בתשובה לראובן, 08/02/09 11:10
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מנגנוני DRM לא מונעים פירטיות. אם יש לי דיסק מוגן ע"י מערכת DRM, אני יכול לבצע העתקה של ביט לביט של המידע שנמצא על הדיסק לדיסק חדש, ולמכור את העותק הפירטי בשוק הימאים בחיפה או בתחנה המרכזית החדשה בתל-אביב. אין מנגנון DRM שלא ניתן להסיר. נניח שהסרט שקניתי מוגן באמצעות מפתח מיוחד, שרק תוכנה של מיקרוסופט או הנגן של פנאסוניק יכול לקרוא. יש תוכנה או מכשיר שקורא את הדיסק והופך את הסרט לפורמט לא מוצפן ולא דחוס שעובר למסך, כי אני אמור לצפות בסרט. לכן אני יכול לתפוס את הסיגנל הדיגיטלי ולהקליט אותו. למעשה, אני יכול גם להיכנס לתוכנה או לחומרה עם debugger מתאים, ולתפוס את הסרט לאחר שלב הפענוח של ההצפנה ולפני פתיחת דחיסה, וכך לשמור את הסרט ללא עיוותים של דחיסה חוזרת. יותר מזה, המפתח הסודי נמצא חבוי היכנשהו, ולכן אפשר למצוא אותו. עם המפתח הסודי אני יכול לפענח לבד כל סרט שהמכשיר מסוגל לקרוא. זה משחק אינסופי, שניתן להוכיח מתמטית שהוא אבוד. אין מנגנון DRM שלא ניתן לעקוף. איסור על הסרת מנגנוני DRM לא מרתיע גנבים שתמתפרנסים ממכירת תוכנות וסרטים פירטיים. להם יש את המומחיות להוריד את מנגנוני ה-DRM אם זה מפריע (לרוב זה לא). לעומת זאת, דווקא הלקוח שקנה את הסרט במיטב כספו הוא זה שנפגע ממנגנוני ה-DRM. הוא לא יכול לעשות העתק חוקי של הסרט. הוא לא יכול לנגן את הסרט על המחשב, הוא לא יכול להעביר מוזיקה מ-CD שקנה ל-iPod שלו, הוא לא יכול למכור את המוזיקה שלו לצד שלישי. כלומר המנגנונים הללו דופקים רק את הצרכנים. לכן DRM לא מגן בפני פירטיות, אלא מגביל שימוש חוקי של צרכנים שומרי חוק. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נכון מאוד. יותר מכך, ציבור הצרכנים לא תופס פריצה של DRM כעבירה. אני יודע שהלנטנה שייכת לשכן, אבל כשאני עובר לידה אני מורט את הפריחה שלה בלי יסורי מצפון. בחיים לא היה עולה על דעתי לעקור את כל השיח ולהעביר אותו לחצר שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פריצה של DRM אינה עבירה, בדיוק כפי שפריצת המנעול של המכונית של שלי אינה מהווה עבירה, ובדיוק כפי שהסרת התווית "םורד" מהמכונית אינה מהווה עבירה. המהות היא שברגע שרכשתי מוצר, גם אם זה סרט DVD או דיסק מוזיקה, זה רכושי ומותר לי לעשות עם זה מה שאני רוצה ללא הגבלות שימוש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע, אנחנו לא מדברים על הניסיון לאסור על הסרת הDRM? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, אנו מדברים על נסיון לאסור בחוק משהו שלדעתי אין לאסור עליו (אלא להיפך במסגרת חוקים צרכניים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למנגונני ה־DRM יש תרומה חשובה נוספת. העותק המקורי פחות נוח לשימוש מהעותק ה"פרוץ". מכיוון שהעתקה היא זולה, מספיק לפרוץ פעם אחת כדי לקבל עותק שאפשר להפיץ בכל העולם. לא כל אחד צריך אפילו לדעת מה זה DeCSS כדי לשמוע אלבום "מוצפן" (ולטובת קוראינו בארצות החושך: אם שואלים אותכם, מדובר כמובן על תוכנה שמורידה את ה־Cascading Style Sheets מדפי HTML . ר' http://www.pigdog.org/decss/ ). מישהו אחר כבר מכיר את העסק וידאג להפיץ עותק נוח לשימוש ללא הגבלות מיותרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשלמדתי בטכניון את הקורס שעוסק באבטחה, הקדישו שתי דקות ל-DRM בסוף. באחד ממבחני העבר הייתה שאלה של "הנה דיסק מוזיקה שמוגן על ידי XYZ, מה עושים?". מכיוון שלא ממש למדנו מה עושים עם XYZ הצעתי, בחצי בדיחה, פשוט להקליט את הרמקולים. כשהעפתי מבט בתשובות גיליתי לזוועתי שזה בערך מה שהם ציפו שנגיד. אותו תעלול ניתן לביצוע גם עבור מסך, כמובן. עם ציוד הקלטה איכותי אני בטוח שמרבית האנשים לא ישימו לב להבדל משמעותי (שלא לדבר על האנשים שכיום מורידים בשקיקה סרטים שצולמו בבית הקולנוע). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גדי, אתה כל־כך תמים. אתה חושב שאי־אפשר להתמודד עם הבעיה הזו? אחד הדברים שפותחו במקביל למנגנוני DRM הוא הפיכה של הקול והוידאו למידע דיגיטלי. אפילו עם המסך והרמקולים. זה מאפשר לשדר את המידע הסודי (הקול והתמונה) ולמנוע הקלטה לא מורשית בדרך לרמקול. אז רוב הבעיה פתורה. נשאר רק החלק האחרון: http://en.wikipedia.org/wiki/PEBKAC שבב DRM קטן במוח, והבעיה פתורה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי איך אפשר למנוע הקלטה ישירות מהרמקול בשיטה הזאת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתכוון להקלטה במיקרופון של גלי הקול שיוצאים מהרמקול? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למשל, או לחבר שני חוטים לכניסה של הרמקול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוטים לכניסה של הרמקול לא יעזרו לך אם אתה רוצה להעתיק אות דיגיטלי. אותות אנלוגיים לא מהוים בעיה ליצרנים בגלל שהאיכות שלהם פוחתת בהעתקה (לך אני לא צריך לספר, זה לטובת הקשה המקשה שהגיח הנה מתהום הנשיה). אבל הרעיון של הקלטה מהרמקולים עשה לי את היום, כשנזכרתי באותם ימים מופלאים שכך הקלטתי שירים לטייפ הראשון שלי (במקרים בהם "הקלטה ישירה" לא עבדה משום מה, כנראה בגלל בעיות של הארקה שגרמו לזמזום נוראי ולא אובחנו). הו, קרול! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מדוייק. זה נכון שאותות אנלוגיים מתקלקלים בהעברה, אבל כאן אתה רק צריך להעתיק אנלוגית פעם אחת, ואז כבר יש לך עותק דיגיטלי שהוא אמנם מעט יותר עמום מהמקור הדיגיטלי, אבל אפשר להעתיק אותו לנצח מבלי לפגום שוב באיכות. בימי נערותך היה צריך לחזור על ההקלטה האנלוגית שוב ושוב, ובכל העתקה האיכות היתה נפגמת מעט יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צודק. ובכל זאת הו, קרול! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קינג? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תשובה ציונית הולמת: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי פעם שניל סדקה באמת כב את השיר לקרול קינג הזמרת שהיתה חברה שלו בתיכון. חוץ מזה ''סדקה'' זה ''צדקה'', ומסתבר שהבחור ממשפחה יהודית ועושה לנו הרבה כבוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסתבר שגם קרול קינג יהודיה. הללויה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם סדקה זה צדקה, אז מסתבר יותר שהוא דווקא שומרוני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר לפני שנים הוא הוצג כיהודי וגם בויקיפדיה נאמר שאביו ממוצא יהודי-טורקי ואמו ממוצא פולני-רוסי. http://en.wikipedia.org/wiki/Neil_Sedaka | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, והנה שיר התשובה של שושנה (ידעת?) קינג מ-1960. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא תשמע את התוצאה כי היא לא מכילה "סימן אישור". (ואם למישהו יש ספק: מההודעה הקודמת שלי הושמט סמליל הציניות) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר, אתה מדבר על ייצור של רמקול עם רכיב שמאמת את המקור? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההתקפה היא לא "בדרך לרמקול" אלא בדרך מהרמקול לאוזן, או מהמסך לעין. כל עוד הממשק הזה קיים ואין הצפנה על גלי קול/גלים מגנטיים שמפוענחת במוח, אנחנו בסדר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או במילים אחרות, התשובה לשאלה של השכ"ג בתגובה 504408 היא "כן". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין ולא יהיה לעולם מנגנון DRM שמגן אבסולוטית על זכויות יוצרים. כל הפתרונות הקיימים (כולל BlueRay) הם חלקיים ולא אפקטיביים. מעצם טיבו, קיים ברשותי מכשיר המסוגל לפענח קבצים עם מנגנוני DRM. עם מספיק מאמץ אני יכול למצוא את המידע שאני צריך מתוך המכשיר, גם אם כל התקשורת מוצפנת באמצעות מפתחות א-סימטריים ומפתח הפענוח צרוב ומוגן בתוך החומרה. יש מעבדה בצרפת שמתמחה בקריאת המידע המוצפן בתור זיכרון לא נגיש של החומרה. אתה צריך הוכחה לחוסר התוחלת במנגנוני ה-DRM? 09F911029D74E35BD84156C5635688C0, מש"ל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד נסיון לסתום חלקית את "הפרצה האנלוגית": בצעד שנוי במחלוקת אישרה אתמול (ו') ה-FCC, נציבות התקשורת הפדרלית, לתעשיית הסרטים לכבות חלק משקעי אות הוידאו היוצא בממירים בשעת שידור סרטים חדשים במיוחד, כדי למנוע העתקה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |