|
||||
|
||||
השקעות עצומות בפיתוח יש גם במוצרים שהם לא פטנטביליים, והעתקות של מוצרים (ותרופות בפרט) יש גם במוצרים שהם פטנטביליים. אני לא מבין למה צריך מנגנון אחד להגן על השקעות במוצרים פטנטבילים ומנגנונים שונים בשביל להגן על השקעות במוצרים לא פטנטיבילים. התוצאה היא שכל שטות הופכת לפטנט. בדיוק על זה היתה הכתבה. הפתרון שהצעתי מפריד בין הגנה מפני העתקות לבין עידוד המצאות. חברת קרן הצבי יכולה וצריכה להשתמש בדיוק באותם כלים שאוסם משתמשת בהם כדי למנוע העתקה של עוגת הבית בטעם אגוזים. ייתכן מאד שלעודד המצאות זה חשוב, אבל לא קיימת שום הצדקה לתת לקרן הצבי בלעדיות על התרופה. אגב, חברות לא מפרסמות את תהליכי הייצור של המוצר במסגרת הפטנט. |
|
||||
|
||||
הכלים הם סודות תעשייתיים - או, בעברית, לדאוג שאף אחד אחר לא ידע איך לעשות את מה שהם עושים. קוקה-קולה עובדים ככה כבר מאה שנים. זה לא בדיוק לטובת האנושות אם אף אחד חוץ מחברה X לא יודע איך מייצרים את התרופה נגד איידס. |
|
||||
|
||||
לא כל פטנט ניתן להגנה כזאת. אם המצאתי מכשיר שמאיר את כל רמת-גן במחיר של נורה אחת, אולי למתחרים יהיה קל לפתוח אותו ולגלות את הקסם (איש קטן שמדווש ללא הרף - פטנט בתהליכי רישום במאה עשרים ושבע מדינות). |
|
||||
|
||||
אתה לא יכול לרשום על זה פטנט. המכשיר הומצא מזמן. וכפי שחברת החשמל העלימה אותו, היא תעלים גם את שלך. |
|
||||
|
||||
לא הבנתי. אתה טוען שבזכות הפטנטים לא קיימים יותר סודות תעשייתים? אני מסכים שזה לרעת האנושות אם אף אחד לא ידע איך מייצרים תרופה נגד איידס. רק שלא בטוח שמנגנון הפטנטים מבטיח את זה ואולי יש מנגנונים שעושים את זה יותר טוב. למעשה, נדמה לי שחברה שמייצרת תרופה נגד איידס תעשה כל מאמץ כדי שהפטנט יהיה מספיק עמום. ככה, אף אחד לא ידע איך בדיוק היא מייצרת את החומר הפעיל גלואורודאטאין, אבל היא תוכל לתבוע כל מי שמייצר תרופה שמכילה את אותו חומר פעיל. עם קצת מזל היא תתבע גם כל מי שמייצר תרופה שמכילה בחומר ששמו מתחיל ב"גלואו". |
|
||||
|
||||
הכלי של סודות תעשייתים קיים במקביל לכלי של פטנטים. הממציא יכול לבחור לגבי כל המצאה, מה אסטרטגיית ההגנה שלו - האם באמצעות פטנט(ים), סוד(ות) מסחרי(ים) או שילוב של שניהם. בד''כ משתמשים בפטנט על המוצר עצמו, ובסוד מסחרי על דרך הייצור שלו. |
|
||||
|
||||
לא, אני טוען שדברים שהם בחזקת פטנט אינם מהווים סוד תעשייתי. אין פטנט על ההרכב הסודי של הקוקה-קולה, למשל. אני לא יודע כמה פעמים יצא לך להתקל בפטנטים לתרופות, אבל הם נוטים להיות מאוד מפורטים - ובהכרח הם חייבים לכלול את התרכובת הכימית המדוייקת שהם כוללים, על מגוון הואריאציות האפשריות שלה. אז נכון, אין שם הוראות מסוג "ערבב בפיפטה כמות כזו וכזו של חומר זה וזה עם חומר זה וזה בכמות כזו וכזו, חמם על אש קטנה 25 דקות והגש חם", אבל כל בעל מקצוע סביר אמור להיות מסוגל ליצור את נשוא הפטנט לפי ההוראות. לעיתים הפטנטים גם תובעים את השיטה לייצור תרכובת מסויימת - ואז גם השיטה חייבת להיות מפורטת בפטנט. |
|
||||
|
||||
טוב. ועדיין ייתכן שיש שיטות טובות יותר מפטנטים להשיג את אותה מטרה. |
|
||||
|
||||
אני מניח שכדי שהתרופה תקבל את האישור של ה FDA ההרכב הכימי שלה חייב להימסר לרשויות, כלומר גלוי לכל. במקרה זה, גם אם תהליך הייצור לא ידוע, יהיה קל יחסית להעתיק את התרופה (reverse engineering). זאת גם דוגמא נוספת לדובי למה השיטה של קוקה קולה ויצרני הבמבה לא תמיד עובדת. |
|
||||
|
||||
בקריאה שניה הבנתי על מה דיברת במשפט ''הכלים הם סודות תעשייתיים''. נכון, אבל קיימים גם עוד כלים, למשל זכויות יוצרים. וגם כיום תהליך הייצור של תרופות הוא סוד תעשייתי. הפטנט נרשם על התרופה עצמה. באופן אבסורדי הפטנט מאפשר לתבוע יצרנים אחרים של תרופה דומה גם אם הם מייצרים אותן בצורה אחרת לגמרי. |
|
||||
|
||||
למה "באופן אבסורדי"? |
|
||||
|
||||
תגובה 345152 |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
לא בדיוק. קוקה־קולה היא דוגמה להגנה ע"י מותג חזק. הסוד המסחרי הוא סתם חלק מהסיפור מאחורי אותו מותג. לרוב האנשים לא ממש אכפת אם לשתות מים מוגזים עם צבע חום של יצרן זה או אחר: הזבל הוא אותו הזבל. ההצלחה של קוקה־קולה ושל חברות דומות למכור את אותם משקאות כמוצר משובח יותר מסודה היא בעזרת השם (כמו שנהג לומר בני בגין על הצלחתו). |
|
||||
|
||||
הכשלון של ה"new-coke" בזמנו מוכיח שיש פה יותר מאשר מותג. הטעם מועדף על-ידי אנשים רבים - בין אם משום שהתרגלו אליו לאורך השנים, ובין אם הוא אכן יותר טוב, אין זה משנה. |
|
||||
|
||||
לא ממש, מעבר לעובדה שפפסי הצליחה לגנוב נתח שוק מכובד, בבדיקות דאבל בליינד קוקה קולה בד''כ לא זוכה במקום הראשון בטעם, למרות שהציבור רגיל אליה יותר. העובדה שהחברה מוציאה סכומים אדירים על מכונת השיווק שלה מראה שהיא לא בונה על המוצר. באופן כללי חוש הטעם של בני האדם הוא די פרמיטיבי ומסתמך במידה רבה על הריח, לא נראה לי שזה יהיה קשה במיוחד לייצר משקה שאדם ממוצע לא יוכל להבדיל בינו לבין קולה, הבעיה היא שאתה לא תצליח למכור אותו. |
|
||||
|
||||
לקולה קשורים כמה וכמה טעמים לוואי (קינלי/פאנטה, ספרייט, וכו'). New Coke היה במפורש שינוי ונתפס ככזה. אני מניח שאתה מסכים איתי שללא קשר לשאלה האם הלוגם הממוצע ברחוב יודע להבדיל בין הטעם של קולה לטעם של פפסי, הרי ששניהם אינם משקאות מאיכות גבוהה (ואפילו משווקים כמשקאות זולים יחסית). נניח שמחר בבוקר תצליח מעבדת האייל לחשוף את המרכיב הסודי ותפרסם אותו. עוד כמה חודשים יוצפו השווקים בפחיות ובקבוקי משהו-קולה. לאותו משהו-קולה אסור לקרוא קוקה-קולה (כי זהו שם רשום של חברת קוקה-קולה) ולכן זהו סתם משקה מוגז בטעם זבל, ללא קוקאין ואפילו בלי "טעם החיים". |
|
||||
|
||||
לי דווקא אכפת, וכבר עשיתי מבחני טעימה עם משקאות דומים (לדעתי הטעם של כולם חוץ מקוקה קולה הוא כמו של דיאט קולה - כלומר, חסרי טעם). אולי הטעם שלי כבר הותנה. |
|
||||
|
||||
אותו כנ"ל. עוד חיזוק לכך שמדובר בטעם מותנה/נרכש: בחודשים האחרונים נגמלתי (+-) מקולה וכעת כשאני שותה קולה מדי פעם, היא הרבה פחות טעימה לי. |
|
||||
|
||||
גם אני. זה מוזר ביותר. היום אני כמעט לא יכולה לשתות קולה (ודי הייתי מכורה לה זמן רב). |
|
||||
|
||||
לשמחתי או לצערי עוד לא הגעתי לכך. כמו כן אני גם לא מסוגל להמנע מהתחושה שלהזמין מים מינרליים לשתות במסעדה זה בזבוז כסף. |
|
||||
|
||||
להזמין קולה במסעדה זה בזבוז כסף גדול לא פחות. (אני דווקא מוצא שאחרי שנגמלתי מקולה אני נהנה ממנה יותר כשכבר יוצא לי לשתות אותה). |
|
||||
|
||||
אני לעולם לא מזמינה מים מינרליים. לימונדה או מיץ כבר לא טוב? |
|
||||
|
||||
לימונדה זה איכסה ומיץ (תפוזים) אני מוכן לשתות רק מסונן. נא לשמור את הבדיחות לעצמכם, אני יודע איפה אתם גרים. |
|
||||
|
||||
אני אשמור בשמחה את הבדיחות לעצמי, אם תספר לי אותן. |
|
||||
|
||||
כבר בגיל 4 אתה קורא ב"אייל"? ילד מוכשר! |
|
||||
|
||||
אבא שלי יותר גדול מאבא שלך והוא יבוא וירביץ לך. |
|
||||
|
||||
אבל לי יש אח בצבא! (כשקוראים לאחי הקטן למילואים) |
|
||||
|
||||
בקשר למיץ מסונן, יחד עם אשתי אתם אולי כבר פלח שוק! |
|
||||
|
||||
לאשתך כבר יצא להכנס למסעדה, לבקש מיץ מסונן, להענות ב-"מצטערים, אין לנו מסננת" ואז לשלוף את המסננת שהיא הביאה מהבית בקריאת "אה-הא!" ? |
|
||||
|
||||
(-: אנחנו לא הטיפוס, לצערי... |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |