בתשובה לרועי, 02/01/04 23:37
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא סביר, אני (ועוד רבים אחרים) הצלחתי להעביר את השרות הצבאי בלי אף סיגריה, וזה כלל שמירות של 8 ואפילו 12 שעות רצופות. דרך אגב, השמירות האיומות האלו היו אחת הסיבות המרכזיות לכך שיצאתי לקורס קצינים. מצד שני, איך שהשתחררתי הלכתי לעבוד באבטחה. לך תבין... |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
השמירות שברו אותך עד כדי שיצאת לקורס קצינים !?!?!? אוי לזוועה !!! תנחומי, ידידי, תנחומי... אתם רואים עכשיו למה חשוב לעשן בצבא...? זה שומר אותך שפוי ! תתעלמו ממני בבקשה. סתם פצע ישן1 משירותי הקרבי שעדיין לא הגליד. 1 קצינים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא רק השמירות עצמן - גם הידיעה שככה זה יהיה פעם בשנה, חודש שלם, עד גיל 45. יש לי החודש מילואים, שוב בכלא מגידו, כנראה 14 יום. בניגוד לחיילים שיעשו 4 שעות ביום ו4 שעות בלילה על מגדלי השמירה, אני אגרד את ביציי ואנסה לנצל את החופש מהעבודה כדי להתחיל לכתוב את התזה שלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, מוסד הקצונה במלוא הדרו... ושוב אני נאלץ לבקש התעלמות. העניין כאן הוא כמעט בגדר תסמונת פוסט-טראומטית עבורי. פשוט אינני מסוגל לשתוק בכל מה שקשור לקצינים. בייחוד עכשיו כשאתה אינך יכול לעשות לי דבר (למרות שזה לא תמיד עצר אותי גם כשיכולתם). ולמען לא יטעו ילדי ישראל היושבים בבית וצופים בנו וילכו שולל, אני מחוייב לציין למען הפרוטוקול שאין בהכרח קשר בין תפקידו הרשמי של מילואימניק במילואים לבין מידת הזמן הפנוי שהוא ימצא לעצמו. מידת הזמן הפנוי תלויה מעל הכל ובאופן כמעט מוחלט במידת נכונותו של ה*מילואימניק* לא לעשות דבר בזמן שכולם סביבו עושים. ולראייה - בסוף המילואים הקודמים נהגתי אני ברכבו של המ"פ שלי חזרה מהמילואים, כשהוא ישן לצידי. והוא לא היה עייף בגלל שהוא בילה את לילותיו בכתיבת תזה. אני הייתי מתפלא אם הוא היה מספיק לכתוב עמוד אחד ממה שכתבתי אני במהלך אותו חודש. לי לעומת זאת היה הספק של כמעט חודש מלא של עבודה על הלאפטופ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם אפשר לתבוע את הצבא על המחלות בהם לקו הצוללים בקישון? לא סביר, ח.(1) (ועוד רבים אחרים) הצליחו להעביר את השרות בשייטת, כולל צלילות בקישון, בלי אף מחלה. ___ (1) מסיבות בטחון שדה וצנעת הפרט, נסתפק באות הראשונה של שמו, אבל יש אדם כזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נקודה יפה. אם כבר נכנסנו לזה, את קבוצת הצוללים בקישון ניתן היה להשוות לקבוצה דומה מבחינה סטטיסטית (למשל, יוצאי סיירת מטכ''ל) ורלאות אם יש להם נטייה לקבל סרטן באופן מובהק. את קבוצת יוצאי צה''ל תהיה לך בעיה להשוות. אין לך קבוצת ביקורת עם אותם מאפיינים. בכל מקרה, ועדת החקירה הרי קבעה שלעזאזל הסטטיסטיקה, נפצה אותם, זה הרי לא יוצא לחברי הוועדה מהכיס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לשאלתך: אי אפשר לתבוע את הצבא, אבל לא בגלל העדר קשר סיבתי. חוק הנכים (תגמולים ושיקום) קובע מנגנון חלופי ל*כל* נכי צה"ל, ולפיכך תביעות רגילות בנזיקין אינן אפשריות. ומכל מקום, העובדה ש - x אנשים חלו או לא חלו בעקבות אירוע מסויים אינה מעלה או מורידה לגבי שאלות כאלה. כדי לקבוע קשרים כאלה, אפידמיולוגים משתמשים בנוסחאות סטטיסטיות ובטכניקות נוספות כדי לקבוע קיום או העדר של קשרים כאלה, ואפילו סיבתיות אפידמיולוגית אינה זהה לסיבתיות משפטית. אשר לקישון, ספיציפית, בדיוק מהסיבה הזו ישבה ועדת חקירה ממלכתית ודנה בנושא. בעוד שהמסקנות היו שאין קשר סיבתי הכרחי בין רשלנותו של הצבא למחלות בהן לקו הצוללים, החליט הצבא, לפנים משורת הדין (לשיטתו) להכיר בהם כנכי צה"ל. דו"ח הוועדה די מעניין, לדעתי (אפילו קונטרוברסלי) ודי מומלץ לקרוא אותו, אם מישהו מתעניין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החוק הפוטר את המדינה באחריות מנזיקין לגבי אירועים שקרו בצבא הוא חוק הנזיקים האזרחיים (אחריות מדינה), התשי"ב - 1952,12. חוק הנכים (תגמולים ושיקום) אכן קובע מנגון חלופי לכלל נכי צה"ל אך הוא איננו מקור הפטור. 2 סעיפים 6 - 7ב' |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |