נגד פירמידות המזון של ארה''ב וישראל | 3318 | ||||||||
|
נגד פירמידות המזון של ארה''ב וישראל | 3318 | ||||||||
|
פרסומים אחרונים במדור "חברה וכלכלה"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
הנה הדגמה לחשיבות במתן קרדיט לעיתונאי. יש חשש לניגוד אינטרסים בכתבה על מזון מאת לימון-ה... |
|
||||
|
||||
1) הכותרת שלכם הרבה יותר מוצלחת מהכותרת של העיתון! 2) ניסיתי להבין את הפירמידה האמריקאית מתוך האתר ואכן התייאשתי מהר מאוד. 3) באתר הישראלי שהבאתם רשום "בכל קבוצת מזון יש מזונות המומלצים פחות" ולאחר מכן "העדפת מזונות המכילים סיבים: כמו דגנים מלאים,קטניות ירקות פירות" 4) באתר האמריקאי בתוך קבוצת הירקות יש "ירקות עמילניים" שם מופיעים התירס ותפוח האדמה. |
|
||||
|
||||
אשמח אם ננצל את ההזדמנות הזאת כדי לשמוע מאיילים מומחי תזונה המלצות לגבי הרכבת תפריט מאוזן ובריא עם דוגמאות ספציפיות וגם המלצות על מאכלים שכדאי לאמץ ומאכלים שכדאי להמנע מהם. יש לי מושג מאוד כללי והייתי רוצה לדעת יותר. יש הרבה מאכלים ששמעתי עלהם דיעות מנוגדות, כמו : שמן זית, חלב, גבינה צהובה, ביצים, יין, מי ברז, בשר איילים. תודה מראש למפרטים! |
|
||||
|
||||
מכל מקום, חשבתי שרק לאסקימואים מותר לאכול אותם. לפחות בארץ היבשה והרעבה הזאת הם מוגנים. ואתם חושבים יותר מ די על אוכל. |
|
||||
|
||||
אז מה? מישהו אומר משהו? |
|
||||
|
||||
תראו את כל תכניות הבישול בטלוויזיה המסחרית והממלכתית... את כל תחרויות ההרזיה בשידור חי, את השתלטות פולחן הקיבה על כל החגים הלאומיים והדתיים שלכם...לא משעמם קצת? לא מבחיל קצת? |
|
||||
|
||||
איילים הם משפחה שלמה, חלקם, כמו האייל האציל, מוגנים. מה שמותר רק לאסקימואים (וליפנים) לאכול זה לוויתנים. אייל הצפון, זה שאסקימואים נוהגים לאכול (וגם לאפים) לא מוגן ומאד טעים. אומרים1 שגם את האייל הקורא אפשר לאכול. |
|
||||
|
||||
מי ברז: מעדן עממי פשוט וזול. נראה לי שאין בו שום פסול, אם הוא בריא (כלומר: לא מזוהם וכד'). חלב: יש מי שרגישים לו. אבל הם יודעים על כך. מעבר לכך הוא מטרה מועדפת מכיוון שטבעונים ושות' נמנעים ממנו. אבל הוא בהחלט מזין. בשר איילים: לא בריא לך. |
|
||||
|
||||
לכן מותר בהחלט לשתות מים מהברזים. (רק ברוסיה עדיין רווח הפתגם העממי: אם אין מים בברזים-גמרו אותם היהודונים!) |
|
||||
|
||||
אכול מעט וצחק הרבה. עד מאה ועשרים. |
|
||||
|
||||
כשלא ידע איך לבשר לחולה את הבשורה הרעה... או לפני שהזרים לתוכו גז צחוק לקראת ניתוח מוצלח מדי. |
|
||||
|
||||
באופן כללי לכל קבוצת מזון יש מזונות בריאים יותר ופחות, בשומנים הכי לא בריא זה שומן מוקשה (מרגרינה לדוגמה) אם אתה יכול לא לאכול את זה בכלל זה הכי טוב. לאחר מכן שומן רווי (לדוגמה גבינה צהובה) והכי בריא זה שומן לא רווי, לדוגמה שמן זית. לשמן זית אבל יש בעיה שאסור לטגן איתו. בחלבונים חלבונים מהחי עדיפים על חלבונים מהצומח וביצים זה אחד המקורות הכי מוצלחים לחלבון. יין הוא דבר בריא כשהוא נלקח במינון הנכון אבל מכיוון שהוא ממכר אני לא יכול להמליץ עליו. מיים זה הדבר הכי בריא שיש. |
|
||||
|
||||
שמן זית הוא לא לגמרי לא רווי (בהשוואה שמנים שנוהגים לטגן אתם בד''כ). |
|
||||
|
||||
על פי האתר הבא "בשמן זית יש את הכמות הגדולה ביותר של שומן חד בלתי רווי." ולפי המחשבון שלהם בשמן זית יש 75% שומן בלתי רווי לעומת שמן קנולה שבו יש רק 54%. |
|
||||
|
||||
מתוך הכתבה: פרופ' שטמפר טוען ש"ישנן ראיות בשפע המצביעות על כך שבריא יותר לאכול דגים ועופות מאשר בשר אדום, וזה גם מועיל יותר לסביבה". בניגוד לדעה הרווחת, המחקרים מוכיחים לטענתו שמקורות חלבוניים מן הצומח עדיפים על מקורות מן החי: "זה הכל עניין יחסי. אם תחליפי בשר אדום בקטניות ובאגוזים הרווח שלך יהיה גדול מאוד, אם תחליפי בשר אדום בדגים, הרווח שלך יהיה בינוני, ואם תחליפי את הבשר בעוף, הרווח יהיה קטן יותר". |
|
||||
|
||||
התזונאים בכתבה שבבסיס הדיון הסכימו דווקא שחלבונים מהצומח עדיפים על חלבונים מהחי. יש לציין (מה שאני יודע ממקורות אחרים) שחשוב שהחלבון מן הצומח יכיל קטניות, כי הן נותנות את כל חומצות האמינו. בתור כמעט-טבעוני מטעמי בריאות (תגובה 555770; כשקראתי את הכתבה הופתעתי לגלות שהדיאטה שלי הרבה יותר מקובלת על תזונאי הזרם המרכזי ממה שחשבתי) אהיה סקרן לראות ביסוס לטענה ההפוכה שלך. |
|
||||
|
||||
כבר עניתי לLG אבל האינטרנט גנב לי את התגובה. אז הנה המקור: כתבה של ד"ר אודי בר על חשיבות החלבון המלא. |
|
||||
|
||||
אז הוא דווקא אומר ששילוב דגנים וקטניות מספיק (אם כי לא בהכרח עדיף על חלבון מהחי), לא? |
|
||||
|
||||
1) אכן, אני תמיד שוכח את הקטע של השילוב. 2) עדיין חלבון של ביצה עדיף כי אתה מקבל את החלבון המלא תמורת מעט קלוריות וללא שומן ופחמימות 3) מעניין כמה צמחונים באמת משלבים כי על פניו זה נראה מסובך. 4) אחד הדברים שמאוד חסרו לי בכתבה המקורית זה עומס גליקמי שהוא בעצם מי שמסבך לצמחונים את החיים. |
|
||||
|
||||
2. אני לא משוכנעת כמה חלבון יש בביצה, לעומת כמה שיש במנה של אורז + שעועית. שלא להזכיר את הכולסטרול וכו'. 3. לא מסובך כלל. יש מגוון לא קטן של שילובים, עדשים לא דורשות השרייה ארוכה / לא דורשות השרייה כלל, ואם מכינים כמות של שעועית ומקפיאים במנות (מה שאני עושה), אפשר בדקות להוסיף קטניות לכל דבר. |
|
||||
|
||||
2) על פי האתר הזה בחלבון ביצה יש 91% חלבון, באורז יש 8% חלבון ובשעועית יש 24% חלבון. |
|
||||
|
||||
בד"כ אוכלים שעועית בכמות גדולה הרבה יותר מאשר ביצה אחת. כלומר, שעועית שגודלה כביצה, ביצה טובה הימנה :-) |
|
||||
|
||||
לא הבנתי את ההיגיון, אפשר הרי גם לאכול מספר חלבוני ביצה. בכל מקרה כמה שעועית עם אורז אוכלים בד"כ? |
|
||||
|
||||
אצלנו? 97. ובסופי שבוע חורפיים 148. |
|
||||
|
||||
לא הבנתי, 97 מה? |
|
||||
|
||||
שעועית עם אורז (לא סופרת בנפרד, עזוב אותי). |
|
||||
|
||||
את מתכוונת גרמים? תני לי לשאול דוגרי: זאת בדיחה? כי אני לא מכיר מספיק צמחונים כדי להחליט. |
|
||||
|
||||
כן... תשובה רצינית לתגובתך: בביצים יש כולסטרול ולכן נוטים להגביל את צריכתן היומית (ייתכן שכבר יצא מחקר חדש שמפריך את זה, ועוד אחד לאחריו שמפריך את ההפרכה). |
|
||||
|
||||
מהאגדות הקולינריות הנפוצות ביותר. את הכולסטרול הזורם בעורקינו הגוף שלנו מייצר, לא צורך. |
|
||||
|
||||
ידעתי. היתה לי הרגשה כזו. |
|
||||
|
||||
למיטב ידיעתי (ודודה ויקי מסכימה), זה לא נכון. הכולסטרול בגוף (ובכלל זה בעורקים) מגיע גם מיצור עצמי וגם מהמזון. מה שכן, לא ברור האם הורדה בצריכה הכולסטרול מורידה את רמת הכולסטרול בדם, בגלל שהגוף מפצה על כך (מה שלא בהכרח נכון לגבי הורדת כמות השומן באוכל). "It is debatable that a diet, changed to reduce dietary fat and cholesterol, can lower blood cholesterol levels,4 (and thus reduce the likelihood of development of, among others, coronary artery disease leading to coronary heart disease), because any reduction to dietary cholesterol intake could be counteracted by the organs compensating to try and keep blood cholesterol levels constant."
http://en.wikipedia.org/wiki/Cholesterol#Dietary_sou... |
|
||||
|
||||
אתה רוצה לבוא אלי לארוחה? |
|
||||
|
||||
וביחד כמה יש בהם? כמדומני היתרון הוא בשילוב. עפ"י האתר שציינת, ב-1 ביצה קשה יש לך 6.3 גרם. ביצה היא דבר קטן, ואתה לא אמור לאכול ממנה המון. 4 ביצים ליום הן הרבה, ואם תאכל 4, תגיע לכמות החלבון שיש ב-100 גרם שעועית. 100 גרם שעועית זה גם לא מעט, אבל בהחלט כמות שניתן לאכול ביום. אגב, ב-100 גרם עדשים יש 28 גרם1. 1 אינפורמציה מכאן: http://www.free.org.il/nut/nut_values/protein.html. באתר הנטורופתי הישראלי מניחים שאין מזונות אחרי ח'. |
|
||||
|
||||
===> "וביחד כמה יש בהם?" זה תלוי מה היחס בין האורז לשעועית. את זאת שיודעת את תורת השילובים. |
|
||||
|
||||
זה 100 גרם שעועית יבשה. נראה לי קצת קשה לאכול ביום (מקיים הבטחה מתגובה אחרת, לשקול את מנת ארוחת הערב שלי - בערך מאתיים גרם אורז ושמונים גרם סויה; זו מנה בהחלט גדולה, אם כי אני מניח שאפשר לאכול קצת יותר קטניות, בעיקר אם זה קטנית שבאמת אוהבים1). אבל בעצם זה בכלל לא חישוב רלוונטי. הטענה היא שסתם לאכול חלבונים זה לא אתגר, והביצה לעומת הקטניות+דגן הן מקור לחלבון מלא, כלומר שמכיל את כל חומצות האמינו. אם התפלגות חומצות האמינו דומה בשניהם, אז החישוב נכון. אם לא, זה מסתבך: צריך לבדוק כמה יש בכל אחד מהם מחומצות האמינו שהכי נחוצות לגוף והכי קשה לקבל ממקורות אחרים, ושני הקריטריונים האלה עושים רושם די מסובך. 1 הגעתי למסקנה שלמרות שסויה בצורת אדממה היא אכילה, היא כבר רבע הדרך לטופו, שאינו אכיל. גם כאדממה זו הקטנית הכי פחות טעימה. |
|
||||
|
||||
כשאני מבשלת קטניות, אני משרה ומבשלת קילו שלם. לפעמים יותר - נניח קילו מאתיים. אחרי זה אני מקפיאה בכמויות של ספל אחד, (לפעמים יותר), בתוך שקיות. בד"ך, מסיר שבישל קילו, יוצאות לי 10-11 שקיות. מכאן - בערך 100 גרם שעועית יבשה בכל שקית. זו גם הכמות שאני משתמשת בה, כשאני באה להוסיף קטניות מוכנות לתבשיל. נראה לי לא בעיה לאכול את זה ביום. |
|
||||
|
||||
את אוכלת את זה בארוחה אחת, או ביותר? |
|
||||
|
||||
תלוי מה מוסיפים לזה. אם אתה מוסיף לזה ברוקולי, קולורבי וסלק, הכמויות יהיו הרבה יותר גדולות, ולא תגמור את זה בארוחה אחת. אם אתה מגלגל את זה בתוך בוריטו, תגמור את זה בארוחה אחת. |
|
||||
|
||||
3. כמו שנועה כתבה, זה דווקא פשוט - היא הסבירה למה קטניות זה קל (אני אוסיף לנימוקים קטניות קפואות מהמכולת, שממש נותנות פתרון מהיר ומיידי, יותר מכמעט כל חלבון מהחי, ובמקרה של אפונה וסויה הן גם הצורה הכי טעימה לאכול את הקטניות האלו). והשילוב עם דגן? הוא מתבקש מבחינה קולינרית. אם יש לך קטניה מבושלת ואתה רוצה לעשות מזה ארוחת ערב (בלי בשר), מה תעשה - בכלל בלי שיקולי בריאות? מן הסתם תוסיף אורז או אטריות או לחם (וירקות ותבלינים ושמן). מה שכן, הלינק שנתת עם הערכים התזונתיים מראה שמבחינת כמות קשה לקבל מדגנים וקטניות את הכמות שיש בביצה - צריך לאכול ממש הרבה מהם (האחוזים שם הם בבירור למוצר היבש; במבושל זה הרבה פחות). בלבן של ביצה, לפי מקורות אחרים, יש כ-40 ג' חלבון (פרוטאין). אני אנסה לבדוק בארוחת הערב הבאה שלי כמה יוצא לי במנה די יפה של אורז מלא וסויה. השאלה שנשאלת כאן היא אם באמת הכמות שיש בביצה היא נחוצה (ולמי), או שאפשר להסתפק בפחות (במה שנוגע לחלבון מלא; חלבון "חלקי" אפשר להשלים בארוחות נטולות קטניות, מדגנים ואגוזים וכאלה.) |
|
||||
|
||||
איך מודדים את כמות החלבון? עם אורז מלא יש בעיה - הוא ממש ממש לא טעים. אני אפילו לא מסוגל להעמיד פנים כדי לשמח את אשתי. |
|
||||
|
||||
שוקלים את האורז המבושל, את הסויה המבושלת, ונעזרים בנתוני תכולת חלבון מהאינטרנט. אתה מנסה אורז מלא עגול או ארוך? הארוך, גם לי הוא לא טעים. הצלחתי לגמור חבילה, אבל לא אחזור על הניסיון. את העגול אני מאוד אוהב. הוא לא כל כך דומה לאורז לבן, ודורש מתכונים אחרים - ינתנו לפי דרישה (אבל אני יכול להבין אם תמשיך לא לאהוב אותו). יתרון מפתיע שלו על הלבן, שההכנה שלו טריוויאלית לחלוטין, ולא דורשת את המיומנות והעבודה שהלבן דורש כדי שיצא אחד-אחד (ארוך) או עם המרקם הראוי לריזוטו (עגול). טוב, לאוהבי בישול זה אולי חיסרון. |
|
||||
|
||||
רגע, הולך לבדוק בארון... היא משתמשת בתערובת של סוגים שונים. אחד מהם, http://en.wikipedia.org/wiki/Wild_rice , הוא כנראה לא באמת אורז. קשה לי לשים את האצבע על מה שעיצבן אותי במיוחד בתערובת הזו, ולכן אשמח למתכון. האם תוכל לקשר לתמונה של העגול או למצוא את שמו? אני דווקא לא בררן בעניין הבישול, אם האורז עצמו מאיכות טובה. למעשה, כמעט כל ארוחות הצהרים שלי מתבססות על אורז בסמטי שמבלה 11 דקות במיקרו עם כף שמן, בדרך כלל בתיבול אבקת קארי. אפס טרחה. ריזוטו זו באמת אופרה אחרת (האם חילקת את המיומונות לארוך והעבודה לריזוטו?) |
|
||||
|
||||
הוא נראה כך (לעומת הארוך שנראה כך), ונקרא באנגלית whole round rice. |
|
||||
|
||||
תודה, אבל מה עם המתכון? :-) |
|
||||
|
||||
קודם כל, תגובה 332745. ותחילה, תיקון לה, כי אייל שני טעה כשהוא כתב להוסיף מים רק עד כיסוי, ואז לבשל חמישים דקות בלי לפתוח ובלי לגעת. בשלב מסוים המתכון הפסיק לעבוד לי, והאורז שלמעלה לא היה מבושל דיו. זה כנראה היה בגלל סיר לא אטום מספיק, אבל בכלל אין סיבה לבוג'ראס: אם הניסיון שלי הוא יותר מאנקדוטה בלבד, אפשר לבשל בהרבה מים, לערבב מדי פעם, וזה לוקח פחות מחצי שעה, מתקבל בדיוק אותו מרקם, ומתבשל אחיד. זה בדיוק יתרון פשטות ההכנה של אורז מלא: הקליפה שומרת את העמילן בפנים, ולכן הוא יכול לעמוד בהרבה ערבוב בלי להפוך דביק. הרבה מים - בתור התחלה, כיסוי + סנטימטר בערך, ולבדוק מדי פעם אם חסר. ומה אם בסוף נשאר עודף? אין בעיה, פותחים את הסיר, ממשיכים לבשל ולערבב מדי פעם, ותוך דקות העודף מתנדף. האורז המלא הרבה יותר סובלני מהלבן גם לזמן בישול עודף, מאותה סיבה. ומאותה סיבה, גם אין סיבה לטגן אותו לפני הבישול, אלא אם ממילא אתה רוצה בצל או גזר או שום מטוגנים שיתבשלו איתו באותו סיר. אז המתכון ההוא באמת נהדר, אבל עכשיו אני צריך להיות קצת אייל שני בעצמי, ולרדת לשורשי מהותו הגסטרונומית של אורז מלא. אורז לבן הוא כמעט חסר טעם משל עצמו, וסופג נהדר כל טעם שמוסיפים לו. המלא הוא לא כזה, יש לו טעם משל עצמו ומאידך הוא לא סופג טעמים אחרים. לכן צריך יותר לבחור בקפידה מה מוסיפים לו. כתבתי שם שמספיק הבישול עם בצל וגזר מטוגנים כדי שזה יהיה טעים. עכשיו אני חושב שזה נכון אם מדובר בתוספת למנה עיקרית, אבל אם זו המנה העיקרית, או בעצם הארוחה כולה, אז זה עדיין יוצא כבד מדי בפה ונמאס. הוא צריך תוספות שיתנו טוויסט לטעם, ורעננות. במתכון ההוא של שני, השמן והסויה והעגבניות העשירו קצת את הטעם הבסיסי, ואז העשבים הרבים והקשיו נתנו המון טעמים ורעננות. מעולה, אבל אולי יותר מדי עבודה לארוחה של ערב חולין. אז השבוע עשיתי אורז מלא ברוטב עגבניות, וזה הרבה יותר קל (אם כי לא מתחרה באורז במיקרו עם קארי. צר לי), ומקבל באהבה לפחות שני סוגי קטניות. לפני הוספת האורז לסיר טיגנתי בו קצת שום פרוס1 בטיפה שמן זית. הוספתי את האורז, עירבבתי והוספתי מים לכיסוי + ~סנטימטר. יכולתי גם להתחיל מיד לבשל את האורז במים, ובמקביל לטגן שום ולהוסיף לסיר; זה חוסך כמה דקות ומבזבז עוד כלי. לקראת סוף החצי שעה הוספתי אדממה קפואה משקית של סנפרוסט מהפריזר. ביום השני הוספתי למה שנשאר גם אפונה קפואה כנ"ל. כשכבר היה די מוכן הוספתי עגבניות מרוסקות מקופסת שימורים. כמה? שיעטוף באדום את הגרגרים אבל לא ממש יציף כמו בפסטה. ביום השני הוספתי עוד אורז ולא נשארו לי עגבניות מרוסקות, אז הוספתי קצת רסק עגבניות כשעדיין היו מספיק מים בסיר לדלל את הרסק - עבד אותו דבר. בינתיים קצצתי דק מאוד הרבה בצל ירוק (כמה? כך שבכל מזלג שאוכלים תהיינה שתיים-שלוש חתיכות). אני מניח שכאן אני מאבד קוראים רבים, אבל זה חיוני: בלי הבצל, כבד ונמאס; עם הבצל, כיף. אפשר להתפשר על דקות הקיצוץ, אבל בהחלט כמה שיותר דק יותר כיף. הוספתי את הבצל אחרי כיבוי האש, יחד עם שמן זית בנדיבות. השמן הוא רק בשביל הטעם, ומי שסופר קלוריות יכול לוותר. זהו, זה טעים ככה, אבל השקעתי בעצמי והוספתי גם צנוברים, וגם, מה שהפך את זה לממש טעים, קליפת לימון מגוררת2.3 אם נשאר עודף, משאירים בסיר. למחרת מעמידים על האש, מוסיפים קצת מים רותחים ושמן, ומערבבים עד שחם. אבל הצנוברים לא עומדים טוב בשהיה של לילה בסביבה לחה, והבצל הירוק לא עומד טוב בחימום. את שניהם כדאי להוסיף ישר לצלחת, ואם נשאר עודף - לשמור לחוד ולהוסיף אחרי החימום. מה שעוד ניסיתי בעבר בהצלחה כנותן טעם לאורז מלא, חוץ מעגבניות, זה סלק מבושל, קצוץ די קטן - אם לא אכפת לך לאכול צלחת שלמה של משהו סגול. גם זה מתאים עם אפונה ואדממה, ואולי גם עדשים חומים. אפשר עדיין להוסיף בצל ירוק, אבל הסלק די מרענן בעצמו, אז לא חובה, ולעומת זאת כן חובה מיץ לימון. אפשר פטרוזיליה בסוף, אפשר לטגן בצל בהתחלה, גזר קצוץ קטן. כוסברה למי שאוהב, קליפת תפוז לנועזים, קשיו. 1 אפשר גם כתוש. אם יש לך סכין שף אפשר למעוך את השום בשטוח של הסכין, ולא להתעסק עם המכשיר היעודי הקצת מעצבן. 2 מי שרוצה לגרר לימון יותר מפעם בשנה, שישכח מפומפיה ויקנה מגרר קליפה של Microplane או חיקוי טוב שלו - חפשו בגוגל תמונות של Microplane zester. 3 ביום השני הוספתי, עם הבצל הירוק, כמה עלים קצוצים של חובזה שקטפתי בחצר. פעם ראשונה שניסיתי. לא היתה לזה שום השפעה על הטעם, אבל יש אומרים שזה בריא, והרגשתי מה-זה קוּל. |
|
||||
|
||||
תודה על התגובה המושקעת! קניתי כזה ובהחלט אנסה ואדווח. בדיוק עכשיו הגברת קנתה גם זסטר. בסך הכל נראה שאנחנו קרובים בסגנון; אני אוהב לערבב עם סלט קטן של עגבניה מלפפון ולימון, אם יש לי זמן. אפונה קפואה זו התוספת החצי קבועה בצהרים, כשאני מבשל במשרד.\ שום אני כותש באגרוף. לשבת אני מתכוון לבדוק את המתכון של ביסים. |
|
||||
|
||||
כמה סוגים נוספים של העשרה כייפית שגיליתי לאחרונה: 1. קוביות שומר מטוגנות קלות ושבבי שקדים (הדקיקים ההם). 2. זיתים שחורים, עגבניות מיובשות קצוצות, כוסברה וטיפת לימון. 3. שום מטוגן קלות, להוסיף למחבת קצת פירורי לחם וסרדינים מזן איכותי, לטגן רבע דקה (אופציונלי: להוסיף שמיר קצוץ ואולי גם אפונה) ולערבב את האורז/פסטה פנימה. והפטנט הכי טוב הוא לבשל את האורז המלא בכוס של ציר ירקות. אבל האמת שכבר המון זמן לא הכנתי מלא-מלא והסתפקתי בעגול מלא, הוא טעים כמעט בכל מקרה. |
|
||||
|
||||
1 הפתרון האידיאלי לנקיון כותש השום - מברשת שניים. |
|
||||
|
||||
3. שילוב של דגנים וקטניות זה מסובך? להשיג בכל דוכן פלאפל. |
|
||||
|
||||
פיתה רגילה שוקלת בין 80 ל100 גרם יש בה 53 גרם פחמימות ל100 גרם והאינדקס הגליקמי שלה הוא 82 לכן העומס הגליקמי של פיתה קטנה הוא: 0.8X53X0.82=35.424 כאשר כזכור העומס הגליקמי המומלץ לפי הכתבה שקישרתי אליה הוא עד 10 ועוד לא ספרתי את המרכיבים האחרים. הבעייתיות נובעת מהעובדה שאתה צריך לקבל את החלבון (או את הקלוריות) בלי עומס גליקמי ובלי "עומס שומני" (שם לא רשמי אבל התופעה קיימת. כשאוכלים בארוחה אחת יותר מדי שומן הוא הולך ישירות ל"ירכיים").
|
|
||||
|
||||
למה שתופתע, אלה דברים ישנים נושנים, כל מחקרי התזונה שאינם תלויים בתעשיה הגיעו למסקנה שהדיאטה הטובה לאדם היא ללא מזון מהחי. למשל הEPIC STUDY שאסף מידע על חצי מיליון איש. ויש עוד הרבה, עוד מלפני שלושים שנה. |
|
||||
|
||||
לא הצלחתי להבין איך הסקת מהקישור שלך ש"הדיאטה הטובה לאדם היא ללא מזון מן החי" לדוגמה ב "Key findings" כתוב שהסיכון לסרטן המעי הגס מוגבר ע"י בשר אדום לא מושפע מאגוזים ומוחלש ע"י דגים ומוצרי חלב. |
|
||||
|
||||
בסדר, תוריד בינתיים רק עוף ובשר ואחרי זה נדבר. המחקר הסטטיסטי הגדול הזה לא בא עם אג'נדה של טבעונות ואין שם שורה שאומרת שתזונה טבעונית היא הבריאה ביותר, עליך לקרוא את הנתונים ולשקלל בעצמך את המסקנה. אולי חלב מוריד סיכון לסרטן המעי הגס ומעלה סיכונים אחרים, אני לא זוכרת, השורה התחתונה ישנה וידועה. יש מחקרים גדולים נוספים, חפש למשל את CHINA STUDY, גם הוא מחקר די גדול והוא פוסק חד משמעית בעד תזונה טבעונית, אבל באמת לא מובן לשם מה נחוצים לך מחקרי תזונה, ברור כשמש שמזון מן החי הוא רע. בעצם המחקרים נחוצים מהכיוון ההפוך, בתור קביים מוסריים. ונחוצים לתעשיינים כמובן. |
|
||||
|
||||
קשור ולא קשור - קליפ בוטה של רדיוהד (תום יורק הסולן ידוע כטבעוני): |
|
||||
|
||||
תודה רבה! השיר באמת לא קשור ולא אהבתי אותו, אבל המידע הפנימי גרם לי זיע מוח חיובי. |
|
||||
|
||||
המחקר אולי לא בא עם אג'נדה, אבל את כן. קשה לי מאוד להתייחס ברצינות לטיעונים של אדם שכותב ''ברור כשמש'' כשלי לפחות השמש ברורה וזה לא (ושוב אני אחזור על הנקודה שעדיף פחות אוכל מזיק מיותר אוכל בריא). |
|
||||
|
||||
אסקימוסים חיים כמעט רק על תזונה בשרית, מהסיבה הפשוטה: אין שם מזון ממקור אחר. כלי הציד המורכבים של האדם הקדמון, מזה מליון שנה לפחות, מוכיחים שהם התקיימו על תפריט עשיר של חלבונים מבשר החי. מאז 12 אלף השנים האחרונות השילוב של דגנים + חלבונים מהחי (חלב, ביצים, צאן בקר וכו') הוכיח עצמו כמזון מנצח (זה המזון שאיפשר פיצוץ אוכלוסיה). במזרח הרחוק (במקומות מרוחקים מהים) לא צרכו מזון מהחי לא בגלל סיבות בריאות אלא מפני שלא מצאו דרך זולה לגדל בעלי חיים מבוייתים. קיטניות היו ברירת מחדל. תוחלת החיים שם לא גבוהה עד לאחרונה (למעט יפן) לכן לא ברור עד כמה המזון הצמחוני בריאותי. ביפן אוכלים דגים (כחלבון עיקרי מהחי) ומצבם הבריאותי טוב מאוד גם בגילאים מתקדמים. הבעיה עם בשרים בארץ היא שהם: או מעובדים תעשייתית (עם תוספות מגעילות) או שהם מזדהמים באיכסון גרוע. יש לזה פתרונות. |
|
||||
|
||||
מה זה "מזון מנצח"? אם כוונתך לומר שהמהפיכה החקלאית סייעה ליתר יציבות של התפריט ולצריכת כמויות גדולות יותר (מה שהאריך בתורו את תוחלת החיים), אז כן. אבל זה לא אומר שמבחינת בריאותו של הפרט הבודד, דיאטת דגנים+חלבון מהחי עדיפה על דיאטת לקטים+ציידים (שאגב, גם כן מכילה בשר). אמריקני בן זמננו שאוכל במזללות מזון מהיר ניזון בעיקר מדגנים ובשר, ומבחינה זו זה רחוק מלהיות מזון מנצח. וכמובן, אין להשוות את הערך התזונתי של הלחמניה העכשווית מקמח לבן ובה קציצה תעשייתית, לערך התזונתי שקיבל חקלאי מסורתי שאכל אורז/בורגול עם בשר בקר טרי, או נניח פסטה טרייה עם עוף מהתרנגולת שהילכה עד אתמול בחצר הבית. והמנות האלה תמיד לוו בכמויות גדולות של ירקות ופירות, שתמיד כיכבו באזורים החמים (במקומות קרים יותר גידלו בעיקר שורשים וירקות עליים וראו אותם כחלק קבוע מהארוחה). מלבד זאת, ככל הידוע לי, באזורים שונים של כדור הארץ היתה הסתגלות למרכיבי מזון שונים, למשל יכולת צריכת חלב בקר ועזים אצל אוכלוסיות שבייתו חיות משק, ואי-סבילות אצל אוכ' אחרות. |
|
||||
|
||||
במשך מאות שנים אכלו קינואה בבוליביה אך בגלל הדרישה הגוברת בארצות המערב לקינוא, פחות בוליבים יכולים להרשות לעצמם קינואה. (לא ידעתי שהכרנו את הקינואה בזכות נאס"א). |
|
||||
|
||||
הקינואה והטפלון! |
|
||||
|
||||
מזון מנצח הוא זה שמאפשר גידול במספר האוכלוסין. עד התקופה החקלאית ההערכה היא שמספר האנשים בכל העולם היה בסדר גודל של 100 אלף, לאחר המהפכה החקלאית התאפשר לפני אלפי שנים קיום אוכלוסיה של מליונים. קשה לתאר החזקת משק חקלאי כאשר חיי בוגר (מי שעבר את מחלות הילדות) אינם של 30-40 שנה בממוצע, אם הערכה זו נכונה הרי מדובר במזון בריאותי תקין. אין לבלבל ערך בריאותי של "דגנים+חלבונים מהחי" כפי שנאכל עד לפני (נאמר) 100 שנה , עם המצב היום של מזון תעשייתי. המזון התעשייתי מזיק בלי קשר למרכיבים הטבעיים שלו, כי הוא מעודד אכילת יתר וכולל חומרי שימור שעלולים לפגוע בגוף. לגבי הסתגלות. לפי התרשמותי גם קטניות (במיוחד שעועית) דורשות הסתגלות למי שלא צרך אותן (לא פחות מההסתגלות לחלב) תופעת הגזים והרגשת כבדות לאחר האכילה מבטאות לפי התרשמותי בעיית הסתגלות לקיטניות. |
|
||||
|
||||
1. אתה לא באמת יכול לבודד שלל מרכיבים סביבתיים אחרים שהשפיעו על תוחלת החיים, ולטעון שהארכת תוחלת החיים נעוצה במזון בלבד. 2. כפי שאמרתי, השיקול הדמוגרפי לא קשור בהכרח לבריאות הפרט. אפשר להאריך ימים על פחמימות פשוטות. אז? 3. היתרון שאתה מונה להארכת תוחלת החיים היה נכון לזמן שלפני 100 שנה. להארכת תוחלת חיים בעולם המערבי, בעידן שלנו, כבר אבדה ההילה. כבר מזמן לא חוכמה לחיות עד גיל 90, כשרק חלק מהאיברים מתפקדים ובלי מודעות צלולה. אבל צריך גם להרגיש טוב, למנוע מחלות ולהשתלב בסביבה באופן מושכל, וזה כרגע האתגר שהציב לעצמו המערב (הדגש על מזון בריא וייצור בר קיימא שלו). |
|
||||
|
||||
הפסקה השניה לא מובנת לי: א. מזון תעשייתי מזיק כי הוא מעודד אכילת יתר? אבל אני יודע מה כתוב על האריזה. ב. חומרי שימור? בניגוד לכל מיני המזון החריף, בשר מעושן (ומיני מזון מעושנים אחרים), בשר מומלח, גבינה קשה וחצי קשה, משקאות אלכוהוליים (היום אנחנו שותים מים ללא חומר שימור), וריבה. הטעם של הזעתר והנענע מגיע מקוטלי חרקים. אבל הכל טבעי. כשזה מגיע ממפעל, יש לנו אפשרות לדעת פחות או יותר על מה מדובר. |
|
||||
|
||||
אל תחשוב שלפני 100 ו-150 שנה המזון היה יותר טוב. לאיכר שחי מהגידולים שלו - כן, בהחלט. אבל לכל היתר, המזון היה מהול ומזוהם לא פחות מהיום, ולמעשה אפילו יותר. נכון היום חלק מהלחם שנמכר כ"מלא" הוא בעצם לבן שהוסיפו לו מולסה? במאה ה-19 האנגלים גילו את הלחם הלבן. והעדיפו, כמובן, לחם מלא-צבוע-בעופרת, על פני לחם מלא טוב ופשוט. והנה קריקטורה של פאנץ' על זה: |
|
||||
|
||||
אני משתדל לא לעשות פרסומות אבל פה זה כבר מתבקש מדי. אם מדברים על מסעדות מזון מהיר חייבים להזכיר את eatright, מסעדת בריאות מהירה.אפשר לראות שהמנות שלהם בריאות וצמחוני שיאכל שם יהיה לו פשוט פחות מבחר. |
|
||||
|
||||
אתה מתכוון, יותר מבחר. |
|
||||
|
||||
לצמחוני שיאכל במסעדה יהיה פחות מבחר מלקרניבר כי (לדוגמה) הוא לא יוכל להזמין את "סלט השף: ירקות דגנים וחלבונים" המכיל חלבון ביצה. |
|
||||
|
||||
לטבעוני תהיה בעיה. אבל להם יש בעיה בכמעט כל מסעדה שלא קוראים לה 24 רופי, או בודהא, או רוגטקה. ___________ אתה יודע מה זה לטייל עם טבעונית באיטליה? נסה ותהנה. או שלא. |
|
||||
|
||||
במחשבה שניה וברפרוף נוסף על התפריט: אכולנכון מציעים גם לטבעונים מבחר רחב מהרגיל. ואפשר פשוט לבקש את הסלט בלי חלבון ביצה1. 1 מה הם עושים עם כל החלמונים? |
|
||||
|
||||
ל-1, אני מקווה שהם עובדים בשכנות לגלידריה. |
|
||||
|
||||
או.קי. צודקת. הצמחוני לא יוכל להזמין חזה עוף כתוספת לסלט ואם הוא לא אוכל דגים אזי גם לא את הטונה במים (וגם לא את ה''אומגה טונה''). |
|
||||
|
||||
לא, הוא לא יוכל. אבל הוא יוכל להזמין כל אחד מהסלטים1 (ובזה עם העופו/טופו להזמין טופו) או להרכיב לעצמו סלט. כל אחת מהטורטיות, את החומוסים, היוגורטים, ומחצית מהסנדוויצ'ים. את כל הנשנושים ואת כל הקינוחים. בשורה התחתונה, למעט סלט אחד, שגם לו ניתנה אופציה צמחונית ו-2 סנדוויצ'ים, אפשר להזמין הכל. מה אני אגיד לך, זה מגוון אדיר וגדול בהרבה מהממוצע במסעדות, גם בארצנו הידידותית-לצמחונים. וגם בשביל טבעונים יש כאן מבחר נאה בהחלט. 1 בד"ך אני לא מתרשמת ממבחר סלטים במסעדה כאינדיקציה לידידותיות שלהם לצמחונים, אבל באכולנכון זה חלק מהעניין. |
|
||||
|
||||
לטבעוני ולצמחוני יש יותר מבחר מאשר מסעדה "רגילה" ובטח יותר מאשר מזללות מזון מהיר אבל במסעדה יש לקרניבר יותר מבחר. כשמסתכלים על המסעדה הזאת קשה להבין מה הצמחוני והטבעוני ה"בריאותיים" (כלומר אלו שעושים את זה רק מטעמי בריאות) מרוויחים. גם ככה דיאטה או אכילה מאוזנת זה לא קל אז למה להוסיף עוד קושי? |
|
||||
|
||||
למה אכילה מאוזנת זה לא קל? כל אחד וטעמו. |
|
||||
|
||||
1) בחיים יש תסכולים, יותר קל להתמודד עימם עם בטן מלאה. 2) הגוף שולח לנו הרבה איתותים שקל לפרשם כרעב ואוכל מסלקם. 3)אוכל איכותי יקר יותר וזמין פחות. 4) כדי לדעת מהי הדיאטה האופטימלית עבורך צריך לשלם כסף ולדעת על עצמך דברים שאולי את לא רוצה לדעת (לדוגמה מה המשקל שלך). |
|
||||
|
||||
3) אוכל איכותי בעיניי (ברמה היומיומית, בלי מסעדות שף) הוא אוכל טרי וביתי, כמה שפחות מעובד. הוא הרבה יותר זול ממוצרים בעטיפות מרשרשות. זמן ההכנה שלו כולל לרוב קיצוץ וערבוב ולא רק הכנסה למיקרו, אבל זה לא אומר שהוא פחות זמין. אפשר למלא מקרר בקלות במצרכים לסלט גדול + תבשיל עדשים + מרק מזין וכולי וכולי, ואם מבשלים ליומיים-שלושה, זמן ההכנה הממוצע למנה הוא דקות ספורות, פחות מארוחת מיקרו דוחה. |
|
||||
|
||||
כמה שפחות מעובד? כלומר: זיתים דפוקים (ובכלל כל מחלקת החמוצים) אינם איכותיים בעינייך? |
|
||||
|
||||
נא לא להתקיל אותי בכללי הגדרה מתימטיים. ברור שזיתים הם איכותיים. בוא נגיד שכללית, זיתים במצבם הרגיל עדיפים על זיתים בפשטידה או פיצה (או כל תבשיל אחר) שמכילה אותם (אם כי גם היא נחשבת למזון משובח כשהוא טרי ומוכן בבית. לכן ההבדלה שעשיתי עכשיו היא ממש דקדוקי עניות). ב''כמה שפחות מעובד'' התכוונתי שלא לקחו ירקות, קילפו אותם באופן כימי, פסטרו אותם או השד יודע מה, ערבבו עם סויה תעשייתית פלוס חומרים נלווים ומכרו את זה כקציצות ירק בריאות בנוסח גלילי. |
|
||||
|
||||
זה ברור? לי זה לא ברור. זיתים במצב טבעי הם מרים (רעילים? אני מניח שכן). כדי להפוך אותם למשהו אכיל, צריך לעבד אותם. מהו מצבם הרגיל של הזיתים? |
|
||||
|
||||
"מצבם הרגיל" (לאכילה) = זיתים כבושים. יותר ברור? או שחשבת שאני ממליצה לאכול מהעץ? |
|
||||
|
||||
זיתים כבושים עברו עיבוד רציני שהוציא מהם רכיבים את המיץ, הוסיף להם מלח, ועוד. אם זה לא מפריע לך, מה מפריע לך בתהליכים תעשייתיים? |
|
||||
|
||||
הכלל היה "כמה שפחות מעובד", אבל אני עדיין מבשלת, אופה, מטגנת ומקפיאה (בשונה מ-rawfoodies למשל, שקיצוניים בגישתם לגבי עיבוד מזון, ועושים רק את הפעולה האחרונה שהזכרתי, משום מה). ולא, לא כל כך מפריע לי ש-3 גרם ממזוני יהיו זיתים שעברו עיבוד, ודאי אם הם מכילים גם את כל שאר הדברים הטובים שבזית ובשמנו. גם לא מפריע לי להכין פשטידת ירקות למשל. אמנם סלט ירקות טרי עדיף על פשטידת ירקות שבה הירקות גם נאפו. עדיין אני אוכלת גם את הסלט וגם את הפשטידה. ועדיין שניהם הרבה הרבה יותר טובים מפשטידה תעשייתית קפואה שהוכנה בבית החרושת, שם הירקות מטופלים בצורה אחרת ועוברים יותר שלבי עיבוד מאשר בבית, מוסיפים להם חומרים נוספים וכולי. נדמה לי שאני חוזרת על עצמי, אבל זה באמת כי נראה לי שבחרת שאלה אקראית ואתה חוזר עליה שוב ושוב. |
|
||||
|
||||
כי לא ענית עליה תשובה רצינית (אם כי עכשיו זה משהו שמתקרב לזה). מה שנראה לי מוזר הוא למה יש פסילה אוטומטית של עיבוד כשהוא נעשה במפעל. |
|
||||
|
||||
כשאתה מעבד מזון בבית הוא בדרך כל לשימוש ברמה כזו או אחרת של מיידיות, וגם אם מדובר בהכנת שימורים כלשהם, החומרים המשמרים הם לרוב מיני מזונות שממילא מהווים חלק מהתפריט שלך. מזון תעשייתי מעובד לרוב כך שיהיה עמיד יותר וישמר לפרקי זמן ארוכים יותר. |
|
||||
|
||||
מי אמר פסילה אוטומטית? נתתי כלל אצבע. אני אוכלת שלל מזונות מעובדים, למשל טופו, ירקות של סנפרוסט, סלמון מעושן ועוד. אבל לא מוצרי טבעול, לא מאמא עוף (כשאכלתי בשרים), לא נקניקים ונקניקיות ר"ל, לא פיצות קפואות, לא חומוס מקופסא, לא גבינות בטעם שום-שמיר וכולי (כשאכלתי מוצרי חלב) ולא כל מיני כאלה. אני חושבת שמבט ברשימת הרכיבים בד"כ יבהיר גם לך מדוע. חוץ מזה, אתה לא בדיון האיילי הנכון אם אתה מחפש פה תנאים הכרחיים ומספיקים. עורך בכיר שיתף פה במתכוני ירקות, למען השם :-) |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
בזמין התכוונתי לאכילה מחוץ לבית. הרבה יותר קל למצוא מסעדת פלאפל או שווארמה ממסעדה בריאה והבריאה כנראה תהיה הרבה יותר יקרה. גם באירועים או בישיבות סביר להניח שלא יוגש אוכל בריא. |
|
||||
|
||||
הייתי חושב שמכל ארצות אירופה, באיטליה הכי קל לטבעונים. מה, רוב הפסטה שם היא עם ביצים? |
|
||||
|
||||
לא יודעת, אבל הם מכניסים גבינה גם לפסטו. __________ בסוף, אחרי שפסלנו פסטו אחר פסטו במרכולים, נכנסנו איתה לחנות מכולת ערבית. "אתן חושבות שתהיה כאן טחינה?" אמר בן זוגי. והמוכר הפטיר בעברית, במבטא פלשתיני ובטון של 'תעזבו אותי באמא'שלכם, עד לפה הגעתם?', "כן, יש לנו טחינה". |
|
||||
|
||||
סיפור מעולה. ולגבי פסטו, נדמה לי שהמתכון הבסיסי כולל פרמזן. |
|
||||
|
||||
נכון. ____________ ועם קשר מועט לנושא: הלילה חזרתי מנסיעה עסקית לבולוניה. לדעתי קיים יחס הפוך בין מידת הנחשבות של אזור באוכל, לבין מידת הידידותיות שלו לצמחונים. |
|
||||
|
||||
פסטו - מה שברקת אמרה, אבל ברוטב עגבניות, אלי אוליו, ועם קצת מזל גם ברטבי/מרקי שעועית (ריבוליטה!), למיטב ידיעתי לא (כלומר, נותנים את הפרמזן בצד). אולי גם בפולנטה לא? |
|
||||
|
||||
פולנטה זה ממליגה עם יחצנות. אנחנו מדברים כאן על אוכל. |
|
||||
|
||||
נכון. גם ריזוטו זו יחצנות של משהו אבל אני לא יודעת של מה. עושים ממנו רעש כאילו זו אמנות הנסתר, כולה דייסה. |
|
||||
|
||||
כי לא קל בכלל לעשות אותו עם המרקם הנכון - קרמי בחוץ, נגיס אבל לא קשה בפנים. דורש גם מיומנות, או לפחות ניסיון, וגם עבודת כפיים. לא בשמיים, אבל לא לבשלנים מתחילים ולא לארוחת ערב זריזה. טעמתי בארץ ריזוטו בלא מעט מסעדות, ונדמה לי שלא טעמתי אפילו אחד מושלם, ולא רבים שבכלל עברו את סף הקביל. גם כשבישלתי בעצמי בבית הסטטיסטיקה שלי לא היתה מרשימה (אם כי בפעם האחרונה כן הייתי ממש מרוצה, ואני מעיז לחשוב שאולי תפסתי את הפרינציפ). השאלה, כמובן, מה חושב מי שאוכל ריזוטו מעולה ואין לו שמץ של מושג שמדובר באתגר כזה. יכול להיות שהוא באמת יחשוב "כולה דייסה". כך שיש מקום לטעון שזו ברכה לבטלה. מצד שני, יש הרבה מאכלים נחשבים שהם כאלה. אני נזכר בחבר לעבודה שכמתנה שלחנו אותו לסדנת שוקולד אצל מישי בלוג. הוא שמח מאוד, אבל ציין את החיסרון: עד עכשיו כל שוקולד שהוא אכל, הוא חשב "וואלה, טעים". מעכשיו, כמעט כל שוקולד שהוא יאכל, הוא יתבאס. אבל בעיני (גם אני עברתי סדנה אצל מישי) זה לא באסה, ההפך: אין סיפוק כמו להיות לא מרוצה, עם נימוקים, ממאכל שאחרים חושבים שהוא טעים... |
|
||||
|
||||
הבנתי. אבל החוק גם אומר שספגטי צריך להיות אל דנטה, לא? ולדעתי אל דנטה פחות טעים. האמת היא שאחרי כמה שנות טבעונות החיך שלי השתנה ואני אוכלת הכל והכל טעים לי. אני נהנית מאד מוופלה טוב טעם (הכשרה לטבעונים), החבר שלך ההוא היה מתפלץ. ובפעמים הלא רבות שאני מרשה לעצמי שוקולד חלב של ורד הגליל שעולה חמישה שקלים לחפיסה אני חווה התרוממות רוח דתית. הטעם בלתי ניתן לתיאור, הוא אלוהי... |
|
||||
|
||||
זו לא יחצנות טובה לטבעונות, מה שאת עושה... |
|
||||
|
||||
נכון, זה שיר הלל לשוקולד חלב, הדבר הטעים ביותר שיצר הבורא עד כה! אבל לא טעמו של החלב משבח השוקולד אלא המרקם שהוא יוצר. היה אפשר להחליף את החלב בדברים אחרים כמו מחית שקדים או קשיו או נוגט או איזה "חלב" אחר כלשהו, אבל התעשייה לא התפתחה ואין היצע. מה שמדכדך הוא שגם שוקולד מריר הוא לרוב "חלבי", השד יודע למה. לפעמים אנחנו מכינים בבית טראפלס משוקולד מריר ומחית נוגט וטעמם הוא חוויה אפילו עוד יותר אלוהית מהשוקולד חלב של ורד הגליל, שכאמור מדורג בעצמו בספירות גבוהות מאד. |
|
||||
|
||||
אגב, אני מוצאת שבהרבה מקומות ואצל אנשים רבים המאכלים הטבעוניים לא מספיק טעימים בגלל המחשבה שאם זה טבעוני זה צריך להיות ''בריא'', שזה אומר גם בלי שמן, בלי מלח, בלי טיגון וקינואה במקום פסטה - הכל טוב ויפה, אבל לפעמים הנפש זקוקה לצ'יפס עם קטשופ. |
|
||||
|
||||
זה כי את מכירה כנראה בעיקר טבעונאי בריאות. |
|
||||
|
||||
I hear you, sister!
|
|
||||
|
||||
מסתבר שהמגזין VegNews השתמש בתמונות מרוטשות של מאכלים בשריים ולא טבעוניים, כמו צלעות בגריל או מקרוני בגבינה. |
|
||||
|
||||
החסרים הם תמונות של מאכלים טבעוניים? _____________ הגרפיקאים, סביר להניח, אינם טבעונים. |
|
||||
|
||||
באמת מרגיז. מה שמרגיז במיוחד הוא שנותנים לך מתכון מומצא עם "תמונת המחשה" חסרת קשר, כביכול מישהו ממש טרח והכין את המתכון הזה, ואחר כך אתה מתפלא שלא יצא לך. אנקדוטה - בספר הבישול הסיני המתורגם של רות סירקיס יש מתכון ל"עוף" חמוץ מתוק עם תמונת sweet and sour pork מהספר המקורי. |
|
||||
|
||||
נו, ברור. אם היא היתה נותנת לצלם הקבוע שלה לצלם (בן זוגה), אף אחד לא היה רוצה לאכול את זה. ________________ בהזדמנות, כשאתם בחנות ספרים, השוו את התמונות בספרים של רות סירקיס לתמונות בספרים אחרים: בני סיידא, פיליס גלזר, שרי אנסקי, למשל. |
|
||||
|
||||
כל העניין עם שוקולד החלב האלוהי זה סתם עניין של מינוני סוכר. המון סוכר ומעט מאוד קקאו מוכנס לשוקולד חלב וגורם לנו לרצות עוד ועוד. לעומת זאת כשאוכלים שוקולד מריר איכותי הטעם של הקקאו הרבה יותר מרוכז ואפשר להסתפק בהרבה פחות קוביות כדי להרגיש שאכלת שוקולד כמו שצריך . לא שיש לי משהו עקרוני נגד סוכר, רק שלא ימכרו לי סוכר בתור שוקולד. ואגב: הרבה פעמים השוקולד המריר מוגדר כחלבי סתם מטעמי כשרות (פס ייצור וכאלה) בלי שבפועל יש בו חלב. צריך רק להסתכל על המרכיבים. |
|
||||
|
||||
המון סוכר יש גם בתמרים ובפירות אחרים. האם הם "אלוהיים" כמו השוקולד? |
|
||||
|
||||
תמר מג'הול מהערבה, ממכר ברמות של עונש. |
|
||||
|
||||
נכון, אני יודעת ש"חלבי" אינו בהכרח מכיל חלב וצריך לבדוק את המרכיבים. את לבטח יודעת אבל לידיעת האיילים: המרכיב התמים 'קזאין' הוא חלבון חלב. קראתי בויקיפדיה: "עלותו הנמוכה של חומר הגלם מביא לשימוש נרחב בו בתהליך הייצור של דבקים, חומרי קישור, ציפויי מגן, סוגי פלסטיק שונים (כמו בידיות סכין), בדים, מצע לגידול חיידקים, תוספי מזון (לאלו שאינם רגישים ללקטוז ואינם טבעונים) וחומרים רבים אחרים." ודאי תהיתם: מדוע הטבעונים והטבעוניות עושים כזה עניין מהקונדומים שלהם? זו הסיבה, רוב הקונדומים מיוצרים עם קזאין. |
|
||||
|
||||
אני מודה שעד כדי כך לא ידעתי, בטח לא על עניין הקונדומים. |
|
||||
|
||||
אצלי אחרי תשעה חודשים של תשעים אחוז טבעונות (תגובה 555770), זה ההפך: אני יודע היטב את טעמו של בשר טוב, ולכן גם מזהה היטב את טעמו של בשר לא משהו, וכשיוצא לי לאכול כזה במסעדה, אני קצת רוגז - בשביל זה הרגתם את העגל? וגם, להבדיל, בשביל זה בזבזתי את הפעם בשבועיים שאני מרשה לעצמי? עם שוקולד זה גם קיים, אבל מתון בהרבה, כי מוסרית וכמותית מוטל הרבה פחות על הכף1 - וסיפוק הפיינשמקר מתגובתי הקודמת די מפצה. עם בשר הסיפוק הזה גם קיים ומפצה, אבל רק חלקית. 1 הא הא. משחק המילים לא היה מכוון, אבל התקבל בברכה כשמצאתי את הביטוי בחיפוש אחרי תרגום ל- the stakes are lower. |
|
||||
|
||||
זה כי אתה רק 90%, ולכן טועם מדי פעם בשר, ולכן זוכר את טעמו. הנה איך זה עובד אצלי: -"רגע, זה בשר? תטעם רגע, נראה לי שהכניסו לזה בשר!" -"תרגעי, זה גזר!". |
|
||||
|
||||
D-: וגם - תשעה חודשים זה לא מספיק זמן. דרושות שנים רבות כדי להיפטר מהתכנות הגופני ולייצר את הגועל נפש האוטומטי. אני עוד לא לגמרי שם ויש דברים שמגעילים אותי יותר ופחות. אינני יודעת למה אבל הרתיעה הכי מופנמת אצלי היא מביצים. אולי בגלל הצורה הברורה של הדבר ואולי בגלל שפעם מישהו כתב שביצה היא הווסת של התרנגולת. במקום שני במהירות התגובה נמצאת חמאה, החומר המזוקק השמנוני שנשאב משדיה של פרה. המילים "עגל" או "טלה" יוצרים אצלי אסוציאציה מיידית ואני רואה אותם מול עיניי. למרות זה לפעמים פתאום צץ בי חשק לשקשוקה, אבל הוא נשכח מיד. |
|
||||
|
||||
אם ביצה היא הווסת של התרנגולת, אז העגבניה (הפרי שאוכלים) היא הרחם של העגבניה (הצמח) וגרעני החמניה הם השפיך של החמניה. |
|
||||
|
||||
שלא נדבר על זה שהביצה יוצאת מתוך התרנגולת דרך "פתח הביב": אותו מעבר אחיד אצל העופות שמשמש גם לעשיית צרכים. אבל ביננו, הקושי האמיתי בטבעונות הוא לא הווויתור על מאכלים אהובים אלא הקושי החברתי. |
|
||||
|
||||
התכוונת לומר שמוטל הרבה פחות על הסכין :-) |
|
||||
|
||||
דברים נרגשים אל אילצו אותי, כחובב שוקולד, לנסות את הפלא המתואר. ובכן, מדובר בשוקולד טעים, במיוחד עבור שוקולדי חלב בעלי תכולה לא גבוהה (25%) של מוצקי קקאו. לא הורגשו טעמי לוואי בעייתיים בטעימה רגילה של שתי שורות ובטעימה מזערית של רבע קוביה. את מבחן החפיסה המלאה אני דוחה לעת עתה. השוקולד גם לא גרם להיווצרותו של יצר שאינו בר-כיבוש, שבעבר הביא אותי לחיסול שלוש רבעי חפיסות שוקולד (ותחושה רעה במשך כמה שעות). ציון כולל: 8. אנצל זאת כדי להמליץ, מתוך שוקולדים הרגילים שבסופר, על "טראפל ואגוזים - שוקולד מריר מעולה" שאינו באמת מריר ומכיל 50% מוצרי קקאו. בתחום המרירים, החביב עלי הוא זה של ספלנדיד עלית, עם 70% מוצקי קקאו. חוץ מזה הוא צמחי במלואו (חוץ מאשר לצרכי כשרות, אולי עקב הקירבה למכונות של שאר השוקולדים). זה בארץ. אם את בלפלנד1, זכרי לעבור בחנות המפעל של KARL FAZER NORDIC GOURMET, שם רכשתי מספר שוקולדים שהממו את המשתמשים להם סיפקתי את החומר (גם לי עצמי קניתי, אבל נאלצתי למסור את המנה לנעלביי מתנות). 1 ממנה חזרתי לאחרונה. ולא, לא פגשתי את הנכדה של אלה קרי. |
|
||||
|
||||
וואו, 8 זה ציון מעולה בשביל שוקולד כל כך צנוע, אני שמחה בשבילו, הוא שם בכיס הרבה צפונים מפונפנים. לא כתבת של איזה חברה המריר טראפל ואגוזים. |
|
||||
|
||||
של עלית. אגב, בזמנו טעמי היה שונה והתמכרתי גם כן לשוקולד הזה, או לפחות בגירסתו הקודמת, אותה ניסיתי מלכתחילה מאחר וזו לא הכילה חומרים עם שמות משונים. |
|
||||
|
||||
בשוקולד הבעיה הבסיסית היא החומרים עם השמות הידועים, לא? |
|
||||
|
||||
היתה לי אז נטייה טבעונית מוגברת ומבחינתי ציאניד המופק מגרעיני משמשים היה לגיטימי יותר מאשר E476 (בגלל היעדר אינטרנט). |
|
||||
|
||||
התכוונתי לשומן ולסוכר. |
|
||||
|
||||
אין לי בעייה עם אף אחד מהם, לפחות עד כה. |
|
||||
|
||||
כשתומאס ג'פרסון היה השגריר האמריקאי בפאריז הוא יצא לביקור באיטליה והמאכל שהוא הכי אהב היה מקרוני (אז, שם כללי לפסטה, כמו בישראל של שנות ילדותי). הוא כתב ביומנו שהמקרוני הכי טוב נמצא בנאפולי והוא עשוי מקמח סמולה, ושאת הבצק עושים מקמח, מים ומעט שמרים. |
|
||||
|
||||
בבולוניה, השמר מ"פסטה פרסקו". היא מיוצרת עם ביצים. __________ מאידך, כטבעוני, השמר לך מבולוניה. |
|
||||
|
||||
חו"ל מבחינתי זה מסעדה אחת גדולה, וכרגע אין לי כוונות לשמור על טבעונות שם. אם לדייק יותר, תמיד השאיפה שלי היא לנסות דברים חדשים ומסקרנים; בכפוף לזה אני כן אעדיף מנות עם יותר צומח, אבל בכל מקרה זה יהיה בסדרי גודל יותר דברים מהחי (וסוכר ומלח) ממה שאני אוכל ביומיום. (בכלל זה פנטזיה פרועה. עד שמעיין ירשה לנו לנסוע לחופשה בחו"ל... מה בכלל הסיכוי שהרגלי האוכל שלי ישארו כמו היום? ובכל זאת, בדצמבר נסעתי מהעבודה ליומיים בספרד, ואכלתי כאמור בפסקה הקודמת) |
|
||||
|
||||
ואפשר גם לנסות את האלופים בהסוואה, המבורגר נטול בשר. |
|
||||
|
||||
אבל למה זה מתבקש דווקא מההודעה שלי, למה? |
|
||||
|
||||
דיברת על מזון מהיר כדבר רע אז רציתי להראות שגם כאן יש אלטרנטיבה. |
|
||||
|
||||
התכוונתי, ולדעתי היה אפשר להבין זאת בקלות, לרשתות מזון מהיר מתועש כדוגמת מק'דונלדס ואחרות. |
|
||||
|
||||
הבנתי שהתכוונת למקדונלדס ודומיהם אבל רציתי להראות שיש אלטרנטיבה. |
|
||||
|
||||
יש, ועדיין - להזמין את זה במסעדה יהיה הרבה יותר טוב וטעים מלהזמין את זה במשלוח, והיה עדיף שהיית מכין את זה בבית ואוכל. |
|
||||
|
||||
זוהי גם מסעדה, ולפעמים רוצים לצאת למסעדה, לדוגמה דייט או פגישת עסקים. |
|
||||
|
||||
אה, אני לא נגד מסעדות באופן כללי1. אלא שעבודה במקום שנמצא בחור קולינרי והחשיפה למשלוחים - חלקם ממקומות שישבתי בהם והיה מצויין, הביאה אותי למסקנה שפרט לפיצות, משלוחים זה פשוט לא זה. שלא לדבר על הנזק האקולוגי. ___________ 1 למרות שקריאה במגזין המסעדנים שאני מקבלת מוציאה את החשק מחד, ומזכירה שלכל מקצוע יש את צרותיו שלו מאידך. אגב, אל תזמין אבוקדו במסעדות. |
|
||||
|
||||
והאלמוני, כמובן, היה אני. |
|
||||
|
||||
מה הבעיה עם אבוקדו במסעדות? (גם אני מקבלת את המגזין אבל כבר מזמן לא קוראת בו לעומק :-) ). |
|
||||
|
||||
ובכן. אבוקדו מגיע בשקית. אריזת וואקום שכזאת. ___________ כדאי לך. בכל פעם שאת מרגישה שהמקצוע שלך בעייתי ולא מתגמל וכו' וכו' - זה מעודד לאללה. את יכולה להגיד לעצמך, "לפחות לא פתחתי מסעדה". |
|
||||
|
||||
לא הבנתי מה הבעיה. _________________ למען הסר ספק: את הבעיה עם פתיחת מסעדה דווקא הבנתי. |
|
||||
|
||||
אני את אבוקדָי מעדיפה לצרוך טריים. ולא חתוכים לקוביות מבית החרושת. אבל זה עניין להעדפה אישית. |
|
||||
|
||||
מקולפים? והם מצליחים להשתמר? מרשים. חומר השימור שאני מכיר לסלט אבוקדו הוא מיץ לימון. במה הם משתמשים? השאלה האמתית היא האם את מרגישה הבדל. בסופו של דבר צריכים לחתוך אותם (אני מעדיף למעוך). אם המסעדה מצליחה לחסוך לעצמה זמן של קילוף וחיתוך אבוקדו ללא פגיעה באיכות: אני בעד. |
|
||||
|
||||
אריזת וואקום. אני לא יודעת אם יש או אין חומר משמר חוץ מזה. בטח שפגיעה באיכות: יצא לך לאכול גואקמולי במסעדה מקסיקנית? שלי בבית יותר טוב. |
|
||||
|
||||
סביר להניח ששלך בבית יותר טוב, הבעיה היא שהוא פחות זמין. |
|
||||
|
||||
תלוי למי. לך? הרבה פחות זמין. לי? הרבה יותר. |
|
||||
|
||||
לא, אל תעמידי את זה כאילו מדובר במשהו אישי: את מולי. למעשה זה את מול כל העולם. |
|
||||
|
||||
כמובן שזמינות האבוקדים במשך כל השנה מחוץ לעונה הקצרה יחסית שלהם היא תוצאה של עיבוד תעשייתי. אבוקדו הוא עוד דוגמה לפרי שחיי המדף שלו מוארכים באמצעים מלאכותיים (הקפאה, בקרת האטמוספרה, ועוד). |
|
||||
|
||||
סבבה. אבל האבוקדו נשמר טרי הכי טוב בתוך הקליפה שלו. אתה משווה פרי בהקפאה לפרי שהופשט, נחתך לקוביות, בילה איזה זמן על הסרט הנע ואז נארז? |
|
||||
|
||||
גם בתוך הקליפה שלו הוא לא נשמר יותר מדי טוב. |
|
||||
|
||||
אני לא משווה, אבל עושה רושם שגם את לא, ולמרות זאת תוצאות ההשוואה ברורות לך. אני לא יודע (בעוונותי, לא ניסיתי) איך מגיב האבוקדו להקפאה (ולהפשרה). אני לא בטוח שהוא שורד את זה בגבורה. אבוקדו זה לא תמר צהוב.1 אבל אני יודע שהפשטת הפרי וחיתוכו לקוביות אלו הן פעולות מקובלות הנעשות על אבוקדו בטרם האכלו. נותרו לנו בילוי על מסוע ואריזה. אני לא יודע האם היית אי פעם בבית אריזה של אבוקדו (או של פירות אחרים), אבל מסוע סרט הוא אביזר די שיגרתי שם.2 נותרה האריזה (שהבנתי שנעשית בוואקום). לא יודע, מעולם לא נתקלתי, אבל על פניו נראה פתרון נכון. אין כאן תוספת של חומרים משמרים, מלאכותיים או טבעיים (הוזכר כאן מיץ לימון) המשפיעים על טעמו של הפרי, אבל יש לנו אמצעי מכני (בערך כמו הקליפה) למניעת חימצון הפרי (הגורם להשחרה). בקיצור - תיאורטית (כאמור, לא ניסיתי) - נראה לא רע. ___ 1 למען האמת גם תמר צהוב לא ממש שורד את זה בגבורה, הוא משנה את מרקמו וטעמו כתוצאה מההקפאה (וההפשרה). רק שהוא עושה את זה בכיוון הרצוי לנו. 2 כן, גם (ובעיקר) עבור האבוקדו שאת קונה בקליפתו. |
|
||||
|
||||
רגע רגע. צפריר טען שעונת האבוקדו קצרה מטבעה, וממילא חלק ניכר מהאבוקדים מוקפאים. ומופשרים. כמו פירות רבים, אגב. אבל האבוקדו שאנחנו קונים בשוק הוא סבבה, בד''ך (טוב. אני לא סובלת את ההאס ומעדיפה את האטינגר, אבל ניחא). |
|
||||
|
||||
אף אחד לא סובל את ההאס. ההאס הוא בדרך כלל טעות בהזמנה :-) |
|
||||
|
||||
אז למה מגדלים אותו? לא עדיף אפס אבוקדו על האס? |
|
||||
|
||||
טוב, ננסח מחדש: ההאס הוא התגלמות הכמיהה לאטינגר. לכן מגדלים אותו. זה וסיבות היסטוריות :-) |
|
||||
|
||||
פה יש כמעט אך ורק האס. הצרה היא שהם טובים רק ב-40% מהמקרים, בערך, ובמחיר של 1.5$-2$ לאבוקדו זה הימור די יקר. יש טיפים לבחירה נכונה? |
|
||||
|
||||
איפה אתה? |
|
||||
|
||||
ארה''ב. |
|
||||
|
||||
גם אני לא משווה, אבל אני רוצה בכל-זאת להזכיר ש,כמו גורמים מסויימים בחמאס, גם אף אבוקדו מעולם לא גינה פיגוע! <טווידלדי, מנסה בכוח לערבב דיונים> |
|
||||
|
||||
אני חושב שאני קונה אבוקדו אצל ירקן די טוב, חצי שלב מעל הסופר, ועדיין אחוזי הפחת אצלי בבית מצערים (וזה עוד אחרי שלמגינת ליבה של שתחיה, אני מתאמץ לפלות חתיכות טובות גם מאבוקדו לא טוב). אריזת ואקום כנראה שלא הייתי מנסה (איכות הסביבה - מעדיף לזרוק אבוקדו מאשר ניילון, וחוץ מזה סנוביזם קולינרי לא הכי מוצדק אבל יקר לליבי) - אבל כמעט כן. כשראיתי שיש בסופר סלק מוכן באריזת ואקום, התפתיתי. מבחינת הסביבה, המחיר הסביבתי של הניילון והואקום יכול להתקזז עם הוצאות האנרגיה על הבישול או האפייה הארוכה של הסלק; המפעל, אני מניח, חסכוני בהרבה בגלל יתרון הגודל. (אני מניח שהקיזוז לא מדויק, ויש פער גדול, אבל אין לי מושג לאיזה כיוון.) לזה נוסיף את השיקול הקולינרי - בסלק (מאותו ירקן) לעתים קרובות מדי נופלים על סלק תפל - וכל הכוסברה והלימון ורכז הרימונים יעזרו רק חלקית. אני מניח שזה שבואקום טעים ועקבי יותר. אבל בהגיעי למדף בסופר גיליתי שהואקום בא ממקסיקו, ואז הכף הסביבתית שלו כַבדה קשות. בשילוב עם אותו סנוביזם קולינרי, העדפתי להישאר עם הירקן. |
|
||||
|
||||
סלק אפשר לאכול גם לא מבושל. |
|
||||
|
||||
נכון, אבל זה מתאים למאכלים אחרים לגמרי (ובסופו של דבר, עד כמה שניסיתי, יותר מרתק מטעים). בכל אופן, אם הסלק תפל, אז לא מבושל הוא עוד יותר תפל - אם כי מנחם שלא חיממנו את כדור הארץ כדי לגלות את זה. |
|
||||
|
||||
אז מי שמתיימר להגן על בריאות העם, שיחשוב איך לספק לו את המשקה הכי בריא בעולם... |
|
||||
|
||||
יש באמת המון דעות מנוגדות, ואני לא חושבת שיש שני מומחי תזונה שיסכימו על אותם הדברים. השאלה היא איזה פרמטרים חשובים לך בקביעת המזונות שאתה אוכל. "בריאות" זה פרמטר כללי מדי. יש המון תתי-פרמטרים: שיעור השומן / כמות הסוכר / כמות הנתרן (מלח) / מידת העיבוד (נגזרת: תעשייתי או ביתי) / מלא או לא / מן החי או לא / רמת כולסטרול / אינדקס גליקמי / אופן הגידול (במזון מן החי)... ויש עוד המון פרמטרים "על יד", כמו התאמת המזון לסוג הדם (לא יודעת כמה זה הוכח מדעית, לא מכירה מספיק), למוצא (יש כאלה שמסתגלים לחלב ומוצריו טוב יותר), לתנאי האקלים במקום המגורים וכולי. |
|
||||
|
||||
אמנם אכלתי בשבוע האחרון בשר כבש משובח ויונים ממולאות בצנוברים אבל הטבלה לא משקרת: המחלה העיקרית של תרבות המערב היא השמנה. ההשמנה גורמת לרוב המחלות עם שיעורי התמותה הגבוהים ביותר. עובדתית האוכלוסיה הבריאה ביותר בסקר המזון המקיף ביותר- אוכלת מזון לא מעובד, עם מעט מאוד חלבון מהחי. הדבר הכי בריא לאכול הוא צמחים, רצוי עלים ובכמויות היסטריות. אי אפשר להשמין כי הגוף יודע לקחת מהם מה שצריך ולהפטר ממה שלא צריך. ויטמין B12 ובעיות 'אקוטיות' אחרות אפשר לפתור די בקלות. הבעיה היא לחנך את המוח ובלוטות הטעם מחדש. רוב מחקרי המזון של ה FDA ממומנים על ידי מועצות הביצים החלב והבשר של אומת ההמבורגרים. גם אותנו חינכו ככה. האם אני רומז שמדובר בקונסיפרציה ? לא יודע, אבל מדובר בעובדות ידועות. בכל זאת, מעניין שגם הכתבה האחרונה בהארץ מטעה את הציבור. ספר חובה (בעיני) למי שרוצה לדעת באמת מה צריך לאכול: הבהרות אני לא דוגל בצמחונות לא מקבל עמלות ממכירת הספר ולא מצליח לאכול רק ירקות למרות שאני רוצה |
|
||||
|
||||
יונים ממולאות אכלת בארוחה ביתית או במסעדה? אם במסעדה, איזו? (אני מתנצל בפני ההקשר הבריאותי של הדיון על העריקה לאויבו המר, ההקשר הגסטרונומי.) |
|
||||
|
||||
לא מסעדה ולא ארוחה ביתית,אבל אם אתה בעניין של יונים ממולאות אז יש את דיאנה בנצרת. יש גם אחת טובה ברמלה שעושה את זה נכון. אל באבור לא שווה את המאמץ. אם תרצה להקל על גופך לאחר טקס ציפוי העורקים מציע לנסות חוביזה. עכשיו זאת העונה, הם טריות ורעננות. לא לקטוף בצידי שדות מעובדים בגלל הריסוס. |
|
||||
|
||||
לא הבחנתי בזה בתפריט של דיאנה (וגם לא של אל-באבור). בפעם הבאה... _____ אח, כמה זמן חיכיתי לכתוב את הכותרת הזו בהקשר הזה. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
ציינתי שיש הרבה דעות של מומחי תזונה, והרבה דגשים שונים, לא ציינתי מה לדעתי נכון :-) תיאורטית אני מסכימה לקביעות שלך לגבי התפריט הרצוי. אישית עשיתי לאחרונה כמה צעדים רציניים בדרך לשם (מן החי אני אוכלת רק דגים. לא ביצים ולא מוצרי חלב). השינוי הוא קודם כל תודעתי ורק אחר כך עובר בבטן ובצירופי הוויטמינים והחלבונים. |
|
||||
|
||||
לפי התורה התזונתית שאני מנסה לשעבד אליה את המוח והתודעה המפקפקים שלי אין הבדל מהותי ברמת ההשפעה הלא בריאה של כל סוגי החלבון מהחי. עוף לא יותר בריא מבשר בקר וכנ"ל דגים. יש אזכור בספר מהקישור הקודם של מחקר האחיות שנערך בארה"ב שמוסס לחלוטין את המיתוסים האלה. צטער-לא מצאתי רפרנס. דגים מבריכות גידול בכלל נראה לי כמשהו מסוכן לאכילה. הולך אחר כבוד לבלוס סלט חסה ענקי. אחר הצהריים ניקח את המשפחה לסיבוב חוביזה :) |
|
||||
|
||||
זהירות עם הסרפדים... השיקול שלי לגבי אי-אכילת בשר ומוצרי חלב הוא לא בריאותי אלא מוסרי. לגבי דגים אני פחות רגישה (כרגע?). מההיבט הבריאותי אני אוכלת לפחות 9-10 פירות/ירקות כל יום (בלי להתאמץ במיוחד. ככה יוצא). ונוטה להעדיף דגנים מלאים ומגוונים ("נוטה להעדיף" כי יש לא מעט זמנים שבהם אני בהחלט נוטה להעדיף מיני מאפה עתירי שומן מקמח לבן). |
|
||||
|
||||
גברת ברקת, נראה שהירקן שלך חי בדבש. אני אוכל פירות לרוב רק כשהמאושרת טורחת לקלף לי. זה יוצא בערך 10 תפוחים ותפוזים בשנה. לגבי המוסרי- אני מסכים. בגלל זה אין לי בעיה עקרונית עם ציד ודיג למטרת אכילה :) לגבי הבצקים -אני מסכים שצריך לסגור קופסאות פתוחות של אוזני המן שעומדות על השולחן ממש ליד המעבר בצורה שאי אפשר להתעלם מהם. נקודת אור: חיסלתי כמנה עיקרית בצהרים קערה מלאה חסה ושום. הדחקתי את החציל הקלוי בטחינה (גירסת הבמאי) עם הפיתה. מחר עוד חסה. |
|
||||
|
||||
יפה לך בירוק. עם זאת, סלטי חסה מוציאים שם רע לפירות ולירקות. זה נורא טעים אבל לא משביע. חציל בטחינה - מעולה, מה הבעיה עם זה? שים בפיתה מקמח מלא ותשקיט כל מצפון אפשרי. |
|
||||
|
||||
הדבר הכי בריא זה לא לאכול, או לפחות לאכול הרבה פחות1. אם אתה מתעקש לאכול הרבה בכל זאת, נסה להימנע מחומצת האמינו מתיונין3, או לאכול יום כן יום לא2. 1 http://en.wikipedia.org/wiki/Calorie_restriction
2 http://en.wikipedia.org/wiki/Intermittent_fasting 3 http://en.wikipedia.org/wiki/Methionine See Methionine restriction |
|
||||
|
||||
אתה עשית את הדיאטה הזאת? אתה מכיר הרבה אנשים שעשו אותה? |
|
||||
|
||||
באיזה ספר קראתי, שהיה את זה? שיא האופנה - דיאטת נטולת מזון? |
|
||||
|
||||
אין לי מושג אם קראת, אבל תגובה 564357. שם זה אומנם תזונה. אבל דיאטה היא תזונה. |
|
||||
|
||||
אני חושבת שמצאתי! "בשורות טובות" של ניל גיימן. |
|
||||
|
||||
נכון שבבדיקות מעבדתיות הוכח שהרעבה גורמת להאטה של התחלקות התאים (מה שמאיט את ההזדקנות). אבל החיים אינם מעבדה. בחיים מחוץ למעבדה אנשים חשופים לזיהומים ולתעוקה גופנית אחרת, לפיכך תת תזונה היא מתכון למוות מוקדם ממחלות. |
|
||||
|
||||
DR פועל במגוון דרכים, בין היתר autophagy ובקרה על mTOR, ולפחות בחלק מחיות המודל אין האטה של חלוקת תאים. גם חלק מהשיטות שהזכרתי לא מפחיתות את צריכת המזון הכללית, ולכן גם לא אמורות לפגוע בזמני החלמה מפציעות (שכן יכולים להיות מואטים תחת DR). ישנם אנשים שמנסים את הדיאטה הזו על עצמם (ובתשובה לאינקוגניטו, אני לא אחד מהם) והתוצאות די מעודדות. גם ניסויים שנערכו מחוץ למעבדה (למשל בקופים בכלוב פתוח, או עכברים שהמערכת החיסונית שלהם נבדקה) מראים שלל יתרונות בלי חסרונות משמעותיים. ראה למשל "Overall, the immunological status of rodents fed a restricted diet is superior to the immunological status of the non-restricted animals." כמובן שכל זה זו לא סיבה טובה מספיק בשביל רוב האנשים כדי להסתובב רעבים כל היום.
http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/14730366 |
|
||||
|
||||
===>"כמובן שכל זה זו לא סיבה טובה מספיק בשביל רוב האנשים כדי להסתובב רעבים כל היום." אני מסכים ואחדד שאני חשוב שאת המילה רוב ניתן להחליף ב99.9% מתושבי ישראל. הבעיה היא שחלק מאלה שהדיאטה לא מתאימה להם אם הם יעשו אותה זה יגרום להם לתחושת הקרבה. הסבר קצר: פעם חשבו שכדי להרזות צריך לאכול כמה שפחות נתנו לאנשים דיאטות רעב ואמרו שהתוצאה מצדיקה את זה. אחרי זה גילו דבר מדהים: הגוף ניזון מהמזון שהוא אוכל ולא מהמאגרים וכשעושים דיאטה חריפה חילוף החומרים מועט. ההמלצה היום היא להפחית עד 500 קלוריות מהכמות שתשאיר אותך עומד במקום לכן אם הכמות שאתה צריך כדי להישאר במקום היא 2500 אתה צריך לאכול 2000 קלוריות כדי להרזות. אם תאכל 1500 או 1000 אתה בסה"כ תאבד שריר ותיכנס למצב "היברידי". הקטע המדהים הוא (שזה מה שציינת) שאם עושים דיאטה אולטרה קיצונית פתאום זה משתנה ולא מאבדים שריר וחילוף החומרים לא מועט. אז מה שאני חושב שיקרה שמכיוון שתחושת ההקרבה כל כך תציק לאנשים אז או שהם יפצו את עצמם או שהם יעברו ל"שלב הבא" כלומר אחרי המון ייסורי מצפון הם יעברו מדיאטה אולטרה קיצונית לקיצונית ואז גם הם יסתובבו בעולם בתחושה של קדושים מעונים וגם הדבר היחידי שהעינוי המיותר יביא להם זה פגיעה עצמית. |
|
||||
|
||||
כמות הקלוריות שאני צורך גדולה רק במעט מזו שנחשבת ל DR. כתוצאה מכך גופי מכיל רק כ 7% שומן, לחץ הדם שלי תקין למרות היסטוריה משפחתית נרחבת של לחץ דם גבוה ולא הייתי חולה (למיטב ידיעתי) מזה כ 4 שנים (חלק מזה נובע מהחיסונים נגד שפעת). הישום שבחרתי הוא אכילת ארוחה אחת ביום בלבד, מה שמאפשר לי לאכול ככל העולה על נפשי ולא לבזבז קלוריות וזמן על דגני בוקר מסוכרים, כריכי צהריים עם חזה עוף מיובש וכיו"ב. לגבי הטענות כאילו הפירמידות מוטות - צריכת העוף בארה"ב עלתה פי 3 מאז שנות החמישים וגם צריכת הדגנים עלתה מאד. הבעיה היא לא בצורת הפירמידה אלא בגודלה - צריכת הקלוריות הכללית בארה"ב עלתה ביותר מ 30% מאז שנות החמישים ולעומתה הוצאת הקלוריות ירדה במעט. כך גם בישראל - כשגדלתי שם בשנות ה 70 הארוחות היו קטנות וצנועות משיקולים כלכליים ואחרים וכיום הן בסטנדרטים אמריקאיים. |
|
||||
|
||||
קיימים הרבה כללי אצבע לעשית דיאטה מוצלחת חלקם כבר הופיעו בתגובות ויש גם דיאטות שמה שיש בהם זה אוסף כללים עם הסיומת המבטיחה "ואתה יכול לאכול מה ששאתה רוצה". האם הדיאטות האלה מוצלחות, לדוגמה אחד המפורסמות היא הפרדת חלבונים ופחמימות כלומר כל ארוחה אוכלים או חלבונים או פחמימות כמה שרוצים. האם זה עובד? התשובה היא שזה תלוי כמה אתה רוצה לאכול . אם המטרה שלך להנות מהסעודה וממה שסביב אז זה יעבוד אבל אם המטרה שלך היא לאכול כמה שיותר זה לא יעזור כי בסופו של דבר הדיאטות האלה הן פסיכולוגיות וכדי לעבוד הן מניחות שאנשים רוצים להנות. בעצם אחת הבעיות בארץ היא שאנשים רוצים לאכול כמה שיותר ועל זה הם מלבישים את הדיאטה או את הגבולות. ניתן לראות את זה במלונות שאנשים אוכלים הרבה מעבר לנקודה שבה הם שבעים. לכן בארץ הדיאטות האלה לא מצליחות. |
|
||||
|
||||
שכל אחד יפשפש טוב טוב בנפשו, לא די בשבועת נאמנות! ___________________ 1 פרסומת של טיב טעם. כמה נמוך ונלעג, בהתחשב בכך שבפעמים הספורות שהזדמנתי לחנות של טיב טעם פנו אלי ברוסית. |
|
||||
|
||||
אם את חושבת שהפרסומת של טיב טעם1 נמוכה ונלעגת, אז תגובה 568890 זה דוגמה להשמצה ממש נמוכה ונלעגת2 וגם דוגמה לרמיזה מתנשאת ויהירה4 1אני לא 2 אולי שומעים רוסית פה ושם. בד"כ שומעים3 עברית 3 ע"ס יותר מכמה ביקורים ספורים 4 החיבור בין רוסים ושבועת נאמנות שהמטרה שלו להטיל רפש גזעני ברוסים ולחרחר ריב ומדון5 5בקיצור, תתביישי לך! |
|
||||
|
||||
'You know,' he added very gravely, 'it's one of the most serious things that can possibly happen to one in a battle—to get one's head cut off.'
Alice laughed aloud: but she managed to turn it into a cough, for fear of hurting his feelings. 'Do I look very pale?' said Tweedledum, coming up to have his helmet tied on. (He CALLED it a helmet, though it certainly looked much more like a saucepan.) 'Well—yes—a LITTLE,' Alice replied gently. 'I'm very brave generally,' he went on in a low voice: 'only to-day I happen to have a headache.' 'And I'VE got a toothache!' said Tweedledee, who had overheard the remark. 'I'm far worse off than you!' 'Then you'd better not fight to-day,' said Alice, thinking it a good opportunity to make peace. 'We MUST have a bit of a fight, but I don't care about going on long,' said Tweedledum. 'What's the time now?' Tweedledee looked at his watch, and said 'Half-past four.' 'Let's fight till six, and then have dinner,' said Tweedledum. |
|
||||
|
||||
בדיוק אתמול ראיתי פלייר כזה מבצבץ מתיבה של אחד משכני. המחשבה הראשונה שלי היתה לייצר עוד פלייר ''צמחונים הם בוגדים''. |
|
||||
|
||||
וזה שפנו אליך ברוסית אמור להפוך אותם ללא-ישראלים? |
|
||||
|
||||
בררור! סתאאם, זה הופך אותי לפחות ישראלית. סתאאם, אני לא יודעת אם לענות לך ברצינות או שהחלטת לפתוח בחגיגות מימונה מוקדמות. עד כדי כך את מתעתעת בי... |
|
||||
|
||||
התגובה של נועה, וגם התגובה של קמח מצות לפניה שתיהן ברורות ונהירות לי, אפילו מעוררות הזדהות. בתשובתיך אני מוצאת מעין מסיבת תחפושות, מעין נשף מסכות, הרבה צבעים וצלילים ומסך עשן שהולך ומתעבה. |
|
||||
|
||||
אוקי, אני אסביר. אמרתי שהשפה הרוסית אינה מהות ההוויה הישראליות. אי אפשר להקיש מזה לוגית שלדעתי הרוסים אינם ישראלים, ולכן השאלה תעתעה אותי כשהיא באה מנועה. הרגשתי כמו בוז'י הרצוג, הרגשה מטומטמת מהצורך להסביר שאינני מפלה. גם לבוז'י לקח הרבה זמן לומר שלא, הוא לא גזען. נכנסתי לחנות בטבורה של העיר העברית שוקקת רמת גן, והקופאית שאלה אותי ברוסית "רוצה מבצעים?". זו הרגשה פתאומית קצת מטלטלת, מין תיירות בארצך. הבטתי ימינה שמאלה וראיתי שכל הקונים רוסים והמדפים עמוסים מוצרים לא מוכרים כמו ריבות מבריה"מ לשעבר ויין מבריה"מ לשעבר, ומין חטיף של דגים מיובשים בתוך שקית ואקום שלא תואר לו ולא הדר. שאלתי את ידידתי הרוסיה על החטיף הזה והיא סיפרה שהוא מסורתי ואהוב והוא מאד טעים, ומיד הוסיפה "זה בטח הגעיל אותך". נכון, היא מכירה אותי. שאלתי אותה אם המוצרים הרוסיים מעוררים בה נוסטלגיה והיא אמרה שכן, אבל היא מעדיפה לקנות את המוצרים הישראליים כי אין לה אמון בתוצרת הרוסית. היא שונאת כל מה שרוסי. מעל לכל היא שונאת את הקומוניזם, ובגלל זה היא מצביעה ביבי - או ליברמן, אינני יודעת. בגלל השנאה לקומוניזם היא מתעבת את העבודה וקדימה ומרץ. כל אייל, יש להניח, מבין שזה נימוק חסר הגיון, אבל אין סיכוי להבנה. התגלמות השטן בעיניה, האדם המושחת עלי אדמות, הוא יוסי שריד. למה? אין לי מושג, כנראה הסתה עתיקה, אבל להט השנאה שלה כל כך עז שאין סיכוי לברר או להסביר. כשפרס ספיר לאחוזת דג'אני נפסל בגלל שיוסי שריד שהיה בוועדת הפרס פירסם בהוצאת ידיעות אחרונות שבה פורסם הספר של אלון חילו, התקשורת הרוסית חגגה כאילו לפחות תפסו את צ'אושסקו. מי שמבין כמה המעשייה הזאת פתטית מבין, ומי שלא לא, זה לא שייך לנושא כרגע. יש לנו מנקה רוסיה. אינני יודעת אם היא אזרחית או תושבת או עובדת זרה, אבל היא לא מבינה מילה עברית. פעם שאלתי אותה איפה קנתה משהו - שכחתי מה, והיא אמרה לי שבחנות של האברייסקי ברחוב גרצל. נורא מוזר. טוב, יהודיה היא לא, ובכל זאת היא ישראלית, ויש לה נכדה שנולדה בארץ ולומדת בכיתה אל"ף והיא ישראלית מאל"ף עד ת"ו. הסיסמה של טיב טעם "להיות ישראלי זה לאהוב בשר" היא מרגיזה בכל כך הרבה רמות שהתקשיתי לתמצת את ההרגשה שהיא מעוררת, וראובן עשה את זה טוב ממני. היא מרגיזה בנמיכות התרבותית שלה - מהות הישראליות היא אוכל. היא מרגיזה ברמה המוסרית שלה - לא פלאפל או במבה, אלא תאוות בשרים. נכון, יום העצמאות של מדינת ישראל הפך ליום המנגל הלאומי, אבל בכל זאת אנשים לא מתגאים בזה. כולם מתים על בשר, אבל אומרים זאת מתוך איזשהו לגלוג עצמי. לפני שנתיים הופיעה אחרי יום העצמאות קריקטורה באחד העיתונים - נראתה בה פרה עומדת לבדה ברפת, על פניה מבט תוהה והיא חושבת "איפה כולן?" זה היה עצוב. ולא סתם תאוות בשרים אלא בשרים בחנות שפונה לפלח הרוסי שהוא הרוב המוחלט של מצביעי ליברמן, והאסוציאציה לליברמן היא מיידית. אין לי ספק שזה מה שהיה במחשבתו של הקופירייטר, הסיסמה נשמעת ליברמנית והיא מהדהדת מיד באוזנו של מי שמכוונן לתדר הזה. אפילו הניסוח לא נשמע ישראלי, קשה לי לשים את האצבע על המקום המדויק, אולי הבחירה במילה "לאהוב" במקום "לאכול" שהיא יוצאת דופן. ליברמן הוא הוא הפטריוט הישראלי האמיתי, הוא, שישיבות מפלגתו מתנהלות ברוסית הוא מהות הישראליות. הוא זה שיתבע ממני שבועת נאמנות ויקבע אם אני ישראלית מספיק טובה, הוא, שתיקי שחיתות תלויים על גבו, יפשפש לי בכספי העמותה ויחליט אם אני בוגדת. כל זה מתומצת בסטיקר הפרודי של ראובן "צמחונים הם בוגדים". |
|
||||
|
||||
* כתבת - "פרסומת של טיב טעם. כמה נמוך ונלעג, בהתחשב בכך שבפעמים הספורות שהזדמנתי לחנות של טיב טעם פנו אלי ברוסית.". לא אמרת שהשפה הרוסית אינה מהות הישראליות. * אז יש להם קופירייטר אידיוט, וכמה אידיוטים בחבר המנהלים שאשר את הפרסומת. חסרות לך פרסומות טפשיות / מקוממות / מזיקות? כצמחונית, אני יכולה להעיד שזה עובר לי מעל הראש. על כל פנים, יכול להיות שזה פונה לקהל הלקוחות שלהם, שאני לא נמנית עליו. אלא אם נתקלתי בלי חלב בשבת ואני במרכז רמת גן. אבל בשביל חלב בשבת פעמיים בשנה לא צריכים לקחת אותי בחשבון. * באותה חנות (אני יודעת על איזו את מדברת), מעולם לא שאלו אותי ברוסית. אולי המוכרת סברה שאת רוסית, מסיבה כלשהי? * והורי מעסיקים מנקה, רוסיה, יהודיה, דוברת עברית. אז? אני מתקשה להאמין שהיא אמרה לך "בחנות של האברייסקי ברחוב גרצל", מהסיבה הפשוטה שרחוב הרצל עתיר חנויות של יהודים. משל למה הדבר דומה? שיגידו לך שקנו בחנות של הערבי באום אל פאחם. * מעניין שיש לך נושאי שיחה עם ידידתך זו, על אף שהיא מצביעה לשיקוצים ומתעבת את השמאל. * כל אייל מבין שזה חסר הגיון - אבל זה בגלל שיש אנשים חכמים באייל. לשם האיזון, יש לי חברה שמקטרת בוקר וערב על קופ"ח כללית, אבל לא תעבור למכבי משום שזו קופת החולים של הרויזיוניסטים. * אם תחפשי, תמצאי שני (!) דיונים ארוכים בסוגיית פרס ספיר וחילו. לטעמי, היו צריכים לפסול את הספר לא (רק) מטעמי יוסי שריד וקשרי המשפחה שלו עם העורכת, אלא משום שזה ספר מחורבן, שאלמלי היה על נושא טעון, לא היו שוקלים אותו כמועמד לפרס. שלא לדבר על הסילופים שבו. |
|
||||
|
||||
* לא - כתבתי: להיות ישראלי זה לאהוב בשר - כמה כמה נמוך ונלעג, בהתחשב בכך שבפעמים הספורות שהזדמנתי לחנות של טיב טעם פנו אלי ברוסית. הביטוי "להיות ישראלי" מתייחס לחוויה הישראלית ולא לסממנים הפורמליים שלה. פעם ישראליות היתה ללכת עם מפתח של סובארו. אולי מישהו אחר לא הבין את זה, אבל את הבנת. * הכוונון הוא לא רק לתדר הצמחוני - אני יודעת שהפרסומת לא נעמה לאוזנייך כמו עוד הרבה פרסומת עם פרוס יום העצמאות - הכוונון הוא גם לרגישות השמאלנית ואת זה אין לך כי איש לא מטיל ספק בישראליות שלך, אינך המטרה של הימין, ליברמן לא מתכוון אליך. את לבטח זוכרת את הדו שיח הזה תגובה 562656, הוא זכור לי מאד. כל מי ששמאלני קלט את התדר, ומן העבר השני גם כל מצביעי ליברמן קלטו את התדר. * ברור שהקופאית חשבה שאני רוסיה, היא חשבה שאני רוסיה כי ביי דיפולט מי שנכנס לשם הוא רוסי. * הז'רגון של המנקה הפתיע אותי, אבל היא אינה דוברת עברית וחייה מתנהלים בתוך תת מעגלים בחברה שלנו, שהם סמויים לעיניי הלא-רוסיות. אחרי שהיא אמרה את זה עברתי ברחוב הרצל וראיתי שבאמת רוב החנויות שם הן חנויות של רוסים עם שלטים ברוסית. לפני כן לא שמתי לב לזה. היא לא התכוונה לשם גנאי, היא התכוונה פשוט לומר בחנות של הישראלי כדי להסביר לי לאיזה חנות הכוונה. * באמת אין לך נושאי שיחה עם שמאלנים? אין מאיירים שמאלנים? (אני מתנצלת על הספינולוגיה הטוקבקיסטית, הסכימי איתי ביושר שהיא מגיעה לך) |
|
||||
|
||||
* נו, שוין. אני לא מאוד מתחברת עם האמרה הזו שלך בכל מקרה. * למעשה, כמי שלא רואה טלויזיה, פספסתי את הפרסומת הזו לגמרי (ואם היא פרסומת מודפסת - אז הצלחתי לפספס אותה גם בעיתונים. פיתחתי יכולת להתעלם מפרסומות. נסי ותהני). * אני לא משוכנעת שהפרסומת הזו היא אנטי-שמאלנית או משהו. היתכן שאת רגישה למדי? * זה הטיב טעם בכיכר נוח? ביי דיפולט, לא כל מי שקונה שם רוסי, והחנות עתירה מותגים ישראלים. * רוב? אני קונה שם מדי שבוע. כמדומני יש שם חנות ספרים רוסית ומעדניה רוסית, אולי שתיים. לעומת זאת, יש שם ירקניות בשפע בבעלות ישראלים-ותיקים, וחנות מאפים עירקיים משובחה. (אגב, גם חנויות של רוסים הן חנויות של ישראלים). * לי? לי יש נושאים בשפע. כמה מחברי הטובים ביותר (למעשה רוב) הם שמאלנים. ורדיקליים (גם מאיירים שמאלנים יש בשפע, והם מרשים לעצמם לנפנף בשמאלניותם יותר מכפי שמרשים לעצמם ימנים). אבל לך? (לא מסכימה). |
|
||||
|
||||
אחרי שממשל טראמפ שחק את הסטדרטים לרמות נתרן, דגנית מלאים וחלב ממותק/, משרד החקלאות האמריקאי USDA עומד לפרסם תקנות חדשות שיאפשרו הקטנה של כמות הירקות והפירות בארוחות של 30 מליון תלמידי בי"ס2. 1 המאכלים הכי חביבים ונפוצים על שולחן הנשיא 2 ולו בגלל שהתקנות הקודמות הועברו בזמן הנשיא אובמה ואישתו מישל יזמה את מפעל לשיפור ארוחות בי"ס |
|
||||
|
||||
מאז פורסמה לראשונה פירמידת המזון של USDA ב 1992, ואחרי ששטפו לציבור האמריקאי את המוח איתה בעוצמה, האמריקאים הפכו לשמנים וחולים יותר, בהרבה. כנראה שהיא לא היתה כל כך מוצלחת. |
|
||||
|
||||
אין לי מושג מה אומרים הנתונים על בריאות תלמידים והאוכל בקפטריה, אבל איך יותר פיצה, צ'יפס, המבורגרים ונתרן יכולים לעזור? |
|
||||
|
||||
הוא לא. רק רציתי להדגיש שה USDA משרת את האינטרסים של תעשיית המזון על חשבון בריאות האוכלוסיה לא מהיום. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |