הברווז, השימוש ההוגן ונחלת הכלל (חלק ב') 3066
בחלק זה נסקרות מגמות נוספות המאיימות על זכויות הצרכן, כגון ניהול זכויות דיגיטלי ופגיעה בפרטיות, לצד מבט אל העתיד.
חברה וכלכלה • דרור צ. דביר • יום א', 8/2/2009, 10:13
טובת הכלל היא החוק העליון.
– מרקוס טוליוס קיקרו


איומים על זכויות צרכניות

תחת האצטלה של הגנה על זכויות יוצרים, חוקקו בעשור האחרון חוקים שלכאורה באים להגן על זכויות היוצרים, אך למעשה מנוצלים לביטול זכויות צרכניות שונות ופוגעים בזכות היסוד לפרטיות – כפי שיוסבר בקצרה בהמשך. הדוגמה הבולטת ביותר לחקיקה כזו הוא חוק זכות יוצרים בעידן הדיגיטלי (DMCA), שנחקק בארה"ב ב-‏1998. בעקבותיו חוקקו חוקים דומים באירופה, וחוקים דומים מקודמים במדינות נוספות. בימים אלו נדונה תחת מעטה סודיות כבד אמנה רב־לאומית נגד זיופים (ACTA), שאם תתקבל תביא לפגיעה מהותית בפרטיות לצורך הגנה על קניין רוחני.

ראוי לציין שגם בארץ נעשו ניסיונות חקיקה דומים. ב-‏2006 הגיש ח"כ אבשלום וילן, יחד עם כל חברי סיעתו מרצ, את הצעת חוק זכות יוצרים (מדיה דיגיטלית), התשס"ו-‏2006. מפתיע (ואולי גם מאכזב) שדווקא מרצ הליברלית מתעקשת לקדם חוק כה בעייתי מבחינת הגנת הצרכן ומבחינת הגנת הפרטיות. אמנם בעקבות הביקורת הציבורית הקפיאה מרצ לטענתה את הצעת החוק, אך אף אחד לא מבטיח שחוקים דומים לא יקודמו בעתיד – במהלך הדיונים לחקיקת חוק זכות יוצרים החדש ניסו גורמים בעלי עניין להוסיף לחוק אלמנטים דומים, ומרצ עצמה מקדמת הצעת חוק נוספת שנושאה זכויות יוצרים בקבצים דיגיטליים.

הפרת זכות יוצרים עקב שימוש פרטי

בארץ (נכון להיום), חוקי זכויות יוצרים לא רואים כהפרה מקרים של שימוש פרטי וביתי שלא למטרות מסחריות. מרצ הציעה להתייחס לכל מקרה של הפרת זכויות יוצרים כאל עבירה, בין אם ההפרה היא עקב שימוש פרטי (ללא מטרות רווח) ובין אם עקב שימוש מסחרי (למטרות רווח). הצעת החוק של מרצ היתה מביאה לקרימינליזציה של מאות אלפי משתמשים ביתיים המפרים זכויות יוצרים עקב הורדת שירים מהאינטרנט. בארה"ב התייחסות דומה הביאה את חברות התקליטים לתבוע אלפי אזרחים על הורדת שירים מהאינטרנט, למרות שהנתבעים לא הפיקו מההפרה כל רווח. כהערת אגב, ראוי לציין שמחקרים הראו שרווחי חברות התקליטים לא קטנו עקב הפרות זכויות יוצרים באינטרנט, ככל הנראה עקב האפקט הנגדי של הגדלת החשיפה.

מערכות ניהול זכויות

כמעט כל סרט DVD,‏ Blue Ray או HD-DVD כולל מערכת ניהול זכויות דיגיטליות (Digital Rights Management או DRM), שמטרתה לאכוף על המשתמש הגבלות שימוש על־ידי מפיץ היצירה. הדוגמה הנפוצה ביותר לאמצעי כזה היא הגבלות האזורים של סרטי ה-DVD, שמחלקות את העולם לאזורים נפרדים. בהתאם למגבלות הללו, אי אפשר לנגן סרט DVD שנקנה בארה"ב על נגן DVD שנקנה בישראל, מכיוון שארה"ב וישראל שייכות לאזורים שונים. כך פוגעים מנגנוני ה-DRM בזכותו הצרכנית של אדם לצפות בסרט שקנה במיטב כספו. מעבר לפגיעה הצרכנית, לכאורה מנגנוני ה-DRM מונעים סחר חופשי, ולכן באוסטרליה וניו־זילנד הם אסורים. בארץ מעל ל-‏90% מנגני ה-DVD מתעלמים ממנגנון הגבלת האזורים, מכיוון שהצרכנים לא מוכנים לקנות נגני DVD מסורסים.

במקרים רבים, מנגנוני ה-DRM מתנגשים עם עיקרון המכירה הראשונה (First-sale doctrine), הקובע שמוצר הוא קניינו של הקונה, ולכן זכותו של הקונה למכור את המוצר לאדם אחר, תחת אותם התנאים בהם הוא קנה את המוצר. כך למשל, אם קניתי את מילון אוקספורד, המוציא לאור לא יכול לאסור עלי למכור את המילון לאדם אחר. אבל מנגנוני ה-DRM יכולים למנוע מהקונה (או להקשות עליו מאוד) לממש את זכותו למכור הלאה לאדם אחר קבצי מוזיקה דיגיטלית שקנה. למשל, מנגנון ה-DRM‏ של חברת אפל (FairPlay) מקבע שירים שנקנו באמצעות שירות iTunes למכשירים ספציפיים.


איור מחאה נגד מנגנון זכויות היוצרים של אפל (מקור: Free Software Foundation)



מנגנוני ה-DRM הם בעיה צרכנית מכיוון שהם מונעים מהצרכן מגוון שימושים חוקיים ביצירה שהוא קנה. חברות המדיה מציגות את האמצעים הללו כאמצעים טכנולוגיים המגנים על קניינן הרוחני, ולכן הן מנסות להכניס לחוקי זכויות יוצרים איסור על עקיפת מנגנוני DRM. בארה"ב איסור כזה הוכנס לחוק ה-DMCA, וגרר אינספור תביעות שהקשר בינן לבין הגנה על זכויות יוצרים מקרי בהחלט. בארץ, במסגרת הדיונים על חוק זכות יוצרים החדש, ניסתה הפדרציה לתקליטים להכניס סעיף נגד "עקיפה של אמצעי טכנולוגי", וברוח דומה הגדירה הצעת החוק של מרצ "העמדת אמצעים טכנולוגים לצורך הצגת היצירה ללא הסכמת בעלי זכות היוצרים" כהפרת זכות יוצרים. למרות שמרצ משכה (לכאורה) את הצעת החוק שלה, חברי הכנסת של מרצ בראשותו של אבשלום וילן מקדמים הצעת חוק חדשה שתאסור על עקיפת מנגנוני DRM.

כאמור, חוק ה-DMCA האמריקאי מ-‏1998 אוסר על עקיפת אמצעי הגנה המגנים על קניין רוחני ועל מתן כלים לעקיפת אמצעי ההגנה הדיגיטליים. קרן החזית האלקטרונית (EFF) אספה מגוון תביעות ואיומים בתביעות מאז נחקק החוק, בהם האיסורים על עקיפת מנגנוני הגנה נוצלו למניעת פעילויות חוקיות למהדרין, במקום למנוע הפרת זכויות יוצרים בהתאם לרוח החוק. על פי הדו"ח של ה-EFF, חוק ה-DMCA נהפך לאיום ממשי על היבטים ציבוריים חשובים, מכיוון שניצולו לרעה ע"י גורמים שונים גורם לפגיעה מתמשכת בחופש הביטוי ובמחקר האקדמי, מסכן את האפשרות לשימוש הוגן ומנוצל למניעת תחרות וחדשנות. איגוד האינטרנט הישראלי פרסם נייר עמדה בנושא מנגנוני הגנה טכנולוגיים על זכויות יוצרים, בו הוא מביע התנגדות חד־משמעית לאיסור על עקיפת מנגנוני DRM ממגוון שיקולים עקרוניים, מעשיים ומשפטיים. גם עמותת "המקור" לתוכנה חופשית וקוד פתוח מתנגדת למתן מעמד מיוחד למנגנוני DRM במסגרת החוק.

פגיעה בפרטיות

הזכות לפרטיות נופלת גם היא קורבן במלחמה נגד הפרת זכויות יוצרים. בארה"ב תובעות חברות המדיה משתמשים פרטיים המפרים זכויות יוצרים באינטרנט. במסגרת איסוף העדויות, הן דורשות מספקיות האינטרנט לספק להן פרטים שונים על המשתמשים שלהן. בנוסף, חברות המדיה מנסות לחייב בחקיקה את ספקיות האינטרנט לנטר את התעבורה של המשתמשים. כך, הפרטיות של המשתמשים באינטרנט נופלת קורבן על מזבח ההגנה על קניינן הרוחני של חברות המדיה.

אם הדיווחים על האמנה הרב־לאומית נגד זיופים (ACTA) נכונים, האמנה תכונן מסגרת חוקית בינלאומית חדשה מעל לחוקים הקיימים והאמנות השרירות. היא תביא להקמתה של משטרת זכויות יוצרים חדשה שתהיה לה הסמכות לערוך חיפושים במכס, להוציא צווי חיפוש, להחרים מסמכים וכדומה. כמה מהדיווחים טוענים שלגוף החדש תינתן גם הסמכות לערוך חיפוש במחשבים ניידים, נגני מוזיקה וכדומה, ללא צו בית משפט ותוך כדי פגיעה מהותית בפרטיותם של העוברים במכס. מעבר לזאת, האמנה מתעתדת לחייב ספקי אינטרנט לספק מידע על הפרות לכאורה של זכויות יוצרים, ולהסיר תוכן החשוד כמפר זכויות יוצרים. כלומר, האמנה תחיל חלקים של חוק ה-DMCA במקומות בהם חוק דומה לא קיים. העובדה שהדיונים על האמנה מתקיימים בסודיות גמורה, רק מגדילה את החשד שיש אמת בדיווחים הללו.

ומה הלאה?

התרגלנו לחיות בפער של חמישים עד מאה שנים בין ההכרה בצורך שדבר כלשהו ייעשה לבין המועד שבו מתחילים לעשותו.
– ה. ג'. ולס


כפי שהוסבר במאמר, חוקי זכויות היוצרים מנוצלים למניעת שלל שימושים שבעבר היו מותרים ורצויים. הדבר מצביע על חוסר איזון בין הזכויות הקנייניות ובין האינטרס הציבורי. להלן כמה הצעות מעשיות לתיקון חלקי של חוסר האיזון ולקידום פני הבאות.

התנגדות להארכה רטרואקטיבית או עתידית של זכויות יוצרים
תקופת ההגנה נקבעת על־פי אמנות בינלאומיות, והיא לא תקוצר אלא אם כן השינוי יעשה במסגרת אמנות בינלאומיות דומות. גם אם יוחלט בעתיד על קיצור תקופת ההגנה, הקיצור לא יהיה רטרואקטיבי, ויכנס לתוקף לכל המוקדם 70 שנה מתאריך השינוי. לכן, למרות שתקופת ההגנה הניתנת ליצירות ארוכה לפי כל קריטריון סביר, הדיון על קיצור תקופת ההגנה אינו רלוונטי. לעומת זאת, הארכה רטרואקטיבית של זכויות יוצרים מהווה פגיעה בדיעבד בנחלת הכלל התרבותית, ולכן אין להסכים לכך בשום אופן.

הרחבת כללי "השימוש ההוגן"
כדי לאפשר חופש יצירה ועידוד ההתפתחות התרבותית, השימוש ההוגן חייב לכלול באופן מפורש שימוש לא מסחרי ושימוש אמנותי. כלומר כללי השימוש ההוגן צריכים להבדיל בין שימוש מסחרי ושימוש לא מסחרי. אם הפרת זכות היוצרים היתה לצורך שימוש אמנותי או לא מסחרי, היא תיחשב כשימוש הוגן וכך החופש האמנותי לא יפגע.

יצירות יתומות
יצירות יתומות הן יצירות שאין להן בעלי זכויות יוצרים ידועים או פעילים. למשל סופר שמת זה מכבר ויורשיו אינם מעוניינים להוציא לאור את כתביו, או ספר שהדפסתו הופסקה ולא ניתן להשיגו בשוק. במקרה זה, אין צד שמרוויח ממצבן הנוכחי של היצירות היתומות ולכן אין גם צד שיפסיד במקרה של פקיעה מוקדמת של זכויות היוצרים על היצירות הללו. היצירות עצמן, זיכרון היוצר המקורי, והמרחב התרבותי בכללותו, רק מרוויחים מהעברתן המוקדמת לנחלת הכלל.

בארה"ב מתקיים דיון על עתידן של יצירות יתומות ועל מנגנון להעברת יצירות יתומות לנחלת הכלל. אחד הרעיונות הוא ליצור מנגנון לרישום יצירות בדומה למנגנון הרישום של פטנטים – כדי שיצירה תזכה בהגנה לאחר מות היוצר, היא תהיה חייבת להירשם ובעלי הזכויות יידרשו בתשלום אגרה סמלית. אם היצירה לא תירשם, היא תעבור באופן אוטומטי לנחלת הכלל.

התנגדות לחוקים בסגנון ה-DMCA
לפחות פעמיים הוצע לחוקק בארץ חוק בסגנון ה-DMCA. למזלנו, יש לנו פריווילגיה ללמוד מניסיונם העגום של אחרים. ניסיון זה מלמד אותנו שהצעות חוק אלו צריכות להיזרק לפח, ולא לעלות כלל אל סדר יומה של הכנסת. לצערנו, נראה שישנם כמה חברי כנסת וסיעה אחת שנחושים בדעתם לחוקק בארץ חוק בסגנון ה-DMCA, ולכן עלינו לעמוד על המשמר.

___________________________________________________________


מאמר זה מהווה בסיס לנייר עמדה של התנועה הירוקה.
קישורים
חלקו הראשון של המאמר
הצעת חוק זכות יוצרים - הצעת חוק זכות היוצרים של מרצ, nrg
מקדמים הצעת חוק חדשה שתאסור על עקיפת מנגנוני DRM - הארץ
נייר עמדה בנושא מנגנוני הגנה טכנולוגיים על זכויות יוצרים - איגוד האינטרנט הישראלי על DRM (מסמך PDF)
אספה מגוון תביעות ואיומים בתביעות מאז נחקק החוק - ה-EFF מסכמת עשור לחוק ה-DMCA
מתנגדת למתן מעמד מיוחד למנגנוני DRM במסגרת החוק - עמותת "המקור" על DRM (מסמך PDF)
הדיווחים על האמנה הרב־לאומית נגד זיופים הדלפה מהצעה לאמנה הרב־לאומית נגד זיופים (מסמך PDF)
ניסתה הפדרציה לתקליטים להכניס סעיף נגד "עקיפה של אמצעי טכנולוגי" - ynet
Free Software Foundation
פרסום תגובה למאמר

פרסומים אחרונים במדור "חברה וכלכלה"
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות

חמישים מחזורים בשניה 503769
ראובן יום א', 8/2/2009, 11:10
פעם קניתי שואב אבק בארה''ב והתקע לא התאים לישראל (שלא לדבר על מתח המנוע).

מה שאני לא מצליח להבין הוא בסופו של דבר ממה יתפרנסו חברות התוכנה, המוסיקאים, חברות הסרטים ומוכרי האנציקלופדיות מדלת לדלת אם העתקה והעברה על מדיה אלקטרונית לא תהיה מוגבלת בדרך כלשהי.
חמישים מחזורים בשניה 503774
עומר • בתשובה לראובן יום א', 8/2/2009, 12:13
כמה אפשריות לדוגמא, חלקן מתייחסות רק לחלק מהרשימה שלך:
(א) מדברים אחרים לגמרי.
(ב) מדברים דומים (תמיכה, הפצה, עריכה, הגשה).
(ג) מאותם הדברים, על ידי ספונסרים.
(ד) מאותה הדברים, בזכות מגבלות חוקיות על שימוש מסחרי חופשי.
חמישים מחזורים בשניה 503776
ראובן • בתשובה לעומר יום א', 8/2/2009, 12:29
(א) זאת לא תשובה, זאת התחמקות.
(ב) תמיכה לסרט? הפצה כשיש ביט טורנט?
(ג) ספונסרים? זה כמו צדקה?
(ד) זה המצב היום, לא?
חמישים מחזורים בשניה 503778
עומר • בתשובה לראובן יום א', 8/2/2009, 12:46
(א) זה לא התחמקות. אין שום סיבה עקרונית שמוזקאים וקולנוענים יתפרנסו ממוזיקה וקולנוע.
(ב) אמרתי שחלק מהאפשרויות תקפות רק לחלק מהרשימה. למשל, תמיכה לא נאמרה בהקשר של סרטים.
(ג) באופן מעשי, כנראה שכן. אבל באופן עקרוני לא ממש. צדקה אמורה לבטא סולידריות, או אולי רחמים. תמיכה כספית באמנים אמורה לבטא ההערכה.
(ד) לא. זכויות היוצרים לעיתים מגבילות גם שימושים לא מסחריים (כשאני מוריד סרט וצופה בו, אני לא עושה בו שימוש מסחרי. כך גם כשאני מוריד מערכת הפעלה למחשב האישי שלי).
חמישים מחזורים בשניה 503779
ראובן • בתשובה לעומר יום א', 8/2/2009, 13:00
(א) כלומר, אנחנו מדברים על סרטים כתחביב? מקובל עלי, אבל זאת אומרת שאתה מקבל את ההנחה שהפיתרון לבעית זכויות היוצרים הוא לבטל את "תרבות ההמונים" כמקצוע.

(ב) אוקי. בוא נתמקד בקולנוע. מה הפיתרון במקרה הזה?

(ג) עדיין, מדובר בספונסר שתומך בקולנוע בלי שום קשר לטעם הציבורי. מדובר על סוג שונה מאוד של קולנוע ממה שאנחנו מכירים היום.

(ד) בוא נעזוב את זה לאחר כך, אני עדיין לא ממש תופס משהו בסיסי.
חמישים מחזורים בשניה 503782
עומר • בתשובה לראובן יום א', 8/2/2009, 13:17
(א) אני לא בעד "ביטול תרבות ההמונים" כמקצוע, ולא בטוח שזה יקרה. אני פשוט לא מוטרד מכך שהאפשרות הזו תתממש.

(ב) פיתרון לאיזו בעיה? "הפקת סרטים בשלוש-מאות מיליון דולר"? למה זו בעיה? בכל מקרה, אין לי רעיון טוב, ואני יכול רק לזרוק אפשרויות לאוויר. למשל אולי פשוט יפסיקו להפיק כאלה סרטים. או אולי תרבות בתי-הקולנוע תמשיך לגרום להפקה שלהם להיות משתלמת.

(ג) למה בלי קשר לטעם הציבורי? אני דמיינתי בו למשל יקומו "קופות תמיכה" עם אג'נדה אמנותית ("הפקת סרטי אקשן"), או שלקולנוענים (שפילברג, קאופמן) יהיו "קופות תמיכה" משלהם. חובבי הקולנוע יסבסדו - איש איש לפי טעמו - את מי שבא להם, והוא יעשה עם הכסף מה שמתחשק לו.

חשוב לי להדדגיש שאני לא מציע כאן ברצינות אלטרנטיבה מגובשת, כי אני לא חושב שצריך. נקודת המוצא שלי - אותה פירטתי בתגובה לחלק הקודם של המאמר ( תגובה 503010 ) - היא כפולה:
(א) ל-"זכויות יוצרים" אין ברוב המיקרים הצדקה טובה, וזה מספיק כדי לרצות לבטלם.
(ב) לא צריך לעודד יצירת וצריכת תרבות. זה משהו שיתרחש מאליו.
חמישים מחזורים בשניה 503785
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה לעומר יום א', 8/2/2009, 13:35
(ב) תודה רבה לך על שאתה מוותר בשבילי על האפשרות לראות - בתשלום - סרטים שהפקתם עלתה שלוש מאות מליון דולר.
חמישים מחזורים בשניה 503789
עומר • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום א', 8/2/2009, 13:47
אני לא מוותר בשבילך על שום דבר. גם היום יש בוודאי אי-אלו אופציות של צריכת תרבות שבכלל לא עולות על דעתך, מהסיבה הפשוטה שהן לא מתממשות בגלל המארג החברתי-חוקי-כלכלי‏1. גם עליהן "אתה מוותר"?

כן, יש יסוג להניח שאופי הייצור והצריכה של תרבות ישתנו. כמו שקרה למיתוסים עם המצאת הכתב, לספרות עם המצאת הדפוס, למוזיקה עם פיתוח התווים והסולמות‏2, לצילום ולקולנוע שבכלל צצו משום מקום וכו'. אין שום דבר קדוש במצב הנוכחי, שדורש אמצעים קיצוניים לשימורו.

ואכיפת "זכויות יוצרים" בעולם עם טכנולוגיית המידע הנוכחית, היא אמצעי קיצוני (ניסיתי להסביר למה בתגובה אלה לינקקתי קודם).

‏1 נגיד, סרטים שהופקו בשלוש-מאות מילארד דולר, ומוקרנים על הירח. או מופעי-מולטימדיה-ומחול שמובצעים כל ערב בבתי-קפה שכונתיים ביקום המקביל הקרוב למקום מגוריך.
‏2 וכלי הנגינה, וההגברה ושיטות הקלטה, ההפצה וההפקה....
חמישים מחזורים בשניה 503796
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה לעומר יום א', 8/2/2009, 14:17
אני מבקש להתרכז, ברשותך, באותן אופציות צריכת תרבות שלא רק שהן עולות בדעתי אלא שהן גם זמינות, בעוד את הדיון בהקרנת סרטים על צידו האפל של הירח אני מציע להשאיר לשלב מאוחר יותר. במצב הנוכחי אין אמנם שום דבר קדוש, אבל בסדר החברתי על פיו נוצר המצב הזה יש משהו שכדאי לשמר (עקרונותי הדתיים אוסרים עלי לדבר על קדושה). המשהו הזה הוא העקרון שאם צד א' רוצה למכור לצד ב' משהו, וצד ב' מעוניין לקנות מצד א' את אותו הדבר בתנאים שמקובלים הן על צד א' והן על צד ב', לא ראוי שצד ג' ימנע מהם את העיסקה, אלא אם כן יש לו סיבות טובות מאד לעשות זאת. הבהרה: העובדה שקיום העיסקה מונע מצד ג' לשדוד את צד א' בטרם זה האחרון נופח את נשמתו העסקית אינה נחשבת לסיבה טובה מאד.

אמצעים קיצוניים? אני לא חושב שהאמצעים שהבנק נוקט לשמירת כספי קיצוניים פחות.
חמישים מחזורים בשניה 503799
עומר • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום א', 8/2/2009, 14:22
מי מונע מה ממי? על איזה צד ג' מדובר? אני רק מבקש לא לקבע בחקיקה את ההסדר של "זכויות יוצרים".

עם מה בטיעונים שכבר העליתי לגבי "חוסר ההצדקה של זכויות יוצרים" אתה לא מסכים?
חמישים מחזורים בשניה 503783
ערן בילינסקי • בתשובה לראובן יום א', 8/2/2009, 13:19
(ג) כן, ככה זה היה פעם, כשבעלי הון היו גם patrons of the arts‏1.

‏1 לפעמים כשאני מסתכל על הטעם הציבורי אני לא בטוח שזה יהיה רע בכלל לחזור לאותה תקופה. מצד שני, היום מלכתחילה אין בהכרח קשר בין הטעם הציבורי, טעם המבקרים, וטעם בעלי ההון (אם אפשר בכלל להכליל משהו על הטעם האומנותי של בעלי הון. לדעתי - אי אפשר).
חמישים מחזורים בשניה 503788
ראובן • בתשובה לערן בילינסקי יום א', 8/2/2009, 13:43
(ג) מתי אי פעם ה*קולנוע* היה אומנות שהתבססה על פטרוני האומנויות? בעשור האחרון התפתחה טכנולוגיה שמשמעותה הרג הקולנוע כמו שאנו מכירים. אני לא בטוח אם כל מי שמעורב בויכוח זכויות היוצרים מבין שהקולנוע במתכונתו הנוכחית, המוסיקה ואולי גם הנדסת התוכנה חיים על זמן שאול.
חמישים מחזורים בשניה 503792
ערן בילינסקי • בתשובה לראובן יום א', 8/2/2009, 13:56
קולנוע באמת לא הספיק להיות תחת ''פטרוני האומנות'', אבל ציור, פיסול, מוזיקה וכו' כן (התייחסתי בעצם למה שכתבת בתגובה שהתחילה את הפתיל ולא שמתי לב שהתייחסת לעיל לקולנוע באופן ספציפי). בכל מקרה, היכרותי המוגבלת עם שוק הקולנוע הישראלי מראה שרובו נסמך על תמיכה של קרנות שונות, בין אם ממשלתיות או מסחריות, ולפעמים גם על ידי חברות מסחריות באופן ישיר (בדרך כלל בתמורה לפרסומת סמויה יותר או פחות).
''היכרותי המוגבלת עם שוק הקולנוע הישראלי '' 503793
ראובן • בתשובה לערן בילינסקי יום א', 8/2/2009, 13:57
מ.ש.ל.
''היכרותי המוגבלת עם שוק הקולנוע הישראלי '' 503794
ערן בילינסקי • בתשובה לראובן יום א', 8/2/2009, 14:00
לא הבנתי. מה הוכח?
''היכרותי המוגבלת עם שוק הקולנוע הישראלי '' 503797
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה לערן בילינסקי יום א', 8/2/2009, 14:19
אני לא יודע מה ראובן טוען, אבל מעט מאד פטרונים יממנו סרטים בשלוש מאות מליון דולר.
''היכרותי המוגבלת עם שוק הקולנוע הישראלי '' 503804
ערן בילינסקי • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום א', 8/2/2009, 14:40
אם לזה הוא התכוון (וכך חשבתי) אז סרטים כאלו מלכתחילה לא נסמכו על קרנות ופטרונים אלא על המכירות בקופות ועל מרצ'נדייזינג. אני מסכים שהמכירות בקופות כנראה ירדו (אני לא יודע אם באופן משמעותי או לא. כנראה שלא מעט אנשים עדיין אוהבים לראות קולנוע על מסך גדול עם הרבה אנשים סביבם - סוג של חוויה חברתית אחרת מאשר צפיה במסך הביתי) אבל לא סבור שזה יחסל את שוק ''שוברי הקופות''.
''היכרותי המוגבלת עם שוק הקולנוע הישראלי '' 503808
ראובן • בתשובה לערן בילינסקי יום א', 8/2/2009, 14:48
אולי לא (אני דווקא חושב שזה כבר מחסל), אבל זה יחסל את הזנב הארוך שמביא למיומנויות הנדרשות.
כן Yes, Oui, 504021
דורון הגלילי • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום ב', 9/2/2009, 8:51
להיפך.
בשביל לגייס שלוש מאות מליון דולר תזדקק להרבה מאד פטרונים.
''היכרותי המוגבלת עם שוק הקולנוע הישראלי '' 503798
ראובן • בתשובה לערן בילינסקי יום א', 8/2/2009, 14:20
איך עולם הקולנוע יראה אם הוא יסתמך על קרנות פילנטרופיות.

אגב, אולי זה המקום למניפסט קטן שממנו יובהר מה עמדתי בעניין:

אני די בטוח שלא יהיה אפשר לאכוף זכויות יוצרים אלקטרוניות, בעיקר מפני שאנשים לא תופסים העתקה או צריבה של דיסקים כגניבה או פעולה לא מוסרית. הקלות הטכנולוגית של הפעולה היא זאת שמקרינה על המוסר. התנועות השונות ל"שיחרור המידע" יצליחו בסופו של דבר , לא מפני שזה "הדבר הנכון" ( בשונה מסמיילי, אני מאמין שזכויות הן תלויות תרבות) אלא מפני שזה "הדבר הקל"‏1.

יחד עם זאת, בדיון הזה זאת הפעם הראשונה שראיתי אנשים שמודים בריש גלי שהם מבינים שהמהפיכה הזאת באמת הולכת להחריב את הקולנוע, המוסיקה וכנראה גם הספרות ( למזלו של עולם הספרות, עדיין לא נוח לקרוא ספרות מעל מסך ועדיין מסובך מספיק להדפיס ספר שלם במדפסת ביתית). הרבה פעמים הדיון נגמר בהסברים מלומדים מדוע אינפורמציה צריכה להיות חופשיה ועל הצבעה על מספר מקרי קצה של יוצרים שמחזיקים את הראש מעל המים למרות שהם משתמשים ב GPL וכולי.

אני מצטער על החורבן הזה, אבל אני רואה את התהליך כבלתי נמנע, לפחות אם אנחנו לא רוצים מדינת משטרה. אני רק מופתע למצוא מדי פעם מניפסטים של פירטים שמסבירים למה זה טוב, ומתעלמים מהתוצאה הסופית.

‏1 אגב, אני מתפלא על שכ"ג שמוכן למכור את הפרטיות של הקבצים שלו תמורת היכולת לצפות בסרטים עם תקציב גבוה.
''היכרותי המוגבלת עם שוק הקולנוע הישראלי '' 503800
עומר • בתשובה לראובן יום א', 8/2/2009, 14:26
נראה שאתה מניח שזו אכן פעולה לא מוסרית, כמו ''גניבה'', וחושב שפשוט אחרים לא מבינים זאת, או לא רוצים להבין זאת מתוך נוחות.

אז לא. להפך. לטעמי דווקא ההגנה על זכויות יוצרים היא האקט הבעייתי מוסרית, ולא ההפרה שלהן.
''היכרותי המוגבלת עם שוק הקולנוע הישראלי '' 503801
ראובן • בתשובה לעומר יום א', 8/2/2009, 14:29
קרא לזה איך שאתה רוצה, התוצאה הסופית היא שאי אפשר יהיה להרוויח ממכירת דבר שאפשר יהיה להשיג בחינם.
''היכרותי המוגבלת עם שוק הקולנוע הישראלי '' 503802
עומר • בתשובה לראובן יום א', 8/2/2009, 14:39
גם להעדר החקיקה המאפשרת לי לגבות ממך עמלה בכל פעם שאתה משרבט משולש, יש תוצאה דומה.

וברצינות: נכון. יהיו דברים שכיום אנשים מתפרנסים מהם, ובעתיד (הרצוי לטעמי) הם (אולי) לא יוכלו לשמש יותר לשם כך, בשל העדר חקיקה מתאימה. מה הבעיה? איזה עיקרון מוסרי קובע שמוזיקה צריכה להיות רווחית?
''היכרותי המוגבלת עם שוק הקולנוע הישראלי '' 503807
ראובן • בתשובה לעומר יום א', 8/2/2009, 14:46
אני לא מדבר על המוסר. אני מדבר על כך שאנחנו עומדים באמצע של מהפכה תרבותית ואנשים מתפצ'קנים עם זוטות. המלחמה נגמרה. אתה ניצחת. עכשיו מה?
''היכרותי המוגבלת עם שוק הקולנוע הישראלי '' 503809
עומר • בתשובה לראובן יום א', 8/2/2009, 14:48
לא יודע. נחכה ונראה. יהיה מעניין.

(המחוקק עדיין לא חושב כמוך. כלומר, בהנחה שאתה חושב כמוך).
''היכרותי המוגבלת עם שוק הקולנוע הישראלי '' 503810
ראובן • בתשובה לעומר יום א', 8/2/2009, 14:49
כמו שאמרתי, המחוקק כמעט לא רלוונטי כאן.
סיפור המדע הבידיוני הרלונטי היומי 503934
כ • בתשובה לראובן יום א', 8/2/2009, 22:17
The Reconstruction of Mingus by Phil Manchester
(וגם ההתפרצות הבלתי נשלטת היומית באותה החבילה)
סיפור המדע הבידיוני הרלונטי היומי 504056
ראובן • בתשובה לכ יום ב', 9/2/2009, 11:31
לא מכיר. אפשר תקציר?
סיפור המדע הבידיוני הרלונטי היומי 504230
כ • בתשובה לראובן יום ב', 9/2/2009, 23:31
כן בטח, אם כי דוקא סיפור זה, הוא אחד מסיפורי המד"ב שצורת הכתיבה שלו היא חלק מהענין (אם הדמיון שלי לא מוסיף לו איכויות).

מדובר בעולם עתידי לא רחוק ונבואי למדי, בהתיחס לכך שנכתב לפני היות האינטרנט - עולם בו יכול כל מי שחשקה נפשו ביצירה של פיקסו, לקבל לא רק העתק, אלא יצירה חדשה ויחודית של האמן, בזכות תוכנות חקיניות זולות ומוצלחות.
משאתה קונה את התוכנה, נאמר 'Bפיקסו 8.4' קנית, מן הסתם, גם את הזכויות על מה שיצרה למענך.
(ימי האמונה שנס או לא ליחה ב A.I.)
הסיפור נכתב כמחשבותיו של הגיבור - אמן, או לפחות אדם עם צורך אובססיבי להיות מקורי, המצוי במציאות בה לכל אחד יש פיסלי מיכ'לאנג'לו כמו זבל, הוא מנסה למצוא את פורקנו היצירתי בכיוון חדש אחר: 'משנים' - סמי שינוי גנטי, הוא מכור לסם ספציפי כזה וצורך ממנו כמויות גדולות (עד כדי מנת יתר כנראה, בסוף הלא ברור), הוא מכור - ללהפוך את עצמו לצ'רלס מינגוס.
סיפור המדע הבידיוני הרלונטי היומי 504398
ראובן • בתשובה לכ יום ד', 11/2/2009, 10:31
תודה. אני לא מבין למה קיום של פסלי מיכלאנג'לו בשפע פוגע ביכולת של אמן אחר להיות *מקורי*.
''היכרותי המוגבלת עם שוק הקולנוע הישראלי '' 504006
יוסי • בתשובה לראובן יום ב', 9/2/2009, 3:33
יש לא מעט אנשים שמרוויחים מסקס.
''היכרותי המוגבלת עם שוק הקולנוע הישראלי '' 504054
ראובן • בתשובה ליוסי יום ב', 9/2/2009, 11:28
מה הנקודה שלך?
נקודה עם תרגום 504143
יוסי • בתשובה לראובן יום ב', 9/2/2009, 17:36
אתה טענת ש''אי אפשר יהיה להרוויח ממכירת דבר שאפשר יהיה להשיג בחינם''.
עובדה א' - אפשר להשיג בחינם סקס איכותי.
עובדה ב' - יש לא מעט אנשים שמרוויחים מסקס.

כנראה שהקביעה הנחרצת הנ''ל לא נכונה. אני חושד שהיא לא היחידה.
נקודה עם תרגום 504146
ראובן • בתשובה ליוסי יום ב', 9/2/2009, 17:41
מעבר לזה שלא הבנת את הבדיחה, אני מניח שאותם האנשים שמשיגים סקס בחינם אינם האנשים שמשלמים עבורו.
נקודה עם תרגום 504148
האייל האלמוני • בתשובה לראובן יום ב', 9/2/2009, 17:58
ההנחה שלך אינה נכונה.
נקודה עם תרגום 504149
ראובן • בתשובה להאייל האלמוני יום ב', 9/2/2009, 17:59
אני מניח שאתה יודע על מה אתה מדבר.
נקודה עם תרגום 504159
יוסי • בתשובה לראובן יום ב', 9/2/2009, 18:45
שמע, כשאתה עובר מקביעות לא מבוססות להוכחה על ידי העלבה אתה מאבד את המעטים שעוד היו מוכנים להתדיין אתך. אם קשה לך להתרכז בגלל המילה סקס, נסה את האנלוגיה הבאה:
אנשים הולכים מדי פעם למסעדות למרות שזול יותר וטעים לא פחות לאכול בבית.
וכן, זה מבוסס על ניסיון אישי.
נקודה עם תרגום 504396
ראובן • בתשובה ליוסי יום ד', 11/2/2009, 10:29
לא יודע איך העלבתי אותך, או את האלמוני מקודם, זאת לא היתה כוונתי, ואני מתנצל. אם דווקא את התגובות *שלי* אתה מוצא מעליבות אני מאוד ממליץ לך להזהר באתר הזה.

דווקא אפשר להשאר בסקס, הפירכה בטיעון שלך, כמו שאתה בוודאי מבין בעצמך, הוא זה שקראת בשם הכללי "סקס" לכמה סוגים של התנסויות, והתפלאת למה מישהו שיכול לקבל התנסות מתת סוג א בחינם עדיין מוכן לשלם כדי לחוות חוויה מתת סוג ב. למעשה, זה יותר בולט בדוגמת המסעדות שלך. אני נזכר באחד הסיסמאות הישנות של רשת בורגר ראנץ' : "אם אתה נראה רע, כנראה שאתה אוכל יותר מדי אוכל ביתי".

כשאני כתבתי בפוסט המקורי שלי "ממכירת דבר שאפשר יהיה להשיג בחינם", המילה *דבר* התייחסה, כמו שאפשר היה להבין מההקשר, לעותק מדוייק של מוצר. שוב, אני לא רוצה להגיד דברים שתעלב מהם, אבל מן הסתם, לו האדם שמשלם עבור הסקס שלו היה יכול לבחור בין לקבל הנחה או לא, הוא לא היה מסרב להנחה.

כמובן, יכול להיות שאני עדיין לא מבין את הנקודה שלך. אולי אתה מדבר על כך שהחוויה של לראות סרט בקולנוע הוא שונה מהותית מהחוויה של לראות את הסרט על מסך בבית. אז באמת לא מדובר על אותו ה"דבר" בדיוק ויש אפשרות לטעון שאנשים עדיין ישלמו על זאת. יש לי מה להגיד גם על זה, אבל קודם אני מעדיף לראות אם לזאת היתה כוונתך.
נקודה עם תרגום 505117
האייל האלמוני • בתשובה לראובן יום ו', 20/2/2009, 18:07
דוגמה משלי, שאולי גם קשורה לנקודה של יוסי, היא פורנו. יש כל כך הרבה חומר שמופץ בחינם, בחלקו דרך האתרים המסחריים עצמם, עד שאני לא מבין ממה הם מרויחים, ולא שמעתי שיש להם ירידות בהכנסות. מעולם לא רכשתי מוצר כזה, אבל מה כבר יכול להיות מקור הקסם? סצינות של רבע שעה?
נקודה עם תרגום 505236
ראובן • בתשובה להאייל האלמוני יום א', 22/2/2009, 10:57
שאלה מצויינת שגם שאלתי את עצמי. אני בכלל לא בטוח שאין להם ירידה בהכנסות, אני לא רואה חשבון. שוב, אולי יש הבדל באיך להגיד, *איכות* החומר. יש באתר אדם שמתיימר להיות מבין לא רע בנושא (המגיב המתכנה ד), אולי הוא ירצה להחכימנו.
נקודה עם תרגום 504150
יוסי • בתשובה לראובן יום ב', 9/2/2009, 18:01
נראה לי שהחיים קצת יותר מורכבים ממה שאתה מניח.
(או שגם פה יש בדיחה שפיספתי?)
נקודה עם תרגום 504153
ראובן • בתשובה ליוסי יום ב', 9/2/2009, 18:09
בא לך לפרט בקשר לאנלוגיה שהצבת ואיך היא פותרת את הדילמה?
נקודה עם תרגום כפול 504168
יוסי • בתשובה לראובן יום ב', 9/2/2009, 19:02
האנלוגיה לא פותרת את הדילמה, אלה באה להראות שהטיעון שלך מופרך.

ובתשובה לשאלה הבאה:
יתכן מאוד שאם יבטלו את הרשת (כמו שסר ג'ון מציע) האמנים ירוויחו יותר, אבל זה עדיין לא סיבה לעשות את זה. כמו שלא מתקבל לאסור תנועת אוטובוסים או מדרכות בערים כדי לדאוג לפרנסת נהגי המוניות.

והתשובה לשאלה שאחרי הבאה:
אם אמן לא מצליח להרוויח מאמנות בתנאי הגנה סבירים (קרי - אסור להשתמש בעבודתו לצרכים מסחריים בלי רשותו) הוא מוזמן למצוא עבודה אחרת. כמו בענפים אחרים - הטובים ישארו. וגם את קרנות התרבות למינהם צריך לבטל, אבל זה כבר שייך לסיפור אחר.

חלאס להיום - צריך לעבוד. (לצערי הרב, לא ירשתי זכויות יוצרים בני שבעים שעדיין מוגנים בחקיקה רטרואקטיבית)
נקודה עם תרגום כפול 504402
ראובן • בתשובה ליוסי יום ד', 11/2/2009, 10:40
מי זה סר ג'ון? איפה ראית שאני מציע לבטל את הרשת ואיפה קראת שאני מודאג מאיך אמנים יתפרנסו? אני מקבל את השינוי כבלתי נמנע, ורק שואל לגבי המשמעות של הכל.
נקודה עם תרגום כפול 504463
יוסי • בתשובה לראובן יום ד', 11/2/2009, 16:40
מתגובה 503769 נראה היה לי שאתה תומך בחקיקה מגבילת טכנולוגיה (מהסוג של defective by design). אני מתנצל על הטעות.
נקודה עם תרגום 504691
האלמוני הזמני • בתשובה לראובן שבת, 14/2/2009, 6:37
אנקדוטה ששמעתי כסיפור אמיתי, אך יש בה מניחוח האגדה האורבנית, ולא הצלחתי למצוא אישוש או הפרכה בגוגל: היתה יוזמה פעם להקצות חלק מרובע האורות האדומים באמסטרדם לזונות-גברים, עבור לקוחות נשים. היוזמה נכשלה כי עד מהרה הרחוב הוצף בגברים שהציעו ללקוחות את אותו שרות בחינם.
נקודה עם תרגום 504734
ברקת • בתשובה להאלמוני הזמני שבת, 14/2/2009, 13:40
4 שנים באמסטרדם ולא הגיע לאוזניי סיפור כזה. נשמע לי בדיחה חביבה.
''היכרותי המוגבלת עם שוק הקולנוע הישראלי '' 503811
עדי סתיו • בתשובה לראובן יום א', 8/2/2009, 14:51
אני חושב שקצת רתמת את האמבולנס לפני התאונה.

קודם-כל, יש הרבה מודלים סטנדרטיים לגמרי שיכולים להמשיך ולממן סרטים (כדוגמה קיצונית לתרבות פופולרית שהפקתה יקרה) גם כשמורידים אותם מהאינטרנט. חלק מהם הוזכרו כאן. חלקם הגדול ממנים סרטים בהצלחה כאן ועכשיו למרות שאכן מורידים את התוצר בסיטונות באינטרנט. למשל: מרצ'נדייז, הקרנות יקרות באולמות קולנוע, פרסומות בגוף הסרט.

כמו-כן, יש המון מודלים נסיוניים שעוד לא נוסו שיכולים להמשיך ולממן סרטים גם בהיעדר מוחללט של חוק זכויות יוצרים, החל בתמיכה ממשלתית וכלה בפרוטוקול-מופעי-רחוב.

ולבסוף, ביטול או החלשת חוק זכויות יוצרים לא מחייב הסרת מגבלות מוחלטת. עדיין אפשר להטיל מגבלות מסחריות לתקופות משתנות, שלא יחייבו חוקים טוטליטריים ומגבלות דרקוניות על האזרח הקטן.
''היכרותי המוגבלת עם שוק הקולנוע הישראלי '' 503814
ראובן • בתשובה לעדי סתיו יום א', 8/2/2009, 15:04
אם המודלים הסטנדרטים הוזכרו, לא ראיתי אותם, אתה יכול לספק הפניה‏1?

אני בכלל לא מאמין שאפשר דה פקטו להטיל מגבלות מסחריות. אנשים יורידו את הסרטים עם או בלי מגבלות.

‏1מרצנדייזינג זה כשבטמן מפרסם קורנפלקס?
''היכרותי המוגבלת עם שוק הקולנוע הישראלי '' 503819
עדי סתיו • בתשובה לראובן יום א', 8/2/2009, 15:56
הקרנות באולמות קולנוע הוזכרו. מרצ'נדייז הוזכר מאוחר יותר.

מגבלות מסחריות מוטלות, מן-הסתם, על פעילות מסחרית, שקל וטבעי יותר לפקח עליה מאשר על מה שאדם עושה בביתו.אדרבא ואדרבא -- תוריד את הסרט בבית. כך זכויות-יוצרים התחילו, אגב.
''היכרותי המוגבלת עם שוק הקולנוע הישראלי '' 503820
ראובן • בתשובה לעדי סתיו יום א', 8/2/2009, 16:01
לא מבין. הבעיה של האולפנים זה ההורדות הלא חוקיות, לא?

כשהמרצנדייזינג יהווה את השיקול העיקרי גם מבנה הסרטים ישתנה. אני מניח שכ90% מהסרטים המוקרנים היום לא יוכלו לספק רווחי מרצנדייזינג ( מיסחור?).
''היכרותי המוגבלת עם שוק הקולנוע הישראלי '' 503827
עדי סתיו • בתשובה לראובן יום א', 8/2/2009, 16:18
הבעיה של האולפנים היא להרוויח כסף. רוב הכסף מגיע מהקופות של אולמות הקולנוע.
''היכרותי המוגבלת עם שוק הקולנוע הישראלי '' 503831
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה לראובן יום א', 8/2/2009, 16:27
לא הבנתי איזו פרטיות של הקבצים שלי אני מוכר.
''היכרותי המוגבלת עם שוק הקולנוע הישראלי '' 503840
עדי סתיו • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום א', 8/2/2009, 16:45
מניעה אפקטיבית של שיתוף קבצים ברשות הפרט מחייבת אמצעי אכיפה ופיקוח אפקטיביים ברשות הפרט. זה יפריע לך לפרטיות של הקבצים על המחשב, בין השאר, אפילו כדי לוודא שאתה לא בפושעים.
''היכרותי המוגבלת עם שוק הקולנוע הישראלי '' 503842
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה לעדי סתיו יום א', 8/2/2009, 16:55
כלומר החוק יאפשר לרשויות להציץ במחשב שלי בלי צורך בצו חיפוש או משהו דומה?
''היכרותי המוגבלת עם שוק הקולנוע הישראלי '' 503846
עדי סתיו • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום א', 8/2/2009, 17:07
בגדול, כן.

נגיד: כרגע בארה"ב ובעולם כבר עוקבים חלק ספקי אינטרנט אחרי תעבורת האינטרנט של לקוחותיהם כדי לחפש קבצים לא-חוקיים לפי דרישת בעלי הזכויות. יש הנחות מסוימות בחוק שמאפשרות לבעלי זכויות לפרוץ למחשבים כדי למנוע או להשיג מידע על פגיעה בזכויות שלהם (למרות שאלה שנויות במחלוקת, ויכול להיות שבוטלו בינתיים). סוני BMG הפיצה דיסק של מוסיקה שמתקין בלי ידיעתך תוכנת ריגול על המחשב שלך שמונעת ממך להוריד את השיר לאייפוד.

האמצעים האלה לא מספיקים, ואנשים ממשיכים לשתף קבצים על ימין ועל שמאל. קשה לי לראות איך אפשר להלחם בתופעה בלי אמצעי אכיפה קיצוניים עוד יותר.
''היכרותי המוגבלת עם שוק הקולנוע הישראלי '' 504034
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה לעדי סתיו יום ב', 9/2/2009, 9:56
ובכן, אני מתנגד בכל תוקף לאפשרות שמישהו יוכל להציץ במחשב שלי ללא צו חיפוש. אם זאת הדרך היחידה להבטיח הפקות סרטים ב- 300 מליון דולר, אני מוותר על הסרטים האלה.

חברה שמתקינה על המחשב שלי תוכנה בלי שהודיעה לי על כך היא עבריינית בעיני, ואם זה היה תלוי בי היא היתה חוטפת תביעה ייצוגית של כמה מיליארד דולר.
''היכרותי המוגבלת עם שוק הקולנוע הישראלי '' 504063
עדי סתיו • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום ב', 9/2/2009, 12:10
יופי. אני לא חושב שזה הכרחי לסרטים של 300 מיליון דולר, אבל זה כן חושב שזה הכרחי כדי למנוע שיתוף קבצים בקנה מידה נרחב, ממש כמו שמצלמות בכל צומת ולוחיות זיהוי הן הכרחיות כדי למנוע עבירות מהירות (המכנה המשותף: עבירה נפוצה, נורמטיבית, מתבצעת באמצעים שהם חוקיים כשלעצמם, "חסרת קורבן" ולכן אין מי שיתלונן).

טכנית, סוני לא התקינה את התוכנה בלי להודיע ללקוחותיה, כי היה כתוב משהו עמום, מטעה ולא-מתחייב באותיות קטנות בדף המצורף. בין השאר, התוכנה גרמה לבעיות אבטחה ויציבות קשות אצל המשתמשים/קורבנות, ועקב זה תבעו אותם ואני לא זוכר איך זה נגמר. אבל אפילו אם היית יודע את כל העובדות, אז מה? תחזיר את הדיסק לחנות? תוותר על שמיעת שירי הזמר הזה (יש לו חוזה בלעדי) או כל הזמרים של חברת התקליטים הזו? אלה בדיוק הבעיות שהמאמר מנסה להעלות.
''היכרותי המוגבלת עם שוק הקולנוע הישראלי '' 503927
צפריר כהן • בתשובה לראובן יום א', 8/2/2009, 21:44
תעשיית הבידור במשבר. תעשיית התוכנה: לא ממש.

המודל המקורי של "מדפסת הכסף" (כתבתי תוכנה. אם היא מספיק פופולרית אנשים קונים אותה. הוצאות ההפצה שלי הן אפסיות. לכן יש מדפסת כסף) אמנם לא מחזיק מעמד, אולם יש מודלים חלופיים:

* אספקת שירותים (גוגל, אמזון)
* השכרת תוכנות (מיקרוסופט. למרות שהם גם מהסעיף הקודם)
* מימון תוכנה ע"י המשתמשים: בעיקר תוכנה חופשית

תוכנה חופשית כמודל פיתוח תוכנה עובדת נהדר. אורקל לא היתה צריכה לפתח הפצת לינוקס משלה. היא פשוט מתבססת על זו של רד־האט. שתי החברות מרוויחות מכך בסופו של דבר.

כמו שכבר כתבתי בתגובה למאמר הקודם, זה עובד טוב מכיוון שיותר זול לך לשפר קצת תוכנה קיימת כדי שתתאים לצרכיך מאשר לכתוב בעצמך. ויותר זול להתאים תוכנה כאשר היא חופשית ויש לה קהילת משתמשים. לכן אתה רואה תהליך הדרגתי של כניסת תוכנה חופשית לעוד ועוד שווקים והשתלטותה על נתחי שוק גדלים והולכים.

בתעשיית הבידור ההגיון הזה לא ממש עובד. זול יותר למחזר בדיחות, אבל זה עובד טוב רק אם יש לך כשרון. ומחזור סרטים מסובך עוד יותר: הפקת סרט היא סיפור יקר גם אם תוכל למחזר מכל שאר סרטי העולם. לכן הסרת זכויות היוצרים לא תוריד בהרבה את הוצאות ההפקה.

כעדות לכך אתה יכול להסתכל על תחום שמשלב את השניים: משחקי מחשב.
''היכרותי המוגבלת עם שוק הקולנוע הישראלי '' 542891
צפריר כהן • בתשובה לצפריר כהן יום ד', 12/5/2010, 13:25
בעניין משחקי מחשב: הנה דרך להרוויח קצת כסף ממשחקים שכבר לא רווחי מספיק למכור (אם אני מבין נכון):
''היכרותי המוגבלת עם שוק הקולנוע הישראלי '' 559194
צפריר כהן  (אתר) • בתשובה לצפריר כהן יום ד', 15/12/2010, 11:27
ופעם שניה:
שכר סופרים 503953
ירדן ניר-בוכבינדר • בתשובה לראובן יום א', 8/2/2009, 23:13
הקולנוע כפי שאנו מכירים אותו אכן בסכנה. המוזיקה, פחות; הספרות, אני לא רואה למה. לא בגלל שלא נוח לקרוא ספרות מעל מסך - נדמה לי שהטכנולוגיה לקריאה דיגיטלית נוחה כבר כאן, או כמעט כאן (תלוי, נוחה למי). הספרות תשתנה מעט מאוד בתנאי הפצה חופשית, בגלל שסופר לא צריך ציוד מיוחד או תשתית מיוחדת לצורך היצירה. ההשקעה הממשית היחידה שלו היא זמנו. ונראה לי שרוב הספרות הנכתבת כבר היום נכתבת כתחביב, וגם מרבית הסופרים ה"מקצוענים" היו כותבים בערך אותו דבר גם כתחביב. אולי בהספק נמוך במקצת.

סיבוך קטן: לרוב הסופרים כנראה לא תזיק עריכה ספרותית ועריכה לשונית של אנשים אחרים. אני חושב שגם זה יכול לקרות בהתנדבות, ולו כשיפור מתמשך לאחר פרסום היצירה: הקוראים יציעו תיקונים, והמחבר יוכל לקבל או לדחות. דווקא ההפצה הדיגיטלית תאפשר לעשות זאת בנוחיות.
''היכרותי המוגבלת עם שוק הקולנוע הישראלי '' 504371
גדי אלכסנדרוביץ' • בתשובה לראובן יום ד', 11/2/2009, 8:55
להחריב את הקולנוע מילא. להחריב את המוזיקה? אולי. אבל להחריב את הספרות? אתה רציני? כמה סופרים באמת מתפרנסים ממכירת ספריהם?
''היכרותי המוגבלת עם שוק הקולנוע הישראלי '' 504397
האייל האלמוני • בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ' יום ד', 11/2/2009, 10:31
ממה סופרים מתפרנסים?
אני לא מתכוון למי שנאלץ לעבוד כדי להוציא ספר ביכורים.
מה לגבי עמוס עוז, מאיר שלו ודומיהם?
''היכרותי המוגבלת עם שוק הקולנוע הישראלי '' 504403
גדי אלכסנדרוביץ' • בתשובה להאייל האלמוני יום ד', 11/2/2009, 10:48
התשובה שלך לשאלתי מההודעה הקודמת היא "בדיוק 2", או שיש לך עוד שמות בקנה? וכמה ספרים יוצאים לאור בישראל כל שנה?

אגב, לא יודע מה עם עמוס עוז, אבל מאיר שלו כותב בעיתון, נותן הרצאות וכו'.
''היכרותי המוגבלת עם שוק הקולנוע הישראלי '' 504404
האייל האלמוני • בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ' יום ד', 11/2/2009, 11:02
אני שאלתי, לא טענתי.
חשבתי שמרמת הצלחה מסויימת סופר יכול באמת להתפרנס מספרות.
אתה צודק שמאיר שלו הוא גם עיתונאי.
נדמה לי שעמוס עוז הוא גם פרופסור לספרות באניברסיטת בן גוריון.
יש עוד כמה סופרים שהנחתי שהם יכולים להתפרנס מספרות (גורסמן, א.ב. יהושוע) אבל גם בתפיסה הרחבה ביותר אני לא עובר כמה עשרות ואולי אפילו לא עשר.

די עגום שאי אפשר להתפרנס מספרות.
מצד שני אפשר להסתכל על הכוס המלאה ולשמוח שיש ספרות במצב עגום כזה.
''היכרותי המוגבלת עם שוק הקולנוע הישראלי '' 504411
גדי אלכסנדרוביץ' • בתשובה להאייל האלמוני יום ד', 11/2/2009, 11:30
עגום גם שאי אפשר להתפרנס ממכירת קוד פתוח.
''היכרותי המוגבלת עם שוק הקולנוע הישראלי '' 504456
האייל האלמוני • בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ' יום ד', 11/2/2009, 15:28
דוד גרוסמן, צרויה שלו, רם אורן, שפרה הורן...
''היכרותי המוגבלת עם שוק הקולנוע הישראלי '' 504406
ראובן • בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ' יום ד', 11/2/2009, 11:03
ממך אני מתפלא לשמוע שאלה כזאת. אני לא רו"ח של סופרים. גם אם הסופרים לא יכולים *להתפרנס* מספרים, זאת לא סיבה למנוע מהם גמול.
''היכרותי המוגבלת עם שוק הקולנוע הישראלי '' 504410
גדי אלכסנדרוביץ' • בתשובה לראובן יום ד', 11/2/2009, 11:29
ראובן: המהפכה הפיראטית כנראה תחריב את הספרות.
גדי: למה? סופרים גם ככה לא ממש מתפרנסים ממכירת ספריהם. כלומר, המהפכה הפיראטית לא תחריב את הספרות.
ראובן: זאת לא סיבה למנוע מהם גמול.

אני מפספס כאן משהו?
''היכרותי המוגבלת עם שוק הקולנוע הישראלי '' 504422
ראובן • בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ' יום ד', 11/2/2009, 12:26
קודם כל פספסת את זה שאני לא רו"ח ולכן לא יודע כמה סופרים מתפרנסים מספרות, בארץ ובעולם (זה שמשום מה אתה מתייחס רק למה שקורה בישראל נראה לי לוקה בחסר) אז כל הדיון הזה על כרעי תרנגולת.

סופרים לא כותבים בהתנדבות. הם אולי לא יכולים להתפרנס *רק* מספרות, אבל כשאדם חושב איך להשקיע את המרץ שלו- בין כתיבה פובליציסטית לבין ספרות (נניח), השיקול הכספי הוא בוודאי קיים. אם יבטלו אותו, נראה פחות ספרים.
''היכרותי המוגבלת עם שוק הקולנוע הישראלי '' 504441
גדי אלכסנדרוביץ' • בתשובה לראובן יום ד', 11/2/2009, 14:15
נכון, נראה פחות ספרים. על זה אין ויכוח.

האם זה חורבן? לא. אני אפילו לא חושב שנראה *הרבה* פחות ספרים. הבעיה האמיתית תהיה לא עם הכמות, אלא עם יכולת הסינון, ועם המחסור בעריכה - בקיצור, הבעיות שבהן מבחין כל מי שנמצא כמה דקות ב"במה חדשה".
חמישים מחזורים בשניה 503945
סמיילי • בתשובה לראובן יום א', 8/2/2009, 22:40
ב. מה רע בפרסומות?
חמישים מחזורים בשניה 504057
ראובן • בתשובה לסמיילי יום ב', 9/2/2009, 11:34
אתה מתכוון כמו בטלוויזיה, או משהו אחר ( פרסומת מובנית בגוף הסרט למשל)?
חמישים מחזורים בשניה 504068
סמיילי • בתשובה לראובן יום ב', 9/2/2009, 12:28
אני מתכוון לפרסומת מובנית בגוף הסרט (שזה כמו בטלוויזיה, אני מקווה שאני לא מחדש לך כלום).
חמישים מחזורים בשניה 504070
ראובן • בתשובה לסמיילי יום ב', 9/2/2009, 12:33
כלומר, להפוך את הסרט לפרסומת אחת ארוכה? זאת כמובן אופציה אבל שוב, הקולנוע יהפוך למשהו שונה לגמרי.
חמישים מחזורים בשניה 504075
סמיילי • בתשובה לראובן יום ב', 9/2/2009, 12:40
הרי גם בקולנוע היום כשהגיבור נוסע ברכב, הוא נוסע ברכב מסויים, ומישהו מרוויח על זה משהו.
חמישים מחזורים בשניה 504077
ראובן • בתשובה לסמיילי יום ב', 9/2/2009, 12:44
נכון, אנחנו מדברים על מסה קריטית.
חמישים מחזורים בשניה 504078
סמיילי • בתשובה לראובן יום ב', 9/2/2009, 12:45
מן הסתם, העלות של דקת ''פרסומת סמוייה'' תעלה (במקביל ההצע של הפרסומות ירד).
חמישים מחזורים בשניה 504085
ראובן • בתשובה לסמיילי יום ב', 9/2/2009, 13:06
התכוונתי שסרט יראה יותר כמו רצף של פרסומות.
חמישים מחזורים בשניה 504094
סמיילי • בתשובה לראובן יום ב', 9/2/2009, 13:44
הבנתי למה התכוונת, לא הבנתי למה אתה חושב שזה מה שיקרה.
חמישים מחזורים בשניה 504095
ראובן • בתשובה לסמיילי יום ב', 9/2/2009, 13:51
כי היום החלק הארי של הסרט ממומן על ידי הצופים ורק חלק קטן על ידי פרסומות בגוף בסרט. אם זה ישתנה ותווצר מסה קריטית בה עיקר הרווח נובע מהפרסומות גם מבנה הסרט ישתנה. לקולנוע יהיו עכשיו שני אדונים - הצורך לפרסם מספיק מוצרים ובצורה בולטת מספיק כדי להשביע את רצון המפרסמים, והצורך לשעשע מספיק צופים כדי שתהיה חשיפה לפרסומות עצמן. המתח הזה בין שתי הדרישות תיצור משהו אחר. אני לא יודע מה זה יהיה, אבל זה חייב להיות יותר קרוב לפרסומת מאשר לקולנוע.
חמישים מחזורים בשניה 504098
סמיילי • בתשובה לראובן יום ב', 9/2/2009, 14:04
הבנתי. אני לא בטוח שזה יהיה הכיוון.
חמישים מחזורים בשניה 504099
צפריר כהן • בתשובה לראובן יום ב', 9/2/2009, 14:05
כמו טלוויזיה מסחרית?
חמישים מחזורים בשניה 504101
ראובן • בתשובה לצפריר כהן יום ב', 9/2/2009, 14:19
לא. יותר כמו ערוץ הקניות.
חמישים מחזורים בשניה 503790
easy • בתשובה לראובן יום א', 8/2/2009, 13:53
תכף גם תטען שכשניסית להעביר את מתאם המתח ואת המתאם משקע אמריקאי לתקע ישראלי במכס הם הוחרמו.
חמישים מחזורים בשניה 503791
ראובן • בתשובה לeasy יום א', 8/2/2009, 13:56
מי מעביר דרך המכס? החבאתי הכל בחיתול של הילד.
מנגנוני הגנה 503975
דרור צ. דביר • בתשובה לראובן יום ב', 9/2/2009, 0:27
מנגנוני DRM לא מונעים פירטיות. אם יש לי דיסק מוגן ע"י מערכת DRM, אני יכול לבצע העתקה של ביט לביט של המידע שנמצא על הדיסק לדיסק חדש, ולמכור את העותק הפירטי בשוק הימאים בחיפה או בתחנה המרכזית החדשה בתל-אביב.

אין מנגנון DRM שלא ניתן להסיר. נניח שהסרט שקניתי מוגן באמצעות מפתח מיוחד, שרק תוכנה של מיקרוסופט או הנגן של פנאסוניק יכול לקרוא. יש תוכנה או מכשיר שקורא את הדיסק והופך את הסרט לפורמט לא מוצפן ולא דחוס שעובר למסך, כי אני אמור לצפות בסרט. לכן אני יכול לתפוס את הסיגנל הדיגיטלי ולהקליט אותו. למעשה, אני יכול גם להיכנס לתוכנה או לחומרה עם debugger מתאים, ולתפוס את הסרט לאחר שלב הפענוח של ההצפנה ולפני פתיחת דחיסה, וכך לשמור את הסרט ללא עיוותים של דחיסה חוזרת. יותר מזה, המפתח הסודי נמצא חבוי היכנשהו, ולכן אפשר למצוא אותו. עם המפתח הסודי אני יכול לפענח לבד כל סרט שהמכשיר מסוגל לקרוא. זה משחק אינסופי, שניתן להוכיח מתמטית שהוא אבוד. אין מנגנון DRM שלא ניתן לעקוף.

איסור על הסרת מנגנוני DRM לא מרתיע גנבים שתמתפרנסים ממכירת תוכנות וסרטים פירטיים. להם יש את המומחיות להוריד את מנגנוני ה-DRM אם זה מפריע (לרוב זה לא). לעומת זאת, דווקא הלקוח שקנה את הסרט במיטב כספו הוא זה שנפגע ממנגנוני ה-DRM. הוא לא יכול לעשות העתק חוקי של הסרט. הוא לא יכול לנגן את הסרט על המחשב, הוא לא יכול להעביר מוזיקה מ-CD שקנה ל-iPod שלו, הוא לא יכול למכור את המוזיקה שלו לצד שלישי. כלומר המנגנונים הללו דופקים רק את הצרכנים.

לכן DRM לא מגן בפני פירטיות, אלא מגביל שימוש חוקי של צרכנים שומרי חוק.
מנגנוני הגנה 504060
ראובן • בתשובה לדרור צ. דביר יום ב', 9/2/2009, 11:40
נכון מאוד. יותר מכך, ציבור הצרכנים לא תופס פריצה של DRM כעבירה. אני יודע שהלנטנה שייכת לשכן, אבל כשאני עובר לידה אני מורט את הפריחה שלה בלי יסורי מצפון. בחיים לא היה עולה על דעתי לעקור את כל השיח ולהעביר אותו לחצר שלי.
מנגנוני הגנה 504062
דרור • בתשובה לראובן יום ב', 9/2/2009, 11:59
פריצה של DRM אינה עבירה, בדיוק כפי שפריצת המנעול של המכונית של שלי אינה מהווה עבירה, ובדיוק כפי שהסרת התווית "םורד" מהמכונית אינה מהווה עבירה.
המהות היא שברגע שרכשתי מוצר, גם אם זה סרט DVD או דיסק מוזיקה, זה רכושי ומותר לי לעשות עם זה מה שאני רוצה ללא הגבלות שימוש.
מנגנוני הגנה 504064
ראובן • בתשובה לדרור יום ב', 9/2/2009, 12:14
רגע, אנחנו לא מדברים על הניסיון לאסור על הסרת הDRM?
מנגנוני הגנה 504106
דרור • בתשובה לראובן יום ב', 9/2/2009, 14:29
נכון, אנו מדברים על נסיון לאסור בחוק משהו שלדעתי אין לאסור עליו (אלא להיפך במסגרת חוקים צרכניים).
מנגנוני הגנה 504081
צפריר כהן • בתשובה לדרור צ. דביר יום ב', 9/2/2009, 12:51
למנגונני ה־DRM יש תרומה חשובה נוספת. העותק המקורי פחות נוח לשימוש מהעותק ה"פרוץ". מכיוון שהעתקה היא זולה, מספיק לפרוץ פעם אחת כדי לקבל עותק שאפשר להפיץ בכל העולם.

לא כל אחד צריך אפילו לדעת מה זה DeCSS כדי לשמוע אלבום "מוצפן" (ולטובת קוראינו בארצות החושך: אם שואלים אותכם, מדובר כמובן על תוכנה שמורידה את ה־Cascading Style Sheets מדפי HTML . ר' http://www.pigdog.org/decss/ ). מישהו אחר כבר מכיר את העסק וידאג להפיץ עותק נוח לשימוש ללא הגבלות מיותרות.
מנגנוני הגנה 504376
גדי אלכסנדרוביץ' • בתשובה לדרור צ. דביר יום ד', 11/2/2009, 9:07
כשלמדתי בטכניון את הקורס שעוסק באבטחה, הקדישו שתי דקות ל-DRM בסוף. באחד ממבחני העבר הייתה שאלה של "הנה דיסק מוזיקה שמוגן על ידי XYZ, מה עושים?". מכיוון שלא ממש למדנו מה עושים עם XYZ הצעתי, בחצי בדיחה, פשוט להקליט את הרמקולים. כשהעפתי מבט בתשובות גיליתי לזוועתי שזה בערך מה שהם ציפו שנגיד.

אותו תעלול ניתן לביצוע גם עבור מסך, כמובן. עם ציוד הקלטה איכותי אני בטוח שמרבית האנשים לא ישימו לב להבדל משמעותי (שלא לדבר על האנשים שכיום מורידים בשקיקה סרטים שצולמו בבית הקולנוע).
מנגנוני הגנה 504388
צפריר כהן • בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ' יום ד', 11/2/2009, 9:53
גדי, אתה כל־כך תמים. אתה חושב שאי־אפשר להתמודד עם הבעיה הזו?

אחד הדברים שפותחו במקביל למנגנוני DRM הוא הפיכה של הקול והוידאו למידע דיגיטלי. אפילו עם המסך והרמקולים. זה מאפשר לשדר את המידע הסודי (הקול והתמונה) ולמנוע הקלטה לא מורשית בדרך לרמקול.

אז רוב הבעיה פתורה. נשאר רק החלק האחרון: http://en.wikipedia.org/wiki/PEBKAC
שבב DRM קטן במוח, והבעיה פתורה.
מנגנוני הגנה 504400
ראובן • בתשובה לצפריר כהן יום ד', 11/2/2009, 10:33
לא הבנתי איך אפשר למנוע הקלטה ישירות מהרמקול בשיטה הזאת.
מנגנוני הגנה 504408
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה לראובן יום ד', 11/2/2009, 11:07
אתה מתכוון להקלטה במיקרופון של גלי הקול שיוצאים מהרמקול?
מנגנוני הגנה 504423
ראובן • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום ד', 11/2/2009, 12:27
למשל, או לחבר שני חוטים לכניסה של הרמקול.
מנגנוני הגנה 504428
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה לראובן יום ד', 11/2/2009, 13:13
חוטים לכניסה של הרמקול לא יעזרו לך אם אתה רוצה להעתיק אות דיגיטלי. אותות אנלוגיים לא מהוים בעיה ליצרנים בגלל שהאיכות שלהם פוחתת בהעתקה (לך אני לא צריך לספר, זה לטובת הקשה המקשה שהגיח הנה מתהום הנשיה).

אבל הרעיון של הקלטה מהרמקולים עשה לי את היום, כשנזכרתי באותם ימים מופלאים שכך הקלטתי שירים לטייפ הראשון שלי (במקרים בהם "הקלטה ישירה" לא עבדה משום מה, כנראה בגלל בעיות של הארקה שגרמו לזמזום נוראי ולא אובחנו). הו, קרול!
מנגנוני הגנה 504430
ראובן • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום ד', 11/2/2009, 13:24
לא מדוייק. זה נכון שאותות אנלוגיים מתקלקלים בהעברה, אבל כאן אתה רק צריך להעתיק אנלוגית פעם אחת, ואז כבר יש לך עותק דיגיטלי שהוא אמנם מעט יותר עמום מהמקור הדיגיטלי, אבל אפשר להעתיק אותו לנצח מבלי לפגום שוב באיכות.
בימי נערותך היה צריך לחזור על ההקלטה האנלוגית שוב ושוב, ובכל העתקה האיכות היתה נפגמת מעט יותר.
מנגנוני הגנה 504438
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה לראובן יום ד', 11/2/2009, 13:59
צודק. ובכל זאת הו, קרול!
מנגנוני הגנה 504460
יהונתן אורן • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום ד', 11/2/2009, 16:07
קינג?
מנגנוני הגנה 504461
דורון הגלילי • בתשובה ליהונתן אורן יום ד', 11/2/2009, 16:23
כן
מנגנוני הגנה 504462
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה ליהונתן אורן יום ד', 11/2/2009, 16:29
חה.
מנגנוני הגנה 504464
דורון הגלילי • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום ד', 11/2/2009, 16:43
תשובה ציונית הולמת:
טריויה 504525
אלמוני לרגע • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום ה', 12/2/2009, 9:55
קראתי פעם שניל סדקה באמת כב את השיר לקרול קינג הזמרת שהיתה חברה שלו בתיכון. חוץ מזה ''סדקה'' זה ''צדקה'', ומסתבר שהבחור ממשפחה יהודית ועושה לנו הרבה כבוד.
טריויה 504532
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה לאלמוני לרגע יום ה', 12/2/2009, 11:55
מסתבר שגם קרול קינג יהודיה. הללויה.
טריויה 504560
ידידיה • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום ה', 12/2/2009, 22:12
אם סדקה זה צדקה, אז מסתבר יותר שהוא דווקא שומרוני.
טריויה 504564
האייל האלמוני • בתשובה לידידיה יום ה', 12/2/2009, 22:28
כבר לפני שנים הוא הוצג כיהודי וגם בויקיפדיה נאמר שאביו ממוצא יהודי-טורקי ואמו ממוצא פולני-רוסי. http://en.wikipedia.org/wiki/Neil_Sedaka
טריויה 553573
אפופידס • בתשובה לאלמוני לרגע יום ד', 13/10/2010, 20:02
אכן, והנה שיר התשובה של שושנה (ידעת?) קינג מ-‏1960.
טריויה 559259
אפופידס • בתשובה לאפופידס יום ד', 15/12/2010, 19:12
צ''ל שושנה קליין.
מנגנוני הגנה 504442
צפריר כהן • בתשובה לראובן יום ד', 11/2/2009, 14:21
לא תשמע את התוצאה כי היא לא מכילה "סימן אישור".

(ואם למישהו יש ספק: מההודעה הקודמת שלי הושמט סמליל הציניות)
מנגנוני הגנה 504453
ראובן • בתשובה לצפריר כהן יום ד', 11/2/2009, 15:05
כלומר, אתה מדבר על ייצור של רמקול עם רכיב שמאמת את המקור?
מנגנוני הגנה 504409
גדי אלכסנדרוביץ' • בתשובה לצפריר כהן יום ד', 11/2/2009, 11:25
ההתקפה היא לא "בדרך לרמקול" אלא בדרך מהרמקול לאוזן, או מהמסך לעין. כל עוד הממשק הזה קיים ואין הצפנה על גלי קול/גלים מגנטיים שמפוענחת במוח, אנחנו בסדר.
מנגנוני הגנה 504412
דורון הגלילי • בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ' יום ד', 11/2/2009, 11:37
או במילים אחרות, התשובה לשאלה של השכ"ג בתגובה 504408 היא "כן".
מנגנוני הגנה 504427
דרור • בתשובה לצפריר כהן יום ד', 11/2/2009, 12:48
אין ולא יהיה לעולם מנגנון DRM שמגן אבסולוטית על זכויות יוצרים. כל הפתרונות הקיימים (כולל BlueRay) הם חלקיים ולא אפקטיביים. מעצם טיבו, קיים ברשותי מכשיר המסוגל לפענח קבצים עם מנגנוני DRM. עם מספיק מאמץ אני יכול למצוא את המידע שאני צריך מתוך המכשיר, גם אם כל התקשורת מוצפנת באמצעות מפתחות א-סימטריים ומפתח הפענוח צרוב ומוגן בתוך החומרה. יש מעבדה בצרפת שמתמחה בקריאת המידע המוצפן בתור זיכרון לא נגיש של החומרה.

אתה צריך הוכחה לחוסר התוחלת במנגנוני ה-DRM‏?
09F911029D74E35BD84156C5635688C0, מש"ל.
מנגנוני הגנה 542637
צפריר כהן • בתשובה לגדי אלכסנדרוביץ' יום א', 9/5/2010, 9:39
עוד נסיון לסתום חלקית את "הפרצה האנלוגית":
בצעד שנוי במחלוקת אישרה אתמול (ו') ה-FCC, נציבות התקשורת הפדרלית, לתעשיית הסרטים לכבות חלק משקעי אות הוידאו היוצא בממירים בשעת שידור סרטים חדשים במיוחד, כדי למנוע העתקה.
מוזיקאים בחופש 562919
צפריר כהן  (אתר) • בתשובה לראובן יום ה', 27/1/2011, 18:29
ניסיון לענות על השאלה "ממה יתפרנסו המוזיקאים", כולל המגבלות:

להקת רוק‏1 מאזור סאן־פרנסיסקו. מנהיג הלהקה, ג'ון בונו הוא תכניתן וכותב במקצועו, ונגן בזמנו הפנוי. הוא החליט שהוא רוצה לבדוק מה המשמעות של יצירת מוזיקה חופשית (בפרט - CC-By-SA). לטענתו, מעבר לאידאלים שלו, הטכנולוגיה ממילא הופכת את ההעתקה לפשוטה. חבל להלחם במפיצים הפוטנציאליים שלך.

ראיון איתו בנושא אפשר למצוא ב:
הלהקה החלה להופיע. נראה שיש להם קהל שאוהב אותם. לאחר זמן מה הם החליטו שזה יהיה די נחמד להפיק אלבום מקצועי. הם הקליטו בינתיים גרסה ראשונית באולפן ביתי ומנסים לגייס מימון להפקת אלבום מקצועית.

לפי דבריו בראיון הם מרוויחים כסף בסה"כ (הופעות, מזכרות‏2), אבל לא מספיק לפרנסתם. כל ארבעת חברי הלהקה עובדים במקומות אחרים.

(מוכרי האנציקלופדיות מדלת לדלת יעברו למכור במקומם את מדריך הטרמפיסט לגלקסיה)

‏1 או לא בדיוק. אני לא רוצה להיכנס כאן לצד המוזיקלי.
‏2 איך כותבים בעברית "מרצ'נדייז"?
מוצרים נלווים? 562921
העלמה עפרונית • בתשובה לצפריר כהן יום ה', 27/1/2011, 18:37
מוזיקאים בחופש 568469
צפריר כהן  (אתר) • בתשובה לצפריר כהן יום א', 17/4/2011, 22:19
תיקון (כדי שאוכל למצוא את התגובה הזו יותר בקלות בפעם הבאה: מנהיג הלהקה הוא ג'ונו בייקון: (Jono Bacon [Wikipedia]. עוד אחד מהעובדים של האסטרונאוט (סליחה: קוסמונאוט)).
מוזיקאים בחופש 569484
אריק • בתשובה לצפריר כהן יום ב', 2/5/2011, 14:49
אני חושב שהשאלה ''ממה יתפרנסו המוזיקאים'' דומה לשאלה ''ממה יתפרנסו הצפרים'' יותר מכפי שהיא דומה לשאלה ''ממה יתפרנסו מתכנתי קובול''
המוזיקאים יכולים להתפרנס ממלצרות, שליחויות, או אפילו עבודה כפקיד במשרד הפטנטים.
אין שום הכרח שיצירת מוזיקה תהיה מלווה בתגמול כספי ואני לא מבין מדוע ההתעקשות על כך.
הרי ככל שהמוזיקה יותר מסחרית אנחנו מקבלים יותר מדונה וליידי גאגא ופחות קורט קוביין.
אני מאמין שרוב המוזיקאים המפורסמים מהמאה שעברה היו ממשיכים ליצור מוזיקה גם עם לחם צר ומים לחץ.
מוזיקאים בחופש 569488
צפריר כהן  (אתר) • בתשובה לאריק יום ב', 2/5/2011, 15:50
חוקי זכויות היוצרים נולדו כדי לעודד יצירה. אנחנו עדיין מעוניינים לעודד יצירה?

סופר חובבן יכול להוציא מתחת ידיו סתם סיפור פשוט. אבל אני הייתי רוצה לקרוא ספרים שעברו עריכה טובה.

ר' גם הוצאות ההקלטה באולפן לגבי אותה להקה בתגובה שלמעלה. איפשהו לקראת סוף התכנית המקושרת הם דנים בשיקולים שגרמו להם לנסות ולגייס את הסכום הלא מבוטל שנדרש עבור הקלטה של האלבום שלהם באולפן (לי אישית זה לא משנה. רעש הוא רעש. אבל כנראה שלאחרים זה משנה).
מוזיקאים בחופש 569610
אריק • בתשובה לצפריר כהן יום ג', 3/5/2011, 9:52
קנין רוחני תמיד יהיה בעיני אוקסימורון.
לטעמי, מי שמתעסק בענינים רוחניים לא צריך לצפות לבוננזה כספית.
חוקי זכויות היוצרים שומרים על זכויות מאוד לא טבעיות וכך יוצא שהרשת מעמידה אותם באור נלעג.
כללי המשחק משתנים. רדיוהד מצאו פטנט אחד, ודאי ישנם גם אחרים.
מוזיקאים בחופש 569613
איציק ש. • בתשובה לאריק יום ג', 3/5/2011, 10:13
מסכים איתך. בסופו של דבר אנחנו מגיעים לאבסורדים שבהם תמונות של איינשטיין הן ''קניין רוחני'' של יורשיו.
מוזיקאים בחופש 569614
העלמה עפרונית • בתשובה לאריק יום ג', 3/5/2011, 10:14
אז תחליף "רוחני" ב"מופשט" או ב"אינטלקטואלי"‏1. פחות אוקסימורון בעינך? זכויות היוצרים מגנים לא רק על יצירות אמנותיות, אלא גם על יצירות יותר פרוזאיות כמו קוד תוכנה, לקטים וכו'. הקניין הרוחני הוא לא רק זכויות יוצרים אלא גם דיני פטנטים, מדגמים וסימני מסחר, שקשר בינם לבין "רוחניות" הוא קלוש ביותר.

‏1 כמו באנגלית
מוזיקאים בחופש 569619
אריק • בתשובה להעלמה עפרונית יום ג', 3/5/2011, 10:48
גם התרגום המילולי מאנגלית "נכס אינטלקטואלי" לא נשמע לי כמו משהו מציאותי אלא כמו פלפול משפטי, או במקרה הטוב איזה פרופסור שאוניברסיטה אחת הצליחה לגנוב לשניה.
אני בולע במאמץ ניכר את הצפרדע שנקראת חוק הפטנטים, אני כלל לא משוכנע שהמין האנושי יוצא נשכר ממנו. עבודתם של מדענים שמתפרסמת כמאמרים היא נחלת הכלל ואינה מוגנת בזכויות יוצרים. אם כך מדוע שהישומים שנעשים על פיה יהיו מוגנים?
החלק היחיד שנוח לי איתו במידה הוא מדגמים וסימני מסחר. הם פשוט חלק מהסחורה שאנחנו צורכים. התוית האדומה והכתב המסולסל הם חלק בלתי נפרד מהמוצר קוקה קולה. כאן אנחנו מדברים על מוצר מוחשי שהעתקה שלו פוגעת מסחרית ביצרן שהשקיע בפיתוח ופרסום.
מוזיקאים בחופש 569626
העלמה עפרונית • בתשובה לאריק יום ג', 3/5/2011, 11:26
אז מה שמטריד אותך זה השם, או הקונספט?
מוזיקאים בחופש 569646
אריק • בתשובה להעלמה עפרונית יום ג', 3/5/2011, 13:21
הקונספט כמובן.
זה שלא הצליחו לכבס לו את השם מספיק כדי שיסתיר את הפיל שמסתובב בחדר רק מדגיש את גדלו של הפיל.
מוזיקאים בחופש 569627
צפריר כהן  (אתר) • בתשובה לאריק יום ג', 3/5/2011, 11:40
נטפוק: עבודה של מדענים מתפרסמת במאמרים שמוגנים ע"י זכויות יוצרים.

פרסום מאמר הופך אתהידע שבו לחלק מהידע הציבורי ולכן למשהו שאי-אפשר לגלותו כחלק מפטנט. אני מניח שלזה התכוונת.

העובדה שזכויות יוצרים מתאימות (או שלא. ר' כל התנועה הנוכחית לחופש המידע האקדמי) למאמרים אקדמאיים לא בהכרח משליכה על התאמתם לתחומים אחרים.
מוזיקאים בחופש 569623
צפריר כהן  (אתר) • בתשובה להעלמה עפרונית יום ג', 3/5/2011, 10:56
הבעיה היא עם המילה "קניין". "זכויות רוחניות/מופשטות/אינטלקטואליות" נשמע לי יותר סביר.
מוזיקאים בחופש 569635
אריק • בתשובה לצפריר כהן יום ג', 3/5/2011, 12:23
אתה מנסה להכשיר את השרץ. להחליף את המילה שמשתמשים בה לא מחליף את המהות של העניין.
העסקים מוצאים את הפתרונות המתאימים להם ‏1. כשמדובר באמנות, לעומת זאת, המודל שלי הוא האומן שאינו מסוגל שלא ליצור והדוגמאות הקיצוניות הן ון גוך וקורט קוביין.

‏1מיקרוסופט (ושאר בתי התוכנה) כבר מזמן לא מוכרים לי תוכנה אלא "זכויות שימוש". אמנם לא התעמקתי בתוכנו של "ההסכם למשתמש קצה" אבל מסתמא הוא מכריח אותי לא לעשות כך וכך וכך אם ברצוני להשתמש בתוכנה, ואני סימנתי וי והסכמתי. הפטנט החדש שלהם לא לעדכן לי את מערכת ההפעלה המועתקת ולתזכר אותי בנימוס מעת לעת על כך שיתכן שהעותק שברשותי לא חוקי מצא חן בעיני כך שלראשונה מאז 1987 אני לא סותם את האף כשאני נאלץ לרכוש את המוצרים שלהם בעסק.
מוזיקאים בחופש 569640
צפריר כהן  (אתר) • בתשובה לאריק יום ג', 3/5/2011, 12:46
אתה מאזין למוזיקה של אומנים שמשחררים את יצירותיהם ללא מגבלות מוזרות של זכויות יוצרים? (או לפחות משהו כמו CC-by-SA, שמאפשר לאחרים להמשיך את היצירה)?

אתה משתדל להשתמש בתוכנות שמכבדות את זכויותיך ומעניקות לך זכויות שימוש והפצה מלאות?
מוזיקאים בחופש 569647
אריק • בתשובה לצפריר כהן יום ג', 3/5/2011, 13:28
מה אני, גנב קטן של תוכנה (מוזיקה וסרטים אני לא גונב כי פורמט ה MP3 אינו חביב עלי ובגלל הטרחה). בעיקר אני גונב משחקים לפלייסטיישן כי המחיר של המקוריים הוא שערורייתי. בסופו של דבר הפעולות שלי בתחום הפיראטיות מתמצות בנה באוזן קטן למי שהגזים, ובכבוד והערכה ליוצרים מקומיים, שאת הדיסקים דלי המכר שלהם אני רוכש.
מוזיקאים בחופש 569648
צפריר כהן  (אתר) • בתשובה לאריק יום ג', 3/5/2011, 13:40
נו באמת. רק תלונות יש להם. מוזיקה פגומה לא נאה לך?
(לא בדקתי אף אחת מהתוצאות, חוץ מהראשונה: http://flac.sourceforge.net/ הלא רלוונטית בעליל).
מוזיקאים בחופש 569649
אריק • בתשובה לצפריר כהן יום ג', 3/5/2011, 13:59
:)
אני בכלל לא מבין למה צריך לכווץ את קבצי המוזיקה. אפשר לחשוב כמה שירים בנאדם צריך להחזיק בדיסקונקי אחד?
מוזיקאים בחופש 569625
צפריר כהן  (אתר) • בתשובה לאריק יום ג', 3/5/2011, 11:05
רדיוהד לא נחשבים: הם כבר מפורסמים. הם התפרסמו בדרך המסורתית. הם יכולים לוותר על חלק מהרווחים עכשיו בשביל להרגיש יותר טוב. יש להם כבר קבוצת מעריצים ענקית שממנה אפשר לסחוט קצת כסף.

כמוכן הם עדיין משתמשים בזכויות יוצרים. היצירה מותרת להפצה חופשית לשימוש לא מסחרי בלבד.
מוזיקאים בחופש 570626
ירדן ניר-בוכבינדר  (אתר) • בתשובה לאריק יום ו', 13/5/2011, 6:43
אני רואה זאת כך: חלק ממה שקוסם לאנשים בשיטת השוק החופשי, ובכלל זה באספקט השוק החופשי שבמדינת רווחה, הוא שבקירוב, אנשים מרוויחים כסף לפי מידת התרומה שלהם לאושרם של אנשים אחרים (ובהתחשב בשאלה עד כמה קל לגרום לאנשים אחרים אושר באותן דרכים; לעובד הניקיון במקום העבודה שלי תרומה חשובה מאוד לרווחתי ולרווחת עמיתי, אבל - אפשר לטעון - כמעט כל אחד יכול להחליף אותו ולתרום לרווחתנו באותו אופן, וזה "מצדיק" את משכורתו הנמוכה). אפשר כמובן למצוא סטיות ויוצאים מהכלל לשני הכיוונים, ולדון ולדוש בכך עד זרא, אבל יש כאן איזשהו היגיון שעובד. צפרות, כמו תחביבים אחרים, תורמת רק לאושרה של בעלת התחביב, ולכן לא מצופה שזו תתפרנס מכך, גם אם התחביב קשה ותובעני.

אני שואל את עצמי, נגיד, למה מגיעה לי המשכורת שאני מרוויח כחוקר בהנדסת תוכנה ביב"ם, שהיא מן הסתם הרבה מעל הממוצע בקהילה שלי, במדינה שלי ובעולם? אני יודע שאפשר להתווכח על תוקפה של השאלה בכלל, אבל בכל אופן אני שואל אותה. החלק הברור יחסית הוא שאת העבודה שלי יחסית מעט אנשים יכולים לעשות, וזה מצדיק (אולי) את ההבדל ביני לעובד הניקיון - אבל לא את ההבדל ביני לבין הצפרית המוכשרת.

אז אני מחפש את התרומה שלי לאושרם של אנשים. וכנראה שיש כזו, למרות שלא טריוואלי למצוא אותה. זה לא טריוויאלי כי עוברים הרבה שלבים וגלגולים מהעבודה שלי עד שמישהו באמת זוכה לאושר ממנה. בכל אופן, אם זה עובד זה עובד כך: העבודה שלי תורמת (ולו קורט זעיר) לאיכות התוכנה שכותבים במקומות אחרים ביב"ם. התוכנה הזו הולכת בעיקר לבנקים, חברות ביטוח וכו'; לכן יש לי תרומה (זעירה עוד יותר) לתפקודם התקין של אלו; אלו תורמים לאושרם של אנשים. רגע! בנקים וחברות ביטוח עושים אנשים מאושרים יותר או אומללים יותר? שאלה קשה. אבל אם להיות רציניים, בסך הכל הם מרכיבים חיוניים בחברה המודרנית, ולכן, כן, בגדול הם תורמים. מכל מקום, באגים בתוכנות שלהם בטוח יגרמו יותר מצוקה מאושר. אז התרומה שלי לאושרם ורווחתם של אחרים היא אבסטרקטית. לכל אדם נתון היא כנראה תרומה כמעט אפסית, או אולי קצת פחות מאפסית - קצת עוגמת נפש וטרטור קל כתוצאה מהבאג - אבל ההסתברות מאוד נמוכה שאני מנעתי את הבאג. מצד שני, היא נתרמת להמון המון אנשים. אין לי שום סיכוי לחשב את סך התרומה לי לאושר ורווחת אחרים, או אפילו לאמוד אותה בקירוב, או אפילו לטעון לקיומה, רק מניתוח תוצרי העבודה שלי וגלגוליהם - אבל השוק החופשי-בערך עושה זאת בשבילי, ואני שמח מאוד לחשוב שיש הצדקה מסוג זה, אם לא ודאית אז לפחות סבירה, לזה שאני חי יותר ברווחה מאחרים.

לפני ארבעים שנה, מוזיקאים היו דוגמה נפלאה לקשר בין התרומה לתמורה. הטובים שבהם גרמו אושר עצום להמון אנשים, בצורה הברורה ביותר האפשרית (בניגוד לכל הניחושים המלומדים של התרומה שלי), וגרמו לכך באמצעות כשרונם היחודי והחד-פעמי, גם זה באופן הברור ביותר האפשרי. ובהתאמה, הם הרוויחו סכומים שערורייתיים. מוזיקאים ישראלים היו אולי טובים לא פחות מעמיתיהם ה"עולמיים", אבל גרמו אושר לפחות אנשים (קוטן השוק), ולכן לא נהיו עשירים כקורח, אבל הטובים שבהם (במבחן "סכום האושר" שהם גרמו) בכל זאת התפרנסו יפה.

אז כנראה שמוזיקאים ימשיכו ליצור מוזיקה גם בלי להתפרנס מכך, אולי יותר טובה, אבל לי זה חורה. כשמוזיקה גורמת לי אושר, ואני יודע שגם לאחרים, ואני יודע שהיוצר שלה שקוע בדאגות קיום שרחוקות ממני (ומעמיתי לעבודות המכניסות, שגם הם מאושרים בזכות אותו מוזיקאי), ואני מה בכלל עשיתי בשביל מדינה - יש לי קצת תחושה של ניצול. ומציק לי גם שהשינוי מלפני ארבעים שנה להיום קרה לא בגלל שאנשים התחילו לחשוב שהיגיון השוק החופשי לעיל לא תקף, אלא בגלל שינוי טכנולוגי עיוור ומקרי. וחורה לי גם שרבים מעמיתי לעבודות המכניסות מנצלים את השינוי הטכנולוגי כדי להיות מאושרים בלי לשלם, בלי לחשוב פעמיים אם לא מגיע לגורמי האושר בכל זאת ללכת עם האושר שלנו למכולת.
מוזיקאים בחופש 570636
צפריר כהן  (אתר) • בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר יום ו', 13/5/2011, 10:59
א. תרומה לאושר? מה הקשר לזכויות יוצרים? האם הנגן הקבצן מהרחוב חייב לקבל תשלום בשל תרומתו לאושר?

ב. לא, רוב המוזיקאים (כמו רוב המפיונרים) לא מתפרנסים כ"כ טוב ממוזיקה. כמה כוכבים גורמים להרבה אחרים לחיות באשליות.

ג. השינוי הטכנולוגי הבסיסי קרה, אגב, לפני מאה שנים בערך, כשהתחילו להקליט מוזיקה ויכולת להחליף את הנגן בתקליט.
מוזיקאים בחופש 570676
ירדן ניר-בוכבינדר  (אתר) • בתשובה לצפריר כהן יום ו', 13/5/2011, 19:59
א. אריק לא שאל "למה זכויות יוצרים", אלא "למה שמוזיקאי יתפרנס מיצירתו". על זה עניתי. זכויות יוצרים הן דרך אחת לאפשר פרנסה למוזיקאי מיצירתו (ודרך שפעלה היטב במשך כמה עשורים).
"האם הנגן הקבצן מהרחוב חייב לקבל תשלום בשל תרומתו לאושר?" אני לא יודע מה פירוש המלה "חייב" כאן, היא לא הופיעה אצלי או אצל אריק. בכל אופן, אם הנגן עשה אותך מאושר, ואם גם נעצרת לידו כדי לספוג את המוזיקה ולהתאשר, אני חושב שמן הראוי שתיתן לו כסף (וזה אגב, מנגנון חלופי לזכויות יוצרים, שדומה בקטן למה שהצעתי בדיון 106).

ב. אני חושב שבתקופת הזוהר של הרווחים ממוזיקה, ששיאה בשנות השבעים, מוזיקאים רבים התפרנסו היטב. יכול להיות שהם לא רוב. זה לא סותר את מה שכתבתי. אלו שגרמו מספיק אושר למספיק אנשים התפרנסו היטב.

ג. לא, ההפך. מאז המצאת הההקלטה ועד עידן השעתוק הדיגיטלי הקל, טכנולוגית ההקלטה הפכה את המוזיקאים לעשירים יותר מאי-פעם, בוודאי אבסולוטית אבל גם ביחס לבני תקופתם. בדרך אחת להתסכל על זה, זה בגלל שהם הצליחו לגרום אושר ליותר אנשים מאי-פעם. נכון שבמקביל הם נאבקו בנגיסה בהכנסות מצד הקלטה "פירטית", מהתקליט והרדיו לקלטת המגנטית - אבל שוק המכירה של מוזיקה מוקלטת רק הלך והתעצם - כאמור עד שהגיע השעתוק הדיגיטלי הקל.
מוזיקאים בחופש 570681
העלמה עפרונית • בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר יום ו', 13/5/2011, 22:46
אני דווקא רואה את זה אחרת - אם נוכחות של יצירות מסוימות בחיי משפרות אותם, אני רוצה לשלם ליוצרת כדי שתמשיך להקדיש את זמנה ליצירת יצירות נוספות (שאף הן, לאור נסיוני המוצלח, ישפרו את חיי). ברמת המאקרו, אני רוצה שאנשים מוכשרים ידעו שמשתלם להם לפתח את הכישורים שלהם ולשאוף לזיקוק היצירה שלהם, כי הם יוכלו להתפרנס ולהתקיים מכך בעתיד.
מוזיקאים בחופש 570713
ירדן ניר-בוכבינדר  (אתר) • בתשובה להעלמה עפרונית שבת, 14/5/2011, 20:48
מקובל עלי בהחלט. האינטרסים שאת מעלה שלובים באלו שאני מעלה. רק אציין שהשיקול הראשון שלך לא תמיד חופף בדיוק לשלי: אני רוצה לגמול למוזיקאי שאהבתי גם אם הוא כבר הפסיק ליצור.
מוזיקאים בחופש 571007
ירדן ניר-בוכבינדר • בתשובה להעלמה עפרונית יום ג', 17/5/2011, 20:45
בעצם, מה תגידי אם תהיה לך סיבה לחשוב שהיוצר ידרדר אם יתעשר? יש כזה מיתוס של האמן הרעב. יכול להיות שזה קשקוש, אבל לנגד עיני המקרה של ארקדי דוכין, שלטעמי לא עשה שום דבר שווה אחרי שתי יצירות המופת הראשונות (השנייה היא האלבום משירי ויסוצקי), ונראה לא מופרך לחשוב שהשיפור הדרמטי במצבו הכלכלי היה אחת הסיבות. בכל אופן, גם אם המיתוס שקרי לחלוטין, האם את יכולה לדמיין שאת מקבלת אותו, ומה תעשי אז? כי השיקול שהעלית אמור להביא אותך לרצות להשאיר אותו עני...
מוזיקאים בחופש 571008
צפריר כהן  (אתר) • בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר יום ג', 17/5/2011, 20:47
ולמה להמשיך לשלם ליורשיו לאחר מותו? אלא אם כן מניחים שהכישרון עובר בירושה.
מוזיקאים בחופש 571012
ירדן ניר-בוכבינדר • בתשובה לצפריר כהן יום ג', 17/5/2011, 20:54
על זה עונה השיקול השני של העלמה (''ברמת המאקרו'' וגו').
מוזיקאים בחופש 571014
צפריר כהן  (אתר) • בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר יום ג', 17/5/2011, 20:57
70 שנים לאחר מות היוצר הן מוגזמות, בהתחשב בפגיעה בזכויות הציבור.
מוזיקאים בחופש 571013
העלמה עפרונית • בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר יום ג', 17/5/2011, 20:56
ארקדי דוכין זו דוגמא מצוינת, כי מאז שהוא עם החברה (אשתו? אקסית?) הוא התחיל להופיע עם שירים דביקים‏1 שלא משתווים לשירי-הרעב של החברים של נטאשה. ככה שמנקודת מבט אינטרסנטית ברור שהייתי מעדיפה שהוא ישאר בודד, אבל אני לא בחורה מרשעת, אז אני לא.

‏1נקודת השבר שלי הייתה כשהתוודעתי לשורה "סימה שאותי הקסימה".
מוזיקאים בחופש 570708
צפריר כהן  (אתר) • בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר שבת, 14/5/2011, 19:35
אתה מעלה את התועלת שיש למאזינים בגלל זכויות יוצרים והתשלומים הקשורים אליהם. מה בדבר הנזק? איזו הנאה נמנעת מהמאזינים בגלל זכויות היוצרים? בפרט, האיסור (או הגברת הקושי) לשלב בין שני מקורות השראה שונים (ולהוסיף לזה קצת משלך). האם אתה לא מפריע ליוצרים לעמוד על כתפי ענקים? בפרט עם זכויות יוצרים שנמשכות "לנצח".
מוזיקאים בחופש 570709
העלמה עפרונית • בתשובה לצפריר כהן שבת, 14/5/2011, 20:01
למה "לנצח"? אמנם זכויות היוצרים מגנות היום על יצירה זמן ארוך מדי לטעמי, אבל איזה זכויות יוצרים נמשכות "לנצח"?
מוזיקאים בחופש 570711
צפריר כהן  (אתר) • בתשובה להעלמה עפרונית שבת, 14/5/2011, 20:31
"לנצח": פרק זמן כ"כ ארוך, שההבדל בינו לבין "נצח" לא מספיק משמעותי מבחינת התרבות העכשווית. כן, אני יודע שהתנ"ך, מחזותיו של שייקספיר ואפילו שיריו של ביאליק הם כיום ברשות הכלל. אבל לא סרטיו של היצ'קוק, לא שיריו של אלתרמן ולא יצירותיה של ורג'יניה וולף.
מוזיקאים בחופש 570712
ירדן ניר-בוכבינדר  (אתר) • בתשובה לצפריר כהן שבת, 14/5/2011, 20:45
דווקא לא דיברתי על תועלת למאזינים, אלא על תועלת למוזיקאים, ובהחלט על חשבון המאזינים (ואני מתכוון "על חשבון" במובן המילולי יותר). התועלת למאזינים, אם בכלל, היא רק מסדר שני, ואני לא מתחייב לה.

הנזק שאתה מדבר עליו נראה לי תיאורטי בעיקרו. האם שמעת הרבה על מוזיקאים שהתלוננו שהיתה להם ביד (או בראש) יצירת מופת שהיא שילוב יצירות קודמות והם נאלצו להשאיר אותה במגירה?
מוזיקאים בחופש 570774
אריק • בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר יום א', 15/5/2011, 17:08
תגובתך מעלה מספר קושיות, גם אם מקבלים את הנחת היסוד שלך - כסף תמורת אושר (אני לא מקבל אותה).
ראשית ההבדל בין יוצרים לבין מבצעים. שנית מה שהעלו כאן "התמשכות" הזכויות. מדוע לי להעשיר את יורשיו של דני סנדרסון X עשרות שנים אחרי שחו"ח ילקח מאיתנו יוצר מוכשר זה, ששילמתי בכספי עבור יצירותיו, ואני די משוכנע שהיה ממשיך להלחין גם אם לא היה רואה מזה גרוש.
מוזיקאים בחופש 571011
ירדן ניר-בוכבינדר • בתשובה לאריק יום ג', 17/5/2011, 20:53
אתה חוזר לעניין זכויות היוצרים, אבל אני קפצתי כששאלת "למה בכלל שמוזיקאים יתפרנסו מיצירתם". זכויות יוצרים הם שיטה אחת להשיג את זה, לא מושלמת, ואני בהחלט רוצה שגם מבצעים יתפרנסו מיצירתם, רצוי לפי תרומתם לאושרם של המאזינים (כרגע מצבם קצת יותר טוב משל יוצרים שאינם מבצעים, אבל זה סיפור אחר).

יורשיו של סנדרסון - כמו הורשה של רכוש, זה עניין שאפשר להתווכח עליו אבל יש בו הגיון מסוים. מצד היורשים, באמת לא מגיע להם; אבל מצד המוריש, מגיע לו לסייע לצאצאיו. לשיטתי, סנדרסון ראוי לקבל מכספי בתמורה לאושר שהעניק לי, ואם הוא יבחר להעביר את הקרדיט הזה לילדיו, זה בסדר מצידי.
מוזיקאים בחופש 571144
אריק • בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר יום ד', 18/5/2011, 17:05
אולי היה ראוי שון גוך ובטהובן ימותו מיליונרים אבל העולם לא עובד ככה.
מעיין היצירה שמפכה ביוצרים לא מושפע מכסף, לפחות לא לטובה. אז אם המטרה שלי כמי שנהנה מהיצירה שהיוצר ימשיך ליצור ברמתו אני דווקא צריך לא לשנות לו את התנאים שמא אקלקל.
האם היית גומל את ג'ים מוריסון מאלכוהול בכוח?
נותן לקורט קוביין פרוזאק?
מוזיקאים בחופש 571188
איציק ש. • בתשובה לאריק יום ד', 18/5/2011, 23:46
לא שהעולם לא עובד ככה אלא העולם לא עבד ככה בזמנם של בטהובן וואן גוך.
מוזיקאים בחופש 571205
ירדן ניר-בוכבינדר  (אתר) • בתשובה לאריק יום ה', 19/5/2011, 8:44
העולם לא עובד ככה (או לא עבד ככה, כדברי איציק), אבל חשבתי שאנחנו מדברים על הראוי ולא על המצוי. או שאולי אתה מבחין בין ראוי לרצוי? זה באמת מעניין.

לגמול מאלכוהול בכוח, לא יודע - למה הכנסת את עניין הכוח? אני לא ביקשתי לתת לאמנים כסף בכוח. אילו היתה לך מרפאת גמילה מאלכוהול, וג'ים מוריסון היה פונה אליך, היית מסרב, ואומר לו שאתה לא מוכן כי זה יקלקל לו את האמנות? כנ"ל אילו היית פסיכיאטר של קוביין, ולמיטב הכרתך המקצועית פרוזאק היה מרפא אותו מהדיכאון אבל מקלקל לו את המוזיקה, והוא בכל זאת היה רוצה בכך - היית נמנע מלתת לו פרוזאק?

אם כן, אז אתה אדם רשע, ולעומתך סתם אנשים עשירים שמעתיקים מוזיקה באופן פיראטי הם מלאכים.
מוזיקאים בחופש 571219
אריק • בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר יום ה', 19/5/2011, 11:01
הראוי היה שהמדינה תתמוך באמנים (גם הגרועים שבהם) ושלא יקבלו בכלל כסף עבור יצירתם. הם יכריזו שאומנותם תורתם ויהיו זכאים לגמלה. האמנות היתה שייכת לכולם ולאחוז ביצירת אמנות היה מעשה מספיק לא מוסרי כדי ששועי עולם יחפשו משהו אחר לעשות עם הכסף שלהם. עד כאן הראוי על פי אריק.
מעולם לא הייתי מנהל מרפאת גמילה או פסיכיאטר וקשה לי לדמיין את עצמי ככזה, אבל על אחד אני יכול לענות-
האם הייתי גומל את ג'ים מוריסון בכוח (הכוונה לו הייתי חבר שלו האם הייתי מטיל את כובד משקלי)? כן. אבל זה כנראה לא היה עוזר.

המצוי הוא שיש מי שרואים אחרים בצורה אינסטרומנטלית, והיו מונעים מקוביין פרוזאק. זו התנהגות פסיכופטית, אבל מישהו הראה שתאגידים נוטים להתנהגות כזו. הייתי מצפה מתאגידי המוזיקה להתנהגות כזו במטרה לטפח את התרנגולת מטילת ביצי הזהב. אין לי מושג האם דברים כאלה קורים בפועל אבל במקומות שיש בהם ביקורת על תאגידי המוזיקה נוטים ליחס להם התנהגות כזו.

בקיצור - שום דבר טוב לא יוצא מהמפגש בין כסף ואמנות, ולכן ראוי לשמור על מרחק מה שיותר גדול ביניהם.
מוזיקאים בחופש 571302
ירדן ניר-בוכבינדר  (אתר) • בתשובה לאריק יום ה', 19/5/2011, 21:04
לרעיון שלך בהתחלה, גמלה ממשלתית לאמנים ללא מבחן איכות, אתה מתכוון ברצינות?
(אני לא חושב שזה עד כדי כך מופרך, רק קצת מופרך, אבל רוצה לוודא.)

אז אתה כן היית נותן פרוזאק לקוביין וגמילה למוריסון. צעד אחד הלאה: כשאיל ההון עם הסיגר מוריד להנאתו שיר של שלום גד (סתם קפץ לי לראש, אני מניח שהוא עוד אחד ממוזיקאים רבים ומוערכים שמוציא פרנסה דחוקה מאמנותו). היית רוצה שישלם, או לא?

דווקא דוגמה טובה, שלום גד: באתר שלו אתה יכול להוריד את האלבום תמורת "עשרים שקלים או יותר", כמו שהצעתי במאמר ההוא. כמה היית מעדיף שישלם איל ההון (בעל הטעם החריג למעמדו; בוא נניח שהוא ממש אוהב את המוזיקה של גד)?

(1) 20 ש"ח,
(2) 100 ש"ח,
(3) 1000 (או תעלה בסדרי גודל; נחזור לשיטת האצילים התומכים באמנים),
(4) 2500 שקל לחודש, עד שימאס למישהו מהשניים, ואתה מוזמן להעמיד תנאים,
(5) אפס, תוך ניצול פרצה במנגנון הטכני,
(6) אפס באופן חוקי (לאחר שתשנה את החוק כך שהמוזיקה תהיה חופשית),
(7) שיוריד בחינם וגם ישלח שודדים לבית של גד, כדי שזה יהיה עני יותר ויצור מוזיקה יותר טובה.
מוזיקאים בחופש 571423
אריק • בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר שבת, 21/5/2011, 1:00
אמנות מנותקת מכסף, כן. זו השאיפה שלי. חפשית לכולם וללא תמורה לאמן. הדרך הברורה ביותר לבצע את זה היא גמלה לכל מי שמצהיר על עצמו אמן, תהא אמנותו גרועה ככל שתהיה. זה לא פתרון מעשי בינתיים הצהרתי בלבד כי כמובן כל מובטל כרוני יוכל להצהיר אמנותו תורתו ולקבל גמלה, ולא הקדשתי מחשבה לדרכים לצמצום ההתחזות.

איל ההון לא מוריד שירים, הוא עסוק מדי בדברים אחרים. הבת שלו מורידה. תשובה (6) כמובן.
מוזיקאים בחופש 571489
ירדן ניר-בוכבינדר  (אתר) • בתשובה לאריק שבת, 21/5/2011, 21:41
הבנתי. מעניין.

נישאר חלוקים בעניין המצב הצודק או הראוי - אני לא מוצא נימוק נוסף. אבל אם נעבור למישור מה טוב למוזיקה, אני לא בטוח שניתוק מוחלט מהכסף יועיל לה. נכון שכסף ענק מוביל בעיקר לדברים לא טובים. אבל הדברים הכן טובים, אני חושד שהם ניזונים מכסף קטן ובינוני, ולא מלא-כסף או אנטי-כסף. מוזיקאים גדולים, בהכללה, יוצרים אולי מתוך אי-התחשבות בטעם הקהל הגדול, אבל אני חושב שרובם כן רוצים להישמע ולהתקבל על-ידי קהל כלשהו, ושזה גורם מניע קריטי ביצירתם. גם מוזיקאית שזועקת באופן האותנטי ביותר את מה שעל ליבה הפרטי, עושה זאת במחשבה על מישהו שמאזין, ומתוך התכוונות מסוימת אליו. ולכן המוזיקאים זקוקים למשוב, לדעת אם הם התקבלו ועד כמה. זה יכול לקרות גם לשיטתך, בדרכים שונות של מדידת פופולריות או האזנות (אגב, האם זה רצוי בעיניך?). אבל אני חושב שצריך גם שהאהבה של הקהל תתבטא בדרך מחייבת יותר מלעשות לייק, אחרת זה קצת תלוש. ואני חושש שאם לא יהיה פידבק-של-מחויבות, המוזיקה עלולה להתכנס לתוך בועות, וזה לא יהיה לה טוב.

יש תחום אחד במוזיקה שנמצא רבע הדרך לחזון שלך: המוזיקה האמנותית/קלאסית/קונצרטית בת זמננו. עד לפני עשר שנים הייתי חובב פעיל שלה, שהולך לקונצרטים וקונה מדי פעם דיסקים. (גם היום אני עדיין אוהב, אבל יותר בתיאוריה). הקהל של זה זעיר, והתקציבים הדלים הם כמעט לחלוטין ציבוריים. יש שם עדיין אלמנטים של כסף ופרנסה, אבל מי שמחליט למי ילך הכסף הוא ועדות, שמורכבות בעיקר מעמיתים (ובכל מקרה, המון פרנסה לא יוצאת להם מזה). הקהל שבא לקונצרטים בא באופן לא מאוד סלקטיבי. ומכירות הדיסקים... אין לי מושג כמה יש, אולי מספיק כדי שתהיה מובהקות סטטיסטית של מי נאהב יותר, אני לא בטוח (אני חושב שרבות מההקלטות נעשו במימון ציבורי, או ביוזמה פרטית ללא כוונות רווח).

ונעשו שם דברים רבים שאהבתי מאוד, וגם דברים רבים שלא; היכן שלא, חשדתי לעתים שהיעדר פידבק הכלכלי מצד קהל (של יותר מחמישה עמיתים) גורם לחופש יצירתי רב מדי ולאובדן דרך. גם היכן שכן, היתה לי תחושה של פול גז בניוטרל, ושל קושי של המוזיקה הזו ליצור חוויות עמוקות.

מצד אחד, אילו המוזיקה הזו היתה תלויה יותר ישירות בקהל, היא לא היתה נוצרת והיינו מפסידים. אבל אולי אותם מלחינים מוכשרים היו עושים דברים אחרים; אולי יותר טובים. אני יכול לדמיין די בקלות את הרוק, אילו היה מנותק מתמריצים כלכליים לפי חזונך, מתכנס לבועות-עמיתים סגורות כאלו, שבוודאי לא היו מוציאות ביטלס אבל גם לא דילן ולא חברים של נטאשה.

האם כסף הוא הדרך הטובה ביותר להעביר את מסר האהבה המחויבת מהמאזין למוזיקאי? אולי ללכת להופעה ולהפגין היסחפות זה יותר טוב, אבל לחלק מהמוזיקאים ולחלק מהמאזינים זה לא מתאים (ואגב, האם יש לך חזון כיצד לחלק את הזכות לקבל במה, ואת הזכות להיכנס להופעה?), והייתי רוצה דרך לעשות זאת גם למוזיקה מוקלטת. לי כסף דווקא נראה כדרך טובה.
מוזיקאים בחופש 571512
האלמוני המזוהה • בתשובה לאריק יום א', 22/5/2011, 0:09
ובסגרת הראוי לפי אריק, האם אני, שלצורך הדיון כותב שירים גרועים ומפרסם אותם בצורה אנונימית ברשת, ומפצה את הציבור בכך שאני עושה זאת לעיתים נדירות, אקבל אותה גימלה כמו <הכנס שם של אמן מוערך> ?
מוזיקאים בחופש 571563
אריק • בתשובה להאלמוני המזוהה יום א', 22/5/2011, 10:07
כן. אבל תצטרך להצהיר במשרד התרבות שאומנותך תורתך כדי להיות זכאי לקצבה, כולל הצהרה שאין לך הכנסות משמעותיות ממשלח יד אחר.
מוזיקאים בחופש 571605
יהונתן בר • בתשובה לאריק יום א', 22/5/2011, 11:43
אוקיי. ואיך תשכנע אותי, משלם המיסים, לממן קיצבה לכל זב חוטם שממלא הצהרה שכזו?
מוזיקאים בחופש 571708
אריק • בתשובה ליהונתן בר יום א', 22/5/2011, 22:58
באמת אין לי מושג.
לא טענתי שזה רעיון מעשי אלא במסגרת דיון מה ראוי שיהיה.
מוזיקאים בחופש 571699
האלמוני המזוהה • בתשובה לאריק יום א', 22/5/2011, 21:19
גם אחרי שתשכנע את יהונתן בר, תגיע למצב בו האמן המוכשר ביותר מרוויח מאמנותו את אותו הסכום שמרוויח כל קבצן שמאס בקבצנות והחליט שהוא אמן. מטבע הדברים אנשים רבים מעדיפים לקבל כסף מלעבוד ממש, לכן מראש הקיצבה הזו תהיה לכל היותר השכר הנמוך ביותר במשק. אז כמובן יוצא שכרך בהפסדך, כי אנשים רבים ימנעו מללכת לתחום בו מראש מובטחת להם הכנסה נמוכה.
מוזיקאים בחופש 571710
אריק • בתשובה להאלמוני המזוהה יום א', 22/5/2011, 23:00
מובטחת להם הכנסה נמוכה, אך אני לא מונע מהם להתפרנס מהופעות או לקבל תמלוגים משימוש מסחרי ביצירתם.
מוזיקאים בחופש 571712
צפריר כהן  (אתר) • בתשובה לאריק יום ב', 23/5/2011, 0:48
אם כך, למה שנשלם להם קצבאות "אומנותם - תורתם"?
מוזיקאים בחופש 571790
אריק • בתשובה לצפריר כהן יום ב', 23/5/2011, 22:35
כדי שלא יצטרכו לקבץ נדבות
אם עברו רף הכנסה מסוים לא נשלם להם.
מוזיקאים בחופש 571834
יהונתן בר • בתשובה לאריק יום ג', 24/5/2011, 11:48
יש אופציה שלישית - שימצאו עבודה אחרת.
מוזיקאים בחופש 571851
מירי  (אתר) • בתשובה ליהונתן בר יום ג', 24/5/2011, 13:19
אף אחד לא יתן שום עבודה ואין שום עבודה שיכולה התאים לזמרת-לשעבר בת 60+ עם עודף משקל גדול.
מוזיקאים בחופש 571855
העלמה עפרונית • בתשובה למירי יום ג', 24/5/2011, 14:05
זמרת לשעבר בת 60+ לא לתת שיעורים בפיתוח קול? לחיות על כספי חסכונותיה כמו אשה שיצאה לפנסיה בגיל 60 ומשהו? למכור תכשיטים באטסי? לעבוד כמטפלת? למה זמרת שמנה בת שישים פלוס שונה ממורה בת שישים פלוס יהיה משקלה אשר יהיה?
מוזיקאים בחופש 571863
יהונתן בר • בתשובה למירי יום ג', 24/5/2011, 18:08
האם כל המוזיקאים יקבלו את הקצבה מתגובה 571219 או שמדובר רק במוזיקאים שהם "זמרים לשעבר בגיל 60+ עם עודף משקל"?
מוזיקאים בחופש 571887
אריק • בתשובה ליהונתן בר יום ג', 24/5/2011, 22:22
האופציה הזו קיימת כבר היום, ולא בה אנו דנים.
אני חושב שהראוי הוא שאומן יקבל קצבה ממשלית כהשלמת הכנסה אם הכנסתו לא עוברת רף מסוים, זהו צדו השני של המטבע של שלילת זכויות יוצרים בכל האמור לצריכה פרטית של אמנות. זה הכל.
אני לא נכנס לשאלות מעשיות של איך עושים את זה.
מוזיקאים בחופש 571907
יהונתן בר • בתשובה לאריק יום ד', 25/5/2011, 8:21
אני הייתי בטוח שאתה מנסה להשוות בין המצב כיום למצב ה''ראוי'', ולהסביר מדוע המצב ה''ראוי'' אינו כה פגום כפי שנדמה בהסתכלות ראשונית.
אם אתה מדבר על המצב הראוי באוטופיה, אז אני מסכים שאין טעם להכנס לשאלות מעשיות.
מוזיקאים בחופש 571926
אריק • בתשובה ליהונתן בר יום ד', 25/5/2011, 11:02
לא ברור לי מה נראה לך פגום במצב הראוי (האוטופי) שאני מתאר.
נעזוב בצד את ההבטים המעשיים משום שממילא ביטול זכויות היוצרים אינו אפשרות מעשית לאור האינטרסים הכלכליים (בעיקר האמריקאיים) החזקים.
תאורטית אני רוצה להפריד בין אמנות לכסף, ולהשאיר זכויות במופשט רק ככל הנוגע לשימוש מסחרי בהן (סימנים מסחריים בפרט ושימוש מסחרי ביצירות בכלל).
אני אוכל לשכפל לשימושי העצמי מוזיקה וספרות חינם אין כסף ולהציב העתק של פסל נמרוד בסלון ביתי.
כפיצוי אני מציע קצבה מהמדינה לאומנים שאינם עוברים רף הכנסה מינימלי. מכיוון שמדובר באוטופיה הצהרה על עיסוק באמנות תספק.
מוזיקאים בחופש 571928
יהונתן בר • בתשובה לאריק יום ד', 25/5/2011, 11:14
כוונתי הייתה שבעולם לא אוטופי - כלומר, בעולם שבו:
1. אין כמות אינסופית של מיסים שאפשר לקחת מהאוכלוסיה העובדת.
2. אוצר המדינה אינו אינסופי.
3. יש אנשים שישמחו לא לעבוד בשביל לקבל קצבה.
4. לאנשים האלו לא מפריע לשקר (למדינה או לעצמם).
השיטה שלך לא תעבוד.
אם אנחנו מדברים על עולם אחר - נניח, בו אוצר המדינה עצום (דובאי?) - אז אפשר להעניק קצבה שכזו לאמנים.
מוזיקאים בחופש 571780
האלמוני המזוהה • בתשובה לאריק יום ב', 23/5/2011, 20:52
ואם הנ"ל הוא סופר, ועוד של ספרים רציניים שאינם מתחברים יותר מדי לתרבות הפופ, אחרי שהפקעת ממנו את הזכות לדרוש כסף על עתקים של ספרו, איזה עוד שימוש מסחרי הוא יכול לעשות ביצירתו (כדי לא לגלוש לעולם הפנטזיה, מהיכן עוד סופרים ישראליים היום מקבלים כסף‏1) ?

‏1 למרות שזה לא רלוונטי לסופר שלנו, היית מגביל את יכולתו של אולפן להפיק סרט על סמך ספר ?
מוזיקאים בחופש 571793
אריק • בתשובה להאלמוני המזוהה יום ב', 23/5/2011, 22:43
הפקת סרט היא ארוע מסחרי ולכן עומדת לסופר זכות היוצרים.
גם הדפסת ספר היא ארוע מסחרי וזכות היוצרים לסופר נשמרת.
אלא שאם אני משכפל לי עותק של הספר לשימושי האישי מספר של חבר (או מהספריה העירונית) אני לא חייב דבר.
אני מאמין שההשפעה על המו''לים וחנויות הספרים תהיה זעומה.
תחשוב אילו ספרים היית מעדיף לשכפל מאשר לרכוש.
מוזיקאים בחופש 571795
האלמוני המזוהה • בתשובה לאריק יום ב', 23/5/2011, 22:49
בעידן הדיגיטלי, רבים יורידו העתק (לכולם יש "חברים" ברשת).
אם לסופר עומדות זכויות יוצרים בנוגע לעיבודים קולנועיים שלו, אז לזמר יש זכויות דומות לגבי שימוש בחלקים מהיצירה שלו ביצירות חדשות. ושוב הגענו למצב בו אין אפשרות לייצר יצירה חדשה תוך התבססות (הוגנת וסבירה) על האמנות הקיימת. אז בשביל מה כל הסיפור ? כדי למרק את המצפון כשמורידים שיר ?
מוזיקאים בחופש 571801
צפריר כהן  (אתר) • בתשובה לאריק יום ב', 23/5/2011, 23:02
תזכורת לדעתי: תגובה 503927 (ר' גם את שאר הדיון שמסביבה).

למה לך לרכוש ספר אם יותר פשוט להעתיק אותו? למה שלא יהיה יותר פשוט להעתיק אותו?
מוזיקאים בחופש 571804
אריק • בתשובה לצפריר כהן יום ב', 23/5/2011, 23:24
יש לי את דה מרקר בנייר ודה מרקר המקוון. אני ממשיך לשלם עבור גרסת הנייר למרות גרסת החינם ברשת. גם בספרים חלק יעדיפו את גרסת החינם המועתקת וחלק יתפנקו עם גרסת הנייר בתשלום. ודאי יהיו כאלה שיקראו את הספר בחינם למרות שלא היו קוראים אותו בתשלום.
מוזיקאים בחופש 571807
צפריר כהן  (אתר) • בתשובה לאריק יום ב', 23/5/2011, 23:56
ואם יהיה לך מחשב בצורת עיתון (בסדר: בצורת ספר. עיתון הוא גדול מדי) שבו תוכל לקרוא בנחת את המהדורה המקוונת, יישאר הנימוק של "פינוק"? לפי מצב הטכנולוגיה היום, זה לא כ"כ רחוק.
מוזיקאים בחופש 571814
אריק • בתשובה לצפריר כהן יום ג', 24/5/2011, 6:59
כן. ישנו פינוק בשימוש במוצר החד פעמי מנייר.
וגם אם אחרים יעדיפו את הגרסה המקוונת אין בכך רבותא- כבה פשה ברשת הנוהג של העמדת גירסה חינמית עם פרסומות מול גרסה מפנקת למנויים ללא פרסומות ועם תוספת פיצ'רים היכן שרלבנטי.
מוזיקאים בחופש 572073
ירדן ניר-בוכבינדר  (אתר) • בתשובה לאריק יום ו', 27/5/2011, 9:04
עכשיו בלבלת אותי. חשבתי שאתה רוצה לנתק אמנות מכסף.
מוזיקאים בחופש 572090
אריק • בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר יום ו', 27/5/2011, 13:36
לדעתי כניסה למוזאונים ראוי שתהיה תמיד חינם. לעומת זאת רכישת כרטיסים להופעות בהחלט מקובלת עלי.
בהכרח הופעה של אומן מפורסם היא ארוע מסחרי, כי האפשרות השניה היא ועדה מסדרת שמחלקת כרטיסים ואת זה אנחנו לא רוצים...
מוזיקאים בחופש 572098
צפריר כהן  (אתר) • בתשובה לאריק יום ו', 27/5/2011, 14:57
מוזאון אלביס פרסלי הוא מקום תרבות או מקום מסחרי?
מוזיקאים בחופש 572099
אריק • בתשובה לצפריר כהן יום ו', 27/5/2011, 15:14
אני מניח שבמוזיאון אלביס לא מוצגות יצירות אמנות (הז'קט שלו?)
לכן מסחרי.
מוזיקאים בחופש 572114
ירדן ניר-בוכבינדר  (אתר) • בתשובה לאריק יום ו', 27/5/2011, 19:42
אפשר לחלק כרטיסים בהגרלה. לא משנה. אתה מעלה עכשיו בעיה מעשית-למחצה, כמו הבעיות שכולם מנג'סים לך כאן איתן, ואני תוהה על האידיאל שלך. האם מסחור ההופעה הוא מבחינתך רע הכרחי, או שהוא טוב?
מוזיקאים בחופש 572243
אריק • בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר יום א', 29/5/2011, 14:07
מסחור ההופעה אינו רע בעיני.
מצד השאיפות המסחריות מן הסתם על כל קורט קוביין יש עשר או עשרים מדונה.
אבל גם ברמה העקרונית אני לא רואה פסול בכך שאמן מבצע מתפרנס מהופעות.
מוזיקאים בחופש 572282
ירדן ניר-בוכבינדר  (אתר) • בתשובה לאריק יום א', 29/5/2011, 20:47
אז מה ההבדל, ברמה העקרונית, בין פרנסה מהופעות לבין פרנסה ממכירת הקלטות?
מוזיקאים בחופש 572362
אריק • בתשובה לירדן ניר-בוכבינדר יום ג', 31/5/2011, 13:24
ישנו ארוע שנקרא הופעה, ואם מוכרים לו כרטיסים זהו ארוע מסחרי. אני משלם עבור החוויה הבלתי אמצעית של הופעת האמן עבורי. לא עבור הלחן ולא עבור המלים אלא עבור הביצוע החד פעמי שלהם. אם מקליטים את הארוע ומוכרים הקלטה שלו גם סבאבה, הבעיה היא שאני לא מסכים שיאסרו עלי לשכפל הקלטה כזו, אם תהיה, כאוות נפשי, ובאין זכות לאסור עלי שכפול שכזה כדי שהכנסות האומן ממכירות הדיסקים יהיו משמעותיות הם צריכים למכור דבר מה נוסף על השכפול עצמו- נניח אריזה מהודרת.
אז אם לענות ישירות לשאלתך- אין הבדל עקרוני, אבל יישום הפרנסה ממכירת הקלטות תלוי בחוק שנותן זכויות מפוקפקות בעיני, בעוד שיישום הפרנסה מהופעות "טבעי" בעיני.
תאר לך שיאסרו על עוברי אורח מחוץ לאולם/לגדר הפארק להאזין להופעה, או לשלם תמורת מה ששמעו ממנה. בעיני זכויות היוצרים על הקלטות מגוחכות באותה מידה.
מוזיקאים בחופש 572366
צפריר כהן  (אתר) • בתשובה לאריק יום ג', 31/5/2011, 13:52
הערת אגב: בעבר היו משוררים ומלחינים. היום הקבוצה הזו קיימת, אבל הרבה פחות חשובה. כבר מבנה התמלוגים הנוכחי(?) חיסל את הקבוצה הזו. נדמה לי שאפשר להגיד שהוא גם חיסל את הלהקות הגדולות, אבל אולי כאן זה סתם האגו.
מוזיקאים בחופש 572372
אריק • בתשובה לצפריר כהן יום ג', 31/5/2011, 15:25
רוק האיצטדיונים אפשר למוזיקאים להפוך למולטי מיליונרים. אני לא יודע כמה תקליטים מכרו הרולינג סטונס בשנים האחרונות אבל מסע ההופעות הבלתי נגמר שלהם הוא רווחי חבל"ז.
גם ליו2 לא חסר.
שום דבר לא חיסל את הלהקות הגדולות. רוק האיצטדיונים הוא פשוט סוג מסוים של תרבות שהיה אופנתי יותר בעבר והקהל שלו כעת מבוגר ברובו.
מבנה התמלוגים הנוכחי מחסל משוררים ומלחינים?
לא יודע לענות, אבל באתר אקו"ם לנון ומקרטני מובילים במפתיע את טבלת ההשמעות הלועזיות ב 8 מ 9 השנים האחרונות.
מוזיקאים בחופש 572373
צפריר כהן  (אתר) • בתשובה לאריק יום ג', 31/5/2011, 15:32
דיברתי על ישראל. נדמה לי שמאז שנות השמונים רוב הזמרים כותבים ומלחינים לעצמם. בלי קשר לשיקולי איכות או חופש יצירתי, הם לא צריכים להתחלק בתמלוגים עם המשורר והמלחין.
מוזיקאים בחופש 572376
אריק • בתשובה לצפריר כהן יום ג', 31/5/2011, 16:01
ככה ככה. באותו אתר ישנם מובילי ההשמעות העבריות, שם לצד שלום ושלמה, שאכן מככבים גם במלים וגם בלחן כבר שנים רבות, התמלילנים המובילים בהשמעות הם אהוד מנור ז''ל קבוע במקום הראשון (איך לא) ויענקלה רוטבליט, אליהם מצטרף בשנים האחרונות יוסי גיספן.
שלוש הערות 503815
עידן יום א', 8/2/2009, 15:05
1. הפרת זכות יוצרים עקב שימוש פרטי: התחלתָ בכך שאמרת שהיום בארץ "לא רואים כהפרה מקרים של שימוש פרטי וביתי", ואז הזהרת מפני הצעת החוק שתביא ל"קרימינליזציה", שתגרום לכך שחברות התקליטים יתבעו מי שמוריד שירים באינטרנט.

הטיעון שלך עושה סלט בין אחריות אזרחית לבין אחריות פלילית. אז קודם כל – לא נכון. לא נכון לומר ש"בארץ חוקי זכויות היוצרים לא רואים כהפרה מקרים של שימוש פרטי וביתי שלא למטרות רווח". יש גם שימושים ביתיים שמפרים זכויות יוצרים. הורדת שירים באינטרנט היא הפרה של דיני זכויות היוצרים כבר עכשיו. לא צריך שום הצעת חוק בשביל זה. יתרה מכך, חברות התקליטים יכולות לתבוע כבר עכשיו מי שמוריד שירים. הן לא צריכות שום שינוי בחוק בשביל זה.

אתה צודק כשאתה אומר שכרגע אין "קרימינליזציה" של השימוש הפרטי והביתי, וזאת בניגוד לשימוש המסחרי. אבל מה זה אומר? זה לא אומר שלהוריד שירים מותר. זו עדיין הפרת זכויות יוצרים. זה רק אומר שהורדת שירים היא לא עבירה פלילית. אז המשטרה לא תחקור והפרקליטות לא תעמיד אותך לדין, ואין לך סכנה של עונש פלילי של מאסר או קנס. אבל בעלי הזכויות עדיין יכולים להגיש נגדך תביעות פרטיות. ואחרי המשפט אתה עדיין תצטרך לשלם לבעלי הזכויות הרבה כסף. ואם לא תשלם, ניתן יהיה להפעיל נגדך את ההוצאה לפועל, ובמקרים מיוחדים אפילו לשלוח אותך למאסר בגין אי תשלום חוב.

2. אין שום סיבה לכך ששינוי ייכנס לתוקף רק בעוד 70 שנה. שינוי המקצר את תקופת זכויות היוצרים יכול להיכנס לתוקף מיד, כך שישפיע על כל יצירה חדשה שתיווצר מרגע כניסתו לתוקף. על היצירות הקיימות כבר ימשיך לחול המשטר הקודם, אך זה לא סותר כניסה מידית לתוקף של השינוי בכל הנוגע ליצירות חדשות. ואגב, אפשר גם לעשות החלה אקטיבית – כלומר קיצור של הזכויות למי שמחזיק בהן כרגע. ייתכן שכמה בתי משפט ימצאו שזה לא חוקתי, אבל לא בטוח.

ראוי לציין שהאמנוׁת הבינלאומיות מחייבות היום רק 50 שנה אחרי מות היוצר. המסקנה היא, אפוא, שהפחתה מ-‏70 שנה ל-‏50 שנה אינה מנוגדת לאמנוׁת שישראל חתומה עליהן.

3. מנגנון לרישום יצירות: בעבר היה כזה בארה"ב, והוא בוטל בלחץ אירופי ולפי אמנה שאוסרת על כך. אגב, בארה"ב המנגנון עדיין קיים אבל משמעותו שונה – הוא לא יוצר את הזכות, אך הוא משפיע על היכולת לתבוע ועל הסעדים שאתה יכול לקבל מביהמ"ש (למשל – הוצאות משפט).
שלוש הערות 503977
דרור צ. דביר • בתשובה לעידן יום ב', 9/2/2009, 0:46
תשובות בקצרה (אני מתנצל, מגיעות לך כמובן תשובות מלאות יותר)

1. הדבר היחיד שנשאר מפקודת זכות יוצרים, 1924, זה חוק זכויות יוצרים ומבצעים (קלטות), (סעיפים 3ב עד 3ה בפקודה). הם קובעים שהיוצרים מקבלים פיצוי על שימושים מפרים באמצעות מס על המדיה. הסיכויים של תביעה של בעלי זכויות נגד אנשים פרטיים שמפרים את זכויותיהם אפסיים. הצעת החוק של מרצ היתה הופכת מעלה את הסיכויים של תביעה כזאת להצליח לגבוהים מאוד.

2. תיאורטית זה אפשרי, אבל מעשית זה לא ישים. כפי שתיאורטית אפשר להוריד את מגדלי חוף הכרמל ולהחזיר את החוף, מעשית זה לא ישים. עדיף להשקיע את המאמצים בשמירה על הקיים (למשל מניעת הקמתם של מגדלים נוספים בחוף הכרמל) מאשר להיכנס למאבקים אבודים. לא סביר שניתן לקצר את תקופת ההגנה רטרואקטיבית, כי זה פוגע בזכויות קנייניות. שינוי לא רטרואקטיבי ישפיע רק עשרות שנים בעתיד.

3. נכון, בוטל, אבל יש הצעות להחזרת מנגנונים כאלו. אציין שבקנדה קיימת פרוצדורה לשימוש ביצירות יתומות, אבל היא פרוצדורה אקטיבית – כלומר צריך לפנות לבית המשפט כדי שניתן יהיה להשתמש ביצירה היתומה, בעוד דרישת רישום תביא לפרוצדורה פסיבית – כלומר היצירה תעבור לנחלת הכלל אלא אם כן משהו נעשה.
שלוש הערות 504001
עידן • בתשובה לדרור צ. דביר יום ב', 9/2/2009, 2:00
1. אני לא רואה קשר בין הסעיפים בפקודה לבין הורדת שירים באינטרנט. להוריד שירים באינטרנט זו הפרה. נקודה.

הפטור מאחריות בפקודה הוא על שימוש פרטי כמו מישהו שמעביר מוסיקה מדיסק שהוא קנה אל האייפוד שלו (מותר בהחלט). הפטור הזה לא מתיר הורדת שירים בלתי חוקית באינטרנט.

2. תחולה מיידית אין פירושה בהכרח פגיעה רטרואקטיבית בזכויות. כפי שהסברתי, תחולה מיידית משמעותה שינוי תקופת ההגנה של יצירות חדשות, כלומר יצירות שנוצרות *רק* לאחר חקיקת החוק. ממחר, כל יצירה חדשה תקבל, נגיד, 50 שנות הגנה לאחר מות היוצר.

אתה כתבת בכתבה שלך משהו אחר. אתה כתבת שהתיקון ייכנס לתוקף רק עוד שבעים שנה. כלומר - רק יצירות ש*ייווצרו* בעוד שבעים שנה יהנו מתקופת הגנה מוקטנת.

צריך להבדיל בין שני דברים:
(1) כניסה לתוקף בעוד שבעים שנה (מה שאתה אמרת).
(2) תחילת תפוגת הזכויות בעוד שבעים שנה (נגיד), כתוצאה מכניסה לתוקף מיידית של החוק (מה שאני אמרתי).
שלוש הערות 504038
דרור צ. דביר • בתשובה לעידן יום ב', 9/2/2009, 10:23
לגבי 1, לא מדוייק. מספיק שהאדם יגיד שהוא הוריד את השירים מהאינטרנט כדי לצרוב אותם על דיסק, כדי שההפרה שלו, שהיא בפרוש הפרת זכויות יוצרים, תקבל הגנה במסגרת חוק הקלטות. אין צורך בפקודה כדי להגן על העברת שירים מדיסק ל-iPod. ראה למשל סעיף 61(א): "לא יעשה אדם עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו", ולכן יצירת עותק מפר (כלומר ללא הרשאה של בעל הזכויות) לשימוש פרטי אינה מהווה עוולה עפ"י חוק זכות יוצרים.
(מי שלא מכיר את חוק הקלטות המדובר, מוזמן לעיין בקישור שלמטה)

לגבי 2, השאלה אליה התייחסתי היא מתי השינוי יראה בשטח, בהנחה שתוקף זכויות יוצרים יקוצר, נניח, מ-‏70 שנה ל-‏50 שנה לאחר מות היוצר. ייתכן שהמושג "יכנס לתוקף" אינו מדוייק בהקשר זה.
שלוש הערות 504048
עידן • בתשובה לדרור צ. דביר יום ב', 9/2/2009, 11:06
לגבי 1 - לא מסכים. שוב ערבבת בין שני דברים. יש את ההעתקה מהאינטרנט למחשב (העתקה א') ויש את ההעתקה מהמחשב לאייפוד (העתקה ב'). העובדה שהעתקה ב' מותרת לא נותנת לך רישיון לבצע את העתקה א'.

שום דבר בפקודה לא מתיר הורדות שירים רגילות מהאינטרנט. אתה מוצא בפקודה דברים שאינם קיימים בה.

גם ההסתמכות שלך על סעיף 61(א) בחוק שגויה. סעיף 61(א) הוא סעיף פלילי. שוב אתה מנסה ללמוד מסעיף פלילי על קיומה (או היעדרה) של הפרה אזרחית. אני שוב אומר (ואני באמת לא רוצה להעליב, אבל את זה כל סטודנט שנה ב' למשפטים אמור לדעת): אחריות אזרחית לחוד ועבירות פליליות לחוד. הפרה אזרחית יכולה להתקיים *בלי קשר* לעבירה פלילית.

האיסור על הורדה מהאינטרנט נובע מהסעיפים האזרחיים של החוק, וזה בכלל לא קשור לשאלה אם מדובר בעבירה פלילית או לא.

(אם אתה רוצה סעיפים: אז סעיף 47, יחד עם סעיפים 11(1) ו-‏12).

לגבי 2 - "ייתכן שהמושג 'יכנס לתוקף' אינו מדוייק?" רק "ייתכן?" הרי יש הבדל של שמים וארץ בין מועד כניסת חוק לתוקף לבין המועד שבו פגות מכוחו זכויות היוצרים (הבדל של שבעים שנה לפחות...).
שלוש הערות 504100
דרור • בתשובה לעידן יום ב', 9/2/2009, 14:11
לגבי 1, אני מדבר על העתקה מסוג ב', ולדעתי חוק זכות יוצרים מתיר העתקה מסוג זה. ברור שהעתקה מסוג א' מפרה זכות יוצרים, אבל לעניות דעתי נוסח הפקודה גורם לכך שקשה מאוד לחברות התקליטים לתבוע משתמשים על כך שהורידו שירים מהאינטרנט וצרבו אותם על דיסק. אל עניות דעתי שותפים גם עורכי הדין של הפדרציה לתקליטים (מקור: הרצאה של נציג הפדרציה).

לגבי 2, אני חושב שברור לכולם למה התכוונתי בדברי. לא "תאריך הכניסה לתוקף של החוק" אלא הזמן בו משתנה הסטטוס-קוו בין תקופת ההגנה על זכויות קנייניות לבין נחלת הכלל.

בכל מקרה, אנחנו מתווכחים על ניסוח ולא על מהות.
ו במה שאמרת עכשיו 504256
עידן • בתשובה לדרור יום ג', 10/2/2009, 1:04
סתרת את מה שאמרת בכתבה ובתגובות עד עכשיו. למעשה הודית כי כבר עכשיו זה לא חוקי להוריד שירים מהאינטרנט.

קודם אמרת:
הורדת שירים באינטרנט היא חוקית, והצעת החוק תהפוך אותה לבלתי חוקית.

עכשיו אתה אומר:
הורדת שירים באינטרנט אינה חוקית, אבל קשה לחברות לתבוע, והצעת החוק תקל עליהן לתבוע.

אוקיי, אז טענתך הישנה מתה. יחי הטענה החדשה. שנבדוק אותה?

לא הצלחת להסביר גם את הטענה החדשה שלך, על שני רכיביה:

1. מה בדיוק יש בפקודה שהופך כרגע את התביעה נגד המורידים לבעייתית?

זה שעורכי-דין מסכימים על משהו זה עדיין לא הסבר. בכתבה הבאת הסבר מופרך על "קרימינליזציה". כבר ראינו שהוא לא נכון (לפחות לא באופן בו הוצג בכתבה ובתגובות שלך). אז מה הבסיס המשפטי לטענה שלך? ואני שוב מבהיר: אתה אמרת שהפקודה מקשה כרגע על התביעה. מה בדיוק יש בפקודה שמקשה עליהן?

2. איך בדיוק הצעת-החוק תשנה את קשיי התביעה של חברות התקליטים?
כבר ראינו ש"קרימינליזציה" כשלעצמה היא לא הסבר. אז מה *כן* יש בהצעת החוק שיהפוך את התביעה של חברות התקליטים לפשוטה יותר?
הבהרות 504301
דרור צ. דביר • בתשובה לעידן יום ג', 10/2/2009, 10:59
אתה מעוות את דברי. אני לא מקבל את הטיעון שהפרת זכויות יוצרים –> חוסר חוקיות. יש הפרות שהן חוקיות (למשל שימוש הוגן), ויש הפרות שהחוק לא אוסר עליהן מפורשות (למשל שימוש פרטי וביתי לא מסחרי). אני אמרתי שהורדת שירים מהאינטרנט מפרה זכויות יוצרים, וגם שהורדת שירים מהאינטרנט אינה לא חוקית.

הורדת שירים מהאינטרנט מפרה זכויות יוצרים, אבל אינה מהווה (נכון לעתה) עוולה, והפקודה הקיימת מגנה גם אם זאת לא היתה כוונת המחוקק. לעומת זאת, העלאת שירים באמצעות תוכנת שיתוף קבצים מהווה הפרת זכות יוצרים וייתכן שאפשר לתבוע אותה עפ"י החקיקה הקיימת, מכיוון שזאת לא הפרה זכות יוצרים "לשימוש פרטי וביתי".

סעיף 3ג של פקודת זכות יוצרים (שימוש פרטי וביתי) מקשה על תביעה נגד מורידים: "לא תהיה זו הפרה של זכויות יוצרים ומבצעים לטבוע או לשעתק יצירה על גבי קלטת לשם שימוש פרטי וביתי שלא למטרות מסחריות". בסעיף 3ב, קלטת מוגדרת "התקן שאין עליו טביעה ושניתן לטבוע בו טביעה קולית או טביעה ויזואלית, למעט התקן המיועד לשימוש במחשב". הפדרציה לתקליטים יכולה לטעון ש-CD או DVD נחשבים כ"התקן המיועד לשימוש במחשב", אבל אאל"ט יש פסיקה הפוכה בנושא, והטיעון עצמו הוא בעייתי מהרבה סיבות.

לעומת זאת, הצעת חוק זכות יוצרים (מדיה דיגיטלית) קובעת מפורשות בסעיף 2 (איסור העלאה והורדה של יצירות) כי "העלאה או הורדה של יצירה או של חלק ממנה, שמוגנת בזכות יוצרים, ללא קבלת הסכמה מפורשת של בעל זכות היוצרים בה, מהווה הפרת זכויות יוצרים". כלומר, הצעת החוק של מרצ הופכת הפרת זכות יוצרים שלא נאסרה מפורשות, להפרה לא חוקית. הנה קטע מתוך דברי ההסבר: "מוצע לאסור פעולות אלו ללא הסכמת היוצר וזאת למרות האמור בסעיף 3ג לפקודת זכות יוצרים".

אנדוקטה מגוכחת לסיום. בהצעת החוק של מרצ מופיעים שישה סעיפים, ובדברי ההסבר יש התייחסות לשבעה סעיפים. לאן נעלם אחד הסעיפים? למרצ הפתרונים.
הבהרות 504302
צפריר כהן • בתשובה לדרור צ. דביר יום ג', 10/2/2009, 11:08
קצת סמנטיקה:

הפרת זכויות־יוצרים היא (לפי הגדרתה) הפרת החוק, מכיוון שזהו מושג חוקי. שימוש הוגן לא מפר זכויות־יוצרים. שימוש ביתי שלא בתחומי זכויות היוצרים אינו מפר זכויות יוצרים.

חוק זכויות־היוצרים הישן לא התייחס בצורה מספיק מפורשת להעתקה דרך רשתות. מכיוון שזוהי צורת הפצה משמעותית כיום, חוק שלא מתייחס אליה מאלץ את השופטים לקבוע כל מיני תקדימים ע"ס אסמכתאות מחוקים אחרים בארץ ובעולם. אני מעדיף שהמחוקקים יהיו אנשי הכנסת ולא להשליך את המלאכה הזו על השופטים.

סעיף 3ג', לדוגמה, לא מתייחס לנגנים נפוצים. ומשהו חשוב יותר: הפרת זכויות היוצרים היא ההפצה עצמה (לאינטרנט ומהאינטרנט לבית) ולא מה שאתה עושה בבית. מכאן הצורך בהתייחסות מפורשת לפעולות ההעלאה וההורדה.

אבל כמובן שאתה ממשיך להשתמש באיש־קש. כבר ביקשו ממך כאן כמה פעמים להפנות אותנו לנוסח עדכני ולא לסתם טיוטת חוק.
הבהרות 504312
דרור • בתשובה לצפריר כהן יום ג', 10/2/2009, 13:56
בוא נעזוב את הוויכוח הסמנטי. החוק נותן זכויות שונות ליוצרים. החוק נותן היתרים להפרות של הזכויות שנתנו, והחוק לא אוסר במפורש (ומסיבות טובות לדעתי) על הפרות אחרות של הזכויות שנתנו.

על איזה איש קש אתה מדבר? למרות הוויכוח הסמנטי שלי עם עידן, אני מסכים איתו שהנושא עוד עתיד להרים את ראשו, ולדעתי מרצ היא החשודה המיידית. לנסיון נוסף לקדם את הנושא. הסעיפים שציטטתי מפקודת זכות יוצרים הם הסעיפים העדכניים. ההתייחסות שלי בכלליות היא לחוק זכות יוצרים החדש. הצעת החוק זכות יוצרים (מדיה דיגיטאלית) של מרצ היא הצעת חוק עדכנית אך בהקפאה. הצעת החוק החדשה לא פורסמה, ולא הצלחתי למצוא טיוטה שלה. אם יש לך מידע עדכני, אתה מוזמן לשתף אותו כאן או ברשימת התפוצה של "המקור".
הבהרות 504317
צפריר כהן • בתשובה לדרור יום ג', 10/2/2009, 14:57
להשכלתך הכללית:
הבהרות 504337
דרור • בתשובה לצפריר כהן יום ג', 10/2/2009, 19:24
אתה צוחק עלי או מה? כל המאמר שלי מדבר על חוק זכות יוצרים החדש. החוק מופיע בקישור השלישי בחלק הראשון. נראה לך שאני כותב על הנושא בלי להכיר את החוק הרלוונטי?
הבהרות 504340
צפריר כהן • בתשובה לדרור יום ג', 10/2/2009, 19:55
''הורדת שירים מהאינטרנט מפרה זכויות יוצרים, אבל אינה מהווה (נכון לעתה) עוולה, והפקודה הקיימת מגנה גם אם זאת לא היתה כוונת המחוקק.''

אני לא עו''ד, אבל בכלל לא הצלחתי להבין את זה מהחוק.
ואני כן עו''ד, וגם אני לא מצאתי את זה בחוק 504360
עידן • בתשובה לצפריר כהן יום ד', 11/2/2009, 0:57
ביום שבו מישהו יראה לי פסיקה שמאמצת את הפרשנות של הכותב אז אני מתחייב לא רק לאכול את הכובע, אלא לאכול את כל המלתחה שלי.

כל ההסתמכות על סעיף 3ג לפקודה שגויה. הסעיף הזה מתיר שימוש ביתי ופרטי ביצירה. הורדת שירים מהאינטרנט לא עונה על הקריטריון הזה. כשאתה מוריד שירים מהאינטרנט אתה מעתיק אותם ממאות אנשים שמפוזרים בכל העולם (או לפחות מאדם אחד זר שמן הסתם אינו מצוי בתוך הבית שלך). זה חורג מאוד ממסגרת הבית שלך או השימוש הפרטי שלך. אתה הושטת יד החוצה והעתקת משהו ממישהו אחר שאינו חלק מהבית שלך או מהפרטיות שלך.
ואני כן עו''ד, וגם אני לא מצאתי את זה בחוק 504425
דרור • בתשובה לעידן יום ד', 11/2/2009, 12:33
אין ביננו מחלוקת על כך שחוק זכויות יוצרים ומבצעים (קלטות) (תיקוני חקיקה) הוא מקבילו של חוק ה http://en.wikipedia.org/wiki/Audio_Home_Recording_Ac... האמריקאי, ומיועד להגן על העתקה ביתית מסוג מסויים.

מה שרשמתי אינו פרשנות שלי לחוק אלא הפחד של הפדרציה לתקליטים מפני פרשנות כזאת של החוק*. אם הם יתבעו משתמשים פרטיים, הטיעון הנגדי יהיה "זאת הפרה עקב שימוש שימוש פרטי וביתי לא מסחרי". לכן למרות שהם איימו בעבר לתבוע משתמשים פרטיים, הם בחרו שלא לעשות זאת עקב הסיכון (הקטן) שייפסק תקדים כזה. אם החוק הקיים היה אוסר מפורשות, לא היתה סיבה לקיומו של סעיף 2 של חוק זכות יוצרים (מדיה דיגיטאלית).

* מתוך שיחה עם עורך-דין שמייצג את הפדרציה.
ואני כן עו''ד, וגם אני לא מצאתי את זה בחוק 504490
עידן • בתשובה לדרור יום ד', 11/2/2009, 22:50
אז שוב אתה חוזר לעמדה שהורדת שירים מהאינטרנט היא הפרה, ועוולה, וכו'?

כי קודם כבר הסכמת לכך, אבל אחר-כך שוב חזרת לעמדתך הראשונית שבעצם מדובר בפעולה חוקית שאינה עוולה (וכדבריך: "לא בלתי חוקית"). אתה כל הזמן משנה את מה שאתה אומר, וכבר אמרת כמה דברים והיפוכם. זה או חוקי או לא. אי-אפשר כל פעם להגיד משהו הפוך.

ואם הפדרציה פוחדים לתבוע בגלל טיעון טפשי, זה עדיין לא אומר שהטיעון הזה חכם. הוא נשאר טפשי. אבל הי, כל מה שימנע מהפדרציה לתבוע - אני בעד.
נו, אז חוקי או לא חוקי? 504700
עידן • בתשובה לעידן שבת, 14/2/2009, 9:36
אני אומר: לא חוקי. ואתה?

שורה תחתונה: להוריד שירים באינטרנט - מותר או אסור?
אני אומר: אסור. ואתה?

זו שאלה די פשוטה, בסופו של דבר.
נו, אז חוקי או לא חוקי? 504744
דרור • בתשובה לעידן שבת, 14/2/2009, 17:38
אני מקווה ששניינו מסכימים שהורדת שירים מהאינטרנט אינה עברה עפ"י פרק ט' לחוק זכות יוצרים. אם אני מבין נכונה את טענתך, אתה טוען שזאת מהווה עוולה אזרחית*.

לדעתי הורדת מוזיקה מהאינטרנט לדיסק "אינה לא-חוקית" (תחת ההנחה שהעותק על המחשב הוא עותק ארעי). אולי זאת לקונה בחוק, כי הפרת זכות יוצרים לשימוש פרטי מותרת עפ"י הפקודה, ולכן קשה לתבוע הפרה פרטית לשימוש ביתי. כרגע, הפקודה מתירה לי לצרוב עותק של דיסק לחבר. מדוע אם כן אסור לי להעביר לו את ההעתק (תמונת ISO של הדיסק) באמצעות רשת האינטרנט בכדי שהוא יצרוב את הדיסק בצורב שלו?

אבל נעזוב את הפקודה ואת חוק הקלטות. האם לדעתך עפ"י החוק מותר או אסור לי לצלם שיר מתוך ספר שירים ולתת לאחר? האם לדעתך ייתכן כלל שבית משפט יקבע פיצויים להוצאת ספרים אם ציטטתי במלואו שיר במכתב ששלחתי לידידה? היכן עובד הקו? זאת בברור הפרה של זכות יוצרים, אבל לדעתי זאת אינה מהווה עבירה, גם לא אזרחית.

* יכול להיות שזה חלק ממקור המחלוקת ביננו. בתגובה 504301, צ"ל "אינה מהווה עבירה" במקום "עוולה".
נו, אז חוקי או לא חוקי? 504801
עידן • בתשובה לדרור יום א', 15/2/2009, 3:14
טוב, לפחות עכשיו ברור מה שאתה אומר.

קודם אמרת הרבה דברים, ובין היתר טענת ש"מה שרשמתי אינו פרשנות שלי לחוק אלא הפחד של הפדרציה לתקליטים מפני פרשנות כזאת של החוק", ואפילו הודית שהסיכוי שביהמ"ש יפרש בדרך כזו את החוק הוא מאוד קטן.

עכשיו, לעומת זאת, אתה מצהיר בריש גלי שזו הפרשנות שלך לחוק. שלך, אישית. אתה חושב שלהוריד מוסיקה באינטרנט זה חוקי. "אינה לא חוקית" זה כמו להגיד "חוקית".

ואני חושב שאתה טועה לחלוטין.

אז בוא נעשה סדר בכל הטיעונים שלך - גם אלה שטענת קודם וגם אלה שטענת עכשיו:

1. "העותק על המחשב הוא עותק ארעי": העובדה שהעותק ארעי אינה הופכת אותו למותר. נהפוך הוא. החוק מגדיר בפירוש שהעתקה היא גם "העתקה ארעית" (סעיף 12(4)).

2. שימוש פרטי וביתי הוא מותר: זה לא קשור. להוריד מוסיקה באינטרנט זה לא שימוש פרטי וביתי. אתה שולח את היד שלך החוצה ומוריד את השיר ממקום אחר. אתה יוצא את גבול הביתיות והפרטיות כשאתה עושה את זה.

3. "הפקודה מתירה לי לצרוב עותק של דיסק לחבר" - לא נכון. הפקודה לא מרשה לך לעשות את זה.

4. זו לא עבירה - נכון, אבל זה עדיין לא חוקי. גם להפר חוזה זו לא עבירה, אבל זה לא חוקי. גם לגרום נזק זו לא עבירה, אבל זה לא חוקי. יש גם משפט אזרחי בעולם, לא רק משפט פלילי.

5. קשה יותר לתבוע - יכול להיות, אבל זה לא הופך את הורדת השירים לחוקית.
אגב, למה קשה לתבוע? בגלל קשיי הוכחה? או אולי בגלל פחד שביהמ"ש יפרש את החוק באופן שגוי? תהא הסיבה אשר תהא, היא לא הופכת את הורדה לחוקית. ההורדה נשארת בלתי חוקית.

אשר לשאלתך: שאלות יפות שאלת, ואני אנסה לענות עליהן. אבל לפני שאני עונה, אני רוצה להבהיר שני דברים:

1. השאלה מה מותר ומה אסור קשורה להרבה מאוד נושאים. כל שאלה ספציפית מעלה נושאים אחרים. אין גבול אחיד לכל סוגי ההפרות בכל ההקשרים. אילו היה גבול כזה, לא היה צורך בחוקים כל-כך ארוכים, ובפסקי-דין ארוכים עוד יותר שמנסים לפרש אותם במקרים קונקרטיים. משפט המפתח הוא: אין כלל יחיד שמעצב את גבולות זכויות היוצרים. יש ערימה של הסדרים (חלקם ספציפיים וחלקם כלליים) שמנסים ליצור גבולות במקסימום מקרים, ולא תמיד הם ברורים.

2. תהא תשובתי לשאלותיך אשר תהא, שים לב: התשובה שלי *לא* מבוססת על הפקודה, שעליה התשובה שלך מתבססת. לכן כל מה שאני אענה *לא יכול לשרת אותך*! כי הטיעונים שלך מבוססים על הפקודה, ואת הטיעונים האלה שלך אני כבר הפלתי.

עכשיו בוא ננסה לענות לך:
1. "האם לדעתך עפ"י החוק מותר או אסור לי לצלם שיר מתוך ספר שירים ולתת לאחר"
הנה הניתוח שלי: זה מוגדר בתור הפרה, אבל ייתכן שיש כאן שימוש הוגן, או שיש הגנת "זוטי דברים" (יש הרבה משפטנים שחושבים שיש הגנה כזו בזכויות יוצרים. ביהמ"ש טרם הכריע בנושא).

2. "האם לדעתך ייתכן כלל שבית משפט יקבע פיצויים להוצאת ספרים אם ציטטתי במלואו שיר במכתב ששלחתי לידידה?"
הניתוח שלי זהה. אני מניח שביהמ"ש ינסה להגן עליי באמצעות אחד משני הכלים הנ"ל (שימוש הוגן או זוטי דברים).
מה שכן, ביהמ"ש *לא* יסתמך על הפקודה כדי להגן עליי! הוא ישתמש בכלים אחרים - שימוש הוגן או זוטי דברים.

ביהמ"ש לא ישתמש בכלים האלה בהורדה מהאינטרנט. למה? משום שבהורדה מהאינטרנט ברור שאתה מבצע פעולה תחליפית לקנייה של היצירה. יש לפעולה שלך משמעות כלכלית תחליפית. אלו *בדיוק* המקרים שבהם הגנות כמו "שימוש הוגן" אינן חלות!
הבהרות 504331
העלמה עפרונית • בתשובה לדרור יום ג', 10/2/2009, 17:09
יכול להיות שההצעה של מרצ הוקפאה בגלל הצעת חוק מסחר אלקטרוני שמתייחסת לשאלות דומות? (שואלת, לא יודעת)
הבהרות 504332
עדי סתיו • בתשובה להעלמה עפרונית יום ג', 10/2/2009, 17:40
עכש''י ההצעה הוקפאה בגלל שחברי מר''צ ופעיליה הבהירו לח''כים את משמעות החוק.
שלוש הערות 504050
צפריר כהן • בתשובה לדרור צ. דביר יום ב', 9/2/2009, 11:16
חוק הקלטות הוא דוגמה לא מוצלחת לפתרון טכנולוגי־חוקי. לקלטות הוא התאים בערך. לדיסקים: כלל וכלל לא. לא מפתיע שהוא לא מתייחס בצורה רצינית לנגנים מדורות חדשים יותר.

גם הפיצוי שהוא מעניק ליוצרים לא מספיק כדי לבנות עליו תעשיה.
504022
דורון הגלילי יום ב', 9/2/2009, 8:58
האם זה רק אני, עם הפרנויה שלי, או שיש קשר בין מאמר זה ומועד פרסומו לבין דיון 3068
504039
דרור • בתשובה לדורון הגלילי יום ב', 9/2/2009, 10:27
זה רק אתה.
למעט ההודעה שהמאמר משמש וגו', שמופיע בכל מקרה של פרסום כפול, אני לא מזכיר את התי''מ.
504040
דורון הגלילי • בתשובה לדרור יום ב', 9/2/2009, 10:33
לא, אתה לא מזכיר את התי"מ, אבל את יריבתה העיקרית על אותו מאגר קולות אתה מזכיר יותר מפעם אחת, בין אם בשמה ובין אם ברמז. את המשפט: "לצערנו, נראה שישנם כמה חברי כנסת ו*סיעה אחת* שנחושים בדעתם לחוקק בארץ חוק בסגנון ה-DMCA, ולכן עלינו לעמוד על המשמר." לא אני כתבתי (אם כי ההדגשה היא שלי).
504073
דרור צ. דביר • בתשובה לדורון הגלילי יום ב', 9/2/2009, 12:37
כפי שאמרתי, מרצ מאוד הרגיזה אותי עם הצעת החוק הטפשית שלה, ולכן התחלתי לעסוק בנושא. הנה התשובה של ח"כ אבשלום וילן לביקורת שהותכה בהצעת החוק הרשומה על שמו, ללא שינוי.
║ לכל הפונים בנוגע לחוק שלום רב,
║
║ תודה על פנייתכם
║ חוק זכויות יוצרים נולד בעקבות ועדה שישבה על המדוכה במשך שנתיים, כועדת משנה של ועדת הכלכלה.
║ החוק הנוכחי מקורו בשנת 1906, עוד בתקופת הע'ותמאנים, כך שהמצב כיום - פרוץ לכל רוח.
║ יש שתי דרכים עקרוניות לטפל בנושא.
║ האחת- מס על קלטות- הצורה בה בחרו לטפל בסוגיה כמה ממדינות אירופה.
║ השנייה- הגנה על זכויות יוצרים, ע"פ הצעתי.
║ אני מבין את זעקת המשתמשים הפיראטים אך יחד עם זאת עליכם להבין כי יש להסדיר את הנושא.
║ מטבע הדברים, הליך חקיקה כזה מורכב ומסובך, הוא רק בחיתוליו וייקח עוד זמן רב להשלימו.
║ אני פונה לכל אחד מכותבי המכתבים להציע רעיונות חלופיים או שיפורים על מנת שהחקיקה תצא נכונה וטובה.
║
║ בברכה,
║ ח"כ אבשלום וילן

נדהמתי לגלות את עומק הבורות שהוא הפגין – כמה שגיאות אפשר להכניס למייל אחד? הוא לא יודע מה שם החוק שהגיש (חוק זכות יוצרים (מדיה דיגיטלית)). החוק הנוכחי נכון לשנת 2006 היה חוק זכות יוצרים, 1911, שהוחל על ארץ ישראל ב-‏1924 (עפ"י דבר המלך על חוק זכות יוצרים, 1911, (הטלתו על ארץ-ישראל), 1924), בתקופת המנדט הבריטי ולא האימפריה העותמאנית. הדרך העקרונית בה בחרו לטפל בנושא בישראל היא הדרך הראשונה (עפ"י חוק זכות יוצרים ומצבעים (קלטות) (תיקוני חקיקה), התשנ"ו). ומה שהכי גרוע, הוא קובע ללא כחל וסרק שההתנגדות שלי לחוק שלו היא כי אני משתמש פיראטי.

לסיכום, מרצ אולי נסוגו טקטית מהצעת החוק שלהם, אבל הם ממשיכים לקדם הצעת חוק דומה (http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/845525.html). לכן אני מרגיש שהאיומים בדמות חוק DMCA בארץ לא נעלמו, אלא להיפך. הנה פסקה מתוך המצע הטכנולוגי של מרצ, כפי שרשום ב-ynet: "יש למצוא מודל שיאפשר לטכנולוגיה הזו להתפתח באופן שיסייע דווקא לתגמול יוצרים בערוץ ישיר אל מול גולשים, בצורה זמינה וזולה".

כתבתי את המאמר בכדי להעלות את המודעות לנושא. תכננתי את המאמר עבור האייל הקורא, ורק לאחר שסיימתי לכתוב את רובו תקציר שלו הועבר כנייר עמדה לתנועה הירוקה מימד. (אציין שנייר העמדה הוא נייר עמדה מאושר).
504080
עדי סתיו • בתשובה לדרור צ. דביר יום ב', 9/2/2009, 12:49
הקישור שנתת בן כמעט שנתיים. אני יודע שמרצ נסוגה מהצעת החוק בערך בזמן הזה. איך אתה יודע שהיא ממשיכה (בזמן הווה) לקדם הצעת חוק דומה?
504102
דרור צ. דביר • בתשובה לעדי סתיו יום ב', 9/2/2009, 14:23
הקישור שנתתי הוא חצי שנה לאחר שמרצ נסוגה מהצעת החוק שלה. הנה קישור נוסף.
מתוך המצע שלהם נראה שהם עדיין חושבים לחוקק חוק מיוחד לשמירה על זכויות יוצרים בעידן הדיגיטלי.

אם יש לך מידע אחר, אשמח לשמוע. אם בעקבות המאמר תצליח לקבל הצהרה רשמית ומחייבת שמרצ לא מתכוונים לחוקק שום חוק המתייחס למנגנוני DRM, הרי שעשיתי את שלי.
504116
צפריר כהן • בתשובה לדרור צ. דביר יום ב', 9/2/2009, 15:07
התוכן דומה להפליא לתוכן הקישור הקודם.
504465
דרור • בתשובה לצפריר כהן יום ד', 11/2/2009, 17:03
אותו התוכן + ציון העובדה שזאת הצעת חוק חדשה.
הסיכונים ימשיכו להתקיים 504259
עידן • בתשובה לדרור צ. דביר יום ג', 10/2/2009, 1:15
כל עוד המגמה בעולם היא לקראת הגברת ההגנה על זכויות יוצרים, על שלושת מאפייניה (כפי שהסברתי בתגובה לכתבה הקודמת), אז קיים סיכון קבוע שישראל תחויב בלחץ בינלאומי לחוקק חוק בסגנון הזה. יש גופים עם *הרבה מאוד כוח וכסף* מאחורי התמורות העולמיות האלו.

אז אם לא מרצ עכשיו, מישהו בעתיד ילך לכיוון הזה שוב. כל ניצחון כאן הוא זמני. חייבים להישאר על המשמר.

פתרון אפשרי הוא ליצור חקיקה *הפוכה*, שמגבירה את ההגנה על נחלת הכלל. לדוגמה, אפשר לעבות את החקיקה שנוגעת לזכות לפרטיות. דוגמה נוספת: אפשר לאסור על יצירת חסמים טכנולוגיים. דוגמה שלישית: אפשר לאסור על "חוזים אלקטרוניים" שמגנים על חסמים טכנולוגיים כאלה. אגב, די קל להסביר את שתי הדוגמאות האחרונות על-רקע רציונאלים של שוק חופשי.

במידה מסוימת, זה מה שעשו בארה"ב בכל הנוגע לזכויות יוצרים (ופטנטים). החוקה של ארה"ב מגבילה את הסמכות של הקונגרס לחוקק זכויות יוצרים (ופטנטים) לתקופות מוגבלות. אי אפשר ליצור זכויות יוצרים (או פטנטים) נצחיים. הגבלות מהסוג הזה הן כוחות משפטיים שדוחפים לעבר הרחבת נחלת הכלל ובולמים את הכרסום ממנו היא סובלת.
הסיכונים ימשיכו להתקיים 504265
צפריר כהן • בתשובה לעידן יום ג', 10/2/2009, 1:29
הבעיה היא שהחוקים הללו הם בינ''ל מטבעם. אם בכל העולם יש חוקים גרועים ורק בישראל יש חוקים טובים בנושא, יופעל על ישראל לחץ בינ''ל חזר ל''הרמוניזציה'' עם שאר העולם. כדאי גם לזכור שההרמוניזציה המדוברת בסופו של דבר מפשטת את החוקים ולכן מפשטת את העבודה (בעברית קוראים ל''הרמוניזציה'' רפורמה.)

אני לא טוען שלחקיקה כזו יש השפעה שלילית, אלא שלא צריך לקוות ליותר מדי רק משינויים בארץ.
504089
צפריר כהן • בתשובה לדרור צ. דביר יום ב', 9/2/2009, 13:19
אני מסכים להאשמתך בבורות.

להזכירך, אנשים רבים אמנם טרחו להציע הצעות חלופיות ולתקן בעיות בחוק החדש. בגלל זה חוקים צריכים לעבור תהליך חקיקה מסודר.

לגבי ההצעה הנוספת שהבאת: אני לא אוהב להסתמך על ynet בנידון כמקור בודד. יש לך פרטים נוספים?

=== ‫תרבות ואמנות‬ ===
‫העשייה התרבותית על תחומיה השונים יוצרת את מיטב הנכסים הרוחניים של החברה‬ ‫הישראלית, ומהווה מרכיב מרכזי בקביעת איכות חייה, עיצוב דיוקנה, זהותה וייחודה.‬
‫היצירה התרבותית והאמנותית תורמת להתגבשותה של סולידריות חברתית ומהווה‬ ‫מקור להעשרה רוחנית. על המדינה מוטלת האחריות לפיתוח התרבות ולעידוד יצירה‬ ‫מקורית, חופשית ובלתי תלויה בממסד.‬

לגבי המצע של מר"צ: לא מצאתי שם סעיף "טכנולוגיה". בסעיף "תרבות ואמנות" מופיע:

מרצ תפעל לקידום הנושאים הבאים:‬
‫• הקמת רשות לאומית לאמנות ותרבות.‬
‫• הקמת מועצה ציבורית עליונה לתמיכה באמנים ובעשייה האמנותית בכל הארץ, אשר תתן‬
‫ביטוי למורשת התרבותית של העדות השונות ותעודד יצירה.‬
‫• חקיקת חוק שיבטיח תגמול הוגן לסופרים ויגן על המו"לים ועל חנויות הספרים‬
‫הקטנות מפני השתלטות כוחות השוק הפוגעים בהיצע הספרים המוצג לציבור‬ ‫ובאיכותם.‬
‫• חקיקת חוק זכויות יוצרים חדש שיעניק ליוצרים הגנה על קניינם הרוחני וקבלת‬
‫תמלוגים הולמים. החוק יבטל את האפשרות להפקיע מידי היוצרים את הזכויות ביצירה‬
‫שהוזמנה, ויגן על זכותם להתארגן ולנהל מו"מ קיבוצי, בדומה להתארגנות עובדים.‬
‫• הגברת הסיוע הציבורי למוסדות ויוצרים בתחום התרבות והאמנות, לרבות קבוצות‬
‫לא ממוסדות, ומניעת הפגיעה בתקצוב לתעשיית הקולנוע בהתאם לחוק הקולנוע.‬
‫• חקיקת חוק חדש לרשות השידור, אשר יקנה משאבים שיאפשרו את המשך תפקודה‬
‫של הרשות ויצור הפרדה בינה לבין המערכת הפוליטית.‬
‫• הגנה בחוק על הטלוויזיה החינוכית והגדרת מטרותיה. על מטרות אלו להיות בעלות‬
‫אופי חינוכי, בדומה לתחנות ציבוריות דומות בעולם המערבי.‬
‫• מתן שוויון מלא בהקצאה ליצירה הערבית והדרוזית והקצאת מקום ראוי ליצירה‬ ‫
בשפה הערבית.‬
‫• הקמת ערוץ טלוויזיה מסחרי בערבית.‬
‫• הרחבת החינוך האמנותי והמוסיקלי בכל בתי הספר החל מהגיל הרך, ועידוד הפצת‬
‫התרבות בכל השכבות והגילאים באמצעות מפעלי "אמנות לעם" ו"סל תרבות".‬
‫• תמיכה מוגדלת בספריות הציבוריות, בהמשך לחוק הספריות הציבוריות אשר נחקק ביוזמת מרצ.‬
‫• הקמת הוצאה לאור המיועדת לפרסום מחקרים על התרבות הישראלית.‬
‫• חקיקת חוק הקמתו של המוזיאון הלאומי לתרבות ואמנות בישראל.‬
‫• הרחבת הפעולה לקליטתם המקצועית והתרבותית של אמנים עולים.‬
‫ העמקת הקשרים התרבותיים עם מדינות העולם, בדגש מיוחד על ארצות הים התיכון.‬

הסעיף הרלוונטי כאן הוא אולי לטובת היוצרים, אך מנוגד לאינטרסים של חברות התקליטים.
אגב, המצע של מרץ הוא קובץ PDF נפרד. ואין אפשרות לתת קישורים ישירים לסעיפים ממנו (לכן העדפתי לצטט את כל החלק). בקובץ ה־PDF תוכן העניינים לא מאפשר קפיצה ישירה לסעיף.
504104
דרור • בתשובה לצפריר כהן יום ב', 9/2/2009, 14:26
מה לדעתך הפירוש המעשי של "חקיקת חוק זכויות יוצרים חדש שיעניק ליוצרים הגנה על קניינם הרוחני"?
504109
צפריר כהן • בתשובה לדרור יום ב', 9/2/2009, 14:40
אני משתדל לקרוא גם את ההמשך:

"... החוק יבטל את האפשרות להפקיע מידי היוצרים את הזכויות ביצירה‬ ‫שהוזמנה, ויגן על זכותם להתארגן ולנהל מו"מ קיבוצי, בדומה להתארגנות עובדים.‬"

לדעתי זה לא מציאותי וגרוע לחברות המדיה לפחות באותה מידה. חלק מאוסף חוקים להגנת התרבות.
504118
דרור • בתשובה לצפריר כהן יום ב', 9/2/2009, 15:12
אלו שני דברים שונים המופיעים באותה פסקה: המשפט הראשון מדבר על DRM, בעוד המשפט השני מדבר על יוצרים.
מרצ יכולה לצבוע את החוק בירוק או אדום, והוא עדיין ישאר חוק DMCA ישראלי.
504121
צפריר כהן • בתשובה לדרור יום ב', 9/2/2009, 15:23
אני לא פוחד מנסיונות לחוקק חוק DRM, כי להערכתי מדובר יהיה על נסיונות־סרק, לאור הסיבוב הקודם ולאור ההצלחה הרבה של טכנולוגיות כאלו בעולם באכיפת זכויות־יוצרים. כאמור כל הסעיף נראה לי פשוט לא מציאותי.

ואם כבר מדברים על הצעות: מה בדיוק התנועה הירוקה מנסה להציע? לא שמעתי בדיון הזה הצעות מעשיות. שמעתי רק הרבה ביקורת על הקיים.

כמוכן אציין שלא ראיתי אזכור לנושא במצע התנועה הירוקה ובניירות העמדה שבאתר.
504125
צפריר כהן • בתשובה לצפריר כהן יום ב', 9/2/2009, 15:33
דרך־אגב, שאלתי כבר קודם שאלה והיא נשארה ללא תשובה. לכן אחזור עליה.

נניח שאני רוצה לקחת את המאמרים מאתרכם ולהפיצם תמורת תשלום (לדוגמה: למכור דיסק עבור 20 ש"ח. דוגמה אחרת: לשים באתרי, שבו יש גם פרסומות). לפי רשיון השימוש הנוכחי אני חייב אישור מפורש לכך מהתנועה הירוקה.

בשביל מה אתם צריכים את זה? אתם צריכים את הרווחים הללו? למה להפריע לאחרים להפיץ את רעיונותיכם?
504134
עדי סתיו • בתשובה לצפריר כהן יום ב', 9/2/2009, 16:28
קבל את http://hayeruka-meimad.org.il/technology , שאומר:

"""
שיתוף קבצים (File Sharing). התנועה הירוקה-מימד חושבת שמציאות שבה רוב תושבי המדינה הם עבריינים היא אנומליה. נפעל לשינוי חוק זכויות היוצרים כך שיכיר בשימוש ביתי וחינוכי, ויפריד אותם משימוש מסחרי ביצירות. זאת, תוך דאגה לפיצוי הולם לאמנים וליוצרים.
"""

לפי יונתן קלינגר ב http://www.2jk.org/praxis/?p=1813 , ניר העמדה הזה נכתב בסיוע של קלינגר, דורון אופק ועירא אברמוב. זה היה מה שמשך את תשומת-ליבי מלמפלגה הזו מלכתחילה.
504137
צפריר כהן • בתשובה לעדי סתיו יום ב', 9/2/2009, 16:51
כלומר: גרסה של חוק הקלטת.
504154
עדי סתיו • בתשובה לצפריר כהן יום ב', 9/2/2009, 18:12
זו פרשנות אפשרית, אבל לא הדבר הראשון שעלה על דעתי. אני שמחתי על עצם הנכונות להתייחס לנושא מזוית הראיה הזו.

אגב, מה רע בחוק כזה? (אני מניח שאתה מדבר על החוק שמטיל מס מכירה על קלטות ריקות ומשתמש בו כדי לשלם לאמנים). אני בעד ביטול המגבלות הפליליות והמשפטיות על העתקה, ומצד שני אני לא רואה פסול במימון ציבורי של אומנות.
504161
צפריר כהן • בתשובה לעדי סתיו יום ב', 9/2/2009, 18:49
חוק הקלטת המקורי בערך עובד. לא מספק פיצויים גדולים מספיק. והכי חשוב: לפי מה אתה מחלק? רק לבעל תעודת "אמן רשום"? לפי איזה מפתח?

אם אני מוריד משהו משרת בארה"ב אני חייב לפצות את אמני ישראל? את אמני ארה"ב? את אמני כל העולם?

ולמה בעצם אני צריך לפצות אותם? אני אחד האנשים שמשתדלים לא להפר את החוק. אם אני מוריד תוכנה באופן חוקי לחלוטין, למה אני צריך לפצות על־כך את האמן האלמוני?

כמוכן ההרגשה שלי היא שאם יהיה מדובר על סכום מספיק רציני כדי לפרנס אומנים, זה יהיה סכום שיכביד על הכיס שלי. ואם זה יהיה איזשהו מס זניח, זה לא יהיה מה שיפרנס את האומן הרעב.

לדוגמה (של ירדן, מהדיון הקודם): איך אמורה לעבוד העיתונות? רק עם מימון ציבורי?

האם נראה לך שמישהו יצליח להפיק משחקי מחשב מוצלחים מספיק?
504169
עדי סתיו • בתשובה לצפריר כהן יום ב', 9/2/2009, 19:03
השאיפה שלי שלהוריד מוסיקה יהיה חוקי ולגיטימי, והמוסר שלך לא יוכל ולא יצטרך למנוע ממך מלעשות את זה. אם בכל זאת אתה לא מוריד מוסיקה, ועדיין משלם על כל באמצעות מס, הרי שהמצב לא שונה מכל מימון ציבורי למטרה שאתה לא נהנה ממנה.

אבל בעצם לא לגמרי ברור לי על מה אנחנו מדברים. חשבתי שאתה אומר שהעמדה של מימד לא קיצונית מספיק.
504172
צפריר כהן • בתשובה לעדי סתיו יום ב', 9/2/2009, 19:14
העמדה שלי היא שזה נשמע לי כמו סיסמה שנוח לזרוק כשלא צריכים להתחייב לממש אותה.

לא ברורה לי התועלת מאותו מס. נראה לי שעדיף כבר להסתדר בלעדיו (בלי קשר לתועלת ולנזק משאר הסעיפים). ר' מה שכבר כתבתי במעלה הדיון.
504242
עדי סתיו • בתשובה לצפריר כהן יום ב', 9/2/2009, 23:57
איזה סעיף חילופי היית מעדיף?
504244
צפריר כהן • בתשובה לעדי סתיו יום ג', 10/2/2009, 0:00
לי כרגע הפתרון לבעיה הזו לא ברור. לכן כנראה שעדיף להמשיך עם המצב החוקי הקיים ע''מ לראות איך הדברים עובדים.
504139
דרור • בתשובה לעדי סתיו יום ב', 9/2/2009, 16:56
נייר העמדה הטכנולוגי ונייר העמדה על נחלת הכלל הציבורית הם שני ניירות עמדה שונים. לצערי, לא כל ניירות העמדה של התנועה הירוקה עלו לאתר התנועה.
אני לא מבין מה הבעיה עם כל המנגנונים האנטי-פירטיים שאתה מזכיר 504572
פלוני יום ו', 13/2/2009, 1:39
הרי לא מדובר בחתול בשק, הכול גלוי וידוע, ואם הצרכן לא מרוצה מכך שלא יוכל לנגן את הדיוידי ביבשת אחרת או ליצור עותק מהדיסק, הוא לא חייב לקנות אותו.
אני לא מבין מה הבעיה עם כל המנגנונים האנטי-פירטיים שאתה מזכיר 504578
יוסי • בתשובה לפלוני יום ו', 13/2/2009, 3:37
כצרכן, אני לא רוצה לשלם במיטב כספי עבור טכנולוגיה שמטרה להפחית את התועלת שיש לי מהמכשיר. ואני מאמין שרוב הצרכנים שמסכימים לשלם עבורה עושים את מחוסר מודעות.
וכדרך אגב, לדוגמא שנתת אין שום קשר ל''אנטי פירטיות''. החלוקה לאיזורים היא מנגנון לאפלית מחירים - ושערוריה בפני עצמה.
אני לא מבין מה הבעיה עם כל המנגנונים האנטי-פירטיים שאתה מזכיר 504603
פלוני • בתשובה ליוסי יום ו', 13/2/2009, 12:37
"כצרכן, אני לא רוצה לשלם במיטב כספי עבור טכנולוגיה שמטר[ת]ה להפחית את התועלת שיש לי מהמכשיר" - ובאמת איש אינו מכריח אותך לשלם ואתה רשאי לדחות את העסקה. אבל אותך זה לא מספק, אתה מעוניין לתמרן את יצרני המדיה להציע לך עסקאות נוחות יותר, ולשם כך אתה מציע לאסור בחוק מכירת מוצרים מסוימים - מדיה שתנאי השימוש בה או הטכנולוגיה שלה כוללים מגבלות אחדות, במקרה הזה. כדי להצדיק את הצעתך, כפי שאני רואה את זה, עליך לטעון שמכירת אותם מוצרים מפרה את זכויותיך. אבל איזו זכות שלך מופרת כשמציעים למכירה "אסקימו לימון" שאפשר לנגן רק בחלק ממכשירי הדיוידי או דיסק של מיטב להיטי אילנה אביטל שאי אפשר ליצור ממנו עותק? או לחילופין, איזו זכות שלך מופרת כשלא מציעים למכירה "אסקימו לימון" שאפשר לנגון בכל מכשירי הדיוידי בעולם או דיסק של מיטב להיטי אילנה אביטל שאפשר ליצור ממנו כמה עותקים שרק רוצים? האם אתה טוען ברצינות שיש לך הזכות להיות הבעלים של המוצרים הללו? ואם כן, מה היית אומר במציאות אלטרנטיבית, אבל אפשרית באותה המידה, שבה "אקסימו לימון" היה נגנז בגלל מחלוקות אמנותיות בין הבמאי והמפיקים ואילנה אביטל הייתה נעשית פרופסור לפיזיקה במקום זמרת?

"אני מאמין שרוב הצרכנים שמסכימים לשלם עבורה עושים את [זה] מחוסר מודעות" - כאן אתה רומז לעניין אחר לגמרי, לכך שיצרני המדיה מוליכים את הצרכן שולל וגורמים לו לחשוב שהוא רוכש מוצר אחר מזה שהוא רוכש בפועל. אם אמנם יש בעיה של הטעיה אפשר וצריך לפתור אותה, אלא שיצרני המדיה הם שצריכים להחליט אם לפתור אותה באמצעות התאמת המוצר לפרסום - כפי שאתה מעוניין - או התאמת הפרסום למוצר - כפי שהן אולי מעוניינות.
זו פגיעה בשוק החופשי 504614
עידן • בתשובה לפלוני יום ו', 13/2/2009, 16:19
קודם כל, זה מאפשר לך, כצרכן, לקנות את ה-DVD רק באזורים מסויימים. זאת אומרת שאם מצאת את ה-DVD בזול יותר באינטרנט במדינה אחרת, לא תוכל להזמין אותו משם. זה ניסיון חד-משמעי לפגוע בשוק המשוכלל וליצור "אפליית מחירים".

שנית, זה נותן לך מוצר פגום. אתה קונה DVD, אבל תוכל לראות אותו רק במדינות מסויימות. אם אתה עובר בין מדינות, לא תוכל לצפות ביצירה ששילמת עליה ממיטב כספך, אלא תצטרך לקנות אותה שוב(!)
להפך 504628
פלוני • בתשובה לעידן יום ו', 13/2/2009, 17:36
בשוק חופשי צריך להיות החופש למכור גם מוצרים פגומים (ובלבד שלא מסתירים מהצרכן מה הוא קונה, כמובן).
בערך, לא בדיוק 504648
עידן • בתשובה לפלוני יום ו', 13/2/2009, 21:56
זה דבר אחד שיש מוצרים פגומים יחד עם מוצרים טובים בשוק, ואתה כצרכן יכול לבחור ביניהם.

זה דבר אחר כשהקרטל ששולט בשוק מאפשר מכירת מוצרים פגומים בלבד. זה כבר נגד הרציונאל של השוק החופשי.
זה טיעון בעייתי 504672
פלוני • בתשובה לעידן שבת, 14/2/2009, 0:42
בוא נזכור שמה שאתה מכנה פגום היצרן מכנה תקין. יוצא אפוא שאתה טוען ששוק שבו כל המוצרים הם בעלי מאפיין מסוים הוא שוק קרטליסטי, אבל האם מעצם ההגדרה של שוק לא נובע שלמוצרים הנמכרים בו יש מאפיין מסוים? למשל, למה זה לא סותר את "הרציונל של השוק החופשי" שכל הדיסקים שמוצעים למכירה הם עגולים? ולמה זה בסדר שאף אחד מהם אינו חסין אש? ואיך אתה משלים עם זה שאין לקנות דיסקים אכילים?
זה טיעון בעייתי 504681
עידן • בתשובה לפלוני שבת, 14/2/2009, 3:10
ההיגיון שלך הופך את המושג "קרטל" לריק מתוכן.

ברגע שיש מוצר טוב יותר, והסיבה לכך שהוא לא מוצע לצרכן הוא חיבור בין היצרנים (יצרני ה-DVD) לבין תעשיה אחרת שמשתמשת במוצר (תעשיית הסרטים), כדי שהצרכן יקנה מוצר פחות טוב מבחינתו, אז קיימת פגיעה בשוק המשוכלל. זו הסיבה שבגללה הסדרים אנכיים אינם חוקיים. אני לא אומר שזה הסדר אנכי, אבל אני אומר שזה מתבסס על אותו הרציונאל בדיוק.
הפרשנות שלך למושג קרטל רחבה מדי 504702
פלוני • בתשובה לעידן שבת, 14/2/2009, 10:37
אם נקבל אותה, נוכל להצדיק כמעט כל התערבות של הממשלה בסחר החופשי באמצעות התירוץ של מניעת קרטל. לאשתו של שר התמ"ת נמאס מקורנפלקס שחלק נכבד ממנו שוקע כאבקה חסרת שימוש בתחתית הקופסה עוד לפני שמספיקים לאכול אותו? אין בעיה, מכריזים שחברות המזון הן קרטל שעשה יד אחת כדי למכור קורנפלקס פגום שיחייב את הצרכנים לקנות קופסה נוספת מוקדם יותר - ומחייבים אותן לפתור את הבעיה.
אני לא רואה שום קשר בין הדוגמה שלך לענייננו 504710
עידן • בתשובה לפלוני שבת, 14/2/2009, 11:26
כאן יש לנו חברות שבאמת התארגנו יחד, והוסיפו למוצר משהו כדי להפוך אותו לפחות טוב עבור הצרכן. במכשיר ה-DVD לא היה את המנעול. זו תוכנה שהם *הוסיפו*, בעקבות זה שהם *התארגנו* ו*החליטו יחד* להוסיף את זה. זה באמת קרה. הם באמת עשו את זה, במכוּון.

איפה זה ואיפה דוגמת הקורנפלקס שלך? יצרניות הקורנפלס התארגנו יחד כדי להוסיף לקורנפלס תכונה שפוגמת בהנאה של הצרכן ממנו?

ואני אשמח אם תסביר לי - אם התנהגות חברות האלקטרוניקה היא לא קרטליסטית, אז אני אשמח לדעת מה זה *כן* קרטל לדעתך. כפי שאמרתי, אתה רוקנת את המושג הזה מתוכן, ועד עתה לא סיפקת לו שום משמעות. תן לי דוגמה אחת שהיא כן קרטל לדעתך.
למען האמת אני לא חושב שזה מתפקידי לספק משמעות למושג הקרטל 504716
פלוני • בתשובה לעידן שבת, 14/2/2009, 11:52
זה תפקידו של מי שהשתמש בנימוקים קרטליסטיים כדי לצדד בהתערבות המדינה בשוק המדיה. דבריהם נשמעים לי כמעט מעגליים - הם מעוניינים לשלול מיצרני המדיה את הרשות למכור את מוצריהם בתואנה שהללו מהווים קרטל והם תומכים בחוקים אנטי-קרטליסטיים מפני שקרטלים שוללים מהצרכן את זכויותיו. אז מה כאן הסיבה ומה המסובב? האם נקודת המוצא שלנו היא שהתניית רכישת מדיה בהסכמה לתנאי שימוש מסוימים מפרה את זכויותיו של הצרכן (ואז השאלה אם זה נעשה במסגרת קרטל או לא חסרת חשיבות) או שנקודת המוצא היא שליצרנים השולטים בשוק אסור להתארגן בכל מקרה (ואז אנחנו מודים שייתכן אמנם ששום זכות של הצרכן אינה נפגעת אבל זה לא מפריע לנו להגביל את חירותם של היצרנים)?
או שאפשק לשלב ביניהם 504730
עידן • בתשובה לפלוני שבת, 14/2/2009, 12:24
קרטל הוא התארגנות בין הספקים היוצרת תוצאה שונה מזו ששוק משוכלל (כלומר, תחרותי) מגיע אליה. במילים אחרות, זו התארגנות ליצירת חסמים מלאכותיים על התחרות.

זו לא הגדרה שלי. זו הגדרה של הכלכלה.

וזה בדיוק מה שחברות האלקטרוניקה עושות, וחברות הקורנפלקס לא.

מעבר לזה, אם כל הרעיון של הגבלים עסקיים לא מקובל עליך, אז זה כבר מעבר לדיון. כי אז שום טענה על קרטל או מונופול מלאכותי או חסם מלאכותי אחר לא תזיז אותך מדעתך.
הפרשנות שלך למושג קרטל רחבה מדי 504790
האלמוני המזוהה • בתשובה לפלוני יום א', 15/2/2009, 1:02
שכחת להוסיף את החוק שאוסר עליך להשתמש באבקה, על חברות אחרות למכור לך מוצרים שמאפשרים לך להדביק את האבקה חזרה לקורנפלקס ואת המטחנה שאתה מחוייב בחוק להעביר את הקורנפלקס דרכה.

אף אחד לא מנסה לקדם חוק שאוסר על חברות לנסות להגן על היצירות שלהן, אבל להגיד שזה שאני השקעתי מאמצים כדי להעביר את זה מהפורמט הדפוק שלהן לפורמט שנוח לי זו עבירה על החוק, זה קצת מוגזם.
זה טיעון בעייתי 504698
צפריר כהן • בתשובה לפלוני שבת, 14/2/2009, 9:04
כזכור, בזכויות־יוצרים עסקינן.

זכויות־יוצרים נועדו לתת ליוצר מונופול על שימוש ביצירתו. לכן יש מונופול על כל דיסק בנפרד. אם אני רוצה לקנות את הדיסק של "אסקימו־לימון" אסור לי לקנות אותו מאותו ממתחרה שמפיץ דיסקים ללא הגנה.
זה טיעון בעייתי 504703
פלוני • בתשובה לצפריר כהן שבת, 14/2/2009, 10:39
איך זה מתקשר לטענה שלי שהשימוש בטיעון הקרטליסטי בהקשר הזה הוא מוגזם?
אני לא מבין מה הבעיה עם כל המנגנונים האנטי-פירטיים שאתה מזכיר 504641
יוסי • בתשובה לפלוני יום ו', 13/2/2009, 20:33
אני הצעתי לאסור בחוק מכירת מוצרים מסויימים???!! על מה אתה מדבר?
אני לא מבין מה הבעיה עם כל המנגנונים האנטי-פירטיים שאתה מזכיר 504642
האייל האלמוני • בתשובה ליוסי יום ו', 13/2/2009, 21:10
ממה שכתבת משתמע שאתה תומך בחוק שיאסור על ה-zone-ים ב-DVD-ים ושאר הטכנלוגיות/תנאים שמגבילים את השימוש בדיסקים ו-DVD-ים וכו'. זה אומר שאתה מציע לאסור בחוק מוצרים מסויימים (קרי, DVD-ים עם zone-ים וכו'), לא?
אני לא מבין מה הבעיה עם כל המנגנונים האנטי-פירטיים שאתה מזכיר 504689
יוסי • בתשובה להאייל האלמוני שבת, 14/2/2009, 6:29
מצידי שימכרו גם חרא של אמן באריזה מהודרת‏1. אני יותר בכיוון של ביטול חוקים‏2.

_____

1. בתנאי שיצינו את התכולה בצורה ברורה ומובנת על האריזה. על אריזת הסרטים של הילדים שלי (מהסוג שאי אפשר לראות עם לינוקס) מופיע משהו מעורפל על תאימות לנגנים מורשים בלבד. הכיתוב הוא בגודל שני מילימטר (מדדתי) ואינו מציין מהם הנגנים המורשים. בנוגע לחלוקה לאיזורים - מופיע אייקון קטנצ'יק של גלובוס עם מספר. למיטב הבנתי זה לא עומד בקריטריונים של גילוי נאות.

2. וכאמור, חוקים נגד קרטלים ואפלית מחירים היו קיימים ברוב הארצות כבר עשרות שנים. חוץ ממך אף אחד לא חיכה לתמיכה שלי בנושא. קצת מעליב, לא?
אני לא מבין מה הבעיה עם כל המנגנונים האנטי-פירטיים שאתה מזכיר 504704
פלוני • בתשובה ליוסי שבת, 14/2/2009, 10:42
קשה להתווכח עם אדם שסותר את עצמו (גם אם רק בין השורות).
אני לא מבין מה הבעיה עם כל המנגנונים האנטי-פירטיים שאתה מזכיר 504738
יוסי • בתשובה לפלוני שבת, 14/2/2009, 14:48
אנא הסבר.
אנסה להסביר 504869
פלוני • בתשובה ליוסי יום ב', 16/2/2009, 17:57
בהתחלת כתבת "כצרכן, אני לא רוצה לשלם במיטב כספי עבור טכנולוגיה שמטר[ת]ה להפחית את התועלת שיש לי מהמכשיר". בהתחשב בהקשר (המאמר, התגובה המקורית שלי), נדמה לי שהתכוונת לומר "כצרכן, אני רוצה שהממשלה תאסור את השימוש בטכנולוגיה שמטרתה להפחית את התועלת שיש לי מהמכשיר", או בניסוח שקול "כצרכן, אני רוצה שהממשלה תאסור מכירת מוצרים שמשתמשים בטכנולוגיה שמטרתה להפחית את התועלת שיש לי מהמכשיר". ואילו בהמשך התפלאת "אני הצעתי לאסור בחוק מכירת מוצרים מסויימים???!!!", כאילו הדבר מעולם לא עלה על דעתך. האם אין כאן סתירה?
אנסה להסביר 504952
יוסי • בתשובה לפלוני יום ג', 17/2/2009, 16:02
אין פה סתירה, כי ההנחה שלך לא נכונה.
אני לא מבין מה הבעיה עם כל המנגנונים האנטי-פירטיים שאתה מזכיר 504705
ערן בילינסקי • בתשובה ליוסי שבת, 14/2/2009, 10:42
1. אתה מכיר את האמנות של פיירו מאנצוני? http://www.aplaton.co.il/story_165
אני לא מבין מה הבעיה עם כל המנגנונים האנטי-פירטיים שאתה מזכיר 504706
ערן בילינסקי • בתשובה לערן בילינסקי שבת, 14/2/2009, 10:45
בעצם שכחתי שפורסם במקור אצלנו: דיון 2148.
אני לא מבין מה הבעיה עם כל המנגנונים האנטי-פירטיים שאתה מזכיר 504737
יוסי • בתשובה לערן בילינסקי שבת, 14/2/2009, 14:37
כאן קראתי על זה לראשונה.
אני לא מבין מה הבעיה עם כל המנגנונים האנטי-פירטיים שאתה מזכיר 504740
יוסי • בתשובה ליוסי שבת, 14/2/2009, 15:17
אופס, בחירה גרועה של מילים.
התכוונתי שבזמנו קראתי על זה בדיון שהזכרת (ומכאן הדימוי).
אני לא מבין מה הבעיה עם כל המנגנונים האנטי-פירטיים שאתה מזכיר 504588
צפריר כהן • בתשובה לפלוני יום ו', 13/2/2009, 9:28
אם אני רוצה דיסק של יהופיץ (בהנחה שאני קונה דיסק חוקי ‏1) אני חייב לקנות דיסק שנוצר ע"י יהופיץ או מישהו אחר מטעמו. אם יהופיץ בחר לשים מנגנוני הגנה ואני מאוד רוצה דיסק שלו, אני חייב דיסק עם מנגנוני הגנה.

‏1 כאמור, מנגנונים כאלו מורידים את ערכם של עותקים חוקיים לעומת עותקים בלתי־חוקיים אם הם "פרוצים".
אני לא מבין מה הבעיה עם כל המנגנונים האנטי-פירטיים שאתה מזכיר 504674
פלוני • בתשובה לצפריר כהן שבת, 14/2/2009, 0:47
הייתי שמח להשיב לך אם רק הייתי מבין מה ניסית לומר.
אני לא מבין מה הבעיה עם כל המנגנונים האנטי-פירטיים שאתה מזכיר 504679
יהונתן בר • בתשובה לפלוני שבת, 14/2/2009, 1:47
אולי כדאי להסתכל על זה בצורה אחרת - השאלה אינה מה מותר למכור (דיסקים אכילים או לא, בלי או עם הגנה, מכוניות שאסור או שמותר למכור אותן ב yad2), והיא לא קשורה בהיות הצרכן מרוצה או לא - אלא האם על המדינה להגן באמצעים העומדים ברשותה (המשטרה ומערכת המשפט) על היצרן מפני לקוחות שאינם מקשיבים לו?
נניח והיצרן רושם על ההגה של המכונית אותה רכשתי - "אסור למכור רכב זה כרכב משומש". אני מתעלם מכך ומוכר את המכונית; האם עברתי על החוק? האם הפרתי חוזה?
באופן דומה - חברת התקליטים מכרה לי דיסק מוגן, שרשום עליו "אסור להשתמש בו בישראל". אז רשום. אני מנגן אותו במכשיר ה Multi-Zone שלי בישראל. האם יש להגן על היצרן שמשתמשים בדיסק שלו "בניגוד לדרישות"?
אני לא מבין מה הבעיה עם כל המנגנונים האנטי-פירטיים שאתה מזכיר 504701
צפריר כהן • בתשובה ליהונתן בר שבת, 14/2/2009, 9:48
עוד מקרה מהזמן האחרון: אפל לא אוהבת שמשחקים עם הטלפונים שלה:
זאת צורה יפה להסתכל על הבעיה 504707
פלוני • בתשובה ליהונתן בר שבת, 14/2/2009, 10:57
מובן מאליו שאם קנית דיסק שהיצרן אסר לנגנו בישראל ואתה ניגנת אותו שם בכל זאת, או שקנית מכונית שהיצרן אסר למכור ליד שנייה ואתה מכרת אותה בכל זאת, הרי שהפרת חוזה.

כעת עלינו לשאול אפוא אם החוזה לגיטימי ואם המדינה צריכה להתערב באכיפתו.

אני סבור שהחוזה לגיטימי, היות שהצרכן נכנס אליו מרצונו החופשי ושום זכות יסודית אינה נשללת ממנו גם לאחר שהחוזה נכנס לתוקף. בכלל, לדעתי רק בנסיבות מיוחדות רשאית המדינה להתערב במעשיהם של תושביה, אותם אני רואה כיצורים חופשיים, ובמקרה שלפנינו אני לא מזהה אפילו צל צלן של נסיבות כאלה.

באשר להתערבות המדינה באכיפת החוזה, נראה לי שכל עוד המדינה נוהגת להציע את השירות הזה באופן כללי, אין סיבה שתפסיק להתערב דווקא בחוזים מסוג זה.
זאת צורה יפה להסתכל על הבעיה 504745
דרור • בתשובה לפלוני שבת, 14/2/2009, 17:39
זה מזכיר לי אייל אחד שאמר בזמנו שהציעו לו חוזה עבודה שבו נרשם כי ''חוק שעות עבודה ומנוחה לא חל על חוזה זה''. בקשתו היתה להוסיף עוד פסקה קטנה האומרת כי ''פקודת מס הכנסה אינה חלה על חוזה זה''.

עצם היות חתיכת נייר ''חוזה'', לא הופך את הרשום בו לחוקי או למחייב חוקית.

במקרה דנן, החוזה אינו לגטימי כי הוא מפר את זכות הקניין שהיא זכות יסוד. הוא גם מפר חוקי הגנת הצרכן שנגזרים מזכות יסוד זאת.
זאת צורה יפה להסתכל על הבעיה 504816
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה לדרור יום א', 15/2/2009, 11:32
איזו זכות קניין מופרת כאן?
זאת צורה יפה להסתכל על הבעיה 504848
דרור • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום ב', 16/2/2009, 12:17
בדוגמה הראשונה (אסור למכור רכב זה כרכב משומש) – הזכות למכור את רכושי, ודוקטרינת השימוש הראשון.
בדוגמה השניה (אסור להשתמש בדיסק זה בישראל) – הזכות להשתמש ברכושי בביתי.
זאת צורה יפה להסתכל על הבעיה 504852
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה לדרור יום ב', 16/2/2009, 13:35
אני לא מבין את העניין. ברשותך אני רוצה לעזוב לרגע את התאגידים, זכויות היוצרים וכל התסבוכת הטכנו-סוציאלית, ולשאול: נניח שיש ברשותך ספר ואני מעוניין לקנות אותו. בסדר, אתה אומר לי, ובלבד שתחתום איתי על חוזה לפיו לא תשתמש בספר הזה כמעצור לדלת (דמיין כאן סיבה כלשהי, מטופשת ככל שתחפוץ) ולא תמכור אותו בלי שהתנאי הזה יחול גם על הקונה. אני מסכים לתנאים המשונים שלך, ואי לכך הספר הופך להיות קנייני בכפוף להגבלות שנטלתי על עצמי מרצוני החופשי בחוזה המכר. אתה רואה בסיטואציה הזאת פגיעה כלשהי בזכויות הקניין שלי? אני לא. אני לא רואה גם בעיה קניינית עם מישהו שמוכן למכור לי את המכונית שלו בתנאי שלא אשתמש בה בשבת. אם זה לא מוצא חן בעיני אני לא חייב לקבל את העיסקה.
זאת צורה יפה להסתכל על הבעיה 504865
אביב י. • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום ב', 16/2/2009, 16:53
אתה יכול לטעון שלא קיימת זכות קניין שתוכנה אומר שמותר לי להשתמש ברכושי הפרטי כראות עיני (שנקנה, בניגוד להסכמים אחרים כגון השכרה וכו') . זו טענה שהיא לכל הפחות עקבית (ואולי אפילו הנכונה).

(נראה לי ש) אתה לא יכול לטעון (בהנחה שהזכות הנ"ל קיימת) שהיא נעלמת רק משום שאחד הצדדים ויתר עליה (כביכול או לא כביכול) באופן וולנטרי. הרי ניתן להשתמש באותו טיעון ממש על מנת להצדיק עסקה וולנטרית בין שני אנשים בה אדם אחד חותם על חוזה בו הוא מתחייב להיות העבד של אדם אחר (אפשר לחשוב על עוד דוגמאות‏1). אם זה לא מוצא חן בעיני העבד המיועד, הוא לא חייב לקבל את העיסקה.

___________
‏1 מכירת כליה, למשל :)
זאת צורה יפה להסתכל על הבעיה 504867
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה לאביב י. יום ב', 16/2/2009, 17:16
השאלה הכללית בדבר חוזים בלתי תקפים בעליל, כבודה במקומה מונח, ואני חושב שמקובל על הכל שצריך סיבות טובות כדי שהרשויות תתערבנה בחוזה שנחתם בין שני בגירים שפויים. ייתכן מאד שעבדות ומכירת חלקי גוף אכן נופלים במסגרת אותן סיבות טובות, כמו גם חוזה על פיו אתה מוכר לי קילו הרואין בשני שקל ועשרים אגורות. הסיבות הטובות האלה נוגעות, בד"כ בדמותה של החברה שאנחנו רוצים לשמר או בזכויות יסוד שאנחנו לא מוכנים להניח לפרט לוותר עליהן. ניחא (קרי: הבה לא נכנס שוב לאותו דיון).

זה משאיר אותנו עם השאלה מה, בדיוק, ייגרע מדמותה של החברה אם אתה ואני מסכימים בינינו שלא אשתמש בספר שלך כמעצור לדלת? אחרי ככלות הכל, הכריכה שלו עשויה מהעור של הסבתא רבא שלך והיא ממש שנאה ג'וקים. איזו סיבה יש למישהו לאסור עלינו עיסקה ששנינו מעוניינים בה? בעולם העסקים, אגב, בהחלט ייתכנו הסכמים שמגבילים את השימוש של הקונה, למשל כאלה שימנעו ממנו מלהשתמש במה שקנה כדי להתחרות ישירות במוכר, ואני מתקשה למצוא בהם פסול כלשהו. אם קנייני הוא שלי ללא הגבלות, זכות הקניין באמת מעניקה לי חופש לעשות בו ככל העולה על רוחי (במסגרת החוק, כמובן), אבל בתהליך הקניה עצמו אני יכול לוותר על חלק מהזכויות האלה בלי לפגוע בשום עקרון חברתי או מוסרי שאני רואה. להיפך: אתה מונע ממני למכור את הזכויות האלה, שהן קנייני הפרטי (שהרי בתמורה לויתור עליהן ודאי אקבל הפחתה במחיר או איזו הטבה אחרת)! ומהצד השני: אם אתה אוסר על הטלת מגבלות בחוזה הרכישה, אתה פוגע בזכות הקניין של המוכר: הנה הוא לא יכול לעשות עם רכושו את מה שהוא רוצה. לא יפה.
זאת צורה יפה להסתכל על הבעיה 504898
גלעד ב. • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום ג', 17/2/2009, 8:07
אני לא חושב שיש בעייה למכור ספרים בהגבלות האלו, בהנתן שיש שוק חופשי של ספרים ויש גם מי שימכור לך ספר שכן יכול לשמש לעצירת דלתות.

אם כל חנויות הספרים בעולם היו מתאגדות ומסכימות בינהן לא למכור ספרים למי שלא מסכים להתחייב שלא יעצור עמם דלתות, אז הייתה כאן פגיעה באינטרס הציבורי.
זאת צורה יפה להסתכל על הבעיה 504901
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה לגלעד ב. יום ג', 17/2/2009, 8:47
אם כל החנויות בעולם היו מתאגדות היינו נכנסים לתחום העגום של הקרטליזציה. זה הנושא כאן?
זאת צורה יפה להסתכל על הבעיה 504910
גלעד ב. • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום ג', 17/2/2009, 10:44
בתחום של דיסקים וההגנות עליהם? אני חושב שבערך כן.

אגב, עם קשר קלוש בלבד לנושא, ידועה הפסיקה בנושא אב שהוריש לילדו את רכושו "בתנאי שימשיך לשמור תורה ומצוות", ולמרות שכעקרון מותר ומקובל להתנות תנאים בצוואה (אני מוריש כסף לנכדי לצרכי שכר לימוד וכו') בית משפט פסק שהתנאי לא חוקי ושהנ"ל יורש ללא ההגבלה הספציפית הזו.
GPL 504914
ראובן • בתשובה לגלעד ב. יום ג', 17/2/2009, 11:00
ואם מישהו ירשה להשתמש בתוכנה שלו, כולל העתקה שינוי ומכירה ובתנאי שגם הקונים הבאים יהיו זכאים לכך וגם ירשם כך בקוד? האם רשאי הקונה למכור את התוכנה ללא המשכיות הזכות?
GPL 504928
צפריר כהן • בתשובה לראובן יום ג', 17/2/2009, 11:49
התוקף החוקי של רשיונות copyleft כגון ה־GNU GPL נגזר מחוקי זכויות־היוצרים הקיימים. אם החוקים הללו ישתנו, יכול להיות שלא יהיה בהם צורך.

לפי חוקי זכויות היוצרים, יצירה חדשה שמבוססת על יצירה קיימת היא המשך של היצירה הקיימת. לדוגמה: תמונת בריאת האדם ע"י מפלצת הספגטי המעופפת [ויקיפדיה] היא עבודה נורשת מתמונת בריאת האדם של מיכאלאנג'לו. אם כי זכויות היוצרים על התמונות של מיכאלאנג'לו כבר פגו כמובן.
GPL 504930
ראובן • בתשובה לצפריר כהן יום ג', 17/2/2009, 12:17
לא זאת השאלה. השאלה היא האם ברגע שהמוכר הסכים שגם אתה יכול למכור את התוכנה, הוא גם יכול התנות תנאים על אופי המכירה.
GPL 504933
צפריר כהן • בתשובה לראובן יום ג', 17/2/2009, 13:07
היום: כן, מכוח רשיון זכויות יוצרים.

שים לב לכמה נקודות:

* תנאי רשיון ה־GPL מדברים על הפצה ולא על שימוש‏1. אם היינו הולכים לפי דרכו של דרור ומניחים ששימוש ביתי לא מסחרי אינו נופל בתחומי זכויות־היוצרים, לא היה עדיין שום שינוי מעשי ליצירות ברשיון GPL.‏

* תנאי הרשיון אינם רקורסיביים ולא יכולים להיות רקורסיביים כשלעצמם. כלומר: אם אני מכתיב תנאי, התנאי הזה יכול להיות תקף רק לבא אחרי בשרשרת המסירה. זה עובד היטב עם רשיונות שימוש ולא עם חפצים.

כלומר: נניח שלסופרמן היתה נוספת היכולת הבאה: הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה ביצירות. כלומר: אם היא קיבל ממישהו יצירה, הוא מחליט איזה רשיון שימוש חל עליו (ועליו בלבד). סופרמן כזה יכול לשבור את הרקורסיה של הרשיונות - אם הוא מעתיק תוכנה ברשיון GPL ומחליט שלגביו התוכנה היא ברשיון מתירני יותר, אני יכול להעתיק ממנו באופן חוקי את התוכנה ולהשתמש בה ולהפיץ אותה לפי תנאי הרשיון המתירני.

‏1 זה אחד מהחלקים הבסיסיים בהגדרה המקובלת של רשיון תוכנה חופשית.
GPL 504934
ראובן • בתשובה לצפריר כהן יום ג', 17/2/2009, 13:10
אם הדרך היחידה שאתה יכול להסביר את ההבדל בין רשיון רקורסיבי לרשיון הGPL הוא על ידי הפניה לסופרמן, לדעתי אין שום הבדל בין סוגי הרשיונות.
GPL 504940
צפריר כהן • בתשובה לראובן יום ג', 17/2/2009, 13:37
כתבתי שם שזה עובד על רשיונות שימוש בכלל ולא רק על GPL. סופרמן הוא רק הדגמה לכך שזה צריך לחול על כל העתקה. כדי שרשיון זכויות יוצרים יחול בדרך הזו צריכה להיות העתקה/הפצה של היצירה (עבודה נורשת לצורך העניין היא סוג של העתקה).

שים לב להבדל בין החוק הנוכחי לרצוי או להגיוני. מה ההבדל בין העותק של התוכנה בזכרון לעותק של הדף אצל שרת proxy בדרך? שניהם עותקים זמניים חסרי משמעות‏1. אולם העותק הזמני בזכרון הוא זה שהופך כל שימוש בתוכנה להעתקה ולכן מחייב רשיון עבור השימוש בתוכנה ולא רק עבור הפצתה.

‏1 טוב, יש כאלה שחושבים אחרת: http://www.dz.ru/en/solutions/phantom
GPL 504942
ראובן • בתשובה לצפריר כהן יום ג', 17/2/2009, 13:42
זה יותר מדי טכני עבורי. מה שאני מנסה לברר הוא האם בשם זכות הקניין מותר לי להתעלם מהוראות הGPL. נדמה לי שאתה טוען שאסור לי. אם כך, זכות הקניין לא יכול להועיל לי כשאני ניצב מול הסכם משתמש קצה המגביל אותי.
זאת צורה יפה להסתכל על הבעיה 504975
האייל האלמוני • בתשובה לגלעד ב. יום ד', 18/2/2009, 0:35
והאם רשאי מוריש להוריש את רכושו ליתום בתנאי שהרכוש יועבר תמיד ליתומים בלבד (כמו במייג'ור ברברה)?
זאת צורה יפה להסתכל על הבעיה 504988
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה לגלעד ב. יום ד', 18/2/2009, 11:19
מעניין מה היו הנימוקים.
זאת צורה יפה להסתכל על הבעיה 504981
האייל האלמוני • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום ד', 18/2/2009, 5:10
סבתא רבתא, הלוא כן?
זאת צורה יפה להסתכל על הבעיה 504987
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה להאייל האלמוני יום ד', 18/2/2009, 11:18
אכן. תודה.
זאת צורה יפה להסתכל על הבעיה 504994
יוסי • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום ד', 18/2/2009, 16:42
זה בדיוק הענין, אין פה חתימה על חוזה. חברת המדיה מצהירה באופן חד-צדדי שהיא רואה בקנית הדיסק הסכמה לקבל את כל התנאים המגבילים. אילו היתה חברה המדיה ההיפוטטית מושיבה נוטריון בחנות המחתים את הצרכן על קבלת התנאים לאחר שווידא שהצרכן מבין אותם, לא היו לי טענות (וכנראה שלחברה הנ"ל לא היו כמעט מכירות).

____
ועכשיו, שוטה יקר, נא לישב את התביעה של הונדה (אמרו לך בסוכנות שמותר לטפל רק במוסכי החברה, אז למה אתה מתחכם?) ולא לשכוח לשלם את הקנס לפולגת (כתוב במפורש - dry clean only!).
זאת צורה יפה להסתכל על הבעיה 504996
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה ליוסי יום ד', 18/2/2009, 17:00
*זה* העניין? אם כל הבעיה היא שהצרכן אינו מבין את תנאי הרכישה, הבעיה היא די שולית לדעתי. אני לא חושב שעל החברה לוודא שכל אידיוט מבין מה הוא עושה, ובטח שלא צריך נוטריון בשביל זה. אם התנאים מוסברים בגופן בגודל סביר במקום גלוי על המוצר, ואם הניסוח בהיר דיו עבור "האדם הסביר", דומני שההסכם אמור לחייב את הקונה.
___________
לא, זה לא מה שאמרו לי. אמרו לי רק שאם אטפל במוסך לא מורשה אאבד את האחריות. התנאי לא מצא חן בעיני ולכן לא קניתי הונדה אלא קורקינט. גם עם פולגת אתה קצת מתבלבל, והתביעה ש*אני* הגשתי *נגדם* על נזק שנגרם לבגד באמת נבעטה ברגל קלה ע"י השופטת בגלל אותו כיתוב - זה באמת עצבן אותי כי לא היה שום כיתוב כזה אלא אוסף של סמלילים קטנים וחסרי פשר למי שאאין ברשותו אבן רוזטה במצב קריא, אבל השופטת נחרה בבוז שכל ילד יודע את משמעות הסמלים כי זה שמלמדים בשעורי מלאכה בכיתה ו'. היא לא האמינה לי שאותי לימדו מה ההבדל בין פצירה לשופין ולא מה ההבדל בין משולש עם עיגול אדום לבין משולש עם קו אלכסוני.
זאת צורה יפה להסתכל על הבעיה 504999
האייל האלמוני • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום ד', 18/2/2009, 17:27
זאת צורה יפה להסתכל על הבעיה 505002
יהונתן אורן • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום ד', 18/2/2009, 17:34
לא ממש. בדיוק בשביל זה יש את חוק החוזים האחידים (http://www.tourism-law.co.il/adhes1.htm).
זאת צורה יפה להסתכל על הבעיה 505010
האלמוני המזוהה • בתשובה לשוטה הכפר הגלובלי יום ד', 18/2/2009, 20:56
זו לא שאלה של הבנה אלא של חתימה. זה שלהם יש מסמך בו כתוב שלי אסור כך וכך זה טוב ויפה, אבל לי בארון (מגרה רביעית מלמטה, מתחת לגרביים המלוכלכות, מעל התחתונים הקצת פחות מלוכלכים) יש מסמך שכתוב בו שכל מי שמקבל את כספי מסכים לתת לי בעלות על כל רכושו במידה ואחליט שנפגעתי מהמוצר הקנוי.

אם יש חוזה, צריכה להיות חתימה על חוזה.
זאת צורה יפה להסתכל על הבעיה 505020
דורון הגלילי • בתשובה להאלמוני המזוהה יום ה', 19/2/2009, 7:54
לא בהכרח ''אם יש חוזה, צריכה להיות חתימה על חוזה''. אלע''ד, אבל אאל''ט המקום היחיד בו נדרשת חתימה פוזיטיבית על חוזה הוא עיסקאות מקרקעין. בכל מקרה, לחוזים (ודוגמא בולטת - הסכם עבודה) מסוימים יש תוקף מעצם קיומם.
זאת צורה יפה להסתכל על הבעיה 505056
האלמוני המזוהה • בתשובה לדורון הגלילי יום ה', 19/2/2009, 20:34
אבל אין פה קיום של חוזה, להם יש פיסת נייר ולי יש פיסת נייר. כל זמן שאין סוג של הצהרה מצידי (ומתן כרטיס אשראי/שימוש במוצר/דופק לב זו לא הצהרה, בטח כשהחוזה אינו גלוי על עטיפת המוצר אלא מוחבא בדפים קטנים בפנים עם הפניות למסמכים במקום אחר) אין לו שום תוקף.

ההפך הוא לא לחלוטין נכון. מיקרוסופט מצהירה שהיא תחזיר את כספו של כל מי שקונה את מוצריה בתמורה למוצר במידה והקונה אינו מסכים לתנאי השימוש. היות וכמעט ולא ניתן לקנות לפטופ בארץ ללא חלונות, היה בחור שסרב לתנאי השימוש וביקש את הכסף (עלות התוכנה) חזרה. כמובן שעד התערבות בית המשפט הוא לא קיבל כלום.
זאת צורה יפה להסתכל על הבעיה 505081
easy • בתשובה להאלמוני המזוהה יום ו', 20/2/2009, 9:11
אין שום בעיה לקנות בארץ מחשב נישא ללא חלונות. צריך רק לבקש (ובמקרה שלי הוא הגיע עם FreeDOS).
זאת צורה יפה להסתכל על הבעיה 505083
צפריר כהן • בתשובה לeasy יום ו', 20/2/2009, 9:44
צריך רק לבקש?

למיטב ידיעתי דגמי Dell הזולים יותר נמכרים לעיתים עם FreeDOS, כמה מדמי Acer נמכרים עם הפצת לינוקס בשם Linpus (אני לא צוחק. יש באמת הפצה כזו בטיוואן). לא ידוע לי מה לגבי יצרנים אחרים או מה לגבי דגמים יקרים יותר של אותם היצרנים.
זאת צורה יפה להסתכל על הבעיה 505093
easy • בתשובה לצפריר כהן יום ו', 20/2/2009, 12:54
המחשב שברשותי הוא Dell - Inspiron שלמיטב ידיעתי לא נחשב לזול במיוחד. בכל מקרה, בזמן סקר השוק שעשיתי לא ראיתי שום בעיה בהזמנת מחשב נייד (מישהו זוכר שפעם, בשנות ה-‏80, הם נקראו מחשבי ירך?) ללא Windows. הבעיה האמיתית היתה למצוא סט דרייברים ל-Windows XP.
זאת צורה יפה להסתכל על הבעיה 505111
האלמוני המזוהה • בתשובה לeasy יום ו', 20/2/2009, 16:31
אמנם הנייד שלי די ישן, אבל בזמנו לא מצאתי במכירות הפומביות (שהיו הדרך הזולה לקנות נייד) אוצפיה לוותר על החלונות בתמורה לזיכוי. יכול להיות שהיום המצב שונה, או שאם הייתי מתעקש טלפונית אחרכך הייתי יכול לקבל אותו ללא חלונות.
זאת צורה יפה להסתכל על הבעיה 505125
ידידיה • בתשובה לeasy יום ו', 20/2/2009, 20:51
האם קיבלת הנחה בתמורה לויתור?
ודאי, אחרת מה הקטע? 505132
easy • בתשובה לידידיה יום ו', 20/2/2009, 22:17
ודאי, אחרת מה הקטע? 506139
ידידיה • בתשובה לeasy יום ד', 11/3/2009, 20:24
מענין - האם ידוע לך אם ההנחה היתה בגובה מחיר retail, OEM או מחיר אחר?
ודאי, אחרת מה הקטע? 506149
easy • בתשובה לידידיה יום ד', 11/3/2009, 23:16
נדמה לי שזה היה סביב 250 ש"ח, אבל אני לא יודע לאיזו מהקטגוריות לשייך את זה.
זאת צורה יפה להסתכל על הבעיה 505134
האייל האלמוני • בתשובה להאלמוני המזוהה יום ו', 20/2/2009, 22:24
זאת צורה יפה להסתכל על הבעיה 505174
האלמוני המזוהה • בתשובה להאייל האלמוני שבת, 21/2/2009, 12:41
עולם קטן, לא ידעתי שמחבר המאמר הוא התובע.
זאת צורה יפה להסתכל על הבעיה 504998
צפריר כהן • בתשובה ליוסי יום ד', 18/2/2009, 17:22
אגב, רשיון שימוש ביצירה אינו בדיוק חוזה (לפחות בארה"ב. אני לא מכיר את המצב בארץ, ובכל מקרה אני לא עו"ד) מכיוון שמעצם טיבו הוא אינו בדיוק עסקה בין שני צדדים אלא תנאים שבמידה רבה נכפים על מקבל הרשיון.

ואגב, למה זכויות היוצרים נובעות מזכות הקניין? (לדוגמה: אם הן קניין, למה הן לא חלות לנצח?)
רישיון שימוש 505021
עידן • בתשובה לצפריר כהן יום ה', 19/2/2009, 9:07
בארה''ב הוא זכות קניין רוחני, ואילו בישראל הוא זכות חוזית רגילה.

וישראל הרבה יותר הגיונית מהבחינה הזו. בטח כשמדובר בזכות שימוש לא אקסלוסיבי.
רישיון שימוש 505059
עידן • בתשובה לעידן יום ה', 19/2/2009, 22:04
עכשיו אני צריך לתקן, ולהלל את השיטה האמריקאית. מסתבר שבארה''ב יש הבחנה בין רישיון שימוש אקסלוסיבי ולא אקסקלוסיבי. הראשון הוא זכות יוצרים והשני הוא לא.

והאמת שמהבחינה הזו ארה''ב יותר הגיונית מישראל. יותר מדי עטים נשברו בישראל על ההבחנה בין רישיון שימוש אקסקלוסיבי לבין הענקה של הזכויות עצמן (יש לזה משמעויות פרקטיות). בארה''ב, לעומת זאת, אין צורך להבחין ביניהם. והאמת שהם צודקים, אין שום סיבה טובה להבחין ביניהם.
בוא נבחין בין חוקי ולגיטימי 504868
פלוני • בתשובה לדרור יום ב', 16/2/2009, 17:42
אתה צודק שלא מספיק לרשום "חוזה" כדי להפוך אותו למחייב חוקית: מדינה יכולה להטיל על חוזים מגבלות שונות ומשונות כאוות נפשה, וחוזה שלא יעמוד במגבלות האלה לא יהיה חוקי באותה מדינה.

אבל הדיון שלנו איננו טכני-משפטי, אלא פילוסופי-מוסרי: איננו עוסקים בשאלה מה חוקי ומה לא, אלא בשאלה מה צריך להיות חוקי ומה לא. אלה שתי שאלות שונות לגמרי, וכדאי להבחין ביניהן.

השאלה היא אפוא אם רצוי שבני אדם יהיו רשאים לקנות ולמכור מדיה מוגבלת בשימוש. אתה טוען שהמצב הזה אינו רצוי, כי יש בו משום הפרה של זכות הקניין. אני סבור שאתה מפרש את זכות הקניין באופן שחוטא לתכלית קיומה, אבל לפני שניכנס לוויכוח מופשט על זכות הקניין באופן כללי, אני רוצה להציע מוצא אחר למחלוקת בינינו: מה אם נאמר שבמקום לקנות מדיה מוגבלת בשימוש, הצרכן קונה דבר אחר, לא את המדיה עצמה, אלא את הרשות להשתמש בה באופן מסוים? עסקאות שבהן לא הדבר עצמו עובד מיד ליד, אלא הרשות להשתמש בו באופן מסוים (ולפעמים גם רק למשך זמן מוגבל), הן מחזה נפוץ בימינו - למה שלא נראה גם ברכישת דיסק או דיוידי אחת מאותן עסקאות?
סיטה שרה בלוז (סיפור אמיתי על זכויות יוצרים) 506233
דרור צ. דביר שבת, 14/3/2009, 1:39
אנימטורית אמריקאית בשם נינה פאליי יצרה בין השרים 2007-2008 סרט אנימציה עצמאי בשם "סיטה שרה בלוז" (Sita Sings the Blues)‏¹. הסרט משלב את סיפור האהבה והפרידה של סיטה וראמה מתוך הראמאיאנה, יחד עם סיפור הפרידה האישי של היוצרת. בין הסצנות משולבים שירי ג'אז ישנים של אנט האנשו, שהוקלטו בין השנים 1929-1927.

ההקלטות עצמן נמצאות ברשות נחלת הכלל מאז שנות החמישים – בשנות העשרים תקופת ההגנה היתה 28+28 שנים, ותקופת ההגנה על היצירות לא חודשה. לכן פאליי האמינה‏ שהיא יכולה להשתמש בהקלטות הללו באופן חופשי, והנפישה את דמותה של סיטה שרה בלוז בקולה של אנט האנשו.

אולם עם סיום יצירת הסרט, הסתבר לפאליי שלמרות ששיריה של אנט האנשו הפכו זה מכבר לחלק מנחלת הכלל, הלחנים עצמם עדיין מוגנים ע"י זכויות יוצרים² (זכויות היוצרים על הלחנים היו אמורים לפוג בשנות השמונים, אבל הם הוארכו רטרואקטיבית). בעלי זכויות היוצרים דרשו 500$ לכל שיר רק לשם הקרנה של הסרט בפסטיבלים, ובין 15,000$ ל-‏26,000$ לכל שיר עבור רשיון להפצת הסרט... הסכום הכולל שיוניברסל, וורנר וסוני דרשו היה 220,000$, שלפאליי לא היה. פאליי טענה³ שזאת דוגמה קלאסית כיצד חוקי זכויות היוצרים של ימינו מדכאים את האמנות, ומאלצים את האמנים להמנע מהחלטות אומנותיות המבוססות על החזון האמנותי בלבד עקב החששות מבעיות של רשיונות השימוש. היא מסבירה שחוקי זכויות היוצרים לא באים לעזרת היוצרים, כי ליוצר עצמאי אין משאבים כספיים לתבוע פרסומים לא מאושרים של יצירתו, וגם פרסום לא מאושר מגדיל את החשיפה של היוצר. מעבר לכך, פאליי משווה את האפקט המשתק של חוקי זכויות יוצרים לטרוריזם, שכניעה לו מבשרת את נצחון הטרור.

בסופו של דבר, פאליי הגיעה עם חברות המדיה לפשרה שהיא תשלם להם סכום של 50,000$ תמורת רשיון שימוש מוגבל, עליו מתווספים 8,250$ לכל 5,000 מכירות של הסרט. פאליי הגיעה למסקנה שכלכלית מכירה של יותר מ-‏4.999 DVD-ים אינה כלכלית, ולכן היא החליטה במקום זאת להפיץ את הסרט בחינם לכל דיכפין⁴.

מעבר לשאלה מדוע לא ניתן לעשות שימוש חופשי בחומרים שהם חלק מנחלת הכלל (מסתבר שחוקי זכויות יוצרים לא מקיימים את אקסיומת ההכלה), ומעבר להוכחה החד-משמעית שחוקי זכויות היוצרים פוגעים בחופש האמנותי, נשאלת השאלה הבאה: נניח שפאליי מוחקת את השירים של האנשו מפסקול הסרט, ובמקומם מכניסה רעש לבן. הסרט אינו מפר (לכאורה) זכויות יוצרים על הלחנים, ולכן אין צורך לקנות רשיונות שימוש. עכשיו, פאליי מוכרת את ה-DVD של הסרט ביחד עם CD של שיריה של אנט האנשו. מותר לה למכור את ה-DVD בלי לבקש רשות מאף אחד, כי זאת יצירה שלה (ושל מהרישי וַלְמִיקִי, שמת לפני כ-‏2300 שנה). מותר לה למכור את ה-CD, כי שיריה של אנט האנשו הם חלק מנחלת הכלל. מעבר לכך, מותר לה לשים את השרים ב-DVD עצמו, אבל לא כחלק מהסרט. עכשיו בא איזה חכמולוג שמייצר Play List ששותל את השירים של האנשו במקום הקטעים הריקים בפסקול הסרט (כמו החכמולוג שסינכרן את הקוסם מארץ עוץ עם Dark Side of the Moon). לפאליי אסור לספק את ה-Play List הזה כי זאת תהיה פגיעה בזכויות יוניברסל, וורנר וסוני, אבל לגורם שלישי מותר לספק את ה-Play List בנפרד מהסרט. ונשאלת השאלה – האם הצופה בבית, שמחבר אחד ועוד אחד ומקבל את הסרט המקורי מבלי ששולמו תמלוגים, מפר זכויות יוצרים כלשהם?
ומהיום יש יצוג בפרלמט האירופי 513059
גלעד ב. יום ב', 8/6/2009, 15:32
מאפיה ברשות החוק 513979
אביב י. שבת, 20/6/2009, 18:10
מאפיה ברשות החוק 513983
איציק ש. • בתשובה לאביב י. שבת, 20/6/2009, 20:55
אין ספק שהמישטר האמריקאי יכול להיות מוגדר כדמוקרטיה של התאגידים. יכול להיות שעוד מספר פסקי דין מסוג זה יהיו נצחון פירהוס של השיטה.
מאפיה ברשות החוק 514024
ראובן • בתשובה לאיציק ש. יום א', 21/6/2009, 10:36
אם אתה מחפש בעיה בשיטה על פי הסיפור הזה, לך על שיטת המושבעים. איך חבר מושבעים יכול לקנוס חד הורית בשני מיליון דולר?
מאפיה ברשות החוק 514027
איציק ש. • בתשובה לראובן יום א', 21/6/2009, 11:11
במקרה הזה אתה צודק. אם אני זוכר טוב,היו פסקי דין בהן את הסכום המופרז קבע השופט ואילו המושבעים קבעו רק את האשמה.
מאפיה ברשות החוק 514028
דורון הגלילי • בתשובה לאיציק ש. יום א', 21/6/2009, 11:31
הפוך גוטה, הפוך.

קרא, חשוב, ורק אז (אם בכלל) - הגב.
מאפיה ברשות החוק 514031
איציק ש. • בתשובה לדורון הגלילי יום א', 21/6/2009, 11:47
לא הבנתי אותך.
מאפיה ברשות החוק 514524
דרור • בתשובה לראובן שבת, 27/6/2009, 19:06
יש להודות לנציב העליון, שעם החלת המנדט הבריטי על הארץ, קבע שהילידים אינם מתורבתים מספיק כדי לשבת כחבר מושבעים במשפט. כתוצאה מכך, ירשנו מהבריטים מערכת משפט עם שופטים מקצועיים, שמעט יותר קשה לתמרן מאוסף אקראי של ''האדם הממוצע''.
לא חלף זמן רב 529521
האייל האלמוני יום ו', 6/11/2009, 0:14
ושוב זכויות יוצרים עברו טלטלה

http://www.netlaw.co.il/hotsubject_hotid_5_desc_זכוי...

כפי שניתן לראות מפסק הדין של שידור הכדורגל
שימוש הוגן: זה טוב לאמריקאים? 541814
צפריר כהן יום ד', 28/4/2010, 19:31
נו, באמת. שימוש הוגן. למי זה בכלל יכול לעזור?
שימוש הוגן: זה טוב לאמריקאים? 542079
צפריר כהן • בתשובה לצפריר כהן יום א', 2/5/2010, 10:31
בקריאה שניה: ביקורת על הדו"ח הנ"ל בטענ"ה שהוא בגדר "לחימה בסטטיסטיקה עם סטטיסטיקה:
http://techdirt.com/articles/20100427/1646069201.sht...

So I have to admit that it's absolutely hilarious to see Patrick Ross, the head of "The Copyright Alliance" (one of a bunch of lobbying/marketing groups representing the entertainment industry) lash out at this new report, making arguments that apply equally to the $1.52 trillion number he's famous for touting every chance he gets:

> "It is not helpful to policymakers or the public to
> pronounce sweeping arguments that defy logic," said
> Alliance Executive Director Patrick Ross. "In its report,
> CCIA identifies broad industries, suggests some entities in
> those industries occasionally engage in what some might
> call fair use, and then lumps all revenues and jobs in
> those industries into a newly coined "fair use" industry..."
חזרה לעמוד הראשי פרסום תגובה למאמר
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות