טובת הכלל היא החוק העליון. – מרקוס טוליוס קיקרו
איומים על זכויות צרכניות
תחת האצטלה של הגנה על זכויות יוצרים, חוקקו בעשור האחרון חוקים שלכאורה באים להגן על זכויות היוצרים, אך למעשה מנוצלים לביטול זכויות צרכניות שונות ופוגעים בזכות היסוד לפרטיות – כפי שיוסבר בקצרה בהמשך. הדוגמה הבולטת ביותר לחקיקה כזו הוא חוק זכות יוצרים בעידן הדיגיטלי (DMCA), שנחקק בארה"ב ב-1998. בעקבותיו חוקקו חוקים דומים באירופה, וחוקים דומים מקודמים במדינות נוספות. בימים אלו נדונה תחת מעטה סודיות כבד אמנה רב־לאומית נגד זיופים (ACTA), שאם תתקבל תביא לפגיעה מהותית בפרטיות לצורך הגנה על קניין רוחני.
ראוי לציין שגם בארץ נעשו ניסיונות חקיקה דומים. ב-2006 הגיש ח"כ אבשלום וילן, יחד עם כל חברי סיעתו מרצ, את הצעת חוק זכות יוצרים (מדיה דיגיטלית), התשס"ו-2006. מפתיע (ואולי גם מאכזב) שדווקא מרצ הליברלית מתעקשת לקדם חוק כה בעייתי מבחינת הגנת הצרכן ומבחינת הגנת הפרטיות. אמנם בעקבות הביקורת הציבורית הקפיאה מרצ לטענתה את הצעת החוק, אך אף אחד לא מבטיח שחוקים דומים לא יקודמו בעתיד – במהלך הדיונים לחקיקת חוק זכות יוצרים החדש ניסו גורמים בעלי עניין להוסיף לחוק אלמנטים דומים, ומרצ עצמה מקדמת הצעת חוק נוספת שנושאה זכויות יוצרים בקבצים דיגיטליים.
הפרת זכות יוצרים עקב שימוש פרטי
בארץ (נכון להיום), חוקי זכויות יוצרים לא רואים כהפרה מקרים של שימוש פרטי וביתי שלא למטרות מסחריות. מרצ הציעה להתייחס לכל מקרה של הפרת זכויות יוצרים כאל עבירה, בין אם ההפרה היא עקב שימוש פרטי (ללא מטרות רווח) ובין אם עקב שימוש מסחרי (למטרות רווח). הצעת החוק של מרצ היתה מביאה לקרימינליזציה של מאות אלפי משתמשים ביתיים המפרים זכויות יוצרים עקב הורדת שירים מהאינטרנט. בארה"ב התייחסות דומה הביאה את חברות התקליטים לתבוע אלפי אזרחים על הורדת שירים מהאינטרנט, למרות שהנתבעים לא הפיקו מההפרה כל רווח. כהערת אגב, ראוי לציין שמחקרים הראו שרווחי חברות התקליטים לא קטנו עקב הפרות זכויות יוצרים באינטרנט, ככל הנראה עקב האפקט הנגדי של הגדלת החשיפה.
מערכות ניהול זכויות
כמעט כל סרט DVD, Blue Ray או HD-DVD כולל מערכת ניהול זכויות דיגיטליות (Digital Rights Management או DRM), שמטרתה לאכוף על המשתמש הגבלות שימוש על־ידי מפיץ היצירה. הדוגמה הנפוצה ביותר לאמצעי כזה היא הגבלות האזורים של סרטי ה-DVD, שמחלקות את העולם לאזורים נפרדים. בהתאם למגבלות הללו, אי אפשר לנגן סרט DVD שנקנה בארה"ב על נגן DVD שנקנה בישראל, מכיוון שארה"ב וישראל שייכות לאזורים שונים. כך פוגעים מנגנוני ה-DRM בזכותו הצרכנית של אדם לצפות בסרט שקנה במיטב כספו. מעבר לפגיעה הצרכנית, לכאורה מנגנוני ה-DRM מונעים סחר חופשי, ולכן באוסטרליה וניו־זילנד הם אסורים. בארץ מעל ל-90% מנגני ה-DVD מתעלמים ממנגנון הגבלת האזורים, מכיוון שהצרכנים לא מוכנים לקנות נגני DVD מסורסים.
במקרים רבים, מנגנוני ה-DRM מתנגשים עם עיקרון המכירה הראשונה (First-sale doctrine), הקובע שמוצר הוא קניינו של הקונה, ולכן זכותו של הקונה למכור את המוצר לאדם אחר, תחת אותם התנאים בהם הוא קנה את המוצר. כך למשל, אם קניתי את מילון אוקספורד, המוציא לאור לא יכול לאסור עלי למכור את המילון לאדם אחר. אבל מנגנוני ה-DRM יכולים למנוע מהקונה (או להקשות עליו מאוד) לממש את זכותו למכור הלאה לאדם אחר קבצי מוזיקה דיגיטלית שקנה. למשל, מנגנון ה-DRM של חברת אפל (FairPlay) מקבע שירים שנקנו באמצעות שירות iTunes למכשירים ספציפיים.
איור מחאה נגד מנגנון זכויות היוצרים של אפל (מקור: Free Software Foundation)
מנגנוני ה-DRM הם בעיה צרכנית מכיוון שהם מונעים מהצרכן מגוון שימושים חוקיים ביצירה שהוא קנה. חברות המדיה מציגות את האמצעים הללו כאמצעים טכנולוגיים המגנים על קניינן הרוחני, ולכן הן מנסות להכניס לחוקי זכויות יוצרים איסור על עקיפת מנגנוני DRM. בארה"ב איסור כזה הוכנס לחוק ה-DMCA, וגרר אינספור תביעות שהקשר בינן לבין הגנה על זכויות יוצרים מקרי בהחלט. בארץ, במסגרת הדיונים על חוק זכות יוצרים החדש, ניסתה הפדרציה לתקליטים להכניס סעיף נגד "עקיפה של אמצעי טכנולוגי", וברוח דומה הגדירה הצעת החוק של מרצ "העמדת אמצעים טכנולוגים לצורך הצגת היצירה ללא הסכמת בעלי זכות היוצרים" כהפרת זכות יוצרים. למרות שמרצ משכה (לכאורה) את הצעת החוק שלה, חברי הכנסת של מרצ בראשותו של אבשלום וילן מקדמים הצעת חוק חדשה שתאסור על עקיפת מנגנוני DRM.
כאמור, חוק ה-DMCA האמריקאי מ-1998 אוסר על עקיפת אמצעי הגנה המגנים על קניין רוחני ועל מתן כלים לעקיפת אמצעי ההגנה הדיגיטליים. קרן החזית האלקטרונית (EFF) אספה מגוון תביעות ואיומים בתביעות מאז נחקק החוק, בהם האיסורים על עקיפת מנגנוני הגנה נוצלו למניעת פעילויות חוקיות למהדרין, במקום למנוע הפרת זכויות יוצרים בהתאם לרוח החוק. על פי הדו"ח של ה-EFF, חוק ה-DMCA נהפך לאיום ממשי על היבטים ציבוריים חשובים, מכיוון שניצולו לרעה ע"י גורמים שונים גורם לפגיעה מתמשכת בחופש הביטוי ובמחקר האקדמי, מסכן את האפשרות לשימוש הוגן ומנוצל למניעת תחרות וחדשנות. איגוד האינטרנט הישראלי פרסם נייר עמדה בנושא מנגנוני הגנה טכנולוגיים על זכויות יוצרים, בו הוא מביע התנגדות חד־משמעית לאיסור על עקיפת מנגנוני DRM ממגוון שיקולים עקרוניים, מעשיים ומשפטיים. גם עמותת "המקור" לתוכנה חופשית וקוד פתוח מתנגדת למתן מעמד מיוחד למנגנוני DRM במסגרת החוק.
פגיעה בפרטיות
הזכות לפרטיות נופלת גם היא קורבן במלחמה נגד הפרת זכויות יוצרים. בארה"ב תובעות חברות המדיה משתמשים פרטיים המפרים זכויות יוצרים באינטרנט. במסגרת איסוף העדויות, הן דורשות מספקיות האינטרנט לספק להן פרטים שונים על המשתמשים שלהן. בנוסף, חברות המדיה מנסות לחייב בחקיקה את ספקיות האינטרנט לנטר את התעבורה של המשתמשים. כך, הפרטיות של המשתמשים באינטרנט נופלת קורבן על מזבח ההגנה על קניינן הרוחני של חברות המדיה.
אם הדיווחים על האמנה הרב־לאומית נגד זיופים (ACTA) נכונים, האמנה תכונן מסגרת חוקית בינלאומית חדשה מעל לחוקים הקיימים והאמנות השרירות. היא תביא להקמתה של משטרת זכויות יוצרים חדשה שתהיה לה הסמכות לערוך חיפושים במכס, להוציא צווי חיפוש, להחרים מסמכים וכדומה. כמה מהדיווחים טוענים שלגוף החדש תינתן גם הסמכות לערוך חיפוש במחשבים ניידים, נגני מוזיקה וכדומה, ללא צו בית משפט ותוך כדי פגיעה מהותית בפרטיותם של העוברים במכס. מעבר לזאת, האמנה מתעתדת לחייב ספקי אינטרנט לספק מידע על הפרות לכאורה של זכויות יוצרים, ולהסיר תוכן החשוד כמפר זכויות יוצרים. כלומר, האמנה תחיל חלקים של חוק ה-DMCA במקומות בהם חוק דומה לא קיים. העובדה שהדיונים על האמנה מתקיימים בסודיות גמורה, רק מגדילה את החשד שיש אמת בדיווחים הללו.
ומה הלאה?
התרגלנו לחיות בפער של חמישים עד מאה שנים בין ההכרה בצורך שדבר כלשהו ייעשה לבין המועד שבו מתחילים לעשותו. – ה. ג'. ולס
כפי שהוסבר במאמר, חוקי זכויות היוצרים מנוצלים למניעת שלל שימושים שבעבר היו מותרים ורצויים. הדבר מצביע על חוסר איזון בין הזכויות הקנייניות ובין האינטרס הציבורי. להלן כמה הצעות מעשיות לתיקון חלקי של חוסר האיזון ולקידום פני הבאות.
התנגדות להארכה רטרואקטיבית או עתידית של זכויות יוצרים
תקופת ההגנה נקבעת על־פי אמנות בינלאומיות, והיא לא תקוצר אלא אם כן השינוי יעשה במסגרת אמנות בינלאומיות דומות. גם אם יוחלט בעתיד על קיצור תקופת ההגנה, הקיצור לא יהיה רטרואקטיבי, ויכנס לתוקף לכל המוקדם 70 שנה מתאריך השינוי. לכן, למרות שתקופת ההגנה הניתנת ליצירות ארוכה לפי כל קריטריון סביר, הדיון על קיצור תקופת ההגנה אינו רלוונטי. לעומת זאת, הארכה רטרואקטיבית של זכויות יוצרים מהווה פגיעה בדיעבד בנחלת הכלל התרבותית, ולכן אין להסכים לכך בשום אופן.
הרחבת כללי "השימוש ההוגן"
כדי לאפשר חופש יצירה ועידוד ההתפתחות התרבותית, השימוש ההוגן חייב לכלול באופן מפורש שימוש לא מסחרי ושימוש אמנותי. כלומר כללי השימוש ההוגן צריכים להבדיל בין שימוש מסחרי ושימוש לא מסחרי. אם הפרת זכות היוצרים היתה לצורך שימוש אמנותי או לא מסחרי, היא תיחשב כשימוש הוגן וכך החופש האמנותי לא יפגע.
יצירות יתומות
יצירות יתומות הן יצירות שאין להן בעלי זכויות יוצרים ידועים או פעילים. למשל סופר שמת זה מכבר ויורשיו אינם מעוניינים להוציא לאור את כתביו, או ספר שהדפסתו הופסקה ולא ניתן להשיגו בשוק. במקרה זה, אין צד שמרוויח ממצבן הנוכחי של היצירות היתומות ולכן אין גם צד שיפסיד במקרה של פקיעה מוקדמת של זכויות היוצרים על היצירות הללו. היצירות עצמן, זיכרון היוצר המקורי, והמרחב התרבותי בכללותו, רק מרוויחים מהעברתן המוקדמת לנחלת הכלל.
בארה"ב מתקיים דיון על עתידן של יצירות יתומות ועל מנגנון להעברת יצירות יתומות לנחלת הכלל. אחד הרעיונות הוא ליצור מנגנון לרישום יצירות בדומה למנגנון הרישום של פטנטים – כדי שיצירה תזכה בהגנה לאחר מות היוצר, היא תהיה חייבת להירשם ובעלי הזכויות יידרשו בתשלום אגרה סמלית. אם היצירה לא תירשם, היא תעבור באופן אוטומטי לנחלת הכלל.
התנגדות לחוקים בסגנון ה-DMCA
לפחות פעמיים הוצע לחוקק בארץ חוק בסגנון ה-DMCA. למזלנו, יש לנו פריווילגיה ללמוד מניסיונם העגום של אחרים. ניסיון זה מלמד אותנו שהצעות חוק אלו צריכות להיזרק לפח, ולא לעלות כלל אל סדר יומה של הכנסת. לצערנו, נראה שישנם כמה חברי כנסת וסיעה אחת שנחושים בדעתם לחוקק בארץ חוק בסגנון ה-DMCA, ולכן עלינו לעמוד על המשמר.
___________________________________________________________
מאמר זה מהווה בסיס לנייר עמדה של התנועה הירוקה.
|
קישורים
הצעת חוק זכות יוצרים - הצעת חוק זכות היוצרים של מרצ, nrg
הדיווחים על האמנה הרב־לאומית נגד זיופים הדלפה מהצעה לאמנה הרב־לאומית נגד זיופים (מסמך PDF)
ניסתה הפדרציה לתקליטים להכניס סעיף נגד "עקיפה של אמצעי טכנולוגי" - ynet
|
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש