בתשובה לדובי קננגיסר, 26/12/03 11:40
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני לא סובל אוכלי חזיר, בגלל שהם לא מראים טיפת התחשבות כלפי. כל פעם שמציעים לחייב כשרות במקום מסוים, קופצים מיד כל החילוניים כאילו שללו מהם את זכותם הטבעית להרחיק אנשים כמוני. אין להם זכות כזאת, ואת הזלילת החזיר שלהם הם מוזמנים להגביל לביתם הפרטי, ואולי למכונית שלהם. אין שום סיבה שאני לא אוכל ללכת לאכול במסעדה תאילנדית ראויה לשמה עם חברי הדתיים. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
זלילת חזיר אינה מטרד סביבתי כמו עשן סיגריות. אף אחד לא דוחף למערכת העיכול שלך נתזי שומן מהבייקון שלו. ועכשיו הדיון יתגלגל לשאלה האם יש פגיעה בידיעה/ראייה ודמותה של המדינה היהודית, אבל לשם תמשיכו כבר בלעדי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאני העלתי טיעון דומה לשלך באיזה דיון עתיק (משהו הזוי על ערום ברחוב ואנשים שנפגעים מאוד ממראה עיניים), שאלו אותי מהיכן נובעת הזילות הזו שלי לחוש הראיה (עשיתי שם הבדלה דומה לשלך בין הטרדה סביבתית של ממש לבין הטרדה חזותית). מדוע אין דין פוטון שפוגע בבשר חזיר ואז מגיע אל רשתית העין של פלוני וגורם לו למצוקה (הוא מטריד אותו) כדין מולקולה היוצאת מסיגריה בוערת ומגיעה על אפו של אלמוני1? ________ 1 אם הוא אחד מה-111 המפורסמים או לא, זה לא ממש משנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נסה לסתום את האף לשעתיים. אחר כך, נסה להביט הצידה או מטה מדי פעם. אני מקווה שתחוש בהבדל. כשתשוב הביתה, כבס גם את בגדיך כדי להפטר מריח העשן וחפוף את שערך הארוך (כנ"ל). לאחר 20 שנה, גש לרופא המשפחה שלך שיבשר לך על הנזקים הגופניים שנגרמו לך מעישון פאסיבי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש כתמים שאי אפשר להוריד. קל יותר לכבס בגד מאשר למחוק מראה זוועה שנטבע בזיכרון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נראה לי שמישהו מתכוון למשל לפזר גולגלות מרוצצות ברחוב (מה גם שאנשי זק''א מתמודדים עם מראות כאלו כבר היום). אני גם לא רואה את הנזק הנפשי מלמשל, לראות זוג חד מיני מתנשק ברחוב או אפילו עירום - מקסימום עלבון נקודתי או רגע מבוכה להורים שנאלצים להסביר לילדם את המראה. טרם הצליחו לשכנע אותי שיש ממש בהשוואה בין הפגיעות השונות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם, כל, החד-מיניות לא ממש קשורה. שנית, אתה מדבר על נזק פיזי ואני על נזק נפשי. מבלי לטעון שבחשיפה לעירום יש נזק נפשי כלשהו, אני מסבה את תשומת לבך לעובדה שנזק נפשי מחשיפה לסביבה מסוימת יכול להיות לא פחות קשה מזה הגופני. למשל, סיוטי לילה הם חמורים יותר משיער לא-חפוף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם מישהו מכריח את הלא מעשנים להכנס לפאב? לא יותר מכך שמכריחים את גילית להכנס לסניף של מעדני מיזרע. האם מישהו מונע מיזם כלשהו לפתוח פאב "אסור לעשן"? (חוץ מכוחותיו העלומים של השוק שדובי כל כך מעריך) אף אחד. להפך, בעוד שאף אחד לא מחייב את מסעדת הצייד בפתח תיקוה להגיש לצד חזיר בר בתנור גם מנה כשרה לגילית וחבריה שומרי הכשרות, החוק מחייב את בעלי באר הסיגרים שבמלון דן להקצות איזור ללא מעשנים (שמסרבים מסיבות מובנות להשתמש בו). המצב כיום הוא שבכל מקום שאליו דובי חייב להגיע כדי לקיים איזושהי "זכות טבעית" ובכל מקום שממומן מהכספי הציבור, אסור לעשן למעט בפינות עישון דחוקות. סולד סיגריות יכול לעבור במקום כזה בלי שידבק בו ריח ובלי שיריח סיגריות (אלא אם יש פורעי חוק וכאלו יש מעטים בלבד). אם כך מדוע אמירתו של דובי בעניין הפאבים היא ראויה יותר מאמירתו של האלמוני בעניין החילוניים או משאיפתה של גילית להיות מסוגלת לאכול בכל מסעדה? לכל היותר הוא יכול להתרעם על כך שאין מספיק סולדים מעישון כדי לאפשר קיום של פאב שיתאים לגחמותיו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שאמרת- יש את כוחות השוק בגללם אין פאב ללא מעשנים ויש את המחוקק שקובע למוסדות ומקומות ציבוריים עפ''י ערך הגנת הרוב הפסיבי (והגנת הילדים מהסכנות שיקרו להם, עד שיתחילו גם הם לעשן...) ובקשר למכירת חזיר- אאל''ט יש חוק שאוסר מכירת חזיר במרכזי ערים |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין חוק מדינה כזה. במרכזי ערים רבות יש מסעדות לא כשרות וחנויות לממכר מיני טומאה. רשות מקומית מסוימות מונעות אישור עסק מחנויות לממכר בשר חזיר בהתאם למדיניות שלהן וחוקי עזר עירוניים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אני, באופן פרטי, רוצה לפתוח פאב למעשנים בלבד (נו טוב, אני אסכים גם להכניס מעשנים פסיביים נחמדים), זה אסור לי עפ"י חוק? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למעשה מותר אבל אתה חייב להקצות שטח ללא מעשנים בהתאם לדרישות החוק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סעיף 11 בתוספת לסעיף 1 מציין את האיזורים האסורים לעישון מזנון ,בית קפה או מסעדה, לרבות כל בית אוכל אחר, שיש בהם עשרים מקומות ישיבה לפחות. החוק מתיר עישון בשטח רציף, מסומן ששטחו לא יעלה על מחצית מהשטח הפתוח לציבור. מדובר בכפיה מהסוג הגרוע ביותר ואם היה המחוקק מנסה לכפות העדפות אחרות כמו כשרות בצורה כזו אני בטוח שדובי וליברלים אחרים מסוגו היו מתרעמים. <דמגוגיה> אלא שציבור המעשנים כבר התרגל לכך שרומסים את זכויותיו בשם זכותם של הלא מעשנים להיות בכל מקום ולהמנע מריח סיגריות. </דמגוגיה> |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העניין היה צריך להיפתר באמת ע"י כוחות השוק. ההצדקה היחידה לחקיקה היא שמירה על זכויותיו של מיעוט קטן מאד1 שכוחו הכלכלי אינו מספיק, אבל אני באמת לא חושב שהנימוק הזה תקף. _______________ 1- אותו מיעוט שהתנגדותו לעישון היא כזאת שהיא משפיעה על בחירתו את מקומות הבילוי. חולי אסטמה, אנשים עם אלרגיה לעשן ואנשים עם מודעות בריאותית מפותחת מדי ("בריאותנים"?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתכוון לזכותו של האסטמתי לשתות בירה מחבית או לזכותו לשבת בפאב? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתכוון לזכותו של האסטמתי להנות מאותם שרותים ציבוריים כלליים: אוטובוסים, בתי קולנוע, פאבים וקניונים. כפי שאתה תומך (אתה תומך?) בחוק שמחייב לאפשר גישה לנכים לאותם מקומות, אתה יכול לתמוך גם באסטמתים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואנשים שרגישים לקרדית באבק? אולי נחייב בעלי-עסקים לאבק את המקום. ואנשים שרגישים לפרחים מסויימים? אולי נאסור לשים כאלה באגרטלים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההתנגדות הזאת אכן מקובלת עלי ולכן הסתייגתי ב תגובה 187552 אלא שרציתי להראות לדורון שהמצב אינו לגמרי זהה לעניין כשרות המסעדות, שם המיעוט (רוב?) שרוצה אוכל כשר גדול מספיק כדי לא להזדקק להגנת המחוקק. תוסיף לזה את נטיית השלטון להיטיב עם נתיניו ולמנוע מהם - גם מאלה שאינם מודעים - נזקי עישון פאסיבי ומעצמו את הנטל הכלכלי של טיפול באותם נזקים, ותגיע לאן שהגענו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גישה לנכים לא מנוגדת לגישה ללא נכים ואינה שוללת שום זכות או אפשרות פעולה של לא נכה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוללת, אם כי במידה קטנה יותר. למשל גישה לנכים באוטובוסים מעכבת את כל הנוסעים כי היא שוללת מהם את האפשרות להגיע מהר ככל האפשר למחוז חפצם. אבל הנקודה העיקרית היא זאת: מי קבע שהקריטריון היחיד הור שלילה או אי-שלילה של זכויות האחרים? אפשר לטעון ששלילת זכויות מסוימות מוצדקת כדי להגן על זכויות חשובות יותר. אלא מה? אני מגן כאן על עמדה שלא מקובלת עלי, וזה מתחיל להשמע אידיוטי אפילו באזני. למה שלא אפנה את הבמה לאלה שבאמת תומכים בחוק? ____________ שכ"ג - מפנה את הבמה אבל אולי יחזור להתווכח נגד החוק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואנשים בהריון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הלואי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על *א*נשים בהריון עוד לא שמעתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא איסור מוחלט על עישון (להבדיל מהקצאת מקומות ללא מעשנים) הוא יותר הגיוני, מאחר והוא בא להגן על זכויות העובדים במקומות האלה שלא להפגע מעישון פאסיבי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני אכן חושב שאין מקום (ואין טעם) לחקיקה שכזו לגבי מוסדות פרטיים. לא כן הדבר לגבי מקומות ציבוריים. אבל בוא נמשיך את ההשוואה קצת. צבא, למשל. הסכמנו שבמקומות שאין אדם יכול לנהל את חייו כראוי בלי להמצא בהם לעיתים (נגיד, משרד הפנים, או הצבא), מן הראוי שהעישון יהיה אסור למעט איזורים ספציפיים שיוגדרו כאיזור למעשנים. לפי אותו כלל, בכל מקום ציבורי שאין אדם יכול לנהל את חייו כראוי בלי לאכול בהם, ראוי שישמרו חוקי כשרות - *למעט איזורים ספציפיים שיוגדרו כאיזורים לאוכלי טרף*. הגיוני? מצויין. יפתח לאלתר חדר אוכל לא-כשר בכל בסיס בצה"ל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש הבדל אחד, אדם מעשן לא יוכל לתפקד ללא עישון ולכן הרשויות אומרות "תשמע, אתה מוגבל אבל בגלל שיש הרבה כמוך אנחנו מוכנים לתת לך איזו פינה מעופשת ורחוקה כדי שתוכל לממש את ההתמכרות שלך בלי להפריע לנו". בכל אופן אני לא נתקלתי בהתנגדות משמעותית לאכילת מזון לא כשר בחדרים/מתקנים/שטחים פתוחים בבסיס, בסדיר או במילואים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רוב האוכלוסייה אינה מעשנת, והפגיעה מאוד חריפה - יוגדר העולם כנקי מעישון לעומת אזורים קבועים למעשנים. רוב האוכלוסייה אינה שומרת כשר, והנזק מצפייה באוכל טרף אינו ענקי - תוגדר הארץ כאזור מותר לכל סוג מאכל, מלבד אזורים מיוחדים המוגדרים ככשרים. רוב האוכלוסייה אינה סובלת מאלרגיה לאבק, אך הנזק יכול להיות משמעותי - יוגדר בכל עיר מתקן אחד נטול אבק מכל סוג של מתקן ציבורי. ואגן - במקומות שאנשים חייבים להיות בהם, מומלץ לעשות הכל כדי לא לפגוע באיש, גם על חשבון צמצום החופש של האחרים. נו, אז מתי פותחים את הפאב ללא מעשנים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המקור ממנו ציטטת את סעיף 11 לתוספת איננו מעודכן. סעיף 11 המעודכן הוא קצת יותר דרקוני1: "מסעדה, מזנון, בית קפה, לרבות כל בית אוכל אחר (כולם להלן - בית אוכל), למעט חדר נפרד לחלוטין, אם קיים, שהוקצה לעישון בידי הנהלת בית האוכל במפורש, אם הוקצה, ובלבד שיש בו סידורי אוורור תקינים והעישון בו אינו גורם למטרד בחלקים אחרים של בית האוכל ושטחו אינו עולה על רבע של השטח הפתוח לציבור". ודרך אגב מישהו מכיר בית קולנוע כמצוין בסעיף 3 לחוק 2 ________ 2 סעיף 3(א) לחוק קובע: "בתחומה של רשות מקומית, להוציא מועצה אזורית, שיש בה יותר מחמישה בתי קולנוע, יכול שיהיה בית קולנוע אחד שבחלק ממנו שהוקצה לכך לא יחולו הוראות איסור העישון בעת הקרנת סרטי קולנוע". יתר התנאים מפורטים בס"ק ב' ו- ג'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק, זכרתי שבזמנו דובר בעידכון הזה אבל שלא רקיתי שום מקום שבו הוא ממומש חשבתי שהוא לא ניכנס לתוקף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע איזה סוג של ליברל אני, אבל אני בהחלט מתרעם (למרות שאני שונא ריח סיגריות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה טיפ-טיפה מיתמם. הרי לא מדובר על איסור סתמי עקב העדפה של מיעוט מסויים, אלא על איסור על פעולה המזיקה לאנשים אחרים. מדובר על הגנה על בריאות הציבור ,רווחת הציבור ואיכות הסביבה בשטח ציבורי (והשניים האחרונים תקפים גם לולא הנזק שבעישון פסיבי). באותה מידה יש חוקים שאוסרים לייצר רעש לא סביר או להטיל פסולת בשטח ציבורי. כתרגיל לליברלים המופלגים שביננו, אפשר להמציא סיגריה או מקטרת שלא משחררת עשן לחלל האוויר (או לפחות מצמצמת מאוד את כמותו) ושלום על ישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 187896 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אני מקים פאב-מחששתי בביתי הפרטי (או בבניין אותו קניתי), בוחר לכנות אותו "המחששה", שם שלט ענקי בחוץ עליו כתוב "המחששה, פאב למעשנים בלבד" ואני רוצה להזמין מעשנים כדי להאתארח בו למטרות עישון (ואולי גם שיחה, שמיעת מוזיקה על סיגריות ושתיה) אז זה לא אמור להיות עניינם של הלא מעשנים מה קורה בפנים. אתה לא אוהב לעשן סיגריות? אל תכנס בבקשה לפאב שלי. אני גם לא הזמנתי אותך (וסיפקתי לך מידע על כך מראש). לא כל מקום או עסק, שיש בו יותר משני אנשים, ראוי לכנות אותו "מקום ציבורי". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. מקריאת החוק אני כמעט בטוח שהוא אינו תקף לגבי פאבים ואו דיסקוטקים (יתכן שאני טועה). 2. אבל נניח שזה בית קפה - אתה עדיין יכול להגדיר אותו בתור מועדון חברים פרטי ואז כנראה שהחוק לא יתפוס עבורו. 3. אבל נניח שאתה לא רוצה - רק מחצית ממקומות הישיבה שלך צריכים להיות ללא עישון. באמת פגיעה איומה בחירות חופש העיסוק שלך. 4. בחוק יש 13 קטגוריות אחרות שראויות לכינוי מקום ציבורי (אוטובוס, בית חולים וכו') וגם חלק גדול מהמסעדות ובתי הקפה ראויים לכינוי זה, כך שמקרי הקצה הם באמת מועטים. 5. והכי חשוב - זה שהחוק לא מטפל טוב במקרי הקצה זה לא כל כך מפתיע וגם לא כל כך משנה. בשביל זה יש משטרה שמחליטה מתי יש או אין טעם לאכוף את החוק, יש בג"צ וכו' וכו'. גם אני לפעמים נכנס לרחוב חד-סיטרי ברברס מטעמי חופש התנועה שלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה חופש התנועה שלך הוא סיבה לנסיעה ברוורס? חופש התנועה שלך יוגבל אם תיסע לפנים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכוונה היא לכניסה לרחוב חד-סיטרי נגד כיוון התנועה החוקי(ברברס) על-מנת (למשל) לחנות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כניסה לרחוב חד-סיטרי נגד כיוון התנועה החוקי ברברס היא בלתי חוקית באותה מידה כמו כניסה לרחוב חד-סיטרי נגד כיוון התנועה החוקי בנסיעה לפנים (מה שקובע הוא כוון הנסיעה, לא כוון חזית הרכב). לכך מתווספת העברה של נסיעה לאחור שלא לצורך. (יש עברה כזאת). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהיום באירלנד: אין עישון במקומות עבודה. השוס: פאבים הם מקום עבודה. לפיכך, מהיום באירלנד אסור לעשן בפאבים. השאלה הנשאלת: האם פאבים יהפכו לשוממים בגלל שיאסר העישון בהם? נגלה בקרוב. אם הניסוי יצליח באירלנד, אני בעד יישומו בארץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקטע המצחיק הוא שאפילו במועדוני-סיגרים אסור יהיה לעשן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבארים משגשגים למרות האיסור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה אתה בעד יישום חוק כל כך לא ליברלי? כי אתה לא אוהב ריח של סיגריות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה לא ליברלי כאן? האיסור על אנשים לפגוע פיזית באנשים אחרים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי פוגע פיזית במי? לא רוצה לעבוד במקום שבו מעשנים עפ"י הגדרה (מועדון עישון, למשל), מצא לך עבודה במקום אחר. אף אחד לא כופה עליך עישון פסיבי. תגובה 188446 שורה אחרונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם כל פאב הוא מועדון עישון? אני מסכים איתך שצריך להשאיר למקומות יכולת כלשהי לקבוע שאצלם העישון מותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החוק שהביא דובי לא מדבר על פאבים (האיסור ב*כל* הפאבים הוא רק תוצאה שלו). אם אתה מסכים איתי, אז אתה בעצם שותף לשאלה שלי מתגובה 209781. קל לראות (טריוויאלי, ברור כי ושאר מושגים מעולם המתמטיקה של העצלנים) שמדובר בחוק בלתי ליברלי בעליל ולכן שאלתי את אשר שאלתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי בגלל ההתחכמות של הגנה על העובדים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל זו רק התחכמות ולא יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לדעתי, אבל אולי הצ'יף חושב אחרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי ולכן שאלתיו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי אני לא חושב שלמקום עבודה מותר לפגוע בעובדים שלו רק בגלל שהם הסכימו לעבוד שם. מובן שצריך להגביל חקיקה כזו, ולאפשר קיומם של מקומות עבודה בהם יהיה מותר לעשן, בתנאי שיש סיבה אינהרנטית להתרת העישון בהם (לדוגמא, מועדוני עישון). אם במסעדה מסויימת השף נוהג לזרוק סכינים באופן רנדומלי, דומני שלא תטען כי יהיה זה בלתי-ליברלי לאסור על המשך המנהג הזה רק משום שהעובדים האחרים שם הוזהרו מראש מפני נטייה זו של השף, ולכן כל פגיעה בהם היא על דעתם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אם במסעדה מסויימת השף נוהג לזרוק סכינים באופן רנדומלי" רק מראה את הבורות שלך לגבי נוהלי עבודה במטבח. מה פתאום רנדומלי? ומה פתאום סכין? אתה יודע כמה עולה סכין שף טובה*? סירים וצלחות, ובכיוון מדוייק. * הסכין המעפנית שלי עלתה בסביבות ה150$, והיו צוחקים עלי שאני קמצנית. והסכינים, אגב, הם רכושו הפרטי של כל שף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השף הזה היה פעם פרופסור, והביא איתו את המפוזרות ממשרתו הקודמת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הניסוי באירלנד הצליח גם הצליח - ביקרתי בדבלין לא מזמן ואף אחד לא עישן בפאבים, מי שרצה לעשן יצא החוצה (ושם יורד גשם די הרבה). הפאבים שוקקי חיים מתמיד ולא נפגעה פרנסתם של בעליהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה מזל שמדינת היהודים לא קמה באוגנדה. יש שם חוק חדש שאוסר לעשן בביתך הפרטי: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אני לא טועה בעוד מרבית המסעדות בארץ הינן כשרות ואפילו מחזיקות תעודה כזו, המצב אינו דומה בנושא סיגריות. ואכן אין לי שום בעיה לאכול חזיר בביתי. אולם להכנס לקניון שבו מעשנים זה כבר הפרעה שונה כמדומני. אני בוחר שלא להכנס לבאר שבוא כמות העשן מפריע לי, ואתה בוחר שלא להכנס למסעדה שאינה כשרה, הוויכוח העיקרי הוא איפה ששנינו נימצאים והינו שטח ציבורי. אגב אני מניח שלך יפריע גם לבוש שאינו צנוע, בעוד שלי יפריע בקיץ לבוש צנוע (בגלל הריחות העולים ממנו לא פעם). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעיתון ''העיר'' הלפני אחרון צורף מוסף - מאה המסעדות המומלצות בת''א. במוסף היו מסעדות מכל הסוגים ורק כעשרה אחוזים מהן היו כשרות, רובן ''מזרחיות'' (ים תיכוניות או מזרח אירופאיות). מבין המסעדות הבשריות, מסעדות הדגים ו(תחזיקו חזק) המסעדות החלביות לא היתה ולו מסעדה מומלצת כשרה אחת. יתכן, שכתבי ''העיר'' מעדיפים באופן מובהק מקומות לא כשרים וממש מחרימים מסעדות עם תעודת כשרות. יתכן גם, שמבחר המסעדות הכשרות בת''א הוא לא ממש גדול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם מבחר המסעדות הכשרות בת''א נחשב ''לא ממש גדול'', מעניין איך אפשר להגדיר את מבחר המסעדות הכשרות בחיפה. אה, סליחה, שכחתי, אין דבר כזה מסעדות כשרות בחיפה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכיוון שמדובר בהמלצות, יתכן גם ש''כשר'' ו''טעים'' לא ממש מסתדרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה גם כשר יכול להיות טעים, אין כמו מצה בביצה. (טוב יש אבל לא ניכנס לקטנות) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיחה, כמו שיר בשעורי ספרות וצפרדע בשיעורי ביולוגיה(1), אם מנתחים אותה, זה הורג אותה. יחד עם זאת נכון שיש אוכל כשר וטעים, אבל על מנת להכין אוכל כשר שיהיה גם טעים, יש להתאמץ יותר(2) מהמאמץ הנדרש להכנת אוכל טעים שאינו כשר, ויתכן שאפילו נדרש לשם כך כשרון גדול יותר. אותו כלל, אגב, יהיה נכון אם במקום "כשר" נכתוב "דיאטטי" או "בריא"(3) ___ (1)ולפעמים גם פציינטים בבתי חולים. (2) להתאמץ לכוון הטעים, גם אם נתעלם מתוספת הטרחה לכוון הכשר. (3) מכיוון שכשר ודיאטטי כתבתי במרכאות, בריא הייתי צריך לכתוב בשני זוגות מרכאות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בטוח שזה העניין. שומרי הכשרות הם קהל שבוי ולכן מסעדה כשרה שממוקמת טוב תצליח גם עם אוכל נחות בעוד שמסעדה שאינה כשרה נאלצת להתמודד מול מסעדות טובות ולשפר את רמת האוכל כדי למשוך לקוחות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יתכן שיש גם בזה משהו, אם כי אני עומד על כך שתעשיית הנעליים מתבססת יותר על בשר שהומלח, מאשר על אומצות רוויות דם, ותוספת של קרם פרש מועילה לא רק למרק ברוקולי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בטוח. אני חושב שמסעדה כשרה שתשקיע בתפריט שלה את אותו המאמץ שמשקיעה מסעדה לא כשרה טובה, תיתן תפריט לא פחות טוב. אני חושב שיש מספיק מסעדות כשרות טובות שמוכיחות את זה. בעיקרון לכל מסעדה יש מיגבלות מסוימות. בסושיה לא מבשלים את הדג, אפילו שבישול קצר של הלוקוס ברוטב של רסק עגבניות, מיץ לימון, פפריקה, שום, כמון, קנמון (סבתא שלי תהרוג אותי כשתשמע שאני מפיץ את הסוד שלה באינטרנט) וקרויה יכול לעשות יופי של מנה ובכל זאת מסעדה שתשים לך סושי וחריימה באותו תפריט היא כנראה לא מסעדה מי יודע מה. בעצם אין מניעה למסעדה כשרה לבחור את המנות שמטבען אין בהן התנגשות משמעותית עם הכשרות, בכל מטבח (כמעט) יש מספיק מנות כאלו כדי לבנות תפריט מפואר יותר ממה שיש ברוב המסעדות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יתכן שיש משהו בדבריך. אני זוכר ביקורת של נירה רוסו, על איזה תחרות בין שפים שהיו אמורים להכין ארוחה כשרה. היא התלוננה בעיקר על כמויות המרגרינה בקינוחים, וצינה לשבח שני שפים: האחד קינח(1) במנות מבוססות פירות, והשני נמלט ממלכודת הגדי בחלב אימו בכך שהגיש ארוחה מבוססת דגים. ___ (1) אני סובל מסניליות סלקטיבית, אני זוכר בדיחות, אבל לא זוכר למי סיפרתי אותן, אז בworst case אני אחזור על עצמי: במה מקנחים תימנים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סבבה ובוא נלך לירושליים. יש שני סוגי כשרות, מסעדה שמייצרת אוכל קשר אבל פתוחה בשבת ולכן אין לה כשרות, למרות שהאוכל בה כשר.(זאת אומרת בשר וחלב ושרצים לא ניכנסים לשם) לכל מיקרה תל אביב היא בהחלט העיקר ה''חילונית'' ולכן רוב היסכויים שבה יהיו פחות מסעדות כשרות. בפ''ת מרבית המסעדות שניתקלתי בהן יש להן כשרות (לא שחסר כאילו שאין בהן) כנ''ל בערים אחרות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |