 |
2462 |
 |
|||
 |
|
 |
|||
 |
|
| המאמר המלא |  |
פרסומים אחרונים במדור "חברה וכלכלה"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
 |
קראתי והחכמתי, תודה. שתי שאלות: 1) "נקודת השקפתו מעניינת במיוחד מכיוון שאמאזון היא הבעלים של אחד הפטנטים השנוים ביותר במחלוקת בתחום התוכנה" - מהו? 2) האם לדעתך יש לאפשר פסילה רטרואקטיבית של פטנטים אם הוכח שהם נרשמו אחרי שההמצאה החדשנית כבר הייתה נחלת הכלל (כמו במקרה של iPod?) |
 |
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
1. זהו הפטנט על one click shopping: http://www.gnu.org/philosophy/amazonpatent.html | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בחור אוסטרלי משועמם הצליח לגרום לבדיקה מחדש של הפטנט הזה... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כעקרון, זוהי אחת העילות הקיימות בחוק לפסילה בדיעבד של פטנט. לא תמיד מפעילים אותה, כי הרשמים השונים לא אוהבים שמוכיחים להם שהם טעו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2) למיטב הבנתי הלא מלומדת, אחת הדרכים היעילות לפסול פטנט היא להוכיח שלא כל הממציאים נכללו ברישום. יתכן מאוד שהתשובה לשאלה שלך נגזרת מכך, אך אינני מכיר מקרה ספציפי. __ יוסי, סקרן לדעת אם גדי המפורסם עדיין מציץ כאן מדי פעם. ונזכר ביום שגילה פטנט שרשמה חברת שבבים גדולה, המבוסס ברובו על רעיונות שהעלה בפגישה בה ביקשו ממנו ליעץ כמומחה בעניין כלשהו (החברה ההיא - שאינה אינטל - היתה אז ספונסרית של סטרטאפ בו עבד תקופה קצרה). ... תקופה מסויימת השתעשעתי ברעיון לסחוט אותם באיומים שאעתור לבטל את הפטנט, אך הרעיון נמוג עקב חוסר יכולת להוכיח מה קרה בפגישה ההיסטורית ההיא וחוסר עניין כללי. למרות שנהוג ליחס לחברות גדולות סוגשל גאונות מרושעת, הגיוני יותר שמדובר בבנאליות של כמה מהנדסים (אמנם בכירים למדי) שפשוט רצו להוסיף עוד פנטנט לאוסף, בזמן שהאחריות על הקשר עם עורכי הדין מגולגלת מאחד לשני ובדיקת פרטיו נעשתי בעיניים טרוטות בין משימות דחופות הרבה יותר. האם יתכן שהרבה מהפטנטים האבסורדים המוזכרים במאמר (המצויין) הזה נובעים מאותה טפשות מערכתית המוכרת לכולנו מצה״ל? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החתמת אותם על הסכם שהבטיח לך את פירות הרעיונות שלך? אני ממש לא עורך דין אבל אני מניח שאין בעלות לרעיונות שנזרקים לאוויר העולם לפני שהם נרשמים. צריך עדויות מוצקות יותר. מעבר לכך, השלב שבו אפשר לפסול יחסית בקלות הוא כשעדיין אין פטנט. כשיש פטנט, פסילתו היא סיפור מאוד יקר ולעניות דעתי גם אם יש לך קייס טוב, ההוצאות המשפטיות שלך הן מסדר גדל של מליון דולר. זכרתי את <wikipedia Patent Busting Project, אבל אני רואה שהוא כבר מזמן לא פעיל. חבל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאמור לעיל - אין לי עניין אמיתי בנסיון להוכיח משפטית שאני אחד מהממציאים. גם כשגלגלתי את הרעיון הוא הוגבל לפניה לחברה, ולא לבית המשפט. אך לצורך הדיון - למיטב הבנתי המוגבלת בדיני פטנטים ודיני חוזים, לא היה צורך להחתים את החברה על שום חוזה. הדרך היחידה בה החברה יכולה לנכס לעצמה רעיון שלי כפטנט היא לתת לי תמורה ישירה עליו (זה יכול להיות גם דולר אחד, אך חייבת להיות תמורה). ובנוגע לסיפא של דבריך על בתי המשפט - הצדק ואכיפת החוק נהפכו לנחלת בעלי הממון. אך נראה לי שהנושא הזה שווה דיון שלם משלו, וגם טיפול משמעותי ברמה מדינתית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני הייתי בסטארטאפ אי אז, שחלק מהפטנטים שלו (שגם אני הייתי חתום עליהם) נגנבו על ידי סמסונג בעזות מצח מרושעת. הסטארטאפ כבר לא קיים, אבל אני לא קונה מוצרי סמסונג עד היום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם הפטנטים נגנבו במובן של העתקה וריגול תעשיתי, או שהומצאו מחדש תוך התעלמות מזכויותכם ופניותכם? (בשני המקרים, אני מניח, סמסונג ידעו שאין לכם סיכוי להתחרום עם הכיסים העמוקים שלהם בבית המשפט. מה שמחדד את הצורך בצדק זול להמונים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרעיון של תקופת הגנה משתנה לפי רמת החידוש מצויין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהר, רשום עליו פטנט, לפני שמישהו יקדים אותך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בארה''ב שמורה לי תקופת הגנה של שנה מאז תאריך הפרסום הראשון (במקרה זה, מגזין אינטרנטי שכוח-אל בשם ''האייל הקורא''). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צחוק צחוק, אבל בפטנט הראשון שרשמתי במסגרת העבודה, הבקשה הוגשה בשבוע האחרון בתום השנה מאז שהמוצר שכלל את הפטנט יצא לציבור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן. עוד אלמנט שחסר בדין הקיים הוא כיבוד הסתמכותם של אחרים על כך שרעיון מסויים הוא מקורי או נחלת הכלל. בזמן שאתה חיכית שנה, הגשת בקשה, קיבלת הערות, השבת להן וקיבלת את הפטנט (תהליך שיכול להמשך מספר רב של שנים), איש אינו יודע על כך ורבים עשויים להשתמש בהמצאתך (אולי לאחר שגילו אותה באופן בלתי תלוי) ולהחשב מפרים לכשתקבל את המונופול עליה. יתרה מזאת, לפחות בחלק מן הדינים אין כל חובה על בעל הפטנט להתריע על הפרות להן הוא מודע. כך, לדוגמא, הפרסום האקדמי של אלגוריתם LZW לא הזכיר את הפטנט (אשר כבר הוגש בשלב זה), כך שרבים שילבו את LZW במערכותיהם בתום לב; ולאחר מכן, Unisys דגרה על פטנט LZW במשך שנים רבות בזמן ש-GIF הפך לפורמט נפוץ, ורק אז שלפה את הפטנט מן הכובע. הדף הבא מסכם זאת יפה: http://www.kyz.uklinux.net/giflzw.php | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יודע שבהרבה ועדות תקינה נהוג לדרוש מהמשתתפים להצהיר האם ההצעות שהם מציעים לועדה מוגנים בפטנט ואם כן, להתחייב לספק רישיונות ב''מחיר סביר'' או סימלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפוך. נדמה לי ( תקן אותי אם אני טועה) שברגע שפרסמת את הרעיון, הדבר נהפך לנחלת הכלל ואינך יכול לרשום עליו פטנט. מצד שני, אף אחד אחר אינו יכול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה טועה. יש לך שנת חסד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בארה''ב, לא בארץ (וגם אם תנסה להתבסס על האמנה ולדרוש פטנט בארץ על סמך רישום בארה''ב, עצם הפירסום של ישראלי בארץ עלול לפסול את זה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצד שני, האינטרנט לא נמצא בארץ, וגם לא בארה"ב. הוא בכל מקום. מה עושים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכותב ורוב הקוראים, כמו גם השרת, נמצאים בארץ. זה מספיק בשביל שהסמכות המשפטית תהיה בארץ (ע''ע אתרי שיתוף הקבצים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב ידיעתי זה נכון במידה ואתה מבקש הוצאת פרוביזיונאל-פטנט על הפרסום - טרם הפרסום. מה שנותן לך את ההגנה של השנה בנוסף לזכות להצהיר שיש לך סטאטוס ''פנדינג'' על אותו רעיון. לא ידוע לי על ההגנה שאותה אתה מתאר (שנה ללא כל ידוע של משרד הפאטנטים) אבל איני עורך דין מסוג כל שהוא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה טועה. כ"כ עיין בתגובה של ערן לעיל. Provisional זו קדם-בקשת פטנט בכדי "לסמן" את התאריך הקובע של הפטנט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בל נשכח את אחת הסיבות החשובות לאינפלציה בפטנטים: זהו מקור הכנסה ממשלתי נהדר. כך, ראש ה-USPTO בארה"ב נהג להתגאות בגרף המראה את גידול הכנסות הממשל הפדרלי מרישום פטנטים בזמן כהונתו. בפרפראזה על מאמרו המאלף של גארי ריבק בפורס 1, הדבר דומה להתפארות בהכנסות ממכירת חופי הכינרת. כלומר, רשמי הפטנטים מוכרים לכל המרבה בחוצפה פיסות מהקניין הציבורי. לאור זאת, קל גם להבין את מקורה של בעיה נוספת: לא זו בלבד שקל לרשום פטנטים לא ראויים, אלא שמרגע שפטנט נרשם, קשה מאד ויקר מאד לבטלו. ניתן לראות זאת בסטטיסטיקות (שאינן זמינות לי כרגע לצערי), וכן אנקדוטלית – לאחרונה היינו עדין למספר מאבקים לביטול פטנטים שכל בר דעת רואה את חוסר תקינותם, ורובם כשלו. כמובן, מבחינת רשמי הפטנטים מדובר באינטרס מובהק, הן מבחינת ערך "המוצר" שהם מוכרים והן מבחינת עלויות "היצור" שלו. יוצא שהמערכת הקיימת רקובה מן הייסוד ומתבשמת מרקבונה, והעתיד צופן רעות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדוגמה של חופי הכנרת לא מוצלחת. הלוואי שהם היו נמכרים - לזמן קצוב, בתשלום לקופת המדינה ועם רישום מסודר - כפי שפועל משרד הפטנטים האמריקאי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, שמתי לב לאחר הכתיבה. האנלוגיה הנכונה היא מכירת קרקעות בשמורת טבע. בכל מקרה, הנקודה היא שבמקרים רבים מדובר בהפקעת רכוש הכלל והענקתו ליחידים, ללא הצדקה וללא תמורה הולמת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין אם אפשר להוציא פטנט על ++i. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל אתה תאלץ לשלם לי תמלוגים, כי i הוא כבר שלי. נדמה לי שפלוס שייך לערן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש כאן התעלמות מנקודה עדינה בכל הנושא של פטנטים-על-תוכנה. למעשה, פטנטים כאלה מתחלקים לשני סוגים שאינם קשורים כלל: פטנטים על אלגוריתמיקה ופטנטים על ממשק. כך למשל, הפטנט "הנודע לשמצה" של אמאזון (על one-click order), או הפטנט של ה-progress bar, שונים מהותית מהפטנט על RSA. אלה שקוראים לביטול הרעיון של פטנטים על תוכנה צריכים להבדיל בין השניים. על רעיונות ממשק ניתן (אולי) להגן בעזרת חוקי זכויות היוצרים, כפי שמציע בן קלמנס, אבל לא כך לגבי אלגוריתמים. צריך רק לקחת בחשבון שזכויות היוצרים מציעים הגנה *ארוכה בהרבה* מפטנטים, כלומר המצב רק יסתבך יותר והמקוריות תחסם עוד יותר. הטענה שהפטנט של RSA מתבסס על גילוי של אוילר גם היא בעייתית, משום שהיא רומזת שאין חדשנות ב-RSA. מה גם שאם אוילר *כן* היה רושם פטנט על הגילוי שלו, זה לא היה מפריע ל-RSA, בדיוק משום שלפטנט יש תוקף מוגבל בזמן. נדמה לי ש-RSA הוא דוגמה קלאסית לכך ש*יש* מקום לפטנטים על אלגוריתמים. מדובר ברעיון לא טרוויאלי, מתוחכם ושימושי מאוד. ללא פטנטים על אלגוריתמים, אולי היו מחבריו מסתפקים בייצור ושיווק "קופסה שחורה" שמצפינה נתונים, מבלי לספר לעולם איך היא עובדת, וההפסד היה של כולנו. ההתנגדות לפטנטים על תוכנה מתוארת לעיתים באור הלועג לכך שניתן להפר את הפטנטים הללו בעזרת עט ונייר. קראתי כמה טקסטים בסגנון "קח נייר ועט. בצע את החישוב הבא. הופ! הפרת את הפטנט המגן על קבצי gif". זוהי דמגוגיה זולה. הפטנט האמור (LZW, שאגב פקע לפני כמה שנים) אינו טריוויאלי, וגם אם ניתן להפירו בעזרת עט ונייר, הרי שאין זו באמת הפרת פטנט משום שלא שיווקתי שום דבר המתבסס עליו. איך כן ניתן להתמודד עם בעיית הפטנטים? - אגרת חידוש שנתית, - אורך חיים קצר בהרבה, - חיוב תשלום מלא על *הגשת בקשה* לפטנט, ולא על עצם אישורו, כדי שלמשרד הפטנטים לא יהיה אינטרס לאשר פטנטים רבים, - פרסום מאורגן של קריאות לחיפוש prior art בנושאים שונים, ולבסוף - בקשה לדמי שימוש בפטנט עבור מוצר שהיה קיים לפני הוצאת הפטנט תוביל אוטומטית להעברת הבעלות על הפטנט לייצרן המוצר, משום שזוהי הכרה רשמית ב-prior art. למשל, אם MS יבקשו מאפל תשלום עבור הפטנט הנוגע לממשק ה-iPod, הרי שזאת הם יעניקו באופן רשמי את כל הזכויות על הפטנט במתנה לחברת אפל, ולבסוף - חיוב קיום מוצר פעיל כדי לאפשר את רישום הפטנט (כדי למנוע פטנטים כמו זה שסוני הוציאה לאחרונה, על "קסדה לקריאת מחשבות", למרות שאין לה שמץ של מושג איך באמת לבנות קסדה כזו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נחמד להביא סיפור כמו זה על הקסדה לקריאת המחשבות אבל לא לספק לינק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה, לא קריאת מחשבות אלא שידור מידע חושי. כאן: וכאן: והסברים כאן: שים לב בעיקר לפסקה האחרונה: Elizabeth Boukis, spokeswoman for Sony Electronics, says the work is speculative. "There were not any experiments done," she says. "This particular patent was a prophetic invention. It was based on an inspiration that this may someday be the direction that technology will take us."
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי שואל "איך זה ייתכן שרושמים פטנט על משהו שלא קיים ולא יודעים מהו?" אבל קראתי כבר את המאמר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קישור פשוט יותר: דרך אגב, האתר pat2pdf.org מגיש את הפטנט בפורמט pdf סטנדרטי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מזברור שגם במכשיר הנ''ל, השימוש העיקרי שהאנושות תעשה בהמצאה (כשהיא תמומש) יהיה פורנו... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואו. מזכיר את הדיון שהיה באייל על חלומות נבואיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במאמר אני מנסה לבצע ההפרדה בין פטנטים ראויים ובין פטנטים לא ראויים. רוב הפטנטים בתחום התוכנה והרבה פטנטים בשאר התחומים נכנסים לקטגוריה השניה. אם מערכת הפטנטים תפעל כראוי, לא תהיה בעיה, לדעתי, עם פטנטים בתחום התוכנה או האלגוריתמיקה. רוב בקשות הפטנטים בתחום התוכנה יפסלו עקב טריוויאליות, שיפור מינורי או ידע קודם, ומעט בקשות פטנט אמיתיות ירשמו כפטנטים. אין לי בעיה עם אלגוריתמיקה כל עוד זה שימוש חדשני ולא קביעת פטנט על תגלית. לדעתי צריך להחיל את אותו הדין בין פיזיקה ומתמטיקה. לא ניתן לרשום פטנט על חוק כוח-הציפה או משפט אויילר, כי אלו אמיתות פיזיקליות או מתמטיות בהתאמה. השימוש באמיתות אלו יכול שיהיה ראוי לפטנט, בין אם זה מכשיר למדידת צפיפות החומר או האלגוריתם של RSA. לגבי הפטנט של LZW, הבעיה כאן היתה אי-יידוע ואי-אכיפה של הפטנט עד לרגע שבו כל העולם ואשתו השתמשו, דהיינו הפרו, את הפטנט. בתיאוריה הפטנט היה יכול להפסל בטענה לחוסר תום-לב של בעלי הפטנט, מכיוון שהם לא דאגו לאכוף אותו יותר מעשור. עפ"י חוקי הפטנטים בארה"ב, אי-אכיפה של פטנט יכולה לשמש עילה לפסילת הפטנט, אם כי עד כמה שאני יודע לא נפסל שום פטנט בדרך זו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ה- LZW הוא שינוי, לא טריוויאלי אבל גם לא חדשני להדהים, של אלגוריתם LZ78 שעליו לא נרשם פטנט מעולם. ישנן דרכי הצגה שקולות שהתגלו באופן בלתי תלוי (עד כמה שאני יודע), שמובילות לאותו קידוד בדיוק. אי אכיפה *אינה* יכולה לשמש עילה לפסילת פטנט – אי אכיפה היא סיבה לפסילת סימן רשום (Trademark( בלבד, ולא לאף צורה אחרת של קניין רוחני. יש הרבה בעיות מוסריות, אבל אין פגם חוקי במנהג הזה, שזכה לכינוי Submarine Patent. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל היא כן עילה הרבה פעמים לדחיית תביעות פטנט. אינני יודע אם בתי המשפט נוטים לקבל טענות כאלו, אבל, במינימום, סנגורים נוטים לעשות בהן שימוש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Submarine Patents, כבר לא קיימים. למי שלא מכיר, אלו בקשות פטנט המעוכבות במשך שנים עד שהטכנולוגיה מבשילה וניתן לתבוע תמלוגים משמעותיים ממנה. שיטה זו נוצלה לרעה במיוחד ע"י Lemelson. למלסון היה ממציא אמריקאי בעל חזון טכנולוגי מרשים, שידע להבין לאן טכנולוגיה יכולה להוביל עשרות שנים לפני שהטכנולוגיה מבשילה. הוא היה רושם בקשות פטנט, אולם הוא היה מאריך את בקשות הפטנט במשך עשרות שנים באמצעות ניצול טריק הקרוי "בקשות המשך". בקשת הפטנט שלו היה נשארת מוסתרת במשך כל הזמן הזה, עד לרגע שלדעתו הגיע הזמן המתאים לפטנט להופיע ולהפתיע את כל התעשייה, שלפתע לומדת שטכנולוגיה שקיימת כבר 30 שנה מוגנת לפתע ע"י פטנטים חדשים... בצורה זו הוא ויורשיו שלשלו לכיסיהם מעל 1.3 מיליארד דולר תגמולים ותביעות על פטנטים (לכאורה). שיטת הפטנטים האמריקאית לא מאפשרת יותר "בקשות המשך" כאלו. כל בקשת פטנט מפורסמת 18 חודשים לאחר תאריך ההגשה. הסיבה העיקרית לשינוי היא פעילותו של למלסון הנ"ל. לאחרונה (2004) בית המשפט הפדראלי פסל את הפטנטים של למלסון בטענה שהם לא ניתנים לאכיפה עקב עיכוב מכוון ולא מוצדק של בקשות הפטנט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצד שני, הטכנולוגיה מתקדמת היום הרבה יותר מהר. הפטנט של Eolas נראה כמו פטנט Submarine טיפוסי: המושגים שבהם הם משתמשים הופיעו "במקרה" יותר מאוחר במימוש של Netscape 2.0 . | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפחות הפעם Eolas נכשלה. לאחר שטרול הפטנטים הזה (בבעלות חלקית של האוניברסיטה של קליפורניה) הצליח לסחוט כספים מ־12 מתוך 20 חברות שהוא תבע, המשפט של שמונה החברות הנותרות הסתיים בניצחון לשכל הישר (למרות שמדובר על המחוז של מזרח טקסס). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תיקון קטן: SUBMARINE PATENTS נעלמים בגלל המעבר ב 1995 להענקת פטנט ל 20 שנה מהגשתו במקום 17 שנה מאישורו, וללא קשר לפרסום בקשות פטנט (שלא תמיד מפורסמים) וללא שינוי במדיניות של פטנטי המשך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי שהשם "פטנט צוללת" תופס גם לגבי פטנטים קיימים שבעליהם לא אוכפים אותם, עד שהמכשיר המפר את הפטנט הופך לפופולרי עד מאוד, ורק אז הם מתעוררים (כלומר, בעלי הפטנט ידעו והתעלמו מהפרות קיימות לאורך שנים, כדי שיוכלו להגיש תביעה ולהנות ממשהו רווחי יותר). האם יש פתרון גם לבעיה הזו, מתוך הנחה שהייצרן לא מודע לכך שהוא מפר פטנט? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גובה הפיצויים להם זכאי בעל הפטנט גבוהים משמעותית אם המפר ידע על הפטנט והתעלם. כך שבעל הפטנט צריך לבחור האם להזהיר את המפרים ולייצר סיכוי לזכות בפיצויים מוגדלים או מצד שני לגרום לאנשים לא להשתמש בהמצאתו, או להסתפק במועט ולכות עד ששווה לתבוע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שכבר הוזכר בדיון, עצם העובדה שפרסמתי אתה ההמצאה רק נותן ארכה של שנה שבה אף אחד אחר לא יכול לרשום את הפטנט. אני אישית מתנגד באופן כללי לרעיון הקניין הרוחני, ולכן מבחינתי אם אין דרך להפיץ המצאה ללא פטנט, הרי שזה דווקא ידחוף אותי לשמרה בסוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב הבנתי, לאחר השנה הזו אף אחד לא יכול לרשום פטנט על ההמצאה, אתה – כי פספסת את ההזדמנות, ואחרים – כי המאמר שלך מהווה prior art. (אבל יכול מאוד להיות שאני טועה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קרא היטב את תגובתי בעניין חוק הפטנטים. תמצא שם בדיוק את אותה הדעה. אתה צודק. כאשר מישהו "מפרסם" המצאה, אם על ידי הגשת בקשה להמצאה, אם בפרסום כלשהו, אם בגילוי למישהו שיכול להעיד על כך, ואם על ידי בניית המוצר ומכירתו בפועל,הוא למעשה הממציא הראשון, או בעל זכות הבכורה. אם לא ניצל זכותו זו לרישום פטנט, הידע הזה הופך למעשה לנחלת הכלל, ורכוש הציבור כולו! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בפ''ד א.ש.י.ר קרה מקרה שבו צד אחד תבע צד שני בעילה של ''עשיית עושר ולא במשפט'' על שימוש בהמצאה שלא רשם עליה פטנט. ע''פ חשין שהיה בדעת הרוב אם אין עילה בתחום דיני הקניין (לא רשם פטנט) אז גם אין בכל העילות האחרות, כי דיני הקניין במעמד היררכי עליון על הדינים האחרים. ע''פ ברק בדעת מיעוט כן ניתן לתבוע בעילה אחרת כי יש ''עצמאות העילות''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. מהו בעצם פטנט; נניח שאני ממציא איזו תערובת כימית שמרפאת אנשים ממחלה כלשהי? ברור שכדי להמציא דבר כזה נאלצתי להשקיע מיליונים במחקר ופיתוח! אני מעוניין למכור את התרופה לתועלת האנושות, אבל לשם כך עלי למנוע מאחרים להעתיק את המוצר ולהתחרות בי מבלי שהשקיעו אגורה במחקר ופיתוח! לשם כך נועד חוק הפטנטים. מכיוון שהמצאות נועדו להציל חיים או לשפר תהליכים תעשיתיים, חקלאיים, או לשפר מכונות, כלי לחימה ,תחבורה, וכדומה. כל מי שמשקיע במשהו שמקדם את העולם מועיל לעולם. לעומתו מי שמעתיק אותו בעצם מונע ממנו להחזיר את ההשקעה המועילה שעשה.בשוק שבו אין הגנה על ממציאים, למעשה אין המצאות!!! הדרך היחידה לעודד המצאות היא להגן על הממציאים כך שיראו רווח ממשי מפועלם. 2. חוק הפטנטים מסדיר את ההגנה על ההמצאות בשיטה הבאה. הממציא עושה "עיסקה" עם המדינה שבה נרשם הפטנט. במהלכה הוא "מגלה" לציבור כיצד ה"המצאה" שלו בנויה ועובדת. בתמורה המדינה רושמת את ההמצאה ב"רשם הפטנטים".תמורת תהליך הרישום משלם הממציא אגרות, ובעיקר עלויות של רושמי פטנטים.המחלקה המשפטית של רשם הפטנטים היא במעמד של "שופט מחוזי". היא אמורה לצטט לעומת הממציא הטוען לבעלות על זכויות ההמצאה כל פרסום קודם המעיד שמישהו המציא ,השתמש בה קודם, או פרסם הוראות לבנייתה, או לחילופין תיאר אותה.אם ,לדעת הרשם ,תיאר הממציא משהו שהוא בגדר "התקדמות המצאתית"(שיפור יוצא דופן שטרם נראה, ואשר אינו שיפור קל ויומיומי הנעשה על ידי בוני מוצרים באותו התחום), אזי תירשם ההמצאה לזכות הממציא. 3.כאשר נרשמת המצאה לזכות הממציא הוא רשאי למכור את זכויות השימוש בה לאחרים, חברות ,מפעלים וכדומה.הוא רשאי לרשום בארצות אחרות את אותה המצאה, בפרק זמן של שנה. תמורת הזכויות למכור את השימוש בהמצאה צריך בעל הזכויות לשלם אגרות שנתיות .תוקף "החוזה" בין הממציא למשרד הפטנטים יכול להגיע עד 20 שנה. למעשה "החוזה" הזה מעניק לבעל הזכויות בהמצאה "מנופול" לשיווק דבר נדרש/חיוני במדינה מסויימת. 4. לכאורה חוק הפטנטים מסדיר את ההגנה על ממציאים ומאפשר להם לתרום לתועלת האנושות. רק לכאורה... בפועל רישום פטנט בארה"ב לבדה עולה במקרה הטוב קרוב ל-20,000$ .צרפו לזה רישום פטנט בעשרות מדינות אחרות ותגיעו לסכומים גבוהים מאוד. בנוסף לכך ,כדי למסחר המצאה נדרש אדם להשקיע סכומים עצומים במו"מ עם בעלי ממון כדי שישקיעו בהקמת מפעלים, ייצור, שיווק המוצר,פרסום, וכדומה. בפועל אין לאף ממציא את הסכומים הנדרשים לשם כך. בעלי ההון יודעים את זה ומנהלים מדיניות משא ומתן דורסנית כנגד ממציאים. כך יוצא שממציא הגיר האוטומטי בארה"ב קיבל בשנות החמישים בקושי כ-20 אלף דולר תמורת המצאתו,ואלו אפילו לא הספיקו לתשלום חובותיו השוטפים בגין הבאת ההמצאה הזו לעולם. מרבית הממציאים מגלים מהר כי אפשר "להמציא" רק במסגרת עבודה בחברה אשר משלמת את עלויות הפיתוח. אבל המציאות היא שחברות מעוניינות העיקר ברווח. רווח עכשיו, ומהר. לכן בפועל הן אינן עוסקות בהמצאת מוצרים חדשים באמת. הן בעיקר מאריכות חיי המצאות ישנות על ידי רישום אין ספור פטנטים על פרטים זניחים וחדשניים במוצר ישן. לדוגמא; חברת ג'ילט שנוסדה לפני כ-100 שנה על ידי הממציא קמפ ג'ילט סביב המצאת סכין הגילוח הבטוח והמתכלה שנועד להחליף את התער שגלב השכונה מחדד על רצועת עור ומחטא לפני השימוש. המצאה זו הוחדרה במשך עשרות שנים. אח"כ "שופרה" על ידי הוספת הלהב הנוסף(2 סכינים שכונו מאך 2 ). אח"כ התווספו פסים שונים של חומרי סיכה, ומשכחי כאבים ודימום. אח"כ הופיע בשוק סכין בעלת 3 להבים. אח"כ הוחדרה לשוק סכין כזו בעלת פסי סיכה, וחומרים שונים, מגבים מגומי זעיר וכדומה. היום מוחדרת לשוק סכין בעלת 5 להבים, וכדומה. בקיצור בעידן שבו כבר קיימת טכנולוגיית לייזר להסרת שערות, עדיין מצליחים לעכב טכנולוגיה אמיתית בעזרת שפע של ג'אג'טים, מגובים בפטנטים שאינם פטנטים כלל! כדי לשמור על המונופול בשוק רשמה ג'ילט לפחות 1060 פטנטים שקראתי בעצמי! (נכון לשנת 2001 ). 5. ברור כי חוק הפטנטים הנוכחי הפך לאבן ריחיים על הממציאים האמיתיים בעולם. ארה"ב שהיא השוק המוסדר העיקרי למוצרים מגובי פטנטים "מתחה" את יריעת החוק עכב לחץ של תאגידים גדולים על המחוקק. הלחץ הזה גרם לנזק לעולם כולו ודווקא לארה"ב עצמה יותר מכולם! חוקים שנועדו להגן על חברות תוכנה אמריקניות כגון מייקרוסופט, גרמו בפועל לייקור התוכנות ולתופעת העתקה נרחבת. מחשב המבוסס כולו על חומרה (כמו מחשבון, קופה רושמת ,מחשב של מטוס או מכונה, הוא בר הגנת פטנט, בהיותו מכונה מועילה. לעומתו מחשב אישי אשר התוכנה המפעילה אותו אינה צרובה ברכיביו אלא מועלית בעזרת תקליטור ,או חיבור לאינטרנט אינו יכול היה להיות מוגן כמכונה. במקור התוכנה דומה לשיר שנכתב על ידי משורר. המעתיק ומוכר 8 שורות רצופות משיר או ספר ,שפורסם בחמישים השנים האחרונות, הוא למעשה מפר את זכויות היוצרים. כתוצאה מכך שמרבית המחשבים בעולם מופעלים בתוכנות מייקרוסופט קיימות תופעות כמו ניזקי הווירוסים. גם ההוצאה הדמיונית על "באג 2000" הוצאה על תיקון פגם בלתי ממשי. בעוד האזרחים הרגילים משלמים מחיר כבד על שדרוגי תוכנה, זוכים התאגידים למחירים מגוחכים, בעודם רוכשים אלפי תוכנות בכל עסקה. כך ממן האמריקני הקטן את חברות הענק שעושקות אותו. להזכירכם, הסיני, או הערבי, פשוט מעתיק. בחינה לעומק תגלה כי "משיכת שמיכת חוק הפטנטים" רק הזיקה לציבור והגנה על מונופול מיותר, אשר אפילו תביעות של כ-20 מדינות נגדו בתוך ארה"ב לא הצליחו בפועל להגיע לכלל הכרעה משפטית מועילה. 6. "שוק מקביל". בעולם היום יש ענקים מתעוררים כמו סין והודו. במדינות אלו אין כל הגנת פטנט. כבר היום הם שוק צומח ענק אשר צורך מוצרים "מועתקים". אין בכוונתם לשלם תמלוגים, וספק אם אי פעם יצטרפו לשיטה הזו של הגנה על זכויות ממציאים. כדי שיהיה להם אינטרס בהגנה כזו הם צריכים להיות משוכנעים כי המצאותיהם שלהם מנוצלות בארצות אחרות לתועלת עמים אחרים ,בעוד הם עצמם השקיעו את כספי הפיתוח. מצב כזה עדיין אינו נראה באופק! בקיצור שיטת הפטנטים צפויה להתמוטט ! יתר על כן כבר יש מדינות שאוכפות אותה בעדן כאילו חדש. ביפן ממציאות חברות רבות מוצרים ומגבות אותן בפטנטים. שם נהוג שחברה א' מעתיקה בדייקנות המצאה או שכלול שהופיע במוצר של חברה ב'. חברה ב' פונה מייד לבית המשפט כדי לתבוע בגין העתקה. לפיכך החברה המעתיקה מודה באשמה ומסכימה לשלם פיצוי יחסי המחושב בעזרת בית המשפט. למעשה הדרך היפנית גורסת העתקה בגלוי ,תוך התחשבנות על הרווחים בבית המשפט. לעומתם הסינים מעתיקים בגלוי מבלי לשם כלום. את כל תהליך ההפצה לארצות אחרות הם מותירים לזרים, ועליהם מוטל בעצם לדאוג שהמוצר לא יפר זכויות יוצרים או פטנטים. זו רק שאלה של זמן עד אשר העולם יחדל כליל מכיבוד חוק הפטנטים, או לחילופין ישכלל אותו באופן מתאים. אנו בעיצומה של מלחמת עולם בין תרבויות, המתנהלת בו זמנית עם מלחמת עולם כלכלית גלובלית,(גלובליזציה מול שיטות אחרות). דעתי האישית היא שהגלובליזציה המונהגת בעיקר על ידי תאגידים אשר במקור היו אמריקניים, רק מחריפה את קרב התרבויות, ובעצם מחלישה את המערב. במהלכה מנצלים תאגידי אופנה כמו גוצ'י, לואי ויטון, איב סאן לורן, את עניי סין בתפירת ארנקים נפלאים ושיווקם בשדרה החמישית בניו-יורק תמורת 400$ דולר לארנק. אולם קבוצה מתחרה מוכרת את אותם ארנקים בדיוק בציינה טאון, ניו-יורק, תמורת 20$ דולר בלבד. תהליך דומה קורה בתוכנות, מצלמות,מכוניות, וכדומה. כללי המלחמה מופרים בגלוי כל אימת שניתן באופן המתאים להפרה בכל מוצר ושוק. לפיכך צפויה קריסה של יישום חוק הפטנטים, בהיותו בלתי ניתן ליישום בעתיד. במקומו תצוץ שיטת רישום המצאות זולה יותר, יעילה יותר, צודקת יותר, ובעיקר מעשית יותר! כזו שניתנת ליישום עולמי. ההצעות שהעלה כותב המאמר עדיין אינן מעשיות כלל. ברור שהעולם המשפטי שמתפרנס מרישום פטנטים, ומייצוג במשפטי פטנטים, עדיין לא שש לוותר על פרנסתו. ממנו לא תבוא שום יוזמה לשינוי. רק ארועים גלובליים, יהפכו את חוק הפטנטים הנוכחי על פניו ברגע המתאים והאפשרי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. למה אתה טוען שזו הדרך היחידה לתגמל ממציאים? אני בטוח שמגיבי האתר יכולים לחשוב על מספר דרכים נוספות. 5. החברות הגדולות הן לקוחות גדולים שמצליחים לקבל תנאים טובים יותר מהספקים מאשר לקוחות פרטיים. מצד שני, הדרישות שלהן בד"כ גבוהות יותר ותקציביהם גדולים בהרבה. 5+6. יש דרכים נוספות "להגן" על תוכנה. מיקרוסופט שהזכרת בדוגמה משתמשת בעיקר בזכויות יוצרים: כל הזכויות על השימוש בתוכנה שמורות למיקרוסופט וכדי להשתמש בתוכנה אתה בד"כ צריך להסכים לרשיון שימוש מסויים. דרך אחרת (נפוצה הרבה פחות) היא להגן על החברה ע"י מותג חזק, כמו שעושה רד־האט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה העיקרית בחוק הפטנטים היא שאישור פטנט אינו מהווה כלל ועיקר הוכחה לכך שהפטנט עובד, ושבעל מקצוע אכן מסוגל ליצור את ההמצאה המתוארת על פי התיאור. לכן, אפשר לרשום פטנט על חלומות בהקיץ, רעיונות מעורפלים שאולי יום אחד מישהו יוכל לבנות אותם - למרבה הזעזוע, במצב כזה, יש תמריץ דווקא לרשום פטנטים רחבים ככל האפשר, שימנעו השקעת כסף בהמצאות האמיתיות, אלו שממש יעבדו. אני חושב שהרפורמה הראשונה שחוקי פטנטים צריכים לעבור בעולם היא קביעה שבעל הפטנט, או מישהו הקשור איתו בחוזה לצורך העניין, יהיה מחוייב להציג אטיפוס עובד של ההמצאה תוך פרק זמן מסויים מרגע הגשת הבקשה. גם אם הבקשה נתקבלה במהלך פרק הזמן הזה, היא תתבטל רטרואקטיבית אם בעל הפטנט כשל בהצגת האבטיפוס הפועל. רק כך ניתן יהיה למנוע רישום פטנטים באספמיה, שמשמשים מאוחר יותר לתביעת מי שפיתח באופן עצמאי את אותה ההמצאה שבעל הפטנט לא היה מסוגל לפתח באמת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שהתגובה הנ''ל נכתבה ע''י מי שחי לו במגדל השן האקדמי, ומסתכל על הכל במשקפי ''התאגידימים''. אני רוצה להראות את ההשקפה של מי שנמצא בתעשיה, ולטובת זה אחשוף פרטים אישיים שלא חשפתי עד היום. אני עובד בחברת סטארט-אפ קטנה. במסגרת ההשקעה הראשונית שקיבלנו, אין לנו אפשרות להקים קו ייצור למוצר שלנו, אפילו לא למטרות פיתוחו. אי לכך אנו עובדים עם קבלני משנה, שחלקם ''תאגידימים'' הרבה יותר גדולים, עשירים וחזקים. אלמלא מוסד הפטנטים, כל קבלן משנה שלנו היה יכול פשוט לקחת את השרטוטים שלנו, שהוא קיבל לטובת הייצור, לייצר ולשווק תחת שמו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
NDA לא פותר את הבעיה הזאת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
NDA לא יעזור הרבה לדעתי (גם הם לא יספרו לאף אחד איך הם מייצרים), אבל חוזה פשוט שבו כתוב "אסור לכם לייצר ולשווק את זה מטעם עצמכם" כבר יפתור את הבעיה הזו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן ולא. הייתה לנו בעיה דומה, החברה שייצרה גם מכרה עבורינו את המוצר (תחת הלוגו שלה וכולי) והחברה בה עבדתי היתה אמורה לקבל תמלוגים. הבעיה היתה שלא היתה לנו דרך לוודא כמה יחידות באמת יוצרו. אחד ההצעות שעלו היתה לתכנן את המוצר כך שאחד הרכיבים הקריטיים ישאר בידינו, והם יאלצו לקנות ישירות מאיתנו רכיב אחד כזה על כל קופסא שהם מייצרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. NDA לא מספיק. http://finance.walla.co.il/?w=/110/738105 ב. באין פטנט, לך תוכיח שאת המוצר הספציפי אתה המצאת ולא קבלן המשנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתבתי חוזה, לא? עו"ד סביר אמור לנסח חוזה הולם, לדעתי (שבו יצוין מי פיתח מה ולמי יש זכויות במה). אם, למשל, למדינול יש חוזה הולם מול בוסטון סיינטיפיק, הרי שבית המשפט אמור לפסוק לה את אותם 1.5 מיליארד דולר פיצוים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בת משפט זה טוב ויפה, אבל תראה מה קרה להם בינתיים |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך תכתוב את החוזה לפני שאמרת על מה מדובר? למה שיחתמו לפני שתתן את המידע? איך תגדיר את המידע באופן מדוייק? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא צריך לרדת לפרטי פרטים בעת הדיונים הראשוניים על החוזה. את המפרטים המדוייקים אני יכול להעביר רק לאחר חתימת החוזה. לא נראה לי מסובך לשני הצדדים (הן לממציא והן לחברה המייצרת) להגן על עצמם במקרה שכזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בא נתאר מצב, חותמים על NDA באופן כללי. אחרי שבוע אומרים לבחור החלטנו לא להשתמש בזה. אחרי שנה רואים שהם גנבו את הכל. מה עושים? איך תוכיח שאתה אמרת להם את הדברים ולא מישהו אחר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל זה לא מה שתארתי. אם הם גנבו הכל סימן שהעברת להם את המפרטים, אבל אני אמרתי לך לא לעשות את זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לרוב הרעיונות לא צריך מפרטים. צריך 5 דקות ושמיעה טובה אפילו אם לא אומרים הכל. אולי אפשר שכל צד ירשום מסמך דמוי פטנט לפני הפגישה ובהסכם יתייחסו למסמכים הכתובים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי, רעיון שאפשר להסביר אותו תוך חמש דקות והצד השני יכול מייד ליישם אותו לא אמור להיות מוגן בפטנט. יחד אם זאת, לשם גילוי נאות אציין שכשאני טוען טענה כזאת בעבודה, מיד מסבירים לי שאני לא מבין דבר בעסקים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בא נקח מצלמה ונשים אותה מתחת ללוח זכוכית בגודל של מסמך. נחבר את המצלמה למדפסת או לפיתוח מיידי כדי שנוכל במיידי לצלם מסמכים. סליחה, זה לוקח פחות מדקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי. אם לדעתך הסברת את הפטנט של זירוקס אני חושב שאתה טועה, עד כמה שאני מבין, עיקר ההמצאה היה התכנון של התוף האלקטרו סטאטי ואבקת הדיו. אם מישהו היה לוקח מצלמת פולארויד ומצלם איתה מסמכים, האם לדעתך הוא מפר את הפטנט שתארת? ואם הוא היה מניח את המצלמה על לוח זכוכית לפני הצילום? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע. תביא את הפטנט של זירוקס ונבדוק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלה פרוצדורלית: חובת ההוכחה עלי או עליך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה טענת שפטנט שניתן להסביר ב 5 דקות אינו ראוי להיות פטנט. אני טוען שזה לא נכון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אתה טענת שאת הפטנט של זירוקס אפשר להסביר ב(פחות מ)5 דקות והוא מצלמה עם מערכת פיתוח מיידי על לוח זכוכית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנושא איננו הפטנט של זירוקס. תנסה את הפטנט של מכונת התפירה אשר לפי הנאמר היא כוללת השמת חור המחט בתחתית המחט. פחות מדקה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לינק? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי, דווקא הפטנטים הטובים ביותר (לפחות מבחינת גיוס כספים) הם אלו שאפשר להסביר תוך 5 דקות (בבחינת "איך לא חשבו על זה קודם?") | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז לא. לדעתי מה שאפשר להסביר תוך חמש דקות ( נאום המעלית הידוע) הוא מה הבעיה שרוצים לפתור, השוק של הפיתרון( אולי) וקווים מאוד כלליים של השיטה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובדיוק ככה מגייסים כסף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים, אבל בדרך כלל מהסבר כזה אי אפשר ללכת ורשום פטנט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם לא תגייס כסף, איך תרשום פטנט? (עשרות אלפי דולרים במקרה הטוב...) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שעלית על הביקורת הבסיסית על חוק הפטנטים. לכאורה, הפטנט נועד להגן על ה*ממציא* ולתגמל אותו. בפועל, ללא "פטרון", אדם מהישוב לא יוכל לרשום פטנט מוגן היטב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא בהכרח. רישום Provisional patent עולה רק 100$ ונותן לך שנה בכדי להשיג משקיעים (והמלה "פטרון" לא מתאימה כאן) הרי ללא השקעת המשך, גם לפטנט הטוב ביותר והמוגן ביותר לא יהיה יישום מעשי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש פטנטים ראויים בהחלט שקל מאוד להסביר תוך דקות ספורות. מה שמייחד אותם הוא לא הפתרון המסובך אלא המקוריות. דוגמא טובה (שדווקא לא זכתה להגנת פטנט אאז"נ): הקוביה ההונגרית. אפשר להסביר תוך 2 דקות; אף אחד לא חשב על זה קודם; בהחלט ראוי (לדעתי) להגנת פטנט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם תצליח להסביר תוך 2 דקות *איך* כל פלחי הקוביה מסתובבים, אין ספק שאתה מסביר יותר טוב ממני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה לדעתך ראוי לפטנט בקוביה ההונגרית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדובר בהמצאה מקורית. נכון שזה פשוט (מדובר בטכנולוגיה שניתן היה ליצור הרבה, הרבה לפני שנות השבעים) אבל עובדתית, אף אחד לא חשב על זה קודם. לטובת ממציאים כאלה בדיוק נועד חוק הפטנטים, לדעתי; רוביק יכול היה להרוויח הון מהמצאתו, וביושר, אם היה רושם עליה פטנט מחוץ להונגריה. (מסתבר שבהונגריה הוא כן רשם פטנט. מסתבר גם שנמכרו כ-300 מליון יחידות ברחבי העולם). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל מה היא ההמצאה? האם אתה מתכוון לטכנולוגיה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההמצאה היא הקוביה. מה הבעיה? המצאות זה לא רק טכנולוגיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שמעצבן אותי הוא שהמדינה מנסה להתערב בפעולת השוק כל הזמן. כאן אפילו לא מדובר על איזו תרומה ייחודית לאנושות שצריך להגן עליה כי אחרת אנשים לא ימציאו דברים. אם הממציא רוצה להרוויח כסף על המצאתו, שיתכבד ויפעל כמו כולם בשוק החופשי - יחפש משקיעים או יחבור לתאגיד קיים, יוזיל את עלויות הייצור, יעסוק בפעולות שיווקיות של מיתוג ובידול. התערבות המדינה רק מעוותת את האיזון הטבעי של השוק ועולה לנו יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מעדיף שיקבל הגנת פטנט (מוגבלת בזמן) על פני זה שיזכה בהגנת זכויות יוצרים (שהיו נשארים שלו עד 70 שנה אחרי מותו, אם לא יאריכו את זה ל-150 עד אז, כדי להציל את מיקי מאוס). כמובן שאתה תגיד שגם זו התערבות (אגב, סרקזם לא ממש מתאים לך), אבל יש לי הרגשה שגם התוצאה של זה לא תערב לאוזניך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שכמו ברוב הדברים, גם בסרקזם יש עניין של אימון. עם נחישות והתמדה אני אצליח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא ממש מבין את הטיעון שלך כאן (אחרי קילוף הסרקאזם). האם יש סתירה בין תמיכה בשוק חופשי לבין הדעה שקניין רוחני - ובכלל זה פטנטים - הוא קניין בר-הגנה, ומכאן תפקידה של המדינה להגן עליו? (בימי הזוהר של דיוני השוק החופשי באייל1, גם הענף הזה זכה לפתילים ארוכים ומרים. הרושם שאני נשארתי איתו בסוף הוא שחוקי זכויות יוצרים אינם מחויבים מגישת שוק חופשי, אבל אינם סותרים אותה.) 1הנוער של היום, רק מתמטיקה מונדית כל היום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שזה תלוי בסוגי ההצדקה שנותנים לשוק החופשי ולקניין הרוחני. אם ההצדקה לשוק החופשי היא תועלתנית, וההצדקה לקניין הרוחני גם היא תועלתנית (כמו במאמר) זה לא ממש מסתדר לי: אם האקסיומה היא שהמדינה גורמת נזק בעצם ההתערבות שלה, שמירה על קניין רוחני תזיק לכלכלה כמו ששכר מינימום מזיק לה. מנגד, אם ההצדקה לשוק החופשי היא תועלתנית וההצדקה לקיומו של קניין אינה תועלתנית אלא מהותנית, אולי זה יכול לעבוד (אבל אני חושב שזה קשה מאוד להצדיק כך את קיומו של הקניין הרוחני). מעניין יותר, בעיניי, הוא האיפיון הסוציולוגי. תומכי ה"חופש" הכלכלי שמסבירים לנו שההתמודדות בשוק היא זאת ששומרת על חיוניותו ושצריך להסיר את כל ההגנות ולצמצם את תפקידה של המדינה, ושהשוק כבר מגיע לאיזונים טבעיים בתנאי חופש, הם אלה שמתקוממים נגד ביטול חוקי הפטנטים וזכויות היוצרים. בלי קשר לשאלה אם ההצדקה הרציונאלית שלהם עובדת, זה נראה היפוך משונה של העמדה הרגשית שלהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תומכי השוק החופשי מעולם לא אמרו שאין צורך בהגנה על הקניין. להפך - זה התפקיד העיקרי של השלטון בתפיסתם. חוקי פטנטים זה פשוט עוד הגנה על הקניין, בדומה לחוקים האוסרים על גניבה של חפצים פיזיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה היא מה הופך את הפטנטים לקניינו של הממציא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קניינו של מי הם אם לא שלו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכלל לא ברור שהם צריכים להיות ''קניין''. עד המהפכה התעשייתית אף אחד לא חשב עליהם ככאלה. בניגוד לקניין חומרי, שבו שימוש של אדם אחד בקניין מגביל את השימוש של האחר (אם אתה משתמש במכונית שלי, אתה מונע ממני את השימוש בה), השימוש ברעיונות יכול להיעשות במקביל ע''י אנשים אחרים בלי להגביל את השימוש של הממציא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
6ם תמשיך את הקו הזה, יוצא ששום עבודת חשיבה איננה ראויה לשכר, לטעמך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי מהו קניין רוחני אם לא פרי החשיבה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קניין רוחני אינו בהכרח פרי חשיבה. אתה יכול לקנות פטנט או זכויות על יצירה. וההיפך בודאי לא נכון - פרי חשיבה אינו, כשלעצמו, קניין רוחני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה פירוש "אתה יכול לקנות פטנט או זכויות על יצירה"? ומה זה קשור לעניין? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פטנטים וזכויות אפשר למכור לאדם/תאגיד אחר. במובן זה, קניין רוחני אינו בהכרח פרי חשיבה. ז"א, כל דבר הוא פרי חשיבה, אבל קניין רוחני אינו פרי כזה יותר ממכונית פיזית. לכן, כמו שאנחנו לא משלמים על הרעיון של מכונית רק בגלל שהיא פרי חשיבה, אלא על המכונית עצמה (המוצר) , אין הגיון לשלם על קניין רוחני אחר רק בגלל שהוא פרי חשיבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פטנטים וזכויות אפשר למכור לאדם אחר, אבל הם פרי חשיבתו של המוכר הראשון שלהם. כלומר, הם הקניין הרוחני שלו. גם קניין גשמי שייך בתחילה ליצרנו, והוא זה שמוכר אותו, לא? אני פשוט לא רואה מה ההבדל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההבדל הוא שקניין פיזי שייך לבעליו לא בגלל שהוא ייצר אותו או הרכיב אותו בצורה מסוימת, אלא בגלל שהחומרים הפיזיים מהם מורכב הקניין (או המקבילות שלהם בקרקע וכולי) הם בבעלותו. זה מעניין, כי זה ככה למרות שההרכבה של החומרים באופן מסוים יכולה להיות הדבר שנתן לקניין את ערכו. למשל, יצרן מכוניות שמרכיב מכונית מחומרי גלם. ובכל זאת, אנחנו בד"כ מעדיפים להשאיר את נושא הערך של הקניין להתדיינות חופשית בין בני אדם ולא מנסים לקבוע את מחירן של מכוניות ע"י המדינה. אם נחזור מספר הודעות אחורה, אני לא חושב שיהיה נכון לתאר את זה כמשוואה של "קניין רוחני = פרי החשיבה". יש הרבה פירות כאלה שלא מקבלים הגנה. האידאל הוא שרק רעיונות מקוריים יקבלו הגנה. וההצדקה - בגלל שאנחנו מעוניינים לעודד אנשים לחשוב על רעיונות כאלה, להשקיע בהם ולחלוק אותם עם החברה כולה (הצדקה תועלתנית). זאת בדיוק סוג ההצדקה שתומכי השוק החופשי אמורים לדחות. הם מתנגדים למעורבות של המדינה בעידוד "מלמעלה" של פעולות של אנשים, והם רואים עידוד כזה כסוג של כפייה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אמרתי שכל פרי חשיבה הוא קניין רוחני, אלא שכל קניין רוחני הוא פרי המחשבה. שני דברים שונים לחלוטין. והמדינה איננה זו שקובעת את ערך הקניין הרוחני, אלא רק מפקחת על קיום החוק בנושאים אלה - בדיוק כשם שהיא מפקחת על הקניין הגשמי. _____________ דיסכליימר: אין לי כל כוונה לייצג את הש"חיסטים. חלילה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצדקה תועלתנית מלכתחילה לא יכולה להציב טענות מהצורה "המדינה גורמת נזק" כ*אקסיומות* - כדי לשכנע חייבים להציג טיעון מדוע זה נכון; ויתרה מכך, חייבים להציג טיעון כזה עבור כל סוג התערבות שבדיון. גם אם יש טיעון גורף שיכול להראות מדוע כל התערבות שהיא מזיקה, הוא חשוף עקרונית לטיעונים שבסוגים מסוימים של התערבות, הנזק הזה קטן מהקטסטרופה שתקרה ללא התערבות. נראה לי שהגנת קניין רוחני היא מועמדת טובה לטענה כזו. באשר ליכולת להצדיק עקרונית (להבדיל מתועלתנית) קניין רוחני, אני עדיין לא משוכנע מה קורה כאן: אני אכן מתקשה לראות בו בדיוק אותו דבר כמו כמו קניין פיזי (ומי שחושב שהוא בדיוק כמו, לא יכול להגביל את התוקף שלו בזמן). מאידך, הסרת כל סוג של הגנה על קניין רוחני תאפשר עוולות, שחוץ מזה שהן עוולות ברורות (אני מפרסם ספר שכתבתי, ומייד באים כולם, מפרסמים אותו גם, ומוכרים) נראות לי מאוד דומות, מבחינת תחושתו של הנשדד-לכאורה, לעוול שבשוד קניין פיזי (ונדמה לי שתחושת העוול הזו היא לפחות דרך אחת לבסס פילוסופית הצדקה עקרונית לקניין פיזי; הצעות אחרות?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם על קניין פיזי יש התיישנות. לדוגמה, אתה לא יכול לתבוע מישהו שגזל קניין פיזי שלך לפני יותר מ 7 שנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי השימוש במילה "אקסיומה" אינו מוצלח במיוחד, אבל תומכי השוק החופשי, כמו גם מתנגדיו, יוצאים מתוך הנחות-יסוד מסוימות. בין אם מדובר על הרעיון הפרידמני של מחיר כמשקף מידע ולכן כל התערבות במחיר פוגמת במעבר המידע בין השחקנים, ובין אם מדובר על איזון טבעי של השוק או על הגדרת החירות וטבע האדם. הנחות היסוד האלה לא נראות לי חשופות במיוחד להפרכה אמפירית. גם הטענה "שבסוגים מסוימים של התערבות, הנזק הזה קטן מהקטסטרופה שתקרה ללא התערבות" נראית לי מסוכנת. למשל, לי ברור שאת אותה טענה יש להחיל על רעיון הבטחת-הכנסה והיא מועמדת סבירה יותר מהגנת הקניין הרוחני. מה עכשיו? לי יש פיתרון - ניתן למערכת הדמוקרטית להכריע. אבל מה יעשה תומך שוק חופשי שהוא גם תועלתן? הוא יראה בהכרעה מרחיבה של המערכת הדמוקרטית הכרעה לא לגיטימית. הוא קצת תקוע, לא? בנוגע להצדקה הפילוסופית לקניין פיזי, אני לא כל כך מתמצא. אני מכיר רק את ההצדקה של לוק, והיא לדעתי מבוססת על פרדוקס ולא על תחושת עוול. מעניין מאוד לקרוא אותה ולראות עד כמה השתנתה התפיסה מאז: "אף על פי שהארץ וכל היצורים הנמוכים ניתנו במשותף לכל בני האדם, כל אדם הוא בעל קניין ביחס לגופו שלו; ורק הוא בלבד יש לו זכות לגופו. עבודת גופו ועמל כפיו – על אלה אפשר לומר על פי הדיוק שאמנם לו הם. כל דבר איפוא שהאדם מפקיעו מן המצב שהתקין לו הטבע, הריהו מערב בו את עבודתו ומוסיף עליו משהו משלו, ובאורח זה הופכו לקניינו. בהפקיעו את הדבר ההוא מן המצב הכללי שייעד לו הטבע, הריהו מצרף אליו על ידי עבודתו זו משהו המבטל את זכותם המשותפת של שאר בני האדם. כי הואיל ועבודה זו היא בלא ספק קניינו של העובד, רק הוא בלבד יכול להיות בעל זכות ביחס למה שצורפה אליו עבודתו, על כל פנים כאשר כמות מספקת, באיכות לא פחות טובה, נותרה במשותף בשביל האחרים. הסועד את ליבו בבלוטים שליקט מתחת לאלון, או בתפוחים שקטף מן העצים בחורשה, בלי ספק הפך אותם לקניינו. איש לא יוכל להכחיש שמזון זה לו הוא. הריני שואל איפוא: אימתי התחילו להיות שלו? כשעיכל אותם? או כשאכל אותם? או כשבישל אותם? או כשהביאם הביתה? או כשאסף אותם? הרי ברור, שאם מעשה הלקט הראשון לא עשה אותם לקניינו, לא הועילו גם שאר המעשים האמורים. העבודה ההיא קבעה הבדל בינם לבין רשות הרבים; היא הוסיפה עליהם משהו יותר ממה שעשה בשעתו הטבע המוליד את הכול, וכך הפכה אותם לזכותו הפרטית." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהנחה שאינך סנאי - האם אפשר לסעוד את לבך בבלוטי אלון? או שזה עובר רק עם אלונים בריטיים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע. אני לא חובב טבע ולא חובב בישול. אולי הוא מתכוון שרק לסנאים צריכה להיות הזכות לרכוש? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני לא חובב בישול - אבל אני חובב אוכל. מסתבר שניתן לאכול בלוטים, בתנאי שמרתיחים אותם כמה פעמים להרחקת המרירות. In some human cultures, acorns once constituted a dietary staple, though they are now generally only a very minor food.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי מה שהבנתי מהמאמר, חוק הפטנטים לא נועד לכסות מקרים כמו של רוביק. התנאי "אף אחד לא חשב על זה קודם" הוא לא מספיק. הנה: " כדי להיות זכאית להגנת פטנט, המצאה צריכה להוות שיפור משמעותי לעומת מה שקיים או ניתן לבנייה על־פי הידע הקודם הגלוי לכל (ידע זה מכונה Common Knowledge או Prior Art). אך מהו שיפור משמעותי? כאן ההגדרה היא על דרך השלילה. היא קובעת שדבר מסוים מהווה שיפור פעוט בלבד אם בעל מלאכה סביר במקצוע היה מגיע לפתרון דומה בהינתן בעיה דומה." בכל מקרה, יש כאן שאלה יפה: מה *ראוי* לעודד (באמצעות חוק הפטנטים)? 1. האם ראוי לעודד המצאות במובן הרחב של המילה? כלומר כל רעיון יצירתי שיש לו משמעות כלכלית (כולל דברים כמו קוביה הונגרית, משחק המחשב דום, בלוגים, סודוקו, והקונספט של כוכב נולד). או אולי ראוי לעודד המצאות רק במובן הצר - כלומר שיפורים משמעותיים בטכנולוגיה? 2. מהו בדיוק הגבול בין רעיון תיאורטי להמצאה פיזית ולמה ראוי להגן על השני ולא על הראשון (בייחוד לאור העובדה שבפועל רושמים פטנטים גם על רעיונות תיאורטיים). אותה שאלה רלוונטית גם לגבי פטנטים על דברים שקיימים בטבע כמו זני צמחים, רצפי DNA וכו'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סודוקו קיים כבר אלפי שנים, אאל''ט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאות, לא אלפי, מאות. http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A1%D7%95%D7%93%D7%9... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ברור על סמך מה נקבעה המאה ה-18 בערך. באנגלית כתוב אחרת: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז יש שגיאה בניסוח של המאמר. הכוונה כאן היא לנושא של "Inventive Step" - כלומר, אחרי שביססנו את העובדה שהרעיון הוא מקורי (כלומר, שלא נעשה דבר כזה בעבר), צריך גם להוכיח שלא היה ניתן להגיע אל הרעיון הזה באופן פשוט על ידי שילוב של רעיונות קיימים קודמים. למשל, פטנט שנתקלתי בו לאחרונה עוסק בכרטיסי חיוג בתשלום-מראש. הפטנט הזה תבע כרטיס חיוג שהמספר הסודי שלו מכוסה בחומר אטום (בדומה לכרטיסי חיש-גד), וכשערערו על הפטנט לרשם, הממציא טען שמעולם לא היה כרטיס שהמספר הסודי שלו כוסה בחומר אטום כזה. הרשם קבע כי הטענה הזו אולי נכונה עובדתית, אך עצם הכיסוי אינו מהווה "צעד המצאתי", משום שכל בעל מקצוע שהיה נדרש להסתיר את המספר הסודי שמופיע על כרטיס היה חושב די מהר על שיטת הגירוד הזאת. אבל בנושא הקוביה ההונגרית אין בכלל מה לדבר על "שילוב של רעיונות", משום שהקוביה אינה מרחיבה על בסיס רעיונות קודמים, אלא מהווה רעיון חדש לגמרי, וברור שהיה צריך לבצע "צעד המצאתי" משמעותי כדי לעלות על הרעיון הזה (ומפה ש"אף אחד לא חשב על זה קודם" היא טענה קבילה). אגב, טענה קבילה נוספת יכולה להיות שההמצאה שרתה צורך משמעותי בשוק שהתקיים זמן רב, ומכאן ניתן להסיק שאם אף אחד לא המציא את ההמצאה קודם לכן, הרי שהיא לא הייתה מובנת מאליה - ולכן עומדת בתנאי של צעד המצאתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי אתה צודק. אני מרגיש שהקוביה ההונגרית נכנסת להגנת חוק פטנטים במסגרת פירוש רחב מאד של החוק - פירוש שתחתיו נכנסו הרבה מהפטנטים הרעים שהוזכרו במאמר. ואולי גם כמה משחקי מחשב מקוריים וסרטים מקוריים יכולים להכנס תחת אותו פירוש (אלא אם התחומים האלו פסולים במפורש בחוק הפטנטים). אני חושב גם שחוק הפטנטים צריך להיות קונסיסטנטי בין אם הקוביה ההונגרית מומשה לראשונה באופן פיזי, בתוכנה, חידה בקורס מתמטיקה דיסקרטית או רעיון בסיפור מד''ב קצר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>אני חושב גם שחוק הפטנטים צריך להיות קונסיסטנטי בין אם הקוביה ההונגרית מומשה לראשונה באופן פיזי, בתוכנה, חידה בקורס מתמטיקה דיסקרטית או רעיון בסיפור מד"ב קצר. דעתי הפוכה. ה"רעיון" בקוביה הוא חביב, אבל ההמצאה היא היכולת לממש את הרעיון בחומר. כשם שאין הגנת פטנט (או זכויות יוצרים) על תשבץ או סודוקו, כך גם על עצם הרעיון של קוביה הונגרית(בסיפור מד"ב, נניח), חידה, או מימוש בתוכנה (זה טריויאלי עבור כל מי שיודע לתכנת) אין הגנה. דווקא המימוש ההנדסי של הקוביה נופל ישר להגדרת הפטנט (בהנחה שהמפרק הכדורי המשמש בבסיסה לא היה מוכר קודם). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני נוטה לתמוך באלו החושבים שהרעיון הלוגי בקוביה זכאי להגנת פטנט. השיקולים בעד ונגד כבר נאמרו, אבל אני רוצה להוסיף שלא נראה לי מופרך לפטנט גם תשבץ וסודוקו, אילו הם היו מומצאים עכשיו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו להבדיל מ-1979? כל כך הרבה השתנה מאז? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התשבץ והסודוקו הומצאו קצת קודם, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הסודוקו: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נתחיל בהיסטוריה עתיקה. האיילות האלמוניות זוכרות בוודאי את מכשיר האפיליידי לעקירת השערות למזוכיסטיות למיניהן (או למיניהם). חברת אפיליידי הוציא פטנט על הקפיץ שמשמש לכך. הפטנט מאוד פשוט – קפיץ מכופף בצורת קשר שמסתובב ועוקר כך את השערות. המכשיר עצמו גם כמעט טריוויאלי. הקפיץ מחובר בצורת לולאה סגורה עם קשר בייגלה, ומנוע חשמלי קטן מסובב את הקפיץ. אם נתקלת במכשיר כזה, אתה יכול בלי מאמץ ניכר לחשוב לבדך איך המכשיר בנוי, ולתכנן מכשיר כמעט זהה בלי לפרק אותו. הבעיה לפניה "בעל מקצוע סביר" עומד אינה כיצד לייצר מכשיר דמוי אפיליידי. הבעיה היא כיצד נשים יכולות להתהדר ברגליים חלקות למשעי. הידע הקודם כלל מן הסתם שימוש במכשירי גילוח או מריטת שערות בעזרת שעווה¹. בעל מלאכה סביר, בהינתן ידע זה, לא יגיע לפתרון של אפיליידי. זאת הקפיצה ההמצאתית שדובי הזכיר בתגובה שלו לעיל. במקרה של הקובייה ההונגרית המצב דומה. הבעיה אינה לבנות קובייה הונגרית בהנתן קובייה הונגרית אחרת או בהנתן תיאור של החידה של קובייה הונגרית², אלא להגיע לרעיון של קובייה הונגרית מתוך כלל חידות ההגיון שהיו קיימות נכון לזמן ההמצאה. במקרה זה הבעיה היא "המצא לי חידה". _______ 1 (אני לא בחורה, ו)אני לא מדבר מנסיון. היו מן הסתם נכון דאז עוד מספר טכניקות. 2 אם כי גם זה לא פשוט כלל. כפי שאורי גוראל-גורביץ' ענה, גם הפתרון הטכנולוגי לא טריוויאלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים לחלוטין - החדשנות בקוביה הונגרית היא בחידה, לא במימוש הטכנולוגי. אבל אם הפטנט ניתן על חידה, אז לא סביר שיהיה הבדל מבחינת החוק בין חידה בתוכנה1 לחידה בחומרה לחידה בספר. כמו כן, חידה זה דבר מופשט מאד. אם חידת הקוביה ההונגרית היא פטנט לגיטימי, בטח ובטח סמן ההתקדמות (שמובא בתור דוגמא לפטנט שנוי במחלוקת) הוא פטנט לגיטימי2 - ואפילו יותר שימושי מהקוביה ההונגרית. כל מה שאני אומר הוא זה: לפני שמתקנים את חוק הפטנטים, צריך להבין מה מקולקל. מה בדיוק אנחנו רוצים לעודד? 1 וגם המימוש של הקוביה ההונגרית בתוכנה הוא אינו טריוויאלי. 2 הבעיה היא לא כיצד לצבוע בזמן אמת מלבן (וגם זה לא טריוויאלי), אלא כיצד לעשות ויזואליזציה של התקדמות של משימה. http://swpat.ffii.org/pikta/txt/ep/0394/160/#appli |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין. בזמנו עבדתי בחברת תוכנה מסויימת ובאמת היתה לנו בעיה דומה. היתה משימת number crunching די כבדה שהתוכנה ביצעה, שלקחה בין מס' שעות למס' ימים, אך הזמן המדוייק לא היה יכול להיות ידוע מראש, או אפילו תוך כדי ריצה. הבעיה היתה שהמשתשמש היה נוטה לחשוב ש"המחשב נתקע" ולהתחיל ללחוץ על כפתורים - מה שבאמץ היה תוקע את המחשב. הפתרון שמצאנו היה נתינת מחווה טקסטואלי: קו שמשנה את זויתו כמו מחוגי שעון באופן רציף, מבלי לתת הערכת זמן מספרית. זכורני שכמה שנים אחרי זה ראיתי את אותו פתרון בתוכנות אחרות. לפי מה שאתה כותב, אם רק היינו רושמים על זה פטנט... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן פטנט מדהים! אצלנו פשוט היו מדפיסים נקודה כל אלף (או משהו) איטרציות. ברור שהפיתרון שלכם הוא שיפור משמעותי ומקורי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בדיוק ההבדל בינינו לבין חברה אמריקאית כ IBM. אנחנו בכלל לא חשבנו לרשום על זה פטנט, זה חלק כל כך צדדי בתוכנה ולא העיסוק העיקרי של החברה. אבל בIBM לא היססו אפילו ורשמו פטנט על מה שבעינינו נראה טריויאלי. וכנראה שאורח מחשבה כזה הוא מה שהביא אותם לאן שהם נמצאים היום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן,אורח מחשבה כזה והעובדה שהם יודעים לייצר מחשבים, זכו בשישה פרסי נובל, מחזיקים מרכזי מחקר *טהור* בכל העולם. נדמה לי שאחוז הפטנטים הסתמיים בIBM הוא די זניח, לא צריך להיטפל למקרי קצה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הפטנטים ה"סתמיים", אלא אורח המחשבה הדוחף להרויח גם ממה שלא נראה כ"פעילות העיקרית" של החברה. ניקח לדוגמא את הSTM (אחד מששת פרסי הנובל שלהם): הרי מלכתחילה, זה לא היה קשור לעיסוק העיקרי שלהם. רק מאוחר יותר הבינו את היישומים האפשריים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יכול להתמודד עם הטענה הזאת בכמה מישורים, למשל, לטעון שמחקר שקשור לדימות ומניפולציה של עצמים מיקרוסקופיים היא כן חלק מה"פעילות העיקרית" של IBM, או לחילופין להתפלא על היומרה שלך לקבוע לIBM את הפעילות העיקרית שלה, אבל נתחיל מזה: אתה נגד השקעה פרטית במחקר בסיסי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מכיר כמה תוכנות (חלקן די עתיקות) שמשתמשות בסימנים - \ | / כדי ליצור אשליה של קו מסתובב בשביל אותה מטרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מכיר תוכנה (עתיקה למדי, נכתבה בקליפר והורצה בדוס) שהיתה מודיעה משהו בסיגנון "Processing, Please wait" בשורת טקסט מהבהבת (כאשר התוכנית נתקעה, ההבהוב היה מפסיק). לקוח שעבד באמצעות תוכנה זאת (התוכנה עצמה היתה כלי תכנון) שאל אותי פעם האם אני יודע על איזה פרויקט הוא עובד. "כן" עניתי לו "אתה עובד על פרויקט ויניתאי". "לא" הוא ענה לי "אני עובד על פרויקט Please wait" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לא רוצה לדעת על איזה "עתיקות" אני מדבר... זו תוכנה שעוד רצה בזמנו על מחשבים של דיגיטל מנוחתה עדן (הPC דאז עוד היו חלשים מדי כדי להתמודד עם החישובים המתמטיים הדרושים). ודרך אגב: בשיטה עם הנקודות, אחרי כמה זמן נגמר לך המסך............................................ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה היה fail safe מתוחכם ביותר:אם התוכנית שלך לא סיימה עד אז, כנראה שמשהו לא בסדר וכדאי להפסיק אותה. אגב, את הטריק עם הלוכסנים ראיתי גם על PDP11 ו ECLIPSE ואפילו במיינפרימים הישנים של IBM. רד מזה, זאת לא המצאה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצד שני, מיקרוסופט עלו על הרעיון (ואולי גם רשמו עליו פטנט?) של progress bar עם דעיכה אקפוננציאלית למקרים בהם לא ידוע מתי העבודה תסתיים. כלומר, מנחשים שהעבודה תדרוש דקה; אחרי חצי דקה, חצי ה-progress bar מלא. עכשיו יורדים לחצי המהירות, ובמהלך חצי הדקה הבאה נגיע ל- 75%, וכו'. אבל ה-progress bar הכי משעשע שראיתי היה בתוכנת ההתקנה לתוכנה כלשהי של IBM. אם לוחצים Cancel באמצע ההתקנה, ה-bar מתחיל להתקדם לאחור (מהנקודה אליה הגיע). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסיפור בפסקה הראשונה - מה, זה מכוון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ודאי. הרעיון הוא שהמשתמש ירגיש ש"משהו קורה", בלי להסתבך עם הסברים לגבי progress bar "רגיל" לעומת progress indicator (מסוג הקווים המסתובבים שדובר בהם פה). מה זה אומר על דעתם של MS על תבונת המשתמשים, אני משאיר לך להחליט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במיינפרימים היית יודע שהתוכנית נתקעה כשהכרטיסים המנוקבים הפסיקו לשקשק או שהמנורה של הסרט המגנטי נשארה דולקת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבחינתי, כפי שהסברתי בתגובה 344423, אין הבדל בין פטנט על מכשיר מכאני ובין פטנט על אלגוריתם, רעיון או תוכנה. ההבדל שאני מנסה לעשות הוא בין פטנט ראוי (חדשני) ופטנט לא ראוי (לא חדשני או סתם טריוויאלי). הקוביה ההונגרית נכנסת לקטגוריה הראשונה בעוד סמן ההתקדמות נכנס לקטגוריה השניה, ולכן הקוביה ההונגרית ראויה לפטנט וסמן ההתקמות לא. אני חושב שהסברתי במאמר בדיוק מה מקולקל – חוסר האפשרות להפריד בין שתי הקטגוריות הנ"ל בשיטת הפטנטים הנוכחית. אם מערכת הפטנטים תפעל כשורה (ועוד חזון למועד), יש לעודד כל סוג של חדשנות, כל עוד זו חדשנות אמיתית. פטנטים לא ייתנו על – חוקים פיזיקליים מתמטיים או תגליות, רצפי DNA טבעיים או אורגניזמים טבעיים. כמו-כן פטנטים תיאורטיים, כמו הפטנט שטל הזכיר, ראוי שייחכו לחברה הראשונה שתצליח לממש אותם במציאות. קיימים מספר תחומים "אפורים", בהם יש לנהוג כפל זהירות, למשל פטנטים על מולקולות כימיות או אורגנזמים ורצפי DNA מהונדסים גנטית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקי. למה לדעתך ראוי לעודד משחק חדש ומקורי (למשל, קוביה הונגרית), אבל לא ראוי לעודד תגלית פיזיקלית חדשה ומקורית? אם לעשות הכללה גסה, חדשנות בתחום הפיזיקה והביולוגיה היא חשובה ושימושית הרבה יותר מחדשנות בתחום המשחקים. ובכלל, למה לא לתת פטנטים על כל הדברים שהזכרת? יש איזשהי סיבה נסתרת שבגללה ראוי לעודד חדשנות; אולי בגלל שחדשנות מועילה לחברה האנושית. במאמר שלך כתבת "כדי לפתח את הכלכלה.". אולי, הקריטריון "מה ראוי לעודד" צריך לכלול את המימד הזה: עד כמה ההמצאה\תגלית היא שימושית ומועילה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר יש קריטריון כזה. בחוק הפטנטים מוגדרת המצאה כשירה כ"אמצאה, בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך, בכל תחום טכנולוגי, שהיא חדשה, מועילה, *ניתנת לשימוש תעשייתי* ויש בה התקדמות המצאתית - היא אמצאה כשירת פטנט." המצאה שאינה ניתנת לשימוש תעשייתי (למשל, כזו שאי אפשר לייצר עותקים שלה על פי הוראות) אינה כשירה לפטנט. לא שמתייחסים לזה אי פעם - ראה הפטנט שאושר בארה"ב לשיטה לנדנוד נדנדה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה דווקא "ניתן לשימוש תעשייתי" ולא מועיל כלכלית? אם מצאתי שיטה חדשה לנדנוד תיק המניות כך שהרווחים יגדלו, לדעתי זה פטנט ראוי לא פחות מפטנט שניתן לייצר עותקים שלו לפי הוראות. ואם מצאתי שיטה חדשה לנדנוד נשים בזמן הלידה, כך שאני מקטין את מספר ההפלות, זה אפילו פטנט ראוי יותר משניהם יחד. ולמה לא להבחין בין פטנטים מועילים מאד לבין פטנטים פחות מועילים? אין ספק שככלל תגליות בתחום הפיזיקה והביולוגיה הן מועילות לאין ערוך יותר מהמצאות בתחום המשחקים. אם העקרון ביסוד חוק הפטנטים הוא עידוד הכלכלה, אז ראוי שחוק הפטנטים יתייחס לא רק למידת החדשנות (כמו שהציע כותב המאמר), אלא גם למידת התועלת הכלכלית. וכמו כן, ראוי שחוק הפטנטים לא ינסה לעשות הבדלה מלאכותית ובעייתית בין תגליות לבין המצאות. גם תגליות הן מועילות, וגם הן דורשות מאמץ ויצירתיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגלית מדעית אינה המצאה או צעד המצאתי. היא תגלית. תגלית בדומה לגילוי ארץ חדשה. נניח שגליתי שרצף מסויים מתוך ה-DNA של העכביש המצוי הוא הגֶן המסנתז את קורי העכביש. לא יצרתי שום דבר חדש, אלא בעזרת הרבה סבלנות וקצת מזל הצלחתי למצוא את קטע ה-DNA המתאים. אז למה לדעתך מגיע לי לקבל פטנט על כך שאני יודע לקרוא את סדר הנוקלאוטידים? האם אני ייצרתי יש מאין רצף DNA המקדד ייצור קורים? באותה מידה היה מגיע לי פטנט על קטע ממגילות קומראן אם הייתי הראשון שהצליח לקרוא ולהבין את הקטע. פטנט נועד (במקור) לעודד חדשנות. זה לא אומר שכל דבר שיכול לקדם את הכלכלה ראוי להגנת פטנט. למשל יש כמה קוראים באייל שמאמינים שאיסור ההתאגדות במקומות העבודה ייפתח את הכלכלה (ארה"ב כדוגמא). האם פטנט על ההסתדרות ראוי, מכיוון שהוא יקשה על הקמת מסגרות התאגדות העובדים? מעבר לכך, גם הממציא וגם רשם הפטנטים לא יכולים לדעת מראש כמה ההמצאה תהיה שימושית ומועילה עוד עשר שנים. לכן קריטריון כזה לא יכול לשמש לקבלת הפטנט. זה רק שיקול נוסף של הממציא האם כדאי לו להשקיע 10K$ ברישום פטנט חסר חשיבות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במתמטיקה אוהבים לחלק את נקודות ההשקפה לשתיים עיקריות: אלו שחושבים שכל האמת המתמטית כבר קיימת והמתמטיקאים רק "מגלים" אותה, וכאלו שחושבים שהמתמטיקאים ממציאים דברים. באיזו נקודת השקפה אתה מצדד? האם גדל גילה או המציא את המספור שלו? השלב הבא, כמובן, הוא להחיל את אותה השאלה על אלגוריתמים. אחר כך אפשר ללכת אל הספר של לאפוטה שכל החוכמה כבר כתובה בו ורק נותר לגלותה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"הספר של לאפוטה"? מיהו לאפוטה ומהו ספרו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאפוטה היא אחת מהמדינות שגוליבר מגיע אליהן במסע השלישי שלו. זה אי מרחף בשמיים של מדענים תיאורטיים, "מרחפים" תרתי משמע. אחת מהאטרקציות המרכזיות בלאפוטה היא ספר גדול שהאותיות שלו נקבעות בצורה רנדומלית (ומתערבבות כל כמה זמן) והמוני חוקרים עוברים עליו ומחפשים בו צירופי מילים בעלי משמעות. ההנחה שביסודו היא ש"הכל כבר כתוב, ורק צריך לגלות אותו". עברו כמה שנים טובות מאז שקראתי את הספר (הנהדר), אז קח את כל מה שאני אומר בערבון מוגבל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפילו לא ידעתי על המסע השלישי... וזה נשמע מהמם. תודה.:) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי המאמר, הפטנט נועד כדי לעודד אנשים להמציא המצאות. הסיבה שצריך לעודד היא שזה לא קל להמציא המצאות, והסיבה שאנחנו רוצים לעודד היא כי המצאות מפתחות את הכלכלה. אבל גם לגלות תגליות זה לא קל, ולפעמים יותר קשה. מגיע לך פטנט על פענוח DNA כי רוצים לעודד פענוח של DNA - ורוצים לעודד פענוח של DNA כי זה מפתח את הכלכלה. לגבי עניין היש מאין, אני לא רואה למה הוא מהותי. גם אדיסון המציא את הנורה החשמלי עם הרבה סבלנות וקצת מזל. עם קצת ניסוי ותעיה הוא גילה (אופס, המציא? גילה? לא ברור) חומר שמאיר כאשר עובר בו זורם, ומצליח לשרוד הרבה זמן מבלי להשרף. ואם הוא לא היה הראשון, אז אדם אחר היה עושה את זה. וכמו כן, כמו שיש המצאות שאף אחד לא היה ממציא אם לא היה אפשרי לעשות עליהן פטנט, יש גם זני צמחים שאף אחד לא היה מגלה אם לא היה אפשרי להוציא עליהם פטנט. אני מסכים שלא כל דבר שיכול לקדם את הכלכלה ראוי להגנת פטנט - אבל צריך להגדיר בצורה מסודרת מה כן, והנימוקים שלך בדבר ההבדלים בין תגליות להמצאות נראים בינתיים מאד לא רלוונטים. לגבי זה שאי אפשר לדעת כמה ההמצאה תהיה שימושית - אפשר לעשות הערכה גסה, בדיוק כמו שהצעת לעשות בעניין החדשנות. למשל, אפשר להעריך שפענוח קטע DNA אנושי הוא יותר שימושי וחשוב מהקוביה ההונגרית - ולכן ראוי להגנת פטנט ארוכה יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למרות שאין לי אפשרות להצטרף לדיון הזה כרגע, אני רוצה להעיר משהו לגבי טעות עובדתית שחוזרת בדיון הזה כבר כמה פעמים: אין מקבלים פטנטים על רצפי DNA. הוגשו בעבר פטנטים כאלה אבל כיום מקובל להניח שאף פטנט כזה לא יחזיק מעמד בדיון משפטי. חוקרים ומוסדות מגישים פטנט על *יישום* של גן או חלבון למטרה ספציפית (לריפוי, או אבחון), עם הוכחות ניסוייות שהגישה עשויה לעבוד. גם ההתקפה על "פטנטים נבזיים" בתגובה 345286 לא ברורה לי; המחקר הביולוגי לא התעכב ולא מתעכב "עד היום" בגלל פטנטים מסוג זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטענה ש"אין מקבלים פטנטים על רצפי DNA" נכונה בדיוק כמו הטענה ש"אין מקבלים פטנטים על תוכנה". בעקרון לא נרשמים פטנטים על אלגוריתמים, ולכן ההגבלה נעקפת ע"י מתן פטנט על "מערכת מחשב" העובדת בצורה מסוימת. באופן דומה ניתן לעטוף פטנטים על רצפי DNA במסגרת הכללים הקיימים. למשל אם גילית את גן G האחראי על ייצור חלבון X, פטנט על "שימוש ברצף G לייצור X" מכסה את כל השימושים האפשריים כמעט. בכדי לענות על השאלה האם יש פטנט על רצף DNA מסוים, עליך לבדוק האם מותר לך לסנתז במעבדה את הרצף ה-DNA המדובר, ולמכור אותו באופן חופשי ללא תשלום תמלוגים. מילא פטנטים על רצפי DNA, אבל יש גם פטנטים על אורגניזמים וצמחים (טבעיים). לא סתם רצף DNA, אלא כל ה-DNA... הנה כמה דוגמאות: פטנט 5,173,429 – החיידק Clostridium Ljungdahlii. ולא מדובר על השימוש בו לצורך ייצור אתילן (ע"ע פטנטים 6,136,577, 6,340,581 ואחרים). פטנטים 5,763,741 ו-5,859,315 – פטנט על זן חיטה שהוא הכלאה בין זן חיטה אירופאי וזן חיטה הודי בשם Nap Hal. פטנט זה נפסל לאחרונה באירופה (EP0445929) בעקבות תביעה מטעם Greenpeace India. פטנט 5,663,484 – פטנט על אורז בסמתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים רק באופן חלקי, אך מכיוון שהנושא נוגע למקום העבודה שלי אני מעדיף להשאיר זאת כך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צריך לסייג את הדברים קצת. נכון, אי אפשר לרשום פטנטים על תגליות, אבל אפשר לרשום פטנט על שימוש מסויים בתגלית. למשל, ניתן לרשום פטנט על ''השימוש בגן טווית הקורים של עכביש לשם יצירת חומרים בעלי חוזק גבוה''. בעצם, כיסית את השימושים התעשייתיים של הגן, בלי לרשום פטנט על הגן עצמו. אם נגלה מחר שאכילת עץ היא טובה כתרופה לסרטן, לא יתאפשר לרשום פטנט על ''עץ'', כמובן, אבל כן ניתן יהיה לרשום פטנט על ''שימוש בעץ לריפוי סרטן''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני עובד בחברת תוכנה גדולה, ואף יצא לי להיוודע לקריטריונים הקובעים אילו הצעות לפטנט יועברו הלאה, להגשה למשרד הפטנטים האמריקאי. אני לא יודע אם זה מייצג את כלל התעשיה(יות), אבל אצלנו לרעיון שניתן להסביר בשניים-שלושה משפטים (לא ב- 5 דקות) יש יתרון גדול על רעיונות מסובכים יותר. זאת בשל שילוב של שיקולים הקשורים ביכולת של מתחרה ליישם את הפטנט ולהפיק ממנו ערך אם ייתקל בו, וביכולת של החברה שלי לזהות הפרה כזאת של הפטנט. אני לא שמח מהמצב הזה, אבל אני מבין למה זה המצב (וגם המאמר מסביר זאת היטב לדעתי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשביל הפרופורציה: רעיון שאפשר להסביר בשניים־שלושה משפטים הופך לפטנט קצר של שניים־שלושה עמודים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חס וחלילה. הפטנט כולל דוגמאות שימוש שונות (בדרך כלל בפורמט של "לפני" ו"אחרי"), הסבר לערך העסקי שלו, דיאגרמות וכו', ובדרך כלל מגיע ליותר מ- 10 עמודים בגרסתו הסופית (כולל ה- claims, וגם לפטנט כזה יהיו הרבה claims). כדי לסבר את האוזן, הנה 2 דוגמאות לפטנטים שחברת "האייל הקורא בע"מ" היתה עשויה להוציא (בהנחה שאין prior art כמובן). לא השקעתי בשמות ה"פטנטים", בדרך כלל הם יותר טובים: 1) מערכת ושיטה לשימוש בגוונים של צבע בעץ תגובות: שימוש ב- 3 גוונים שונים של כחול - אחד לכותרת התגובה, אחד לכותב ולתאריך ואחד לגוף התגובה. עכשיו צריך להוסיף הסבר מפורט על הערך, חווית המשתמש, דוגמאות שימוש וכו'. 2) מערכת ושיטה לקישור בין תגובות בעץ תגובות: הכוונה לכך שכשמרחפים עם העכבר מעל שם ה"מוגב" (מי שהגיבו לו) רואים את המספר הסידורי של תגובתו. תוסיף לזה אפשרות להגיע לתגובה בלחיצת כפתור, והנה פטנט. הייתי מוסיף גם את האינדנטציה, אבל על זה בטוח יש prior art. לא כל הפטנטים חייבים להיות קשורים למה שנקרא "חווית משתמש". אם למשל "האייל הקורא" שומרים את המידע באופן שמאפשר להם גישה מהירה, אפשר להוציא פטנט על מערכת אחזור התגובות. אבל מבחינת "נפח" (כלומר כמה הפטנט באמת חשוב או מחדש) - אלו בערך סדרי הגודל (בהנחה שאלו באמת פטנטים שמחדשים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאוחר מדי. רק בארה''ב יכול ממציא לרשום פטנט על משהו שכבר הציג בפומבי, אבל יש לו עד שנה לעשות כן, ועברה יותר משנה מאז שהוצגו התכונות הללו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"חברת מדינול הישראלית, בבעלות יהודית וקובי ריכטר, הגישה תביעה משפטית חדשה כנגד בוסטון סיינטיפיק, בטענה כי הסטנטים החדשים של בוסטון מפרים פטנטים שלה. על כך מדווח היום (ד') העיתון "וול סטריט ג'ורנל". לפי הדיווחים, מדינול הגישה את התביעה שלשום (ב') לגוף בוררות שוויצרי" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רישום פטנט גם הוא לא זול, מנסיוני מדובר על למעלה מ 100K$ אם רוצים כיסוי רציני. אמנם העניין מתפרס על כמה שנים, אבל עבור חברת סטרט אפ מדובר בהשקעה רצינית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתם לא משתמשים לצורך המוצר שלכם באף פטנט של אחד מהספקים שלכם? איך אתם יודעים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"בעוד האזרחים הרגילים משלמים מחיר כבד על שדרוגי תוכנה, זוכים התאגידים למחירים מגוחכים, בעודם רוכשים אלפי תוכנות בכל עסקה. כך ממן האמריקני הקטן את חברות הענק שעושקות אותו." - מי קונה בימינו תוכנה חוץ מתאגידים גדולים? אם למישהו יש _בבית_ גירסה חוקית של Office ,photoshop או nero, שיקום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בארץ זה נכון. האמריקאים המרובעים, למרבה הזעזוע, קונים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ינום ולא יישב שומר התוכנה! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, זה אתה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה עצוב לראות אנשים מודים בהפרות חוק בריש גלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתמול חניתי במקום אסורררר בריש גלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"ריש גלי"? לא מכירה תמרור כזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ריש גלי זה לא תמרור. זה שם הרחוב בו חנה אג''ג. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לקרוא לאדם אגג, כלומר עמלקי, זה בערך כמו להשתמש בכינוי נאצי. אבקש שלא לעשות זאת בדיון מלומד, בוודאי לא כלפי אנשים אשר בסה''כ חנו במקומות אסורים או גנבו מחברת מיקרוסופט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק במקרה שהתכוונת ברצינות - לי אין כל בעיה עם הכינוי אג''ג (בכל זאת, זה ר''ת, לא אגג). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שאתה מתבלבל. הנאצים שפטו אנשים ע"פ סטיגמות מופרכות על מוצאם האתני. מה יש לך נגד עמלקים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוץ מזה שהם הלכו אחרי עמנו תוך שהם רוצחים את החלשים ואילו שפיגרו מאחור ? מסופר שכיצא העם ממצרים וניתנה התורה, שנים שמעו את הקריאה ובאו, השני הוא יתרו כהן מדיין, שבא ללמד את משה על ניהול אומה (חז"ל טוענים שהוא גם התגייר), הראשון הוא עמלק, שבא להחריב את עם ישראל ולמנוע מאמת וצדק להגיע לעולם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעשיות על אירועים שלכאורה התרחשו לפני אלפי שנים מזכירות לי את האשמת היהודים ברצח ישו. זה לא רלוונטי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היות ולא ידוע היום מי מגזע עמלק (מה שדי עוזר להם, שהרי יש מצווה למחות את זכרם), יכול להיות עמלקי רק מי שמצהיר על עצמו או שאחרים מצהירים עליו (במקרה השני נבדוק מי הם המצהירים). בכל מקרה מדובר באדם שעונה למאפיינים של עמלק ונוהג כמותם, שהרי לא ברור מוצאו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מזמין אותך לערוך "ניסוי מחשבתי" קטן ולענות על שאלה. *אם* היה אפשר להצביע על אנשים המשתייכים לגזע עמלק כיום (אם באופן שלם ואם מדרגה שניה וכו') - האם היית תומך בלמחות את זכרם, או שמה היית תופס את הדבר כמצווה בלתי חוקית בעליל? ואם יש בעיה בביצוע ניסוי מחשבתי, אטען שלא מן הנמנע שבאמצעים של גנטיקה, סטטיסטיקה, וארכאולוגיה, אפשר יהיה לאתר את זכר עמלק בימינו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מן הנמנע שאפשר לבצע את הניסוי בימינו, גם אם במקרה תיתקל בגופה שחרוט עליה "עמלקי", הסיכוי שתוכל להפיק דנ"א אחרי זמן כה רב הוא אפסי, וגם אם כן אין בזה כדי להסיק שבניו עדיין עמלקים, אולי השושלת נפסקה (אינני יודע אם עמלקיות עוברת דרך האב או האם), כך לגבי כל אדם שתצביע עליו כעמלקי. דבר המצווה הוא בלתי חוקי בכל מקרה, שכן החוק בישראל אוסר על רצח, לא ברור לי מה יש פה לתפוס. זה כמובן לא פוגע בהיותה מצווה ככל המצוות, ושגדולי הדור ישברו את הראש מה לעשות (אינני נוהג להרוג אנשים, לא מחללי שבת [שעליהם אני נמנה לפרקים] ולא עמלקים, אלא אם כן הם נתנו לי סיבה ממש טובה). היות ואי אפשר להצביע היום על איש כעל עמלקי, אני חושב שאפשר לקבוע שזכר עם עמלק נמחה, כעת המחיה היא של הרעיונות והאידיאולוגיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקשר לפסקה הראשונה שלך, או השניה שלי - לא זו הנקודה מבחינתי. בקשר לפסקה השניה שלך, ענית את התשובה הנכונה. אבל אמרת שלא ברור לך מה יש פה לתפוס. לדעתי יש מה לתפוס. חוקי המדינה זה לא תורה מסיני. אנשים עוברים את המהירות המותרת ומעתיקים תוכנה כל הזמן, וזה רק קצה הקרחון. חוקי המדינה הם לא החוקים היחידים. יש חוק שמיים, חוק בינלאומי וכו'. כשמדברים על פקודה בלתי חוקית בעליל - הכוונה היא למשהו הרבה יותר בסיסי. לא סעיפים בספר חוקים. מדובר על טוב ועל רע. על מכנה משותף כל כך רחב ומוסכם מה זה בכלל הדברים האלו, שכל מי שמערער עליו, הוא רע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אצלי בלתי חוקי בעליל עדיין נושא קונוטציות צבאיות, לכן ברשותך אשתמש בביטוי השקול לטעמי, בלתי מוסרי. כמובן שחוק המדינה הוא לא אמת מידה למוסר. לדעתי זה לא מוסרי לרצוח אדם בגלל מוצאו, אני חושב שרוח היהדות באלפיים השנים האחרונות לפחות היא זהה, גם על מצוות בתורה ועל הציווי האלוהי מותר לערער לכיוון שנראה מוסרי, שתי דוגמאות שקופצות לי הן כשבא ה להחריב את סדום ואומר לו אברהם "חָלִלָה לְּךָ מֵעֲשֹׂת כַּדָּבָר הַזֶּה, לְהָמִית צַדִּיק עִם-רָשָׁע, וְהָיָה כַצַּדִּיק, כָּרָשָׁע; חָלִלָה לָּךְ--הֲשֹׁפֵט כָּל-הָאָרֶץ, לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט" כמו כן ישנו מקרה בו ישראל נצתווה להילחם, אך במקום זאת הם קוראים לשלום, אם כי נשתכח ממני מקום הפסוק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעיתים יש לי הרגשה שהיחידים שעוד משמרים את ''זכר עמלק'' הם אותם רבנים ודמגוגים למיניהם שממהרים להכריז על כל מי שהסתכל עליהם לא יפה כ''עמלק''. אני אומר שהגיע הזמן למחוק את כל הסיפור הזה מספרי היהדות, ובכך לקיים אחת ולתמיד את מצוות מחיית זכר עמלק. ויפה שעה אחת קודם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי בימינו צריך לפרש את המושג ''עמלקים'' לא כמושג גזעי (צאצאי עמלק הפיזיים) אלא כמושג תרבותי (צאצאי עמלק הרוחניים) - מי שבמקום להתמודד בשדה הקרב בוחר לרצוח נשים וילדים, או במלים אחרות הטרוריסטים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם רצח נשים וילדים שלא בשדה הקרב היה מנהג עמלקי ידוע? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''זכור את אשר-עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים אשר קרך בדרך ויזנב בך כל-הנחשלים אחריך'' | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המטרות של חוק הפטנטים הן ראויות. אבל חוק הפטנטים הוא רק כלי - ולפחות בצורה שמשתמשים בו היום, הוא בעייתי מאד. האם קיימות הצעות שאומרות שיש לוותר לחלוטין על מנגנון הפטנטים, ולהשיג את אותן מטרות בדרך אחרת? אני אשמח לתשובה של המחבר. בינתיים, הנה כמה הגיגים שלי בעניין. המטרות כפי שהבנתי אותן הן: 1. עידוד השקעה בהמצאות 2. עידוד פרסום פומבי של המצאות 3. הגנה כלכלית לממציא לגבי המטרה השלישית, קיימים כבר כיום חוקים גנריים, שנועדו להגן על זכויות יוצרים, לעודד עסקים קטנים וכו'. אם מתעלמים לרגע מ 1 ו- 2 , אז אין שום דבר מיוחד בהמצאות שמחייב הגנה מיוחדת מעבר להגנה הכללית - לפחות עד כמה שאני מבין (ואני לא ממש מבין בתחום הזה). לגבי 1 ו-2 , כבר כיום המדינה (שלנו, ומדינות אחרות) מעודדת בצורה ישירה השקעה במו"פ - אבל בתחומים שנראים למדינה חשובים. למשל, היא יכולה לממן סטארטפים בתחום הביוטכנולוגיה, אבל לא לממן פיתוח בתחום סכיני הגילוח. זה לגיטימי לגמרי להגביל את מטרות 1 ו-2 רק לתחומים מסויימים. אבל בכל זאת יש לי רעיון מטורף איך להשיג את מטרות 1 ו-2 באופן אחר. לעיתים קרובות הכרה הרבה יותר חשובה מתמורה כלכלית. בלאו הכי, הממציאים בחברות ענק בתחום ההי-טק או התרופות רואים חלק מזערי מהרווחים על הפטנטים, אם בכלל. מה שכן נשאר להם זה ההכרה ואולי מתנה: סוף שבוע זוגי באיטליה. לפעמים גם חברות יכולות להתגאות בהמצאות משמעותיות - אפילו אם הן לא עשו על זה קופה. הרעיון הוא שאפשר להשיג את מטרות 1 ו-2 ע"י מנגנון של פרסום והכרה - כמו באקדמיה. החברה הראשונה שתפרסם מאמר על "שיטת תקשורת מוצפנת (RSA)" תיזכר בתור החברה הראשונה שפרסמה מאמר בנושא הזה. אם אותו "פטנט" יהיה משמעותי, ויותר אנשים ישתמשו בו, ההכרה במאמר תגדל. אם המאמר יהיה ממש משמעותי אולי הוא יזכה בפרס של אגודת התוכנה הישראלית ואולי אפילו בפרס בינלאומי. ואם חברה תעדיף לשמור על פרטי ההמצאה בסוד? ראשית, לפעמים זה קורה גם היום. שנית, מי שלא מפרסם מסתכן בכך שאחר יקבל את הקרדיט. ושלישית, אם הפטנט הוא באמת משמעותי אז לחברה יש אינטרס לפרסם איך הוא עובד כדי להראות שהוא ממשי1. --- 1 למשל, זה רלוונטי עבור RSA. אבל מה אתם יודעים, יש חברה שממש טרחה לעשות פרסומת שמסבירה איך אבקת הכביסה שלה מכילה כדוריות מיקרוסקופיות שנכנסות לתוך הבגד ומנקות את הכתמים מבפנים. כמובן זה לא מקרי, אני מקבל מהם אחוזים. ואני בכלל לא רוצה להתחיל לדבר על פרסומות לתחבושות הגיניות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה רעיון מתוק! פשוט נפלא שיש עדיין נאיביות כזאת בעולמנו. מטרת המחקר בתעשיה היא להשיג יתרון למוצרי החברה המפתחת יחסית למוצרי המתחרים. היתרון צריך להניב הכנסות שיצדיקו את ההשקעה בפיתוח. להלן דוגמא למימוש הצעתך: חברת "קרן הצבי" תפתח בעלות עצומה תרופה חדשה, תפרסם את הנוסחאות ותהליכי היצור לטובת האנושות כולה, בלא שום הגנה של פטנט. חברת טבע תשתמש בידע זה כדי ליצר את התרופה. כמובן, מאחר שחברת טבע פתורה מעלויות הפיתוח, התרופה שלה תהיה זולה מהתרופה של קרן הצבי. קרן הצבי לא תמכור את התרופה שלה, לא תוכל להחזיר הלוואות שלקחה לצורך מימון המחקר, איש לא ישקיע בחברה זו, ובסופו של דבר תחדל להתקיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השקעות עצומות בפיתוח יש גם במוצרים שהם לא פטנטביליים, והעתקות של מוצרים (ותרופות בפרט) יש גם במוצרים שהם פטנטביליים. אני לא מבין למה צריך מנגנון אחד להגן על השקעות במוצרים פטנטבילים ומנגנונים שונים בשביל להגן על השקעות במוצרים לא פטנטיבילים. התוצאה היא שכל שטות הופכת לפטנט. בדיוק על זה היתה הכתבה. הפתרון שהצעתי מפריד בין הגנה מפני העתקות לבין עידוד המצאות. חברת קרן הצבי יכולה וצריכה להשתמש בדיוק באותם כלים שאוסם משתמשת בהם כדי למנוע העתקה של עוגת הבית בטעם אגוזים. ייתכן מאד שלעודד המצאות זה חשוב, אבל לא קיימת שום הצדקה לתת לקרן הצבי בלעדיות על התרופה. אגב, חברות לא מפרסמות את תהליכי הייצור של המוצר במסגרת הפטנט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכלים הם סודות תעשייתיים - או, בעברית, לדאוג שאף אחד אחר לא ידע איך לעשות את מה שהם עושים. קוקה-קולה עובדים ככה כבר מאה שנים. זה לא בדיוק לטובת האנושות אם אף אחד חוץ מחברה X לא יודע איך מייצרים את התרופה נגד איידס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא כל פטנט ניתן להגנה כזאת. אם המצאתי מכשיר שמאיר את כל רמת-גן במחיר של נורה אחת, אולי למתחרים יהיה קל לפתוח אותו ולגלות את הקסם (איש קטן שמדווש ללא הרף - פטנט בתהליכי רישום במאה עשרים ושבע מדינות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לא יכול לרשום על זה פטנט. המכשיר הומצא מזמן. וכפי שחברת החשמל העלימה אותו, היא תעלים גם את שלך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי. אתה טוען שבזכות הפטנטים לא קיימים יותר סודות תעשייתים? אני מסכים שזה לרעת האנושות אם אף אחד לא ידע איך מייצרים תרופה נגד איידס. רק שלא בטוח שמנגנון הפטנטים מבטיח את זה ואולי יש מנגנונים שעושים את זה יותר טוב. למעשה, נדמה לי שחברה שמייצרת תרופה נגד איידס תעשה כל מאמץ כדי שהפטנט יהיה מספיק עמום. ככה, אף אחד לא ידע איך בדיוק היא מייצרת את החומר הפעיל גלואורודאטאין, אבל היא תוכל לתבוע כל מי שמייצר תרופה שמכילה את אותו חומר פעיל. עם קצת מזל היא תתבע גם כל מי שמייצר תרופה שמכילה בחומר ששמו מתחיל ב"גלואו". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכלי של סודות תעשייתים קיים במקביל לכלי של פטנטים. הממציא יכול לבחור לגבי כל המצאה, מה אסטרטגיית ההגנה שלו - האם באמצעות פטנט(ים), סוד(ות) מסחרי(ים) או שילוב של שניהם. בד''כ משתמשים בפטנט על המוצר עצמו, ובסוד מסחרי על דרך הייצור שלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, אני טוען שדברים שהם בחזקת פטנט אינם מהווים סוד תעשייתי. אין פטנט על ההרכב הסודי של הקוקה-קולה, למשל. אני לא יודע כמה פעמים יצא לך להתקל בפטנטים לתרופות, אבל הם נוטים להיות מאוד מפורטים - ובהכרח הם חייבים לכלול את התרכובת הכימית המדוייקת שהם כוללים, על מגוון הואריאציות האפשריות שלה. אז נכון, אין שם הוראות מסוג "ערבב בפיפטה כמות כזו וכזו של חומר זה וזה עם חומר זה וזה בכמות כזו וכזו, חמם על אש קטנה 25 דקות והגש חם", אבל כל בעל מקצוע סביר אמור להיות מסוגל ליצור את נשוא הפטנט לפי ההוראות. לעיתים הפטנטים גם תובעים את השיטה לייצור תרכובת מסויימת - ואז גם השיטה חייבת להיות מפורטת בפטנט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב. ועדיין ייתכן שיש שיטות טובות יותר מפטנטים להשיג את אותה מטרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שכדי שהתרופה תקבל את האישור של ה FDA ההרכב הכימי שלה חייב להימסר לרשויות, כלומר גלוי לכל. במקרה זה, גם אם תהליך הייצור לא ידוע, יהיה קל יחסית להעתיק את התרופה (reverse engineering). זאת גם דוגמא נוספת לדובי למה השיטה של קוקה קולה ויצרני הבמבה לא תמיד עובדת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקריאה שניה הבנתי על מה דיברת במשפט ''הכלים הם סודות תעשייתיים''. נכון, אבל קיימים גם עוד כלים, למשל זכויות יוצרים. וגם כיום תהליך הייצור של תרופות הוא סוד תעשייתי. הפטנט נרשם על התרופה עצמה. באופן אבסורדי הפטנט מאפשר לתבוע יצרנים אחרים של תרופה דומה גם אם הם מייצרים אותן בצורה אחרת לגמרי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה "באופן אבסורדי"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 345152 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא בדיוק. קוקה־קולה היא דוגמה להגנה ע"י מותג חזק. הסוד המסחרי הוא סתם חלק מהסיפור מאחורי אותו מותג. לרוב האנשים לא ממש אכפת אם לשתות מים מוגזים עם צבע חום של יצרן זה או אחר: הזבל הוא אותו הזבל. ההצלחה של קוקה־קולה ושל חברות דומות למכור את אותם משקאות כמוצר משובח יותר מסודה היא בעזרת השם (כמו שנהג לומר בני בגין על הצלחתו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכשלון של ה"new-coke" בזמנו מוכיח שיש פה יותר מאשר מותג. הטעם מועדף על-ידי אנשים רבים - בין אם משום שהתרגלו אליו לאורך השנים, ובין אם הוא אכן יותר טוב, אין זה משנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ממש, מעבר לעובדה שפפסי הצליחה לגנוב נתח שוק מכובד, בבדיקות דאבל בליינד קוקה קולה בד''כ לא זוכה במקום הראשון בטעם, למרות שהציבור רגיל אליה יותר. העובדה שהחברה מוציאה סכומים אדירים על מכונת השיווק שלה מראה שהיא לא בונה על המוצר. באופן כללי חוש הטעם של בני האדם הוא די פרמיטיבי ומסתמך במידה רבה על הריח, לא נראה לי שזה יהיה קשה במיוחד לייצר משקה שאדם ממוצע לא יוכל להבדיל בינו לבין קולה, הבעיה היא שאתה לא תצליח למכור אותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לקולה קשורים כמה וכמה טעמים לוואי (קינלי/פאנטה, ספרייט, וכו'). New Coke היה במפורש שינוי ונתפס ככזה. אני מניח שאתה מסכים איתי שללא קשר לשאלה האם הלוגם הממוצע ברחוב יודע להבדיל בין הטעם של קולה לטעם של פפסי, הרי ששניהם אינם משקאות מאיכות גבוהה (ואפילו משווקים כמשקאות זולים יחסית). נניח שמחר בבוקר תצליח מעבדת האייל לחשוף את המרכיב הסודי ותפרסם אותו. עוד כמה חודשים יוצפו השווקים בפחיות ובקבוקי משהו-קולה. לאותו משהו-קולה אסור לקרוא קוקה-קולה (כי זהו שם רשום של חברת קוקה-קולה) ולכן זהו סתם משקה מוגז בטעם זבל, ללא קוקאין ואפילו בלי "טעם החיים". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי דווקא אכפת, וכבר עשיתי מבחני טעימה עם משקאות דומים (לדעתי הטעם של כולם חוץ מקוקה קולה הוא כמו של דיאט קולה - כלומר, חסרי טעם). אולי הטעם שלי כבר הותנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אותו כנ"ל. עוד חיזוק לכך שמדובר בטעם מותנה/נרכש: בחודשים האחרונים נגמלתי (+-) מקולה וכעת כשאני שותה קולה מדי פעם, היא הרבה פחות טעימה לי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני. זה מוזר ביותר. היום אני כמעט לא יכולה לשתות קולה (ודי הייתי מכורה לה זמן רב). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לשמחתי או לצערי עוד לא הגעתי לכך. כמו כן אני גם לא מסוגל להמנע מהתחושה שלהזמין מים מינרליים לשתות במסעדה זה בזבוז כסף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להזמין קולה במסעדה זה בזבוז כסף גדול לא פחות. (אני דווקא מוצא שאחרי שנגמלתי מקולה אני נהנה ממנה יותר כשכבר יוצא לי לשתות אותה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לעולם לא מזמינה מים מינרליים. לימונדה או מיץ כבר לא טוב? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לימונדה זה איכסה ומיץ (תפוזים) אני מוכן לשתות רק מסונן. נא לשמור את הבדיחות לעצמכם, אני יודע איפה אתם גרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אשמור בשמחה את הבדיחות לעצמי, אם תספר לי אותן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר בגיל 4 אתה קורא ב"אייל"? ילד מוכשר! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבא שלי יותר גדול מאבא שלך והוא יבוא וירביץ לך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל לי יש אח בצבא! (כשקוראים לאחי הקטן למילואים) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקשר למיץ מסונן, יחד עם אשתי אתם אולי כבר פלח שוק! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאשתך כבר יצא להכנס למסעדה, לבקש מיץ מסונן, להענות ב-"מצטערים, אין לנו מסננת" ואז לשלוף את המסננת שהיא הביאה מהבית בקריאת "אה-הא!" ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(-: אנחנו לא הטיפוס, לצערי... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן מוסד הפטנטים, כפי שהוא קיים היום, הוא מיושן ובעל חסרונות רבים. עם זאת, עצם קיומו חיוני להמשך התקדמות המו"פ. לא מן הנמנע שאפשר וצריך לעדכן אותו, אולם ודאי לא לבטלו. היו כאן כמה הצעות שיכולות להיות חשובות: 1. זמן הגנה שונה בין תחום לתחום (ארוך לתרופות, קצר לתוכנות) 2. זמן הגנה שונה בין פטנטים באותו תחום, לפי מידת החידוש 3. פיתוח מוסד ה Provisional Patent האמריקאי, כך שעל פטנט שהוא רעיון בלבד לא ניתן יהיה להגיש פטנט מלא, אלא רק Provisional, ותוך תקופה קצובה (נניח שנה) חייבים להראות אבטיפוס עובד כדי לקבל פטנט מלא. 4. הנגשת מוסד הפטנטים לממציא הקטן ע"י פישוט השפה הנהוגה והוזלת עלויות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מבין למה הוא ''חיוני'' ולמה אי אפשר להחליף אותו בשיטות אחרות שישיגו את אותה מטרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. לא חייבים להציע שיטה אחרת לחלוטין, אם ניתן לעדכן ולשפר את הקיים. זה שיש כמה חסרונות ידועים אומר שצריך לתקן אותם, לא לעשות מהפכה שלמה. ב. אם יש לך רעיון אחר (עובד) - תציע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. להציע תמיד אפשר. צריך לזכור שפטנטים הם כלי ולא מטרה בפני עצמה וייתכן שיש כלים מוצלחים יותר. אני מסכים שמהפכות זה דבר יקר וכואב, ויכול להיות שאפילו אם יש כלי יותר טוב (ואף אחד לא מבטיח שיש), לא משתלם ליישם אותו. ב. קודם כל, הצעתי רעיון. הוא עובד באקדמיה. שנית, פרוייקט מיפוי הגנום האנושי עלה מיליארדי דולרים והוא התבצע ללא הגנה של פטנטים ובצורה פתוחה לגמרי. זה מעניין, מכיוון שבין היתר גם חברות תרופות מימנו את המחקר הזה למרות שהן לא יכלו לרשום פטנט על התוצאות שלו. והנה משהו קטן שגיגלתי. מדובר על קבוצה שטוענת שמחקר פתוח יכול להועיל דווקא בתחום פיתוח התרופות - תחום שנחשב דוגמא קלאסית לכך שפטנטים הם חיוניים. http://www.scidev.net/News/index.cfm?fuseaction=read...
The group believes that innovation based on freely available knowledge can be effective not just in areas where it has established a foothold – such as genome sequence data – but also in sectors where patent protection is entirely dominant, such as drug development. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב. אקדמיה זו לא תעשיה. לאקדמיה יש מקורות מימון שונים לחלוטין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים. אז? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז מה הרבותא בכך שהוא עובד באקדמיה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהשוואה לרעיונות שנכשלו או לרעיונות שמעולם לא נוסו, זה בהחלט רבותא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא פרוייקט הגן האנושי קשור לקבוצה גדולה של פטנטים נבזיים, אשר עד היום מעכבים את המחקר הביולוגי: פטנטים על השימוש ברצפי DNA מהגנום האנושי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע. פטנטים אמורים לקדם את המחקר. הם מעכבים אותו? עוד סיבה לנסות למצוא חלופות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כיום האוניברסיטאות מרוויחות לא מעט כסף מניצול מסחרי של מחקר שנעשה בהן. לפני כשנה התגלגלה אלי בטעות מצגת משרד האוצר המדברת על כך שהממשלה רוצה לעודד מימון האוניברסיטאות באמצעים דומים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זמן פיתוחה של תרופה יכול להיות מסדר גודל של 10 שנים ויותר. לכן זמן של 20 שנים לפטנט אכן נותן למפתח יתרון סביר ואורך נשימה עד למוצר הבא. אולם עבור חלק גדול מהפטנטים בתחום התוכנה משך הזמן המקביל קצר בהרבה. גם עלויות הפיתוח קטנות בהרבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתרופות העסק טיפה שונה, ההגנה מתקבלת מרגע שהתרופה נכנסת לשוק, לא מתחילת הפיתוח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא מדוייק. התיקון המדובר בחוק הפטנטים קיים רק משנת 1998. לפי התיקון, ניתן לקבל הארכה של תוקף הפטנט עבור מוצרים תרופתיים, אם מגישים את הבקשה תוך שישים יום מקבלת האישור לשיווק מסחרי של המוצר. ההארכה היא לכל היותר ל-5 שנים מעבר ל-20 השנים הרגילות, ולעיתים פחות מכך (בהתאם לתנאים מסויימים). עוד קצת מידע בנושא אפשר למצוא כאן, למשל: http://www.patents.co.il/artsum19.html |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(לא זוכר אם האתר דורש רישום) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסתבר שבארה"ב ניתן (לנסות) לרשום פטנט ממש על כל דבר... לפני כשנה הוגשה בקשת פטנט על עלילה בדיונית. הממציא (Andrew Knight) "המציא" סכמה של תסריט מסוים (להלן, אדם ביקש לא לזכור פרק זמן מסוים. הוא מגלה שאבד לו פרק זמן זה מחייו, ומנסה להשיג את הזיכרונות האבודים). בנוסף לתסריט הזה, הוא הגיש לפחות עוד שלושה תסריטים נוספים. אם הפטנטים יתקבלו, הוליווד תאלץ לשלם תמלוגים על כל סרט שמזכיר במידה קלושה רעיונות מתוך סדרת הסכמות לתסריטים שהוא הגיש. כשקראתי את בקשת הפטנט הזו, עלו לי לראש כמה סרטים הוליוודיים, שהיו נאלצים לשלם תמלוגים אם מכיוון שהם מכילים אלמנטים דומים. למשל צ'ק פתוח (http://imdb.com/title/tt0338337/). אז האם קיומם של סרטים בעלי אלמנטים דומים מהווה "ידע קודם" שדינו לפסול את בקשות הפטנט הללו? בתיאוריה כן, מעשית כבר לא בטוח... משעשע לקרוא את התפלפלויותיו השונות של הנ"ל בנושא חוקי הפטנטים, ומדוע לדעתו ראוי שהם יגנו על פטנטים "אומנותיים" כאלו. קישור לבקשת הפטנט: http://pat2pdf.org/pat2pdf/foo.pl?number=20050244804 ועוד כתבה בנושא: http://www.emediawire.com/releases/2005/11/emw303435... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דרך-אגב, בקשת הפטנט הנ"ל נחשפה לעיון הציבור רק בשבוע שעבר, מכיוון שבארה"ב קיימת תקופת חסיון של 18 חודש מתאריך ההגשה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאחר והסרט ''צ'ק פתוח'' מבוסס (בחופשיות מה) על סיפור קצר של פיליפ ק. דיק, אני לא מאמין שאפשר לרשום פטנט על קו העלילה שלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאן אולי יש לנו הגנה של הכלל הידוע בספרות שאומר שכל סיפור שרק תכתוב, כבר תגלה שמישהו חשב על הרעיון לפנייך. לכן אפשר יהיה לנפץ כל פטנט עם הוכחה שקו העלילה כבר היה שייך לרשות הציבור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או בקיצור: "פילים עגומים" | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש הגנה קדומה יותר, לכל הפטנטים ''אין חדש תחת השמש''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מזכיר לי אנקדוטה שמספרים על מארק טווין. הוא נכח בדרשה של כומר ידוע בדרום ארה"ב. לאחר הנאום פנה אליו הכומר, ושאל את דעתו כסופר על הנאום שלו. טווין אמר שהוא נהנה, אך יש לו ספר בבית בו מופיעות כל מילות הנאום. הכומר נעלב וביקש מטווין לשלוח לו את הספר, ואכן לאחר כשבועיים הגיע אליו מילון בדואר. דרך אגב - מדוע שישראל, כמדינת העם היהודי, לא תדרוש תמלוגים על הספר הנפוץ ביותר בעולם? (וכן על נגזרותיו...) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שבעים שנה אחרי מות המחברים, אין תמלוגים. וניטשה בעצמו כבר מת מזמן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפני כמה שנים היה משפט מעניין לגבי זכויות יוצרים על ספר שהוכתב לכותבת מילה במילה על ידי האל, לפחות לפי עדות הכותבת. כמדומני שבית המשפט פסק שמכיון שהכותבת סידרה את הפרקים ונתנה כותרות הרי שיש לה זכויות יוצרים על הספר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נשמע מדליק. על מה אתה מדבר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דוד אלטביסטה מאוד עזר: http://www.law.ua.edu/lawreview/silversmith522.htm
A. Can Divine Works Be Copyrighted? The first question is whether “divine” works may be copyrighted at all. Not surprisingly, the case law has permitted some groups to use the ideas of religious groups without violating copyright laws, but courts prohibit the duplication of copyrighted expressions of those ideas. In Urantia Foundation v. Maaherra,98 the defendant prepared a study aid containing the entire text of the Urantia Book.99 The “words in the Book were ‘authored’ by non-human spiritual beings described in terms such as the Divine Counselor.” 100 “The Chief of the Corps of Superuniverse Personalities, and the Chief of the Archangels of Nebadon. These spiritual entities are thought to have delivered the teachings, that were eventually assembled in the Book.”101 Several human beings, who anointed themselves the Contact Commission, began to pose specific questions to spiritual beings. These questions and their respective answers became the Urantia Book.102 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
...אז זה לא בדיוק אלוהים, אלא ''ישויות רוחניות''. ובעצם נראה לי מוזר שנטפלו דווקא ליורנטיה הזאת, כי למשל יש אחד מתקשר כבר שנים עם איזה לזאריס כלשהו, גם כן ישות רוחנית (נדמה לי שהוא היה רופא של אחד הפרעונים, אבל ייתכן שאני מבלבלת), שעושה הון עתק מקלטות שהוא מפיץ בעולם. ויש עוד כל מיני יועצים, כולל טיפוס בשם יהוידע שמוצא גלגולים קודמים ועוד כהנה וכהנה. צריך להודות שהישויות האלה נשמעות אלטרואיסטיות להפליא, כי הן משאירות תמיד את כל הבוכטה למתוקשרים שלהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדיון הזה, ביייחוד בעניין תוכנה, מזכיר לי את הביזיון האמיתי שיש לבטלו - חוקי זכויות היוצרים. אם בטהובן ושייקספיר הסתדרו בלעדיהם, גם חיים צינוביץ יכול. ואגב, גם שם המרוויחים הם תאגידים גדולים ולא היוצרים עצמם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דיון 6063. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(אופס) דיון 3063 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 346215 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה, יש לי TIFF ולא התחשבתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל הכבוד על ההשקעה. מאמר מצויין, נקודה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סיפור אמיתי ששמעתי בעבר ושכחתי. ולשמחתי, שמעתי אותו מחדש היום. מעשה בחברת תוכנה ישראלית קטנטנה (5 מתכנתים). החברה מנוהלת ע"י אביו של בחור ששירת איתי ביחידה, ומכאן הגיע אליי הסיפור. החברה מפתחת איזשהי תוכנה קטנה ולא מעניינת לשוק הביטוח. אחד מקיצורי הדרך באותה תוכנה היה CTRL-K-K. לפני כמה שנים, המנהל (להלן, גיבור הסיפור) גילה שאין פטנט על "קיצור דרך בעזרת CTRL ומקש כפול", ומיד הוציא על כך פטנט. בצירוף מקרים מדהים, התברר ש Word גם היא משתמשת ב CTRL ומקש כפול כקיצור דרך לאיזשהי פעולה. מיד הוא שלח מכתב למיקרוסופט שדורש להפסיק את השימוש בפטנט או לשלם לו תמלוגים. המכתב שמיקרוסופט שלחו בתגובה ממוסגר ותלוי במשרד של גיבור הסיפור. המכתב כולל 3 חלקים: 1. רשימה ארוכה מאד של משרדי עורכי דין (לא שמות של עורכי דין, אלא של משרדים בלבד), המשתרעת על פני מספר שורות. כל הרשימה הזו מופיעה בשדה "מאת". 2. גוף המכתב הוא למעשה "אמא שלך זונה", רק בניסוח משפטי. אם אתם חובבי אנדרסטייטמנט, אפשר להגיד שעורכי הדין דחו את הדרישה של החברה הישראלית. 3. הסיומת של המכתב היא החלק המשמח ביותר: "I can asure you, sir, that your reply for this letter is unnecessary."
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סיפור מקסים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאנשי Emacas: לא נראה לי שהוא ראוי ליותר מאשר Ctrl-X-K-Ret למישהו יש את מספר הפטנט? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ידוע לי מספר הפטנט. החלק המעניין בסיפור הוא לא הפטנט, אלא המכתב של מיקרוסופט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש סיכוי שנראה את הנוסח המלא של המכתב של מיקרוסופט (מינוס פרטים מזהים וכד')? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סיכוי קטן. אבל אני אשלח מישהו לגשש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסכם בין משרד הפטנטים האמריקאי עם ספקי קוד פתוח. Ynet: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3199222,00.h... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכשיר ה-BlackBerry הוא טלפון סלולרי עם אפשרות לקבל ולשלוח דוא"ל, לגלוש ברשת וכדומה. המכשיר הומצא ע"י חברת RIM הקנדית, והחל להימכר לקראת סוף שנות התשעים. החל משנת 2001 הוא נתמך גם ברשתות בארה"ב. שם הוא הפך להיות להיט בקרב הפקידות הבכירה בממשל, הקונגרס האמריקאי, מנהלים הבכירים, עורכי-דין וכן הלאה. מיליונים משתמשים בו באופן קבוע עד-כדי כך שהוא הפך לתופעה חברתית, בדומה ל-iPod. בדומה ל-iPod, גם כאן ההצלחה גררה תביעת פטנטים. חברה אנונימית בשם NTP החליטה לתבוע את RIM על הפרות פטנט לכאורה. תביעת הפטנטים התנהלה בבית המשפט הפדראלי לפטנטים, ובסיומה, באופן מפתיע (ולמה מפתיע – בהמשך) במרץ 2005 היא זכתה בתביעת הפטנטים שלה. לפני כמה שבועות בית המשפט הגבוה סרב לשמוע את ערעורה של חברת RIM, ונכון להיום חברת RIM תאלץ לשלם יותר מחצי מיליארד דולר, או לחלופין להפסיק את פעילות רשת ה-BlackBerry בארה"ב. האפשרות ש-RIM תאלץ להפסיק את השירות גרם למשרד המשפטים האמריקאי להוציא באופן חריג הודעה שהשירות חשוב לביטחון הלאומי עקב כמות המשתמשים הגדולה בממשל הפדראלי. עד כאן, הסיפור נשמע כמו תביעת פטנטים סטנדרטית, של ממציא קטן שתובע את החברה הגדולה וכנגד הסיכויים מצליח להוכיח את צדקתו בבית המשפט. אבל כאן נכנסים הפרטים המעניינים. ראשית, חברת NTP היא לא סתם חברה אנונימית. היא חברה ווירטואלית. ל-NTP אין שום מוצר, ולעולם לא יהיה ל-NTP שום מוצר. הדבר היחידי שיש לה הוא מספר פטנטים כוללניים בתחום משלוח דוא"ל ברשת אלחוטית. הפטנטים שלה הוגשו ב-1991, כאשר השימוש בדוא"ל בדיוק החל להיות מעט נפוץ. חברת RIM התייחסה ל-NTP כאל טרול פטנטים, ולכן החליטה שלא להגיע עם NTP להסדר תמלוגים, אלא ללכת לבית המשפט ולהוכיח שהפטנטים של NTP הם טריוויאליים וחסרי זכות-קיום עקב התעלמות מידע-קודם. היא הצליחה לאתר מנכ"ל של חברה בשם TeckNow, שעוד ב-1987 היה לה מוצר (קיים ופועל) שמסוגל להעביר דוא"ל ברשת אלחוטית. למעשה, בעקבות תחילת המשפט משרד הפטנטים האמריקאי החל לבדוק מחדש את הפטנטים של NTP, וכבר פסל חלקים מהם. אולם זה לא הפריע לבית המשפט הפדראלי לפטנטים לפסוק לטובת NTP, ולבית המשפט העליון לסרב לדון בערעורה של RIM. מעבר לכך, בית המשפט הפדראלי פסק על הפסקת פעילות רשת ה-BlackBerry אם RIM לא תגיע תשלם תמלוגים ל-NTP. הסאגה השלמה מוצגת כאן http://www.globetechnology.com/servlet/story/RTGAM.2... (ותודה ל-/.) מעבר לכך שהפטנט של NTP הוא כוללני וצריך להיפסל על-בסיס "ידע קודם", נשאלת השאלה האם קונספט יכול לקבל פטנט גם אם הממציא שלו לא מסוגל לבנות מערכת עובדת. אם משרד הפטנטים האמריקאי היה פועל כפי שטל כהן הציע, והיה מחייב אב-טיפוס פועל בכדי לתת פטנט, הרבה פטנטים בעייתיים לא היו מגיעים לעולם. זה לא רק הפטנט של NTP, או "שידור מידע חושי", אלא גם שרשרת הפטנטים של למלסון ואלפי פטנטים שלא קידמו את הכלכלה האמריקאית אף לא באינטש אחד לרפואה. הפטנט של NTP ייפסל ככל הנראה ע"י משרד הפטנטים האמריקאי על-בסיס "ידע קודם". בעקבות זאת, NTP תערער והעניין ייגרר במשרד הפטנטים האמריקאי ובבתי המשפט עוד מספר שנים. בזמן הזה, RIM או שתשלם תמלוגים (לא מוצדקים ככל הנראה), או שתאלץ להפסיק את פעולה השרת שלה. אולי זה מה שהיא צריכה לעשות, ובכך תאלץ את מערכת הפטנטים האמריקאית להקדים את הרפורמה שכולם מסכימים שחייבת לבוא מתישהו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך הצליחו בחברת RIM לעבור את כל מסכת הדיונים בבית המשפט, והיו הרבה מאוד, מבלי להוכיח שהפטנט אינו בר תוקף? אם אתה צודק שהיו הוכחות שהמציאו את זה לפניהם, למה לא הצליחו להוכיח זאת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגדול הם הפסידו את המשפט עקב טעות משפטית פטאלית. במשפט עורכי הדין של RIM החליטו לא סתם להביא הוכחות כתובות לכך שהמכשיר של TeckNow פעל, אלא לעשות הדגמה חיה של המכשיר באולם המשפט. הטעות הגורלית שלהם היתה שהם עדכנו את התוכנה כדי להראות שהמכשיר עובד, ובעקבות זאת השופט הורה למושבעים להתעלם לחלוטין מההדגמה. כך האס ש-RIM נפסל כראיה, ומכיוון שהמושבעים הורו להתעלם מכך, הם התעלמו מהידע הקודם ופסקו לטובת NTP. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז הבעיה איננה פטנטים אלא טפשותם של עורכי דין. ובערעור הם לא יכלו להביא ראיות חדשות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בית המשפט העליון לא הסכים לשמוע את הערעור. להבדיל מבית המשפט העליון בישראל, לבית המשפט העליון בארה"ב יש את הפריווילגיה לבחור אילו מקרים הוא רוצה לדון בהם ואילו לא. במקרה זה, בדומה לרוב (כל?) הערעורים על תביעות פטנטים, בית המשפט בחר שלא לדון בערעור. די משעשע, לא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בית המשפט העליון בארה''ב הינה ערכאה נוספת מעל בית משפט לערעורים. יש להם בית משפט מיוחד לערעורים בפטנטים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עדיין, בית המשפט העליון מוסמך לדון בערעורים על החלטות ה-Federal Circuit, אם מתחשק לו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(ולפי מה שנכתב ב-Globe Technology, הם אכן פיטרו את עורכי הדין שלהם לאחר ההפסד במשפט.) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קצת מוזר ש- NTP רשמו את הפטנט באוויר, אבל כדי להוכיח שהיה ידע קודם צריך להציג מוצר עובד. לא מספיק שחברת TeckNow הפיצה ברבים את הרעיון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"במשפט עורכי הדין של RIM החליטו לא סתם להביא הוכחות כתובות לכך שהמכשיר של TeckNow פעל, אלא לעשות הדגמה חיה של המכשיר באולם המשפט." בקיצור, לא היה צורך להציג מוצר עובד. הם החליטו לרמות (או שהם שלומיאלים בצורה מדהימה) והמושבעים דפקו אותם בגלל זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה קצת מזכיר את הסיפור של SCO ולינוקס. מישהו יודע איפה זה עומד כרגע? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"בכל העולם משתמשים במי האגם הזה כדי לגרום לג'ינסים להיראות משופשפים" (טוב, זה לא מדויק - משתמשים באנזים שנמצא לראשונה במי האגם, קניה לא השקיע בו דבר, ולא מפסידה דבר מהשימוש בו. אבל למה להיכנס לדקויות) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מעט יותר מסובך. לפי הכתבה, החברה המסחרית (ג'יננקור) רשמה פטנט על האורגניזם הטבעי שנמצא במי האגם. היא לא הינדסה חומר חדש, וזכותה על האורגניזם פטנט מתמצה בכך שהיא קנתה דגימה שלו מסקר שנערך באגם. זכותה של קניה לקבל תמלוגים על השימוש באורגניזם שנמצא בתחומה גדול לאין שיעור מזכותה של חברה אמריקאית לרשום פטנט על מיקרו-אורגזניזם טבעי. לדעתי אין לשום חברה שום זכות לרשום אף לא בדל פטנט אחד על חומרים טבעיים, בעוד הזכות לקבל כסף או תמורה אחרת על מכירת צמחים, בעלי-חיים ומיקרו-אורגניזמים, או תוצרים שלהם, קיימת אלפי שנים, עוד לפני המצאת הכסף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חברה אמריקאית מרושעת שהשקיעה בפיתוח ושיווק האנזים כבר מקבלת עליו תמלוגים, או תשלום. תודה על התיקון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צ''ל ''שהשקיעה בשיווק ורישום פטנט'', כי האוניברסיטה השקיעה יותר במחקר ובפיתוח מאשר החברה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם כל הכבוד לרעיון ולמחקר בסיסי, הרבה מאוד משאבים מושקעים דווקא בשלב הפיכתו למוצר על המדף[*]. אם אוניברסיטה החליטה שזה לא העסק שלה, בזה היא לא מוכשרת, ומכרה את הזכויות לחברה מסחרית, מי אנו שנלין. [*] במקרה הטוב, עוד תגלה את העובדה הזו על בשרך :-) בהצלחה עם הסטרטאפ! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך אפשר לרשום פטנט על אורגניזם טבעי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלה מצויינת. זאת היתה אחת הסיבות שהביאו אותי לכתוב את המאמר הזה מלכתחליה. כמה דפוקה צריכה להיות מערכת הפטנטים אם היא מאפשרת לרשום פטנטים על אורגניזם טבעי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת דפוקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא רוצה לקלקל את החגיגה, אבל זה לא בדיוק עובד ככה. הפטנט איננו על המוצר הטבעי, אלא על השימוש שלו למטרה מסויימת. אם מישהו מוצא דרך להגיע לירח בעזרת קולורבי שחומם באופן מיוחד, המערכת המרושעת מעוניינת לאפשר לו לפטנט את המצאתו על אף העובדה שקולורבי אינו (כשלעצמו) המצאה גאונית אלא סתם צמח טבעי. אם רוצים לתקוף את עצם התועלת שבמושג "פטנט", בבקשה. אבל לדרוש שאסור יהיה להגיש פטנט על שימוש מקורי באובייקט המשמש בטבע למטרה אחרת לגמרי, זו דרישה תמוהה בעיני. אם מישהו מגלה חלבון המועיל בטיפול בסכרת, מדוע זה משנה אם החלבון נמצא במקרה גם ברוק של איזו לטאה1, או שהוא חלבון טבעי שעבר שינוי בארבע חומצות-אמינו, או שהוא פפטיד מלאכותי לגמרי? (יש, כמובן, הבדל בסוג הפטנט שאפשר להשיג במקרים כאלה - אם מתעניינים מאוד אפשר לקרוא על composition of matter ועל utility בחוקי פטנטים). 1 סתם דוגמה, כן? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתיאוריה אתה צודק. עפ"י חוקי הפטנטים מותר לפטנט "שימוש בחומר X למטרה Y", גם אם X הוא חומר טבעי. אבל במציאות יש לא מעט פטנטים על מיקרו-אורגניזמים לייצור חומר X. דוגמאות? תגובה 352042. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי. מה רע בפטנט על תהליך ייצור מקורי? זה לא שימושי? לא חדש? מובן-מאליו? גם לא לגמרי הבנתי את הקשר ל"כמה דפוקה יכולה להיות המערכת". שנינו מסכימים שאי-אפשר להוציא פטנט על חסה ולדרוש תמלוגים מכל מי שמכין סלט. אז מה הבעייה? (במילים אחרות, נוסף על שלוש הדרישות המקובלות מפטנט - שימושי, חדש, לא מובן-מאליו - מה היית מוסיף? לא-מסתמך-בעיקר-על-חומר-טבעי? למה?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שנינו מסכימים ש"שימוש בחומר X למטרה Y" פטנטבילי, גם אם "חומר X" הוא חומר טבעי. אבל אני לא מסכים שצריך לפטנט את "הפקת חומר X ממיקרואורגניזם Y באמצעות תהליך ייצור Z". והבעיה שלי היא עם דרישת החדשנות. הסכמנו ש"חומר X" בפני אינו פטנטבילי¹. הסכמנו כי "מיקרואורגניזם טבעי Y" אינו פטנטבילי². מה נשאר? "תהליך ייצור Z"? מן הסתם אלו אותם תהליכים היידועים כבר שנים ומשתמשים בהם במעבדות ברחבי העולם. כלומר "תהליך ייצור Z" בפני עצמו אינו חדשני. אז הפטנט הוא על ההתאמה של תהליך הייצור לאורגניזם הספציפי והחומר הספציפי? מה החדשנות בזה? אם הייתי נותן לסטודנט בוגר תואר ראשון/שני במיקרובילוגיה את המשימה לייצר לי את החומר, האם כעבור שנה, לאחר שהיה מנסה אי אילו שיטות מקובלות בתעשיה, הוא היה מצליח? אם כן, אזי "בעל מלאכה סביר במקצוע" יכול לפתור את הבעיה ואין כאן חדשנות במידה המצדיקה מתן פטנט. אחרת, הפטנט צריך להנתן על "תהליך ייצור Z", ולא לכסות את "הפקת חומר X ממיקרואורגניזם Y". [*] במציאות יש פטנטים כאלו, גם אם שנינו מסכימים שאי אפשר להוציא פטנט על חסה, אורז בסמתי, חיטת Nap Hal או החזיר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אם כן, אזי "בעל מלאכה סביר במקצוע" יכול לפתור את הבעיה ואין כאן חדשנות במידה המצדיקה מתן פטנט." אתה יודע שזה כך, או שאתה מנחש? אם זה כך, אתה צודק והפטנט לא ראוי - והוא לא ראוי *על-פי דיני הפטנטים*, לא בגלל משהו שדפוק בהם. אולי זה לא כך? אולי זה לא כל-כך מובן מאליו שאפשר בכלל להפיק את X מ-Y? בכל אופן, אני מבין שאין לך בעייה עם הדרישות של ארגוני הפטנטים, אתה רק טוען שבמקרה ספציפי (או מספר מקרים ספציפיים) הצליחו לבלבל את הבוחן שיחשוב שמשהו איננו קל ופשוט, כשהוא כן כזה. בסדר, מסתמא זה קורה פה ושם, מה בין זה לבין "כמה דפוקה צריכה להיות מערכת הפטנטים אם היא מאפשרת לרשום פטנטים על אורגניזם טבעי?" או "לדעתי אין לשום חברה שום זכות לרשום אף לא בדל פטנט אחד על חומרים טבעיים"? Exenatide (החלבון ההוא שהזכרתי, שבודד מרוק של לטאה ארסית) הוא "בדל פטנט" שכזה? אני רוצה להבהיר: אני משוכנע שמערכת הפטנטים הקיימת רחוקה מרחק רב מלהיות מושלמת, או אפילו טובה מאוד. אך נראה לי שהטענות הגורפות שהעלית יכולות להתפרש (אולי לא כהלכה) כביקורת חריפה על עצם האפשרות לפטנט דברים מסויימים כשברור שלא צריך לאפשר זאת. הכותרת של הפתיל הזה היא דוגמה טובה לעיקום כזה של המציאות; קל ללעוג למערכת מטופשת שמאפשרת לסוחרים ממולחים להתעשר מאוויר על חשבון עניי העולם. רציתי רק לציין שהתמונה קצת יותר מורכבת. [*] אני לא מכיר את המקרה של חיטת Nap Hal או אורז בסמטי, אך מקריאה חפוזה בגוגל עולה ש(שוב) זה לא כל כך פשוט. הפטנטים אינם סתם על החומר עצמו, אלא על שיטות הפקה ושימושים שונים. ייתכן מאוד שאלו פטנטים שלא היו צריכים להיות מאושרים, אין לי מושג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת שדווקא יש תרופה חדשנית לסוכרת שלמיטב זכרוני מבוססת על חלבון שנמצא ברוק של לטאה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן: FDA OKs Lizard Spit Drug for Diabetes | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אהמ. תגובה 376700 (לא באמת חשבת שזה היה מקרי...?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אנחנו מאשרים פטנטים על רעיונות ברמה מופשטת ולא חכמה, שהביאה רק לצרות." מותר ליכתוב שרמת סוכר גבוהה קשורה לסכרת או שתפוחים נופלים בגלל כוח המשיכה, אבל אסור לכתוב שרמה גבוהה של הומוסיסטין קשורה לחוסר ויטמין B12 ולכן רופאים יכולים לבדוק רמת הומוסיסטין כדי לרשום ללקוח ויטמינים. על זה צריך לשלם לחברה שרשמה את הפטנט. חברות אחרות רשמו פטנט על שיטות לשכירת כ"א, סוכני דלא ניידי על שיטות מכירת בתים, ואתלטים על סגנונות של זריקת כדור. האם זה אומר שאי אפשר לכתוב סיפור על דינוזאורים בליי לעבור על הפטנט של קרייטון, שכולל תאור מס. 13 של התנהגות דינוזאורית: "דינוזאור תוקף אנשים ודינוזאורים אחרים." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן הבאה לאבסורד של זכות הקניין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אוהב במיוחד בקשת פטנט שנתקלתי בה, בה תובעים המבקשים, אם לצטט מזכרון, שיטה לבדיקה אם חומר כלשהו יעיל כנגד בעיה X1, הכוללת מתן החומר הנבדק לחולה שסובל מבעיה X, ובדיקה האם חל שיפור אצל החולה. ברצינות. עד כמה שאני זוכר, זה אושר בארה"ב, ועדיין בבחינה בארץ. לזכות ישראל (וכמעט כל מדינה מחוץ לארה"ב) יאמר שכאן אסור לרשום "שיטה לטיפול בבני אדם". אם כי, כמובן, יש דרכים לעקוף את זה. 1 כאן נקבו בשם של בעיה מסויימת |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חברת המוסיקה אפל (ששייכת לחברי ושאירי הביטלס) תובעת את אפל מחשבים על הפרת הסכם משנת 1991. עפ"י ההסכם, אפל מחשבים יכולה להישתמש בלוגו התפוח הנגוס רק בתחום המחשבים ולא בתעשית המוסיקה. חברת אפל דורשת מאפל מחשבים להפסיק להשתמש בלוגו בפירסומות ל iPOD ובתוכנה להורדה וקניית שירים iTune. אפל מסרבת לאפשר לאפל למכור גירסה דיגיטלית של שירי הביטלס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 343007. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא ממש קשור, כי זה ויכוח מתחום סימני המסחר (trademarks) ולא מתחום הפטנטים. הם קרובים, אבל שונים מאוד זה מזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אולי זה יותר מתאים. המו"ל של המלחין ג'ון קייג' תבע את מייק באט ששם ערוץ בלי מוסיקה באלבומו גרפיטי קלסי. באט שילם 100000 פאונד. ניראה לי שיש משהו בתביעה של המו"ל משום שקייג' השתמש בשתיקה כדבר אמנותי, אבל רק אם נשארים בתחום המופשט פילוסופי של הדיון המשפטי.אני חושב שהתביעה הקטנונית הזו מסוכנת בגלל שבעקבותיה אפשר יהיה לתבוע על שימוש במעבר אקורדים מיוחד (יש דבר כזה?), צרוף ייחודי של כלי נגינה, או דברים דומים. (אני מקווה שאני לא חוזר על דברים שכבר נכתבו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
*המפיק* של קייג'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
the publishers of the late US composer John Cage
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהחלט. "publisher", כאשר מדובר במוסיקאים, הוא מפיק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאשר מדובר במוזיקה קלאסית, סביר בעיני יותר ש-publisher הוא המוציא לאור של התווים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוציאו לאור את התוים של היצירה ההיא של קייג'? האם בכל פעם שאני שם דף ריק במדפסת אני מפר זכויות יוצרים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסר דאגה מליבך. זה רק כשאתה מדפיס חמשות, ומספר התיבות זהה למספר התיבות ב-4:33, כולל החלוקה לפרקים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתבקש לעבור לעברית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
4:33 או "ארבע דקות ושלושים ושלוש שניות" היא יצירה(?) מפורסמת של ג'ון קייג'. היא כוללת "33'4 דקות של שקט. וזהו. היא מזכירה את ה"מזרקה" של דושאן בכך שגם היא אומנות מודרנית ששואלת מה זה בעצם אומנות מודרנית - אבל במוזיקה ולא באומנות הפלסטית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מזכירה מאוד את המזרקה ההיא, וגם את ''הפסתרן'' (אם אינני טועה. אותה יצירה שבה הפסנתרן רק מתכונן לנגן, אבל לא מגיע לנגינה עצמה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפתיל שבו תגובה 211609. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כך, צריך להמליץ (לראשונה על דפי האייל!) על הספר בו קראתי לראשונה על ג'ון קייג'! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת? ומה זה producer? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שתי עובדות משמעותיות שנשמטו(?) מהתקציר של רב"י: מייק באט כתב ברשימת השירים שבתקליט שהערוץ השקט הולחן בשיתוף קייג'. באט הבטיח לשלם סכום 6-ספרתי לא ידוע כדי להסיר את האיום בתביעה (אשר לא נבחנה בבית המשפט). למרות שתי ההקלות - העניין עדיין תמוה ומגוחך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ושמעת על המקרה שמלחין נתבע על הפרת זכויות היוצרים של עצמו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. אבל אם הוא מכר את זכויות היוצרים שלו (למשל לתאגיד חסר-פנים שמנוהל ע"י רפובליקנים טיפשים ואכזריים) אז זה יכול לקרות.. דבר דומה קרה עם ג'ורג' מייקל וסוני, לא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משהו כזה. עכש"מ, לכל שיר יש אוטומטית שתי זכויות, ההפצה והשיר עצמו. בסוף שנות ה 1960 ג'והן פוגרטי (מלהקת קרידנס קלירוטר) מכר את זכויות ההפצה לשיר "רץ בג'ונל" לחברת פנטסי, וזו תבעה אותו ב 1994 על שיר "היש הזקן במורד הרחוב," והאשימה אותו שהוא גנב מעצמו. התביעה נדחתה אחרי שפוגרטי ניגן בגיטרה בבימה"ש והראה לשופט שמדובר בשני שירים שונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע, אי אפשר במקרה כזה לטעון שמדובר בביצוע חדש של היצירה, ואז צריך לשלם רק תמלוגים על השימוש בלחן המקורי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משרד הפטנטים האמריקאי יפעיל את תוכנית Peer to Patent שבה אנשים יוכלו להצביע על כך שבקשות פטנטים מנסות לרשום רעיונות שכבר קיימים במוצרים בשוק ורעיונות אשר אינם מתאימים להרשם כפטנטים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועכשיו: וול-מארט דורשת את הזכויות על "סמיילי". ציטוט: "תהליך ההפרטה המואץ של התרבות והשפה עלול לסמן את סופה של התרבות כפי שאנו מכירים אותה. יש הצופים כי לא ירחק היום שבו יידרשו בני אדם לשלם עבור עצם אמירתן של מילים מסוימות או ציורם של איורים שנרשמו כסימן מסחרי, וכי המגמה צפויה להתרחב גם לתחומים נוספים כמו צבעים, ושחברות המזוהות עם גוונים מסוימים - כמו קוקה קולה עם אדום ואיי.בי.אם עם כחול - יתחילו לתבוע גורמים שיעשו שימוש בצבעים אלו." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי פעם לכתוב מאמר או סיפור קצר, ובסופו להוסיף רשימה ארוכה של כל הסימנים הרשומים המורכבים מהמילים במאמר. שימוש מושכל במילים יכול להוביל ליחס של כשלושה סימנים רשומים לכל מילה. מתוך Oxford Advanced Learner's Dictionary: This dictionary includes some words which have or are asserted to have proprietary status as trade marks or otherwise. Their inclusion does not imply that they have acquired for legal purposes a non-proprietary or general significance nor any other judgement concerning their legal status.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם Adobe Acrobat reader. אני לא בטוח שזה משתלם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סוני מתכננת לאסור על מכירת משחקי פלייסטיישן 3 מיד שניה, באמצעות שינוי הסכם משתמש-הקצה שכלול בכל משחק, כך שהרוכש יקבל רק רשיון להפעיל את התוכנה על הקונסולה שלו, אבל הדיסק הפיזי שיקבל לא יחשב בבעלותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בארץ תנאי כזה מפר את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, ולכן הסכם משתמש כזה הוא בלתי חוקי. הוצאת אוקספורד ניסתה את הטריק הזה בעבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת? איך זה מפר את כבוד האדם וחירותו? יש לך במקרה מראה מקום של פסק הדין בעניין? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי מראה מקום לפסיקה בנושא, כי עד כמה שאני יודע (ו-IANAL) הנושא ברור ולכן לא הגיע מעולם לבית המשפט. חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו קובע כי אין פוגעים בקנינו של אדם. הגבלה על מכירה של דבר מה שקניתי מהווה פגיעה בקניין. שמועה אומרת שלפני לא מעט שנים, ביל גייטס שקל להוסיף תנאי דומה להסכם הרשיון. הרעיון נפל לאחר שעורכי-הדין של מיקרוסופט אמרו שזה לא יחזיק מעמד בבית המשפט (בארצות הברית). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שילמתי כסף לבנק וקיבלתי כרטיס פלסטיק. הבנק דורש ממני שלא להעביר את הכרטיס לאף אחד. האם יש כאן פגיעה בלתי-חוקתית בקנייני? אתה מניח כמובן-מאליו שהמשחָק הוא רכושו של המְשָחֵק בו. עד כמה שאני יודע זה ממש לא כך בתוכנה: יש לך רשיון שימוש בתוכנה (חלונות למשל), אך לא בעלות עליה. על פי תנאי הרישיון, אסור לך להעתיק או לשנות את התוכנה. לא נראה לי "בשמיים" לאסור עליך להעביר את הרישיון לצד ג'. בעצם, אני די בטוח שכתוב על הדיסק חלונות שלך "למכירה עם מחשב חדש בלבד". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שטויות. אני נותן את הכרטיס שלי לילדי. זה כספי! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תהיה בריא, אבל זו הפרה של תנאי השימוש בכרטיס. מזלך שאתה אלמוני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא קנית *כרטיס אשראי* מהבנק. לעומת זאת, כן קנית *רשיון* לשימוש בחלונות (או Fedorea Core). מותר לך למכור את הרשיון תחת אותן ההגבלות שבהן קנית את הרשיון. לאחר שקנית מחשב עם חלונות "למכירה עם מחשב חדש בלבד" מותר לך למכור את ה*מחשב עם חלונות* ללא הגבלה. זכות הקניין לא אוסרת על מכירה של מוצר עם הגבלות (למשל מכרתי לך רשיון לשימוש בתוכנה לשלושים יום). אם קנית ממני רשיון לשימוש בתוכנה לשלושים יום, אתה יכול כעבור יומיים למכור את הרשיון לשימוש בתוכנה ל-28 יום לצד שלישי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל יש מקרים בהם מקובל (ואני מניח שגם חוקי) לאסור על מכירה: מנוי לבריכה, למשל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ורשיון נהיגה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קנית *רישיון* לשימוש בכרטיס האשראי, והוא אישי ואינו ניתן להעברה. אני לא רואה מה ההבדל העקרוני בין הכרטיס הזה לבין הדיסק של חלונות. ומה לגבי חדר במלון? או כרטיס טיסה? או מנוי בחניון? בכל המקרים האלה רשיון השימוש הוא שמי. אגב, הכסף שבארנקך הוא בבעלותך (אני מקווה). עם זאת, אסור לך להשחית אותו (לא שאני מבין למה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קנית שירות מסויים, הכרטיס (כמו כרטיס המנוי לבריכה) הוא רק סממן של השירות הזה, שנועד לסייע לך לקבל אותו בקלות. דווקא החדר במלון הוא הדוגמא הכי מוצלחת להבהרת הנושא: אתה לא קנית את החדר, כמובן, אלא קנית שירותי לינה לפרק זמן מוגבל. אם כי, דווקא במקרה הזה, מאוד קל "למכור הלאה" את השירות שקנית. לא מזמן הייתי בחופשה באילת עם זוג נוסף, והמלון שלהם היה מוצלח יותר משלנו. בשל נסיבות מצערות, הם נאלצו לחזור מוקדם, ואנחנו "השתלטנו" להם על החדר, בלי שום בעיה מאף אחד. מנוי בחניון הוא לא פר אדם, אלא פר כלי רכב. אתה יכול לבוא מחר לחניון ולהגיד שהחלפת רכב, והם ירשו לרכב החדש להכנס, בלי קשר לזהות הנהג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאתה אומר "פר אדם", אתה מתכוון למינוטאורוס? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עקרונית, אם קניתי מוצר, מותר לי למכור אותו הלאה תחת אותם התנאים, והסכמי הרשיון לא יכולים למנוע את הזכות הזאת ממני. המאמר http://en.wikipedia.org/wiki/First-sale_doctrine מתאר כמה מקרים דומים בעבר, בהם יצרניות התוכנה טענו שהן מוכרות "רישיונות" ולא "מוצרים". ברוב המקרים בתי המשפט לא קיבלו את הטיעון הזה כשעלה לדיון, אבל יש כמובן חריגים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ג'ונתן קורבט - ג'ינג'י, תוכניתן ועורך Linux Weekly News - שם את נפשו בכפו ובילה כמה שעות בתוך אוכלוסיה צפופה של עורכי־דין המתמחים בפטנטים בכנס שנעשה בנושא. למזלינו הוא חזר משם בשלום, וגם דיווח על כך ב: ציטוט מעניין: Mark Lemley asserted a couple of times that actual copying of patented technology is only alleged in a tiny fraction of software patent suits. In other words, most litigation stems from inadvertent infringement. Michael Meurer added that there is a direct correlation between the amount of money a company spends on research and development and the likelihood that it will be sued for patent infringement. In most fields, he notes, piracy (his word) of patents is used as a substitute for research and development, so one would ordinarily see most suits leveled against companies which don't do their own R&D. In software, the companies which are innovating are the ones being sued. כלומר פטנטים על תוכנה באופן כללי מפריעים למי שבאמת מפתח.נושא קשור אחר מהזמן האחרון: מיקרוסופט משתמשת בפטנטים כדי לפגוע במתחרים. בתחום המערכות המשובצות מיקרוסופט סובלת מתחרות קשה. אחת הדרכים שבהן היא משתמשת היא איום בתביעת פטנטים. בשביל שאיום כזה יראה משמעותי יותר צריך גם לתבוע מדי פעם. ר' התביעה של מיקרוסופט נגד יצרן מכשיר הניווט TomTom. אולם זהו ככל הנראה רק קצה הקרחון של השימוש בפטנטים כאן: http://laforge.gnumonks.org/weblog/2009/02/27/#20090... עוד על הפטנטים האמורים: כשלא מצליחים להתחרות, שולפים את הפטנטים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מישהו יכול להסביר מה הסיפור עם Bilski, שמופיע בכל דיון על פטנטים בתחום התוכנה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פסק דין תקדימי בארה"ב מהשנים האחרונות: (לא ערך מוצלח במיוחד. לפחות לא בזמן כתיבת ההודעה הזו) הפסיקה הזו מתייחסת לפטנטים על דברים מופשטים (במקור: פטנט על שיטה עסקית, אולם גם תוכנה היא מופשטת באותה מידה) אתר GrokLaw הידוע בשנאתו לפטנטים ואשר לפעמים גם חוטא בכתיבה לא ממש מדוייקת כתב על כך: http://www.groklaw.net/article.php?story=20081103134... מנגד טוענים שהדרישה שההמצאה תהיה קשורה למכשיר קלה יותר מדי לעקיפה כשמדובר על תוכנה ולכן נמשיך לראות פטנטים על תוכנה.http://www.groklaw.net/article.php?story=20081105132... http://www.groklaw.net/article.php?story=20081109185... (יש למישהו הסבר מוצלח יותר?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המסקנה (פטנטים על תוכנה באופן כללי מפריעים למי שבאמת מפתח) לא בהכרח נובעת מהציטוטים. הכשל הוא ההנחה שמה שמתבטא בליטיגציות הוא עיקר ההשפעה של הפטנטים. והרי ייתכן, על-פניו, שהפטנטים מונעים באופן כה מוצלח פירטיות של טכנולוגיית תוכנה, עד שחברות בכלל לא מנסות ללכת בכיוון הזה; מה שנשאר הוא הפרת פטנטים בלתי-מכוונת, ולכן הנתבעות הן בעיקר חברות חוקרות ומפתחות. אבל אולי אם יבטלו את הגנת הפטנטים אז נראה מבול של העתקת תוכנה שיהרוס את אפשרות פיתוחה. אנלוגיה (לא באמת נחוצה, אבל מוצאת חן בעיניי ואני לא יכול להתאפק): אפשר לטעון שפסי האטה בכביש גורמים בעיקר נזק, כי רוב האפקט שלהם הוא לגרום זעזוע ואולי אף תאונות קלות לנהגים תמימים שלא שמו לב להם ונסעו מהר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנלוגיה מצויינת, כיוון שפסי האטה בכביש הם (ברובם המכריע) בריונות נטו, פגיעה ברכושם של אזרחים תמימים (ותמימים פחות) ועברה בוטה על החוק (האוסר הצבת מכשול בדרך על מנת ליצור הפרעה לתנועה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אינך מתייחס למטרתם המוצהרת, לא עשית הרבה כדי לשכנע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המסקנה הזו שגויה. הזכר בדימוי של הפטנטים לשדה מוקשים. כשאתה מפתח תוכנה, אתה לא יכול לדעת שדרכת על פטנט בזמן. יש פטנט כמעט על כל דבר. גם על דברים שטותיים. יש הפרות של פטנטים על ימין ועל שמאל. על רובן לא תובעים. רובן המוחלט הוא בגלל פיתוח מקביל. הענקת פטנט לוקחת כמה שנים. זהו בערך מחזור הפיתוח של תוכנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דוגמה שנתקלתי בה הרגע לעקיפה של פטנט: למיקרוסופט יש "פטנט על VFAT". או ליתר דיוק: על יצירה של שמות קבצים ארוכים במערכת קבצים דומה. הפטנט הזה שנוי במחלוקת אולם בינתיים הנסיונות להוכיחו כשגוי נכשלו. הנוהג של בזבוז משאבים על עקיפת פטנטים אינו חדש. זוהי רק דוגמה יותר מפורסמת ויותר חשופה. בד"כ הדברים הללו נעשים במקומות פחות גלויים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חייב לציין שלא הבנתי דבר מהקישורים שהבאת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפני יותר משש שנים חברת מחקר שוק הבינה שיש תחום שהולך להיות פופולרי: שידור תוכן דרך האינטרנט. המשפטים הבאים הם הנח בלבד שלי ולא מבוססים על עובדות. אני משאיר לקוראים לשפוט לגבי אמינותם. הם סקרו את השוק וחיפשו רעיונות. הם הבינו שסביר להניח שאת התוכן נוח לצרוך בנגנים ניידים (כדוגמת הריו, שכבר היה אז) אולם שעדיף להשתמש במחשב אישי אשר מחובר לאינטרנט כל הזמן כדי להוריד את התוכן. כך נולד פטנט US7,568,213 (בחזרה לעובדות מוצקות יותר) הם הפטנט מתייחס ל"שידור אפיזודי". כלומר שידור של חלקים (פרקים) של התוכן בנפרד, בניגוד למודל המקורי של שידור בזמנים קבועים. כשנה (או אפילו פחות) לאחר מכן החלו הפודקסטים להפוך להיות פופולריים. פודקסטים הם, מבחינה טכנית, ערוצי RSS אשר התוכן שלהם הוא קובצי שמע ו/או וידאו במקום "סתם" מלל. לפרטים נוספים: מכאן שגם הם סוג של "שידור אפיזודי" וגם הם משתמשים באותו פטנט. שימו לב שהפטנט לא הוגש ע"י חלוצת טכנולוגיה. החברה המדוברת היא חברה אלמונית בתחום. היה לה מספיק שכל, זמן וכסף לאתר טכנולוגיה שנחשבת חדשנית ולרשום עליה פטנט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפטנט הוא על הורדה אוטומטית של פרקים, תוך כדי התחשבות בגודל הזכרון הפנוי וכן הלאה. הפטנט אינו על שידור podcast-ים, כי כאמור podcast היה בגדר "ידע קודם" ב-2001. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בית המשפט אסר על מיקרוסופט לשווק את וורד בארה"ב |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממש לאחרונה (30/12/2010), רשם הפטנטים פרסם את עיקרי מדיניותו לגבי רישום פטנטים בתחום התוכנה, עליה הוחלט ברשות הפטנטים. בעיקרון, נקבע שתוכנה בפני עצמה אינה אמצאה כשירה לפטנט: "אם התהליך הנתבע בבקשה אינו אלא הצעדים שהתוכנה מבצעת, האמצאה לא תהיה כשירה לפטנט". יחד עם זאת, תוכנה שהיא חלק ממערכת יכולה להיות אמצאה כשירה לפטנט: "האמצאה נבחנת בכללותה מבלי להפריד את רכיבי התוכנה מרכיבי החומרה ומבלי להתמקד בתוכנה אלא בתרומת האמצאה ביחס לידע הקודם". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפני כמה חודשים תבעה נוקיה את אפל על הפרת פטנטים. אפל הגיבה בתביעה נגדית על הפרת פטנטים אחרים. השבוע החליטה אפל לתבוע את HTC: תגובת החברה: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהמשך לתגובת החברה: המנכל לשעבר של סאן לשעבר, ג'ונתן שוורץ, מספר קצת על הבעיות שנגרמו לו מהפטנטים: בין השאר הוא גם מזכיר בקשת פטנט יצירתית: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למי שבמקרה לא שם לב, בתחום הסלולרי יש מלחמת פטנטים של ממש. כולם תובעים את כולם. בין השאר משתדלים שם גם להתחמש בפטנטים מחברות קיימות. גוגל היא חברה צעירה יחסית (בעיקר בתחום הטלפוניה) ולכן היתה צריכה להשקיע לא מעט גם ברכישת פטנטים. היא נכשלה בניסיונה לרכוש את הפטנטים של חברת נורטל (Nortel [Wikipedia]). לאחר מכן היא קנתה את חטיבת הטלפונים הסלולריים של מוטורולה (מוטורולה מוביליטי). הסברה הנפוצה לאחר מכן היתה שגוגל רכשה את החברה כדי שיהיו לה יותר פטנטים (להגנה עצמית) או לחילופין: כדי שיהיו לה טלפונים סלולריים משל עצמה. יהונתן קלינגר העלה את הסברה שגוגל רכשה את החברה כדי להזמין תביעה מאפל או מיקרוסופט (אותן הוא מכנה במאמר "טרוליות פטנטים"). נראה שתחזיתו התקיימה, פחות או יותר. לפני כמה ימים הודיעה חברת Intellectual Voltures (סליחה, Intellectual Ventures), טרול הפטנטים המקורי1, על הגשת תביעה על הפרת פטנטים כנגד גוגל. לזכותה של גוגל יש לאמר שהיא סירבה לקנות רישיון שימוש בפטנט מהסחטן והעדיפה לחטוף תביעה (בניגוד לחברות אחרות בתחום ששילמו רישיון. בין השאר הסתבר שגוגל היא גם אחת החברות שהשקיעו בטרול הפטנטים האמור (אבל לא היחידה. תוכלו למצוא שם את אדובי, אמאזון ואפל, וזה רק מהחברות שמתחילות ב-A). אז לסיכום: גוגל תובעת את גוגל? ________ 1 אחד ממייסדי החברה הוא פיטר דטקין, שעבד לפני כן כעורך דין של אינטל, וטבע את המונח "טרול פטנטים" ככינוי גנאי לנתן מירוול, המייסד הראשי, בעת שזה תבע את אינטל (לפני ייסוד החברה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פשוט מתוק. ההתנהלות של קורפורייט אמריקה תמיד מזכירה לי את הסצנה היפהפיה מדוע לא נוכל להסתדר? מתוך "הפלישה ממאדים". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתבה על הפטנטים של נורטל לשעבר. הם ניקנו, כזכור, ע"י קבוצה של מספר חברות (אפל, EMC, מיקרוסופט, RIM, סוני-אריקסון). בהמשך החברות הללו העבירו לרשותן 2000 מתוך אותם 6000 פטנטים ועם שאר 4000 הפטנטים הם (כל החברות הנ"ל למעט EMC) יסדו חברה בשם Rockstar. כך נוצר טרול פטנטים שלא כבול לכל מיני מגבלות של החברות הנ"ל, אך מכניס להן כסף. דרך אגב, מסתבר שחברת נורטל השקיעה המון משאבי פיתוח בפטנטים הגנתיים (לפי הכתבה). אולי זו עוד אחת מהסיבות שהיא לא הצליחה לעמוד בתחרות (ספקולציה פרטית שלי)? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהמשך למלחמות הפטנטים שמשתוללות לאחרונה בתחום הטלפונים הסלולריים ולתגובת החברה הנ"ל: כתבה ב־Ars Technica על הופעות קודמות של כל מיני חלקים של ממשק המשתמש של ה־iPhone: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למי שהצליח במקרה לפספס את זה, אפל זכתה בתביעה בסכום של מיליארד דולר נגד סמסונג. למרות דיווחים שונים לא מדובר על הקנס הגדול ביותר שנפסק בתחום (מיקרוסופט חויבה לשלם מיליארד וחצי דולר לאלקטל, לדוגמה). אך מדובר על סכום נכבד למדי. מסתבר, בין השאר, שעורכי הדין של סמסונג לא שמו לב לעובדה מצערת: ראש חבר המושבעים מכיר היטב את תחום הפטנטים בארה"ב. למעשה, יש לו פטנט מופרך (על פניו) משל עצמו, והיה חשוב לו להעביר את המסר שצריכים להגן על הפטנטים הללו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שעכשיו סוף־סוף אפשר להכתיר באופן רשמי את גוגל כיורשת של מיקרוסופט: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חדשות פטנטים נוספות: * שחר שמש מדווח על שימוש בפטנטים לסחיטה. לא חדש במיוחד (הדבר היחיד שחדש כאן שזה לא עובד, ולכן אנחנו יכולים לראות את המנגנון). * דיווח לא אובייקטיבי (אבל לפחות מבדר משהו) מהצד המפסיד במשפט פטנטים. בית המשפט חובב הפטנטים במזרח טקסס עזר לטרול נוסף. בין ההשגים במשפט: - הפטנט המקורי היה ממילא מטרה נעה - נדרש פירוש יצירתי שלו כדי שיהיה תקף - התוכנה המפרה לא השתנתה בצורה מהותית (לעניין הפטנט) עוד מלפני זמן הגשת הפטנט ולכן יכולה להחשב בעצמה כ-prior art. אל חשש. בית המשפט הנכבד לא נתן לפרטים קטנים כאלה להפריע לו. מה הפלא שעם הצטברות יותר ויותר מקרים מהסוג הזה, גם ה-FDA (סליחה, ה-FTC) בארה"ב מתחילה לטעון שיש בעיות רציניות במערכת הפטנטים בארה"ב? (זהירות: המון עמודים) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא היכרתי את החידושים החדשות האחרונות בנושא פטנטי התוכנה. תודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רשם הפטנטים הישראלי החליט לבחון מחדש את הפטנטים על התוכנה בישראל. בניגוד למדיניות קודמו נראה שהוא מתכוון לאשר פטנטים על תוכנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במסגרת העליהום התקשורתי על חברת "טבע", בדק שניר הנדלר בכלכליסט את שינויי חוקי הפטנטים בארץ שנעשו לכאורה לטובתה של יצרנית התרופות הגנרית המובילה: |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |