בתשובה לדורון הגלילי, 09/02/09 10:33
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כפי שאמרתי, מרצ מאוד הרגיזה אותי עם הצעת החוק הטפשית שלה, ולכן התחלתי לעסוק בנושא. הנה התשובה של ח"כ אבשלום וילן לביקורת שהותכה בהצעת החוק הרשומה על שמו, ללא שינוי. ║ לכל הפונים בנוגע לחוק שלום רב, ║ ║ תודה על פנייתכם ║ חוק זכויות יוצרים נולד בעקבות ועדה שישבה על המדוכה במשך שנתיים, כועדת משנה של ועדת הכלכלה. ║ החוק הנוכחי מקורו בשנת 1906, עוד בתקופת הע'ותמאנים, כך שהמצב כיום - פרוץ לכל רוח. ║ יש שתי דרכים עקרוניות לטפל בנושא. ║ האחת- מס על קלטות- הצורה בה בחרו לטפל בסוגיה כמה ממדינות אירופה. ║ השנייה- הגנה על זכויות יוצרים, ע"פ הצעתי. ║ אני מבין את זעקת המשתמשים הפיראטים אך יחד עם זאת עליכם להבין כי יש להסדיר את הנושא. ║ מטבע הדברים, הליך חקיקה כזה מורכב ומסובך, הוא רק בחיתוליו וייקח עוד זמן רב להשלימו. ║ אני פונה לכל אחד מכותבי המכתבים להציע רעיונות חלופיים או שיפורים על מנת שהחקיקה תצא נכונה וטובה. ║ ║ בברכה, ║ ח"כ אבשלום וילן נדהמתי לגלות את עומק הבורות שהוא הפגין – כמה שגיאות אפשר להכניס למייל אחד? הוא לא יודע מה שם החוק שהגיש (חוק זכות יוצרים (מדיה דיגיטלית)). החוק הנוכחי נכון לשנת 2006 היה חוק זכות יוצרים, 1911, שהוחל על ארץ ישראל ב-1924 (עפ"י דבר המלך על חוק זכות יוצרים, 1911, (הטלתו על ארץ-ישראל), 1924), בתקופת המנדט הבריטי ולא האימפריה העותמאנית. הדרך העקרונית בה בחרו לטפל בנושא בישראל היא הדרך הראשונה (עפ"י חוק זכות יוצרים ומצבעים (קלטות) (תיקוני חקיקה), התשנ"ו). ומה שהכי גרוע, הוא קובע ללא כחל וסרק שההתנגדות שלי לחוק שלו היא כי אני משתמש פיראטי. לסיכום, מרצ אולי נסוגו טקטית מהצעת החוק שלהם, אבל הם ממשיכים לקדם הצעת חוק דומה (http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/845525.html). לכן אני מרגיש שהאיומים בדמות חוק DMCA בארץ לא נעלמו, אלא להיפך. הנה פסקה מתוך המצע הטכנולוגי של מרצ, כפי שרשום ב-ynet: "יש למצוא מודל שיאפשר לטכנולוגיה הזו להתפתח באופן שיסייע דווקא לתגמול יוצרים בערוץ ישיר אל מול גולשים, בצורה זמינה וזולה". כתבתי את המאמר בכדי להעלות את המודעות לנושא. תכננתי את המאמר עבור האייל הקורא, ורק לאחר שסיימתי לכתוב את רובו תקציר שלו הועבר כנייר עמדה לתנועה הירוקה מימד. (אציין שנייר העמדה הוא נייר עמדה מאושר). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הקישור שנתת בן כמעט שנתיים. אני יודע שמרצ נסוגה מהצעת החוק בערך בזמן הזה. איך אתה יודע שהיא ממשיכה (בזמן הווה) לקדם הצעת חוק דומה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקישור שנתתי הוא חצי שנה לאחר שמרצ נסוגה מהצעת החוק שלה. הנה קישור נוסף. מתוך המצע שלהם נראה שהם עדיין חושבים לחוקק חוק מיוחד לשמירה על זכויות יוצרים בעידן הדיגיטלי. אם יש לך מידע אחר, אשמח לשמוע. אם בעקבות המאמר תצליח לקבל הצהרה רשמית ומחייבת שמרצ לא מתכוונים לחוקק שום חוק המתייחס למנגנוני DRM, הרי שעשיתי את שלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התוכן דומה להפליא לתוכן הקישור הקודם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אותו התוכן + ציון העובדה שזאת הצעת חוק חדשה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל עוד המגמה בעולם היא לקראת הגברת ההגנה על זכויות יוצרים, על שלושת מאפייניה (כפי שהסברתי בתגובה לכתבה הקודמת), אז קיים סיכון קבוע שישראל תחויב בלחץ בינלאומי לחוקק חוק בסגנון הזה. יש גופים עם *הרבה מאוד כוח וכסף* מאחורי התמורות העולמיות האלו. אז אם לא מרצ עכשיו, מישהו בעתיד ילך לכיוון הזה שוב. כל ניצחון כאן הוא זמני. חייבים להישאר על המשמר. פתרון אפשרי הוא ליצור חקיקה *הפוכה*, שמגבירה את ההגנה על נחלת הכלל. לדוגמה, אפשר לעבות את החקיקה שנוגעת לזכות לפרטיות. דוגמה נוספת: אפשר לאסור על יצירת חסמים טכנולוגיים. דוגמה שלישית: אפשר לאסור על "חוזים אלקטרוניים" שמגנים על חסמים טכנולוגיים כאלה. אגב, די קל להסביר את שתי הדוגמאות האחרונות על-רקע רציונאלים של שוק חופשי. במידה מסוימת, זה מה שעשו בארה"ב בכל הנוגע לזכויות יוצרים (ופטנטים). החוקה של ארה"ב מגבילה את הסמכות של הקונגרס לחוקק זכויות יוצרים (ופטנטים) לתקופות מוגבלות. אי אפשר ליצור זכויות יוצרים (או פטנטים) נצחיים. הגבלות מהסוג הזה הן כוחות משפטיים שדוחפים לעבר הרחבת נחלת הכלל ובולמים את הכרסום ממנו היא סובלת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה היא שהחוקים הללו הם בינ''ל מטבעם. אם בכל העולם יש חוקים גרועים ורק בישראל יש חוקים טובים בנושא, יופעל על ישראל לחץ בינ''ל חזר ל''הרמוניזציה'' עם שאר העולם. כדאי גם לזכור שההרמוניזציה המדוברת בסופו של דבר מפשטת את החוקים ולכן מפשטת את העבודה (בעברית קוראים ל''הרמוניזציה'' רפורמה.) אני לא טוען שלחקיקה כזו יש השפעה שלילית, אלא שלא צריך לקוות ליותר מדי רק משינויים בארץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים להאשמתך בבורות. להזכירך, אנשים רבים אמנם טרחו להציע הצעות חלופיות ולתקן בעיות בחוק החדש. בגלל זה חוקים צריכים לעבור תהליך חקיקה מסודר. לגבי ההצעה הנוספת שהבאת: אני לא אוהב להסתמך על ynet בנידון כמקור בודד. יש לך פרטים נוספים? === תרבות ואמנות === העשייה התרבותית על תחומיה השונים יוצרת את מיטב הנכסים הרוחניים של החברה הישראלית, ומהווה מרכיב מרכזי בקביעת איכות חייה, עיצוב דיוקנה, זהותה וייחודה. היצירה התרבותית והאמנותית תורמת להתגבשותה של סולידריות חברתית ומהווה מקור להעשרה רוחנית. על המדינה מוטלת האחריות לפיתוח התרבות ולעידוד יצירה מקורית, חופשית ובלתי תלויה בממסד. לגבי המצע של מר"צ: לא מצאתי שם סעיף "טכנולוגיה". בסעיף "תרבות ואמנות" מופיע: מרצ תפעל לקידום הנושאים הבאים: • הקמת רשות לאומית לאמנות ותרבות. • הקמת מועצה ציבורית עליונה לתמיכה באמנים ובעשייה האמנותית בכל הארץ, אשר תתן ביטוי למורשת התרבותית של העדות השונות ותעודד יצירה. • חקיקת חוק שיבטיח תגמול הוגן לסופרים ויגן על המו"לים ועל חנויות הספרים הקטנות מפני השתלטות כוחות השוק הפוגעים בהיצע הספרים המוצג לציבור ובאיכותם. • חקיקת חוק זכויות יוצרים חדש שיעניק ליוצרים הגנה על קניינם הרוחני וקבלת תמלוגים הולמים. החוק יבטל את האפשרות להפקיע מידי היוצרים את הזכויות ביצירה שהוזמנה, ויגן על זכותם להתארגן ולנהל מו"מ קיבוצי, בדומה להתארגנות עובדים. • הגברת הסיוע הציבורי למוסדות ויוצרים בתחום התרבות והאמנות, לרבות קבוצות לא ממוסדות, ומניעת הפגיעה בתקצוב לתעשיית הקולנוע בהתאם לחוק הקולנוע. • חקיקת חוק חדש לרשות השידור, אשר יקנה משאבים שיאפשרו את המשך תפקודה של הרשות ויצור הפרדה בינה לבין המערכת הפוליטית. • הגנה בחוק על הטלוויזיה החינוכית והגדרת מטרותיה. על מטרות אלו להיות בעלות אופי חינוכי, בדומה לתחנות ציבוריות דומות בעולם המערבי. • מתן שוויון מלא בהקצאה ליצירה הערבית והדרוזית והקצאת מקום ראוי ליצירה בשפה הערבית. • הקמת ערוץ טלוויזיה מסחרי בערבית. • הרחבת החינוך האמנותי והמוסיקלי בכל בתי הספר החל מהגיל הרך, ועידוד הפצת התרבות בכל השכבות והגילאים באמצעות מפעלי "אמנות לעם" ו"סל תרבות". • תמיכה מוגדלת בספריות הציבוריות, בהמשך לחוק הספריות הציבוריות אשר נחקק ביוזמת מרצ. • הקמת הוצאה לאור המיועדת לפרסום מחקרים על התרבות הישראלית. • חקיקת חוק הקמתו של המוזיאון הלאומי לתרבות ואמנות בישראל. • הרחבת הפעולה לקליטתם המקצועית והתרבותית של אמנים עולים. העמקת הקשרים התרבותיים עם מדינות העולם, בדגש מיוחד על ארצות הים התיכון. הסעיף הרלוונטי כאן הוא אולי לטובת היוצרים, אך מנוגד לאינטרסים של חברות התקליטים. אגב, המצע של מרץ הוא קובץ PDF נפרד. ואין אפשרות לתת קישורים ישירים לסעיפים ממנו (לכן העדפתי לצטט את כל החלק). בקובץ ה־PDF תוכן העניינים לא מאפשר קפיצה ישירה לסעיף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה לדעתך הפירוש המעשי של "חקיקת חוק זכויות יוצרים חדש שיעניק ליוצרים הגנה על קניינם הרוחני"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני משתדל לקרוא גם את ההמשך: "... החוק יבטל את האפשרות להפקיע מידי היוצרים את הזכויות ביצירה שהוזמנה, ויגן על זכותם להתארגן ולנהל מו"מ קיבוצי, בדומה להתארגנות עובדים." לדעתי זה לא מציאותי וגרוע לחברות המדיה לפחות באותה מידה. חלק מאוסף חוקים להגנת התרבות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלו שני דברים שונים המופיעים באותה פסקה: המשפט הראשון מדבר על DRM, בעוד המשפט השני מדבר על יוצרים. מרצ יכולה לצבוע את החוק בירוק או אדום, והוא עדיין ישאר חוק DMCA ישראלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא פוחד מנסיונות לחוקק חוק DRM, כי להערכתי מדובר יהיה על נסיונות־סרק, לאור הסיבוב הקודם ולאור ההצלחה הרבה של טכנולוגיות כאלו בעולם באכיפת זכויות־יוצרים. כאמור כל הסעיף נראה לי פשוט לא מציאותי. ואם כבר מדברים על הצעות: מה בדיוק התנועה הירוקה מנסה להציע? לא שמעתי בדיון הזה הצעות מעשיות. שמעתי רק הרבה ביקורת על הקיים. כמוכן אציין שלא ראיתי אזכור לנושא במצע התנועה הירוקה ובניירות העמדה שבאתר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דרך־אגב, שאלתי כבר קודם שאלה והיא נשארה ללא תשובה. לכן אחזור עליה. נניח שאני רוצה לקחת את המאמרים מאתרכם ולהפיצם תמורת תשלום (לדוגמה: למכור דיסק עבור 20 ש"ח. דוגמה אחרת: לשים באתרי, שבו יש גם פרסומות). לפי רשיון השימוש הנוכחי אני חייב אישור מפורש לכך מהתנועה הירוקה. בשביל מה אתם צריכים את זה? אתם צריכים את הרווחים הללו? למה להפריע לאחרים להפיץ את רעיונותיכם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קבל את http://hayeruka-meimad.org.il/technology , שאומר: """ שיתוף קבצים (File Sharing). התנועה הירוקה-מימד חושבת שמציאות שבה רוב תושבי המדינה הם עבריינים היא אנומליה. נפעל לשינוי חוק זכויות היוצרים כך שיכיר בשימוש ביתי וחינוכי, ויפריד אותם משימוש מסחרי ביצירות. זאת, תוך דאגה לפיצוי הולם לאמנים וליוצרים. """ לפי יונתן קלינגר ב http://www.2jk.org/praxis/?p=1813 , ניר העמדה הזה נכתב בסיוע של קלינגר, דורון אופק ועירא אברמוב. זה היה מה שמשך את תשומת-ליבי מלמפלגה הזו מלכתחילה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו פרשנות אפשרית, אבל לא הדבר הראשון שעלה על דעתי. אני שמחתי על עצם הנכונות להתייחס לנושא מזוית הראיה הזו. אגב, מה רע בחוק כזה? (אני מניח שאתה מדבר על החוק שמטיל מס מכירה על קלטות ריקות ומשתמש בו כדי לשלם לאמנים). אני בעד ביטול המגבלות הפליליות והמשפטיות על העתקה, ומצד שני אני לא רואה פסול במימון ציבורי של אומנות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוק הקלטת המקורי בערך עובד. לא מספק פיצויים גדולים מספיק. והכי חשוב: לפי מה אתה מחלק? רק לבעל תעודת "אמן רשום"? לפי איזה מפתח? אם אני מוריד משהו משרת בארה"ב אני חייב לפצות את אמני ישראל? את אמני ארה"ב? את אמני כל העולם? ולמה בעצם אני צריך לפצות אותם? אני אחד האנשים שמשתדלים לא להפר את החוק. אם אני מוריד תוכנה באופן חוקי לחלוטין, למה אני צריך לפצות על־כך את האמן האלמוני? כמוכן ההרגשה שלי היא שאם יהיה מדובר על סכום מספיק רציני כדי לפרנס אומנים, זה יהיה סכום שיכביד על הכיס שלי. ואם זה יהיה איזשהו מס זניח, זה לא יהיה מה שיפרנס את האומן הרעב. לדוגמה (של ירדן, מהדיון הקודם): איך אמורה לעבוד העיתונות? רק עם מימון ציבורי? האם נראה לך שמישהו יצליח להפיק משחקי מחשב מוצלחים מספיק? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאיפה שלי שלהוריד מוסיקה יהיה חוקי ולגיטימי, והמוסר שלך לא יוכל ולא יצטרך למנוע ממך מלעשות את זה. אם בכל זאת אתה לא מוריד מוסיקה, ועדיין משלם על כל באמצעות מס, הרי שהמצב לא שונה מכל מימון ציבורי למטרה שאתה לא נהנה ממנה. אבל בעצם לא לגמרי ברור לי על מה אנחנו מדברים. חשבתי שאתה אומר שהעמדה של מימד לא קיצונית מספיק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העמדה שלי היא שזה נשמע לי כמו סיסמה שנוח לזרוק כשלא צריכים להתחייב לממש אותה. לא ברורה לי התועלת מאותו מס. נראה לי שעדיף כבר להסתדר בלעדיו (בלי קשר לתועלת ולנזק משאר הסעיפים). ר' מה שכבר כתבתי במעלה הדיון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי כרגע הפתרון לבעיה הזו לא ברור. לכן כנראה שעדיף להמשיך עם המצב החוקי הקיים ע''מ לראות איך הדברים עובדים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נייר העמדה הטכנולוגי ונייר העמדה על נחלת הכלל הציבורית הם שני ניירות עמדה שונים. לצערי, לא כל ניירות העמדה של התנועה הירוקה עלו לאתר התנועה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |