 |
האם אתה מעשן? | 1688 |  |
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
 |
|
 |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
 |
 |
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
נרגילה. מישהו מביא מחר למיפגש האיילים? | |
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אחרי שקראנו את זה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני תמיד מצוייד במיקטרת ו סיגר | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצד אחד כבר כמה שנים שלא עישנתי כלום. גם כשעישנתי זה היה רק לעיתים רחוקות (פעם בכמה חודשים) ובפרוש לא סיגריות רגילות, כאלו לא עישנתי מעולם. נו טוב, נצביע לאופציה ה''הומוריסטית''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין שעד עכשיו האופציה הכי פופולרית היא ה"הומוריסטית", מה שמעורר את השאלה: האם עישון "דברים אחרים" הוא מאפיין "גיקי" טיפוסי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. כבר לא, נכון לעכשיו האופציה השניה הכי פופולארית, אבל זה לא משנה כי - ב. צריך לזכור שזה שאופציה היא הכי פופולרית עדיין לא הופך אותה לבחירת הרוב. שתי האופציות הראשונות (קטגוריות ה''לא עישנתי מעולם''), גם מקודם, הובילו יחדיו את הטבלה. וטוב שכך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל מה, הורי מעשנים, מדי פעם. אז מה, איך אני יכול שלא לסבול מעשנים, אני שואל אתכם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(והטעות בתגובה לעיל היא כמובן ניר-בוכבינדריאנית...) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם מדברים כבר על פופולריות, אומרים שזה המקום היחיד שז"פ עדיין מככב (או אולי זה מחבב?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל למה "לא סובל מעשנים"? מאיפה הקטע הלא סובלני הזה. שיעשו מה שהם רוצים. הטיעון שאני מתאר לעצמי שיקפוץ כאן הוא עניין הריח. נו, האם גם הייתם מצביעים ל-"לא סובל מזיעים"/"שמנים שנוטים להזעה"/"אנשים שלא מצחצחים שיניים"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא סובל מעשנים, בגלל שהם לא מראים טיפת התחשבות כלפי. כל פעם שמציעים לאסור עישון במקום מסוים, קופצים מיד כל המעשנים כאילו שללו מהם את זכותם הטבעית לחנוק אנשים כמוני. אין להם זכות כזאת, ואת העישון שלהם הם מוזמנים להגביל לביתם הפרטי, ואולי למכונית שלהם. אין שום סיבה שאני לא אוכל ללכת לשתות בפאב עם חברי הלא מעשנים בלי לצאת ולרוץ כמה שיותר מהר הביתה כדי להתקלח ולהחליף בגדים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקטע הכי גרוע זה כשאתה חוזר הביתה בשתיים בלילה, מת מעייפות, והדבר היחיד שאתה יכול לעשות (פיזית ונפשית) זה לזרוק את עצמך על המיטה- ככה, איך שאתה- ולישון. אבל לא! אי-אפשר, מפני שאתה כל-כך מסריח שזה פשוט נורא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבת לחזור חצי שעה קודם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להפסיד, נניח, את הסיום של ההופעה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבת לצאת פחות להופעות ויותר למועדוני ריקודים? :-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת שבתור מי שהיה איתה באותם הופעות אני תוהה מימה היא סבלה יותר מהצרחות שלי או מהמיקטרת שלי | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא זאת נקודת יתרון גדולה מאד שבעשן - בתקופה שעוד לא הייתי עצלנית אמיתית, ואשכרה הייתי יוצאת למועדונים, הדבר היחיד שהיה דוחף אותי למקלחת1 זאת העובדה שלא היה לי שום חשק שגם הטרנינג שלי יספוג ריח ניקוטין. אני? לא, לא מעשנת, לא עישנתי.2 1וככה גם לא להתעצל ולהוריד את הג'ל מהשיער, הריח והזיעה מהגוף, האיפור מהפנים והנוצצים מהעיניים. 2ובאמת שאיך שלא מסתכלים על זה, נרגילות לא נחשב לשום דבר. ________ העלמה עפרונית, פוסט בית לחם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עזבי, איפור זה בכלל עסק אחר. לא משנה אם עישנו לך בפרצוף או לא- תמיד תצטרכי להקדיש כמה דקות כשתחזרי להוריד את האיפור. זה הדבר הכי מעצבן באיפור- צריך גם להוריד אותו, אחרת....אוי ווי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(זהו שעם הריח אני באמת לא מסוגלת להתמודד. אבל להוריד את האיפור, טוב, ברגעים של עצלות אמיתית תמיד אני ממלמלת משהו לעצמי על זה שאם הריסים לא נשרו לי עד עכשיו, המסקרה יכולה לחכות לבוקר. ככה זה. כל אחד צריך משהו שידחוף אותו להיות אדם טוב ונקי יותר1) 1מי אמר שאין שיח איילות? __________ העלמה עפרונית, וידיים קפואות קפואות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי ביגלל הבלגן אם האיפור זה הזמן לצאת עם עיוורים מטורפים כמוני שאיפור בכלל לא מזיז להם. להפך אני לא אוהב את הטעם של האודם והתחשירים המעצבנים האלה כשאני נושק לספתה של עלמת חן עפרונית או לא איפור זה איחס ויש לזה טעם של שמפה מקולקל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתגובה זאת לא ניסיתי להגיד משהוא אישי בהתחלה חשבתי ליכתוב אותה כתגובה חדשה אבל אבל בגלל שהתחיל הדיון על האיפור הוספתי את זה לתגובה שלך במקור חשבתי לכתוב עלמת חן נקודה אבל איך שהוא עלמת חן היתקשר לי אסוציתיבית אם עפרונית וזה יצא כך בתגובה אני מיתנצל מראש אם פגעתי ברגשותיה של העלמה לא היתה לי שום כוונה או מחשבה בקיבון סתאם שנינות שלא עלתה יפה אני שוב מיתנצל ואשמח אם לא נהפוך את הפשלה לדייון גידי העיוור המיתנצל |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלא לדבר על הופעות תחת כיפת השמים(!) שגם אחרי כאלה הבגדים ספוגים ריחות סיגריות למיניהן | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"קופצים מיד *כל* המעשנים..." - אני לא באה לסנגר על ציבור המעשנים, ורובם אכן לא מגלים מספיק התחשבות, לדעתי. אבל אנא ממך, אל תכליל. אני מעשנת ולעולם לא עישנתי ולא אעשן במקום שאסור. יתרה מזאת, גם כשהיה מותר, לא עישנתי בקניונים, למשל, כי לא אהבתי את העובדה שאני אעשן במקום סגור עם ילדים שמתרוצצים לי בין הרגליים. אגב, אני גם לא זורקת בדלי סיגריות על המדרכה. אני מפצירה בכם המעשנים, לנהוג כמוני. ואני בחרתי באפשרות של "מעשן בינוני", למרות שעישנתי בחיי כל דבר שניתן לעישון (חוץ מדגים ונקניקים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לחיזוק הנקודה: כמעשנת כבדה לשעבר ומעשנת קלה בהווה, תמיד חיפשתי ועודני מחפשת מקומות בהם אסור לעשן. עוזר לי לא להתפתות. ככל שמתרבים המקומות בהם העישון אסור (ובניו-יורק עכשיו אי אפשר לעשן בשום מקום), כך יותר קל לי להישאר מעשנת קלה ולא להתדרדר חזרה. כשאני מבקרת בארץ או באירופה אני מיד חוזרת לעישון קופסא ביום, כי הפיתוי חזק מדי כשמותר לעשן בכל מקום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא אסור לעשן בכל מקום אבל אף אחד לא שם על זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה, למשל, מרגיז אותי לא פחות, ואולי אף יותר, מאשר את הלא-מעשנים. לפני שנתיים או שלוש עמדתי באולם קבלת הפנים בבן-גוריון והמתנתי לטיסה נכנסת. על הקיר הפונה אל הקהל היה שלט ענק (בערך 5*5 מטרים) של "העישון אסור". ונחש מה. אותך הם מרגיזים בגלל העשן, אותי הם מרגיזים בגלל שהם מוציאים שם רע לכל המעשנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי מרגיז אותך שהם מעשנים למרות שעסור או שמרגיז אותך שאין פקחים לנושא. אגב אני מוכן להתנדב להיות פקח ומעוניין כשכר (התנדבותי כמעט מלאה) לקבל חמישה שקלים על כל קנס שאתן , ואני אשמח לתת הרבה כנסות בקניונים ומיסעדות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לך מושג מה מידת הנזקים הבריאותיים מעישון קל? אני מעשן כבר כ8 שנים 0-2 סיגריות ליום, ותמיד היתה לי הרגשה שהנזק שנגרם לי אינו רב, ודומה לנזק מזיהום אויר שיש לכל אחד שחי בעיר, אבל אני לא יודע אם ההרגשה הזו מוצדקת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמועות וחצאי אמיתות בלבד. שמעתי כבר הרבה פעמים את הטענה שסיגריה או שתיים ביום אינן מזיקות בריאותית, אבל מי יודע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרופא שלי טוען ש"עישון קל" של 5 סיגריות ליום יוצר אחרי 20 שנה נזק ממשי מאוד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי מה שלי אמרו גם העישון של זה הנימצא ליד המעשן מספיק גרוע בשביל להזיק לו, אבל אני לא זוכר מי אמר לי זאת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי שמעשן מעט גורם לעצמו נזק קטן מאשר מי שמעשן הרבה, אבל נזק יש. לא בכל המחלות הנזק הוא ליניארי לכמות העישון. לא בכל המחלות הפסקת העישון תחזיר אותך למצב של ''לא עישן מעולם'', אפילו אחרי כמה שנים. עישון פסיבי נמצא בהחלט כגורם סיכון למחלות כמו למשל סרטן ריאה. אמנם פחות מעישון אקטיבי אבל בהחלט קיים. דוגמא נוספת - אסתמה בילדים להורים מעשנים, שהופעתה, חומרתה וכו' בהחלט תלויות בכמות העשן בבית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם אתה יודע על מחקרים רציניים (או יותר טוב, סיכומים של מחקרים רציניים) שמכמתים את הנזק מעישון קל? האם ההשוואה בין עישון קל לזיהום אוויר נכונה, או שאין מה להשוות בגלל שבסיגריות יש חומרים מסוכנים אחרים? האם למישהו יש מושג מה יותר מזיק - להסתובב שעה ברחוב אלנבי או לעשן סיגריה אחת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המקור אינו נמצא מול עיני, אך אנסה לשחזר. בסקר די גדול שנעשה בקרב אחיות בתי חולים נמצא הבדל מובהק בתחלואת לב וכלי דם בין אלה שעישנו 1-4 סיגריות ליום לבין אלה שלא עישנו כלל. אינני יודע אם המקור נמצא ברשת, מן הסתם הוא בתשלום. למתעניינים: Willett WC, Green A, Stampfer MJ, et al. Relative and absolute excess risks of coronary heart disease among women who smoke cigarettes. N Engl J Med 1987;317(21):1303-9 על פי המרכז לגרונטולוגיה חברתית (http://www.tcsg.org/tobacco/cessation.htm), הפסקת עישון יכולה לשפר את בריאותם של מעשנים קלים.מקובל שעישון קל מעלה סיכוי לתחלואה ותמותה ממחלות לב בערך פי 2. עישון כבד: פי 6-15. לעניין עישון של סיגריה אחת מול להסתובב ברחוב אלנבי שעה אחת: מובן שלא ניתן למצוא שום מחקר שיכול לבדוק עניין מסוג זה. הנזק מ"סיגריה אחת" אינו ידוע, אם כי מקובל לעתים לבצע להטוט פסאודו-אינטלקטואלי: לוקחים את הפרשי תוחלת החיים של מעשנים מול שאינם מעשנים ומחלקים אותו במספר הסיגריות שצורך מעשן במשך כל חייו. אל התוצאה יש כאלה המתייחסים כאל כמות החיים המקצרת כל סיגריה, אין ממש תמיכה לאמירה הזו. מה יותר מסוכן? חיים בעיר הומה או עישון? חד משמעית - עישון. הסיכון מעצם העובדה שמישהו חי בעיר אינו נחשב גבוה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם הגישה שלך לנושא עד כדי כך רציונלית? מי שמעשן עישון קל ושוקל להפסיק ויכול - עדיף להפסיק, לא? הרי ברור שהנזק קיים, ברור שפגיעה בבריאות זה לא כל כך כיף, וברור שהסיגריה אל עד כדי כך חשובה בשבילך, מה גם שיש סיכוי גדול שהעישון שלך יגבר בעתיד אם לא יופסק עכשיו. אז באמת צריך לומר 10% ללקוחת בסרטן ריאות במקום 1%? מה בדיוק זה משנה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא תמיד נכון. עישון גורם הנאה מצד אחד ופוגע בבריאות מצד שני, כמו אכילת מזונות מסויימים או שתית אלכוהול. האלמוני הראשון (בהנחה שהוא לא מכור) רוצה לעשות שיקלול כדי להחליט אם ההנאה שהוא מפיק מעישון מפעם לפעם שוה את הסיכון שהוא לוקח, לשם כך הוא רוצה לדעת מה הסיכון. לפני כמה זמן התפרסמה ב YNET ידיעה על מחקר שהראה שאין ירידה משמעותית בכמות החומרים המסוכנים שנספגים בגופם של מעשנים גם אחרי שהקטינו משמעותית את מספר הסיגריות. מסתבר שכשמעשנים פחות, נוהגים "למצות" טוב יותר את הניקוטין (ואיתו את שאר החומרים) ע"י נשימות עמוקות יותר והשארת העשן בראות זמן ארוך יותר. כך שלפחות במקרה של הפחתת עישון, המעשנים הקלים מזיקים לעצמם כמו מעשנים כבדים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני כבר יודעת שדין סיגריה "לייט" הוא כדין סיגריה רגילה מבחינת הנזק. אני גם נתקלתי ברופא נשים, שאישר לאישה הרה שגרה אי שם בגליל לעשן עד 5 סיגריות ליום הואיל ואינה חיה במקום בו האוויר מזוהם ומפויח. ולעומת כל הדעות שהושמעו כאן, אני מוחה על ההתייחסות כלפי מעשנים כאל חולים ומצורעים. אין לי בעיה עם אכיפת החוק נגד העישון במקומות ציבוריים, יש לי בעיה עם ההתייחסות אלי כאל אדם שלא מסוגל לקבל החלטות שקולות על חיי. לא פעם ולא פעמיים המליצו לי על טיפול תרופתי כדי להיגמל מעישון, הטיפו לי מוסר וביקרו את צורת החיים שלי למרות שאיני מהווה נטל כלכלי, בריאותי או נפשי על אף אדם וזאת משום שישנה קבוצת לחץ מסוימת שלא אוהבת את ריח הסיגריות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אני כבר יודעת שדין סיגריה "לייט" הוא כדין סיגריה רגילה מבחינת הנזק" תוכלי לפרט? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשמחה. השר אולמרט, העביר לאישור הכנסת הצעה האוסרת שימוש במונחי "לייט" על מוצרי טבק. המונח "לייט" נועד להבהיר שלמעשן, הסיגריות חלשות יותר אך הנזק שהן גורמות זהה לנזק של כל סיגריה אחרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה... הלינק לא עבד לי, אבל המרצת אותי לחפש ומצאתי גם את אני חייב להודות שעמימותם של פרסומים כלליים מהסוג הזה ("אלפי חומרים כימיים אחרים שבעשן הסיגריות") והגישה הלא-מדעית שלהם גורמת לי לחשוד שאני מקבל מידע מגויס מדי. אבל ברור לי שהמניפולציות כאן, אם וככל שהן קיימות, הן משניות ביחס לחומרת הבעיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה היום (שלישי) צווים שאוסרים להוסיף את המונחים "לייט", "אולטרה לייט", ב"מילד" ובכל מונח אחר הרומז על נזק קטן יותר, שנגרם כתוצאה מעישון המוצר לאריזות הסיגריות, וקובעים כי שטח האזהרה המודפסת על האריזות יוגדל ל-30% משטחו של כל אחד מצדי האריזה. כמו כן אושרו 12 נוסחים לאזהרה: * עשן הסיגריות פוגע בבריאות ילדיך * הסיגריות פוגעות בכושר הגופני שלך * העישון גורם להזדקנות מוקדמת של עור הפנים * כל סיגריה מכניסה 43 חומרים מסרטנים לגופך * ילדים להורים מעשנים סובלים יותר מאסטמה * הסיגריות גורמות למחלות ולמוות בטרם עת * 85% מכלל מקרי סרטן הריאות נגרמים עקב עישון * עישון בזמן הריון מסכן את העובר שלך * הסיגריות גורמות לשבץ מוחי ומחלות לב * העישון גורם לאימפוטנציה * 75% מהתקפי הלב עד גיל 45 הם בקרב מעשנים * הסיגריות גורמות להתמכרות |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רציתי להוסיף לדיון לינק כרזה שחבר הכין, יש בה עוד טיעון למניעת עישון במקומות עבודה, נראה שזה מקום טוב: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק שיצטרכו להגדיל את קופסת הסיגריות כדי שאפשר יהיה להדביק עליה את כל האזהרות האלה. אני מניח שאת זה אפשר לעשות בקלות ע"י הגדלת הסיגריות עצמן. אני חושש שזה רק צעד ביניים, ועם השנים מספר האזהרות יילך ויגדל1, ואז נגיע ליום שכולם באמת מצפים לו: מאחר ואי אפשר לסמוך על המעשן הסביר שיטרח לקרוא את כל האיומים והאזהרות, ובטח שלא להפנים אותם, צריך לנקוט באמצעי יותר דרסטי: רישוי. כל מעשן בפוטנציה יצטרך לעבור בחינת תיאוריה שבה יצטרך לגלות בקיאות בכל הרעות החולות האלה, לשלם אגרה ולהמציא צילום חזה נקי, ואז יונפק לו "רשיון מעשן" שיהיה בתוקף לשנתיים. סדר שיהיה כאן. ______________ 1- בהסכם הקואלציוני הבא יתווסף: "עישון בשבת יעיף אותך לגיהנום", שדולת הנשים תכניס את "90% מרוצחי בת-זוגם היו מעשנים" והירוקים לא יסתפקו בפחות מ"העישון מגדיל את החור באוזון". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב הבנתי על כל אריזה יודפס רק חלק ממכלול האזהרות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעכשיו במדינות האיחוד הארופי כל שטח האריזה יוקדש לתצלומי זוועה של מעשנים (שיניים צהובות, חולים מונשמים ושאר מרעין בישין). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך יודעים איזו סיגריה זו? L&M באריזה עם השיניים הצהובות, קאמל באריזה עם הריאות השחורות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו יוכלו ילדים רכים לפתוח אוסף חדש: "אוף, אבא, עוד פעם קנית שיניים רקובות פושטיות? אני צריך מונשם או לפחות רנטגן של ריאה סרטנית, ובכלל, אתה לא מעשן מספיק". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה עוד מתון. במדינות אחרות כתוב על החפיסות ''העישון הורג''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקנדה נוהגים להדביק לאריזה כל מיני תמונות מזעזעות של ריאות שחורות או שניים רקובות. כל כך מדכא לראות שישר צריך לעשן עוד סיגריה להרגע.. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הבנתי נכון מה ששמעתי בחצי אוזן בטלוויזיה, גם אצלנו הנוסח שהוחלט עליו הוא: "העישון הורג. ראה הוזהרת". נשים כנראה פטורות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מכיון שהן אלו שעומדות מאחורי הרצח גברים הזה באמצעים עקיפים החביבים עליהן, עקב חולשתן הפיסית, כמו למשל גרימת מוות עקב עישון מופרז. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דניס לירי, בחור וולגרי קצת אך די מצחיק לעיתים, נדרש לנושא הגדלת האזהרות על חפיסת הסיגריות באופן משכנע למדי בקטע סטנד-אפ בשם "Drugs". זה יותר מצחיק כשהוא אומר את זה אבל הנה, בכל-אופן, הטקסט1 (חלקית): There's a guy - I don't know if you've heard about this guy, he's been on the news a lot lately. There's a guy - he's English, I don't think we should hold that against him, but apparently this is just his life's dream because he is going from country to country. He has a senate hearing in this country coming up in a couple of weeks. And this is what he wants to do. He wants to make the warnings on the packs bigger. Yeah! He wants the whole front of the pack to be the warning. Like the problem is we just haven't noticed yet. Right? Like he's going to get his way and all of the sudden smokers around the world are going to be going, "Yeah, Bill, I've got some cigarettes.. HOLY SHIT! These things are bad for you! Shit, I thought they were good for you! I thought they had Vitamin C in them and stuff!" 1 מופיע בדיסק בשם "No Cure for Cancer" שחלקו שירים וחלקו קטעי סטנד-אפ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתרע מזלו של מכר שלי והוא לקה בסרטן ריאות עוד בטרם הגיע לשנתו החמישים, וזאת כתוצאה ישירה מעישון סיגריות. הרשי לי לספר לך שהוא מהווה, כעת, נטל כלכלי, בריאותי ונפשי *עצום* על משפחתו. מאנשים שאינם קרובים לי לא ממש אכפת לי - שיתפגרו כמו זבובים. אדם הקרוב אלי במדה כזו שבריאותו משפיעה על מצבי הכלכלי והנפשי *לא* יעשן, או שאתנכר לו. (קבוצת הלחץ לא אוהבת את *ריח* הסיגריות? הו, לא, יקירתי. לאבדון הריח. קבוצת הלחץ לא אוהבת את הסיכוי ללקות בסרטן עקב עישון פסיבי.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתרע מזלה של קרובת משפחה שלי, ולמרות שכל ימי חייה אכלה אוכל אורגני, נשמה אוויר פסגות צלול ועשתה יוגה שלוש פעמים ביום חלתה בסרטן. לרוע מזלה של משפחתה, היא אפילו לא הפכה לנטל משום שהמחלה הכריעה אותה תוך חודשיים. לעומתה, לפני שבועיים התפרסמה בעיתון הארץ כתבה על הסופרת מרים רות שלמרות גילה המתקדם (94 אם אני זוכרת נכון), לא מוותרת על מנת הסיגריות היומית שלה. גורל, יקירי, זה דבר שאין לנו שליטה עליו. ושלא תבין אותי לא נכון. אני לא מעשנת במקומות אסורים ואני גם לא מעשנת ליד בני משפחה וחברים שאינם מעשנים. למרבה הפליאה, למרות שאני מעשנת, אני אמנע מעישון *אפילו* ליד זרים (ופה בארה"ב, אני אפילו לא אשאל אם הדבר מפריע להם או לא, אלא פשוט לא אדליק לידם סיגריה). ועדיין, בעולם המודרני ובאורח החיים המערבי, יש כל כך הרבה גורמי תמותה ועישון הוא רק אחד מהם. ומבלי להמעיט מערכו השלילי, אני בכל זאת חושבת שהוא זוכה לכל כך הרבה תשומת לב משום שהוא בולט יותר מאלכוהול למשל ונפרש על פלח אוכלוסייה רחב יותר מאשר תאונות דרכים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה שאני מתפרץ- הרבה תכונות בריאותיות הן תורשתיות ונראה לי שהדוגמא שנתת נופלת לקטגורית התורשה, מה שכן סיגריות מגדילות את הסיכון לחלות במספר רב של מחלות באחוזים גבוהים לפי מחקרים וכו' סבי שעישן רוב חייו ואהב מאוד את החיים מת מדום לב ביום השנה למותה של סבתי, ברור לכל כי מה שהרג אותו היה הצער על לכתה והקשר לעישון לא ברור |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועוד דבר: בעולם המודרני ובאורח החיים המערבי, למרות שלא נחקר הדבר, יתכן שגם ניכור והתנשאות נוסח התגובה שקדמה לתגובתך, עשוי להיות גורם תמותה, או לפחות גורם ייאוש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אאז''נ יצחק רבין ז''ל התבטא לא פעם, שנשאל מדוע אינו מפסיק לעשן, כי לא הסיגריות יהרגו אותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב זכרוני היתה זאת גולדה שאמרה שממילא היא לא תמות צעירה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טעות בידך, כך אמרה לו קוראת בקלפים הוא לא אמר על כך דבר |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא יעשה לך נטל נפשי קצת יות גדול מעישון? להיפטר מכל החברים שהתחילו לעשן ולהסביר לאנשים שרוצים בחברתך שאתה לא יכול להיות חבר שלהם כי הם מעשנים? לא יותר קל להגיד להם לזוז טיפה הצידה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"ישנה קבוצת לחץ מסוימת שלא אוהבת את ריח הסיגריות"?! האם את מתכחשת לנזק שנובע מעישון? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי היא חושבת שעישון עושה אנשים יצירתיים יותר... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. ועכשיו אתה מבין ומאושר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו אני מבין, אבל לא בזכות תגובה 187252, אלא בזכות תגובה 187250 . מקודם, זרקת אמירה מתנשאת ("קבוצת לחץ מסוימת שלא אוהבת את ריח הסיגריות"). אבל מ תגובה 187250 ברור שאת מבינה היטב שהנזק הבריאותי הוא אחד הגורמים העיקריים שמפריע לאותם אנשים. אז עכשיו אני מבין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
there are many people who don't show any consideration for me. so f*&^ing what? did i turn mysantrop? i don't even hate or become intolerant with specific people who have shown incredible lack of consideration towards me and the things i hold dear.
Sure. i'm a bloody smoker. that's why i'm so calm. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא סובל אוכלי חזיר, בגלל שהם לא מראים טיפת התחשבות כלפי. כל פעם שמציעים לחייב כשרות במקום מסוים, קופצים מיד כל החילוניים כאילו שללו מהם את זכותם הטבעית להרחיק אנשים כמוני. אין להם זכות כזאת, ואת הזלילת החזיר שלהם הם מוזמנים להגביל לביתם הפרטי, ואולי למכונית שלהם. אין שום סיבה שאני לא אוכל ללכת לאכול במסעדה תאילנדית ראויה לשמה עם חברי הדתיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זלילת חזיר אינה מטרד סביבתי כמו עשן סיגריות. אף אחד לא דוחף למערכת העיכול שלך נתזי שומן מהבייקון שלו. ועכשיו הדיון יתגלגל לשאלה האם יש פגיעה בידיעה/ראייה ודמותה של המדינה היהודית, אבל לשם תמשיכו כבר בלעדי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאני העלתי טיעון דומה לשלך באיזה דיון עתיק (משהו הזוי על ערום ברחוב ואנשים שנפגעים מאוד ממראה עיניים), שאלו אותי מהיכן נובעת הזילות הזו שלי לחוש הראיה (עשיתי שם הבדלה דומה לשלך בין הטרדה סביבתית של ממש לבין הטרדה חזותית). מדוע אין דין פוטון שפוגע בבשר חזיר ואז מגיע אל רשתית העין של פלוני וגורם לו למצוקה (הוא מטריד אותו) כדין מולקולה היוצאת מסיגריה בוערת ומגיעה על אפו של אלמוני1? ________ 1 אם הוא אחד מה-111 המפורסמים או לא, זה לא ממש משנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נסה לסתום את האף לשעתיים. אחר כך, נסה להביט הצידה או מטה מדי פעם. אני מקווה שתחוש בהבדל. כשתשוב הביתה, כבס גם את בגדיך כדי להפטר מריח העשן וחפוף את שערך הארוך (כנ"ל). לאחר 20 שנה, גש לרופא המשפחה שלך שיבשר לך על הנזקים הגופניים שנגרמו לך מעישון פאסיבי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש כתמים שאי אפשר להוריד. קל יותר לכבס בגד מאשר למחוק מראה זוועה שנטבע בזיכרון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נראה לי שמישהו מתכוון למשל לפזר גולגלות מרוצצות ברחוב (מה גם שאנשי זק''א מתמודדים עם מראות כאלו כבר היום). אני גם לא רואה את הנזק הנפשי מלמשל, לראות זוג חד מיני מתנשק ברחוב או אפילו עירום - מקסימום עלבון נקודתי או רגע מבוכה להורים שנאלצים להסביר לילדם את המראה. טרם הצליחו לשכנע אותי שיש ממש בהשוואה בין הפגיעות השונות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם, כל, החד-מיניות לא ממש קשורה. שנית, אתה מדבר על נזק פיזי ואני על נזק נפשי. מבלי לטעון שבחשיפה לעירום יש נזק נפשי כלשהו, אני מסבה את תשומת לבך לעובדה שנזק נפשי מחשיפה לסביבה מסוימת יכול להיות לא פחות קשה מזה הגופני. למשל, סיוטי לילה הם חמורים יותר משיער לא-חפוף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם מישהו מכריח את הלא מעשנים להכנס לפאב? לא יותר מכך שמכריחים את גילית להכנס לסניף של מעדני מיזרע. האם מישהו מונע מיזם כלשהו לפתוח פאב "אסור לעשן"? (חוץ מכוחותיו העלומים של השוק שדובי כל כך מעריך) אף אחד. להפך, בעוד שאף אחד לא מחייב את מסעדת הצייד בפתח תיקוה להגיש לצד חזיר בר בתנור גם מנה כשרה לגילית וחבריה שומרי הכשרות, החוק מחייב את בעלי באר הסיגרים שבמלון דן להקצות איזור ללא מעשנים (שמסרבים מסיבות מובנות להשתמש בו). המצב כיום הוא שבכל מקום שאליו דובי חייב להגיע כדי לקיים איזושהי "זכות טבעית" ובכל מקום שממומן מהכספי הציבור, אסור לעשן למעט בפינות עישון דחוקות. סולד סיגריות יכול לעבור במקום כזה בלי שידבק בו ריח ובלי שיריח סיגריות (אלא אם יש פורעי חוק וכאלו יש מעטים בלבד). אם כך מדוע אמירתו של דובי בעניין הפאבים היא ראויה יותר מאמירתו של האלמוני בעניין החילוניים או משאיפתה של גילית להיות מסוגלת לאכול בכל מסעדה? לכל היותר הוא יכול להתרעם על כך שאין מספיק סולדים מעישון כדי לאפשר קיום של פאב שיתאים לגחמותיו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שאמרת- יש את כוחות השוק בגללם אין פאב ללא מעשנים ויש את המחוקק שקובע למוסדות ומקומות ציבוריים עפ''י ערך הגנת הרוב הפסיבי (והגנת הילדים מהסכנות שיקרו להם, עד שיתחילו גם הם לעשן...) ובקשר למכירת חזיר- אאל''ט יש חוק שאוסר מכירת חזיר במרכזי ערים |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין חוק מדינה כזה. במרכזי ערים רבות יש מסעדות לא כשרות וחנויות לממכר מיני טומאה. רשות מקומית מסוימות מונעות אישור עסק מחנויות לממכר בשר חזיר בהתאם למדיניות שלהן וחוקי עזר עירוניים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אני, באופן פרטי, רוצה לפתוח פאב למעשנים בלבד (נו טוב, אני אסכים גם להכניס מעשנים פסיביים נחמדים), זה אסור לי עפ"י חוק? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למעשה מותר אבל אתה חייב להקצות שטח ללא מעשנים בהתאם לדרישות החוק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סעיף 11 בתוספת לסעיף 1 מציין את האיזורים האסורים לעישון מזנון ,בית קפה או מסעדה, לרבות כל בית אוכל אחר, שיש בהם עשרים מקומות ישיבה לפחות. החוק מתיר עישון בשטח רציף, מסומן ששטחו לא יעלה על מחצית מהשטח הפתוח לציבור. מדובר בכפיה מהסוג הגרוע ביותר ואם היה המחוקק מנסה לכפות העדפות אחרות כמו כשרות בצורה כזו אני בטוח שדובי וליברלים אחרים מסוגו היו מתרעמים. <דמגוגיה> אלא שציבור המעשנים כבר התרגל לכך שרומסים את זכויותיו בשם זכותם של הלא מעשנים להיות בכל מקום ולהמנע מריח סיגריות. </דמגוגיה> |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העניין היה צריך להיפתר באמת ע"י כוחות השוק. ההצדקה היחידה לחקיקה היא שמירה על זכויותיו של מיעוט קטן מאד1 שכוחו הכלכלי אינו מספיק, אבל אני באמת לא חושב שהנימוק הזה תקף. _______________ 1- אותו מיעוט שהתנגדותו לעישון היא כזאת שהיא משפיעה על בחירתו את מקומות הבילוי. חולי אסטמה, אנשים עם אלרגיה לעשן ואנשים עם מודעות בריאותית מפותחת מדי ("בריאותנים"?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתכוון לזכותו של האסטמתי לשתות בירה מחבית או לזכותו לשבת בפאב? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתכוון לזכותו של האסטמתי להנות מאותם שרותים ציבוריים כלליים: אוטובוסים, בתי קולנוע, פאבים וקניונים. כפי שאתה תומך (אתה תומך?) בחוק שמחייב לאפשר גישה לנכים לאותם מקומות, אתה יכול לתמוך גם באסטמתים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואנשים שרגישים לקרדית באבק? אולי נחייב בעלי-עסקים לאבק את המקום. ואנשים שרגישים לפרחים מסויימים? אולי נאסור לשים כאלה באגרטלים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההתנגדות הזאת אכן מקובלת עלי ולכן הסתייגתי ב תגובה 187552 אלא שרציתי להראות לדורון שהמצב אינו לגמרי זהה לעניין כשרות המסעדות, שם המיעוט (רוב?) שרוצה אוכל כשר גדול מספיק כדי לא להזדקק להגנת המחוקק. תוסיף לזה את נטיית השלטון להיטיב עם נתיניו ולמנוע מהם - גם מאלה שאינם מודעים - נזקי עישון פאסיבי ומעצמו את הנטל הכלכלי של טיפול באותם נזקים, ותגיע לאן שהגענו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גישה לנכים לא מנוגדת לגישה ללא נכים ואינה שוללת שום זכות או אפשרות פעולה של לא נכה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוללת, אם כי במידה קטנה יותר. למשל גישה לנכים באוטובוסים מעכבת את כל הנוסעים כי היא שוללת מהם את האפשרות להגיע מהר ככל האפשר למחוז חפצם. אבל הנקודה העיקרית היא זאת: מי קבע שהקריטריון היחיד הור שלילה או אי-שלילה של זכויות האחרים? אפשר לטעון ששלילת זכויות מסוימות מוצדקת כדי להגן על זכויות חשובות יותר. אלא מה? אני מגן כאן על עמדה שלא מקובלת עלי, וזה מתחיל להשמע אידיוטי אפילו באזני. למה שלא אפנה את הבמה לאלה שבאמת תומכים בחוק? ____________ שכ"ג - מפנה את הבמה אבל אולי יחזור להתווכח נגד החוק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואנשים בהריון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הלואי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על *א*נשים בהריון עוד לא שמעתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא איסור מוחלט על עישון (להבדיל מהקצאת מקומות ללא מעשנים) הוא יותר הגיוני, מאחר והוא בא להגן על זכויות העובדים במקומות האלה שלא להפגע מעישון פאסיבי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני אכן חושב שאין מקום (ואין טעם) לחקיקה שכזו לגבי מוסדות פרטיים. לא כן הדבר לגבי מקומות ציבוריים. אבל בוא נמשיך את ההשוואה קצת. צבא, למשל. הסכמנו שבמקומות שאין אדם יכול לנהל את חייו כראוי בלי להמצא בהם לעיתים (נגיד, משרד הפנים, או הצבא), מן הראוי שהעישון יהיה אסור למעט איזורים ספציפיים שיוגדרו כאיזור למעשנים. לפי אותו כלל, בכל מקום ציבורי שאין אדם יכול לנהל את חייו כראוי בלי לאכול בהם, ראוי שישמרו חוקי כשרות - *למעט איזורים ספציפיים שיוגדרו כאיזורים לאוכלי טרף*. הגיוני? מצויין. יפתח לאלתר חדר אוכל לא-כשר בכל בסיס בצה"ל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש הבדל אחד, אדם מעשן לא יוכל לתפקד ללא עישון ולכן הרשויות אומרות "תשמע, אתה מוגבל אבל בגלל שיש הרבה כמוך אנחנו מוכנים לתת לך איזו פינה מעופשת ורחוקה כדי שתוכל לממש את ההתמכרות שלך בלי להפריע לנו". בכל אופן אני לא נתקלתי בהתנגדות משמעותית לאכילת מזון לא כשר בחדרים/מתקנים/שטחים פתוחים בבסיס, בסדיר או במילואים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רוב האוכלוסייה אינה מעשנת, והפגיעה מאוד חריפה - יוגדר העולם כנקי מעישון לעומת אזורים קבועים למעשנים. רוב האוכלוסייה אינה שומרת כשר, והנזק מצפייה באוכל טרף אינו ענקי - תוגדר הארץ כאזור מותר לכל סוג מאכל, מלבד אזורים מיוחדים המוגדרים ככשרים. רוב האוכלוסייה אינה סובלת מאלרגיה לאבק, אך הנזק יכול להיות משמעותי - יוגדר בכל עיר מתקן אחד נטול אבק מכל סוג של מתקן ציבורי. ואגן - במקומות שאנשים חייבים להיות בהם, מומלץ לעשות הכל כדי לא לפגוע באיש, גם על חשבון צמצום החופש של האחרים. נו, אז מתי פותחים את הפאב ללא מעשנים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המקור ממנו ציטטת את סעיף 11 לתוספת איננו מעודכן. סעיף 11 המעודכן הוא קצת יותר דרקוני1: "מסעדה, מזנון, בית קפה, לרבות כל בית אוכל אחר (כולם להלן - בית אוכל), למעט חדר נפרד לחלוטין, אם קיים, שהוקצה לעישון בידי הנהלת בית האוכל במפורש, אם הוקצה, ובלבד שיש בו סידורי אוורור תקינים והעישון בו אינו גורם למטרד בחלקים אחרים של בית האוכל ושטחו אינו עולה על רבע של השטח הפתוח לציבור". ודרך אגב מישהו מכיר בית קולנוע כמצוין בסעיף 3 לחוק 2 ________ 2 סעיף 3(א) לחוק קובע: "בתחומה של רשות מקומית, להוציא מועצה אזורית, שיש בה יותר מחמישה בתי קולנוע, יכול שיהיה בית קולנוע אחד שבחלק ממנו שהוקצה לכך לא יחולו הוראות איסור העישון בעת הקרנת סרטי קולנוע". יתר התנאים מפורטים בס"ק ב' ו- ג'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק, זכרתי שבזמנו דובר בעידכון הזה אבל שלא רקיתי שום מקום שבו הוא ממומש חשבתי שהוא לא ניכנס לתוקף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע איזה סוג של ליברל אני, אבל אני בהחלט מתרעם (למרות שאני שונא ריח סיגריות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה טיפ-טיפה מיתמם. הרי לא מדובר על איסור סתמי עקב העדפה של מיעוט מסויים, אלא על איסור על פעולה המזיקה לאנשים אחרים. מדובר על הגנה על בריאות הציבור ,רווחת הציבור ואיכות הסביבה בשטח ציבורי (והשניים האחרונים תקפים גם לולא הנזק שבעישון פסיבי). באותה מידה יש חוקים שאוסרים לייצר רעש לא סביר או להטיל פסולת בשטח ציבורי. כתרגיל לליברלים המופלגים שביננו, אפשר להמציא סיגריה או מקטרת שלא משחררת עשן לחלל האוויר (או לפחות מצמצמת מאוד את כמותו) ושלום על ישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 187896 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אני מקים פאב-מחששתי בביתי הפרטי (או בבניין אותו קניתי), בוחר לכנות אותו "המחששה", שם שלט ענקי בחוץ עליו כתוב "המחששה, פאב למעשנים בלבד" ואני רוצה להזמין מעשנים כדי להאתארח בו למטרות עישון (ואולי גם שיחה, שמיעת מוזיקה על סיגריות ושתיה) אז זה לא אמור להיות עניינם של הלא מעשנים מה קורה בפנים. אתה לא אוהב לעשן סיגריות? אל תכנס בבקשה לפאב שלי. אני גם לא הזמנתי אותך (וסיפקתי לך מידע על כך מראש). לא כל מקום או עסק, שיש בו יותר משני אנשים, ראוי לכנות אותו "מקום ציבורי". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. מקריאת החוק אני כמעט בטוח שהוא אינו תקף לגבי פאבים ואו דיסקוטקים (יתכן שאני טועה). 2. אבל נניח שזה בית קפה - אתה עדיין יכול להגדיר אותו בתור מועדון חברים פרטי ואז כנראה שהחוק לא יתפוס עבורו. 3. אבל נניח שאתה לא רוצה - רק מחצית ממקומות הישיבה שלך צריכים להיות ללא עישון. באמת פגיעה איומה בחירות חופש העיסוק שלך. 4. בחוק יש 13 קטגוריות אחרות שראויות לכינוי מקום ציבורי (אוטובוס, בית חולים וכו') וגם חלק גדול מהמסעדות ובתי הקפה ראויים לכינוי זה, כך שמקרי הקצה הם באמת מועטים. 5. והכי חשוב - זה שהחוק לא מטפל טוב במקרי הקצה זה לא כל כך מפתיע וגם לא כל כך משנה. בשביל זה יש משטרה שמחליטה מתי יש או אין טעם לאכוף את החוק, יש בג"צ וכו' וכו'. גם אני לפעמים נכנס לרחוב חד-סיטרי ברברס מטעמי חופש התנועה שלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה חופש התנועה שלך הוא סיבה לנסיעה ברוורס? חופש התנועה שלך יוגבל אם תיסע לפנים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכוונה היא לכניסה לרחוב חד-סיטרי נגד כיוון התנועה החוקי(ברברס) על-מנת (למשל) לחנות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כניסה לרחוב חד-סיטרי נגד כיוון התנועה החוקי ברברס היא בלתי חוקית באותה מידה כמו כניסה לרחוב חד-סיטרי נגד כיוון התנועה החוקי בנסיעה לפנים (מה שקובע הוא כוון הנסיעה, לא כוון חזית הרכב). לכך מתווספת העברה של נסיעה לאחור שלא לצורך. (יש עברה כזאת). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהיום באירלנד: אין עישון במקומות עבודה. השוס: פאבים הם מקום עבודה. לפיכך, מהיום באירלנד אסור לעשן בפאבים. השאלה הנשאלת: האם פאבים יהפכו לשוממים בגלל שיאסר העישון בהם? נגלה בקרוב. אם הניסוי יצליח באירלנד, אני בעד יישומו בארץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקטע המצחיק הוא שאפילו במועדוני-סיגרים אסור יהיה לעשן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבארים משגשגים למרות האיסור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה אתה בעד יישום חוק כל כך לא ליברלי? כי אתה לא אוהב ריח של סיגריות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה לא ליברלי כאן? האיסור על אנשים לפגוע פיזית באנשים אחרים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי פוגע פיזית במי? לא רוצה לעבוד במקום שבו מעשנים עפ"י הגדרה (מועדון עישון, למשל), מצא לך עבודה במקום אחר. אף אחד לא כופה עליך עישון פסיבי. תגובה 188446 שורה אחרונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם כל פאב הוא מועדון עישון? אני מסכים איתך שצריך להשאיר למקומות יכולת כלשהי לקבוע שאצלם העישון מותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החוק שהביא דובי לא מדבר על פאבים (האיסור ב*כל* הפאבים הוא רק תוצאה שלו). אם אתה מסכים איתי, אז אתה בעצם שותף לשאלה שלי מתגובה 209781. קל לראות (טריוויאלי, ברור כי ושאר מושגים מעולם המתמטיקה של העצלנים) שמדובר בחוק בלתי ליברלי בעליל ולכן שאלתי את אשר שאלתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי בגלל ההתחכמות של הגנה על העובדים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל זו רק התחכמות ולא יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לדעתי, אבל אולי הצ'יף חושב אחרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי ולכן שאלתיו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי אני לא חושב שלמקום עבודה מותר לפגוע בעובדים שלו רק בגלל שהם הסכימו לעבוד שם. מובן שצריך להגביל חקיקה כזו, ולאפשר קיומם של מקומות עבודה בהם יהיה מותר לעשן, בתנאי שיש סיבה אינהרנטית להתרת העישון בהם (לדוגמא, מועדוני עישון). אם במסעדה מסויימת השף נוהג לזרוק סכינים באופן רנדומלי, דומני שלא תטען כי יהיה זה בלתי-ליברלי לאסור על המשך המנהג הזה רק משום שהעובדים האחרים שם הוזהרו מראש מפני נטייה זו של השף, ולכן כל פגיעה בהם היא על דעתם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אם במסעדה מסויימת השף נוהג לזרוק סכינים באופן רנדומלי" רק מראה את הבורות שלך לגבי נוהלי עבודה במטבח. מה פתאום רנדומלי? ומה פתאום סכין? אתה יודע כמה עולה סכין שף טובה*? סירים וצלחות, ובכיוון מדוייק. * הסכין המעפנית שלי עלתה בסביבות ה150$, והיו צוחקים עלי שאני קמצנית. והסכינים, אגב, הם רכושו הפרטי של כל שף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השף הזה היה פעם פרופסור, והביא איתו את המפוזרות ממשרתו הקודמת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הניסוי באירלנד הצליח גם הצליח - ביקרתי בדבלין לא מזמן ואף אחד לא עישן בפאבים, מי שרצה לעשן יצא החוצה (ושם יורד גשם די הרבה). הפאבים שוקקי חיים מתמיד ולא נפגעה פרנסתם של בעליהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה מזל שמדינת היהודים לא קמה באוגנדה. יש שם חוק חדש שאוסר לעשן בביתך הפרטי: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אני לא טועה בעוד מרבית המסעדות בארץ הינן כשרות ואפילו מחזיקות תעודה כזו, המצב אינו דומה בנושא סיגריות. ואכן אין לי שום בעיה לאכול חזיר בביתי. אולם להכנס לקניון שבו מעשנים זה כבר הפרעה שונה כמדומני. אני בוחר שלא להכנס לבאר שבוא כמות העשן מפריע לי, ואתה בוחר שלא להכנס למסעדה שאינה כשרה, הוויכוח העיקרי הוא איפה ששנינו נימצאים והינו שטח ציבורי. אגב אני מניח שלך יפריע גם לבוש שאינו צנוע, בעוד שלי יפריע בקיץ לבוש צנוע (בגלל הריחות העולים ממנו לא פעם). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעיתון ''העיר'' הלפני אחרון צורף מוסף - מאה המסעדות המומלצות בת''א. במוסף היו מסעדות מכל הסוגים ורק כעשרה אחוזים מהן היו כשרות, רובן ''מזרחיות'' (ים תיכוניות או מזרח אירופאיות). מבין המסעדות הבשריות, מסעדות הדגים ו(תחזיקו חזק) המסעדות החלביות לא היתה ולו מסעדה מומלצת כשרה אחת. יתכן, שכתבי ''העיר'' מעדיפים באופן מובהק מקומות לא כשרים וממש מחרימים מסעדות עם תעודת כשרות. יתכן גם, שמבחר המסעדות הכשרות בת''א הוא לא ממש גדול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם מבחר המסעדות הכשרות בת''א נחשב ''לא ממש גדול'', מעניין איך אפשר להגדיר את מבחר המסעדות הכשרות בחיפה. אה, סליחה, שכחתי, אין דבר כזה מסעדות כשרות בחיפה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכיוון שמדובר בהמלצות, יתכן גם ש''כשר'' ו''טעים'' לא ממש מסתדרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה גם כשר יכול להיות טעים, אין כמו מצה בביצה. (טוב יש אבל לא ניכנס לקטנות) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיחה, כמו שיר בשעורי ספרות וצפרדע בשיעורי ביולוגיה(1), אם מנתחים אותה, זה הורג אותה. יחד עם זאת נכון שיש אוכל כשר וטעים, אבל על מנת להכין אוכל כשר שיהיה גם טעים, יש להתאמץ יותר(2) מהמאמץ הנדרש להכנת אוכל טעים שאינו כשר, ויתכן שאפילו נדרש לשם כך כשרון גדול יותר. אותו כלל, אגב, יהיה נכון אם במקום "כשר" נכתוב "דיאטטי" או "בריא"(3) ___ (1)ולפעמים גם פציינטים בבתי חולים. (2) להתאמץ לכוון הטעים, גם אם נתעלם מתוספת הטרחה לכוון הכשר. (3) מכיוון שכשר ודיאטטי כתבתי במרכאות, בריא הייתי צריך לכתוב בשני זוגות מרכאות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בטוח שזה העניין. שומרי הכשרות הם קהל שבוי ולכן מסעדה כשרה שממוקמת טוב תצליח גם עם אוכל נחות בעוד שמסעדה שאינה כשרה נאלצת להתמודד מול מסעדות טובות ולשפר את רמת האוכל כדי למשוך לקוחות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יתכן שיש גם בזה משהו, אם כי אני עומד על כך שתעשיית הנעליים מתבססת יותר על בשר שהומלח, מאשר על אומצות רוויות דם, ותוספת של קרם פרש מועילה לא רק למרק ברוקולי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בטוח. אני חושב שמסעדה כשרה שתשקיע בתפריט שלה את אותו המאמץ שמשקיעה מסעדה לא כשרה טובה, תיתן תפריט לא פחות טוב. אני חושב שיש מספיק מסעדות כשרות טובות שמוכיחות את זה. בעיקרון לכל מסעדה יש מיגבלות מסוימות. בסושיה לא מבשלים את הדג, אפילו שבישול קצר של הלוקוס ברוטב של רסק עגבניות, מיץ לימון, פפריקה, שום, כמון, קנמון (סבתא שלי תהרוג אותי כשתשמע שאני מפיץ את הסוד שלה באינטרנט) וקרויה יכול לעשות יופי של מנה ובכל זאת מסעדה שתשים לך סושי וחריימה באותו תפריט היא כנראה לא מסעדה מי יודע מה. בעצם אין מניעה למסעדה כשרה לבחור את המנות שמטבען אין בהן התנגשות משמעותית עם הכשרות, בכל מטבח (כמעט) יש מספיק מנות כאלו כדי לבנות תפריט מפואר יותר ממה שיש ברוב המסעדות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יתכן שיש משהו בדבריך. אני זוכר ביקורת של נירה רוסו, על איזה תחרות בין שפים שהיו אמורים להכין ארוחה כשרה. היא התלוננה בעיקר על כמויות המרגרינה בקינוחים, וצינה לשבח שני שפים: האחד קינח(1) במנות מבוססות פירות, והשני נמלט ממלכודת הגדי בחלב אימו בכך שהגיש ארוחה מבוססת דגים. ___ (1) אני סובל מסניליות סלקטיבית, אני זוכר בדיחות, אבל לא זוכר למי סיפרתי אותן, אז בworst case אני אחזור על עצמי: במה מקנחים תימנים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סבבה ובוא נלך לירושליים. יש שני סוגי כשרות, מסעדה שמייצרת אוכל קשר אבל פתוחה בשבת ולכן אין לה כשרות, למרות שהאוכל בה כשר.(זאת אומרת בשר וחלב ושרצים לא ניכנסים לשם) לכל מיקרה תל אביב היא בהחלט העיקר ה''חילונית'' ולכן רוב היסכויים שבה יהיו פחות מסעדות כשרות. בפ''ת מרבית המסעדות שניתקלתי בהן יש להן כשרות (לא שחסר כאילו שאין בהן) כנ''ל בערים אחרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החלף עישון ב-''ריח אלכוהול''. (גם הוא נדבק לבגדים. וגם אין סיכוי לצאת מפאב בלעדיו) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ריח אלכוהול1 בפאב הממוצע לא מתקרב אפילו לריח סיגריות, וגם אף אחד עדיין לא קיבל סרטן, ככל שידיעתי משגת, מאדי אלכוהול. 1 עם זאת אני עדיין זוכר את מכת הריח שקיבלתי כשהגעתי לאדינבורו. כל העיר מריחה מלתת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הריח הדומיננטי באדינבורו - ריח הלתת, נעלם בפעם האחרונה שביקרתי שם. אחרי שגרתי שם שנה והתרגלתי שהריח המתקתק הזה מקדם אותי בכל פעם בתחנת הרכבת, היעדרו היה הפתעה. בירור קצר העלה שהוציאו את כל מבשלות הבירה אל מחוץ לעיר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, השתכנעתי1 - אני בעד לאסור על עישון ברשות הרבים כולל ברחוב, אם מישהו יאסור כבר על גידול כלבים בעיר. או לפחות יטיל אגרה עירונית על מגדלי הכלבים בשטחים עירוניים צפופים. כל אחד נהיה לי פה החמישייה הסודית והכלב, כל כלב לפחות מטר בגובה, ומזל אם הם מסתפקים בכלב אחד. כן, אוף טופיק. אבל אולי בעצם לא. 1 לא שממש חשבתי על זה - הכלב של השכנים שוב התחיל ליילל בתשע בבוקר. זה ימשיך ככה עד חמש-שש בערב, כשהם יחזרו. אחר כך הם שוב ייקחו אותו לטיול של 2 דקות, כנראה בגינת הבניין. בלי שקית איסוף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על כן אמור ''לא סובל מעשנים שלא מתחשבים בי''. יש המון מעשנים שתמיד שואלים אם זה בסדר ואם לא, הם מתרחקים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, טוב, מצד שני, כשאותי שואלים "זה מפריע לך?" לרוב אני אומרת שלא. למרות שקצת כן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''כן, מאוד''. אם למישהו יש בעיה נפשית של התמכרות, שילך לטיפול. הריאות שלי הן לא מאפרה ולא ציוד תמיכה לנרקומנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מזיעים ושמנים אינם שולטים בזה. אלה שלא מצחצחים שיניים - כן, וכמטרד סביבתי אפשר לכלול אותם באותה קטגוריה כמו המעשנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האופציה ההומוריסטית בעייתית הפעם. היא יכולה להשתלב עם כל תשובה אחרת... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מישהו מהמעשנים שהפסיקו יכול להתוודות? אני עישנתי במשך שנים חצי קופסה ביום, אבל עכשיו המספר עולה ויורד לפי עונות השנה וסדר היום. חוץ מהפסקה של חודשיים בשנה שעברה זה נשמר, לצערי (הצלחתי להפסיק לבד ואפילו נהניתי מזה, ואז עשיתי טעות ולקחתי "רק אחת"). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני במשך שנים עישנתי חצי קופסא ביום. אח''כ הפסקתי לארבע שנים, וכמוך עשיתי את הטעות של לקחת ''רק אחת''. עכשיו אני מעשנת בסביבות שליש קופסא ליום, לפעמים פחות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להתוודות ולקבל מחילה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסיפורך על ה"רק אחת" ניתן להבין שהאלכוהוליסטים האנונימיים צודקים, ובאמת אסור לשתות אפילו כוסית אחת קטנה לאחר הגמילה, משום שזו תוביל לחידוש ההמתכרות - האם הבנתי נכון? אם כך אני צריך גם להפסיק לאכול לחלוטין, כי כל פרוסת לחם הכי דקיקה מביאה אותי לחידוש האכילה המאסיבית... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, כי אחרי ששותים/מעשנים אחת והשמיים לא נופלים, עובר שבוע ואפשר כבר לקחת עוד אחת, כי מה יש? הנה אני מחזיקה מעמד יופי. ואחר כך עוברים יומיים, ואחר כך חמש שעות, והנה ההרגל חזר. זה לא מחדש את ההתמכרות, אלא מחזיר את ההרגל הישן, ותוך רמייה עצמית. הפרעות אכילה זה סיפור אחר לגמרי - כי שם שואפים להגיע למשטר אכילה שונה, ולא להפסקה מוחלטת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תלוי מי! ד.א הצבעתי לאפשרות השלישית |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר 24 שעות ללא סיגריה, הללויה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי מאחלת לך שתבריא מהר, אבל אם הפסקת לעשן בגלל השפעת, קיבלנו פרדוקס :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ארבע שנים. בין חצי קופסא לקופסא ליום. תקופות כאלו ואחרות. התחלתי בשמירה בצבא. אמרתי לעצמי שאני מפסיק איך שאני משתחרר. כשהשתחררתי הצלחתי להפסיק לחודשיים ולשלושה חודשים. שבועות פה ושם. קיצצתי בכמות, ירדתי לפחות מחצי קופסא. הפסקתי לקנות חפיסות ושנוררתי מחברים. פעם בכמה ימים סיגריה. תקופות כאלו ואחרות. בסוף הפסקתי לגמרי. זה היה לפני שנה וחצי. לא נגעתי בכלום מאז. אני לא יודע איך תקופת ההפסקה הייתה עבורך, אבל אני כרגע מרגיש כמו מי שמעולם לא עישן. אני נגעל מהריח ואין לי שום דחף לעשן, רב עם השותפה שלי על עישון בסלון, ולא חוסך ממקורבי המעשנים מהלומות קטנות של החזרה בתשובה. מקרים נדירים, אחת לכמה חודשים, בפאב, שאני מוצא את עצמי מתבונן בחפיסה של חבר ולרגע נזכר בהנאה הגלומה. אבל הפיתוי חלש. מאוד חלש. ואני מנער אותו בקלות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החוזרים בתשובה תמיד נעשים המיסיונרים הכי פנאטים :-) אני נהניתי מכך שחושי הטעם והריח חזרו אלי במלואם סוף סוף 1, וגם מההרגשה הפיזית של הגוף שמתנקה. היה אפשר ממש להרגיש כלי דם נפתחים מחדש, ועליתי 3 קומות בלי להתנשף. הו, הו - תקופה קצרה של אושר! האם תשוב? 1 מצד שני, זה היה בקיץ, וגיליתי שרוב האנשים באוטובוס לא מתקלחים מספיק :-( |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מיסיונר פאנט, אני רק "נותן קטנות". אין לי אג'נדה לשנות למישהו את סגנון חייו, אבל כשמעשנים לידי מראים את אותם סדקים בסלע ש"שברו" אותי - בזבוז הכסף, הריח, ההתנשפות במדרגות וכל השאר, אז אני שם כדי להזכיר להם את האלטרנטיבה... כן זה גם אחד הדברים שמאוד הפריעו לי, וזה אולי משהו שקצת יותר מדבר לגברים בני 20+ - ההתנשפות במדרגות (או בכלל...) ולא רק ההתנשפות, שנאתי במיוחד גם את הפמפום ברקות, הסחרחורת והחולשה, אחרי מאמצים פיזיים טריויאליים. אבל התחושה הכללית של ניקיון הגוף, היעלמות החולשה, הכאבים למיניהם... ממש לחזור לעשן רק כדי להפסיק שוב... (?!) בקשר לשאלת מיליון הדולר שלך1, התקופה יכולה לשוב. לעניות דעתי בעניין מה שגורם למעשן להפסיק לעשן זה פשוט נקודת שבירה מסויימת. פשוט להגיע למצב שלגמרי נמאס לך מאחד או יותר מהדברים שמנינו, או אחרים. כשבאמת נמאס לך, הדרך לאושר קצרה. אם את מנסה להפסיק, אבל את בעצם רוצה להמשיך לעשן, ולא מספיק מטרידים אותך החסרונות שבעניין, כל ניסיון להפסיק נידון מראש לזמניות, לטעמי. השאלה שנותר עכשיו לשאול היא כמובן, "האם באמת נמאס לך ?"... 1 ואני מסתכן במיסיונריות כאן, אבל נראה שחשפת פה סדק צר... (?) :-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נמאס, כן. מיותר, כן. אבל גם ל"נמאס" יש דרגות. זה לא נמאס באמת עד שזה לא נמאס באמת. אני כרגע מהרהרת, בלי מחויבות יתרה, בשיטות השונות להפסקה וביתרונות של כל אחת מהן. בעיקר קורצים לי אותם מרפאי-אינסטנט מפוקפקים :-) אבל כאמור, העניין הוא לא ההפסקה אלא ההתמדה, ובזה כבר אין פתרונות אינסטנט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד מעט 48 שעות. באותו מחיר קניתי גם גמילה מקפה, עברתי לתה בלימון עם דבש. אם הגוף לא היה נוקט משבר יזום הייתי מעשן עד הפנסיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדרך מתחנת הרכבת מוצפת בשלטים שמבטיחים "גמילה מעישון בחמישה ימים תוך כדי עישון!", מה שללא ספק מעלה כמה סימני שאלה כאלו ואחרים. _________ העלמה עפרונית ואצבעות רגלים קפואות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם תרצי לאמץ חתול מהעמותה למען החתול, תחויבי בסכום של כמה מאות שקלים. מעבר לכיסוי עלויות החיסון והעיקור וכן ביטוח רפואי למספר חודשים (אחריות), יש כאן עקרון, שאנשים מוכנים פחות לזרוק משהו שהם שילמו עליו לעומת משהו שהם קיבלו בחינם. אולי אותו עקרון יעבוד גם כאן. לכי למטפל שגובה את הסכום הגבוה ביותר. בכל פעם שיהיה לך חשק לסיגריה, תיזכרי כמה שעלה לך להגמל ולא תרצי להיות פראיירית ולהפסיד את ההשקעה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי בכלל רוצה לאמץ חתול? יש פה אפור פרווה אחד חצוף, שכל הזמן רודף אחרי. בטח מתבלבל עם השכנה שמאכילה אותו. :-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעניין ההתמדה, אני לא יכול לומר יותר ממה שעזר לי. אבל כאמור המצב שלי ושלך שונים בתכלית. קשה לי לראות את עצמי חוזר לעשן, אבל מי יודע. איך הייתה ההפסקה עבורך ? נלחמת בפיתוי כל הזמן ? כי אני לא, ככה שאולי כל מה שאני אומר כאן חסר משמעות עבורך. לי אישית עזרה התמכרות אחרת - העבודה. זאת שאלת ביצה ותרנגולת אני מניח, אם הפסקת העישון גררה את ההתמכרות לעבודה, או שהחלטה רציונלית לא לקום מהמקלדת מנעה עשרות מצבי פיתוי אפשריים. אבל מה שברור לי זה שההתמדה נעשתה קלה יותר ברגע שהיה משהו אחר שמילא את הואקום שנוצר. הבעייה עם עישון זה התפקיד הפסיכולוגי שזה ממלא ביום יום לדעתי. היום אחרי שהפסקתי לעשן אני מוצא את עצמי במהלך עבודה או לימודים קם מהמחשב, הולך למקרר, פותח, מסתכל, סוגר, זורק מבט על הטלויזיה, וחוזר למחשב. מדי פעם זה קפה או תה. ואני חושב שאם לא הייתי מפסיק לעשן, אז כל גיחה כזו הייתה במקורה סיגריה. מה שאני מנסה להגיד זה שלדעתי מספיק לספק תחליף, מטופש ככל שיהיה, לאותם רגעים קטנים שדורשים סיגרייה, כדי להקל את ההתמדה. עד שבמוקדם או במאוחר הרגל מחליף הרגל. זה נשמע נדוש כנראה, אבל אני מאמין שלי זה עזר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההפסקה היתה כייף בפני עצמו - למעשה, נכנסתי להיי מהעובדה שהצלחתי להפסיק ומתופעות הלוואי שהוזכרו קודם. אחר כך נתגלה החלל שדיברת עליו, ועלתה המחשבה: "נו יופי, הפסקתי, מה עכשיו?". ו*אז* התחלתי לפנטז רק על סיגריה אחת... כן, התמכרויות אחרות עוזרות - מסטיקים ללא סוכר למשל, או חטיפים (יאק). שמע, בסוף תצא מזה קבוצת תמיכה ואני אפסיק לעשן על אמת. 1 כן, גם אני לא האמנתי שאני שם. היה באמת נעים ונחמד, אין כוח לפרט עכשיו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, אז עכשיו מוותרים לך, אבל אחרי שתישני טוב - מסרי בבקשה דיווח עיתונאי + רשמים אישיים (: , תודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מפגש האלמונים השני היה אכזבה רבתי. ראשית, הגיעו הרבה פחות מהמתוכנן. מלכתחילה הוצפה הועדה המארגנת באלפי מכתבים ומברקים שהבטיחו השתתפות ערה, אך למרבה הצער רק מאה ואחד עשר מימשו את האיום. מספר קטן כל-כך של משתתפים אינו מאפשר קיום כנס הגון, מאחר והם נבלעו בסלון המרווח של ברקת כך שיכולת להסתובב שם שעות בלי להתקל בשום נפש חיה (וגם נפשות מתות לא היו בחזקת חזיון נפרץ). למען האמת, זה לא היה נורא יחסית לאלטרנטיבה, שכן כאשר כבר נתקלת במקרה באיזה אייל נבוך הדיאלוג שהתפתח היה חדגוני להפליא: "שלום, אני אייל אלמוני" "נעים מאד, גם אני" "מצטער, אני לא מדבר עם אלמונים" והדבר הבא שראית היה את גבו של האלמוני כשהוא ממהר אל התור המשתרך ליד מיץ המנגו. נס חנוכה נעשה לאותה קופסית ממוצמצת והיא לא התרוקנה במשך הלילה כולו, למרות שבהיותה המשקה היחיד שהוגש היא זכתה לפופולריות רבה, ואייל אחרי אייל היו מתקרבים אליה בשפתיים סדוקות ולשון חרבה, עד שהגיעו למרחק של כמה מטרים ממנה והריח הנורא הרחיק אותם לאזורים שהזכירו קצת פחות את ימיה הטובים של חיריה. איילים מבואסים למדי וצמאים מאד היו חגים סביב המשקה בחגורת שיווי המשקל בין הצמא לגועל, כאילו הם עמוס 2 (הוריי!) תופעה שלא ממש עזרה להרמת המורל. האוירה המלנכולית נקטעה מדי פעם בנסיונות נואשים של מישהו לזרוק איזו חוכמה לחלל האויר, אבל החוכמות היו באיכות שגרמה לאויר לזרוק אותן בחזרה לשולח, והוא עשה זאת בחוסר דיוק מביש. בהזדמנות זאת אני רוצה להתנצל בפני המארחת על האגרטל הסיני שנשבר, שושלת מינג או משהו כזה אם הבנתי נכון, היה קשה לפענח את המלים השבורות שנגרסו בין פעיות הבכי שלה. שנית, וכאן אולי נעוץ הקושי העיקרי, במקום לנסות להעניק לארוע נופך ייחודי ומקורי החליטו המארגנים להעתיק את הפורמט של המפגש הרישמי, למרות שקצת הגיון בריא היה יכול להבהיר מלכתחילה שאין טעם בעריכת דיבייט בין אנשים עם שקיות על הראש שגם מחליפים מקומות ביניהם כך שאינך יכול לדעת מי אמר מה (על למה אין מה לדבר בכלל). בכלל, מסתבר שאף אחד לא טרח להביא איתו לינקים למפגש, כך שהדיון היה עקר מלכתחילה וכל טיעון שהועלה התפוגג כלא היה מיד עם הפרחתו. "הפרחתו - הפרכתו" אמר מישהו, ועכשיו כשזה מופיע בכתב אולי גם יבינו למה התכוון. גם זריקת שאריות אוכל על המתדיינים לא הפיחה בארוע המשמים את הרוח המקווה. אם תותר לי כאן הערה אישית לברקת, נדמה לי שהטאנטרום מחוסר הרסן והקללות בהולנדית עתיקה הם בבחינת תגובת יתר לכמה ציורים שניזוקו מפגיעת בורקס עשויים היטב . "זה ואן חוח מקורי שמצאתי בעליית הגג בה התגוררתי" היא גנחה כאחוזת אסטמה, כאילו אנחנו אמורים להכיר כל צייר הולנדי שכוח אל ולהתרשם ממשהו, ולא התרצתה גם לאחר שהאייל האלמוני צייר לה על הקיר בקטשופ וחרדל כמה תמונות אבאוריגינליות אוריגינליות - ואל תגידו לי שזה אוקסימורון, מורונים . קטעי המוזיקה על תוף קרוע וגיטרה שבורה היו דווקא נעימים לאוזן אך נקטעו באיבם כשאסף עמית וענת רפואה התפרצו לחוילה בעיניים רושפות, לבדוק מי מבצע ניסויים אכזריים כאלה בבעלי חיים. מאחר והם לא אלמונים גרשנו אותם בבושת פנים, אבל החשק לפעילות אמנותית אבד לנו, ונאלצנו לחזור לפעילות ליסתית מוגברת בנסיון לפצח את הבורקס המצויינים ההם. בשלב זה נזכר מישהו שגם המארחת איננה אלמונית מאז ביצעה לעצמה את האאוטינג המפורסם, ולמרות החיבה הרבה שאנחנו רוחשים לה, התקנון לא איפשר אלא את כליאתה בשרותי המשרתות להמשך הערב. משום מה היא נראתה כאילו דווקא הוקל לה במקצת כשהצטנפה ליד האסלה , ומחאותיה הלכו ושככו עד שהפכו, לאחר כמה שעות, ליבבות חלושות שנשמעו אך בקושי באולם השמחה. על הצד היותר חיובי אפשר לציין את התגלית המפתיעה שלאחר כמה שעות לעיסה הבורקס מתאימים לשמש בתפקיד של גולגלך בקְנֵשִיפָה1, ואת תוצאותיה המלבבות של תגלית זאת. מסתבר שנברשות בדולח אינן עמידות בפני מוחטה מכוונת היטב מטווח קרוב עד בינוני. עם עלות השחר התפזרנו בחשאי לבתינו, לא לפני שהצטלמנו בפתח הטירה של גבירתנו המארחת: http://teramips.com/ayalim.jpg (שימו לב למיקום הידיים של חלק מהיושבים. אין חכם כבעל נסיון בפגיעתם המזקת של גולגלך אפויים כהלכה. כמו כן תוכלו לראות שנשארו מספיק בורקס גם למפגש השלישי!). _______________ 1- AIR BLOW GUN, מתחדישי האלמוני הגלובלי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי התמונה נראה שכולם שם היו גברים. בעלת הבית היתה האיילה ה*בת* היחידה - ואתם כלאתם אותה בשירותים? המתנדבות בקיבוץ לא לימדו אותכם *שום דבר*? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, זאת רק השורה הראשונה שהיא על טהרת הגבריות, אנחנו פשוט חזקים יותר ותפסנו את הכסאות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, הבוסים שלך יודעים מה מעסיק את מוחך ברגעים אלה, כשאתה אמור לגלות שקדנות ומסירות לעבודתך? (או שאתה הבוס של עצמך..) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרי לך תשובה על שאלה שאני נשאל לעתים קרובות: למה אני אלמוני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם פניך ידועים בציבוריות הישראלית? (תשובת אמת, אם אפשר) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. בניגוד לשמועות המרושעות שנפוצו כאן, אני לא עומרי שרון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל מה עשה לך מיץ המנגו? לדעתי הוא היה עדיין בסדר גמור. אני לא אשמה בשורת האלמונים שהשאירו כתמי קיא מבישים על המדרכה ממול הבית. למעשה, אי הנעימות שנגרמה לי מהשכנים היתה כל כך גדולה, שמאז אתמול אני מסתובבת עם אותה שקית (רק שנדמה לי שהיא היתה שייכת פעם למישהו - חבר'ה, מי לא גמר את מרק האפונה שלו?). לגבי חפצי האמנות - זה בסדר, הכל היה דרמה קטנה על חשבונכם. האוריגינלים חבויים מאחורי התמונה של הילד הבוכה. כן, זו שהשארת עליה טביעות אצבעות שמנוניות, ואני חושדת שזה לא היה מהבורקס. בושה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה ירמזון דברייך, הנשמרת מכל משמר? הם כלאו אותו ביחד איתך והוא מתבייש ולא מגלה את כל מה שהלך שם? (: | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(והתכוונתי לשלוח רק את זה..) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חביבי, למותר לציין שאני לא מתכוונת לענות - אני יודעת בדיוק מי אתה! זה אתה שהתעקשת לבצע פעמיים את הכניסה שלך, בתואנה ש"לא כולם ראו". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה, גם לך יש? ומה עם הילדה העצובה? יש? איי, איפה הזמנים הטובים שכל מי שרצה להפגין טעם אמנותי משובח היה הולך לתחנה המרכזית וקונה את שניהם ביחד בשלושים שקל... הם נמכרו שם באלפיהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה שאי הנעימות מהשכנים מסבירה את ה''ברקת לא פה''. ואני אמנע מלפרט על הטרמפ שבאמצעותו הגעתי למפגש בטנדר החבוט של אלמונים אחרים מבני עירי (הידועה באלמוניה הרבים), רק אציין שאלמוני עירינו אינם יוצאים לעולם את העיר בטרם אכלו מרק קובה, שעועית ואורז, והשפעת הריאקציה שנגרמה כתוצאה מאכילתם על אפו של היושב בחלקו האחורי של הטנדר (בנוסף לטלטולים והברקסים) התגלתה בתועלתה החיסונית ביחס למה שציפה לו בהמשך הערב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השתוללות כעס ילדותית ("רוצה ארטיק!"). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Main Entry: tan·trum
Pronunciation: 'tan-tr&m Function: noun Etymology: origin unknown Date: 1714 : a fit of bad temper |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קבוצת תמיכה... המממ... זה נשמע לי קצת מלחיץ... אני אצטרך לבחור לעצמי ניק קבוע... לפתוח אימייל מתאים... להיות זמין... להפסיק עם ההערות הסרקסטיות האלמוניות... מה יהיה הכיף בזה ?! מצד שני אני ממש טוב בלהגיד "אני אוהב אותך...", אז אני מניח שהמעבר ל "כולנו אוהבים אותך..." לא יהיה קשה מדי. בקשר לפנטזיה האחת. זה כמובן לב העניין. פה לדעתי חייב להכנס לתמונה בשלב הראשון איזשהו גורם בולע זמן ומשאבים שלא משאיר אותך יושבת וחושבת "נו מה עכשיו ?". כאמור לי עזרה העבודה. וכדי להמנע מקלישאות בנוסח "תמצאי לעצמך איזה תחביב..." אני אומר פשוט שלדעתי הסיפור נעשה קל יותר בתקופה עמוסה בחיים, אבל לא מלחיצה מדי נפשית1, שזה זרז מעולה לפיתויים למיניהם. אני אקח לעצמי את הרשות לנחש שעבורך הבעייה תתרכז בשעות הערב. שם כנראה את מוצאת את עצמך עם יותר מדי זמן לחשוב מחשבות הרסניות. אם הניחוש הזה מוצלח, אנחנו נשארים עם הצלבה של "מה גורם לי לדחות סיגריה" ו "מה אני יכולה/רוצה לעשות בערב". אם הניחוש שלי לא מוצלח, אז אולי תנסי את להחליט איזה חלק בשגרה שלך הוא נקודת התורפה שלך2, ואז תנסי למצוא משהו שיכול למלא את החלל הזה. דיסקליימר: בזמן כתיבת תגובה זו הכותב היה תחת מתקפה מרוכזת של מוניקה סקס3, והגיע לכמה מסקנות מרחיקות לכת בקשר להתמכרויות שלו עצמו בחיים, הפאתטיות הכללית שלהם, וכל השאר. להגנתו יכול לטעון הכותב שרגע חולשה זה לא עורר בו שום רצון לעשן. 1 לעולם לא לנסות להפסיק לעשן שבועיים לפני מבחן(ים)... 2 ייתכן שניתן לזהות נקודת תורפה זו על-ידי ענן גדול וסמיך של עשן סיגריות שנמצא דרך קבע סביבה. אבל לא בהכרח. 3 הלהקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הניחוש שלך קולע חלקית. שעות הערב הן אכן כר נרחב לעישון1, במיוחד מול המחשב ר"ל. אבל לא פחות מזה קובעת השעה ביום שבה מוצתת הסיגריה הראשונה. אני לא בין אלה שמציתים סיגריה מייד על הבוקר, זה הקו האחרון שלי. אבל יש הבדל לא קטן כשהסיגריה הראשונה מגיעה ב-12 בצהריים, לעומת 3 בצהריים. למשוך את הזמן הזה, גם זה אתגר. אני דווקא מבינה את הצורך שלך להישאר באלמוניות - מקבלים ככה הזמנות למסיבות הכי טובות בעיר :-) 1 אם כי בעניין המחשבות ההרסניות נפלת בגדול. אני בחורה אופטימית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מחשבות הרסניות כמו "מממ... איך בא לי סיגריה עכשיו...". ללא קשר לאופטימיות או לפסימיות של האדם. אבל בכל מקרה זה טוב שאת אופטימית1. זה שאת מאתגרת את עצמך זה דבר טוב לדעתי. כמו שציינתי קודם ההפסקה שלי לוותה בכל מיני קיצוצים בין השאר. יש כאלה שאומרים שאו שאתה מפסיק, או שלא. אני לא מת על התאורייה הזו. אני חושב של"הכנת הקרקע" יש משמעות. הממ... אז איך זה שלא קיבלתי עד עכשיו שום הזמנה ? אולי אני עושה משהו לא נכון כאלמוני ? 1 אני לא מוכן להתחייב לזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, תקופות של "קיצוצים" היו בשבילי בעיקר תקופות של רמייה עצמית כדלהלן: "רק שתי סיגריות ביום! איזה יופי! יש לי כוח רצון מדהים! כבר יומיים אני ככה! למה לא נחגוג את זה בחצי קופסה?" השקרים העצמיים האלה פעלו גם בשיחות עם חברים ("אני ממש לא תלויה בזה, וזו הרגשה נפלאה", אומרת ומציתה את השלישית בחצי השעה האחרונה). הזמנה למה? למפגש? לא יהיה מפגש אלמונים מעכשיו עד שנת 2008 (או עד שהאלמוני האחרון יפצה על הנזק שנגרם לי בבית, מה שיבוא אחר כך). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אההמ... אתם צחקתם עם כל עניין "מפגש האלמונים" הזה נכון ? כלומר אני מבין שהיה מפגש ושהוא היה אצלך בבית, אבל לא באמת הגיעו כ"כ הרבה אלמונים שעשו לעצמם אאוטינג באותו מפגש שמזכה את המפגש הזה בתואר "מפגש אלמונים" נכון ? או שאני טועה... ? את בעיית השקרים העצמיים מכיר טוב מאוד לדעתי כל מעשן שמחשבה על הפסקה אי פעם עברה בראשו. ועדיין, אני חושב שלנסות להפסיק אחרי ירידה בכמות הסיגריות ליום היא קלה יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה כנראה לא נמצא כאן זמן מספיק כדי לדעת שאם אני כותב על מפגש, הדבר הודאי היחיד הוא שמעולם לא התקיים. אני מתעד בקפידה אך ורק ארועים שלא התרחשו, שכן עולם מוצף במתעדים של ארועים מהסוג השני. ואל תבוז לי. גם חז''ל עסקו בשאלות טוהרה של יצורים היפותטיים שחציים עכבר וחציים עפר, כך שאפשר לראות את מאמצי הקלושים כהומאז' לפועלם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהכרותי הקצרה עם מפעלך, לעולם לא הייתי מעלה על דעתי לבוז לך. נהפוך הוא... [הכנס קיטש כאן]. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, צחקנו. למען הדיוק ההיסטורי, התקיים מפגש של לא-אלמונים-בעליל בביתה של משתתפת אחרת באייל. "מפגש המנגו" לא היה ולא נברא, מה שלא סותר את העובדה שעדיין יש הזמנות פתוחות אליו :-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקרה זה כל שנותר לי לומר הוא כמובן "יש חנייה קרוב ?". (אני מניח, כמובן, שאני עונה לקריטריון הבסיסי של השתתפות במפגשי אלמונים.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בביתם של משתתפים אחרים באייל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, ברקת שכחה את גל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהחלט. (הכניסו כאן צליל טפיחה על המצח). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שכן, באמת הפסקתי לעשן סופית ולתמיד, כחצי שנה אחרי הדיון הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסוף לא הבנתי, המשתתפת שבביתה היה מפגש היא טלי וישנה או מישהי אחרת? ומזל טוב (ברכה מאוחרת, מוטב מאוחר..) על הפסקת העישון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מפגש האיילים הגלויים אכן התקיים בבית וישנה. אבל היה גם מפגש אצל אלון עמית פעם (לא נכחתי בו). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היו ארבעה - אחד באויר הפתוח, אחד בבית גידי אהרונוביץ', אחד בבית וישנה ואחד אצל אלון עמית. אני הייתי בכולם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, היה גם מפגש בבית גידי אהרונוביץ'? אז עליו עוד לא יצא לי לקרוא כאן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה לא? תגובה 159656 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפילו צילמו, אבל התמונות אינן עוד אתנו: תגובה 171663 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה, איזה יופי, ומסתבר שזה קרה בערך בתקופה שהגעתי לאייל, איזה חוסר עירנות מצידי למתרחש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אל דאגה, אבוא בפעם הבאה! עם אותם הבורקס! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אותם הבורקס? איפה את מחזיקה אותם באופן נורמלי, במוזיאון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בפריזר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכדים עדיין לא, אבל אחות קטנה וחמודה דווקא יש (בת שבע שעות ורבע, נכון לרגע זה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מזל טוב | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מזל טוב והרבה בריאות ונחת! שלישית במספר, אם אינני טועה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן שלישית (פולניות אף פעם לא טועות). תודה למברכים :) נושא השם עדיין נדון בערכאות המתאימות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מזל טוב! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מזל טוב וסימן טוב! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מזל טוב והרבה נחת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצטרף, בטח שמצטרף: מזל טוב! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מזל טוב, הרבה כוח, הרבה נחת ותגליות חדשות יום יום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גרגמלה? פרטי נמקי והסבירי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסך הכל רציתי להזהיר את אלון ומשפחתו שלא יקראו לה בטעות גרגמלה, אצלנו זה כמעט קרה פעם בלהט הויכוח (טוב, לא באמת, אבל בני בכורי אשר אהבתי הציע את זה כשהסבתות התכתשו ביניהן במחלקת היולדות על מספר הצעות נבחרות מקטלוג "אלישבע, בת-שבע, ברונהילדה ופרציפלוכה". את הגמד הבכור ואותי ההתבדחות הקלה שלו דווקא די שיעשעה אבל את נציגות דור החלוצים ממש לא, וכך פרצה מלחה"ע III). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פרציפלוכה דווקא היתה מועמדת מובילה לאור מראה פניה של הרכה הילודה, ונשקלו גם שפכטל ג'וניורית, מסעודה, יקטרינה ו(הנסיון שלנו לקפוץ על הגל של שמות גמישי-ג'נדר) - יחזקאל. גרגמלה לא היה עובר אבל חבל שלא ראיתי את ברונהילדה אתמול. בסוף, בכל אופן, בחרנו: נועה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. זה מזכיר לי איך לפני הולדת בכורי, חיפשתי ושקלתי שבועות רבים, עד שבדרך לא דרך, עלה במחשבתי שם ייחודי ומיוחד שמתאר רק אותו. מי פילל שזה יהיה השם השני בשכיחותו באותה שנתון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שם ייחודי ומיוחד מתאר רק את האמא1, לא את הילד. __ 1 לכל היותר גם את האבא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מזל טוב גם ממני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשבתנו נולדה רשמנו אותה בביה"ח בשם נועה. כשהעירו לנו שבתורה כתוב נעה רצינו לשנות את השם, עוד בביה"ח, אבל הסתבר שזה כבר נרשם במשרד הפנים וצריך לעבור תהליך רשמי של שינוי שם לתינוקת בת היום. לא התעצלנו ושינינו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התורה כתובה, דומני, בכתיב מאוד חסר. לטעמי, כדאי לכתוב "נעה" כשכותבים מנוקד, ו"נועה" כשכותבים ללא ניקוד (למשל, בבית החולים ובמשרד הפנים), כמו מילים שאינם שמות. זה מתייחס, כמובן, רק למקרה הכללי ולעלמה עמית הצעירה, ואין כאן משום ביקורת על האיות המושלם שבחרתם לבתכם! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאתה צעיר וכו'. בכל מקרה זה יצא טוב כי המשכנו ונתנו גם לשני הבאים שמות די עבריים, בני שלוש אותיות, המתחילים ב-נ'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ד"ש חם לנגב ולנחם1 לנהר, לנצר ולנשר כי כל העולם הוא גשר צר מאוד הוא, עד מאוד גם נגל, נפר ונלה יודעים זאת ורק נ' בהתחלה ושלוש אותיות עבריות יעשו חסד לזיוון המהולל של אלה הבריות. 1 בחולם חסר אך במלעיל, הלך החרוז. ____________ ברקת, אמא לנעם ולנדב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חמוד. ________________ אצלינו זה נעה, נדב, ניב. לפני הרבה שנים מישהו הביא לנו חפיסות שוקולד עם קומיקס "נעה ונדב תופסים גנב". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מוכרחים להודות שעוד לא ממש בחרנו איות (Noa הספיק בשלב זה), וההתלבטות היחידה היתה אם להוסיף מין ' קטן כדי להקל על הפראים המקומיים לבטא נכונה. בסוף ויתרנו גם על זה. תודה, שוב, לכל המברכים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למען הסר ספק, אציין שהאקדמיה קובעת ששמות פרטיים יש לכתוב תמיד בכתיב חסר. יעקב, אהרן, הלה ונעה נאים גם בעיניי. לעומת זאת, לאֶתִי ואִתַּי יש בעייה קשה אתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הממ. לא חשבתי על יעקב ואהרן, שכמובן לא יעלה על הדעת לכתבם בו"ו, שלא לדבר על משה, שלמה ונעמי. אבל אני מניח שהסיבה כאן היא מסורת והרגל; האם אין מקום להבדיל בינם לבין שמות מודרניים כמו הילה? שלא לדבר על תום? ואם כן, האם אין מקום להחשיב את נועה ואיתי לשמות מודרניים, למרות מקורם התנ"כי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אהרון באמת "לא יעלה על הדעת"?! גוגל מראה שאהרון הרבה יותר נצוץ מאהרן. ובצדק. ככה זה מופיע בתנ"ך בכתיב מלא ("ותיקח מרים הנביאה אחות אהרון" http://www.mechon-mamre.org/i/t/k/k0215.htm) להבדיל למשל ממשה ("ויסע משה את-ישראל מים-סוף" באותו פרק ממש) או שלמה ("וייקץ שלמה, והנה חלום" http://www.mechon-mamre.org/i/t/k/k09a03.htm) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני הולך לעמוד בפינה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יכול לחזור, רוב "אהרן" שבתורה בכתיב חסר (ובכל זאת אני ממלא אותו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני כותב "אהרון" עם ו"ו, אבל "נעמי" בכתיב חסר (למרות שהיא דווקא העידה "אני מלאה"). איתך במאבקך הצודק למילוי השמות המודרניים! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מזל טוב! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(אם כי מרבית חברי מעשנים את כל המגוון הקיים ככה שאני יודע את התשובה מראש) אני עדיין לא יכול לתפוס כיצד סיגריה היא פרס למעשן- כל השיעולים, המחנק, התלות, והטינופת שהגוף מפריש עקב הסיגריות לא יוצרים אצל המעשנים אנטיגוניזם טבעי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. ככל הנראה, הוא לא מספיק חזק. בגלל זה קוראים לזה התמכרות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתם מפרסמים אותם הרבה פחות טוב מאשר הקונים של עין הדג, זה בטוח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההכרזות בדרך כלל מופיעות בדיון 1013 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וכן חשוב לציין שבניגוד לקונים של עין הדג, שמאורגנים באופן רשמי ע''י האתר, מפגשי איילים הינם התארגנויות פיראטיות של גורמים חתרניים המנסים לערער את תזת האין-קהילה שלי. זה שחברי מערכת מסוימים שלא ננקוב בשמותיהם בוחרים להגיע למפגשים הללו, ולפעמים אפילו פעמיים רצוף, רק הופכת את העניין לחמור יותר. ראשים יתגלגלו, אני אומר לכם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש שמועה שבמפגש האמור נכח איש בלי מצח (או שזה משהו שקשור לאיכות השמיעה שלי?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מגיל 17 חצי קופסת נובלס ביום. בצבא קופסא ליום (עברתי למרלבורו בקבע על מנת לחגוג את סכומי העתק שהמטיר עלי משרד הביטחון). כך בערך לאורך עשור עם נסיון להפסקה לפני מספר שנים שהצליח לחודשיים אך נכשל לאור סביבת העבודה (דמייני נא חדר חקירות נטול עשן סיגריות - מי הפראייר שיודה?) לפני כשנה וחצי לאחר טיפוס לא קשה במיוחד לפסגה של טקציהו-דקה וירידה מרסקת ברכיים לכיוון החניון, נשלחה היד באופן אוטומטי לתא הכפפות על מנת לחגוג את הכיבוש האחרון. לפני שהדלקתי אותה, הוצאתי את הסגריה מהפה הסתכלתי עליה מספר שניות והחזרתי אותה לקופסא. מאז לא נגעתי בסיגריה, לא מפריע לי שמעשנים לידי אבל כל העניין נראה לי מטופש. סיפור שהיה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לזה אני קורא ''נמאס באמת''. ואז זה מאוד פשוט להפסיק. כמובן שנוסחא לזה אין לי. אבל אם הייתה לי, מייד הייתי מפרסם אותה כאן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(ולא פעם אחת). אני עישנתי בערך מגיל 19 (במהלך השרות הצבאי), ועד גיל +35, לרוב קופסא ליום, אבל בתקופת השיא (או השפל, שאלה של השקפה) הגעתי לשלוש קופסאות ביום (נלסון, בלי פילטר עד שהפסיקו ליצר אותן). את ההפסקה הראשונה עשיתי כאשר נסעתי באוטובוס(1), בתקופה בה המנהג לעשן במקומות ציבוריים, כולל כלי רכב, היה נפוץ ומקובל, וכאשר ביקשתי להצית סיגריה, מישהי פלטה משהו בסגנון "אוי, לא". מתוך התחשבות באותה נערה, ויתרתי על העישון למשך כל אותה נסיעה (כשלוש שעות). נדהם מהעובדה שלא נכנסתי לקריז, החלטתי שאני יכול לוותר על הסיגריות. זה החזיק מעמד כחצי שנה, או קצת יותר, עד שרות המילואים הקרוב. מאז, כמו מרק טווין, הפסקתי לעשן פעמים רבות. הפעם האחרונה היתה לפני כעשר שנים. מאז אני מגדיר את עצמי כ"לא מעשן", אם כי בנסיבות מסוימות אני מעשן. כך במילואים ובנסיעות לחו"ל (ואז אני מעשן "מן המנין, כלומר כ 1÷¼ קופסאות ביום), ואם בארועים חברתיים מזדמנים (אז אני מעשן סיגריה בודדת עד שתיים, בסה"כ לא מצטבר לכדי קופסא בשנה). בכל מקרה, אינני רודף את המעשנים, בד"כ לא מפריע לי שמעשנים לידי(2), אבל אני בהחלט מבין את אלו שזה מפריע להם. ___ (1) למעשה זאת היתה "טיולית" - משאית להובלת נוסעים, אבל לא חשוב. (2) גם בתקופת העישון הכבד ביותר שלי, הפריע לי לשהות בחדר סגור, דחוס בעשן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אניי רוצה לשלב את שתי התשובות השניה והאחרונה, אני לא מעשן , זה די מגעיל אותי למעט אם זה משהו אחר וגם אז רק כאשר זה נקי ולא כמו שרוב המעשנים בארץ עושים , ערבוב סיגריה אם חומרים אחרים. וגם זה מעט מאוד לאחרונה (פעם אחרונה לפני שנה + אני חושב) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל האמת שאני לא מבין למה זה כל-כך היסטרי. רוב החברים הטובים שלי מעשנים (סיגריות) וזה לא מפריע לי לשבת מולם כשהם עושיפ את זה. מקסימום, פותחים חלון אם צריך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי דרכי הפעולה של מי שבחרו באפשרות הראשונה (אולי גם השנייה?) כשאחד מבני דודנו, המעשנים היקרים, מתחיל להפיח עשן בפרצופנו. האם אנחנו מתים מביישנות כמו קיפודים, בורחים כמו שפנים, נובחים כמו כלבים או, נו, מה שבת היענה עושה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובתך הזכירה לי שדוד שלי הפסיק לעשן מאוד בקלות- התגלו אצלו בעיות בלב הקשורות בעישון ומאז הוא הפסיק לחלוטין, וגם שיפר את איכות החיים ללא הסיגריות (התעמלות קלה וכאלה...) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשהיתי בן 3 אבי מספר שהלכנו ברחוב ושאלתי אותו מה זה הרח המוזר הזה והוא אמר לי שזה אחד שמעשן מיקטרת אמרתי לו שכשאגדל גם אני יעשן את זה. כשגדלתי והיתי באוניברסיטה פיתאום זה היקה בי הרח המטקתק המדהים הזה ניגשתי לאותו פרופסור וביקשתי לנסות ומאז אני מעשן מיקטרת לא כל יום וליפעמים לא כל שבוע בתקופה של השרות בצבא בשנתיים האחרונות ששם היה לי ממש רע עישנתי 4 5 מיקטרות ליום. אני תמיד שמח לקבל מיקטרות לאוסף שלי אם יש למשהוא מיקטרות ששוכבות כאבן שאיין לה הופכים אשמח להחיות אותן ואפילו לשלם ב1997 שמעתי את NGHITE CUP של טוב אתם יכולים לנחש 3 נישחושים נכון JTULL ושם היה שיר ASMALL CIGARE CAN CHANGE השיר לא נכנס לזקן מידי לרוק אנדרול ביגלל שחברות התקליטים פחדו שזה יביא אנשים לעישון סיגרים ואז אמרתי ואו שיר כזה חמוד אולי אנסה סיגרים ומאז מידי פעם אני מעשן סיגרים יש לי יונידור קטן בחדר ואני מאד נההנה מלעשן סיגרים הדבר היחידי המעצבן בסיגרים זה הטעם שמלווה אותך ב24 שעות שאחרי בפה טעם ישר מין הגהינום ולא משנה כמה יקר וטוב ההיה הסיגר שתעשן כל שנה ביום ההולדת שלי אני קונה סיגר ב100 ומשהוא שח ליחידה ליכבוד היום הולדת וזאת מין מסורת אבל מיקטרות זאת האהבה האמיתית לצערי לא יצא לילאסוף עדיין כל כך הרבה כמו שהיתי רוצה אחרי כל הדיבורים האלה אני הולך להגביר את דביוסי שברקע ולעשן מיקטרת טובה וגדולה אולי גם מחר במיפגש האיילים אדליק אחת אבל אני חושב שבביית של הוישנאים אסור לעשן אגב רח של סיגריות אני ממש מונא |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי מתאימות שתי תשובות (שלוש, אם סופרים גם את האחרונה). הייתי מעשן כבד, אבל הפסקתי, אם כי אני מעשן לעיתים נדירות (הרבה פחות מסיגריה ביום, בממוצע). ואיך אפשר בלי פנינה נוספת מעזבונו של קרובי רחוקי שמואל קלמן, שאמר כי אין דבר קל מלהפסיק לעשן. והא ראיה: הוא עצמו עשה זאת כבר פעמים רבות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כישלון חרוץ התשובה ה"הומוריסטית". בת דודה של אשתי, לו היתה שולטת בעברית וגולשת באתרים עבריים(1), היתה בוחרת באופציה הזאת, שכן היא מעשנת דגי סלמון. __ (1) באופן מפתיע, אותה בת דודה אכן קיימת. היא שולטת בנורווגית, אנגלית, גרמנית וצרפתית, ומקשקשת כמה מילים בעברית. בהכירי את הנפש הפועלת, סביר להניח שאם היה מתקיים התנאי של שליטה בעברית, הוא היה גורר אחריו את הגלישה באייל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מעשן פאסיבי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני מעשנת פאסיבית שחיפשה את האופציה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי מעשן פסיבי, אך הפסקתי (אבא מספר ששפכתי מים לתוך המקטרת שלו). באמת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר חודשיים, אחרי שעישנתי קצת יותר מקופסא ביום, וזה מומלץ ביותר. לפני שנתיים הפסקתי לשמונה חודשים, אבל חזרתי לעשן לאחר שפגשתי את מי שהפכה להיות אישתי (המעשנת). כעת כשאני חי עם אדם מעשן זה הרבה יותר קשה (במיוחד משום שמפריע לי שהיא מעשנת). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניחה שהנתונים לא יפתיעו אף אחד. הנתונים לקוחים כולם מתוך Harison's Principles of Internal Medicine, שהוא "התנ"ך" של הרופאים הפנימיים. זהו מדגם בלבד. (1) עישון סיגריות הוא גורם מרכזי למחלת לב כלילית. בארה"ב כ- 20% ממקרי המוות הנגרמים ממחלת לב כלילית מיוחסים לעישון. עישון הוא גורם סיכון בפני עצמו, ובנוסף כאשר הוא מופיע עם גורם סיכון נוסף (כמו יתר לחץ דם או מחלה טרשתית) ההשפעה של שני הגורמים יחד עולה על סכום ההשפעות שלהם (דהיינו, השפעה סינרגיסטית, למשל: שני גורמים סיכון יעלו את הסיכון למחלת לב כלילית פי ארבע, שלושה גורמי סיכון יעלו את הסיכון למחלת לב כלילית פי שמונה). הקשר בין עישון לבין התפתחותה של מחלת לב כלילית הוא קשר תלוי כמות (יותר עישון => יותר סיכוי). תמותה של גברים מעשנים ממחלת לב כלילית היא ב- 60%-70% גבוהה יותר מתמותה של גברים לא מעשנים ממחלת לב כלילית. נשים מעשנות שנוטלות גלולות למניעת הריון מעלות את הסיכון שלהם למחלת לב כלילית פי עשר לעומת נשים לא מעשנות. עישון גם מוריד את היעילות של חלק מהתרופות המשמשות לטיפול במחלת לב כלילית, כמו פרופרנולול. (2) עישון הוא גורם חשוב למחלות כלי דם מוחיות (אירועים מוחיים). ההערכה היא שעישון אחראי ל- 18% ממקרי המוות בעקבות אירוע מוחי בארה"ב. הקשר בין עישון לאירועים מוחיים הוא תלוי כמות, והפסקת עישון מורידה את הסיכון. (3) עישון אינו גורם סיכון להופעת יתר לחץ דם, אבל חולים שיש להם יתר לחץ דם והם מעשנים הם בסיכון יתר ללקות ביתר לחץ דם ממאיר, והם בעלי שיעורי תמותה גבוהים יותר של תמותה בעקבות יתר לחץ דם כזה. (4) עישון הוא גורם הסיכון המשמעותי ביותר לתמותה מסרטן בארצות הברית - הוא אחראי ל- 30% ממקרי המוות מסרטן. קיים קשר מתועד של סיבה-תוצאה בין עישון לבין תחלואה בסרטן ריאות. 85% ממקרי התמותה מסרטן ריאות מיוחסים לעישון סיגריות. הסיכון ללקות בסרטן ריאות קשור למידת החשיפה לעישון. למשל, גברים המעשנים חפיסת סיגריות אחת ליום מעלים את הסיכון שלהם ללקות בסרטן ריאות פי עשר לעומת גברים לא מעשנים. גברים המעשנים שתי חפישות סיגריות ליום מעלים את הסיכון שלהם ללקות בסרטן ריאות פי 25. סרטן ריאות הוא כיום הסיבה המובילה לתמותה מסרטן בארצות הברית. (5) עישון הוא גם גורם לסוגי סרטן נוספים, כמו סרטן החיך, סרטן הפה, סרטן הושת, סרטן שלפוחית השתן. עישון מעלה את הסיכון ללקות בסרטן כליה, סרטן הלבלב, ונמצא גם קשר סטטיסטי בין עישון לבין סרטן הקיבה, סרטן צואר הרחם ולאוקמיה מיאלוציטית. (6) סרטן הוא גורם מרכזי למחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD). 82% ממקרי התמותה מ- COPD בארצות הברית מיוחסים לעישון. שוב קיים יחס ישר בין כמות העישון לבין מידת הסיכון. הסיכון למוות מ- COPD בקרב גברים מעשנים עולה פי 4 עד פי 25 בהשוואה ללא מעשנים, תלוי במידת החשיפה. מעשנים מציגים תמונה גרועה יותר בבדיקות תפקודי ריאה. (7) בקרב מעשנים שכיחה יותר תחלואה בזיהומי דרכי האוויר ותמותה מדלקות ריאות ומשפעת. גם דלקת של הקיבה ושל החיך שכיחות יותר בקרב מעשנים. (8) עישון מוריד את הסיכון לכניסה להריון, ובמקרה של הריון - עשוי לפגוע בעובר. תינוקות לאימהות מעשנות שוקלים בממוצע 170 גרם פחות מתינוקות לאימהות לא מעשנות. ההשערה היא שהדבר נובע מאספקת דם גרועה יותר לעובר של אימהות מעשנות. הסיכוי להפלה ספונטנית גבוהה יותר אצל אימהות מעשנות. עישון בהריון עשוי לפגוע בטווח הרחוק בהתפתחות הפיזית והקוגניטיבית של הילד. (9) כיבים של התריסריון ושל הקיבה שכיחים יותר בקרב מעשנים. גם תמותה עקב כיבים אלה שכיחה יותר במעשנים בהשוואה ללא מעשנים. עישון פוגע בהחלמה של כיבים קיימים ומעלה את הסיכון לחזרה של כיב לאחר החלמתו. מדובר בקשר סיבתי שמנגנוני ידועים. (10) עישון פאסיבי נמצא במחקרים כמעלה סיכון לסרטן ריאות, מחלת לב כלילית, ואצל ילדים להורים מעשנים: זיהומים בדרכי הנשימה, נוזלים באוזן התיכונה, מחלות נשימה כרוניות. (11) קיימות תרופות שפעילותן מופרעת כאשר הן ניטלות בשילוב עם עישון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתה פעם מודעה שאמרה כי הוא גם גורם לחוסר אונות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שמדובר רק בסוגים מסויימים של סיגריות. לא כולן. אני יודע של Magenta היה את העניין הזה. חברה שלי בישרה לי את הבשורה אחרי תקופה מסויימת שעישנתי את הסיגריות האלו. מיותר לציין שמייד החלפתי סוג. (אני מקווה שזה לא נזק מהסוג שנשאר אחרי שמפסיקים...) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על הסקירה המקיפה. למען האיזון הקדוש, אפשר אולי לציין גם שיש אינדיקציות להשפעה חיובית של העישון (ליתר דיוק, של ניקוטין) בעינייני מניעת אלצהיימר. אני באופן אישי מוכן להוריד קצת את הסיכוי שלי להכנס להריון אם יחד איתו יורד גם הסיכוי לסניליות מהסוג שדובי מתגאה בה. למרבה הצער שאר הסעיפים שמנית מטים את הכף בכיוון השני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההשפעה החיובית של עישון על אלצהיימר (זאת אומרת על דחיית התפתחות המחלה) שנוייה במחלוקת. אבל כדי לעודד, הנה מאמר אחד שמנסה להסביר את המנגנון: והנה אפילו רעיון להשתמש בניקוטין כטיפול לדמנטיה: ולעומת זאת מאמר שאומר בדיוק את ההפך: אם ניקח בחשבון גם את ההשפעה השלילית של עישון על מחלות מוחיות אחרות, לא הייתי ממליצה להשתמש בעישון כדרך למנוע אלצהיימר. ובכלל, אולי יש פחות אלצהיימר כי החולים פשוט לא מגיעים לגילאים מבוגרים כל כך כמו אלה הלא מעשנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסעיף 8, אני מניחה שהתכוונת לסיכוי ולא לסיכון :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה סיכון שקיים בהקלדה בקצב של טלי. (לי ולטלי יש בערך את אותו מספר שגיאות הקלדה ליחידת זמן, מה שאומר שיש לי הרבה יותר שגיאות ליחידת טקסט) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם יש מישהו שיכול להסביר לי, ללא התנשאות ומשוא פנים, מדוע אנשים מעשנים? מכל התגובות הרבות שזכיתי לקבל מצורכי ניקוטין, אף אחד מהם לא הצליחה להתגבר על האי רציונליות החריפה העומדת מאחורי העישון. הרי לכל ברורות ומובנות הסכונות הטמונות בעישון. רובם סולדים מריחות הלוואי הנדפים, מהרגשת הגועל הכללית, מההתמכרות, מאורח החיים המשועבד לסיגריות, שלא לדבר על הנטל הכלכלי הנלווה. מדוע, אם כך, בוחר בר-דעת להתחיל לעשן? מהי הכדאיות כאן? "זה פשוט כיף, וזהו" היא התשובה הנפוצה ביותר לרב. מקרב אנשים צעירים, שזה עתה התחילו לעשן, התשובה נחרצת ובטוחה, אולם אני מניח שבחשיבה כנה, שבדיעבד, רוב מוחלט של המעשנים מתחרט על העישון, והיה מעדיף חיים נקיים. מדוע אפוא בוחר אדם להתחיל לעשן? בהיעדר תשובה רציונלית, אני סבור שהסבר היחידי היא הדימוי שקיבלה הסיגריה בשנות ארוכות של מסרים חברתיים שהעישון היא נחלת המצליחים והיפים. למרות שרובם לא יודו בזה, רוב המעשנים נפלו קורבן לתעשייה צינית שמחדירה את המסרים שלה באמצעות סוכני תרבות. הסיבה היחידה שהם בוחרים לעשן היא הביטחון העצמי שמעניקה הסיגריה, כמו תחושת הזהות העצמית היחודית והזוהרת. אני מתנצל אם משאלה זאת, האווילית במקצת, נדף ריח התנשאות קל, אך מיליוני קורבנות שגבתה תעשיית הסיגריות הם נתון משמעותי ומאוד חשוב לי להבין על שם מה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חלק מתחילים לעשן כי "כולם". זה נכון לגמרי בקבוצות מסוימות של בני נוער, שבהן עישון נתפס כ"cool" או כדרך למרוד בדור המבוגרים וכדומה. קראתי פעם מחקר (לצערי לא מצאתי אותו כעת) שמספר על שיעורי עישון גבוהים בקרב אחיות בבית חולים. המחבר הסביר את התופעה בכך שעישון נותן לגיטימציה לקחת "הפסקת עישון" שהיא דבר שדרוש לא פעם לעובד במקום עבודה מלחיץ. אין היום לגיטימציה ל"אני יוצא לחמש דקות כדי לשבת בשקט ולבהות סביב", אבל כן ל"אני יוצא לעשן סיגריה". ייתכן שהיתרון שמאפשר העישון - לקחת פסק זמן מפעילות באופן שיש לו לגיטימיות חברתית - הוא גורם ממריץ להתחלת עישון. כמובן, אחרי שמתחילים, ההפסקה כבר קשה מאוד בגלל התמכרות פסיכולוגית ופיזית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגלל זה ברוב מקומות העבודה שעבדתי בהם התעקשתי גם-כן לקבל הפסקת אין-סיגריה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני דווקא נתתי לאנשים לצאת להפסקת אין סיגריה, כאשר אני מציין זאת למען יראו ויראו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתור לא-מעשנת-באופן-חד-משמעי, דווקא אין לי שום בעיה להצהיר על הפסקת שירותים, או הפסקת תנו-לי-לנקות-את-הראש-או-שאני-אמות. בשנת שירות ניסיתי להכניס "זמן תפוח", אבל זה לא ממש תפס.1 1מה שהיה גורם דוחף נוסף לחידוש הרומן שלי עם הצמר והמסגרות. ז'תומרת, זה יפה מאד שהם צריכים הפסקת ניקוטין, אבל אני חייבת למצוא את כדור הצמר החדש, או להתרכז בעיניים שנפלו לי וכאלה.2 2 או שפשוט הייתי קמה בפתאומיות ומכריזה שאני הולכת לישון ודי. ________ העלמה עפרונית,ופרץ נוסטלגיה לא מוסבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין, כך התחלתי לשתות קפה. הרגשתי שאני צריך לקום ולהסתובב קצת, ותהליך הכנת הקפה נתן לי תירוץ לגיטימי. זה התחיל מ ''אני צריך קצת להסתובב, אקום ואכין קפה'' והדרדר ל '' אני צריך קפה''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו תשליכי את מסקנות המחקר הזה על צה''ל. מעניין מה היה מעלה מחקר כזה על חיילים בקרבי... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני התחלתי מאוחר יחסית, בגיל 25. זו היתה תקופה של בילויים ומועדונים, וכולם גלגלו טבק בתפזורת, והתחלתי גם כן (למרות שבמעומעם זכור לי שבנעוריי הייתי מתלוננת על ריח העשן של אנשים אחרים). אכן, זה היה בטיפשות ובלי מחשבה על הנזק. אחרי כמה חודשים כבר עישנתי 15 סיגריות ביום, בלי פילטר (למען הדיוק, פילטר מנייר מגולגל, שלא מסנן כלום). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא היה שום דבר רציונלי בהתחלה שלי. אבל ההמשך הוא עניין פרקטי, וההתדרדרות קלה ומהירה. אני חושד שחלק מכל העניין קשור גם בעישון פאסיבי, אבל אני לא יודע בודאות. לפני הצבא שנאתי עישון ושנאתי שמעשנים לידי. סמוך לנקודה שבה התחלתי לעשן כבר קינן בי רצון לנסות את זה. בכל מקרה זה היה קו ראשון בצבא. שמונה שמונה. זו הייתה תקופה שבה מרבית הפלוגה כבר הייתה מרותקת, ואלו שלא עדיין לא יצאו כ"כ טוב הבייתה. עד כדי כך גרוע היה הסד"ק. אני הייתי מבין אותם יחידי סגולה שעדיין לא זכו להתפס ישנים בשמירה. חלק מהצלחה זו קשור לקנקן צבאי שלם של קפה שחור חזק1. עד היום אני מסוקרן לדעת כמה נזק גורמת שתיית קנקן כזה לעומת סיגרייה. בכל מקרה התחלתי לגלות משמירה לשמירה שהגוף יכול להתרגל לכמות כזו של קפה שחור, או שלחליפין מספיק עייפות יכולה לעשות את העבודה (עוד תהייה חסרת תשובה). באותו יום גורלי, כשעליתי לעמדה, גיליתי שאני מחליף את אחד מהמעשנים הכבדים בפלוגה. ביקשתי ממנו סיגרייה ואז חזרתי בי. הוא חייך והשאיר לי סיגרייה אחת, למקרה ש... משם ההתדרדרות קצרה וקלה. אולי יעזור לך להבין מה זה סיגריה לחייל בעמדה אם תדע שבאותה תקופה אף אחד ממי שעלו למשפט על שבירת שמירה לא יצאו זכאים, בייחוד אלו שהועלו למשפט נגד המג"ד, שהיה לו מנהג מגונה להכניס אותם למעצר במקום לריתוק2. היחיד בכל אותה תקופה, מתוך מספר דו-ספרתי לא מבוטל של משפטים, שיצא זכאי היה חייל שעלה למשפט מול המג"ד, ואמר לו בצורה פשוטה: "תראה, פשוט נרדמתי בעמידה. החור הזה במכנסיים שלי זה מהסיגרייה שהחזקתי ביד". כלומר אפילו המג"ד שלא ריחם על איש, הבין שחייל שנרדם עם סיגרייה ביד, כנראה הגיע לקצה גבול היכולת שלו. לחידוד ההשוואה חייל אחר בפלוגה נפל מהעמדה שבה הוא שמר, נפילה של שניים וחצי מטרים, מתוך עייפות, ונענש על כך בריתוק גם כן (אם כי קצר יותר...). פרט אחד קטן אחרון ששמתי לב אליו בתקופה ההיא, שיש קשר מסויים בין קצב הנשימה וחוסר עיסוק לבין הירדמות. הסיגרייה עוזרת מאוד בעניין הזה כיון שהיא מחייבת נשימות עמוקות והיא משמשת כעיסוק מסויים. 1 לא בדיוק קנקן שלם. בפועל הייתי שותה רק חצי או שני שליש. 2 מה שהיה מגדיל את הנטל על שאר הפלוגה במקום להפחית אותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר שמונה שעות רצופות של שמירה??? והאם אני יכול להסיק מהתיאור שלך שהיה איסור ישיבה בשמירה???? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן שמונה שעות שמירה (משמרת הלילה הייתה עשר עד שש). היה מותר לשבת בכל עשר דקות אחרונות של שעה. זה גם היה הזמן שבו מותר לעשן. כלומר אסור היה לעשן ברוב זמן השמירה, וגם מי שהיה נתפס מעשן לא בזמן המוקצב, היה מוענש. בשלב יותר מאוחר בקו זנחו המפקדים איסור זה ואפשרו לנו לעשן לאורך כל השמירה. הם כנראה הבינו שעישון לאורך כל השמירה => פחות חיילים ישנים בעמדות. האם אני יכול להסיק מתמיהתך שהשמונה/שמונה יצא מהתו"ל ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין אולי תוכל להאשים את הצבא שהוא גרם לך לעשן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אי פעם תביעה אחת כזו תצליח, מדינת ישראל תתמוטט כלכלית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא סביר, אני (ועוד רבים אחרים) הצלחתי להעביר את השרות הצבאי בלי אף סיגריה, וזה כלל שמירות של 8 ואפילו 12 שעות רצופות. דרך אגב, השמירות האיומות האלו היו אחת הסיבות המרכזיות לכך שיצאתי לקורס קצינים. מצד שני, איך שהשתחררתי הלכתי לעבוד באבטחה. לך תבין... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השמירות שברו אותך עד כדי שיצאת לקורס קצינים !?!?!? אוי לזוועה !!! תנחומי, ידידי, תנחומי... אתם רואים עכשיו למה חשוב לעשן בצבא...? זה שומר אותך שפוי ! תתעלמו ממני בבקשה. סתם פצע ישן1 משירותי הקרבי שעדיין לא הגליד. 1 קצינים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא רק השמירות עצמן - גם הידיעה שככה זה יהיה פעם בשנה, חודש שלם, עד גיל 45. יש לי החודש מילואים, שוב בכלא מגידו, כנראה 14 יום. בניגוד לחיילים שיעשו 4 שעות ביום ו4 שעות בלילה על מגדלי השמירה, אני אגרד את ביציי ואנסה לנצל את החופש מהעבודה כדי להתחיל לכתוב את התזה שלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, מוסד הקצונה במלוא הדרו... ושוב אני נאלץ לבקש התעלמות. העניין כאן הוא כמעט בגדר תסמונת פוסט-טראומטית עבורי. פשוט אינני מסוגל לשתוק בכל מה שקשור לקצינים. בייחוד עכשיו כשאתה אינך יכול לעשות לי דבר (למרות שזה לא תמיד עצר אותי גם כשיכולתם). ולמען לא יטעו ילדי ישראל היושבים בבית וצופים בנו וילכו שולל, אני מחוייב לציין למען הפרוטוקול שאין בהכרח קשר בין תפקידו הרשמי של מילואימניק במילואים לבין מידת הזמן הפנוי שהוא ימצא לעצמו. מידת הזמן הפנוי תלויה מעל הכל ובאופן כמעט מוחלט במידת נכונותו של ה*מילואימניק* לא לעשות דבר בזמן שכולם סביבו עושים. ולראייה - בסוף המילואים הקודמים נהגתי אני ברכבו של המ"פ שלי חזרה מהמילואים, כשהוא ישן לצידי. והוא לא היה עייף בגלל שהוא בילה את לילותיו בכתיבת תזה. אני הייתי מתפלא אם הוא היה מספיק לכתוב עמוד אחד ממה שכתבתי אני במהלך אותו חודש. לי לעומת זאת היה הספק של כמעט חודש מלא של עבודה על הלאפטופ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם אפשר לתבוע את הצבא על המחלות בהם לקו הצוללים בקישון? לא סביר, ח.(1) (ועוד רבים אחרים) הצליחו להעביר את השרות בשייטת, כולל צלילות בקישון, בלי אף מחלה. ___ (1) מסיבות בטחון שדה וצנעת הפרט, נסתפק באות הראשונה של שמו, אבל יש אדם כזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נקודה יפה. אם כבר נכנסנו לזה, את קבוצת הצוללים בקישון ניתן היה להשוות לקבוצה דומה מבחינה סטטיסטית (למשל, יוצאי סיירת מטכ''ל) ורלאות אם יש להם נטייה לקבל סרטן באופן מובהק. את קבוצת יוצאי צה''ל תהיה לך בעיה להשוות. אין לך קבוצת ביקורת עם אותם מאפיינים. בכל מקרה, ועדת החקירה הרי קבעה שלעזאזל הסטטיסטיקה, נפצה אותם, זה הרי לא יוצא לחברי הוועדה מהכיס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לשאלתך: אי אפשר לתבוע את הצבא, אבל לא בגלל העדר קשר סיבתי. חוק הנכים (תגמולים ושיקום) קובע מנגנון חלופי ל*כל* נכי צה"ל, ולפיכך תביעות רגילות בנזיקין אינן אפשריות. ומכל מקום, העובדה ש - x אנשים חלו או לא חלו בעקבות אירוע מסויים אינה מעלה או מורידה לגבי שאלות כאלה. כדי לקבוע קשרים כאלה, אפידמיולוגים משתמשים בנוסחאות סטטיסטיות ובטכניקות נוספות כדי לקבוע קיום או העדר של קשרים כאלה, ואפילו סיבתיות אפידמיולוגית אינה זהה לסיבתיות משפטית. אשר לקישון, ספיציפית, בדיוק מהסיבה הזו ישבה ועדת חקירה ממלכתית ודנה בנושא. בעוד שהמסקנות היו שאין קשר סיבתי הכרחי בין רשלנותו של הצבא למחלות בהן לקו הצוללים, החליט הצבא, לפנים משורת הדין (לשיטתו) להכיר בהם כנכי צה"ל. דו"ח הוועדה די מעניין, לדעתי (אפילו קונטרוברסלי) ודי מומלץ לקרוא אותו, אם מישהו מתעניין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החוק הפוטר את המדינה באחריות מנזיקין לגבי אירועים שקרו בצבא הוא חוק הנזיקים האזרחיים (אחריות מדינה), התשי"ב - 1952,12. חוק הנכים (תגמולים ושיקום) אכן קובע מנגון חלופי לכלל נכי צה"ל אך הוא איננו מקור הפטור. 2 סעיפים 6 - 7ב' |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבלי משים, אולי עלית על חלק מהתשובה. אם יש משהו שיותר מפחיד או מקומם אותי מבפנים "מריחות הלוואי הנידפים, מהרגשת הגועל הכללית, מההתמכרות, מאורח החיים המשועבד לסיגריות" הרי זה מה שקראת "חיים נקיים". מין טוהר שנוצר מהתאמה של האני שלי לסביבה. נדמה לי שזה חלק שמאפיין הרבה מעשנים: הסירוב הפנימי להתאים עד הסוף את עצמנו לפונקציונליות ולתכליות "רצויות". אני לא מתכוון להרגשה או החלטה מודעת, אלא להתנהגות שבאה מאותו מקום שבאות אהבות נכזבות או התנהגות דחיינית. אני לא בטוח שמי ששואל "מה הכדאיות כאן" יכול להבין את ההרגשה. גם את היתרונות (המאוד נכונים) שטלי הציגה אפשר לראות בשינוי דגשים: העישון מאפשר לקחת פסק-זמן מפעילות באופן לגיטימי חברתית. ברמה אחרת, פסק-הזמן הוא סוג של הצהרה ש"אני לא בתוך העניין עד הסוף. אני שומר חלק מהעצמי בחוץ". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יכול לאמר לך שבתור מעשן קל (0-2 סיגריות ליום, בעיקר חברתי) לי נראה שהעישון שלי הוא מאוד רציונלי: אני נהנה מזה, אני לא מרגיש אף אחת מהתופעות שתוארו כאן (קשיי נשימה, ליחה וכו'), כנראה בגלל שאני מעשן מעט. גם כשאני רץ אני לא מרגיש שום בעיה מיוחדת, ומבחינתי לרוץ 5 ק"מ, לאכול ארוחה טובה, ואז לעשן סיגריה זה כיף שממש חבל לוותר עליו. היו תקופות שעישנתי יותר (טיולים, מילואים) שאחריהן הרגשתי קצת את התופעות האלה, ואז עשיתי הפסקה של שבועיים עד חודש, "להתנקות". לגבי הנזקים ארוכי הטווח - אני מאמין שבאיזשהו שלב אני אפסיק או יצמצם מאוד את העישון (מסיגריה ביום לסיגריה בשבוע או פחות), ונראה לי שאם אני באמת יעשה את זה, וייצא שעישנתי קל כ15 שנה מחיי, אז הסיכונים הם לא פנטסטיים. זה נכון שיותר בריא לא לעשן בכלל, אבל אנחנו שומרים על הבריאות בשביל לחיות - לא חיים בשביל להיות בריאים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשביל מה כן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בשביל לאכול ולשתות (כי מחר נמות), אלא מה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אהבתי את הקטע עם קלינטון ושמנמוניקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, טעם רע למופת, בעיות בכרונולוגיה, אבל אהבתי את הכיתוב על ה"כפתור האדום" הפקיסטני(?). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תוך עיון בשיריה של לאה גולדברג (לצורך תגובה אחרת), מצאתי את השיר בעל הכותרת " על הנזק שבעשון". כשרות לקוראים מוגש הבית האחרון: "בקר גשום. לא לקום. לילה עבר בשקט. לילה עבר. ועכשיו - איזה אביב מתענן! בקר כמו לילה. זה טוב. רק הדממה חונקת. איזה אביב כבד! אמרתי לך: לא לעשן." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והאם יוכלו האנשים החכמים שכאן ללמדני איך מכינים לבד טבק לנרגילה? חיפשתי ברשת, ולא מצאתי מתכונים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
knv vao akl f,uc ctu,hu, tbdkhu,?
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבן אדם (אחד? כל הפלוגה) הקליד בלי לשים לב שהוא במצב אנגלית. הוא אפילו לא מבין מה אתה שואל אותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Smokers are a financial burden? I don't think so. Actually, the taxes on tobacco products are the only thing that keeps public health from collapse. It not only pays for the damage caused by smoking, it also pays for most of the other stuff too.
The Economist had a similar article which was widely debated, but I did not have enough time for extensive gooling, so this will have to do. http://www.econlib.org/library/Features/feature5.htm... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם אני היחידי שמילא את האפציה ההומוריסטית אבל התיחס אליה ברצינות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דיון 1712 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסופקני - למרות הידענות והמקצועיות הבלתי מתפשרת של הכותב בלדד השוחי ממערכת נענע. אם יורשה לי מעל במה זו לפנות ישירות אל מר השוחי: אי אילו מחקרים חמקו מסקירתך היסודית. אציע כי תקליד בגוגל passive smoking ותלחץ על "יותר מזל משכל". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החלק בתשובה שלו שמנסה להסביר ''למה'' ממש צולע. כאחרון האקטיביסטים התיכוניסטים, הוא טוען שמגמת האנטי-עישון היא תעשייה של מיליארדים, צינית ושקרנית - ומתעלם מהעובדה שתעשיית העישון גדולה עוד יותר, רבת כוח וצינית לא פחות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ופרט לחלק בתשובה שלו שמנסה להסביר "למה"? מה ידוע לך על המטא מחקר עליו מדבר אותו שוחי, על מחקרים ומטא מחקרים אחרים בנושא? אני מתנצל מראש אם הטון בתגובה שלי נשמע קצת מתריס, זאת לא הכוונה1, אבל לא הצלחתי לנסח את התגובה בצורה נעימה יותר2. ____ 1 להיפך, אני פונה אליך כי אני מניח שאת מצויה בחומר. 2 זה לא את, זה אני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ידוע לי, וכיוון שהוא לא צירף לינקים למקורות שהוא מצטט, קצת מסובך לבדוק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתוך גלובס: יצרניות הרכב האמריקניות מתייחסות לעלויות הבריאות כאל איום משמעותי יותר משערי הריבית, מחירי הבנזין או אף הפופולריות המתחזקת של טויוטה על פני פורד ופונטיאק. ... מי יודע עד כמה נמוכים היו הסכומים האלו יכולים להיות אם כל עובד, שהבעיות הרפואיות שלו נובעות מעישון, עודף משקל, העדר פעילות גופנית או הימנעות מבדיקות תקופתיות, היה שומר על אורח חיים בריא? סביר להניח, לדעת גורמי בריאות הציבור, כי החיסכון עשוי להיות משמעותי, ואולי אף להגיע ל-20%. ... כמה חברות מנסות היום ללחוץ על נקודה זאת, תוך שהן עושות שימוש בכמה טקטיקות קיצוניות ביותר, כמו לדוגמה, הימנעות מהעסקת עובדים מעשנים. יוניון פסיפיק קורפ, לדוגמה, שואלת מועמדים לעבודה בשבע מדינות האם הם מעשנים; מועמדים מעשנים לא יתקבלו לעבודה. שעת נסיעה אחת מצפון מזרח לעיר המכוניות דטרויט, בעיירה הזעירה אוקמוס במישיגן, סירבה במשך זמן מה חברת ביטוח בריאות הנמצאת בבעלות מאמן לשעבר של קבוצת הפוטבול מישיגן סטייט לגייס מעשנים לעבודה. החל ב-1 בינואר, הלכה החברה צעד נוסף במדיניותה חסרת הרחם, כאשר פיטרה עשרות מעשנים שעדיין שרדו בכוח העבודה. ... מעשנים אינם נחשבים למעמד מוגן בעיני החוק במדינת מישיגן או ב-29 מדינות אחרות, שלא כמו שורה ארוכה של קבוצות היכולות לטעון כי הן מופלות מסיבות של גזע, מגדר, דת או העדפה מינית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשאל שנערך כאן איננו סקר. וא אינו עומד בתנאים הבסיסיים וההכרחיים על מנת שיקרא סקר ובודאי שאינו מייצג. המשאל הזה מוטה מיסודו. "תוצאות" התשובות שמוצגות בתחילתו מוצבות במקום זה באופן מכוון ומכשיל, על מנת ליצור מה שנקרא "רצייה חברתית", וכוונתו מגמתית. מי שקורא את השאלה ורואה כי רוב הציבור השיב כפי שמצויין ב"תשובות", מושפע מכך ואינו רוצה להיחשב חריג. יתרה מכך, אין שליטה של עורך המחקר על אוכלוסיית המחקר. המשיבים בחרו בכך מרצונם החופשי ולא נבחרו באופן מייצג כלשהו. נניח למשל שרוב האנשים שעונים למשאלים כאלו הם בעלי יחס מיוחד לאיכות חיים: ברור לכל כי ישיבו באופן המתנגד לעישון. קצר הזמן מללמד אתכם את כל התורה, אך אומר רק זאת: אל תדהדרו במילה "סקר" שנחשבת כתהליך מדעי וסטטיסטי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם זאת, קצר הזמן מללמד אותך דרך ארץ, מר אלמוני. (ובכל זאת: אם לא הבחנת בכך, אין אפשרות להשיב לסקר בין כה וכה כעת. כאשר הסקר היה פתוח לתשובות, לא ראית את חלוקת התשובות לפני שהצבעת). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"המשיבים בחרו בכך מרצונם החופשי ולא נבחרו באופן מייצג כלשהו." רגע, יש סוקרים שיכולים להכריח אנשים לענות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז גמרנו את קורסי החובה מבוא לסטטיסטיקה ושיטות מחקר ומייד רצנו לאייל להפגין כמה אנחנו חכמים יותר מהמטומטמים האלה במערכת? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |