|
||||
|
||||
זה בדיוק הענין, אין פה חתימה על חוזה. חברת המדיה מצהירה באופן חד-צדדי שהיא רואה בקנית הדיסק הסכמה לקבל את כל התנאים המגבילים. אילו היתה חברה המדיה ההיפוטטית מושיבה נוטריון בחנות המחתים את הצרכן על קבלת התנאים לאחר שווידא שהצרכן מבין אותם, לא היו לי טענות (וכנראה שלחברה הנ"ל לא היו כמעט מכירות). ____ ועכשיו, שוטה יקר, נא לישב את התביעה של הונדה (אמרו לך בסוכנות שמותר לטפל רק במוסכי החברה, אז למה אתה מתחכם?) ולא לשכוח לשלם את הקנס לפולגת (כתוב במפורש - dry clean only!). |
|
||||
|
||||
*זה* העניין? אם כל הבעיה היא שהצרכן אינו מבין את תנאי הרכישה, הבעיה היא די שולית לדעתי. אני לא חושב שעל החברה לוודא שכל אידיוט מבין מה הוא עושה, ובטח שלא צריך נוטריון בשביל זה. אם התנאים מוסברים בגופן בגודל סביר במקום גלוי על המוצר, ואם הניסוח בהיר דיו עבור "האדם הסביר", דומני שההסכם אמור לחייב את הקונה. ___________ לא, זה לא מה שאמרו לי. אמרו לי רק שאם אטפל במוסך לא מורשה אאבד את האחריות. התנאי לא מצא חן בעיני ולכן לא קניתי הונדה אלא קורקינט. גם עם פולגת אתה קצת מתבלבל, והתביעה ש*אני* הגשתי *נגדם* על נזק שנגרם לבגד באמת נבעטה ברגל קלה ע"י השופטת בגלל אותו כיתוב - זה באמת עצבן אותי כי לא היה שום כיתוב כזה אלא אוסף של סמלילים קטנים וחסרי פשר למי שאאין ברשותו אבן רוזטה במצב קריא, אבל השופטת נחרה בבוז שכל ילד יודע את משמעות הסמלים כי זה שמלמדים בשעורי מלאכה בכיתה ו'. היא לא האמינה לי שאותי לימדו מה ההבדל בין פצירה לשופין ולא מה ההבדל בין משולש עם עיגול אדום לבין משולש עם קו אלכסוני. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
לא ממש. בדיוק בשביל זה יש את חוק החוזים האחידים (http://www.tourism-law.co.il/adhes1.htm). |
|
||||
|
||||
זו לא שאלה של הבנה אלא של חתימה. זה שלהם יש מסמך בו כתוב שלי אסור כך וכך זה טוב ויפה, אבל לי בארון (מגרה רביעית מלמטה, מתחת לגרביים המלוכלכות, מעל התחתונים הקצת פחות מלוכלכים) יש מסמך שכתוב בו שכל מי שמקבל את כספי מסכים לתת לי בעלות על כל רכושו במידה ואחליט שנפגעתי מהמוצר הקנוי. אם יש חוזה, צריכה להיות חתימה על חוזה. |
|
||||
|
||||
לא בהכרח ''אם יש חוזה, צריכה להיות חתימה על חוזה''. אלע''ד, אבל אאל''ט המקום היחיד בו נדרשת חתימה פוזיטיבית על חוזה הוא עיסקאות מקרקעין. בכל מקרה, לחוזים (ודוגמא בולטת - הסכם עבודה) מסוימים יש תוקף מעצם קיומם. |
|
||||
|
||||
אבל אין פה קיום של חוזה, להם יש פיסת נייר ולי יש פיסת נייר. כל זמן שאין סוג של הצהרה מצידי (ומתן כרטיס אשראי/שימוש במוצר/דופק לב זו לא הצהרה, בטח כשהחוזה אינו גלוי על עטיפת המוצר אלא מוחבא בדפים קטנים בפנים עם הפניות למסמכים במקום אחר) אין לו שום תוקף. ההפך הוא לא לחלוטין נכון. מיקרוסופט מצהירה שהיא תחזיר את כספו של כל מי שקונה את מוצריה בתמורה למוצר במידה והקונה אינו מסכים לתנאי השימוש. היות וכמעט ולא ניתן לקנות לפטופ בארץ ללא חלונות, היה בחור שסרב לתנאי השימוש וביקש את הכסף (עלות התוכנה) חזרה. כמובן שעד התערבות בית המשפט הוא לא קיבל כלום. |
|
||||
|
||||
אין שום בעיה לקנות בארץ מחשב נישא ללא חלונות. צריך רק לבקש (ובמקרה שלי הוא הגיע עם FreeDOS). |
|
||||
|
||||
צריך רק לבקש? למיטב ידיעתי דגמי Dell הזולים יותר נמכרים לעיתים עם FreeDOS, כמה מדמי Acer נמכרים עם הפצת לינוקס בשם Linpus (אני לא צוחק. יש באמת הפצה כזו בטיוואן). לא ידוע לי מה לגבי יצרנים אחרים או מה לגבי דגמים יקרים יותר של אותם היצרנים. |
|
||||
|
||||
המחשב שברשותי הוא Dell - Inspiron שלמיטב ידיעתי לא נחשב לזול במיוחד. בכל מקרה, בזמן סקר השוק שעשיתי לא ראיתי שום בעיה בהזמנת מחשב נייד (מישהו זוכר שפעם, בשנות ה-80, הם נקראו מחשבי ירך?) ללא Windows. הבעיה האמיתית היתה למצוא סט דרייברים ל-Windows XP. |
|
||||
|
||||
אמנם הנייד שלי די ישן, אבל בזמנו לא מצאתי במכירות הפומביות (שהיו הדרך הזולה לקנות נייד) אוצפיה לוותר על החלונות בתמורה לזיכוי. יכול להיות שהיום המצב שונה, או שאם הייתי מתעקש טלפונית אחרכך הייתי יכול לקבל אותו ללא חלונות. |
|
||||
|
||||
האם קיבלת הנחה בתמורה לויתור? |
|
||||
|
||||
מענין - האם ידוע לך אם ההנחה היתה בגובה מחיר retail, OEM או מחיר אחר? |
|
||||
|
||||
נדמה לי שזה היה סביב 250 ש"ח, אבל אני לא יודע לאיזו מהקטגוריות לשייך את זה. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
עולם קטן, לא ידעתי שמחבר המאמר הוא התובע. |
|
||||
|
||||
אגב, רשיון שימוש ביצירה אינו בדיוק חוזה (לפחות בארה"ב. אני לא מכיר את המצב בארץ, ובכל מקרה אני לא עו"ד) מכיוון שמעצם טיבו הוא אינו בדיוק עסקה בין שני צדדים אלא תנאים שבמידה רבה נכפים על מקבל הרשיון. ואגב, למה זכויות היוצרים נובעות מזכות הקניין? (לדוגמה: אם הן קניין, למה הן לא חלות לנצח?) |
|
||||
|
||||
בארה''ב הוא זכות קניין רוחני, ואילו בישראל הוא זכות חוזית רגילה. וישראל הרבה יותר הגיונית מהבחינה הזו. בטח כשמדובר בזכות שימוש לא אקסלוסיבי. |
|
||||
|
||||
עכשיו אני צריך לתקן, ולהלל את השיטה האמריקאית. מסתבר שבארה''ב יש הבחנה בין רישיון שימוש אקסלוסיבי ולא אקסקלוסיבי. הראשון הוא זכות יוצרים והשני הוא לא. והאמת שמהבחינה הזו ארה''ב יותר הגיונית מישראל. יותר מדי עטים נשברו בישראל על ההבחנה בין רישיון שימוש אקסקלוסיבי לבין הענקה של הזכויות עצמן (יש לזה משמעויות פרקטיות). בארה''ב, לעומת זאת, אין צורך להבחין ביניהם. והאמת שהם צודקים, אין שום סיבה טובה להבחין ביניהם. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |