בתשובה לאינקוגניטו, 22/03/11 6:31
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אתה מתכוון, יותר מבחר. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לצמחוני שיאכל במסעדה יהיה פחות מבחר מלקרניבר כי (לדוגמה) הוא לא יוכל להזמין את "סלט השף: ירקות דגנים וחלבונים" המכיל חלבון ביצה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לטבעוני תהיה בעיה. אבל להם יש בעיה בכמעט כל מסעדה שלא קוראים לה 24 רופי, או בודהא, או רוגטקה. ___________ אתה יודע מה זה לטייל עם טבעונית באיטליה? נסה ותהנה. או שלא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במחשבה שניה וברפרוף נוסף על התפריט: אכולנכון מציעים גם לטבעונים מבחר רחב מהרגיל. ואפשר פשוט לבקש את הסלט בלי חלבון ביצה1. 1 מה הם עושים עם כל החלמונים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ל-1, אני מקווה שהם עובדים בשכנות לגלידריה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או.קי. צודקת. הצמחוני לא יוכל להזמין חזה עוף כתוספת לסלט ואם הוא לא אוכל דגים אזי גם לא את הטונה במים (וגם לא את ה''אומגה טונה''). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, הוא לא יוכל. אבל הוא יוכל להזמין כל אחד מהסלטים1 (ובזה עם העופו/טופו להזמין טופו) או להרכיב לעצמו סלט. כל אחת מהטורטיות, את החומוסים, היוגורטים, ומחצית מהסנדוויצ'ים. את כל הנשנושים ואת כל הקינוחים. בשורה התחתונה, למעט סלט אחד, שגם לו ניתנה אופציה צמחונית ו-2 סנדוויצ'ים, אפשר להזמין הכל. מה אני אגיד לך, זה מגוון אדיר וגדול בהרבה מהממוצע במסעדות, גם בארצנו הידידותית-לצמחונים. וגם בשביל טבעונים יש כאן מבחר נאה בהחלט. 1 בד"ך אני לא מתרשמת ממבחר סלטים במסעדה כאינדיקציה לידידותיות שלהם לצמחונים, אבל באכולנכון זה חלק מהעניין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לטבעוני ולצמחוני יש יותר מבחר מאשר מסעדה "רגילה" ובטח יותר מאשר מזללות מזון מהיר אבל במסעדה יש לקרניבר יותר מבחר. כשמסתכלים על המסעדה הזאת קשה להבין מה הצמחוני והטבעוני ה"בריאותיים" (כלומר אלו שעושים את זה רק מטעמי בריאות) מרוויחים. גם ככה דיאטה או אכילה מאוזנת זה לא קל אז למה להוסיף עוד קושי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה אכילה מאוזנת זה לא קל? כל אחד וטעמו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) בחיים יש תסכולים, יותר קל להתמודד עימם עם בטן מלאה. 2) הגוף שולח לנו הרבה איתותים שקל לפרשם כרעב ואוכל מסלקם. 3)אוכל איכותי יקר יותר וזמין פחות. 4) כדי לדעת מהי הדיאטה האופטימלית עבורך צריך לשלם כסף ולדעת על עצמך דברים שאולי את לא רוצה לדעת (לדוגמה מה המשקל שלך). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
3) אוכל איכותי בעיניי (ברמה היומיומית, בלי מסעדות שף) הוא אוכל טרי וביתי, כמה שפחות מעובד. הוא הרבה יותר זול ממוצרים בעטיפות מרשרשות. זמן ההכנה שלו כולל לרוב קיצוץ וערבוב ולא רק הכנסה למיקרו, אבל זה לא אומר שהוא פחות זמין. אפשר למלא מקרר בקלות במצרכים לסלט גדול + תבשיל עדשים + מרק מזין וכולי וכולי, ואם מבשלים ליומיים-שלושה, זמן ההכנה הממוצע למנה הוא דקות ספורות, פחות מארוחת מיקרו דוחה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה שפחות מעובד? כלומר: זיתים דפוקים (ובכלל כל מחלקת החמוצים) אינם איכותיים בעינייך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נא לא להתקיל אותי בכללי הגדרה מתימטיים. ברור שזיתים הם איכותיים. בוא נגיד שכללית, זיתים במצבם הרגיל עדיפים על זיתים בפשטידה או פיצה (או כל תבשיל אחר) שמכילה אותם (אם כי גם היא נחשבת למזון משובח כשהוא טרי ומוכן בבית. לכן ההבדלה שעשיתי עכשיו היא ממש דקדוקי עניות). ב''כמה שפחות מעובד'' התכוונתי שלא לקחו ירקות, קילפו אותם באופן כימי, פסטרו אותם או השד יודע מה, ערבבו עם סויה תעשייתית פלוס חומרים נלווים ומכרו את זה כקציצות ירק בריאות בנוסח גלילי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה ברור? לי זה לא ברור. זיתים במצב טבעי הם מרים (רעילים? אני מניח שכן). כדי להפוך אותם למשהו אכיל, צריך לעבד אותם. מהו מצבם הרגיל של הזיתים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"מצבם הרגיל" (לאכילה) = זיתים כבושים. יותר ברור? או שחשבת שאני ממליצה לאכול מהעץ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זיתים כבושים עברו עיבוד רציני שהוציא מהם רכיבים את המיץ, הוסיף להם מלח, ועוד. אם זה לא מפריע לך, מה מפריע לך בתהליכים תעשייתיים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכלל היה "כמה שפחות מעובד", אבל אני עדיין מבשלת, אופה, מטגנת ומקפיאה (בשונה מ-rawfoodies למשל, שקיצוניים בגישתם לגבי עיבוד מזון, ועושים רק את הפעולה האחרונה שהזכרתי, משום מה). ולא, לא כל כך מפריע לי ש-3 גרם ממזוני יהיו זיתים שעברו עיבוד, ודאי אם הם מכילים גם את כל שאר הדברים הטובים שבזית ובשמנו. גם לא מפריע לי להכין פשטידת ירקות למשל. אמנם סלט ירקות טרי עדיף על פשטידת ירקות שבה הירקות גם נאפו. עדיין אני אוכלת גם את הסלט וגם את הפשטידה. ועדיין שניהם הרבה הרבה יותר טובים מפשטידה תעשייתית קפואה שהוכנה בבית החרושת, שם הירקות מטופלים בצורה אחרת ועוברים יותר שלבי עיבוד מאשר בבית, מוסיפים להם חומרים נוספים וכולי. נדמה לי שאני חוזרת על עצמי, אבל זה באמת כי נראה לי שבחרת שאלה אקראית ואתה חוזר עליה שוב ושוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי לא ענית עליה תשובה רצינית (אם כי עכשיו זה משהו שמתקרב לזה). מה שנראה לי מוזר הוא למה יש פסילה אוטומטית של עיבוד כשהוא נעשה במפעל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאתה מעבד מזון בבית הוא בדרך כל לשימוש ברמה כזו או אחרת של מיידיות, וגם אם מדובר בהכנת שימורים כלשהם, החומרים המשמרים הם לרוב מיני מזונות שממילא מהווים חלק מהתפריט שלך. מזון תעשייתי מעובד לרוב כך שיהיה עמיד יותר וישמר לפרקי זמן ארוכים יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי אמר פסילה אוטומטית? נתתי כלל אצבע. אני אוכלת שלל מזונות מעובדים, למשל טופו, ירקות של סנפרוסט, סלמון מעושן ועוד. אבל לא מוצרי טבעול, לא מאמא עוף (כשאכלתי בשרים), לא נקניקים ונקניקיות ר"ל, לא פיצות קפואות, לא חומוס מקופסא, לא גבינות בטעם שום-שמיר וכולי (כשאכלתי מוצרי חלב) ולא כל מיני כאלה. אני חושבת שמבט ברשימת הרכיבים בד"כ יבהיר גם לך מדוע. חוץ מזה, אתה לא בדיון האיילי הנכון אם אתה מחפש פה תנאים הכרחיים ומספיקים. עורך בכיר שיתף פה במתכוני ירקות, למען השם :-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בזמין התכוונתי לאכילה מחוץ לבית. הרבה יותר קל למצוא מסעדת פלאפל או שווארמה ממסעדה בריאה והבריאה כנראה תהיה הרבה יותר יקרה. גם באירועים או בישיבות סביר להניח שלא יוגש אוכל בריא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי חושב שמכל ארצות אירופה, באיטליה הכי קל לטבעונים. מה, רוב הפסטה שם היא עם ביצים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודעת, אבל הם מכניסים גבינה גם לפסטו. __________ בסוף, אחרי שפסלנו פסטו אחר פסטו במרכולים, נכנסנו איתה לחנות מכולת ערבית. "אתן חושבות שתהיה כאן טחינה?" אמר בן זוגי. והמוכר הפטיר בעברית, במבטא פלשתיני ובטון של 'תעזבו אותי באמא'שלכם, עד לפה הגעתם?', "כן, יש לנו טחינה". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סיפור מעולה. ולגבי פסטו, נדמה לי שהמתכון הבסיסי כולל פרמזן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. ____________ ועם קשר מועט לנושא: הלילה חזרתי מנסיעה עסקית לבולוניה. לדעתי קיים יחס הפוך בין מידת הנחשבות של אזור באוכל, לבין מידת הידידותיות שלו לצמחונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פסטו - מה שברקת אמרה, אבל ברוטב עגבניות, אלי אוליו, ועם קצת מזל גם ברטבי/מרקי שעועית (ריבוליטה!), למיטב ידיעתי לא (כלומר, נותנים את הפרמזן בצד). אולי גם בפולנטה לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פולנטה זה ממליגה עם יחצנות. אנחנו מדברים כאן על אוכל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. גם ריזוטו זו יחצנות של משהו אבל אני לא יודעת של מה. עושים ממנו רעש כאילו זו אמנות הנסתר, כולה דייסה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי לא קל בכלל לעשות אותו עם המרקם הנכון - קרמי בחוץ, נגיס אבל לא קשה בפנים. דורש גם מיומנות, או לפחות ניסיון, וגם עבודת כפיים. לא בשמיים, אבל לא לבשלנים מתחילים ולא לארוחת ערב זריזה. טעמתי בארץ ריזוטו בלא מעט מסעדות, ונדמה לי שלא טעמתי אפילו אחד מושלם, ולא רבים שבכלל עברו את סף הקביל. גם כשבישלתי בעצמי בבית הסטטיסטיקה שלי לא היתה מרשימה (אם כי בפעם האחרונה כן הייתי ממש מרוצה, ואני מעיז לחשוב שאולי תפסתי את הפרינציפ). השאלה, כמובן, מה חושב מי שאוכל ריזוטו מעולה ואין לו שמץ של מושג שמדובר באתגר כזה. יכול להיות שהוא באמת יחשוב "כולה דייסה". כך שיש מקום לטעון שזו ברכה לבטלה. מצד שני, יש הרבה מאכלים נחשבים שהם כאלה. אני נזכר בחבר לעבודה שכמתנה שלחנו אותו לסדנת שוקולד אצל מישי בלוג. הוא שמח מאוד, אבל ציין את החיסרון: עד עכשיו כל שוקולד שהוא אכל, הוא חשב "וואלה, טעים". מעכשיו, כמעט כל שוקולד שהוא יאכל, הוא יתבאס. אבל בעיני (גם אני עברתי סדנה אצל מישי) זה לא באסה, ההפך: אין סיפוק כמו להיות לא מרוצה, עם נימוקים, ממאכל שאחרים חושבים שהוא טעים... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבנתי. אבל החוק גם אומר שספגטי צריך להיות אל דנטה, לא? ולדעתי אל דנטה פחות טעים. האמת היא שאחרי כמה שנות טבעונות החיך שלי השתנה ואני אוכלת הכל והכל טעים לי. אני נהנית מאד מוופלה טוב טעם (הכשרה לטבעונים), החבר שלך ההוא היה מתפלץ. ובפעמים הלא רבות שאני מרשה לעצמי שוקולד חלב של ורד הגליל שעולה חמישה שקלים לחפיסה אני חווה התרוממות רוח דתית. הטעם בלתי ניתן לתיאור, הוא אלוהי... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו לא יחצנות טובה לטבעונות, מה שאת עושה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, זה שיר הלל לשוקולד חלב, הדבר הטעים ביותר שיצר הבורא עד כה! אבל לא טעמו של החלב משבח השוקולד אלא המרקם שהוא יוצר. היה אפשר להחליף את החלב בדברים אחרים כמו מחית שקדים או קשיו או נוגט או איזה "חלב" אחר כלשהו, אבל התעשייה לא התפתחה ואין היצע. מה שמדכדך הוא שגם שוקולד מריר הוא לרוב "חלבי", השד יודע למה. לפעמים אנחנו מכינים בבית טראפלס משוקולד מריר ומחית נוגט וטעמם הוא חוויה אפילו עוד יותר אלוהית מהשוקולד חלב של ורד הגליל, שכאמור מדורג בעצמו בספירות גבוהות מאד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, אני מוצאת שבהרבה מקומות ואצל אנשים רבים המאכלים הטבעוניים לא מספיק טעימים בגלל המחשבה שאם זה טבעוני זה צריך להיות ''בריא'', שזה אומר גם בלי שמן, בלי מלח, בלי טיגון וקינואה במקום פסטה - הכל טוב ויפה, אבל לפעמים הנפש זקוקה לצ'יפס עם קטשופ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה כי את מכירה כנראה בעיקר טבעונאי בריאות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
I hear you, sister!
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסתבר שהמגזין VegNews השתמש בתמונות מרוטשות של מאכלים בשריים ולא טבעוניים, כמו צלעות בגריל או מקרוני בגבינה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החסרים הם תמונות של מאכלים טבעוניים? _____________ הגרפיקאים, סביר להניח, אינם טבעונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת מרגיז. מה שמרגיז במיוחד הוא שנותנים לך מתכון מומצא עם "תמונת המחשה" חסרת קשר, כביכול מישהו ממש טרח והכין את המתכון הזה, ואחר כך אתה מתפלא שלא יצא לך. אנקדוטה - בספר הבישול הסיני המתורגם של רות סירקיס יש מתכון ל"עוף" חמוץ מתוק עם תמונת sweet and sour pork מהספר המקורי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, ברור. אם היא היתה נותנת לצלם הקבוע שלה לצלם (בן זוגה), אף אחד לא היה רוצה לאכול את זה. ________________ בהזדמנות, כשאתם בחנות ספרים, השוו את התמונות בספרים של רות סירקיס לתמונות בספרים אחרים: בני סיידא, פיליס גלזר, שרי אנסקי, למשל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל העניין עם שוקולד החלב האלוהי זה סתם עניין של מינוני סוכר. המון סוכר ומעט מאוד קקאו מוכנס לשוקולד חלב וגורם לנו לרצות עוד ועוד. לעומת זאת כשאוכלים שוקולד מריר איכותי הטעם של הקקאו הרבה יותר מרוכז ואפשר להסתפק בהרבה פחות קוביות כדי להרגיש שאכלת שוקולד כמו שצריך . לא שיש לי משהו עקרוני נגד סוכר, רק שלא ימכרו לי סוכר בתור שוקולד. ואגב: הרבה פעמים השוקולד המריר מוגדר כחלבי סתם מטעמי כשרות (פס ייצור וכאלה) בלי שבפועל יש בו חלב. צריך רק להסתכל על המרכיבים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המון סוכר יש גם בתמרים ובפירות אחרים. האם הם "אלוהיים" כמו השוקולד? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תמר מג'הול מהערבה, ממכר ברמות של עונש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, אני יודעת ש"חלבי" אינו בהכרח מכיל חלב וצריך לבדוק את המרכיבים. את לבטח יודעת אבל לידיעת האיילים: המרכיב התמים 'קזאין' הוא חלבון חלב. קראתי בויקיפדיה: "עלותו הנמוכה של חומר הגלם מביא לשימוש נרחב בו בתהליך הייצור של דבקים, חומרי קישור, ציפויי מגן, סוגי פלסטיק שונים (כמו בידיות סכין), בדים, מצע לגידול חיידקים, תוספי מזון (לאלו שאינם רגישים ללקטוז ואינם טבעונים) וחומרים רבים אחרים." ודאי תהיתם: מדוע הטבעונים והטבעוניות עושים כזה עניין מהקונדומים שלהם? זו הסיבה, רוב הקונדומים מיוצרים עם קזאין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מודה שעד כדי כך לא ידעתי, בטח לא על עניין הקונדומים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אצלי אחרי תשעה חודשים של תשעים אחוז טבעונות (תגובה 555770), זה ההפך: אני יודע היטב את טעמו של בשר טוב, ולכן גם מזהה היטב את טעמו של בשר לא משהו, וכשיוצא לי לאכול כזה במסעדה, אני קצת רוגז - בשביל זה הרגתם את העגל? וגם, להבדיל, בשביל זה בזבזתי את הפעם בשבועיים שאני מרשה לעצמי? עם שוקולד זה גם קיים, אבל מתון בהרבה, כי מוסרית וכמותית מוטל הרבה פחות על הכף1 - וסיפוק הפיינשמקר מתגובתי הקודמת די מפצה. עם בשר הסיפוק הזה גם קיים ומפצה, אבל רק חלקית. 1 הא הא. משחק המילים לא היה מכוון, אבל התקבל בברכה כשמצאתי את הביטוי בחיפוש אחרי תרגום ל- the stakes are lower. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה כי אתה רק 90%, ולכן טועם מדי פעם בשר, ולכן זוכר את טעמו. הנה איך זה עובד אצלי: -"רגע, זה בשר? תטעם רגע, נראה לי שהכניסו לזה בשר!" -"תרגעי, זה גזר!". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
D-: וגם - תשעה חודשים זה לא מספיק זמן. דרושות שנים רבות כדי להיפטר מהתכנות הגופני ולייצר את הגועל נפש האוטומטי. אני עוד לא לגמרי שם ויש דברים שמגעילים אותי יותר ופחות. אינני יודעת למה אבל הרתיעה הכי מופנמת אצלי היא מביצים. אולי בגלל הצורה הברורה של הדבר ואולי בגלל שפעם מישהו כתב שביצה היא הווסת של התרנגולת. במקום שני במהירות התגובה נמצאת חמאה, החומר המזוקק השמנוני שנשאב משדיה של פרה. המילים "עגל" או "טלה" יוצרים אצלי אסוציאציה מיידית ואני רואה אותם מול עיניי. למרות זה לפעמים פתאום צץ בי חשק לשקשוקה, אבל הוא נשכח מיד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם ביצה היא הווסת של התרנגולת, אז העגבניה (הפרי שאוכלים) היא הרחם של העגבניה (הצמח) וגרעני החמניה הם השפיך של החמניה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלא נדבר על זה שהביצה יוצאת מתוך התרנגולת דרך "פתח הביב": אותו מעבר אחיד אצל העופות שמשמש גם לעשיית צרכים. אבל ביננו, הקושי האמיתי בטבעונות הוא לא הווויתור על מאכלים אהובים אלא הקושי החברתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התכוונת לומר שמוטל הרבה פחות על הסכין :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דברים נרגשים אל אילצו אותי, כחובב שוקולד, לנסות את הפלא המתואר. ובכן, מדובר בשוקולד טעים, במיוחד עבור שוקולדי חלב בעלי תכולה לא גבוהה (25%) של מוצקי קקאו. לא הורגשו טעמי לוואי בעייתיים בטעימה רגילה של שתי שורות ובטעימה מזערית של רבע קוביה. את מבחן החפיסה המלאה אני דוחה לעת עתה. השוקולד גם לא גרם להיווצרותו של יצר שאינו בר-כיבוש, שבעבר הביא אותי לחיסול שלוש רבעי חפיסות שוקולד (ותחושה רעה במשך כמה שעות). ציון כולל: 8. אנצל זאת כדי להמליץ, מתוך שוקולדים הרגילים שבסופר, על "טראפל ואגוזים - שוקולד מריר מעולה" שאינו באמת מריר ומכיל 50% מוצרי קקאו. בתחום המרירים, החביב עלי הוא זה של ספלנדיד עלית, עם 70% מוצקי קקאו. חוץ מזה הוא צמחי במלואו (חוץ מאשר לצרכי כשרות, אולי עקב הקירבה למכונות של שאר השוקולדים). זה בארץ. אם את בלפלנד1, זכרי לעבור בחנות המפעל של KARL FAZER NORDIC GOURMET, שם רכשתי מספר שוקולדים שהממו את המשתמשים להם סיפקתי את החומר (גם לי עצמי קניתי, אבל נאלצתי למסור את המנה לנעלביי מתנות). 1 ממנה חזרתי לאחרונה. ולא, לא פגשתי את הנכדה של אלה קרי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואו, 8 זה ציון מעולה בשביל שוקולד כל כך צנוע, אני שמחה בשבילו, הוא שם בכיס הרבה צפונים מפונפנים. לא כתבת של איזה חברה המריר טראפל ואגוזים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
של עלית. אגב, בזמנו טעמי היה שונה והתמכרתי גם כן לשוקולד הזה, או לפחות בגירסתו הקודמת, אותה ניסיתי מלכתחילה מאחר וזו לא הכילה חומרים עם שמות משונים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשוקולד הבעיה הבסיסית היא החומרים עם השמות הידועים, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היתה לי אז נטייה טבעונית מוגברת ומבחינתי ציאניד המופק מגרעיני משמשים היה לגיטימי יותר מאשר E476 (בגלל היעדר אינטרנט). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התכוונתי לשומן ולסוכר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי בעייה עם אף אחד מהם, לפחות עד כה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשתומאס ג'פרסון היה השגריר האמריקאי בפאריז הוא יצא לביקור באיטליה והמאכל שהוא הכי אהב היה מקרוני (אז, שם כללי לפסטה, כמו בישראל של שנות ילדותי). הוא כתב ביומנו שהמקרוני הכי טוב נמצא בנאפולי והוא עשוי מקמח סמולה, ושאת הבצק עושים מקמח, מים ומעט שמרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בבולוניה, השמר מ"פסטה פרסקו". היא מיוצרת עם ביצים. __________ מאידך, כטבעוני, השמר לך מבולוניה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חו"ל מבחינתי זה מסעדה אחת גדולה, וכרגע אין לי כוונות לשמור על טבעונות שם. אם לדייק יותר, תמיד השאיפה שלי היא לנסות דברים חדשים ומסקרנים; בכפוף לזה אני כן אעדיף מנות עם יותר צומח, אבל בכל מקרה זה יהיה בסדרי גודל יותר דברים מהחי (וסוכר ומלח) ממה שאני אוכל ביומיום. (בכלל זה פנטזיה פרועה. עד שמעיין ירשה לנו לנסוע לחופשה בחו"ל... מה בכלל הסיכוי שהרגלי האוכל שלי ישארו כמו היום? ובכל זאת, בדצמבר נסעתי מהעבודה ליומיים בספרד, ואכלתי כאמור בפסקה הקודמת) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואפשר גם לנסות את האלופים בהסוואה, המבורגר נטול בשר. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |