בתשובה למאור גרינברג, 20/12/03 2:24
יומן של עיוור שהושבה לו ראייתו באופן חלקי 185519
גידי אהרונוביץ האייל העיוור • בתשובה למאור גרינברג שבת, 20/12/2003, 5:15
ליפני כ8 שנים מצאו חלכים חיים ברשתית שלי והכניסו אותי דחוף לניתוח השטלת כנרית כי חשבו שזה יפטור בעיות לא באופן מלא אבל משהוא.
הקרנית שלי היא של בחורה שנהרגה בתאונת דריך כך שבימים אלה יש עברים נשיים בגוף.
הניתוח היה מסובך בזמנו וערך כ7 וחצי שעות
ובמשך תקופה ציפו שמשהוא ישתנה אני זוכר שבאותה טקופה היתה לי חברה וכשהינו במצבים אינטמים תמיד אמרתי לה בצחוק שבידיוק עכשיו אם היתי יכול לחזור ליראות משהוא זה היה מגניב היא תמיד פחדה שאם זה יקרה אז אני יקום וילך דוקא עכשיו כי נקודת השיפוט שלי תישתנה.
בכל אופן זה לא הסיפור ואם אותה הבחורה העניינים ניגמרו בצורה הרבה יותר קשה הסיפור הוא שבאמת עשו לי מאיין הכנה שהדברים עלולים להישתנות ואז היו לי המון מחשבות פילוסופיות איך זה יההיה להיסתכל עת התפוח שאני אוכל האם אני בכלל יזהה שזה תפוח? או ואו סוף סוף אני אוכל ליראות את הפנים של ההורים שלי שזה אולי הכי חשוב כי ההורים שלי מאד מבוגרים וחשוב להם שאראה אותם. עוד כשהם חיים ונורא היתלהבתי שאוכל ליקרוא תוים וכל ספר שארצה בלי לההיות תלוי באנשים.
הנס הגדול לא קרה כמו שאתם יכולים לנחש או כמו שחלכחם שפגשתם אותי מודעים לעובדה שאני לא רואה אותכם במיקרה של כמה אנשים זה אפילו יתרון.
אני לא יודע אם איתאכזבתי שזה לא הצליח כי בכל ניטוח כזה יש סיכוי שזה לא יצליח. אני חושב שיותר היתעצבנתי על חצי שנה שבה שכבתי בביית מנוטרל לגמרי היתי חיב לישכב רק על צד אחד כדי שהקרנית תדבק למקום והיתי על מורפיום דפוק ומסטול לגמרה חצי שנה אולי זה הציל אותי מחלק מהחוויות והאכזבות שעברתי באותה תקופה.
זה לא היה קטע כמו בסרטים שכאילו הורידו את התחבושות ו כל יום הורידו לי את התחבושות בגלל טיפות וטיפולים אבל זאת היתה תקופה מאד קשה חצי שנה לישכב בביית ואו אנשים שמקירים אותי יודעים שאם אני יומים בביית אני על סף שיגעון
הדבר הראשון אגב שעשיתי כשאמרו לי שאני יכול לצאת מהביית היה לעלות על האוטובוס לאוניברסיטה ואז להגיד מה אתה אידיוט חצי שנה סבלת ועכשיו אתה הולך לאוניברסיטה נסעתי לדיזינגוף שם עוד היתה פעילה חנות בשם פיקדלי זל. וקניתי את SONGS FROM THE WOOD של JETHRO TULL
ולא אספר לכם על ההיתרשמות ההיסטרית שטקפה אותי בפעם הראשונה ששמעתי את האלבום המיוחד הזה כל כך עבורי אולי גם בגלל שחצי שנה חכיתי לרגע שאוכל ליקנות אותו ואכלתי ארוכה מדהימה
אני היתי עם רטיה על העיין אני זוכר שכשהיתי עם רטיה אנשים פחות ניגשו אלי ויותר התרחקו.
ואו יצא לי ממש תגובה ארוכה כדי שאני יאשר את זה מבלי ליקרוא כי אז אני יסים לב לשגיאות הכתיב יתבאס ולא אשלח.
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות