 |
|
 |
||
|
||||
 |
אבל מה עשה לך מיץ המנגו? לדעתי הוא היה עדיין בסדר גמור. אני לא אשמה בשורת האלמונים שהשאירו כתמי קיא מבישים על המדרכה ממול הבית. למעשה, אי הנעימות שנגרמה לי מהשכנים היתה כל כך גדולה, שמאז אתמול אני מסתובבת עם אותה שקית (רק שנדמה לי שהיא היתה שייכת פעם למישהו - חבר'ה, מי לא גמר את מרק האפונה שלו?). לגבי חפצי האמנות - זה בסדר, הכל היה דרמה קטנה על חשבונכם. האוריגינלים חבויים מאחורי התמונה של הילד הבוכה. כן, זו שהשארת עליה טביעות אצבעות שמנוניות, ואני חושדת שזה לא היה מהבורקס. בושה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
למה ירמזון דברייך, הנשמרת מכל משמר? הם כלאו אותו ביחד איתך והוא מתבייש ולא מגלה את כל מה שהלך שם? (: | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(והתכוונתי לשלוח רק את זה..) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חביבי, למותר לציין שאני לא מתכוונת לענות - אני יודעת בדיוק מי אתה! זה אתה שהתעקשת לבצע פעמיים את הכניסה שלך, בתואנה ש"לא כולם ראו". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה, גם לך יש? ומה עם הילדה העצובה? יש? איי, איפה הזמנים הטובים שכל מי שרצה להפגין טעם אמנותי משובח היה הולך לתחנה המרכזית וקונה את שניהם ביחד בשלושים שקל... הם נמכרו שם באלפיהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה שאי הנעימות מהשכנים מסבירה את ה''ברקת לא פה''. ואני אמנע מלפרט על הטרמפ שבאמצעותו הגעתי למפגש בטנדר החבוט של אלמונים אחרים מבני עירי (הידועה באלמוניה הרבים), רק אציין שאלמוני עירינו אינם יוצאים לעולם את העיר בטרם אכלו מרק קובה, שעועית ואורז, והשפעת הריאקציה שנגרמה כתוצאה מאכילתם על אפו של היושב בחלקו האחורי של הטנדר (בנוסף לטלטולים והברקסים) התגלתה בתועלתה החיסונית ביחס למה שציפה לו בהמשך הערב. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |