה שבה שכבתי בביית מנוטרל לגמרי היתי חיב לישכב רק על צד אחד כדי שהקרנית תדבק למקום והיתי על מורפיום דפוק ומסטול לגמרה חצי שנה אולי זה הציל אותי מחלק מהחוויות והאכזבות שעברתי באותה תקופה. זה לא היה קטע כמו בסרטים שכאילו הורידו את התחבושות ו כל יום הורידו לי את התחבושות בגלל טיפות וטיפולים אבל זאת היתה תקופה מאד קשה חצי שנה לישכב בביית ואו אנשים שמקירים אותי יודעים שאם אני יומים בביית אני על סף שיגעון הדבר הראשון אגב שעשיתי כשאמרו לי שאני יכול לצאת מהביית היה לעלות על האוטובוס לאוניברסיטה ואז להגיד מה אתה אידיוט חצי שנה סבלת ועכשיו אתה הולך לאוניברסיטה נסעתי לדיזינגוף שם עוד היתה פעילה חנות בשם פיקדלי זל. וקניתי את SONGS FROM THE WOOD של JETHRO TULL ולא אספר לכם על ההיתרשמות ההיסטרית שטקפה אותי בפעם הראשונה ששמעתי את האלבום המיוחד הזה כל כך עבורי אולי גם בגלל שחצי שנה חכיתי לרגע שאוכל ליקנות אותו ואכלתי ארוכה מדהימה אני היתי עם רטיה על העיין אני זוכר שכשהיתי עם רטיה אנשים פחות ניגשו אלי ויותר התרחקו. ואו יצא לי ממש תגובה ארוכה כדי שאני יאשר את זה מבלי ליקרוא כי אז אני יסים לב לשגיאות הכתיב יתבאס ולא אשלח. |
|
||||
|
||||
גם אני קראתי את זה. אלו מחקרים שנעשו כבר לפני כ 70-80 שנה שבדקו את כשרי הראיה של אנשים שעברו ניתוח להסרת קטרקט. ניסויים דומים נערכו בחתלתולים (נדמה לי) שהלבישו להם משקפיים מיד עם היוולדם אותם הסירו אחרי שהם גדלו. המסקנה היתה שכנראה גם אצל חולי הקטרקט וגם אצל החתלתולים המסכנים לא התפתחו קשרים סינפטיים מסוימים בגלל חוסר בגירויים ויזואליים. אגב, הניסוי הזה תאם את מה שלוק כתב על הקשר בין למידה חושית לפיתוח תפיסה מנטלית. |
|
||||
|
||||
אז בעצם השאלה היא אם מישהו בגיל שלוש כבר פיתח את הקשרים הסינפטיים האלה - או אם שנים של עיוורון מתירים אותם. |
|
||||
|
||||
"טכנולוגיה חדשה תאפשר לעיוורים לחוש לראשונה גם תמונות וגרפיקה שמוצגים באתרי אינטרנט, והכל בהשראה של צעצוע" (http://net.nana.co.il/Article/?ArticleID=43948) |
|
||||
|
||||
וירטואלית דרך האינטרנט" זרוע מכנית מתרגמת נתונים המועברים באינטרנט לתחושה פיזית של האוחז בה |
|
||||
|
||||
קראתי באיחור את הכתבה ומאד נהניתי, מזמן סיקרן אותי 'לשוחח' עםעיוור ולהבין את עולמו, אבל כמובן זה לא לענין להתחיל לתחקר עיוור במעבר חציה או באוטובוס... לגבי עזרה, ניתן לדעתי להציע לך: בקטע של שגיאות כתיב הן אצלך שיטתיות: למשל אתה מחליף ת' בט', ק' בכ', ע' בא' וכד'. כלומר אותיות שנשמעות דומה. נראה לי שרב השגיאות הן לא אי ראיית המקלדת או הטקסט שהקלדת, אלא ש'התרגלת' שמלים מסויימות כתובות כך ולא אחרת (אולי עקב אי קריאה מספקת), ואת זה ניתן לתקן: פשוט לעבור על המאמר ולהעיר לך, יכול להיות שמדובר במאמץ לצלם מחדש את כל המלים, ואולי המאמץ לא ראוי בעינייך, מכל מקום הנה דוגמא למשהו שניתן לעזור לך בו, אם רק תרצה. דוגמאות: - מתנדבים ולא מיתנדבים, מקלדת ולא מיקלדת: בד"כ (אולי תמיד?) יש חיריק חסר ולא מלא בתחילת משפט. - מוסד ולא מושד. שמה ולא סמה. מעסיק ולא מעשיק: יש לך נטיה להחליף ש' בס' ולהיפך. |
|
||||
|
||||
גידי, אני לא כל כך מסכימה עם הצתה מאוחרת. לדעתי אין טעם שתתחיל להתעסק עם שגיאות הכתיב. ובייחוד בצורה שהצתה מאוחרת מציע/ה - זו עלולה להיות עבודה סיזיפית שתבזבז המון זמן. גם אני חשבתי פעם שחשוב לתקן את שגיאות הכתיב של כל העולם. דעתי השתנתה מן הקצה אל הקצה. מבינים מה שאתה רוצה לומר, וזה מה שחשוב. ובמקום להתעסק עם השגיאות, יש לך דברים הרבה יותר חשובים (בעיקר המוסיקה) להקדיש להם את זמנך ואת האישיות המדהימה שלך, שהיא מדהימה בלי קשר להיותך עיוור. אתה מושלם בדיוק כמו שאתה. |
|
||||
|
||||
או קי אז כך חלק ממה שהוא אומר נכון וחלק לא פשוט חלק מהעניין נובעה מזה שאני לא קורא את מה שאני כותב והחלק השני זה בגלל שרוב הספרים שקראתי היו מוקלטים ואני לא יודעה איך כותבים חצי מהמלים . תודה לך אופליה אני במשך שנים נסיתי לטקן את הבעי הזאת אבל לא הצלחתי אני חושב שאני אשתדל להשאר כמו שאני מוזר ביזארי ציני ומטורף שמתנהג לא יפה בהופעות חיות יועידו גלבץ ואיזי ואולי גם עדי יכולה להעיד על כך לגבי עזרה הכי חסר לי זה נגישות לחומר כתוב. |
|
||||
|
||||
"נגישות לחומר כתוב" - אתה מתכוון כתוב ברייל ? איך אפשר לשפר נגישות זו? להגדיל מספר הספרים בספריה לעיוורים? [לא לגמרי קשור, אבל כסטודנט חובב לפילוסופיה מצאתי כמה טקסטים מוקלטים באתר של הספריה לעיוורים, בתחום. אם נגמרו לך הספרים של מדע בדיוני אתה יכול להתחיל להתעניין בפילו' שזה קרוב, אני ממליץ על 'הגיונות' של דקארט בתור התחלה] "אשתדל להשאר כמו שאני .... " - אופליה, אני לא חושב שגידי הוא 'אישיות מדהימה', עם כל הכבוד, הוא בן אדם רגיל, מוכשר כמו רבים אחרים, שנולד עיוור אבל למזלו במשפחה נכונה, שדחפה אותו (כמו שצריך) להשתלב בחברה. גידי, אני מעדיף 'שונה' על 'מוזר' כי אכן אתה כנראה מתנהג שונה (גם סטיבי וונדר אגב) כי זה נכפה עליך, אבל זה לא מוזר כי אנחנו מבינים את הסיבות, זה דומה לחומר הכתוב שלא קראת: אין לך את היכולת 'לצלם' מלים או דפוסי התנהגות של אנשים אחרים, ולהעתיקם אלייך, ומכאן שונות מסויימת בהתנהגות ובכתיבה. לגבי 'חישובי הכדאיות' - לא בטוח שהמאמץ לא שווה, וכאמור פה יש אפשרות לקבל עזרה, אז מפעם לפעם, מילה פה מילה שם, זה בכלל לא אסון לקרוא את הטקסט כמו שהוא היה כתוב, פשוט תמיד יש מקום לשיפור, ובעיקר הבעיה היא בכללים דקדוקיים ולא באוצר מלים. (יודעה => יודע, נובעה=> נובע, אין ה' אחרי ע' בסוף מילה ) אגב אתה יכול לקרוא את מה שאתה כותב, השאלה אם תוכל לתקן את עצמך. |
|
||||
|
||||
מר הצתה מאוחרת, בימים כבדים שכאלה, מעט קלילות לא תזיק. כשכתבתי "אישיות מדהימה", לא התכוונתי שהקורא חייב להתיישב בחברתם של חמישה שישה מילונים עבי כרס ע"מ לברר באופן מדויק לחלוטין את משמעות המילה "מדהים". התכוונתי למילה זו לאו דוקא בהוראתה המילונית אלא באופן השימוש היומיומי בתקופה האחרונה. בנות התשחורת רואות זוג נעליים חדשות שנקנו זה עתה ע"י אחת מהן, והן פוצחות בקריאות רמות: "מד-אים! ממש מד — אים!!!" - ולכך בערך התכוונתי. מה רע בזה? במקרה, ראיתי פעם את גידי, ואכן יש בו משהו מדהים מבחינת עתודות המרץ שלו והתייחסותו האופטימית לחיים ולקשייהם. - וזה באמת מד - אים .... |
|
||||
|
||||
אופליה יקירתי, אני קליל לחלוטין. לא מקובל עלי שכל זוג נעליים חדשות יכונו מדאימות, יש לשמור על כבודו של הביטוי ולהשתמש בו רק במקרים באמת מדאימים. שאם לא כן, נצטרך להמציא ביטויים חדשים כדי לכנות בהם את הדברים הבאמת מד-אי-מים. עוד יותר מזה אני לא אוהב כל מיני קטעי חנפנות כמו "אתה מושלם בדיוק כמו שאתה" - אם היינו ידידים הייתי נותן לך סטירה על המשפט הזה. כל כך מקומם ! :-) "יש לך דברים הרבה יותר חשובים (בעיקר המוסיקה) להקדיש להם את זמנך " - קצת חצוף מצידך להחליט לאדון מה סדר העדיפויות שלו בחיים, לא כן ? :) |
|
||||
|
||||
טאני מסכים אם כול מה שאמרת אני יזמין את הספר המוקלט ההוא אני תמיד מבקש מחברים שיתארו לי איך אנשים מסוימים מתנהגים במצבים שונים, ומתי ואיך אני מתנהג מוזר או עושה משהוא שהוא לא נראה טוב לדוגמא פעם חבר אמר לי שכשאני מחזיק את הפלאפון אני מחזיק את המרפק רחוק מהגוף כי זה אולי נוח יותר אבל מחזיקים את המרפק קרוב לגוב אז ישמתי את זה אני באמת מנשה כול הזמן להבין ולשפר את הדברים. לפני כמה זמן נפגשתי אם אחד מאנשי האייל ודיברנו כמה שעות על החיים והגענו למסכנה שיש פער מדהים בין איך שאני כותב או ו לאיך שאני נשמע בדיבור כי כשאני כותב הכול נראה מקוטע ולפעמים כמעט לא קראיא ואנשים עלולים לחשוב שאני לא אנטליגנתי או לא מעניין אבל כשמדברים איתי הזרימה והביטחון בשיחה מוכחים אחרת והגענו למסכנה שלמזלי אני עיוור ואנשים יוצאים בטח מנקודת ההנחה הנכונה שהבלגן באיך שאני כותב נובעה משם ולא מחוסר אנטליגנציה לגבי הטיעה המשפטית שאתה מדבר אליה זה ערוך ומורכב ואין לי כוח להיכנס לזה כאן במאמר הזה או בפורום הזה אשמח אם תשלח לי אימיל ותמליץ לי על ספרי פילוסופיה רק דבדוק לפניכם שהם מופעים בסיפריה לעיוורים באתר האנטרנת הידידותי מאוד לעיוור שהם כתבו |
|
||||
|
||||
סליחה אם אני מטריד .... (אני מטריד? ) אמרת שהאחות הוסיפה יותר מדי חמצן לאינקבטור ולכן... : זה לא רשלנות רפואית? אין אפשרות לתבוע את המדינה על אבדן כושר עבודה לכל החיים וכו'? |
|
||||
|
||||
מאחר שאף אחד לא הגיב לדברי אדיב לעצמי. אגב קריאת הודעה אחרת של גידי צצה במוחי המחשבה שאתה יכול לעשות הרצאות בתשלום, ממש כמו האופנובנק: לספר חוויות, אנקטדות משעעשות וכו'. אחלא פרנסה. הקטע של להיות עיוור מסקרן הרבה אנשים ואם אפשר להביא אותו בצורה מעניינת כמו שהובא פה, אז למה לא? |
|
||||
|
||||
אני בהחלט אשמח לעשות את זה זה גם חשוב כי זה מעורר מודעות והכי חשוב זאת עוד דרך מגניבה להכיר בנות. |
|
||||
|
||||
בזמן האחרון התחלתי להתכתב בפורומים שונים בנושאי מוסיקה וספרים בנט היום קיבלתי אימיל למיל הפרטי ממשהוא שקרא את דברי שם והגיב אני מביא כאן את האימיל מבלי לציין את פרטי השולח אני לא יודעה אם לענות בכלל לאימיל הזה ולמה כול פעם זה עולה בדרכים שונות גידי, יש לי שאלה, שמזמן העסיקה אותי בקשר לעיוורון, ואשמח אם תוכל להשיב לי עליה: כיצד עיוורים מלידה מרגישים חלומות, האם הם חשים בחוש הראייה בחלום או לא. בנוסף, האם חלומות של עיוורים שלא מלידה מכילים את חוש הראייה אותו הכירו בעבר? אני מאמין שהנפש של האדם היא בעלת יכולות תודעה רבות, ושהגוף רק מגביל אותה לתקופת חייו, ולכן, אני תוהה האם בזמן החלום, הנפש של העיוור מסוגלת לראות - אני מאמין בגלגול נשמות ולפיכך מאמין שאי יכולת לראות אינה לתמיד, והיא אולי מתמשכת לפרק חיים אחד, אבל בפעם הבאה, הנפש יכולה לראות מחדש. חג שמח, |
|
||||
|
||||
בתור לא עיוור, היו לי מדי פעם חלומות שלא כללו ראייה. אז אם אני יכולה, אני מניחה שכך הם כל החלומות אצלך. זה נכון? |
|
||||
|
||||
כן |
|
||||
|
||||
שלח אותו לכאן: ואם זה לא מספיק, גם לכאן: |
|
||||
|
||||
היי כמה חבל שאנחנו חיים בעולם כזה של חוסר שווין גם לאנשים שהם קצת שונים אבל תמיד מעודד אותי לשמוע על אנשים כמוך שלא נופלים קורבן למגבלות שלם וחיים עם זה הלוואי שיום אחד נצליח להיות חברה שמסוגלת לקבל כל אדם ולתמוך במי שצריך ושזה לא יהיה מותרות רק של עשירם בנתיים תההנה מהחיים |
|
||||
|
||||
בהמשך למאמרו של גידי אהרונוביץ ברצוני להבהיר שגידי אינו מוסמך לדבר בשם הספריה לעיוורים. באשר למצאי הספרים- אפשר להכנס לאתר הספריה ולקטלוג הטלספר ולהתרשם ממגוון הספריה הרב המוצע לקוראינו. עיוורים יכולים להזמין ספרים באמצעות האינטרנט ובאמצעות הקטלוג הקולי בפיתוח מיוחד שנעשה למענם וללא מוגבלות. בברכה, אורי כהן מנכ''ל הספריה לעיוורים |
|
||||
|
||||
אני לא חושב שמישהו חשב שהוא מדבר *בשם* הספריה לעיורים; הוא דיבר כאחד מה*לקוחות* שלך, מר כהן. אגב, כשאתה מזמין להכנס לאתר רצוי לציין את הכתובת. |
|
||||
|
||||
ניחוש (בהסתמך על כתובת הדואל שלו) |
|
||||
|
||||
אני יודע, עשיתי אותו ניחוש בעצמי. אבל כמה יטרחו? |
|
||||
|
||||
ואם כבר, אני אשוב ואביע את תמיהתי על הקישור שם למטה: "לא רואים עברית?" |
|
||||
|
||||
אני נמצא ברשימת התפוצה של מפלגת "עלה ירוק" ומקבל מהם כל יום-יומיים עדכון על הנעשה במערכת הבחירות. כל הודעה נפתחת ב"If you don't see hebrew" ואחריה הסבר קצר איך לתקן את המעוות (באנגלית) ותמיד אחרי זה בעברית: "אם אינך רואה עברית" עם תשובות בסגנון: איך אתה קורא את זה? איך תראה בקלפי? תחליף משקפיים. תדליק את המסך. וכו'. |
|
||||
|
||||
לפני 3 שנים החלטתי שאני רוצה ליקרוא את המישחק של אנדר לכחתי את הספי מידידתי נעמי וינר והגשתי את הספר להקלטה הסיפריה הספר הוחזר אלי אם מכתב שעקב אי ביקוש של קוראים לספר זה הסיפריה לא תוכל להקליט ספר זה אני התעצבנתי מאוד והלכתי והתחננתי וביקשתי והספר הוקלט בתוך עריזת הספר המוקלט אני מקבל פטק שאומר קורא יקר ספר זה מבוקש מאוד על ידי קוראים רבים נא סים והחזר את הספר במהירות אגב שני החלכים של הספר מוקלטים עוד סיפור דומה היה לי אם פחד ותעוב בלס וגאס הספר נפסל כך נאמר לי על ידי אורלי אני חושב שקוראים לה שהיא בוחרת איזה ספרים יוקלטו ואיזה לא ביגלל שהוא מיתעשק בשימוש יתר בסמים ולא ההיה לזה ביקוש לאחר מאמץ הספר הוקלט מצד שני ספרים סטאנדארטים שהבאתי הוקלטו בשימחה יונה וולך ואיזה ספר מתח שרציתי הוקלטו בשימחה אז זה משיש לי להגיד אגב יש את הסידרה של נסיכי אמבר רוב הסידרה מוקלטת חוץ מהספר הראשון לא תמיד יש סדר בהקלטה של ספרים בסידרות |
|
||||
|
||||
אם אני רוצה להקליט ספרים עבור הספרייה לעוורים, מה עלי לעשות? והאם יש אפשרות לבצע את ההקלטות בבית? |
|
||||
|
||||
ואו אורי תשמע במאמר ציינתי שאתם עושים עבודת קודש ואני לא רואה את חיי בלעדי הסיפריה נכון שהטלהספר מצויין אגב טלספר זהוא מרכז שאפשר להזמין או ליקרוא את הקטלוג בעמצאות הטלפון תודה לחברת טלמסר אבל אני דיברתי על התחושות שלי כקורא בלבד וגם ציינתי את זה במאמר אני מדבר בשם עצמי בלבד ואני רוצה שתדע שאני תמיד מוכן לתרום מזמני ובכול דרך אם זה בנגינה על קלידים או חליל בכול הפקב שתעשו ואם זה לדבר ברדיו כשהסיפריה נסגרת כול כמה שנים בגלל חוסר תקציב |
|
||||
|
||||
אתר המרכז הישראלי לכלבי נחיה: http://www.israelguidedog.org |
|
||||
|
||||
אני תוהה למי מיועד האתר הזה - לרואים או לעיוורים (השקיעו שם לא מעט בעיצוב הגרפי). האם האתר מותאם לקריאה על ידי עיוורים? |
|
||||
|
||||
גם "רק 20 דקות ברכב מתל-אביב" זה לעג לרש, במקרה זה. אוטובוסים שמגיעים לשם? משהו? אגב, בית עובד זה 20 דקות מתל-אביב בערך כמו שמודיעין זה חמש דקות מירושלים. (בדקתי. בבפנוכו של האתר יש הוראות איך להגיע למקום ברכב פרטי. תחבורה ציבורית אין: http://www.israelguidedog.org/contactus.htm ) |
|
||||
|
||||
אתמול ביליתי זמן עם גידי, והתרשמתי (אבל רק עכשיו ממש חשבתי על כך) שיש לעוורים בעיה עם שטרות. עיוור מוציא שטר מהכיס (או מקבל כעודף, או מכספומט), וצריך רואה שהוא יכול לסמוך עליו כדי שיגיד לו איזה שטר זה. תהיתי האם ניתן לסמן שטרות בברייל. בעיה אפשרית: נייר מטבעו נמעך. פתרון אפשרי: להטביע עותק של הערך בהרבה מקומות על השטר. בעיה אפשרית שאין לי פתרון לה (ואולי לא קיימת): יפריע למכונות לספירת שטרות. תועלת צדדית: הקשיה על זייפנים (?). |
|
||||
|
||||
אם בילית עם גידי, אתה כנראה יודע יותר טוב כמה זה (לא) יעיל, אבל ערך השטר על הכתף השמאלית של הדיוקן, בולט ובר משוש. |
|
||||
|
||||
כשהוצאתי את כרטיס האשרי שלי ולמדתי איך להשתמש בכספומת דאגתי ללמוד את מיכום המקשים. אבל במדינתנו המטוקנת לא כל הכספומתים הולכים באותו סדר מקשים. וכבר קרה שלחצתי על הוצא 100 ויצאו לי 2000 שח לגבי שטרות הטבליתים שיש לא בולטים אבל ישנם עיוורים שמקפלים את השטרות בארצות הבריט מכרים כאלה מכונות כיס לספירת דולרים |
|
||||
|
||||
בכל שטר יש סימון בולט מיוחד לעיוורים בחלק העליון של הצד של התמונה. (ואפילו אני מסוגל לזהות שטרות לפיו) 20 ש"ח - שני קווים אנכיים. 50 ש"ח - שלושה קווים אנכיים. 100 ש"ח - קו אחד אופקי. 200 ש"ח - שני קווים אופקיים. פרטים נוספים: (לפי האתר צפוי לנו בעתיד שטר של 500 ש"ח עם דיוקנו של יצחק רבין ז"ל ומן הסתם שלושה קווים אופקיים) |
|
||||
|
||||
עצום את העיינים הצא שטר מהכיס ובדוק לא מרגישים את הסימנים דיברתי עם מורות שכומיות לעיוורים אף אחד לא ממש מרגיש את השימנים הנל |
|
||||
|
||||
שהם לא יעזו להדפיס את 'שיר לשלום' על השטר של רבין המנוח. |
|
||||
|
||||
שתיתן להם לעשות את זה, תמורת שטר של 1000 שקל ועליו חרוטה (או מצויירת בהמחשה) מורשתו של גנדי. |
|
||||
|
||||
אני חייבת לומר שממש נהנתי לקרוא את הסיפור, בהחלט מראה את הבורות של אנשים בכל הנוגע להאחר והפחות שיגרתי. מועבר באופן ציני ומדהים. כישרון. מקווה להמשיך ולקרוא עוד... :) |
|
||||
|
||||
זתמיד מביך ואני אף פעם לא יודע מה לעשות אם התגובות מהסוג הזה אבל ממש ממש תודה |
|
||||
|
||||
לסקרנים- סרט המדגים גלישה באמצעות תוכנת jaws קולית, ועל הבעיות )ופתרונות פשוטים) לגלישה נגישה: (הורדה ישירה, 22 מגה) הסרט בחלקים, וסרטים נוספים: |
|
||||
|
||||
הסרט מצויין והוא מראה כיצד מנגישים אתרים לעיוורים ואיך אפשר לעשות את זה אני מקנא בעיוור ההוא כיש לו גירסט יותר חדשה של JAWS םאם היו לי 1300$ ודרך להביא את זה מארצות הבריט היתי בשימחה משדרג גירסה תוכנה מדהימה באמת חבל שהיא לא נתמכת בארץ והעיברית שלה פותחה עלידי ועלידי עוד כמה עיוורים באופן פירטי |
|
||||
|
||||
גידי, האם ניסית את העברית של "קולן אישי"? המוצר הזה פותח במיוחד להקראת עברית, והוא משתמש בטכניקות בלשניות כדי לנחש את ההגייה הנכונה (כלומר, את הניקוד). עם זאת, מהתיאור באתר לא ברור אם יש להם screen reader או רק הקראת מלל שמועתק לחלון של התוכנה שלהם. |
|
||||
|
||||
יש עם קולם עדיין המון בעיות. אני מניח שבהמשך ראובן ניסר ידידי יוכל להוסיף יותר פרטים תכנים הקולן עובד אם וירגו שהוא קורא מסך הרבה פחות טוב מקורא המסך שאני עובד איתו. ועדיין יש הרבה מה לשפר למרות שהחברה תגיד לך שזה מושלם |
|
||||
|
||||
שלום לכולם, גידי ביקש ממני להגיב גם כן להודעה. בבסיס כדי שעיוור יוכל לעבוד עם מחשב עליו להשתמש בתוכנת קורא מסך ולקבל את הפלט בבראייל או בקול. הבסיס להכל הוא קורא המסך ואיכות הקורא מסך קובעת את איכות העבודה של העיוור. בעולם קורא המסך הטוב ביותר נקרא Jaws ואיתו עובדים גם עיוורים מתקדמים בארץ. קיים קורא מסך נוסף שפותח עבור הארץ ונקרא וירגו. הוא מתאים בערך למי שרוצה לעבוד במעבד תמלילים Word וזה הכל. גם בעולם הוא לא נמצא בשימוש רב חוץ מאולי בגרמניה. איכות הפלט לא משנה. זיכרו שאנחנו מדברים על קהל שישתמש במכשיר מספר שעות ביום. זה לא שימוש מזדמן, בתנאים האלו אפשר ללמוד לעבוד עם כל איכות של קול. נתקלתי פעם בסינטסייזר לדיבור באנגלית שהיה זול מאוד ולא הצלחתי להבין מה הוא אומר אבל עדיין הרבה עיוורים בעולם עבדו איתו כי למדו לשמוע אותו. |
|
||||
|
||||
האם אפשר לערבב ולהתאים, כלומר לבחור בקורא-המסך המתאים ביותר ובמסנתז-הדיבור המתאים ביותר ולגרום להם לעבוד ביחד? באשר ל"איכות הפלט", אני מבין שהיומרה של "קולן" היא להבין מתוך ההקשר ו/או מתוך ניתוח מורפולוגי של המילה הלא-מנוקדת איך היא נהגית. אני יכול לתאר לעצמי מצב שבו זה "לא משנה" (כלומר, השומע ממילא מפעיל במוחו את הפונקציה ההפוכה מהשמע לכתוב, ומבצע בעצמו את התהליך של "קריאת מילה בעברית", כלומר בחירת ניקוד לפי ההקשר; כך למשל במסנתז-הדיבור האנגלי במחשב שלי, צריך לחשוב על הצליל REED כעל רצף האותיות r e [a|e] d ולהחליט איזו מילה הוא בעצם באותו הקשר), אבל האם אין אנשים שעדיפה להם מערכת שמנסה לנחש ואפילו מצליחה בחלק מהמקרים? |
|
||||
|
||||
יש היום תקן של מיקרוסופט שניקרא Speech API או SAPI שיותר ויותר תוכנות משתמשות בו. בגדול אם הקורא מסך תומך ב:SAPI והסינטיסייזר תומך SAPI אז אפשר לחבר בין קורא המסך לסינטיסייזר. לגבי התהליך שציינת, הבת שלי עיוורת ועובדת עם דיבור בעברית כבר 6 שנים וזה בדיוק מה שהיא עושה. היא עובדת עם הסינטיסייזר הראשון שיצא בעברית, זיהוי סביר של הפונטיקה והשמעה על הפנים אבל זה עובד! |
|
||||
|
||||
אחת הטענות הנפוצות נגד נגישות היא שהיא גורמת לאתרים להיות מכוערים. הבעייה היא אינה בנגישות, אלא במי שעושה את הקוד- יותר מידי פעמים קורה, שמי שמודע לנגישות לא יכול לעצב בגרוש, ומי שמעצב לא מודע כלל לנגישות. בגלל זה כיף להכנס לאתרים כמו מדובר באתר אחד עם עיצובים שונים, המוחלפים עם css. הבונוס לנגישות- האתר נראה נהדר על דפדפן טקסט, כמו שאפשר לראות בצילום המסך ההשוואתי שהכנתי: לא שהאתר חסר בעיות- חלק מהעיצובים נשברים כשמגדילים את הפונט (דבר שכבדי ראייה לדוגמא יעשו לעיתים תכופות), אבל זו בהחלט דוגמא ראוייה לכוח של css ליצור אתרים מהממים מבחינה חזותית, אך עם זאת נגישים גם לדפדפני טקסט. |
|
||||
|
||||
נכון ש-CSS אמור לפתור את בעיות הנגישות, ולהתאים את דף האינטרנט לגולש. אחת הבעיות היא שהפונקציות המתאימות טרם הוטמעו בדפדפנים המובילים. לדוגמא: הביטוי הבא אמור לטעון קובץ CSS להטמעה בתוך מסמך המיועד להדפסה: <link rel="printerstylesheet" type="text/css" media="print" href="print.css" title="printerversion"> הרעיון הוא שמה שמוצג על מסך יהיה שונה ממה שמופיע במסמך מודפס.באקספלורר 6 זה עדיין לא פועל. דפדפנים שאינם אקספלורר עדיין לא מציגים עברית כהלכתה (כשמדובר בטקסט מנוקד מוזילה מתחרפן). יתכן שבספארי זה כבר מוטמע, אבל הוא לא נגיש לפלטפורמות המקובלות. |
|
||||
|
||||
דבילי להתייחס אל זה כאל עוד יצירה או סיפור אבל ממש אהבתי, סוחף ומצחיק. |
|
||||
|
||||
זה שטות גדולה לעשות הפרדה כזאת,ולאף אחד אין הזכות "להחרים" בחור עיוור.נתקלתי לראשונה באנשים עיוורים במקום עבודתי:אני בן אדם רואה ואני עובד עם עיוורים "במרכז לעיוור" בהרצליה(כבר 4 שנים).אני מאוד קשור אליהם,הם החברים הכי טובים שלי.אני מאוד נהנה לעבוד במחיצתם למרות שמדי פעם ישנם חיכוחים(זה נובע מהשוני העובדתי),אבל בסוף תמיד חוזרים להיות חברים.כמו כן,אני תמיד משתדל לעמוד לשירותם:לעזור להם,לדבר איתם על כל נושא,ללכת איתם(שיהיה להם יותר נוח לגשת לדבר מסוים וכל דבר העולה על רוחם.כשמצב רוחם ירוד או שהם לא יכולים לעשות דבר מה כראוי בביתם או בכל מקום אחר והם מספרים לי על בעיותיהם,אני מייעץ להם מה לעשות כדי להצליח בדבר.אך דברים אלה מאוד נוגעים לליבי ולעיתים אני פורץ בבכי מפני שאין הסבר מספק לשאלה-מה חטאו מסכנים אלו שנחתה עליהם המכה הזאת(עיוורון זו בעיה קשה "שרומסת את כבודו של האדם")?.אני מרגיש את כאבם היום יומי של התמודדות עם העיוורון ותמיד צוחק איתם,מדבר איתם על נושאים העולים לשיחה בין אנשים העובדים יחד ומנסה תמיד לפתוח להם אופקים חדשים להתעיינות.כשהם הולכים הביתה,אני מלווה אותם עד לדלת היציאה מהמרכז ודואג שהם יעלו בבטחה להסעה שלהם(ישנם 4 הסעות מהמרכז-2 בבוקר שמביאה אותם מביתם לעבודה ו-2 בצהרים בחזרה לביתם). כך נוצרו ביננו עם השנים קשרי חברות ואני מרגיש שהם בוטחים בי. |
|
||||
|
||||
אני מאד קשורה לחתולים שלי. אני מגדלת אותם כבר שנה וחצי. אני מאד נהנית לשחק איתם, למרות שלפעמים ישנם חיכוכים (זה נובע מהעובדה שהם רוצים לישון ואני רוצה לשחק איתם)אבל בסוף אנחנו תמיד חוזרים להיות חברים. כמו כן, אני תמיד משתדלת לעמוד לשירותם: להכניס אותם הביתה כשהם מבקשים, למלא להם את קערת האוכל כשהם רוצים ולגרד להם מאחורי האוזן כשהם מתכרבלים. אך לעיתים אני מרגישה צער- כי הם רק חתולים. ולעיתים אני אף יורדות לי דמעות1מפני שאין הסבר מספק לשאלה: "מה חטאו המסכנים שנחתה עליהם מכה כזו (לאכול אוכל יבש של חתולים במקום פיצות טעימות)? כך נוצרו ביננו עם החודשים קשרי חברות, ואני מרגישה שהם בוטחים בי. הא, כאן לא המאמר של איזי? טוב, סליחה. 1האלרגיה, האלרגיה...2 2סתם, לא באמת. _________ העלמה עפרונית, קצת מעוצבנת. |
|
||||
|
||||
במשך שעה לא ידעתי איך להגיב לתגובה הזאת היטבת לעשות זאת ממני ממש תודה |
|
||||
|
||||
ולי ירדו דמעות מרוב צחוק. אחלה תגובה. |
|
||||
|
||||
"Some of my best friends are blind"
|
|
||||
|
||||
מספיק כבר עם העליהום הזה!! נו אז הוא רשם הודעה שהיא לא בדיוק פי.סי. סו ואט? בסך הכל אפשר לראות שכוונותיו טובות וכנות. הלואי שחצי מהאנשים שרק מברברים על נאורות ושוויון זכויות היו מתנדבים ככה לעזור לעיוורים! |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
גם אני ממש, אבל מ מ ש לא הבנתי מה הבעיה עם התגובה הזאת. הבנאדם כתב מהלב, מה כל הירידות האלה? |
|
||||
|
||||
למה הכותב של ההודעה כתב הודעה זהה במספר פורומים, חלק מהם ללא קשר לכלום? ראו כאן: אותה הודעה בדיוק, בחמישה פורומים שונים (לא כולל כאן) האם הוא רוצה טפיחה קולקטיבית על השכם? או מה? לא יודעת. נראה לי תמוה משהו. |
|
||||
|
||||
למקרה שהוא יסיר אותן מהכרטיס האישי שלו בתפוז: http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?i...
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?i... http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?i... http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?i... http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?i... http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?i... |
|
||||
|
||||
לאחרונה נניסיתי להתגבר על הפורומים ויצא לי לנסות להתכתב בכמה מהם כמה מיקראים וכמה לא בכל אחד מהם השארתי לינק של המאמר כגיליתי שאם אני לא משאיר לינ ק אני מקבל תגובות כמו לא יכול לההיות שעיוורים עובדים על מחשב הופטעתי ליראות שהוא באמת כתב את ההודע במלא פורומים גם בכאלה שלא כתבתי בהם |
|
||||
|
||||
''שרק מברברים על נאורות ושוויון זכויות''. איך שלא נהפוך את זה, לא נצליח להיפטר מהסוג הזה של דמגוגיה. |
|
||||
|
||||
בזמנו התנדבתי באותו מקום בדיוק, והקונספט קצת הפריע לי, אבל לא ידעתי להגדיר את זה, עד שגידי כתב את המאמר שלעיל. המאמר הזה הבהיר לי מה הייתה הבעיה שלי עם המועדון: עיוורים לא צריכים להיות מופרדים משאר האנשים. אין שום סיבה הגיונית לקבץ אותם למועדון מיוחד להם בו הם יהיו בעיקר בקשר עם עיוורים אחרים. עוד פחות הגיוני הוא לשלוח כל מיני בני נוער כדי להיות איתם שם כאילו מדובר באנשים עם פיגור שכלי. נכון, לעיוורים יש מגבלה, אבל זה לא "מכה שניחתה עליהם" שצריך להזיל דמעות בגללה. זו מגבלה. אני עיוור צבעים וסנילי. נו, אז זו מכה נוראית שצריך לבכות עליה? צריך לבודד אותי מהחברה הזוכרת עם עוד כמוני? מה יוצא מזה? העיוורון לא רומס את כבודו של איש. מי שרומס אותו הם אנשים שחושבים שצריכים להתייחס אל העיוורים כמו אל אנשים מוגבלים נפשית, ולא כאל מי שהם בסך הכל מוגבלים פיזית. אני כותב את זה בעיקר כדי להבהיר למה אני מסכים עם מה שעפרונית כתבה כאן למעלה ואחרים תהו על שום מה ולמה. אתה לא סתם לוקה בחוסר פי.סי. - אתה לוקה בהתנשאות מלווה בצדקנות. שילוב קטלני שכזה. שמור את הדמעות שלך לעצמך. |
|
||||
|
||||
אתה מוכן להסביר איפה אתה רואה בתגובתו התנשאות, ועוד התנשאות מלווה בצדקנות? |
|
||||
|
||||
העובדה שהוא ''פורץ בבכי'' ומתייחס אליהם כאל ''מסכנים'', ואל המגבלה שלהם כאל דבר ש''רומס את כבודם'', זו התנשאות, והתפיסה שלו את עצמו כמעין מלאך מושיע שמסייע בידם עד כמה שידו משגת ומלווה אותם ''עד הדלת'', זו הצדקנות. יאללה יאללה, בקיצור. |
|
||||
|
||||
לאחר שמאד התעצבנתי שראיתי בפורום של תפוז על כוס קפה את התגובה שלו אגב מעולם לא השתתפתי בפורום זה ומעולם לא היה בפורום הזה איזכור של נושא העיוורים מלבד תגובתו של איתי כתבתי להם מה אני חושב על ההודעה הזואת והנה תגובתו של איתי גידי,מה שענית לך היה מהלב ולא רחמני ומתנשא,זה לפחות ההיכרות שיש לי עם העיוורים.אני חשבתי שאתה קצת יותר חכם,פירסמתי את המודעה בכמה פורומים כי רצית לשמוע את דעת כלל הגולשים על נושא רגיש זה,והופתעתי לטובה.כולם חיזקו את ידי,ואמרו לי כל הכבוד על היושר הפנימי שלי.אך אני סבור שעדין יש בציבור אנשים הבזים לאנשים עיוורים ואין מספיק תודעה בציבור לגבי אנשים אלו.לכן חשוב להעביר את המסר,ודוגמה כמו שלי,מעידה על כך שהגיע הזמן לעשות שינוי בגישה לגבי אנשים עיוורים ולעמוד לצידם. |
|
||||
|
||||
כמו: "אני עיוור צבעים וסנילי. נו, אז זו מכה נוראית שצריך לבכות עליה? צריך לבודד אותי מהחברה הזוכרת עם עוד כמוני?" אתה באמת מעוניין לשמוע את התשובה? |
|
||||
|
||||
עד שתגיע התשובה הוא ממילא לא יזכור במה מדובר. |
|
||||
|
||||
שלום, קוראים לי דובי. אני לא יודע איך, אבל פתאום האתר הזה עלה לי על המסך. בטח אחותי שיחקה לי במחשב. על מה מדברים? אפשר להשתתף או שזה רק לוותיקים? תגידו, איך אני מפרסם פה מאמר? |
|
||||
|
||||
ואח''כ אתה עוד אומר שאתה לא משעשע. |
|
||||
|
||||
תגיד, שמעת על האגנוסטיקן הדיסלקטי שסבל מנדודי שינה? he'd lie awake at night wondering if there is a Dog
|
|
||||
|
||||
your sister ain't your sister
|
|
||||
|
||||
כל הכבוד לך גידי...באמת. בדיוק ברגע בו התייאשתי מלנסות לחנך ישראלים, קראתי את המאמר שלך. איתרע מזלי ואני אינני סובל מנכות כלשהי (למרות שאני חושב שהמילה "חסך" עדיפה), אבל אני מבין לליבך, וכולי תקווה כי יום אחד נגיע למצב דומה לזה שתיארת שישנו באנגליה (למרות שבינינו, אני לא רואה את זה קורה, וסביר להניח שגם אתה לא...) אז שיהיה לך רק טוב, ובהצלחה בהמשך!!! רובי. |
|
||||
|
||||
שמעתי עכשיו ברדיו פרסומת לגרסא מוקלטת של התנ"ך שמפיצה הספרייה לעיוורים על תקליטורים. למה, בעצם, הם לא עושים את זה עם ספרים אחרים שלהם? כך יהיה להם מקור נוח לרווח, והדבר יסייע לאוכלוסיית העיוורים, שיוכלו להמשיך ולהסתייע בשירותיה של הספריה בחינם. נראה לי שדווקא יש קהל גדול לגרסאות מוקלטות איכותיות של ספרים שונים. אני בטוח שסוגיית זכויות היוצרים ניתנת לפתרון בדרך של הדברות עם בעלי זכויות היוצרים. |
|
||||
|
||||
באתר הנהדר הבא, שהוא גרסה מקוונת של CD הנמכר על ידי "דווקא", ניתן לשמוע את קריאת התורה וההפטרות, נוסח אשכנז במבטא ספרדי: הקורא דייקן וההאזנה מהנה מאוד. לאתר זה הגעתי מקישור שמצאתי אצל אלי, חזנית אמריקאית המלמדת את כל טעמי המקרא, כולל הנגינות המיוחדות של "איכה", מגילת אסתר, ועוד: אזהרה קטנה בקשר לאתר המקסים של אלי - חלק מהטעמים שונים מעט מהמקובל אצלנו, למשל, זרקא וסגול של ההפטרה. חברי חיווה את דעתו שזו נגינה אמריקאית, אשמח אם מישהו יוכל להאזין ולומר אם הוא צודק או שהיא סתם זייפנית. עכשיו אני מצטער על שבחרתי להיות אלמוני... אני בטוח שיש כאלה שיכירו לי טובה על הקישורים השימושיים, אבל ככה זה בחיים. כשאני משמיץ (לא הרבה!) אני נהנה מהאלמוניות. |
|
||||
|
||||
איין מה להשבות ביין הקריאה באתר שהפנת אליו לביין הכרינות של שלומה ברטונוב זל, כל ישראל רכש את הזכויות להקלטה ההיא של הסיפריה למה בעצם הם לא עושים את זה איין לי מושג ואני גם חושב שלמנהל הסיפריה איין אגב אני לא מתימר לדבר בשם הסיפריה לעיוורים |
|
||||
|
||||
ברטונוב קורא בטעמים? האם יש ברשת קטע דוגמה בחינם? |
|
||||
|
||||
ביום שלישי הקרוב בתוכנית הרדיו אינטרבת ביין 7ל9 בערב 95ץ5 אפ אם אני ידבר במשך כמה דקות על הנושא של הנגשת אתרי אינטרנט לעיוורים. חלק נרחב מהראיון אני מתכנן להגדיש להנגשת האיילל וכמו חן ההיה קישור של המאמר שלי באייל באתר הרישמי של רשט ב. אשמח אם תאזינו |
|
||||
|
||||
שלום גידי, שמעתי אותך בתוכנית ובעקבות זאת קראתי את דברך באתר זה, אני אינני עוור ומשום כך אני מלא הערכה לאומץ לבך לפתיחות שבה אתה עונה ומציג את הבעיות ,כל טוב לך בריאות ואושר |
|
||||
|
||||
תודה שמעתי את הקלטת השידור והזדעזעתי כמרוב לחץ הזמן הקול שלי עלה באוקטבה נשמעתי כמו שבגיל 10 לא נשמעתי ומאחורי מליון שעות רדיו לא ברור לי איך זה קרה דובי שליחה על זה ששיבשתי את שם משפחתך אולי הגיע הזמן להחליף אותו למשהוא יותר קומניקטיבי שאפשר להגות בזמן לחץ. |
|
||||
|
||||
שמעתי את התוכנית,והיה מוזר לשמוע אותך מתנסח ללא שגיאות כתיב. סתאם,היית ממש בסדר,ואפילו הצלחת להזכיר את האייל הקורא שלוש פעמים במסגרת השש דקות שקיבלת (במקום הארבע שסיכמו איתך). |
|
||||
|
||||
האם זה הזמן לספר את הפשלה של השבוע? בצהורי יום שלישי היתקשרתי לטל ערן וירדן כדי לתזכר אותם על תוכנית הרדיו. הם אמרו שהם ישמעו לאחר השידור הרגשתי פשוט נורא . מגיל 9 אני ברדיו וזאת הפעם הראשונה שממש לא אהבתי את הקול שלי שם וגם זאת הפעם שהרגשתי בה ממש לא נוח להלחץ המסיבי שהיה שם באוויר מעוצבן ומתוסכל התקשרתי לשלושת העורכים שהזכרתי וכל אחד מהם שחך להעזין לתוכנית וביקש הקלטה. זה ממש אופיני לעורכי האייל הסנילים האלה מיצד אחד אתם טוענים שהאייל לא ממש מוזכר ואף מקום אז שכבר משהוא טורח להזכיר אותו כולל את השמות שלכם וגם טורח להתקשר אליכם באותו יום אתם שוחכים? אני עוד בסוף יעבור לארץ הצבי אה כן הוא לא נגיש לעיוורים. האמת שאני פשוט נחנקתי מצחוק כשהתקשרתי לכל אחד מהשלושה והסתבר לי שהם שחכו לשמוע על תגידו שזלא אופיני לעורכי האייל. כן כשאני מדבר זבאמת בלי שגיאות כתיב ואפילו אני מצליח לדבר מהר ורהוט להוציא מין הכלל את שם משפחתו של דובי |
|
||||
|
||||
פסדר, שמעתי את זה כבר באתר של אינטרבית. הנה הקישור (יחזיק כשבוע): http://bet.iba.org.il/ondemand/interbet.ram , בסביבות שעה ו-23 דקות אחרי ההתחלה. והיית בסדר גמור. |
|
||||
|
||||
אז שמעתי, ואתה נשמעת מקסים.וזהו. |
|
||||
|
||||
אכן דיברנו באותו יום בצהריים - משהו על סוזן ופראן. אף מילה על התוכנית ברדיו. אני לא מכחיש ששכחתי להאזין - ידעתי על התוכנית המיועדת, אבל שמעתי על זה הרבה מדי זמן קודם. תזכורת באותו יום לא קיבלתי. תקשורת עוינת! (-: |
|
||||
|
||||
דובי (ב-ב' רפה!) גיסר אמא ש'ך. (דובי, המפף) |
|
||||
|
||||
מצטער, אני לא פרה! פרה אמש'ך! |
|
||||
|
||||
נראה לי שזה המקום להודעה. אמרת מספר פעמים שאינך יכול לקרוא את ההודעות שלך לאייל וזה מקור שגיאות הכתיב בהודעותיך1. למה בעצם אינך עורך את ההודעות בעורך חיצוני ואז מדביק2? 1 אני מתנצל על ההתפנקות אבל ממש קשה לי לקרוא את הודעותיך, ואני מניח שאני לא היחיד שמתקשה. 2 מכיוון שברור לי שאני לא מחדש גדול, חיפשתי בתגובות תחת "עורך" ו"וורד" ללא הואל. אם כבר ענית במקום אחר , עמך הסליחה. |
|
||||
|
||||
תוכנת הברייל שאני עובד איתה לא באמת עובדת בעיברית ולכן אני לא משתמש בורד או בעורך חיצוני אחר כזה יוביל לאותה תוצאה. העיוורים שעובדים אם תוכנת הברייל שמשובקת בישראל ב20000 שח יכולים לעבוד בורד אבל לא ממש באינטרנט כמו שצריך מתי שהוא אני ידאג להשיג 20000 שח מיותרים וההיה לי WORD |
|
||||
|
||||
לגידי,אל תשים לב לכל המקטרגים תמשיך לכתוב גם עם שגיאות ,מי שרוצה לקרוא שיתאמץ!!! בהצלחה |
|
||||
|
||||
אני לא חושב שמישהו קיטרג. לא תמיד צריך לראות צל הרים כהרים. |
|
||||
|
||||
האם ידוע לך על מועדון אתגרים - אם אתה אוהב ים - אפשר ללמוד להפליג במפרשיות ובקייקי ים ! אני מתנדב בקבוצת לקויי ראייה וזה כיף לכולנו ! אולי תשנה דעתך קצת על מועדוני עוורים !? מוזמן לנסות . במרינה בת"א. |
|
||||
|
||||
ממש חרפה. אין איזה סטודנט להנדסת חשמל או מדמח בארץ שמחפש פרויקט סיום? נשמע לי קלאסי ליצור איזה תוכנה PUBLIC DOMAIN . דרך אגב, בחיפוש באינטרנט נתקלתי באתר הזה הם אומרים שהם יתמכו בעברית "בקרוב" והמחירים הם זולים בסדר גודל מה4000$ שאתה מציין. |
|
||||
|
||||
מסתבר שגם יש עיוורים שמפרסמים ביקורות קולנוע: |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
המצגת שהועברה בהרצאה זו נמצאת ברשת, למי שמעוניין: |
|
||||
|
||||
מה שלומך הכל בסדר זה אני אבי מהאוטובוס ביום רביעי אתה זוכר בכל מקרה קראתי ולפי דעתי אני חושב שזו יכולה להיות התחלה של ידידות נפלאה בכל מקרה שאתה שומע או קורא תיצור איתי קשר של אבי |
|
||||
|
||||
יש לך אימייל, נכון? אז אם אתה רוצה לתקשר איתו, האימייל שלו נמצא בעמוד הכותב: |
|
||||
|
||||
"בשבועות האחרונים הוכיח זוהר שרון, נכה צה"ל עיוור וכבד שמיעה, שהבלתי אפשרי הוא אפשרי כשזכה באליפות מועדון גולף קיסריה לבודדים ובאליפות ישראל לזוגות. ולא, אלו לא היו תחרויות לעיוורים או לנכים. איך הוא עשה את זה" |
|
||||
|
||||
ראיתי אותו אצל נתן זהבי בטלויזיה זה היה באמת מדהים. הוא גם נישמע אדם מגניב ומשעשעה |
|
||||
|
||||
מאז הגיליון האחרון של "אוקאפי" 1, דף הפתיחה של האתר הפך להיות הרבה פחות נגיש, ולא רק לעיוורים. פניתי בנושא לעורכת האתר, טלי וישנה, והיא נתנה לי את כתובת האימייל של מתכנת האתר. הוא הגיב לפנייתי ושאלותי בצורה בוטה ודווקאית (למשל, "אם אתה לא רואה, איך אתה בכלל קורא את מה שאני כותב?" וכיוב'). הוא טען שבשביל קהל יעד של עיוור 1 לא שווה לו להתאמץ להנגיש את האתר. יובל רבינוביץ לקח על עצמו להנגיש את הגיליון הנוכחי של "אוקאפי" ועשה זאת תוך פחות משעה. מצ"ב ההתכתבות המלאה, ללא צנזורים, ע"מ שתוכלו לשפוט בעצמכם. אודה לכם על תגובותיכם, וסליחה על אורך התגובה... גידי אהרונוביץ: היי מיצטער על שגיאות הכתיב שמי גידי ואני עיוור האתר החדש של אוקאפי לא נגיש לציבור העיוורים ואני כותב באתר האם תוכל לעזור בהנגשתו גידיי ------------------------------------------ משה סרבטקה: אם אני כותב לך תשובה, איך אתה קורא אותה ? ------------------------------------------ גידי אהרונוביץ: aהיי יש לי צג ברייל שמחובר למחשב. טיפה פרטים על נגישות אתה יכול לקבל באתר הבא חשוב לי להנגיש את האתר כאני כותב בו וזה מוזר שאני לא יכול ליקרוא את האתר שבו אני כותב עוד פרטים עלי ניתן לימצוא ב מאמר שכתבתי לאייל הקורא דיון 1033 לגבי איך עושים את זה אשמח אם תיצור קשר אם שוש XSLF@XSLF.COM אשמח אם תוכל לעזור ושוב התנצלות על שגיאות הכתיבגידי ------------------------------------------ גידי אהרונוביץ: היי אשמח אם תוכלו לעזור לי בנוגע להנגשת האתר של טלי ו משה הנה חלק מהתשובות ------------------------------------------ יובל רבינוביץ: גידי, לא כתבת את כתובת האתר שבהנגשתו אתה מעוניין. יובל. ------------------------------------------ טלי וישנה: גידי אהרונוביץ: היי, יובל, הכתובת של אתר אוקאפי הלא-נגיש בעליל: www.okapi.co.il יובל רבינוביץ:------------------------------------------ האתר בנוי במסגרות, ואין תימה שעיוורים אינם מצליחים לגלוש בו. יתרה מזו, לעתים הכתוב חורג מהמסגרות, במיוחד אם החלון צר, ואז גם הגולשים הרואים מאבדים חלק מהתוכן. חלקו העיקרי של עמוד השער, הנראה לכאורה כטקסט, הוא קובץ פלאש. המבנה הזה אינו מחוייב המציאות, אך כדי לשנותו יש לבצע שינויים מרחיקי לכת באתר. היות שהמאמרים עצמם כתובים בעברית לוגית, לא אמורה להיות בעיה לקרוא אותם (פרט לחלקים המנוקדים. על כך יהיה קשה יותר להתגבר). אני מציע לאפשר גם כניסה צדדית לדפדפני בראייל ודפדפני טקסט אחרים, לגירסת האתר ללא מסגרות. אמנם - העידכון של עמוד הפתיחה יבוצע באופן ידני בכל חודש, אך מדובר בעידכון סטנדרטי של דף HTML פשוט ביותר. דף הפתיחה הצדדי יקשר רק לתוכן הטקסטואלי ולא למערכת המסגרות. אפשר לעשות בתוכו את כל הניווט, היות שממאמרי התוכן אין קישורים עמוקים נוספים אל תוך האתר, ולכן כל לחיצה על כפתור ה-Back של הדפדפן תחזיר את הגולש לניווט. אם מנהלי האתר רוצים לשפר את עבודתם, ניתן להוסיף לכל מסמך פס ניווט פשוט, שיהיה בלתי נראה במערכות הלא טקסטואליות. הנגשתי את גליון מספר 5 לעיוורים. כדי לקרוא אותו, יש לגלוש לכתובת http://www26.brinkster.com/yovalr/okapi/okapi5.htm . יובל רבינוביץ. ------------------------------------------ גידי אהרונוביץ: תודה על הנגשת אוקאפי זה עובד מדהים חבל שאיין עוד כמה אנשים כמוך בארץ המזויינת הזאת. ------------------------------------------ יובל רבינוביץ: גידי, יצרתי עוד גירסה. היא קצת יותר מתוחכמת בכך שהיא משמרת את מבנה עץ הנתונים של דף הכניסה באוקפי. הייתי רוצה לדעת איזו גירסה עדיפה מבחינתך. הגירסה הראשונה: http://www26.brinkster.com/yovalr/okapi/okapi5.htm הגירסה הנוכחית: http://www26.brinkster.com/yovalr/okapi/okapi5b.htm יובל ------------------------------------------ טלי וישנה: וואו, תודה על כל ההשקעה. טלי ------------------------------------------ יובל רבינוביץ: אין בעד מה. עשיתי טעות בגירסה האחרונה, ותיקנתי אותה. אם לא בדקת אותה בדקות האחרונות, ראית את הגירסה השגויה. כדאי לרענן את המסך. יובל ------------------------------------------ טלי וישנה: אוקיי. אני ארפרש. עוד מעט אני חוזרת ארצה, ואני אוכל לדבר עם המתכנת שלנו ולהבין מה הכוונות שלו, ולא רק דרך אמייל ------------------------------------------ גידי אהרונוביץ: היי הגירסה הראשונה יותר טובה אבל איין באף אחת מהגירסאות הפניה לפורום של אוקאפי כך שלא ממש מצאתי איפה להגיב על היצירות גידי ------------------------------------------ גידי אהרונוביץ: חבל שמתכנת האתר לא עונה לי על כל הדברים יובל הגירסה הראשונה יותר נוחה לי הדבר היחידי שחסר לי זאת הפניה לפורום של אוקאףי ועכשיו אחרי שגיליון מיספר 5 נגיש מה הלאה? האם טלי או המתחנת יוכלו לעשות את זה באופן קבוע? אגב כמה חברים שלי טוענים שיש בעיות אם נגישות האתר גם לאנשים שאיינם עיוורים. גגידי ------------------------------------------ יובל רבינוביץ: גידי, שלום. הוספתי את הפורום לגירסה הנוחה לך. באתר אוקפי המקורי, הפורום נפתח תמיד בחלון חדש. לא הבנתי מדוע בחרו לעשות זאת כך, ובגירסה שכתבתי הפורום נפתח באותו חלון, כמו שאר מרכיבי האתר. יתכן שבחירת המתכנת קשורה לכך שכדי לחזור מעומק הפורום לעמוד הראשי כשהכל באותו חלון יש ללחוץ מספר פעמים על Back. בכל אופן, אם יש יתרון לכך שהפורום יעלה בחלון חדש, הדבר קל מאד לביצוע. הגירסה הנוחה לך היא קלה לתיחזוק. ודאי שכל מי שעוסק בתיכנות אינטרנט יוכל לבצע זאת. למעשה, זה יהיה לו יותר קל מאשר לי, היות שרשימת הקישורים של כל חודש ממילא נמצאת בידיו (אני נאלצתי להעלות כל אחד מהסיפורים כדי לוודא את כתובתו) והקישורים הם מקומיים לאתר (ולפיכך קצרים יותר. הם קישורים יחסיים, ואני השתמשתי בכתובות המוחלטות הארוכות). כפי שציינתי בהתחלה, אכן יש פה ושם מצבים שבהם התמונה המוצגת לגולש הרואה אינה מכילה את כל המידע. עמוד הפתיחה של אוקפי המשמש גם לניווט הוא אכן נאה מהבחינה הויזואלית. עם זאת, אני הייתי בונה אותו לגמרי אחרת (וכנראה הרבה פחות יפה ויותר שימושי). הבעיה שלי מבחינת השימושיות היא שבכל שלב תופס התוכן הממשי חלק קטן מהמסך, בעוד שחלקים גדולים מוקדשים ללוגו ולניווט. הלוגו גם לא נגלל למעלה כאשר גוללים את המאמר הנבחר, אלא אם ניגשים לסרגל הגלילה החיצוני של האתר. אין ספק שבצורה זו המראה היפה נשמר והגולש מודע כל הזמן לכך שהוא באתר אוקפי. אני אינני אוהב זאת. לו אני הייתי בונה אתר דומה, היה כל מסמך מכיל למעלה את הלוגו ואת עזרי הניווט, ועם קריאת המסמך וגלילתו, הם היו נגללים החוצה מהמסך, בדומה לכל מסמך אינטרנט רגיל. יש מקרים שבהם אין מנוס משימוש במסגרות. באתר אוקפי לא מצאתי לכך הצדקה. יובל. ------------------------------------------ משה סרבטקה: גידי ויובל שלום. הערת שלא ענית על הרבה מהדברים, אולם השאלה היחידה שקיבלתי ממך היא האם אני יכול להנגיש את האתר לעיוורים, דבר שיובל עשה באופן די משכנע. (לי אישית קשה לבדוק, מאחר ואתה כנראה הקורא העיוור היחיד שלנו עם צג ברייל, אבל מתשובתך הבנתי כי העסק עובד). האתר בנוי במסגרות מאחר והדבר פותר שתי בעיות. הראשונה, היא שאין צורך לעדכן בסביבות ה-20 קבצים בכל מהדורה, כמו שיובל מציע. אני בהחלט לא הולך לשנות את המבנה מאחר והאלטרנטיבה מציגה אינספור בעיות, הקטנה בהם היא אכן הויזואליות של האתר, והגדולה היא בעיה של עדכון מהדורות. מסגרות היא גם הדרך המקובלת לטפל באתרים מסוג זה, ואני מציע שתבדוק אתרים דומים או לפחות תעסוק בקצת מחקר בנושא. הפורום עולה בחלון נוכחי מאחר וזוהי החלטת העורכת. אנא דברו איתה על הנושא, מאחר ודעתי בנושא נייטראלית. טענה נוספת שלך היא בעיות נגישות נוספות הבאות מאנשים שאינם עיוורים. אם יש לך טענה ספיציפית, אנא העלה אותה ואני אנסה לפתור אותה, אבל בהיעדר טענות ממשיות ההערה הזאת מיותרת. בקשר להנגשת המהדורות הבאות אנא הפנה את הטענה לטלי, מאחר ומבחינתי, אין צורך לבנות אתר נוסף לאוכלוסיית העיוורים המהווה למיטב ידיעתי, אדם אחד. אל תבין שאני דוחה את הבעיה שלך, אבל יש לי רעיון שונה לגישה לבעיה. אני לא באמת יודע מה הדרישות שלהצג שלך, אבל הבנתי מהתשובות של יובל (עוד פעם, לא טרחת להסביר לי מה הבעיה, אלא פשוט עקפת אותי וטיפלת בה, לכן אנא אל תבוא בטענות) שהבעיה היא במסגרות. אני מוכן להסביר לך את מנגנון המסגרות, ואתה תוכל לעלות לכל דף בצורה ידנית, עם ה-url הספיציפי שלו. משה ------------------------------------------ יובל רבינוביץ: ראשית, הפתרון שהראיתי דורש עדכון של קובץ אחד לכל גליון. לא עשרים. הצעתי גם שהמאמרים עצמם יכללו רכיב קבוע נוסף. יש להניח שהמאמרים נשלחים אליכם כקבצי וורד, ולכן ממילא אתם מוסיפים רכיבים קבועים בזמן ההפיכה ל-HTML. גם ללא הפעלת הפתרון הזה האתר נגיש לעיוורים ויש לעדכן רק קובץ אחד בכל גיליון. לעניין הבעיות שיש לרואים בשיוט באתר: חלון התוכן העיקרי נקבע לרוחב של 540 פיקסלים. בתוכו יש תוכן משתנה. מקורו של חלק ממנו באתר. חלקים אחרים מגיעים ממקומות אחרים, והם אינם מחוייבים לרוחב הזה. גולש המעלה את הקישורים מתוך YNET, למשל, חייב להתחיל לגלול גם אופקית. זאת ועוד: קביעה נוקשה של רוחב חלון התוכן גורמת לאתר להיראות לא נוח בצגים צרים, ומצד שני אינה מנצלת היטב את יכולות הצגים הרחבים. בחלון שרוחבו פחות מ-750 פיקסלים יש לגלול גם אופקית כדי להתמצא באתר. את המאמר על 'אורה הכפולה' לא הצלחתי בשום פנים להעלות ללא נוכחות סרגל גלילה אופקי. זה מה שמתרחש כאשר הדפדפן מנסה להתאים מסמך שעבר תרגום HTML אוטומטי של תוכנת וורד לחלון שרוחבו קבוע מראש. כשהרצתי גירסה של האתר במסגרות גמישות, ראיתי שהמאמר נראה היטב רק כאשר מוקצה לו רוחב של 620 פיקסלים. בכלל, גם בחירת אופציית ההפיכה האוטומטית של וורד ל-HTML אינה מומלצת ממספר סיבות. די בכך שנאמר שבצורה זו גודל האותיות אינו ניתן לשינוי על ידי הגולש. יש גם מגרעות אחרות. כאשר גולש מגיע למאמר דרך הקישורים בעמודת הניווט שמימין, כדאי שלא יחזור חזרה דרך לחיצה על Back. הניווט מהעמודה מעדכן גם את מסגרת הכותרת וגם את מסגרת התוכן, אבל החזרה אחורנית משנה את תוכנם בנפרד, ולא בו-זמנית. כך מתרחש מצב שבו הכותרת אינה מתאימה לתוכן. אינני מסכים ש"מסגרות היא הדרך המקובלת לטפל באתרים מסוג זה". לא הבנתי בדיוק כיצד יש לסווג את האתר, אך אתרי תוכן המתעדכנים תקופתית אינם זקוקים בדרך כלל למסגרות. עם זאת, אינני מכיר אתרים אחרים שעיסוקם שירה וספרות, כך שיתכן שאני טועה בנקודה זו. יובל ------------------------------------------ משה סרבטקה: "רכיב קבוע" באמת נשמע נחמד, אבל אין לשכוח שיש להוסיף אותו בצורה ידנית לכל קובץ html, המונים בערך 20 קבצים. זה בדיוק הסיבה שהמציאו מסגרות, על מנת להפוך את הרכיב הקבוע לקבוע, ולבטל את הצורך בהוספה ידנית. קישורים כמו ynet אמנם בעייתים כאשר קבעתי את תא הטבלה המרכזי לגודל קבוע, אך הפיתרון היחידי לזה הוא לפתוח את הקישור בחלון חדש, דבר שנפסל רעיונית. קביעת החלון בגודל משתנה תפגע בעיצוב ע"י שינוי תאי טבלה אחרים על חשבון זה. בנוגע למשתמשים בחלון שרוחבו קטן מ-750 פיקסל, הרשה לי לצטט ידיד טוב שלי וחבר המערכת עודד: "מי שקורא עיתון בגשם, שלא יתלונן שהאותיות מטושטשות". לא ברור למה הנך מעיין בקטעי ספרות בחלון קטן כזה. המשתמשים היחידים שעדיין עובדים ברזולוזיה הקטנה מ-600X800 (סטנדרט של ciw) מתבקשים לעבור למאה ה-20, אם לא ה-21. במאמר של אורה הכפולה קיימת בעיה נקודתית, מאחר וקובץ ה-word שהוגש לי נוצר במהדורה ישנה של התוכנה, ועדיין לא התקבל קובץ מעודכן. בקשר לבעיית ה-back, אתה מוזמן להעלות פיתרונות יצירתיים, או להשתמש בסרגל הניווט. זאת מטרתו. ולבסוף, סוג אתר לא נקבע ע"י תוכנו אלא ע"י הצרכים הטכניים שלו. אתר הנדרש להתעדכן בצורה גורפת הוא אתר שהשימוש במסגרות הוא מתבקש בו. חבל לי ש"אינך מסכים" עם צורת הבנייה, אבל לא אתה נדרשת לבנות את האתר. עצתך נלקחה לתשומת ליבי, אבל לא העלית נקודה ששינתה את דעתי בנושא. ------------------------------------------ יובל רבינוביץ: אוקיי, אנסה לשכנע אותך שאתה טועה. האם הקבצים מגיעים אליכם בפורמט HTML? אני מאמין שלא. אתם ממירים אותם ל-HTML ומוסיפים לכל אחד מהם מקטעי head ו-body, תגי תצוגה וכיוצא באלה. בין שאר הפעילויות הנדרשות, הדבקת קטע קבוע לראש המסמך אינו פעולה חריגה. בינינו, עידכון של 20 קבצים בחודש ימים נראה לי פעולה סבירה. אני מבטיח לך שבאתר שלי אני לא מעדכן פחות מזה. לעניין רוחב החלון: דווקא בשל הגל הטכנולוגי הגואה, אינך יכול להניח שום הנחות לעניין תקני רזולוציה בתצוגה. האם בדקת כיצד האתר נראה ב-PDA (פאלם פיילוט ודומיו)? האם בדקת כיצד האתר נראה על מסך גרפי של טלפון סלולרי המחובר לאינטרנט? מי לידנו יתקע שהדבר החם של השנה הבאה לא יהיה קריאת מאמרי אוקפי משעון יד המחובר לאינטרנט או מ-Gameboy? אנחנו כבר יודעים שהאתר אינו מוצג כהלכה על צג ברייל, למרות שמסמכי התוכן הפנימיים מוצגים בו היטב. מדוע לוותר מראש על מי שיש לו צג מחשב ישן? מדוע לוותר על מי שפותח חלונות רבים בו זמנית ואינו מעוניין שדווקא החלון של אוקפי ימלא לו את כל המסך? אמרת שמסגרות הומצאו כדי להפוך "רכיב קבוע לקבוע". אודה לך אם תוכל להצביע על אתר תוכן לא-קיקיוני המשתמש בפתרון הזה. האמת היא שאני מכיר אתר אחד כזה. זהו האתר של רכבת ישראל. דווקא שם נראה לי שהיעדר הנגישות לדפדפני טקסט הוא על גבול האי-חוקיות. אנא, מצא אתר אחר. לעניין כפתורי הניווט: אחד מהכללים הצריכים להנחות את מי שרוצה שהאתר שלו יהיה ידידותי לגולש הוא להימנע מלהפתיע את הגולש. סרגל הניווט הוא רק אחת הדרכים לנווט האתר. כפתורי הניווט בסרגל הכלים של הדפדפן הם דרך נוספת. גולש הרוצה לחזור צעד אחד אחורנית עשוי לנסות זאת דרך כפתור Back. הוא רגיל לכך מאתרים רבים אחרים. הרעיון שדווק באתר אוקפי עליו להשתמש רק בסרגל הניווט הפנימי של האתר ולא בכפתורי הניווט של הדפדפן מנוגד לרוח האינטרנט. לעניין זה הרשה לי להמליץ בחום על ספרו של ג'ייקוב נילסן "עיצוב ממשק באינטרנט": http://www.hod-ami.co.il/product.asp?catalog%5Fname=... . רוב ההמלצות שלי תואמות את המלצות הספר הזה. יובל. ------------------------------------------ ערן טרומר: Hello, יובל רבינוביץ:Regarding the addition of fixed HTML headers and footers: This can be easily automated, either in real-time (using "server-side includes" or just about any scriping engine), or by preparing the files in advance (using a simple script or batch file). One advantage of the textual HTML format is that it's very easy to process automatically. The above strikes me as far better than impairing usability and accessibility. Regards, Eran ------------------------------------------ אני מסכים לחלוטין, אך לצורך כך יש להיעזר בטכנולוגיית צד-שרת. אינני יודע אם למתכנת האתר יש גישה ל-SSI. מובן שאם יעבירו את האתר למנוע BackLash הם יוכלו לבצע כל עידכון שיעלה על דעתם. מצד שני - זה כנראה יסמן את סוף עידן המאמרים המשותפים של אוקפי והאייל הקורא. אוקפי יוכלו כבר להסתדר בעצמם... יובל ------------------------------------------ משה סרבטקה: התחלתי להתעייף מהתקשורת הבלתי פוסקת הזאת. אני לא יודע איך לך יש כל כך הרבה זמן וכוח להשקיע בלשכנע אותי לעשות משהו שאני לא הולך לעשות ממילא. רק בקיצור, כי אני לא יכול להימנע מויכוח: אני מצטער שאתה צריך לעדכן כמות כזאת זשל קצבים באתר שלך, אבל אני מצאתי דרך לעקוף אותה, והחסרונות שלה מעטים. הקבצים כן מגיעים אליי בפורמט html, או לפחות זו השאיפה. אנחנו עדיין בתהליכי ארגון וחלוקת עבודה, ולכן עריכתם מחדש היא עבודה סיזיפית ומיותרת. כמה שאני מרותק מההתקדמות הטכנולוגית, אני לא הולך לתכנן את האתר כדי שיתאים לאנשים שגולשים משעון היד שלהם, והוא בנוי לסטנדרט הקיים בשוק. כשרוב האוכלוסייה יתחילו לגלוש דרך נאנו-מוניטורים בריסים של העין, או שטות דומה, אני אשקול את הטיעון מחדש. נכון, קיימת אפשרות להשתמש בשפות צד שרת, כאשר הדרכים הפשוטות ביותר העולות בדעתי הם javascript או asp, אבל זה הרבה יותר מסובך ממסגרות, וייצור יותר אנשים המתקשים לעבוד איתם. לא לדבר בנייה מחדש של האתר. זה כבר באמת לשלוף תתוח להרוג זבוב. ------------------------------------------ יובל רבינוביץ: צר לי שאתה מתעייף. בזאת תמה ההתקשרות בינינו. יובל |
|
||||
|
||||
גידי, אני מבין שצרפת את ההתכתבות המלאה. אם כך, אין לי אלא להסיק שהפניה שלך גבלה בחוצפה והתרסה בוטה שאין מקומה בבקשות מסוג זה. הבה ואסביר - שלחת למשה סרבטקה אימייל אחד, קריפטי ביותר, קצר להתמיה, ללא פניית ברכה מקובלת חוץ מ"היי" סתמי, בלי הסבר מעט יותר מפורט, ובלי שיהיה ברור שאתה אכן *מבקש* (קרי, ללא שום מילת "בבקשה") שהמתכנת ישקיע משהו לטובתך (ואולי עיוורים אחרים). אני לא מצאתי שום בוטות בתשובתו, אלא תמיהה "טכנית", כיצד עיוור מסוגל לקרא באינטרנט. אלא מאי, הוא התנסח בדיוק כמוך, בקצרה, ללא מילות נימוסין ספורות שמקובלות בהתקשרות רשמית בין "ספק שירותים" למבקשם. לאחר חילופי שני האימיילים הקצרים הללו פנית ליובל, ועוד העזת להשתמש בתואר "מזוינת" כדי לתאר את סלידתך מהתגובת אותו מתכנת, ומהיחס הכללי לעיוורים בא"י (ממה נפשך ומה הקשר, לא אבין). כתבתי תגובה מפורטת משום שאני רואה צורת התבטאות ויחס דרשני מצד "לקוחות" כרעה חולה הפושה במקומותינו*, והעניין חורה לי מאד. *החלף במיקום שנראה לך מתאים. |
|
||||
|
||||
ייתכן שאני נותן למר אהרונוביץ קרדיט שלא מגיע לו, אבל אני ראיתי פניה סתמית, תשובה סתמית ואז פניה מפורטת יותר. לאחריה מר אהרונוביץ פונה אל אחרים לעזרה. השאלה היא, כמובן, האם בין הפניה הפניה המפורטת יותר (האימייל השלישי ברשימה) מעולם לא נענתה, ומכאן התרעמותו של מר אהרונוביץ מוצדקת, או שלא ניתנה למר סרבטקה השהות להגיב כיאות כלל, ואז התרעמותו מעט תמוהה. אני, משום מה, חושב שמדובר באפשרות הראשונה, אבל מצד שני, אני בדרך כלל מנסה להניח הנחות מקלות, ונמנע מלהעליב אם איני בטוח כי הדבר מוצדק. אגב, מדובר, בסופו של דבר, בתכתובת דואל, ולכן הציפיה שלך לרשמיות נשמעת לי לא במקום, במיוחד כשמדובר בפניה בנושא נגישות למתכנת אתר. אני חושב שרוב מתכנתי האתרים, אף שיעריכו נימוס, יעריכו יותר ענייניות. הבה נחזור לניסוח של מר אהרונוביץ: "היי מיצטער על שגיאות הכתיב, שמי גידי ואני עיוור האתר החדש של אוקפי לא נגיש לציבור העיוורים ואני כותב באתר האם תוכל לעזור בהנגשתו גידי" כמה ארוך יותר היית רוצה שהדואל הזה יהיה? הוא הסביר את הבעיה ("האתר החדש של אוקפי לא נגיש לציבור העיוורים") ואת נגיעתו לנושא ("ואני עיוור" וגם "ואני כותב באתר") הוא מסיים בבקשה: "האם תוכל לעזור בהנגשתו." אוקיי, ייתכן שזה היה מנומס קצת יותר לכתוב "בבקשה." טוב. אבל כיצד מגיב מר סרבטקה? הוא לא מתייחס לנקודות שהעלה מר אהרונוביץ, אלא פשוט שואל שאלה, שעל פניה לא נוגעת כשלעצמה לעניין. בהתכתבותו עם מר רבינוביץ, רואים כי הוא לא מעוניין כלל להנגיש את האתר. מה קשר מידת ה"תודה, סליחה, בבקשה" בהודעתו המקורית של מר אהרונוביץ? מסתבר כי התרעמותו מוצדקת. אתמול ראיתי גרסה מחודשת של "12 המושבעים" הקלאסי. (לא טובה כמו המקור, ג'ק למון לא יכול להנרי פונדה) אתה מזכיר לי במידת מה את אותו מושבע 12, שונא ההיספאנים (האם היו אלה שחורים במקור? אינני זוכר), הרוצה במקור להרשיע את הנער ככלי ללחימה נגד הרעה החולה שהיא ההגירה ההיספאנית. אבל מה הקשר בין זה לבין המשפט? ומה הקשר בין האלרמיזם (היי, שוב המלה הזו) שלך כנגד לקוחות מתחצפים לבין הפניה הספציפית הזו? נראה כי ניסית להלביש עליה את דעותיך הקדומות, במקום להתייחס אליה ברצינות. |
|
||||
|
||||
היו יותר מ5 ימי שטיקה ביין ההסברים ששלחתי למשה עד להנגשתו של יובל ורק אז הוא החל להגיב תעינו בתגובות שלו ותשפטו בעצמכם זה לא שאני מבקש שיעיף את העיצוב אני רק מבקש השקעה של חצי שעה חודשית בסידור קבצים מה הסיפור. עורכי האייל יכולים לספר לכם שלהנגיש את האייל לעיוורים לכך הרבה יותר זמן וגם יובל יכול להגיד את אותו הדבר על ארץ הצבי ששהוא כבר לא פרה כי הוא נגיש |
|
||||
|
||||
בחודש הבא בגיליון אוקאפי יתפרסם מאמר ביקורת על האלבום החדש של אסתר שמיר מאת גידי אהרונוביץ אני לא יכול להגיע למאמר כדי ליקרוא אותו מיתוך האתר האם זה הוגן? |
|
||||
|
||||
ראשית לא התעצבנתי על תשובתו לגבי יכולת הקריאה שלי שנית שלחתי לו מייל שלו ממש ברור לי למה הוא לא כאן אם קישורים לאתרי הנגשה והסברים מלאים על איך זה עובד. כשראיתי שאיין מצידו הענות שלחתי את זה לאנשים שחשבתי שיההיה להם פיטרון ואכן צדקתי אוקי אולי לא ניסחתי לכתב מקובל אבל ממתי אני מנסח מכתבים ודברים באופן מקובל עד היום אנשים שפניתי אליהם הגיבו בצורה טיפה יותר חיובית מאשר המתכנת ההוא. מה שבאמת מכעיס זה שהאיש הוא אומן פלאש לפי אתר אופאפי והוא לא ממש מוכן לותר על יצירת האומנות שלו אף אחד לא ביקש ממנו לותר יש נם פיטרונות ליובל זה לקח בסביבת שעה להנגיש אז למתכנת האתר זה היה יכול לקחת 30 דקות כל מה שאני בא להראות כאן זה עד כמה אנשים לפעמים כל כך מקובעים ולא מוכנים לצאת מהמיסגרת שלהם ועד כמה הם מוכנים להטבתא באופן מוגזם ומעצבן רק על מנת לא לשנות טיפה התכתובת הזאת עוברת במילים השונים כל השבוע על מנת שאוכל לימצוא פיטרון או ו עלמנת שאוכל לשכנע את משה שלהקדיש חצי שעה חודשית להנגשת אתר זה לא עסון _______________ צג הברייל שלי עם יותר נקודות שלא מתפקדות ועוד מבקשים ממני לכתוב כהלכה |
|
||||
|
||||
בתור מי שכבר הזדמן לו לפנות למתכנת של אוקפי, אני יכול להצהיר שהתגובות אינן יותר טובות כאשר הפניה היא מנומסת ומפורטת. אני התלוננתי שעבור מי שגולש בפורמט 800X600, צריך לגלול למטה כדי לראות את רשימת היצירות אחרי שמקליקים על שם מדור מסוים - וזאת בלי שתהיה שום אינדיקציה לכך (בד"כ כשאני מקליק על לינק אני מצפה לשינוי כלשהו על המסך, וכשכלום לא קורה אני מניח שיש בעיה בלינק, לא שאני צריך לגלול למטה). המלצתי להוסיף לממשק הפלאש הקיים אנימציה של חץ שיצביע כלפי הריבוע בו מופיעה רשימת היצירות. התשובה הבוטה שקיבלתי, כמו בתכתובת שגידי ציטט, התייחסה לכך שאני צריך להצטרף למאה ה-21, שאף אחד לא משתמש ברזולוציה שלי ושאין שום סיבה שבעולם שהמתכנת הנעלה יקדיש דקה וחצי למען האיש הבודד ביקום שמשתמש ברזולוציה כזו. ניסיתי להסביר לו שאני גולש בעזרת לפטופ עם מסך של 12 אינץ', ולפיכך רזולוציה גבוהה יותר תהיה בפירוש בלתי נוחה, אבל חלפו עוד אי אלו אימיילים עד שכבודו הסכים להוסיף את החץ המסכן ההוא, וזאת בלי התנצלות על הבוטות שקדמה להסכמה זו. ראוי לציין שגם החץ הזה הוא פשרה - אני חושב שהעיצוב הנוכחי הוא לא נוח, בלתי מתחשב בקוראים, ומצביע יותר מכל על אי הבנה של המדיום ושל מטרת הממשק, ועל נצחון האסתטיקה על השמישות. |
|
||||
|
||||
בפעם הראשונה שנכנסתי לאוקפי, ראיתי בדף הראשי כותרות של מדורים, ולתומי הקלקתי על אחד מהם. במקום לעבור לדף המדור, קיבלתי הודעה "יש להשתמש בתפריט הניווט". התגובה שלי הייתה כמובן ???????????? אם כבר שמו שם קישור, למה אי אפשר להשתמש בו, וחייבים להשתמש בתפריט הניווט בצד? מעצם העובדה שהגולש מקבל את ההודעה להשתמש בתפריט בצד, מראה שבונה האתר ידע שזהו מקום מתבקש להקלקה. הסתובבתי באתר עוד כמה דקות, אבל היה קשה להתרכז בתכנים מרוב כל ה"מסביב" שהפריע. לא חזרתי לאתר יותר. אולי יש שם תכנים טובים, אבל העיצוב עושה ככל שביכלתו להמאיס על הגולש את השהייה באתר. וני, מה לעשות, שייך לדור האינטרנט קצר הסבלנות, שמעדיף לוותר על אתרים שנלחמים בגולשים. לא חסרים אתרים אחרים ברשת. |
|
||||
|
||||
בידקו את שתי הכתובות הבאות - אותו אתר בשינוי גישה: www.webmail.actcom.net.il ולעומתו את webmail1.actcom.net.il
|
|
||||
|
||||
ההתכתבות הזו אינה מסתיימת כאן. שאלתי את יובל בנוגע לפתרון אפשרי. קיבלתי תשובה, ואני חושבת שהבעיה תיפתר. אבל יש טעם לפגם בלשים התכתבות שנערכה באמייל באתר ציבורי. ההתכתבות כוללת גם חלקים שאינם מקצועיים בלבד, כמו תוכניות השיבה שלי לארץ. אולי אני לא מעוניינת בפרסום פומבי שלהן? |
|
||||
|
||||
טלי אני מיצטער שלא ערכתי כראוי את התכתובת את מכירה אותי מספיק זמן גם משיחות האימייל וגם משיחות הטלפון שלי אליך לארצות הברית כאדם שמאד מכפיד שמידע שנמסר לו ישאר בחזכת מידע בינו ובין אותו אדם בילבד. אני באמת מיצטער שלא ערכתי נכון ושאולי מידע שלא רצית יצא החוצה קבלי את התנצלותי הכנה וכשתחזרי לארץ אני אשמח לפגוש אותך ולישב את העניינים שוב התנצל |
|
||||
|
||||
אם לא היית מעוניינת בפרסום פומבי של תוכניותייך, הייתי ממליץ להוכיח את גידי בדוא''ל. אני, לדוגמא, בכלל לא שמתי לב שאת חוזרת לארץ, ואני עוד קראתי את ההודעה. עכשיו גם מי שלא קרא את ההודעה מפאת אורכה או סתם מחוסר עניין, יודע. |
|
||||
|
||||
אני מרשה לעצמי לנחש1 שטלי העלתה את עניין השיבה שלה רק כדי להדגים את טענתה העיקרית, שאין זה נאות לפרסם ברבים דואר פרטי. הערה כזאת מוטב שתיעשה בציבור, שכן יש בה עניין לציבור. _____________ 1- ניחוש שמבוסס על המכתב הבא שקיבלתי ממנה: "העלתי את עניין השיבה שלי רק כדי להדגים את טענתי העיקרית, שאין זה נאות לפרסם ברבים דואר פרטי. טלי." |
|
||||
|
||||
כדי להימנע מלחזור בעת כה מאוחרת על סופרלטיבים שניתנו למאמר ולכותבו אציין, שעד שנתקלתי במאמר זה, מידי פעם שקראתי את תגובותיו של גידי באייל ולמרות שידעתי שהוא עיוור עלה בי החשש שהוא מהתל בנו. בעיקר בגלל חוש ההומור המפותח שלו וציון פעלים ופעולות השמורים, על פי דעה קדומה ואינסטינקט של אדם בריא, ל"רואים בלבד". מזמן לא נהנתי כלכך ממאמר/טור ומתגובות באייל כמו אתמול בלילה שקראתי את המאמר ואת *כל* התגובות שנלוו לו. האם אתה מכיר את הסיפור של האחים בדיר מכפר קאסם? מדובר בשלשה אחים עוורים מלידה שבעזרת מחשב, טלפון וחוש שמיעה מפותח, בעיקר של האח השני (מונדיר) שכלל יכולת לזהות את המספר שחויג בעזרת הצליל שהוא מפיק, הצליחו לבצע מספר רב עבירות ובין היתר: פריצה לקו הירוק של בזק וביצוע שיחות בחינם, פריצה למרכזיית בזק לשם חיוג לכל העולם בחינם, מסע רכישות בכרטיסי אשראי לא להם ועוד ועוד. עד כמה שאני יודע שלשת האחים הורשעו אך אינני יודע מה העונשים שנגזרו עליהם. |
|
||||
|
||||
כן אני מכיר את הסיפור |
|
||||
|
||||
ג'פרי זלדמן הגדול מכולם מעלה מצגת על נגישות ועיצוב אתרים: לסובלים מאפילפסיה מומלץ לדלג מעל שקופית מס' 13, המדגימה אנימציות ווב שעלולות לגרום להתקף. כן, גם זה שיקול. |
|
||||
|
||||
כתוב שם: "Myth: 508 forces you to create two versions of your site", כמי שלא מאמין במיתוס הזה, תמיד תהיתי מדוע באייל בחרו ליצור גרסא מיוחדת לקריאה בברייל. |
|
||||
|
||||
אבל באייל אין גרסה מיוחדת: יש skin נפרד. התוכנה היא אותה תוכנה בדיוק. די מקביל ל-CSS נפרד, באתרים המשתמשים בטכנולוגיה זו. שיטת ה-skins עדיפה על שיטת ה-CSS מכמה סיבות - תאימות מלאה לכל דפדפן, חסיכת טעינת תמונות ממי שלא זקוק להן, חסיכת שאילתות שתוצאותיהן לא מוצגות (כלומר, ההחלטה האם לבצע את השאילתה תלויה ב-skin שנמצא בשימוש כרגע), ועוד. |
|
||||
|
||||
ממש אהבתי את השקף שמורה "צור לך alt [הצהוב שמופיע אם עומדים על התמונה] ברור וקצר לכל תמונה", שבתמונה באותו שקף ממש לא היה אלט. שועשתי קלות. |
|
||||
|
||||
אין לך משהו אחר לעשות חוצ מלבדוק כל תג ופשיק? |
|
||||
|
||||
יש לכתוב "פסיק", ולא פשיק, "חוץ" ולא חוצ. אבל אתה כמובן ידעת את זה - סתם רצית לראות אם אני אעיר לך, נכון? אגב, אם כבר שאלת, אני אנצל את ההזדמנות לכתוב על הנושא האהוב עלי (אני בעצמי), ואספר לך שלמעשה יש לי מה לעשות - סקס. איך אצלך? |
|
||||
|
||||
לא תודה, אני לא נוהג לקבל הזמנות וירטואליות. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
למעשה, אם אתה קטנוני, הוא כותב שם בפירוש שדפדפנים חדשים מציגים alt רק אם התמונה לא מוצגת. מכיוון שהוא משתמש בדפדפן חדש, זה אכן תואם לכתוב... |
|
||||
|
||||
אשמח להקריא, אם יש לנו את אותו טעם מד''בי. (לא זילאזני, למשל...הוא מעצבן אותי) |
|
||||
|
||||
אני בשוק כשמשהוא הולך לבקים אתר המיועד לעיוורים הוא לא הולך ליבדוק מה צריך שההיה באתר? ולמה להשתמש בעיברית ויזואלית שלאת לאת פגה מהעולם? |
|
||||
|
||||
גידי, באתר הזה יש כל כך הרבה צבעים מזעזעים, גרפיקה מיותרת, באנרים מקפצים ואפילו אנימציה מכוערת של סמל שמסתובב ללא הרף, שאפשר להגיד, מבלי להגזים יותר מדי, שהוא גם לא נגיש לאנשים עם ראייה 6/6. קיבלתי נקע בעין שמאל מהקישור שלך. אתה סאדיסט, שאתה מתעלל ככה באנשים רואים? למען הידע העיצובי שלי - אתה יכול להוסיף קישור לאתר שהוא דוגמא ומופת לאתרים המיועדים (ונגישים) לעיוורים (חוץ מהאייל כמובן)? שיהיה אתר כמה שיותר מורכב (עם טפסים למילוי, תפריטים וכו'). ______ נ.ב. בדקתי את מה שדיברנו עליו וזה לא נראה לי מסובך. אני פשוט מתלבט איך לישם את זה (אתקשר אליך בהזדמנות ראשונה ואציק לך גם עם כמה שאלות בדוא"ל). |
|
||||
|
||||
חבר שלי רצה לירכוש מילונית מדברת המרכז לעיוור לא מוכן לקבל תשלום באשריי. והבנתי שהמקום פיזית נו נגיש אני היתי בסניף שלהם ליפני המון שנים באיבן גבירול. אבל מאז הם עברו למקום שסמוך לתחנה המרכזית הישנה איין שום אוטובוס שמביא אותך קרוב למרכז לעיוור ויש שם מלא כבישים ללא רמזורים. רק בישראל זה יכול ליההיות אני את כל הציוד שלי מזמין מחול כהוא יותר טוב ולכן אני לא מגיע למרכז לעיוור |
|
||||
|
||||
הכתבה פתחה בפני צוהר לעולם שלא ידעתי שקיים - הנגשת אתרי אינטרנט לעוורים. אני מודה שמעולם לא חשבתי על זה, אבל פתאום זה נראה משהו מובן מאליו. התחלתי לעיין באתרים שניתנו בתגובות, אבל אני לא ממש מוצאת קובץ הוראות פשוט שאומר מה ידידותי לעוורים ומה לא. יש כמה אתרים שאני בדיוק עובדת עליהם, ואילו הייתי יודעת מה מותר ומה אסור, הייתי יכולה להנגיש אותם בקלות - או לפחות לבנות גירסה טקסטואלית מקבילה (כדי לא לוותר על עיצוב יפה ופלאש) שעוורים יוכלו לגלוש בה. אני חושבת שהמלאכה שלי תהיה הרבה יותר פשוטה ממלאכתו של אותו מתכנת מוזר של אוקאפי, כי אני משתמשת המון ביצירת דפים אוטומטית, כך שהעבודה צריכה להעשות רק פעם אחת ולא עבור כל עידכון של האתר. כל מה שצריך, זה לחשוב על הדברים האלה מראש ולא בדיעבד. ונושא אחר: יש לי קרובת משפחה עיוורת שחיה בניו יורק. כן, גם היא טוענת שהחיים בניכר טובים לעיוור מהחיים בארץ. לפני כמה שנים הבאנו לה במתנה את קופסה שחורה של עמוס עוז שנמכר בתור ספר קלטת, והיא היתה מאוד מאושרת מזה. אני רוצה לשלוח לה סיפורים שכתבתי בשביל חלומות באספמיה, אבל מערכות הקול במחשב שלה תומכות רק באנגלית (ככל הידוע לי), ולא יכולות להקריא לה קבצי וורד בעברית. היא ביקשה שאני אקליט לה את הסיפורים על קלטת - אבל הקול שלי בכלל לא מתאים לזה ואני גם לא כל כך טובה בהקראות בקול רם (ויעידו על כך כמה אנשים ששמעו אותי מקריאה סיפור לא מזמן). אני הייתי רוצה להדפיס את הקבצים במדפסת ברייל ולשלוח לה אותם בדואר. האם ידוע למישהו על מקום בו ניתן לעשות דבר כזה? זה לא נראה לי כל כך מסובך טכנולוגית, אבל אין לי מושג איפה מחפשים דבר כזה - ואם קיים בכלל. |
|
||||
|
||||
לשאלתך בקשר ל"רשימת הוראות" להנגשת אתר. הרשימה המוסמכת ביותר נכתבה על ידי האנשים שכתבו את התקנים של ה- HTML- ה- W3C. רשימה של הנקודות החשובות, כולל check list אפשר למצוא כאן: חלק מההוראות הללו תורגמו לעברית, ואפשר למצוא אותן כאן: (לצערי, הקישור עובד באקספלורר בלבד) כאן יש גם כמה הוראות שימושיות: |
|
||||
|
||||
קשה לי להתייחס ברצינות לאתר שאפילו לי אינו מי יודע מה נגיש. אני אקרא את הגירסה האנגלית. תודה בכל אופן. |
|
||||
|
||||
האמת שבימים אלה אני מכים אתר שיתעשק ביין השאר בנושא הזה ושם יש מאמר מצויין של יובל רביוביץ בנושא. האתר גמור הבעיה שמנהל השרט כרגע לא בנימצא ואני לא מצליח להפוך את כתובת ההרצה שלו לכתובת הקבוע. שלחתי לשואלת את כתובת האתר במייל. בימים הקרובים אני אפרסם את כתובת האתר באייל זאת גם ההיזדמנות להודות ליובל רבינוביץ על העזרה בעיצוב ולערן טרומר |
|
||||
|
||||
השבוע הלכתי בדרך בגין (לשעבר דרך פ"ת) לכיוון חברת חשמל. כשחוצים את הצומת של דרך בגין עם רחוב הרכבת, מצפון לדרום - לכוון התחנה המרכזית הישנה - בצדו המזרחי של הצומת יש שלשה מעברי חציה. בין השני לשלישי יש צפצפה על הרמזור שמסמנת לעוור על כך שהרמזור הפך לירוק. הבעיה היתה, ששמתי לב שיש שם שתי צפצפות - אחת לכל מעבר. אז איך בדיוק העוור יודע איזה רמזור ירוק? כמו כן, פעם בפ"ת היה גם צפצפה כזו בצומת רוטשילד - ההסתדרות, אבל נדמה לי שהעירייה הורידה אותו בגלל תלונות של אנשים על הרעש. |
|
||||
|
||||
שלום, ברצוני להזמינכם לאתר החדש שלי. באתר תוכלו למצוא מוסיקה ומאמרים שכתבתי, מידע על הנגשת אתרים לעיוורים ופינת ציוד עזר עבור עוורים. תוכלו גם למצוא מידע על מועדון חובבי Jethro Tull הישראלי ולבקר בגלריה. כאן גם המקום להודות ליובל רבינוביץ על האיצוב לערן טרומר ולטל כהן |
|
||||
|
||||
האתר של גידי ב"כיכר אתרים" של שרית פרקול ב"מעריב": http://images.maariv.co.il/cache/ART548030.html |
|
||||
|
||||
באותה ביקורת נזכרים עוד שני גולשי האייל בעבר - רן בר-זיק ויובל רבינוביץ'. |
|
||||
|
||||
אני מעדיף לומר ''בהפסקה'' ולא ''בעבר''. |
|
||||
|
||||
יובל רבינוביץ' בהחלט גלש באייל בחודשים האחרונים: |
|
||||
|
||||
זה מדהים עד כמה אנשים רואים יכולים להיות כה עיוורים לעיוורון. ה"רואים" חיים להם בעולם שהוא מובן מאליו, שבו מבעד לעיניהם הם יכולים נהנים מהעולם וממש רואים עולם ומלואו. אך לצערי בורותם של חלק מה"רואים" כה בולטת, כפי שבא לידי ביטוי במאמר. אך גם בנימה אישית, אני יכולה להכריז שבורותי היא רבה!!! אכן בישראל מתעלמים בצורה גורפת מהעיוורים- הם לא קיימים בחברה- מעבר להיתקלות באוטובוס באופן מקרי, אקראי ונדיר. תודה על "פתיחת העיניים" לשבריר שניה לעולם של זה שאינו רואה דנה |
|
||||
|
||||
קודם מילה טובה על האתר כל הכבוד! לדעתי הבורות והעוורון של הרואים לעוורים נובע לפעמים מאי שיתוף הפעולה של העוורים, כאשר לפעמים רוצים לעזור והם באדיבות דוחים ואומרים שמסתדרים, אבל הם בפועל תועים בדרך. |
|
||||
|
||||
אני לא מבין למה אתה מיתקוון פרט ונמק |
|
||||
|
||||
הוא מתכוון, יקירי, שאם אתה למשל הולך ברחוב אתה צריך לתת את אמונך בכל זר שיוביל אותך למשל לאוזן השלישית ולא לסמטה (אפילה או לא, מה זה משנה) בה הוא ימלוק את צוארך בתמורה לדיסקמן שלך. באמת נורא ואיום מצדך. תתבייש. |
|
||||
|
||||
מה הקשר בין מה שאמרת לבין תגובה 180065 ? |
|
||||
|
||||
הגעת לעיר נידחת בספרד, לא מבין מילה בספרדית, ניגש אליך מישהו ושואל "tourist?" אתה עונה בהססנות "yes." בירור קצר מעלה שאתה צריך להגיע למלון, אבל אין לך מושג כיצד להגיע לשם, כי הכל בכתוב בספרדית. הוא מציע להסיע אותך. אתה מסכים להצטרף אליו או לא? אז נכון, רוב האנשים הם בסדר, ולא ינצלו עיוור, אבל אם עיוור יתקל דווקא באחד שאינו כזה, שכמובן יתעקש לנסות לעזור לו, לך תדע לאן זה יוביל. אבל אני אשאיר לגידי לפרט יותר, אם יש לו סיפורים מסמרי שיער שכאלו שהוא רוצה לחלוק עימנו. |
|
||||
|
||||
הכוונה שלי שאני למדתי ליד בית חינוך עוורים ויצא לי הרבה לעבור שמה וכמה פעמים שרציתי לעזור לעוור ואמר לי שהוא מסתדר ואחרי דקה הוא תועה בדרך, או שפעם אחד אני הצעתי עזרה ואמר לי שהוא מסתדר ואחרי כמה מטרים הוא נכנס בעמוד חשמל וקיבל מכה בפנים, או שפעם אחר הצעתי עזרה והוא לא רצה ואחרי דקה אילו מישהו לא היה תופס אותו בכח היה אוטובוס נכנס בו. וכמובן אחרי כמה פעמים שמנסים לעזור ומסרבים אז הופכים להיות אדישים לבעיה. |
|
||||
|
||||
באמת לא בסדר שיש לאדם גאווה והוא לא רוצה להרגיש נטל על סביבתו... |
|
||||
|
||||
גם אני למרות חרשותי, לא אוהב לבקש מהמרצים שיגידו לסטודנטים להשאיר לי מקום פנוי בשורה הראשונה מולם. מה לעשות, אבל אנשים לא אוהבים להרגיש כל הזמן שהם צריכים טובות מאחרים, גם אם לעיתים זה מביא לכך שהם מפסידים מכך. |
|
||||
|
||||
שני קישורים שימושיים שפורסמו היום אצל זלדמן: * מדריך ל- JAWS עבור בוני אתרים: * כלי לבחירת סכמות צבעים, כולל הדמייה של סוגים שונים של עיוורון צבעיםם (דובי, בשבילך!): |
|
||||
|
||||
ומצגת על הנגשת אתרי פלאש: (תודה ל"פלאש עברי" http://www.flash-ivri.com/ על הקישור) |
|
||||
|
||||
אני מבקש לעשות יצירה באינטרנת ואתם נותנים לי רעיונות אני מבקש לעשות אחשב יצירה באיניטרנת אחשב זה מובן או שיותר ברור |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
זה עדי מהפורום של תפוז. רציתי להגיד לך תתחדש על האתר. אני כבר בדרך להוריד יצירה, ובינתיים קראתי את המאמר. אני מניח שאנחנו יכולים לפתח שיחה משועשעת בנושא שתגע גם בבורות וביחס הכלליים של אנשים, וגם בנושאי מה צריך לעשות כדי לעזור לעיוור להשתלב וכו'. בכל אופן, מה שרציתי להגיד זה רק שאהבתי את הסגנון שלך, וכמובן גם - שלום, הייתי כאן, ניהניתי |
|
||||
|
||||
אני לא בטוחה שאתה עוד מקבל תגובוצ כיוון שעבר כבר זמן מאז מועד פרסום הכתבה החשיבה ה''לא מסכנה'' שלך היא מעודדת ונעימה אני זקוקה להפניה למקומות לא מסכנים עבור אימי שמתעוורת בצעדי ענק אני יודעת שאתה לא לשכת ייעוץ אבל אתה כותב יפה מעניין ןאינטילגנטי וזה גם מאד דומה לאמא שלי אודה לתגובתך בברכה |
|
||||
|
||||
כן ברור שאני עוד כאן כמו בכל המאמרים האחרים שאני קורא באופן קבוע באייל אשמח לעזור אשמח אם תשלחי לי אימייל וניראה מה אפשר לעשות האימייל שלי הוא gidi@giditull.com כאת גם יכולה לימצוא מקומות לרכישת ציוד ומידע נוסף באתר האישי שליwww.giditull.com
|
|
||||
|
||||
שמחה שה"התגלגלתי" בין דפי האינטרנט עד לכתבה הזו. לא ידעתי שיש אופציה לעיוורים להשתמש במחשב, ובודאי לא ידעתי על העלויות הגבוהות שיש לכך. נראה לי שאכן יש בורות גדולה מצד ה"רואים " וה"שומעים " הן לגבי המוגבלות והן לגבי היכולת "לפרוץ" אותן. עבורי המחשב היה פתיחת חלון לעולם מידע אדיר . אני מבינה שניתן לפרוץ גבולות גם למוגבלי ראיה. אולי אם ידעו קובעי המדיניות על היכולת של עוורים לתקשר דרך האינטרנט תנתן לכך תשומת לב נוספת. האם פרוייקט : "מחשב לכל ילד" שהוצהר עליו פעם יוכל לעזור גם לילדים עוורים? |
|
||||
|
||||
מכל הנקודות שהעלו, אני רוצה להתייחס לשאלה על איך אתה משתין? זו שאלה שנובעת מבעיה של גברים.רוב הגברים! יש להם נטיה ספורטיבית ללכלך שירותים. ואז מייחסים זאת לאחר, כמובן. ובהזדמנות חגיגית זו , אני רוצה לגלות לכם פטנט עולמי לשמירה על שירותים נקיים. פשוט, לוותר על הספורט של השתנה בעמידה, ולשבת על האסלה, כן כמו אשה, אף אחד לא רואה, אבל כך ישארו השירותים בבית או במקום שבו מתארחים - נקיים!!! זה מתאים לכל הגברים. ותאמינו לי, נשים אוהבות את זה! |
|
||||
|
||||
אני מניח שהשתנה בישיבה היא פתרון טוב לכל מי שלא מצליח להשתין בעמידה, הן מחמת עיוורון, הן מחמת סחרחורת ושאר מרעין בישין. להשתין בעמידה זה יותר נוח וגם מתאמנים על זה כל החיים. שלא לדבר על זה שהיכולת להשתין בעמידה משפרת מאד את ההיגיינה הפרטית כשמדובר בשירותים ציבוריים. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
הוא עדיין קיים: |
|
||||
|
||||
וכצפוי, הטכנולוגיה לא מפגרת אחרי הטרנד החדש: |
|
||||
|
||||
אתה נשמע כמו אדם חזק, שיש לנו מה ללמוד ממנו... |
|
||||
|
||||
שלום גידי. אני עובדת עם מתבגר עיוור מוכשר , חכם ,מצחיק, מוסיקאי אבל כל הנושא החברתי בעייתי. אתה מתאר חברים לרוב, סרטים, טיולים... מאיפה החברים שלך? בתקופת בי"ס אני מבינה שלא היה מזהיר. איפה נוצרו הקשרים המשמעותיים שלך? איפה הרגשת מקבלים אותי כמו שאני ולא הססת לתת את עצמך כמו שאתה? אם אלו שאלות אישיות מדי אני אבין, אבל אשמח לשמוע על מנת שאוכל לתמוך ולייעץ. את הכתבה הוא יקרא ..על בטוח. |
|
||||
|
||||
חבל שלא השארת אימיל אני לא בטוח שאני רוצ הלהלעות את האיילים בפרטים מיותרים אולי. בית הספר כאמור לא זכור לי כחוויה טובה במיוחד אבל. החבר הכי טוב שלי הוא איתי מי גן חובה. אני לא יודע איך או איפה חכשתי חברים זה קרב באופן טיבעי באינטרנט באוניברסיטה חברים של חברים אני לא יודע אין נוסחת קסם לרכישת חברים. בעיכבות הדיונים שלי באייל יש לי גם כאן חברים גם מיכאן אני לא ממש יודע איך רוכשים חברים זה תהליך טיבעי אני מניח שכשהוא יתבגר זה יבוא לו יותר בקלות בכל אופן אשמח לענות במייל לשאלות יותר אישיות בנושא לא רוצה באמור להלעות בפרטים. אגב עוד משהוא קטן שאני חיב להגיד אני חושב שלאף אחד מהחברים שלי לא ממש משנה העובדה שאני עיוור המון פעמים כשאנחנו הולכים ברחוב אחד מהם אומר לי בטיבעיות תסתכל איזה בחורה יפה שם מימין. |
|
||||
|
||||
תקציב המרכז הארצי להדרכה שיקומית לעיוורים יקוצץ ב-40%. אפי רוזנר, מנהל המרכז, מתאר את תרומתו לציבור העיוורים ולקויי הראיה הקשים בישראל. "הארץ": http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?it... |
|
||||
|
||||
זה אסון זה התקציב של כל המורות שמלמדות אותך בתור עיוור וגהץ לבשל ולטפל בטינוקותך זה ממש מעצבן אבל מה אפשר לעשות אנחנו הרי מדינת רווחה |
|
||||
|
||||
זה מכתב שכתבתי לגידי לא מזמן והוא נורא ריגש אותו, ולכן הוא ביקש ממני לשתף גם אתכם... הוא קצת ארוך, מתנצלת מראש... גידי היי! יש לי סיפור בשבילך... קוראים לי רותם ואני בת 20. לפני 8 חודשים התגלתה אצלי מחלה נוירולוגית נדירה במוח שבעקבותיה איבדתי את הראייה בעין ימין והיה סיכוי לא רע בכלל שאני אאבד את הראייה גם בעין שמאל. היום הסיכוי לאבד את הראיה לחלוטין הוא קטן, אבל אפשרי במידה והטיפול בי ידפק איכשהו... עם העיוורון בעין אחת אין לי בכלל בעיה והוא ממש לא מפריע לי. אבל אני מבועתת מהמחשבה לאבד את הראייה גם בעין שמאל. חשבתי שאם זה יקרה יגמרו חיי. אין יותר טעם לחיות וגם אין יכולת לחיות חיים אמיתיים מלאים ומאושרים. וחייתי עם הידיעה שאם באמת אני אתעוור לחלוטין אני אתאבד. וכל זה עד שקראתי את המאמר המדהים שלך! שריגש אותי מאוד מאוד, וגרם לי לתפוס את עצמי בידיים ולראות שאפשר לחיות חיים נהדרים ומלאים ונורמליים לחלוטין בתור עיוורים. אומנם עדיין קשה לי לתאר את זה, והחיים נראים לי קשים בצורה מדהימה בתור עיוורים. אבל הוצאת ממני את הפחד. את הדחייה. את העצב. עכשיו אני רואה שזה לא סוף העולם ואפילו רחוק מזה... אני היום מסוגלת לקבל את העובדה שאולי אני אתעוור ובכל זאת אחיה טוב. אני רוצה להודות לך מקרב לב! שינית את השקפת העולם שלי! היה כל כך חשוב בשבילי לקרוא מאמר כמו שלך ואתה עשית את זה למעני.... תודה, תודה, תודה. שיהיה לך יום נהדר! |
|
||||
|
||||
הכרנו היום כשלויתי אותך לתחנת האוטובוס לאוניברסיטה, והמלצת לי לקרוא את המאמר. מה שהתביישתי לספר לך, שאני עובדת עם ילדה בת 11 עיוורת והמאמר שלך, שנקרא כמעט 3 פעמים עזר לי להבין דברים שהיה קשה לי להתמודד איתם עד עכשיו. אני אדאג להעביר אותו להוריי הילדה. המאמר מדהים, אתה כותב בצורה כל כך אמיתית ונוגעת ללב, ואני שמחה שיצא לי הכבוד להכיר קצת קצת אותך. אושרת |
|
||||
|
||||
הי גידי, קיבלתי את המלצתה של רותם לקרוא את סיפורך ואני שמחה שעשיתי כך. כמו רותם, גם אני סובלת מאותה מחלה נוירולוגית נדירה אשר פוגעת בראייה ועלולה לגרום לעיוורון. לבינתיים ראייתי תקינה (למעט הפרעות ראייה שלא ניתן להסבירן) אך בכל זאת מקונן בי הפחד של מה אם. פחד אשר גדל או קטן תלוי במצצאים הקליניים והרגשתי הכללית בכל עת. אני אשקר אם אגיד שהרעיון של לאבד את מאור עיניי כבר לא כ''כ מפחיד שכן איני יכולה לתאר את חיי אחרת. עם זאת, מצאתי את סיפורך מאד מעודד ומעורר השראה.....כן, כן גם הציניות חביבה עלי. אין לי ספק שכל מה שתחפוץ נפשך תוכל להשיג (למעט אולי רשיון טיס). תודה על השיתוף. אסנת |
|
||||
|
||||
שני ניסויים בירושלים מתוך מגמה להפוך את הרחוב ידידותי יותר לעיוור: א. מערכת שתותקן בתחנות האוטובוס תזהה את העיוורים ותקדם את פניהם, תוך שהיא מציינת בקול רם את מספרי הקווים שעוברים דרכן. אותה מערכת תותקן גם באוטובוסים, וכשיעצרו בתחנה, המערכת תזהה את העיוור הממתין ותכריז באוזניו על מספר הקו. ב. יחולקו מכשירי שלט-רחוק לכמאה עיוורים בבירה. באמצעות המכשירים שיותקנו על מקלות הנחייה, יוכלו העיוורים "לראות" אם הרמזור בצומת שבו הם עומדים אדום או ירוק, וכך לחצות בבטחה את הכביש. הארץ: http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?it... |
|
||||
|
||||
כמשתמש קבוע באוטובוסים, ולאו דווקא מהתחנות המרכזיות, תמיד קיוויתי שיתקינו על כולם מערכת המורכבת ממקלט ג'יפיאס ופלאפון (כמה כזו כבר יכולה לעלות?) ובעזרתה אוכל לתאם את יציאתי אל התחנה עם הגעתו של האטובוס, ולחסוך המתנה מייבשת של שעות. סתם, התחשק לי לחלוק אתכם. |
|
||||
|
||||
אני חושב שזו בהחלט רעיון מצויין שאפשר לממש בעזרת מערכות מבוססות מיקום שיש בטלפונים סלולריים. קדימה - תקים סטארט-אפ! |
|
||||
|
||||
ראיתי פעם בחו''ל (בפריז אאלט) שבתחנות אוטובוס היה שעון שהראה את הזמן עד להגעת האוטובוס הבא. |
|
||||
|
||||
באנדרגאונד בלונדון יש קווים בהם יש שעון שמראה את הזמן עד להגעת הרכבת הבאה. אולי גם בעצם במטרו בפריס. לא זוכר. |
|
||||
|
||||
במטרו זה פשוט, יש איפה להעביר כבלים. אבל נדמה לי שבאותה תחנת אוטובוס זה נעשה באופן אלחוטי, אולי על ידי מימסר מהאוטובוס עצמו. |
|
||||
|
||||
במטרו זה פשוט, כי (כמעט) שום דבר לא מפריע לו להגיע בזמן המתוכנן, כך שהשעון מראה כמה זמן נותר עד ההגעה הבאה המתוכננת לפי לוח הזמנים. באוטובוס הנושא הרבה יותר מורכב. אפשר כמובן לשים שעון שמראה כמה זמן נותר עד שהאוטובוס *אמור* להגיע. אפשר גם להתקין על האוטובוס מזהה מיקום (כדוגמת "איתוראן"), ולחשב, תוך ידיעת מיקומו, מהירותו ומסלולו המתוכנן, את זמן ההגעה המשוער. הבעיה עם מכשיר כזה, שכמו בהורדת קבצים, אנחנו נראה שהאוטובוס אמור להגיע עוד חמש דקות, וכשנחזור כעבור ארבע דקות, יתברר לנו שהאוטובוס יגיע עוד שבע דקות. כמו שהבן שלי אומר (על הקאזה), "כשהוא מודיע שנשארה עוד שניה, זה *בדרך כלל* נכון". |
|
||||
|
||||
גם ברומא |
|
||||
|
||||
בספרד (לא זוכר אם במדריד, או ברצלונה, או שתיהן) לא מאמינים בכדורי בדולח: השעון שם מראה את הזמן שחלף מאז הרכבת האחרונה. |
|
||||
|
||||
על זה אומרים האנגלים, שהדרך הבטוחה לתפוס רכבת, היא לאחר לזאת שקדמה לה. |
|
||||
|
||||
גם בבודפשט. עיר משונה, אבל תחבורה ציבורית הם יודעים לעשות. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
בתחנת הרכבת של ירושלים משתמשים לפונקציה הזאת בלוח שנה. |
|
||||
|
||||
מהומה, קרונות, פסים, רץ לו אץ לו קהל נוסעים. הוא שואל : 'הגידו-נא, מהו שם התחנה? בודאי כבר צהרים ואני בירושלים?' ועונים לו מסביב : 'לא, אתה בתל-אביב'. 'תל-אביב? אכן, אכן...' שוב שוכב הוא וישן. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אבל מי זה ה"מהרשק" הזה שלפיו לאה גולדברג כתבה את הסיפור? האם מדובר כאן על עוד 16 טון שהפכו ל 12 טון? |
|
||||
|
||||
יצורים שאתאר - הם חברה לא-מיוחסת: עששית בלה ונר, דלי ואסל, עט וקסת. כך נפתח שירו-סיפורו של מרשק 1 "אתמול והיום", המתאר שיחה בין יצורי האתמול ליצורים שהחליפו אותם. הנה העששית והנר מטיחים מר לבבם בנורת הליבון החשמלית. העששית: "הגפרור מדליק ותיק, ואותך במה נדליק? לא! אינך מנורה הוגנת - את, ודאי, פשוט צנצנת!... גם אני סובל ממנה! - שח הנר, מאור-הצנע: לך אמרה צנצנת זאת - חמישים בה יש נרות? זהו שיא שקרי החלד: אין אף נר בה בנוכלת! ש. מרשק היה משורר יהודי רוסי שהיה לו מקום של כבוד בספרות הילדים הרוסית. תרגומים ועיבודים מיצירותיו הופיעו מדי פעם גם בעתוני הילדים בארצנו הקטנטונת. מרשק עצמו פרט לשירים מקוריים שכתב היה מעבד שירי עם ומעשיות עממיות, תוך שהוא נוטל לעצמו חופש לשנות מגירסת השיגרה, ומעשיר בחרוזיו את תרבות הילדים ברוסיה. (בכך כמו הכשיר את אשר יעשה בעברית ליצירתו הוא). 1 כך, ולא מהרשק כמו אצל לאה גולדברג, בספר הנקרא "משירי מרשק" אותו מצאתי בספרייתו של בן זקוני. תרגם לעברית, ולעיתים החליף ל-12 טון, חנניה ריכמן. הספר שברשותי יצא בהוצאת ספרית פז, שיינקין ת"א, לצערי שנת הוצאה אינה רשומה, אך מספר הטלפון הוא 2398. (ללא קידומת). ליתר פרטים, נסה לצלצל ולברר. |
|
||||
|
||||
נדמה לי שעם קום המדינה עדיין היו כל מספרי הטלפון בני 4 ספרות. בספר שיש לי משנת 1936, שיש בו גם פרסומות, מופיעים מספרי טלפון בני 4 ספרות ללא קידומת, ומצאתי בו גם מספר טלפון בן 2 ספרות! |
|
||||
|
||||
יש לי ספר כתובות ("ספר אדריסאות") של כל תושבי ירושלים בשנת 1921. למעטים יחידי הסגולה ביניהם שיש להם טלפונים, יש מספרים בני שתי ספרות. יש לי גם כרטיסי ביקור ישנים של סבא שלי בערך מזמן קום המדינה, ושם המספרים הם בני 4 ספרות. |
|
||||
|
||||
יש בידי ספר משנת 1957 עם מדבקה בזו הלשון: "חנות לספרים ד"ר ברגר, נתניה, רחוב אוסישקין 24" והטלפון הוא בן 3 ספרות ("113"). כלומר, מספרים תלת-ספרתיים עוד היו קיימים לפחות כעשור לאחר קום המדינה (אולי בצירוף איזור חיוג?). |
|
||||
|
||||
A Farewell to Arms של המינגווי. למה אתה שואל? |
|
||||
|
||||
שום סיבה מיוחדת. סתם סקרנות. |
|
||||
|
||||
יכול להיות שהספרות 629 נוספו בתחילת המספר. |
|
||||
|
||||
911? זה עתיק. |
|
||||
|
||||
לא ידידי. 911 זה מהיר. |
|
||||
|
||||
אני לא מבין את כוונתך , התכוונתי לדוא''ל של ברקת, לא לחיוג מקוצר למשטרה. |
|
||||
|
||||
הערתי על 911 פורשה שלא כהלכה . התכוונתי להיא, הגדולה מן החלומות: |
|
||||
|
||||
מה זה אומר? שתקנה לי כזה? |
|
||||
|
||||
האזרי בסבלנות, פריז לא תברח. |
|
||||
|
||||
אוי ואבוי, מה עשית! יש לי רק עוד שנה וחודש וחצי להגשים את זה! :-( |
|
||||
|
||||
לא כזה סיפור... נוסעים לפריז ושוכרים רכב. לא זול, אבל גם לא בשמיים. |
|
||||
|
||||
מת על השיר הזה, גם הסרט די טוב ( מונטנגרו). |
|
||||
|
||||
והנה, בשבת, הקראתי את הספר ''הכלב בים'' מאת מאשה קלו (על פי מ.מהרשק). |
|
||||
|
||||
בתחנת הרכבת בת"א יש שעון מחוגים דקורטיבי שגם מראה את הזמן שחלף מאז השעה 12 |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
סמסונט (אא''ט) רשמו פטנט על מערכת שתצלצל אליך לסלולרי כשאתה מתקרב לתחנה שלך ברכבת - מבוסס על מיקום הטלפון הסלולרי. אני מניח שהפטנט שלהם מכסה את האופציה הזאת. |
|
||||
|
||||
הנחתך שגויה, ובכלל כל הדיון הזה מאחר את זמנו בכמה שנים טובות ומעיד על בורות קיצונית בתחום. פרויקט שליחת הודעות טקסט סלולריות, המבוססות על מיקומם של אוטובוסים בזמן-אמת, נבחן אפילו ע"י 'אגד' כבר מזמן. יש - או יותר נכון היו - מאות סטארט-אפים שונים שהוקמו סביב יישום שכלל מיקום סלולרי ואיזה אוטובוס או רכבת. למעלה מתשעים אחוז מהם גילו בתדהמה שלא מספיק רעיון טוב כדי להצליח בחיים, ונמחקו, ובאחרונים שעוד נותרו, גם העובדים נוסעים בעיקר באוטובוסים ותוהים מה יהיה עם משכורת אוגוסט 03' שטרם נכנסה לבנק. |
|
||||
|
||||
המלצה: לך על פוליטיקה. "בורות קיצונית", לא פחות, "מאות סטארט-אפים", לא פחות, "גילו בתדהמה" - אתה תעבור מצויין בתכניות-האירוח. |
|
||||
|
||||
הוא אפילו הזכיר את עובדי הרשויות המקומיות1 כשזה לא קשור בכלל. 1עובדים שאינם מקבלים משכורת... |
|
||||
|
||||
(לקראת סוף השעה). |
|
||||
|
||||
שלום, במאמר ציינת כי מישהו שאל אותך באוטובוס על מה אתה חולם. אני מחפש חומר לעבודה בנושא. אם תוכל לספר או להפנות למקורות שיסייעו בעבודה על חלומות של עיוורים (חלום תוך כדי שינה). תודה שלומי |
|
||||
|
||||
גידי, כבעלת עיניים רואות אני יודעת עד כמה הן יכולות להיות עיוורות. קראתי את המאמר שלך ואני חושבת שהוא ראוי להיות מפורסם בעיתונות ונלמד בכל בית ספר. המשך להיות מה שאתה!! ונתראה ביום שני |
|
||||
|
||||
מה, עיוור? אני לא חושב שיש לו ברירה. |
|
||||
|
||||
נהנתי לקרוא עליך ועל חייך, מלבד השורה של הסקס, נכון! אבל גם ילדים נכנסים לאתר כדי להכין שיעורים. ומכיוון שכתבת בצורה נעימה ואף הומוריסטית דיי קלקלת את הרושם באותה שורה עלובה ודלה. |
|
||||
|
||||
הבדיחה הקטנה והמאופקת, יחסית, על הסקס, אינה פוגמת כלל בערכו של המאמר. הקהל האופייני של האתר הזה, אין לדעת אם הוא מורכב מ*צדיקים* - אך נמצא כי לא רבים בו ה*צדקנים*, וזה משמח. ואשר לילדים הנכנסים הנה לשם הכנת שיעוריהם - זה טוב וחשוב שיקבלו פיסה קטנה זו של חינוך מיני-חברתי. כך ילמדו כי עיוור הוא אדם ככל האדם, ובין שאר הזדקקויות אנושיות, הוא נזקק גם למין. זו דרך העולם. |
|
||||
|
||||
כבר כתבתי פה בעבר על הבעיה אם אי סי קיו כל התוכנותש שכביכול מדברות איתה כמו טריליאן ועוד כמה לא הועילו לי אני יודע שבלינוקס יש אי סי קיו טקסטואלי לאחרונה היתישבתי 7 שעות מול המחשב ונשבעתי שאני לא זז עד שאני לא מצליח אז אחרי המון מאמץ זה עובד לי צריך ממש ביצים של פיל כדי לרוץ עם זה זה ברמה של ברגע שקיבלת הודעה לילחוץ על 3פעמים טאב לרדת אם הברייל בסביבות 9 שניות ואז ללכת עות 7 או 9 פעמים סמאלה ואז אתה רואה את ההודעה כדי לענות קונטרול טאב 3 פעמים ואתה במסך העריכה אבל מה זה עובד ואני ממש מישתפר אני מצליח כבר לנהל שיחות מקבילות אשמח אם חלק מהאיילים יוסיפו אותי לאי סי קיו שלהם המיספר שלי הוא 26543681 |
|
||||
|
||||
כתבה מאוד מעניינת עם המון הומור ובעיקר מסר לגבי אפשרויות התפקוד של אדם עיוור .חשיבות הכתבה היא בהבהרה להדיוטות שעיוור יכול לבצע הרבה פעילויות אשר לאדם רואה זה נראה דמיוני, יש מקום לפרסם מאמר זה בתפוצה רחבה יותר. |
|
||||
|
||||
www.acbradio.org אפשר רק לילמוד מהנושא
|
|
||||
|
||||
ואם כבר בלימודים עסקינן, קבוצת התאטרון "נא לגעת"1, מורכבת מ-12 שחקנים חרשים עיוורים 2, שמספרים על חייהם וחלומותיהם בהופעה "אור שומעים בזיג זג". יכולותיהם והאנרגיה שלהם, מאתגרים כל רואה ושומע למתוח את גבולות היכולת. 2 רובם לוקים בתסמונת אשר - http://www.nidcd.nih.gov/health/hearing/usher.asp |
|
||||
|
||||
הי. אתה בטח מזהה אותי, גידי. היינו ביחד ברדיו (אי - שם בתחילת שנות התשעים) ועשינו כל - מיני דברים. הבעייה היא, שהקשר בינינו נותק בשנים האחרונות ורציתי לדבר איתך. הערה: אינני יכול להשאיר כאן פרטים מלאים. אז כן. אני זה שהתכתב בזמנו עם שתי בנות מנתניה, שלמדו בכיתה עם אחייניתך. וחוץ מזה, חלמתי להיות קריין. עכשיו אני כבר בטוח שאתה יודע מי אני! |
|
||||
|
||||
לגידי יש אימייל, והוא אפילו עונה על מכתבים. נסה ותהנה. |
|
||||
|
||||
גידי שוכב על הריצפה קרוע מצחוק אגב הודעה כזאת היתה עדיפה במייל אגב אם המערכת תחליט להסיר תגובה זאת של משה עקב חוסר רלונטיות אני לא ממש אתנגד |
|
||||
|
||||
אז הבטחתי שאני יכנס לקרוא את המאמר וכך עשיתי, רציתי לציין לפניך כי אני חושב שיש הרבה נכון במאמר אמנם כמו שנכתב לא הרבה אנשים מוכנים להפנים את המצב שעיוורון הוא אינו נכות אלא מיגבלה שמהכרותי האישית איתך אני נדהם מהסתכלותך בכל נושא ,אשר אני בעבר הייתי חושב כמו אותם האנשים שציינת במאמר ,אבל לאחר שראיתי אותך בעבודה אני חושב כי אם יהיו עוד ''מעבירי מידע'' כמוך בעניין העיוורון בסופו של דבר הסיטגמה תשתנה ,אני מבטיח לך כי אני ישתדל להעביר את המאמר הזה לכל גורם אפשרי ולהשתתף במלחמתך עלה והצלח |
|
||||
|
||||
בקיצור - המאמר שעשע אותי פה ושם, אבל באופן כללי אני לא אוהב שמתלוננים. גם אם זה מוצדק. פאק שלי. יחד עם זאת - הדוגמא שהכי אהבתי הייתה זו עם לונדון. באמת צריך מראה לפעמים. הקיצר - הגיע הזמן לקרוא דברים נוספים שלך, או לשמוע - וכבר האזנתי פעם לפחות לקטע 1 שאני זוכר באופן מעורפל, ושאהבתי. בכל אופן - אני אחזור בהזדמנות. הבטחה |
|
||||
|
||||
וזה לא כל-כך פשוט כמו שזה נשמע... |
|
||||
|
||||
מעניין מאד |
|
||||
|
||||
מי אמר שח"כ שרון (ג'וניור) מתפקד בכנסת על תקן עציץ? |
|
||||
|
||||
איך עציץ? הוא נראה לך דקורטיבי? |
|
||||
|
||||
מה זאת אומרת איך עציץ? עציץ כמו בחנות קטנה ומטריפה. |
|
||||
|
||||
אז מה גידי, עברת לאיטליה? בגלל זה לא שומעים ממך בזמן האחרון? http://start.msn.co.il/startredir.asp?LinkID=Bip&... |
|
||||
|
||||
לי זה לא יכול ליקרות החניה במקום העבודה שלי כל כך רחוקה שאיין מצב שמשהוא יוכל לצלם אותי משם |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
תודה לשכג |
|
||||
|
||||
בימים האחרונים אני מאזין לרדיו של עיוורים שמשדרים הן מהביית והן מהאולפן תוכניות מוסיקה זה לשידור החי אפשר תוך כדי השידור לבקש שירים ובקשות במסנגר ומיליון דברים כתובת האתר הראשי היא www.acbradio.org ממש כדאי לבקר ועוד יותר להאזין לשידורים החייםאולי גם אני אטפתה להגיש שם תוכנית ניראה מה צריך בשביל זה |
|
||||
|
||||
גידי מזכיר במאמר את היחס הרגוע יותר לעיוורים במדינות כמו אנגליה. מהיותי בור ועם הארץ, לא ידעתי עד היום ששר הפנים של אנגליה, דיוויד בלנקט, הוא עיוור. אף אחד כנראה לא עושה מזה עניין, וכנראה שגם לא הייתי מגלה זאת אף פעם אלמלא השערוריה בה היה מעורב לאחרונה (אתה רואה גידי, יש עיוורים שדווקא לא עושים את זה מספיק בחושך). |
|
||||
|
||||
גידי הי, אתה נהדר, שמחתי לקרוא את סיפורך.... והציניות שלך.....אהבתי. אגב , גם לנכות שכלית חובה עלינו להתייחס בהבנה. ועכשיו ברצינות- נגעת בנקודה כאובה של החברה הישראלית. לצערנו עדיין לא קיימת קבלת השונה בחברה וההוכחה היא שלא רק האדם ברחוב אינו סובלני גם הרשויות מטעמי "תקציב" אינן עושות מספיק לשלב את השונה בחברה. שמי ליאורה ובחדשים האחרונים הצטרפת כחברת הנהלה בהתנדבות ל"אגודה למען העוור" הרצליה. אגודה המאגדת את כל השרון הדרומי ומרכזי. נגלה לפני עולם חדש. עולם עם מוגבלות ויחד עם זאת- עולם ללא גבולות. אל תדאג...אני לא קוראת לך להצטרף כחבר מועדון.(למרות שזה לא אסון כל כך גדול) להיפך אתה ועוד צעירים מקסימים כמוך צריכים להראות לנו דרך.אשמח לשוחח אתך ולקבל טיפים. למרות שרבים (לפי התגובות)חושבים שהמועדונים מיותרים, ישנם הרבה אנשים שהמועדון משמש להם בית ולא רק. אנחנו באגודה משתדלים כמיטב יכולתנו לתת כלים לחיי היום יום והעשרה, לאדם כבד הראייה או העוור. לדוגמה-שיעורי מחשב בשיטות המתאימות, שיעורי בישול(מישהו מהרואים ניסה לעשות חביתה בעיניים עצומות?) שיעורי מלאכה, תפירה, התעמלות כולל מכון כושר, נגינה האזנה מודרכת למוסיקה קלאסית ועוד ועוד ועוד - בימים אלו אנו מחפשים צעירים המעוניינים ללמוד גולף (כן כן לעוורים) - או- בשיתוף עם עמותת אתגרים-שייט מפרשיות להנאה או למטרת תחרות. מדהים לא?! אנחנו מארגנים קבוצה לריקודים- מה אתה אומר ניתן גם לרואים להצטרף?! לא נעשה אפליות! אני חושבת שזה גם המקום לקרוא למתנדבים-בואו להיות לנו עיניים. רבים מהעוורים הינם מבוגרים ,כל שעה שתתנו להם היא מבורכת. להקראת עיתונים ומסמכים, ללכת איתם לדואר, לרופא, לקניות או סתם לטייל ברחוב ולתאר להם מה רואים. אני יכולה להמשיך בלי סוף אשמח לתגובה ליאורה |
|
||||
|
||||
אני מנסה להבין למה אנשים צריכים להיתנדב כדי לכחת עיוורים לרופא או לטיל כשאני חולה אני עולה על האותובוס ואו על מונית אם אני ממש חולה וקופץ לרופא כשאני רוצה לטייל כל מה שעלי לעשות זה לקחת את המקל ולהחליט לאיזה כיבון לינסוע בארץ או בעולם יש גם עיוורים שיעדיפו לעשות את זה עם כלב לגבי מיסמכים תמיד קיימת האופצייה של ליסרוק אותם בתוכנת ליגטורה. לגבי ספרים מה שלא מוקלט בסיפריה אז באמת הקראה זה נהדר אבל אני לא היתי רוצה נגיד שמתנדב יבוא אלי להקריא לי ספרים מיתוך תחושת אני מקריא לעיוור פעם בשבוע. וזה ממש תורם לי המון הנתינה לדוגא אני ידוע כחובב מדע בידיוני אז אני אפנה לפורומים באינטרנט של חובבי הגאנר לקבל הקראה ואז מכיואן שההקראה באה מתוך מכנה משותף בדרך כלל נוצרים קשרים של מעבר כי בדרך כלל אנשים שאוהבים ספרים מסויימים גם אוהבים בדרך כלל את אותן סרטים מוסיקה ועוד. אני רוצה להאמין שאף אחד מהאנשים הקרובים אלי לא נימצא איתי מיתוך תחושת שליחות של אני כאן איתו כי אני מיתנדב אלה זהוא גידי הוא עיוור בסדר צריך לעזור לו בדברים מסויימים נגיד בקטע של הליכה או הרכבה או התכנה של דברים אבל חוץ מיזה איין יותר מידי שוני. חוג לריקודים טוב אני לא ממש חובב ריקודים אבל אם היתי אני מניח שהיתי קופץ לאלמבי 59 או לאומןן אולפוקוס בתל אביב ומקפץ לי למה צריך חוג מיוחד למה להגביל את החברים שלך לקומץ קבוצה במועדון עיוורים. האמת שאני מיסתובב עם התחושה והתשובה הזאת כבר 24 שעות ושמח שניתנה לי האופציה ליפרוק אותה כאן תודה איילים חביבים. |
|
||||
|
||||
הי גידי, הלוואי וכולם היו כמוך. אני מנועה מלהגיב בשם האנשים המבקשים עזרת מתנדבים, אני אעביר אליהם את המסר אתייחס אל תגובתם, ואם יסכימו אשתף אותך בצורה פרטנית. . אולם, באופן כללי, יש לנו באגודה גם הרבה אנשים מבוגרים שאינם בקיאים ברזי הטכנולוגיה , מחשבים, אינטרנט וכ'ו ביניהם גם מתעוורים ''חדשים'' שהתעוורו עקב מחלה זו או אחרת, תאונות למינהן ועוד. אלה זקוקים לחיזוק הבטחון העצמי נקווה שבעזרת עזרה תרגול והבאת דוגמאות נצליח. |
|
||||
|
||||
עם כל הכבוד לגידי, אני מוותר על האיחולים. |
|
||||
|
||||
צב''ר בא''מ (צחוק בריא בלי אזהרה מוקדמת). |
|
||||
|
||||
תהיתי האם זה באמת שווה משהוא |
|
||||
|
||||
היי גידי הגעתי במקרה אחרי שוטטות ונשארתי. התעוררו אצלי הרבה מחשבות אבל בתוקף החלטתי האחרונה להמעיט בתסבוכי המחשבה :) אומר בקיצור שמצאתי עצמי מהנהנת תכופות, ובעיקר צוחקת. כן. נהנתי מחוש ההומור שלך והתחשק לי לומר. שולחת כמה חיוכים משלי פזית |
|
||||
|
||||
באמת שלא ידעתי שיש מסכי ברייל לעוורים. ערן ב, אחד מעורכי האייל הקורא, הפנה את תשומת לבי לענין זה בעת הדיון על עיצובו של העמוד הראשי החדש לויקיפדיה העברית. התברר שהגלגלת באחת התיבות לא מותאמת למסך זה. בדיוק כמוך, גם אני לא חושב שיש לכפות את העזרה ואף מסתייג מהיחס הכללי שיש בחברה הישראלית לנכים. לדעתי הנכים לא צריכים לקבל הנחות מיוחדות, פרט לדרישות מובנות מעליהם כמו כסא גלגלים או התקנים אחרים, העוזרים להם להסתדר. אני אף לא תומך בהנחות מיוחדות לנכים מצידן של חברות מסחריות כי עצם מתן ההנחה מצביע על כך שנכה שווה פחות מאדם אחר. |
|
||||
|
||||
יש הנחות לחיילים. האם הם שווים פחות מאנשים אחרים? יש הנחות לסטודנטים. האם הם שווים פחות מאנשים אחרים? יש הנחות לבני-נוער, לפנסיונרים, לעולים חדשים. האם הם שווים פחות מאנשים אחרים? |
|
||||
|
||||
יש תקופות בחיים בה הבנאדם מרויח מעט כסף אם בכלל כמו בתקופת הנעורים, צבא, לימודים וכד' יש נכים שמרויחים את לחמם ויש מי שאין בידם, שלא מבחירה. ולהם צריך לתת הנחות |
|
||||
|
||||
ממליצה על הספר "there was light" אוטוביוגרפיה של אדם נפלא בשם ז'ק לוסריה ז"ל שנהרג בתאונת דרכים בשנת 70'. הוא היה מנהיג מחתרת 'המתנדבים החופשיים למען צרפת החופשית בימי המשטר הנאצי במלחמת העולם השניה, ניצול מחנה ריכוז בוכנוואלד - מהבודדים ששרדו. לימים, מרצה לספרות אנגלית באוניברסיטאות בארה"ב.מספר על ילדותו ועל חוויותיו כעיוור, את התמיכה של ההורים, וכיצד הם לא סגרו אותו בחממהץ הוא התעוור מגיל 8. ובעצם המוטו של הספר הוא שהוא התחיל לראות את העולם האמיתי, רק כשהוא נהיה עיוור. ולכן השם 'ויהי אור'. לא ניתן להשיג את הספר בארץ, לצערי. הספר בהוצאת 'פרבולה' - parabula ניתן להשיג ב-'אמזון'. הספר צרפתי, בתרגום לאנגלית. ספר נפלא. לא פלצני. . בן-אדם מיוחד.ספר פשוט ויפה על החיים,. תודה. |
|
||||
|
||||
במסעדת הפרה העוורת שבציריך הסועדים שרויים בחשכה מוחלטת והמלצרים עוורים או בעלי ראיה מוגבלת: |
|
||||
|
||||
רק לחשוב איזה שיגעון זה היה, לו מסעדת הפרה היתה ממוקמת במקום בציריך, בלונדון. |
|
||||
|
||||
למה? |
|
||||
|
||||
גם עיוורת וגם משוגעת? |
|
||||
|
||||
האמת, שלא ממש התעמקתי בתגובות מלבד אחת או שתיים. עניין אותי מאוד המאמר שכתבת, גידי. מה שעוד יותר תפס אותי, היה שכבר מתוך השורות הראשונות הנחתי בלבי שאתה בטח מוזיקאי, חובב ספרות וכמובן אדם מעמיק. ולא יודעת למה, אבל השורות המאמתות את מחשבותיי לא אחרו להופיע. העיוורון שלך מהווה מגבלה וויזואלית הגוררת אחריה מגבלות נוספות - אשר שייכות רק לך. וברור על כן שתזדקק תמיד לעזרת אחרים. אבל מי שיאהב אותך, אהבת אמת ללא תנאי, ויש חיה כזאת - לא צריכה להפריע לה מגבלתך. נהפוך הוא - המגבלה שלך והבחירה של האישה שלך בך, על אף מגבלתך, היא נסיון גדול בעבורה להוכיח לך כמה אהוב אתה יכול להיות וכמה היא מוכנה להקריב למענך, גם כשאתה מוגבל. כי כפי שהיטבת לכתוב, לא העיוורון היא המגבלה, אלה השכל של האנשים שמקטלגים על פי המגבלה, ולא על פי אמות המידה הראויות והאמיתיות. וזהו גם כנראה, התיקון שלך. כנראה שבעברך היית ציניקן לא קטן שמאמין כי אין צורך להיעזר באף אדם. שבכל אנחנו מסוגלים לבד. ולמה אני חושבת כך? כי אני במקרה חוזרת בתשובה זו השנה הרביעית ברציפות וכן, אני מאמינה בגלגול נשמות ובתיקון. ויש לי הרצון והתחושה העזה כי אני יכולה לעזור לך מאוד. ואף על פי האידיאולוגיות האולי שונות, אני חשה בדמיון רב השורר בינינו. אתה יכול לכתוב לי לכתובת האימייל אם הינך מעוניין בכך. ישמרך האל. |
|
||||
|
||||
ציטוט מהספר של ז'ק לוסריה 'ויהי אור'. שם למדתי שעיוורון הוא לא מיגבלה בעצם. כי כולנו חושבים שאם בן-אדם לא רואה את העולם שאנחנו רואים פיזית, אז הוא בעצם לא רואה. וזה כל-כך לא נכון. משהו קטן: "i saw light and went on seeing it through i was blind..until i was nearly 14 i remember calling the experience "my secret". the amazing thing was that this was not magic for me at all, but reality. Sighted people always talk about the night of blindness , and that seems to them quite natural. but there is no such night, for at every waking hour and even in my dreams i lived in a stream of light" והנה ציטוט שהוא לא ממש קשור למה שאמרתי, מהספר, אם אתמצת את זה היציאה לחירות של הידיים :when i had eyes, my fingers used to be stiff, half dead, but now each one of them started out on its own. .ALL I NEEDED IS TO LEAVE MY HANDS TO THEIR OWN איילת שלפעמים מאד עיוורת...
.. divices, i had nothing to teach them, unlike eyes, they were in earnest, and from what ever direction they approached an object they covered it, tested its resistance, they measured it for height and thickness. but most of all, having learned they had fingers. they used then in an entierly new way, |
|
||||
|
||||
כשהיינו ילדים, שאלנו את עצמנו מה זה לראות. היום אנחנו כבר לא שואלים. אנחנו רואים וזהו. נזכרתי בתגובה שנכתבה כאן לגידי, למה הוא בכלל טורח לטייל בחו"ל אם בשבילו זה אותו דבר. האם ראיה היא רק דרך העיניים? האם אין עוד אפשרות לראות? לפעמים אנחנו שמים את הדעות שלנו בתוך הדבר, וחושבים שאנחנו רואים את הדבר עצמו. אבל לא כך הדבר. אנחנו שבויים בתוך סטיגמות וגישות שלנו לדבר עצמו, עד שאנחנו לא רואים את הדבר באמת. גם בני אדם. כמה פעמים שמענו את עצמנו אומרים 'אני מכיר את זה' 'שמעתי על זה', ובכך סוגרים את עצמנו. שמים על עצמנו כיסוי בעיניים. ומחליטים לא לראות. גם כשיש לנו עיניים. חשבתי על זה שישנן כמה משמעויות למלה 'ראיה' בעברית: להסתכל - מלשון ס.כ.ל, להתבונן - מלשון בינה. ולהשקיף - השקפה.. ומה זה אומר. שאלה שכדאי לנו להפנים אותה ולחשוב עליה. מהי ראיה אמיתית בעצם? למה מי שהוא רואה קצת שונה נקרא 'מוגבל'. אולי אנחנו אלה שמוגבלים בראייתנו. והם רואים את העולם בצורה קצת יותר עמוקה מאיתנו.אולי לאלה שרואים קצת שונה, קל להם לראות יותר לעומק את העולם. ואנחנו מוגבלים בחושים פיזיים. אני פשוט שואלת את השאלות. כדי לא לסגור את עצמי בתשובות. נקודה למחשבה. |
|
||||
|
||||
היי קודם כל תודה על תגובתך. באמת שאנחנו תמימות דעים וכל מה שכתבת הוא חלק נכבד מאוד מצורת החשיבה בה אני מאמינה ופועלת. אך מלבד כל מה שכתבת, ישנה בכל זאת מגבלה מסויימת - לעתים מאוד כואבת ולעתים יש לגביה פיצוי. אני ניסיתי להתבונן היטב לתוך נפשו עד כמה שיכולתי, ונדמה לי שקלטתי התמרמרות בשל אותן הסטיגמות החברתיות נוסיף כאב ו/או אשמה על העולם ועל בכלל.. ובצדק, כנראה.. בסך הכל הבעתי את רצוני הכן והאנושי לעזור. וזה בסדר, אין לי כוונות לכפות את יכולותיי על שאינם רואים עצמם כזקוקים. לכן גם ירדתי מכל הנושא, כשהבנתי שכנראה נגעתי במקומות שהם טאבו. שיהיה לכולנו חג שמח. |
|
||||
|
||||
גידי הסב את תשומת ליבי לידיעה הבאה: חברה פיתחה "מכשיר שמיעה" לעוורים בשם The vOICe. מדובר במצלמה זעירה, שניתן להסתיר מאחורי זוג משקפי שמש. המצלמה קולטת את הסביבה ומשדרת את מה שהיא קלטה לתוכנת מחשב, אשר מתרגמת את התמונה לצליל. באמצעות האזנה לצלילים המשתנים, יכול האדם העיוור "לראות" סביבתו, בדומה לעטלף או דולפין. את התוכנה הדרושה אפשר להתקין על טלפון סלולרי. ראו מאמר בוואלה "לראות את הקולות": http://news.walla.co.il/?w=/4/708832 והאתר של החברה: http://www.seeingwithsound.com/voice.htm (משום מה לא מגיב כעת, אז קצת קשה לי לברר איך המצלמה מתקשרת עם הטלפון, ואיך מתקינים את התוכנה על הטלפון. אולי האתר הזה הלך לישון. באמת מאוחר). |
|
||||
|
||||
תודה ערן אגב האזנתי לסאונדים שהם נותנים כהדגמה אני לא יודע עד כמה המכשיר הזה יעיל לעיוורים אבל אני בטוח שזה ילך טוב במסיבות אסיד כל מיני קולות מוזרים בסאונד סטריופוני שהולכים ובאים בהתאם לתזוזה שלך. לאחרונה ניסיתי מכשיר בשם מיני גייד שאמור להטריע על מכשולים בטבח של 4 מטר בעזרת רטת זה לא ממש היה יעיל כשהלחתי ברחוב כשעברו מכוניות הוא גם רטת וגם לא אהתי את הרעיון שאיין לי יד פנוייה יד אחת אוכזת במקל ויד שנייה במיני גייד מניע אותו ימינה סמולה והפה עסוק בלענות לאנשים ששואלים אותי מה זה המכשיר המוזר הזה שאני מחזיק ביד. האמת שלמרות מה שכתבתי כאן בעבר אני כן חושב על כלב נכיה כי הגעתי לכל מיני טובנות ומחשבות אבל אני לא הולך להפוך את המאמר הזה לבלוג. |
|
||||
|
||||
ומה עם היכולת של המוח האנושי לעכל את המידע הזה ולהשתמש בו ביעילות כמו מוח של עטלף או דולפין ? |
|
||||
|
||||
עיוורים שהולכים שנים עם מקלות ליזר מזההים את הרעידות השונות של המקל. אגב לי עדיין ניראה מוזר להיסתובב עם אוזניות על האוזניים כי בתור עיוור הרבה מהניידות שליתלויה ברעש התנוע נגיד כשאני מיתקרב לעיכול בדרך אני מאזין למכוניות העושות את הסיבוב. וכך אני יודע שהעיכול מיתקרב. |
|
||||
|
||||
מה זה מקלות לייזר? |
|
||||
|
||||
רק עכשיו קראתי את דבריך, אבל מוטב מאוחר מאשר בכלל לא. אני בהחלט מסכימה עם כל מה שכתבת. מקווה שבעקבות המאמר שלך הרבה מאזרחי המדינה ישנו את התפיסה שלהם לגבי מוגבלות בכלל, ולגבי העיוור בפרט. חייבת לומר לך, שהרבה שאינם עיוורים, אינם חווים את היופי של החיים כמוך. נהניתי מאד לקרוא את שמחת החיים שבך, את האהבה שיש לך להרבה מאד דברים. אתה פשוט גדול מהחיים. מעריצה אותך בטרוף. המשך להיות מאושר. הצלחת להדביק אותי בשמחת החיים שלך. |
|
||||
|
||||
גידי! לאחר המלצתך להכנס לאתר שלך ולראות מה קורה פה, סיימתי משמרת מאוד משעממת בהוט (זוכר, שירות לקוחות- קרן יחס) ונכנסתי לאתר. מגניב לאללה, אהבתי את המחשבות שלך ו"ראיית" העולם שלך, היצירתיות פשוט שופעת ממך. אתה מוזמן שוב להכנס לשירים שלי באתר- במה חדשה ולהביע דעה. ביי ביי קרן |
|
||||
|
||||
תוכנות להקראת טקסט התקדמו מאוד בשנים האחרונות, כך שאולי הרעיון הזה הגיע באיחור של עשור או שניים, אבל בכל זאת: מדוע לא משתמשים בתוים מוזיקליים כדי "להקריא" טקסטים ממוחשבים לעוורים על-ידי נגינה? ל-26 אותיות (אנגליות) צריכים קצת יותר משתי אוקטבות, ובשלוש אוקטבות ניתן לכסות גם סימני פיסוק, למשל. כל טקסט הופך למנגינה. לא מאוד מוזיקלית אולי, וסביר שאפילו קקפונית למדי, אבל אני מאמין שבעלי שמיעה טובה יוכלו להתרגל די בקלות לטקסט המוקרא כך. אפשר לבחור את מיפוי האותיות לתוים כך שלמילים הנפוצות ביותר תהיה מנגינה נעימה. יתרונות: * מעייף פחות מקריאה בעזרת ברייל (גידי התלונן באזניי כמה פעמים שהאייל "מעייף לו את האצבעות" מרוב קריאה), * מהירות ניתנת לשינוי (עם ההרגל אפשר להגביר את הקצב, ואולי להגיע למהירות הטובה מזו של קריאה בעיניים), * האצבעות חופשיות תוך כדי קריאה - ניתן "לקרוא" ולעשות דברים אחרים בו-זמנית (מלבד האזנה למוזיקה), * משוב בזמן הקלדה - עיוור שמקליד יוכל לזהות בקלות שגיאת הקלדה ע"י הצליל שיושמע, * לעוורים שהם גם מוזיקאים - אפשרות "להפוך" את המנגנון ולהקליד בעזרת נגינה על אורגן במקום שימוש במקלדת. מה דעתכם? ובפרט, גידי - מה דעתך? (הימור: זה כבר קיים, ואם הייתי טורח לחפש בגוגל הייתי מוצא 743 תוכנות שעושות בדיוק את מה שתארתי כאן.) |
|
||||
|
||||
אתה כותב היטב וקולח (כאילו אתה צריך את המחמאות שלי - אבל כולם צריכים, לא?). שיחקת אותה |
|
||||
|
||||
לגידי אהבתי את הכתבה שלך ואתה מצטייר כבן אדם מעניין. נכון בלונדון באמת "הטלויזיה יותר טובה " ואתה בטח שמעת על שר הפנים שלהם דייויד בלאנקט שהוא עיוור מלידה עם כלב. אני מצרפת לינק לביוגרפיה שלו ותראה איזה חיים חרא היו לו:-) ובינתיים אנחנו בארץ ופה כשרצו להעלות את התודעה לנושא העיוורים שידרו תוכנית בהנחיית צופית גרנט שהציגה קבוצת עיוורים שהיו יכולים להופיע גם בתור דוגמאות לנכויות אחרות ... קבוצה לא מייצגת אך מקבעת את הסטיגמה אבל אולי אתה תעשה מהפכה קטנה .. אם יעשו עליך תוכנית טלויזיה זה יראה אחרת ביי מירי הגעתי לכתבה שלך בזכות הבן שלי דניאל בן 12 וחצי שהתלהב ממנה והעביר לי אותה ועכשיו גם מתכנן להביא אותה לדיון בכיתה |
|
||||
|
||||
"מפתיע, אבל גם עיוורים יכולים לגלוש באמצעות תוכנות מיוחדות וצגי ברייל. אבל כניסתם למחשב מלווה בהוצאות של עשרות אלפי שקלים ובאתרים לא נגישים" עודד ירון, הארץ. http://www.haaretz.co.il/captain/pages/ShArtCaptain.... |
|
||||
|
||||
הגעתי אליך לאחר ימים של התגלגלות בגוגל. אני בחור בן 44 ,רואה בששתי העינים, אבל עיוור בכל מה שקשור בעיוורים. לפני כמה שבועות נתקלתי בבחור עיוור באחד ממקומות המפיגש של גייז (הומואים) ולמרות שרציתי לגשת אליו משהו בי (בורות או ביישנות) עצר אותי מלגשת. לאחר כמה שעות כשהגעתי הביתה, כבר הצטערתי שלא ניגשתי. התחלתי לחקור את הנושא באינטרנט, לא מצאתי שום דבר בנושא בעיברית, פמיתי לאנגלית ומצאתי אתר של בחור אמריקאי שגם נולד פג והתעוור בגלל יתר חמצן,הוא מספר את סיפורו הכואב (לא כולם גדלו בסביבה אוהדת) וגם את הקושי בלהיות עיוור והומו. המשכתי לחקור את הנושא באינטרנט והגעתי אליך דרך הקלדה של המילה עיוור. יש לך אתר מקסים (למרות שלא חרשתי עליו אבל זה יקרה) הומור בריא, ואתה מזכיר לי את עצמי ,כשבגיל 14 הבנתי שאני הומו,ויש לי שתי אפשרויות,לחיות או להרוג ארת עצמי, ובחרתי בלחיות, ומאותה שנייה ,הפסקתי להתנצל בפני אנשים, ונלחמתי על זכותי להיות מה שאני בלי הנחות. כיום אני עומד בזכות עצמי ומשמש מודל והשראה לאחרים, יש לי בלוג מאד פופולרי בישראבלוג(אגב מומלץ בחום לכתוב שם) שניקרא "זין זה לא רק אות"(איך לא) ואני מוסיף כאן קישור לפוסט שכתבתי ובו תירגמתי מילה במילה את סיפור חייו של אותו בחור אמריקאי. אשמח אם תבקר וגם אשמח אם תחשוב איך לעזור לי . אני מעוניין לאתר את האוכלוסיה הזו של עיוורים הומואים, כדי לאפשר להם קריאה של חומר רלוונטי (זמן הוורוד,ועוד ספרים בעיתונים בנושא) נגישות למקומות מיפגש של גייז. וסתם חברה. בשונה ממך אני חושב שאתה כן צריך להיות מעורב בחברה של עיוורים כי לדעתי ,אתה מנהיג ניפלא,ודמות לחיקוי,והיגע הזמן שמישהו יוציא את העיוורים מהארון החשוך. אנשים לא יודעים איך להתמודד עם עיוורים כי אנחנו כימעט ולא רואים עיוורים בסביבה שלנו. אם נתחיל לראות עיורים, באינטרנט, בפאבים, בבתי קפה ,ברחובות, אם האוכלוסיה הזו תתערבב ביננו, סף החרדה ירד ותתחיל דינמיקה אחרת. זאת היתה דרכי בהומו, מההתחלה, לכל מקום שהגעתי,הצהרתי שאני כזה, וטוב לי ושמח לי(ובאמת היה לי טוב ושמח) ואנשים שהיו הומופובים בהתחלה למדו להכיר אותי ושינו את כל הגישה שלהם כלפי גייז בכל ואנשים בעלי עולם שונה משלהם. זהו, כתבתי די,אני מניח שהעיניים שלך התעייפו רק מלקרוא אותי :) מת על ההומור שלך, אגב יש לי חברה פריקית של מדע בידיוני אני אשאל אותה אם היא תהיה מוכנה להקליט לך משהו. תשמור על עצמך, תבקר אצלי בבלוג, ותחשוב על רעיונות יצירתיים איך לעזור לי למצוא את "העיוורים שלי". חיבוק מחזק זאזי |
|
||||
|
||||
היי נהנתי מאוד לקרוא את מה שכתבת. זה חכם , מלמד ושנון. אהבתי את התשובות שלך המטובלות בהומור ציני. אני נדהמת מכך שאנשים שואלים שאלות כל כך אישיות וחודרניות, רק משום שהם פוגשים עיוור. האם הם היו שואלים מישהו באוטובוס, איך חיי המין שלו ? אני משערת שהורה עיוור, לדוגמא, יכול לתת איכויות של הקשבה , מגע לילדו ודוגמא אישית של אומץ להתמודד עם קשיים. בהצלחה בהמשך הדרך |
|
||||
|
||||
היי גידי מה קורה? וואי רציתי להגיד לך תודה על מה שכתבת זה באמת מעורר אותך להבין את המצב האמיתי ושאפשר להתמודד גם אם מצבים קשים... אני שמחה שאתה מסתכל על הדברים בצורה כזאת כי זאת הדרך להסתכל ואתה צודק אם הדרך שלך אסור לתת לאנשים לפגוע בך בגלל הבורות שלהם... הסיבה שהסתכלתי במאמר שלך היא שהשבת באים עלינו קבוצת נוער של עיוורים והם מכינים לנו פעילות ואנחנו מכינים גם להם, ואמרו לנו לחשוב על רעיונות לפעילות וניסיתי לחשוב על משהו והמאמר שלך עזר לי להבין שפשוט צריך למצוא פעילות רגילה שסתם תגבש בנינו ותיהיה כיפית אז תודה על הכול ושמחתי לשמוע על החיים שלך שיהיה לך יומטוב ואני אשמח לקבל תגובה לירון |
|
||||
|
||||
התרגשתי מאוד מהמאמר תשמע, אתה צודק המדינה שלנו מפסידה המון מזווית הראיה הייחודית שיש רק לעוורים. |
|
||||
|
||||
היי גידי דבריך כל כך נכונים אך עם זאת לאנשים מאוד קשה להתמודד עם משהו שהם לא מכירים . הלוואי ודברים היו יותר פשוטים ואנשים פשוט היו זורמים אבל רק אנשים כמוך יכולים לעשות שינוי במחשבה אתר כמו האתר הזה משנה המון נותן לנו הגולשים נקודת ראיה חדשה . תמשיך בכתיבה שלך וביצירה שלך זה הכוח האמיתי . |
|
||||
|
||||
כל הכבוד גידי. התיאור שלך נשמע כל כך מוכר. כאדם עיוור, הזדהיתי לחלוטין עם מה שסיפרת. זה כאילו לשמוע את עצמי. החברה שלנו לא יודעת להתמודד עם האחר, בעיקר כזה עם מגבלה. אני עיוור לא מלידה, כמעט סיימתי תואר שני. מטייל חופשי במדינה הזו ואף צולל. חיברתי את "המדריך לצולל העיוור". קיימות בשוק גם תוכנות קוליות, שהן זולות יותר מצג ברייל. התוכנה בה אני כותב לך, נקראית JAWS שפותחה בחול והקול בעברית שלה פותח על ידי שלושה חברה עיוורים וכבדי ראייה. היא מאפשרת עבודה טובה בחלונות, כולל באינטרנט. יישר כח. איתן |
|
||||
|
||||
כל הכבוד ויישר כוח (גם לגידי כמובן). אם מותר לשאול, מאיזה גיל אתה עיוור ואיך הסתגלת ולמדת את הכל? |
|
||||
|
||||
אני עובד בעזרת גאוז הפיתוח העיברי נימכר על ידי lets talk הפיתוח הקולי בעיברית הוא שלהם אבל הפיתוח לברייל נכתב על ידי חברה אחרת אני כבר שנים עובד בגאוז באופן לא חוכי חיכיתי שתצא הגירסה העיברית שנים כשאני אומר לא חוכי אני מיתכוון לטבלת ברייל שנכתבה באופן לא מסודר לא חלילה לגירסה לא חוכית של התוכנה בכל אופן אני אמור לקבל החודש גירסה מסודרת וכמו חן אני עמור לקבל מחשב כף יד לעיוורים שבא יחד עם צג ברייל וכולל חיבור לדסטיניטור ול גי פי אס מריך להיות מעניין. טוב חיב לסים אני על המחשב של העבודה המחשב הביתי שלי מת והחדש עוד לא הגיע |
|
||||
|
||||
שלום לגידי וליתר החברים, אני רואה שהתכנסו כאן כמה חברה' שיכולים לעזור לי עם רעיונות. אני מחפשת מתנה לחבר יקר, שהוא עיוור וכבד שמיעה. לפני שנה קניתי לו בושם והוא קצת צחק ממני. עכשיו אני קצת חסרת רעיונות... הבנתי שאף מקום לא מוכר ספרים בברייל, שזה חבל מאוד כי זאת המתנה שאני הכי אוהבת לתת. הוא משתמש המון במחשב, אבל כמו שצויין פה, האביזרים המיוחדים מאוד יקרים, ובטח כבר יש לו את מה שצריך. ברור שאני יכולה לקנות לו משהו "רגיל", כמו בגד למשל, אבל אני רוצה משהו שהוא באמת יהנה ממנו. בקיצור, אני אשמח לשמוע הצעות, אז מה אתם אומרים? |
|
||||
|
||||
יש לי הצעה קצת יוצאת דופן. קני לעצמך מתנה מתחרה שתשמח את חברך |
|
||||
|
||||
דיסק? ארוחה במסעדה? תוכי? כל דבר שלא צריך לראות בשבילו, בעצם. |
|
||||
|
||||
הוא גם כבד שמיעה, תגובה 404251. |
|
||||
|
||||
ארוחה במסעדה, איגואנה, מכונת מסאג'ים. |
|
||||
|
||||
סליחה על השאלה, אבל כדי להיות ענייניים - מהם גבולות התקציב שלך למתנה הזאת? מהמעט שידוע לי בנושא, אנשים שהם עיוורים וגם כבדי שמיעה, אחת הבעיות שלהם היא שסגנון חייהם כרוך במיעוט תנועה, בישיבה רבה (בבית, או בכלל), ולעיתים, כתוצאה מכך, בעודף משקל. אולי אופני כושר או מכשיר כושר מסוג כלשהו היה יכול להיות רעיון לא רע. אם זה יקר מדי - אפשר להתארגן, מספר ידידים ביחד, לרכישה משותפת. אם זה נשמע לך מטורף - קחי בחשבון שגם ספרי ברייל, לו היו למכירה, וגם כל פריט שנועד לאוכלוסיה בעלת צרכים מיוחדים - כל הדברים האלה הם תמיד יותר יקרים מחפצים המיועדים לאנשים "רגילים". אגב, לא הבנתי למה הבושם היה מצחיק. |
|
||||
|
||||
הוא גם תתרן. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
תודה על הרעיונות עד כה, הבושם היה מצחיק בדיוק בגלל שהוא היה מתנה כל כך טובה, הוא אמר לי משהו כמו "בטח ישבת וחשבת מה אפשר להביא למישהו שלא רואה ולא שומע, חה חה חה", סוג של הומור עצמי. הבחור משקיע בעצמו ומנוי לחדר כושר,אז הוא יסתדר בלי אופניים. אבל אולי סוג של מסאג'ר יכול להיות טוב, אולי כזה ששמים על הכסא של המחשב כדי שהגב לא יתעייף? |
|
||||
|
||||
יש אתר שאין לי כרגע זמן לחפשו באינטרנט שניקרא חיים עצמאים שם יש מלא מתנות וצעצועים לא יקרים לעיוורים ושהם גם כיבדי שמיע היתי ממליץ על מישחק מחשב אבל סאונד זה החלק החשוב משחקים מצויינים www.bavisoft.com
|
|
||||
|
||||
תוכל לפרט קצת על משחקי מחשב לעיוורים? זה נשמע כמו תחום מרתק. |
|
||||
|
||||
היי יש כמה וכמה אתרים של מישחקי מחשב לעיוורים חלקם מאד טובים וחלקם ממש לא הטובים הם בתשלום ואפילו יש מישחקים אונליין העיקרון הוא שהקל בעזרת תמיכה קולית או אפילו בסיגנות תסכית עם כל הקולות כאשר נגיד במישחקי ירי אתה יושב עם האוזניות שלך ואתה שומע איפה אתה נימצא בחלל ואיפה האוביקטים אין הרבה מישחקים שממש היתלהבתי מהם אבל זה נחמד |
|
||||
|
||||
ואם העיוור,הוא מבוגר,וברור שלא ישחק במשחקי מחשב..אז אולי ישנן עוד הצעות של מתנות? |
|
||||
|
||||
תיקון טעות, כבדי שמיעה שגם סובלים מלקות ראיה לא ממעטים בתנועה, הכל תלוי תרבות. אני מכירה ויודעת מאוד מקרוב. זהירות מהכללות. |
|
||||
|
||||
שלום איילה , מהכרות עם עוורים הם מאוד אוהבים יופי ואסטטיקה בלבוש , קשה להם מאוד עם לזכור איזה בגד , כלומר מה צבעו , וכדומה , לדוגמא , היית יכולה לשמח עיוור בחוטים צבעוניים עם כפתורים מיוחדים בצורות חיות , פרחים מעויינים מחומשים מתומנים מרובעים , וכל מיני כאלה , שניתן לתפור אותם בדש הבגד , ולפי הכפתור , ניתן לקבוע את צבע הבגד , לדוגמא: חולצות לבנות ניתן לתפור בכפתור בצורת פרח מביפנים , מכנסיים אפורות פילים , מכנסיים שחורות כבשה , וכן הלאה , נתתי לך רעיון שישמח מאוד את כל עיוור שתפגשי , תפתחי את הרעיון , אולי תצרפי לכל קבוצת כפתורים חוט מתאים שלא יצטרכו לשאול איזה צבע החוט |
|
||||
|
||||
מעניין מאד וגם משעשע (כן, למרות שדעות קדומות אינן דבר מצחיק כל כך ... :-( ) איילת - פוקט PC |
|
||||
|
||||
לא בכדי נותנים לעיוורים לשבת בספסל הראשון, זאת על מנת שלא יצטרכו לחפש מקום באוטובוס הומה אדם. שנית, אני סבור כי אם היית פונה אל חטיבת הסטודנטים העוורים, היה לך קל יותר ללמוד לבגרות ואף לפסיכומטרי!!! |
|
||||
|
||||
בהתבסס על התיאורים של גידי במאמר את האוטובוס ואת הבגרויות, הלוואי על כולנו ''בעיות'' שכאלו. |
|
||||
|
||||
"איגוד האינטרנט משיק "תו נגישות" להעלאת המודעות להנגשת אתרים לבעלי מוגבלויות, אבל לא יבדוק את רמת הנגישות של האתרים שיבחרו להשתמש בתו". מעריב NRG: http://www.nrg.co.il/online/10/ART1/520/474.html |
|
||||
|
||||
איגוד הנהגים משיק ''תו מצב מכני מעולה'' להעלאת המודעות למצבן המכני של מכוניות המוצעות (או מוצאות) למכירה. |
|
||||
|
||||
אני תמיד טוענת שנגישות טובה לכולם, ולא רק לאנשים בעלי מוגבלויות. הנה דוגמא נוספת: הדרך הכי נוחה לקרוא את האייל מהפלאפון (אמרתי "מכורים"ֿ, לא?) היא להתקין Opera Mobile ולהשתמש בגרסת הברייל של האייל. קל, מהיר, נוח לקריאה ונוח לניווט. (ואם אתם בחבילה סלולרית המחייבת לפי kb או עם מגבלה של רוחב פס, ההתמכרות לאייל יוצאת גם זולה יותר...) |
|
||||
|
||||
האייל בפלאפון? <חלחלה> רק זה חסר לי. |
|
||||
|
||||
אני השתמשתי השבוע בטיפ נגישות שפעם נתת בהרצאה: הייתי עייף, ועל כן הגדלתי את גודל הגופן להקלת הקריאה. |
|
||||
|
||||
מכורים במידה כזו? זו בהחלט מוגבלות. |
|
||||
|
||||
לפחות הם לא מפריעים לאחרים כמו אלו ש''חייבים'' לשמוע את מבזק החצי האחרון בחדשות (כל חצי שעה), ולשם כך מגבירים את הווליום לעוצמות גבוהות כך שגם מי שנמצא לידם (למשל באוטובוס) לא יכול לעשות שום דבר אחר ללא אטמי אוזניים (וגם לא לגלוש באייל מהפלאפון). |
|
||||
|
||||
הי גידי, זו אני, יונה מהחוג לאופרה. עדה, זו שקושרת בין אנשים, העבירה לי את המייל שלך ואת האתר, ואני ישבתי ולא ידעתי אם לצחוק או לבכות. לצחוק - בגלל ההומור השחור בהיר שלך, ולבכות, על חברתנו החביבה שחושבת שעיוורון הוא סוג של ליקוי שכלי. ולא שיש לי בעיה עם ליקויים שכליים - כולנו בני אדם ולא כל האצבעות נולדו שוות. אלא שבכל הבלגן העולמי, צריך להיות סדר: עוורים עם עוורים, ורואים עם רואים, ירוקים עם ירוקים וכך הלאה. אז ישבתי לפניך (זה כיף כי לא מסתירים ואפשר להזיז את הראש). והאמת היא שהשלמות זה הרבה יותר כיף - כי לכל אחד חסר דבר מה, וטוב להיות עם המשלימים ולהתקרב לשלמות, להשלמות ומכאן קצרה הדרך לשלום. נתראה בפעם הבאה, בידידות רבה, יונה |
|
||||
|
||||
אני כבדת ראייה מאוד, למעשה אני מתנהלת על שרידי ראייה בעין אחת, וזאת לא מלידה. כלומר נאלצתי להסתגל למצב זה. למרות מצבי אני משוטטת באינטרנט וגם עובדת במקינטוש. וכאן אני מבקשת את עזרתם של המומחים, שקראתי על ידיעותיהם באתר שלכם. בעת עבודתי במקינטוש, סמן העכבר "נעלם" מעיני בגלל התמזגותו במרחב. ניסיתי למצוא פיתרון, ולפני כשנתיים עליתי על אתר של R.J. Cooper, אם אני זוכרת נכון את שמם, והם היציעו שם סמן בצורת נחש בצבעים של שחור ואדום, וכל זמן שאינו בשימוש הוא נמצא בתנועה, כך שגם כבדי ראייה מאוד יכולים להבחין בו. הוא ניתן לניסיון ל15 ימים, ולאחר מכן הייתי אמורה לרוכשו. מילאתי את הטפסים וניסיתי לשלוח אותו לחברה, אך לא הצלחתי. ניסיתי גם להשיגם טלפונית (ארה"ב), ושם נעניתי תדיר ע"י מענה קולי מוקלט, ולא זכיתי לתשובה מהם. אי-אפשר לתאר את אכזבתי. האם למישהו יש רעיון? הבעייה השנייה נעוצה במצגות שאני מקבלת מהחבר'ה: הרבה מצגות נבנות כך שהשקופיות חולפות ביעף ואיני מצליחה להבחין בתמונות שבהן. איך אפשר להפוך את המצגות האלה כך שהמעבר בין השקופיות ייעשה בלחיצת עכבר? תודה רבה רותי |
|
||||
|
||||
באיזה פורמט המצגות? פאוורפוינט, או Keynote, או משהו אחר? האם הן מומרות ל-PDF או משהו כזה? אם הן בפאוורפוינט ויש לך אפשרות לערוך שינויים, אז זה די קל (תחת Slide Transitions מחליפים ל-On Mouse Click עם Apply to All, ואם יש צורך אפשר לפרט יותר). מצאתי קצת סמני-עכבר חלופיים ל-OS X פה: ואני בטוח שיש עוד המון. כדי להוריד את הקובץ צריך להירשם לפורום, אבל זה לוקח שנייה. נראה שיש שם סמנים עם אנימציה, ואני מקווה שאפשר לשכנע את המק להשתמש באחד מהם גם במצב מנוחה. xslf או אחרים בטח יודעים בשלוף איך לעשות זאת. |
|
||||
|
||||
עניתי במייל לפני שראיתי שהשאלה פורסמה גם כאן, אז הנה עותק לטובת כולם (כשעניתי, נאמר לי שכבר סייעו עם בעיית המצגות): בואי תגידי לי אם זה מסייע: לכי לתפריט התפוח, בחרי system preferences ומשם בחרי ב-universal access. שם תוכלי למצוא הגדרות נגישות שונות של מערכת ההפעלה, כולל הגדרות תצוגה שונות, למשל זום של חלקים מהמסך או תצוגה של לבן על שחור (בלשונית seeing), והגדרת סמן עכבר גדול ובולט (תחת mouse). הסברים לאפשרויות השונות שם תוכלי למצוא בקישורים הבאים: http://www.apple.com/macosx/features/universalaccess... (הסבר כללי) http://www.apple.com/accessibility/ (הסברים פרטניים על כל האפשרויות) בהצלחה! |
|
||||
|
||||
אני בלי בעיית ראיה מאבד את סמן העכבר לפעמים ולכן אני משתמש ב Windows Animated שגורמת לסמן מדי פעם להחליף צבעים וכן לחיצה על מקש Ctrl מקיפה את הסמן בעיגול מהבהב גדול. אני משער שיש גם במק דברים דומים. |
|
||||
|
||||
להחרים את ספגטים!!!!! שלום לכולם. אני רוצה לשתף אתכם במקרה אמיתי שקרה ביום ה 6/3/07: לבעלי יש בן דוד ושמו אורן. לצערנו, אורן קצין בקבע נפצע קשה מאוד בפיגוע, לפני כשנה וחצי והתעוור לגמרי בשתי עיניו. מאז ועד היום, עבר דרך ארוכה בניסיונות לחזור לחיים "רגילים". אורן קיבל כלב נחייה ובעזרתו הוא מתחיל להיות עצמאי. היום, אורן ואשתו חפצו לאכול ארוחת צהריים במסעדת ספגטים ברעננה, הם הגיעו למקום מלווים ב"עיניים של אורן" - כלב הנחייה. אחראי המשמרת ה"נאור" סירב להכניסם למסעדה ואף התעקש לגרשם מהאזור!!!! לפי החוק הכתוב במדינת ישראל - חלה חובת הכנסת עיוור מלווה בכלב נחייה לכל מקום ציבורי ללא הגבלה ואף לדאוג למקום נאות שיענה לצרכיו של העיוור. לנו כאנשים רואים, קשה להבין את החושך בהם חיים מוגבלי הראיה ואל לנו להוסיף להם אלא לעזור להם ולקדמם . אני מבקשת מכולם, לא להיכנס יותר לרשת ספגטים על מנת ללמדם את חשיבות היחס הראוי לאנשים מוגבלים באשר הם. אנא הפיצו מייל זה לכמה שיותר אנשים תודה רבה. ליאת בליצבלאו. ____ להערכתי מדובר בטפשות מקומית של מנהל המשמרת, ולא מדיניות של הרשת, אלא שאנחנו נתקלים לא פעם באותם אחראים, במרכאות או בלעדיהן, שמעדיפים להיצמד למה שהם חושבים הם הנהלים ("הכניסה לבעלי חיים אסורה") ולא טורחים להפעיל את המעט שיש להם בין האוזניים. מעניין יהיה לשמוע גם את תגובת הרשת (והזכיין של סניף רעננה). |
|
||||
|
||||
(הגעתי לזה דרך "לא רלוונטי" ואני מתפלא עליך שלא בדקת קודם). |
|
||||
|
||||
ידיד עיוור שלי שמסתובב עם כלב נחייה סיפר גם הוא על מקרה כזה שקרה לו עם ''ספגטים'' לפני מספר שנים. גם שם הם התנצלו אחרי שנשלח מכתב תלונה והבטיחו שזה לא יקרה יותר... מצד שני, כדאי לציין לטובה את החבר'ה מ''יטבתה'' בעזריאלי שלא נבהלו לפני כשבועיים כשהגענו אליהם חבורה של שלושה עיוורים, כלב נחייה אחד, ושתי רואות. הבעייה היחידה הייתה רמת הרעש, אבל לא היה להם הרבה מה לעשות בקשר לזה (ילדים בחופש וכו') |
|
||||
|
||||
אני מישתדל לא להפוך את המאמר הזה למיני בלוג אבל הנה מאמר שפורסם היום על מישחקי מחשב לעיוורים שכתבתי |
|
||||
|
||||
גרמת לי להתבייש מאחר ועד לקריאת מאמרך הייתי ככל הנראה בין אלא שלא מודעים לשווי שבין יכותיו של אדם עיוור לאלו של הרואה. אני גאה בך שלמרות כל ההתקלויות עם חסרי אמפתיה, פרגון ורגש, זכית להוכיח לכל מי שהתוודע לסיפורך, מי כאן טועה ובגדול. לנו, הרואים יש כנראה הרבה מה ללמוד ממך! |
|
||||
|
||||
גידי, אני לא יודע אם אתה עדיין מסתובב פה לפעמים. בכל מקרה, קראתי את הכתבה שלך בדה-מרקר היום ולמרות שאני לא חושב שהגבתי אי פעם למאמר שלך או לתגובה שלך, זה הרגיש כמו לקרוא על קרוב-רחוק או מכר מהעבר. רציתי רק לאחל לך המון בהצלחה ושתקבל את הקידום בתפקיד שאתה רוצה. ברור לי שבזק בינלאומי ירוויחו מכך לא פחות ממך |
|
||||
|
||||
גידי, מהמאמר שלך רק עולה כמה שכולנו,גם הרואים, בעצם עיוורים. אז תודה שהארת את עיני בנושא. אני לא מופתעת, אבל בהחלט נפעמת מהדרך המיוחדת בה בחרת- לחיות את החיים ולא לחוש קורבן שלהם. מאחלת לך רק טוב והרבה! להתראות בבוביזמר הבא, הגר |
|
||||
|
||||
אני לא יודע ממתי הכתבה הזו או אם בכלל תקרא את שאכתוב כאן, אבל זה שווה נסיון... לא עלה על דעתי שפתרון ברייל דיגיטלי כל כך יקר, אי לכך להלן פתרון אלטרנטיבי: הפתרון נקרא מחשב מקינטוש. הוא יודע לקרוא בקול את שכתוב על המסך. הוא יכול לקרוא את המקומות שהעכבר נמצא בהם. וסביר להניח שישנם עוד מגוון פונקציות שאני לא ער להם מסיבות מובנות. אבל כל הסיפור הנפלא הזה עובד רק באנגלית. אז יש לזה חסרונות (שזה רק אנגלית) ויש לזה יתרונות (לומדים אנגלית, ויתרון המחיר) בכל מקרה שווה לך לבדוק את הענין. האירוניה בכל הסיפור הזה, שהמחשב הגרפי ביותר הוא גם זה שהכי מתאים לך... יום טוב. |
|
||||
|
||||
לפיתרון שהצעת יש כמה חיסרונות 1. זה באנגלית 2. אני היום עובד בתמיכה טכנית באינטרנט מימשק העבודה שלי הוא בעיברית. ביגלל שתמיכה אינטרנטית לרוב בטלפון טיפה בילתי אפשרי להאזין למחשב מצד אחד וללקוח מצד שני מה שממש מחיב אותי בצג ברייל. יש היום תוכנות דיבור בילבד חינמיות בקוד פתוח שעובדות ממש מצויין במערכת חלונות. nvdaproject. בארץ גם היום יש למערכת חלונות 2 תוכנות שעובדות בדיבור בילבד ללא ברייל גם בעיברית אני לא היתי מיסתדר עם העיברית הזאת אבל יש עיוורים שעובדים עם זה מצויין ללא צג ברייל. כך שעדיין המקינטוש לא ממש הפיתרון המושלם לעיוור היושב בציון. |
|
||||
|
||||
זה שנים רבות יש מקריאי-מסך מצויינים ל-Windows ואף ל-Linux. דווקא הטכנולוגיה של אפל, VoiceOver, חדשה יחסית, ובתחום הזה אין כל רבותא בחדשנות - חולף זמן רב עד שמפתחיהן של טכנולוגיות מעין מצליחים לנקות אותן מבאגים לא-טריווילים. |
|
||||
|
||||
היי, קוראים לי לירון.. אני מקווה שהמייל הזה מגיע לבן אדם הנכון. אני סטודנטית לעיצוב אופנה בלונדון שנה שנייה.. במקור מרמת השרון. אני בעיצומו של פרויקט ענקי שיוביל בסוף השנה לקולקציה של בגדים שאני הולכת לעצב מאלף עד ת'. למה אני פונה אלייך? כי הפרויקט שאני הולכת לעשות הוא על עיוורן- לא בהכרח על עיוורים אבל כן בעיקר כן... אולי גם על ההבדלים שקיימים בין אדם שרואה ובין אדם דלא רואה ואולי לפעמים אנשים שרואים הם יותר עיוורים למציאות ולעצמם מאנשים שהם לקויי ראייה. המטרה שלי בסוף היא לעצב בגדים שיהיו עשויים מדפי ברייל ועיוורים יכולו לקרוא את הבגד. אני בעיצומו של חיפוש של חומר ותמונות.. והמאמר שלך ריגש אותי גם כי זה נכון לגבי לונדון.. אני ביקרתי מס ]עמים גם במרכז לעיוור שם ובכלל לונדון הרבה יותר פתוחה.. וגם כי הרבה דברים שאמרת נגעו לי ללב וזה משהו שאני רוצה לעביר בעבודה שלי... אני אשמח אם נדבר דרך המייל ואולי אקבל עזרה ממך.... תודה ענקית!!!!!! |
|
||||
|
||||
שלום גידי, המאמר היה מרתק מאוד והוא הרחיב לי את הידע בנושא זה. חוץ מזה רצית לבקש ממך עזרה: בבית הספר התבקשתי ליצור מוצר שיוכל לסייע לאנשים עם "מוגבלויות רפואיות" (אינני אוהבת להשתמש במושג זה מכיוון שהוא מוציא אנשים מכלל החברה.) בבקשה תמליץ לי על כל רעיון שיעלה בראשך, שיוכל לסייע ל"מוגבלות הרפואית" עיוורון בתודה מראש נגה נ.ב עוד שאלה אחרונה, מהי הצורה בה אתה רואה? למשל חושך או ראיה מטושטשת וכו' |
|
||||
|
||||
ארגון אמריקאי למען עיוורים תובע אוניברסיטאות שמשתמשות במוצרים של גוגל, בטענה שאינם נגישים לעיוורים. |
|
||||
|
||||
ABA הוא ארגון אמריקאי שקובע סטנדרטים לקבלה לבתי ספר למשפטים, ומנסח בחינות כניסה לבתי ספר למשפטים. עיוור בשם אנג'לו בינו תובע את הארגון. הוא טוען שחלק משאלות הבחינה מפלות עיוורים לרעה, מכיוון שקשה לפתור אותן ללא ציור דיאגרמת עזר. איך מתנהלת בחינה פסיכומטרית לעיוורים בארץ? |
|
||||
|
||||
אהבתי מאוד את המאמר ויש לי שאלה חשובה מאוד שרציתי לשאול. לכל בן אדם יש דברים שהוא צריך להתמודד איתם ביום יום, ולפעמים יש רגעים שנשברים ושנמאס. כשיש לך רגעים כאלה, הם קשורים לדברים של היומיום או לדברים שקשורים לעיוורון? אשמח מאוד אם תסכים לדבר איתי במייל: gsiruo1234@walla.com שיהיה לך המשך יום מקסים, עדן :) |
|
||||
|
||||
הי, נתקלתי במאמר שלך בקרה בזמן שחיפשתי מידע על עיוורים בישראל, רק רציתי להודות לך על המאמר,נהנתי לקרוא אותו, הוא העלה נקודות שאף פעם לא חשבתי אליהם. למרות שעבר עשור מאז שכתבת אותו, הייתי שמחה לדעת האם דברים השתפרו, ביוחד לגבי הספרים מדע בדיוני אני חובבת את הז'אנר בעצמי אף פעם לא חשבתי על מחסור בספרים. תודה. |
|
||||
|
||||
גידי שלום וברכה חורף בריא איזה יום סגרירי ונפלא גם לך נכון? אז ככה אסביר לך בקצרה אני סטודנטית לאדריכלות סיימתי את הלימודים שארכו 3 שנים וכעת אני עובדת על הפרוייקט גמר. אני מתכננת מרכז לעיוורים ולקויי ראיה במרכז ירושלים. ישנן כמה מרכזים כאלו אבל אני רוצה לתכנן משהו שונה לגמרי חדשני מעניין ובעיקר תורם! שוב זה רק לפרוייקט ולא אמיתי. בשל כך אני עוברת על המון חומר שקשור לנושא באינטרנט והגעתי לבלוג שלך זה נשמע שאתה בן אדם מאד מעניין ובעל דעה. נתת לי כמה תובנות חדשות על הנושא. הייתי מאד מאד רוצה לשוחח איתך טלפונית או להיפגש (אני גרה בירושלים) כי בטח אתה יכול להועיל לי הרבה יותר מסתם שיתות באניטרנט. אם אתה מעוניין אנא כתוב לי או צור איתי קשר תודה 0547909637 תוכל גם לכתוב הודעה לנייד יום נפלא דיני |
|
||||
|
||||
כריסטינה טסווטנובה, מהנדסת בולגרית, יזמה פיתוח של טאבלט דיגיטלי לעיוורים. "נוזל חכם" משנה את פני השטח של מסך מחורר וכך ניתן לקרא את התוכן בעזרת מישוש. מחיר המכשיר של חברת BLITAB כ- 500$. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |