|
||||
|
||||
חלק מתחילים לעשן כי "כולם". זה נכון לגמרי בקבוצות מסוימות של בני נוער, שבהן עישון נתפס כ"cool" או כדרך למרוד בדור המבוגרים וכדומה. קראתי פעם מחקר (לצערי לא מצאתי אותו כעת) שמספר על שיעורי עישון גבוהים בקרב אחיות בבית חולים. המחבר הסביר את התופעה בכך שעישון נותן לגיטימציה לקחת "הפסקת עישון" שהיא דבר שדרוש לא פעם לעובד במקום עבודה מלחיץ. אין היום לגיטימציה ל"אני יוצא לחמש דקות כדי לשבת בשקט ולבהות סביב", אבל כן ל"אני יוצא לעשן סיגריה". ייתכן שהיתרון שמאפשר העישון - לקחת פסק זמן מפעילות באופן שיש לו לגיטימיות חברתית - הוא גורם ממריץ להתחלת עישון. כמובן, אחרי שמתחילים, ההפסקה כבר קשה מאוד בגלל התמכרות פסיכולוגית ופיזית. |
|
||||
|
||||
בגלל זה ברוב מקומות העבודה שעבדתי בהם התעקשתי גם-כן לקבל הפסקת אין-סיגריה. |
|
||||
|
||||
אני דווקא נתתי לאנשים לצאת להפסקת אין סיגריה, כאשר אני מציין זאת למען יראו ויראו. |
|
||||
|
||||
בתור לא-מעשנת-באופן-חד-משמעי, דווקא אין לי שום בעיה להצהיר על הפסקת שירותים, או הפסקת תנו-לי-לנקות-את-הראש-או-שאני-אמות. בשנת שירות ניסיתי להכניס "זמן תפוח", אבל זה לא ממש תפס.1 1מה שהיה גורם דוחף נוסף לחידוש הרומן שלי עם הצמר והמסגרות. ז'תומרת, זה יפה מאד שהם צריכים הפסקת ניקוטין, אבל אני חייבת למצוא את כדור הצמר החדש, או להתרכז בעיניים שנפלו לי וכאלה.2 2 או שפשוט הייתי קמה בפתאומיות ומכריזה שאני הולכת לישון ודי. ________ העלמה עפרונית,ופרץ נוסטלגיה לא מוסבר. |
|
||||
|
||||
מעניין, כך התחלתי לשתות קפה. הרגשתי שאני צריך לקום ולהסתובב קצת, ותהליך הכנת הקפה נתן לי תירוץ לגיטימי. זה התחיל מ ''אני צריך קצת להסתובב, אקום ואכין קפה'' והדרדר ל '' אני צריך קפה''. |
|
||||
|
||||
עכשיו תשליכי את מסקנות המחקר הזה על צה''ל. מעניין מה היה מעלה מחקר כזה על חיילים בקרבי... |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |