 |
מיהו בעל התפקיד הבכיר ביותר אותו פגשת אישית? | 2704 |  |
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
 |
|
 |
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
 |
 |
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
זה סדר יורד כלומר אם פגשתי גם ראש עיר וגם את הרמטכ"ל אני צריך לסמן ראש עיר? לא נראה לי סדר הגיוני. בכל מקרה, החלפתי מילים עם רון חולדאי ובוגי (הוא בא להצביע בקלפי הצבאית עליה הייתי ממונה), נתקלתי במופז, והייתי בהצגות שנכחו בהם שרים ופעם אחת גם עזר וייצמן. |
|
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה "נפגשתי"? בנעוריי הייתי חבר ב"נוער העבודה", והייתי בעצרות שפרס היה בהן פעמים רבות. פעם הוא אפילו חתם לי, אבל זה לא אומר שנוצר בינינו איזשהו קשר מעבר ל"עוד אחד מעשרת אלפים נערים שאני חותם להם". לעומת זאת, כשהייתי בנוער מרץ ושרצתי במרכז מרץ, פעם הנהג של יוסי שריד ראה אותי למטה ובגלל שהוא זיהה אותי ומיהר, הוא ביקש ממני לקחת ממנו את ארוחת הצהריים שהוא תכנן להביא לצ'יף ולהביא אותה בעצמי. ואני נכנסתי לי לקומה החמישית בבניין, קומת מרכז מרץ, תוך שאני שומע את שריד שואג "איפה X עם האוכל שלי"(לא זוכר את השם של הנהג), ואז הבאתי לו. וזהו. זה מפגש? אם שני אלה לא, אני אסמן "אחר" ואפרט: דיברתי כמה פעמים עם חבר מועצת עיריית ת"א מיכאל רועה כשהייתי בנוער מרץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי - שיחה קצרה, על בסיס אישי או מקצועי, היא מינימום של ''מפגש''. לא חתימה למעריץ, לא סידורים של רגע (אני הכנתי פעם קפה לקצין חינוך ראשי...) וגם לא התחככות רגעית במסדרון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את אולמרט פגשתי כמה פעמים די בקיצור ודי מזמן, אבל בהיותו פוליטיקאי מלידה הוא ממשיך להחליף אתי שיחות של נימוס כשאנחנו נתקלים במקרה זה בזו. . חוץ מזה היכרתי את יולי תמיר מחברים משותפים, כשהיא הייתה עדיין בתקופתה הטרום ברקיסטית. מאז לא נתקלתי בה כלל ויש לי תחושה שהיא דווקא לא תזהה אותי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מסקרן אותי- אפשר בכלל "להיתקל במקרה" בראש הממשלה? הרי הוא לא הולך ברחוב סתם כך, אני מניח? וכשהוא נמצא באירוע- אין כל הזמן מאבטחים שמביאים אותו לפגוש אנשים מוכרים, ולא להסתובב סתם, חשוף להטרדה של כל אורח באירוע? כלומר, אפילו אם את פקידת ממשלה בכירה, איך בכלל יוצא לך לפגוש אותו במקרה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולמרט הוא ראש ממשלה בפועל פחות משנה וחצי. כשר הוא עוד היה מסתובב במקומות שונים בעיר, למשל גם באירועים חגיגיים בסינמטק - ששם נתקלתי בו בפעם האחרונה, במדומתני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא היה עושה ג'וגינג ללא שומרי ראש. יצא לי לראות אותו כשסיימתי תפילת שחרית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשהוא היה עדיין שר אוצר, פגשתי בו פנים אל פנים לגמרי במקרה, כשהוא ירד במדרגות. היו לו מאבטחים, אבל הם לא הלכו לפניו וכיסו אותו באופן הרמטי. את שרון ראיתי בחידון התנ''ך האחרון. לא החשבתי את זה כפגישה לצורך הסקר (אבל את אולמרט כן). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האחרון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אופס... הלפני-אחרון. את האחרון ראיתי רק בטלוויזיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת היא שכן, אספר על מספר מפגשים מקריים שהיו לי...פעם אחת בדרכי לביה"ח איכילוב אני עוצר ברמזור ולפתע מי חוצה את הכביש?...שמעון פרס ביחד עם לאה רבין...התפלאתי איך השב"כ לוקח את הסיכון ואם הייתי איזה מטורף שמחליט ללחוץ על הגז ולדרוס אותו??! (מקרה !) שהייתי במפקדת פיקוד מרכז עליתי במדרגות וכמעט נתקלתי באלוף הפיקוד שבדיוק ירד למטה...זה היה בדיוק ביום ההשבעה שלו. את אריק שרון פגשתי בפרימריז, אבל זה לא ממש מקרה. את נתניהו פגשתי כמה פעמים בכנסים פוליטיים וגם זה לא מקרה... אהה, אבל פגשתי את יצחק שמיר בטיילת בת"א...אבל לנוכח העובדה שהוא עושה את הליכתו היומית שם אז קשה לציין שזה מקרה... מתי אפגוש "במקרה" את זו שתגזול ממני את הזמן שבו אני נכנס לעומקם של פגישות "מקריות" וחסרות חשיבות עם אנשים שונים שכנראה לא יודעים מי לחץ להם את היד.... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
*כ*שהייתי במפקדת פיקוד מרכז... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני נפגשתי עם עזר ויצמן כשהוא היה נשיא ושוחחנו קצת. באותו ארוע היו גם רמטכל מכהן (ברק) ואי אלו לשעבר, ראש ממשלה ושרים וכולי. אבל האדם הכי בכיר שפגשתי היה הנשיא קלינטון, אם כי הוא כבר לא היה נשיא מכהן. שוחחנו דקה ולחצנו ידיים לפני שה@#$%$#@% מהשרות החשאי הפריעו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על מה נסובה השיחה, אם מותר לשאול? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על האם אני הכנתי את הקינוחים לארוע שבו הוא הרגע היה (כן - לא היה קשה לנחש באיזה אגף במסעדה אני עובדת כי כרגיל היה לי המון שוקולד וגם קצת פטל על החולצה), ושהיה לו מאד מאד טעים , ואיך מכניסים את השוקולד הנמס לתוך עוגת הלבה (כולם שואלים את זה ואף אחד לא מאמין לי לתשובה), ומאיפה אני ואיזה יופי שמישראל וכולי וכולי. הוא בעיקר דיבר ואני טבעתי בעיניים שלו. לו היתי מוניקה... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו השיחה עם קלינטון כמובן. השיחה עם ויצמן היתה הרבה פחות מענינת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה התשובה? (לגבי השוקולד). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו פשוט תערובת עוגה מיוחדת לעניין, שאם מכניסים אותה לתנור לזמן קצוב היא נקרשת רק מסביב במגע עם החום הישיר של התנור. ובעברית פשוטה: זה לא אפוי עד הסוף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה מיוחד בה? גם הסופלה שאני מכין בבית נוזלי בפנים. או שמא הכוונה ב"מיוחד" היא "שונה בתערובת לעוגת שוקולד רגילה"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך מכינים סופלה בבית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא מאוד קשה, אבל אם אני אתן את המתכון בע''פ אני בטוח אטעה באחת הכמויות, על כן תאלץ להמתין למחר. בגדול מכינים תערובת של חמאה שוקולד מריר קמח וביצים ואופים בתבנית מתאימה (עגולה ודומה לכוס). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו פתאום נראה לי שהתגובה שלי עלולה להתפרש כמעליבה (וזו לא היתה הכוונה, התנצלותי הכנה), בעוד שרק רציתי לברר אם "מיוחד"="מרכיב סודי" או פשוט "שונה". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן הכוונה ב''מיוחד'' ל ''שונה בתערובת לעוגת שוקולד רגילה''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באיזו הזדמנות יצא לקלינטון לטעום ממעדנייך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עבדתי שנתיים ב"RUSSIAN TEA ROOM" בניו יורק, עד לסגירתו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וקלינטון הגיע לשם לאירוע כלשהו, והסתחבק עם השפים? או שהוא פשוט שם עלייך עין? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א', אבל בלילות בודדים אני מדמיינת שב'. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בלילות בודדים יודעים את האמת. הוא שם עלייך עין.:) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בלילות בודדות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פספסתי איזה חידוד? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שר האוצר הנוכחי היה בחתונה שלי (אז הוא עוד לא היה שר) וגם בחתונה של אחותי (אז הוא היה שר התיירות). איזה כיף לי (או שלא). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פגשתי פעם את ראש עריית ירושלים. היום הוא ראש הממשלה. עוד חצי שנה הוא יהיה ראש האופוזיציה. מה לסמן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם שגריר ארה''ב בישראל (למעשה, שני שגרירים שונים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחד מהם היה שכ"ג? אם לא, אז גם הוא צריך להכלל ברשימה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני הייתי שניהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שופט עליון* יש רק אחד וכמדומני לא פגשת אותו עדיין (ומאחל לך לא לפגוש אותו בזמן הקרוב). *קיצור שמעצבן אותי. שופט בית המשפט העליון, וגם אז צריך למצא שם קצת יותר צנוע לבית הדין הקטן שלנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזו השתלחות, ועוד על אישה דתייה! קצת מגוחך, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה השתלחות ? רק כתבתי שאני סולד מהקיצור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למען האמת, הקיצור הנ''ל מופיע כלשונו בסקר. אי לכך, נביחתך נכונה, אך על העץ הלא נכון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טעות שלי, סליחה. הביטוי נפוץ גם בעיתונים לצערי (זכורה לי אפילו כותרת בה נכתב ''השופט העליון'') |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואגב, זו היתה האופציה שסימנתי (ישבתי עם כבודו לארוחת ערב משפחתית של יום שישי. לא במשפחה שלי כמובן). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואופסי, שכחתי - האופציה שלי היא בכלל נשיא (לשעבר). בזמנו ראיינתי ל"גלובס" את אפרים קציר במעונו במכון ויצמן. הוא חגג אז 85 (היום הוא כבן 90). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואללה, אז גם אני שוחחתי פעם עם נשיא לשעבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה תרגום ישיר של Supreme Court. איך אתה רוצה שיקראו לו? "בית המשפט שמעל שאר בתי המשפט"? אם כבר, הייתי מצפה שקצפך יצא על "בית דין גבוה לצדק". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בבג''ץ אין ידוע, לכן זה פחות מפריע. אולי ''בית דין של מטה'' או אפילו ''בית דין קטן של מטה'', אפשר גם בית המשפט הארצי, העל-מחוזי, הממלכתי וכד'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל יש רק בית דין עליון אחד, ולכן הוא מיודע (בניגוד למחוזיים, למשל, שיש כמה). לקרוא לו "בית דין של מטה" עשוי להחשב שהכרה בכך שיש בית דין (אזרחי, כן?) של מעלה, שעליון עליו, ואנחנו לא ממש רוצים בכך. בית דין עליון הוא המינוח המקובל בכל העולם, ואין סיבה שדווקא אנחנו נהיה שונים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני משתתף בעצבונך בנוגע לקיצור (למרות שלא חשבתי על כך קודם). אני חושב שהוא התקבל משיבוש קליל של קיצור לגיטימי (אם מקבלים את המונח ''בית המשפט העליון'', ואני מקבל) - שופט העליון (שופטות העליון, וכו'), שבו פשוט מושמט ''בית המשפט'' שמובן מההקשר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין שבעברית התקנית (עם או בלי מרכאות - בחדשות קול ישראל לדוגמא) יש גם ''שופט שלום'' וגם ''שופט מחוזי'', אבל רק ''שופט (ב)בית המשפט העליון''. השאלה היא האם הדבר נובע מהטעם שעלה כאן בפתיל, או שפשוט בכבודו של הבכיר מקפידים יותר, ולכן לא מקצרים את התואר המלא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 174052 הוא היה אז שר החקלאות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במילואים האחרונים שלי השתתפתי בתרגיל הארצי של פיקוד העורף וזכיתי לשיחה אישית + לחיצת יד עם שר הבטחון אהוד ברק, בעוד שנינו ניצבים על גל חורבות שהיה פעם בית המשפט המחוזי של נצרת. למרות שהארוע המרגש תועד על ידי מספר מצלמות וידאו וסטילס, לא זכיתי לראות תמונות מהארוע. בכל מקרה, עם המדים, הקסדה ומשקפי המגן, אני בספק אם אמא שלי היתה מזהה אותי בתמונה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני צריך לזכור לקחת איתי את כל הציוד הזה בפעם הבאה שאני נפגש עם ברק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומדוע אמא שלך לא הייתה מזהה אותך? היא לא ראתה אותך אף פעם במדים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם מדים היא ראתה אותי, אבל לא עם קסדה ומשקפי מגן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ח''כ צבי הנדל. הוא חבר של המשפחה. לא שאני גאה בזה אבל זה מה שקרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפני שבוע, הסתובבתי לי בין השדרה השביעית לשמינית, עד שמצאתי את עצמי בפאב. בכוס הבירה השלישית כבר הרגשתי שמח יותר. הסתכלתי אנה ואנה, בתקווה למצוא איזשהי בלונדינית מפנקת. בפינה של הבר ישבו להם שני אנשים מוכרים. פשפשתי בזכרוני הדהוי, עד שהבנתי שאחד מהם קצת דומה לטומי לי ג'ונס. השני לקח לי יותר זמן, אבל קישרתי אותו לשחקן המצוין ששיחק בחומות של תקווה. השחור. נו, איך קוראים לו. טוב, הפאב היה כבר ריק למדי בשעה הזו, אז התקרבתי אליהם, ואמרתי: "אתם יודעים שאתם דומים לטומי לי ג'ונס, ולשחקן השני, איך-קוראים-לו?" "well duh!" אמר הכושי. "זה בגלל שזה אנחנו, טומי לי ג'ונס ומה שמו." "אז איך קוראים לך, באמת?" שאלתי. "עכשיו אין מצב שאני מספר לך, נעלבתי" הוא אמר, וגיהק. "עזוב אותו, הוא מחוק מאלכוהול, הוא לא זוכר לאיזה חור שופכים את הבירה" אמר טומי. "אבל אל תדאג, אני משגיח עליו. אני פה השחקן הבכיר, הכל תחת שליטה." "מי בכיר? מה בכיר?" לגלג מה-שמו. "אני הייתי מארשל בנרדף. ואתה בסך הכל הייתי בלש בסרט המטופש ההוא עם בראד פיט". "אתה מלא בחרא, טומי. זה מאדר-פאקינג-סרט, הסרט ההוא עם בראד. חוץ מזה, אם אני לא טועה, מורפיאוס היה בדרגת קפטן, וזה יותר גבוה ממארשל, לא?" "אולי, אבל אתה לא שיחקת את מורפיאוס." "באמת?" "בפעם המיליון, זה היה לורנס פישבורן. לא אתה." "פרי. פראני? פריצי?" אמרתי. "אל תתערב.", אמר טומי. "רגע אחד! אני הייתי אלוהים! בסרט הזה עם דרו קארי!" אמר מה שמו. "אתה מתכוון לג'ים קארי." "לא, אני די בטוח שזה דרו." "whatever. אבל זה לא היה באמת אלוהים. זה היה אולפן טלוויזיה, והכל היה, בכאילו. כל העולם הבמה, כולנו שחקנים וכל החרא הזה." "ניומן? רומן. נורמן." מלמלתי לעצמי. "שתוק!" צעק עלי מה שמו. "אני מתכוון לסרט השני עם דרו קארי. הסרט שהוא מפנק את רייצ'ל!" "יש לי, יש לי.." אמרתי.. "אהה.. ברוס הכל יכול!" "אה," אמר טומי לי, והסתכל עלי בחמיצות. "כןןןןןןןןןןןןןןןן!" אמר מה-שמו בזחיחות. "ברוס-המאדר-פאקינג-כל-יכול. הייתי שם האלוהים של קארי, והיה תפקיד מאד מפנק. תפקיד עם פז"ם". "פרימן! מורגן פרימן!" צעקתי. "אז אני פה הבכיר, אה?" אמר פרימן. "כן", ענה טומי, "אבל אתה שיכור מהתחת. בוא, אני אזמין לך מונית." החברה קמו, והתגלגלו איכשהו מחוץ לדלת. שילמתי לברמן ומהרתי החוצה. אבל טומי לי ג'ונס ומורגן פרימן כבר נעלמו. וכך הסתיימה לה הפגישה שלי עם בעל התפקיד הבכיר ביותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה היה אחד מהדברים המצחיקים ביותר שקראתי בחיים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה לשלושתכם. ל.ב.פ - זו היתה אחת מההגזמות הפרועות ביותר שקראתי בחיים. אגב, אם אתה צריכים משהו מניו יורק (בסדר גודל של עד 5 דולר) רק תגידו. מניו יורק האייל כחול יותר, ואפשר לקרוא את התגובות 7 שעות לפני שהם מתפרסמות! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העברית שלי זה לא מי יודע כמה. ''הן מתפרסמות'', לא ''הם מתפרסמות''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משובח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שע"ר ויקטו"ר (תגובה 173665). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Of Nicosia, when I got married
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי קרוב שר, ייחוס משפחתי שבהחלט אינו ממלא את ליבי בגאווה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוזי לנדאו לקח אותי פעם טרמפ בהיותו ח"כ. את רפול פגשתי כשהייתי חייל, והוא עצר ליד המחסום אותו איישתי כדי להשתין בצד. גם הוא היה ח"כ באותו זמן. בקיצור, אני מסמן ח"כ או שר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לשניהם לא לחצתי את היד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פגשתי פעם את עמנואל הלפרין בהרצאה שלו. בסוף דיברנו, והוא הסכים לבקשתי לחקות את עצמו במערכון של החמישייה עם יואב טוקר, ''פרי''. חמוד ההלפרין הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ככה, דיברת איתו וביקשת שיעשה לך חיקויים? ישראלי חוצפן אתה :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה עוד כלום. אמא שלי אוהבת את חנן יובל (כיוצר וכזמר). כל כך אוהבת שהיה חשוב לה לפגוש אותו לאחר הופעה שלו בבנייני האומה ולשאול אותו מדוע הוא שר כאילו שיש לו עצירות. היא לא מבינה מה לא היה בסדר בזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמא שלי צלצלה פעם אל עוזי חיטמן ז"ל והסבירה לו שהוא שר לא נכון, שצריך לשיר "מגבוה", כלומר - באופן שהקול "ייצא" דרך איזור הסינוסים, פחות או יותר, ולא "מהאף", ועוד כל מיני הסברים. איך להשתמש בנשימות באופן נכון כך שאפשר יהיה לשיר הרבה מבלי להתעייף, איך "לא ללחוץ על המיתרים", וכיו"ב. אני התביישתי שהיא מנג'סת כל כך הרבה, אבל הוא, מן העבר השני, הודה לה בחום. נראה שאחר כך, בהמשך הקריירה, הקפיד ליישם את עצותיה - וקולו, שהיה מאנפף מאוד באופן טבעי - נעשה מאנפף פחות. כשהייתי ילדה קטנה פגשתי די הרבה שחקנים, רבים מהם כבר ז"לים, וכמה זמרות וגם כמה סופרים ואנשי תקשורת (צירוף לשוני שעוד לא היה מקובל אז). בתוכם היו יורם קניוק וחיים חפר, שששניהם כנראה קרובי משפחה רחוקים שלי, וקניוק גם הסביר לי פעם משהו די מסובך על הקרבה. מי היה "הבכיר" שבכולם? לא יודעת. יוסי בנאי זה בכיר? נו טוף, כמובן, גם בכירים הם רק בני אדם. הייתי עם אבא, שהיה צריך לשוחח עם מישהו אחר, אבל איכשהו הלכנו לשוחח גם עם בנאי (כלומר, *אבא* הלך לשוחח איתו), בחדרי ההלבשה של הפקה כלשהי. לחדרי ההלבשה, ולא רק לבגדים שבתוכם, קראו - "הגרדרובה", "הגרדרובות" - "אוי, שכחתי את השרשרת אצל מישהו בגרדרובות..." (כמעט כתבתי "אופס", במקום "אוי" - אבל נדמה לי שאז עוד לא אמרו אופס). חוץ מבנאי היה שם עוד מישהו ידוע יחסית, ועוד שחקן צעיר שיוסי היה מיודד איתו ואהב לרדת עליו, סתם ככה בשביל הכיף. בנאי היה משועמם, ולמרות שאינני חושבת שהוא היה בדיוק טיפוס פותר התשבצים הקלאסי - הוא לקח ממישהו חוברת תשבצים ומדי פעם שרבט בה קצת, בעצלתיים. שוחחו, קשקשו, הייתי קטנה וחוץ מ"שלום, שלום", אף אחד לא ממש הבחין בקיומי. יוסי ישב עם החוברת ומלמל משהו עם "פנים, פנים...". "קלסתר", אמרתי בשקט. הוא פנה אלי, מופתע, "*מה* אמרת?" "קלסתר". הייתי ביישנית. "אתה רואה, סרי! קלסתר! *אתה* - *יודע* את המילה הזאת? - הרים יוסי קול על השחקן הצעיר, ידידו. "סרי", היה אחד משמות משפחתו של הבחור ההוא, שהקדים בהרבה את זמנו ואת אופנת ג'ודי-שלום-ניר-מוזס-ורדה-ז'קונט-רזיאל-ויזלטיר. אבל הנה חזר המשבץ אל התשבץ ואמר לי, מאוכזב, "אה, לא, לא, זה לא קלסתר, זה חמש אותיות עם נו"ן בסוף" - ואז הוא כבר דיבר אלי כשווים בין שווים! :-] "דיוקן", אמרתי. נדהם למדי, הוא כתב דיוקן, ושאל - "בת כמה את?". "בת שמונה וחצי". "אהההה!", הרעים יוסי בתיאטרליות על סרי הרזה כדג מלוח, שקפץ כנשוך נחש - "אתה רואהההה, סריייי!! את מה שהיא יודעת בגיל שמונה, אתה לא תדע גם בגיל שמוניייים, סרי סרי סררררי!!!" ה"וחצי" היה חשוב מאוד בעיני, בימים ההם. צייצתי בבהלה (לא היה לי ברור אם הצעקות הן בצחוק או שבאמת הולך לקרות משהו נורא) - "אני בת שמונה *וחצי*" - בתקווה עמומה שתוספת החצי תסביר את הידע שלי בענייני פורטרטים ותציל את חייו של סרי האומלל. אף אחד לא שמע אותי כבר. אני מקוה שסרי חי, קיים ושלם עד עצם היום הזה, אם כי הקריירה הדרמטית הטריה שלו נגדעה זמן לא רב אחר האירוע ההוא. ככה זה. יום אחד, בהזדמנות, אולי אספר גם על האפשמינקה. כן כן, לא טעות - אפשמינקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכותרת מדויקת: לא ייתכן להזכיר יצור לשוני מרשים כמו אפשמינקה בלי להסביר מייד מי ומהו! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אתחיל עכשיו גם עם הסיפור ההוא, הרי יש גבול לכמה שאפשר להתעלל באיילים/ות. ונדמה לי שיש כאן התנגדות לדיסקליימרים... ראה/י נא את הדבר כמתן הזדמנות לפיתוח אורך רוח ולחישול האופי :-] . קראתי כרגע את הערך על חיים חפר בויקי. כתוב שם שהוא נולד בעיירה מיסלוביץ', ואילו לי זכור דווקא משהו כמו סוסנוביץ'. מה יהיה? ככה משכתבים את ההיסטוריה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מילא ויקי, אפשר להתפשר על סוסלוביץ'. אבל על השאר אומר: don't be coy! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתיאטרוני היידיש היו מתאפרים מאוד בכבדות. בהצגות רוויו שרווחו בתיאטרונים אלה, היו מחליפים כמה דמויות במשך הערב, ולכן, במהירות - את הלבוש, האיפור, השפמים והזקנים. לעבודה זו לא צלחו האריזות הקטנות והאלגנטיות של תכשירי הסרת איפור בנוסח דהיום. בצנצנות גדולות המזכירות צנצנות ריבה (ואולי באמת התחילו את חייהן כצנצנות ריבה) היה חומר לבן, שמנוני, דמוי משחת וזלין (וכנראה קרוב משפחה שלה), וקראו לו "אפשמינקה", "Apshminke" - מילה ספק-יידית שהשתמשו בה, כנראה, רק אנשי תיאטרון, גלגול מן "abschminken" - "הסרת איפור", בגרמנית. בעזרת פיסות צמר גפן גדולות ושימוש זריז בכמויות לא-ממש-עדינות של החומר הזה, היו מצליחים להתגבר על דרישות העבודה. פעם, בכיתה א', שוחחו כמה ילדים על כל מיני תאונות שקרו בביתם, ואני, בתמימותי, הזכרתי תקרית בה נשברה צנצנת אפשמינקה של אבי. זו היתה טעות פטאלית, ובתוך כמה דקות של שאלות וצחוקים, למדתי דבר שלא הייתי ערה לו קודם: כי משפחתי היא מוזרה ושונה ממשפחות אחרות. המשיכו לצחוק עלי, על המילה המוזרה הזאת, עוד זמן, עד שעניינים אחרים תפסו את מקומה בראש החדשות. כשניסיתי להסביר - זאת העבודה של ההורים שלי, הם עובדים בתיאטרון, וצריך להוריד את האיפור וכולי וכולי - זה רק החמיר את המצב - "מה, אבא שלך שם אודם? שיואוווו! אבא שלה שם אודם!" בזמנים של טרום הבשורה על פי מרילין מנסון וטרום הבשורה על פי אביב גפן... במשך השנים קרו לי עוד כל מיני תקריות מביכות, שבאופן לא ישיר החלו מן הטעות התמימה ההיא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סוסנוביץ'? סבי נולד שם! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וסבא שלך הוא חיים חפר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מאשים את סבי בהתפרנסות מהפרחת מילים באוויר (נאות ככל שיהיו)? תתבייש! בתגובה 275146 מוזכר מקור פרנסתו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רואה שהגנים אצלכם עובדים שעות נוספות.:) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, יש בזה משהו. לפני כמה ימים שאל אותי אבי מה בדיוק אני עושה בעבודה בחודשים האחרונים. בתמורה הוא סיפר לי על אביו פרטים (שלא אכנס אליהם כעת) מהם התברר שהדימיון עובר כל דימיון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, באמת? נו, אז אם יש משהו בתיאוריה בדבר הקרבה בין חיים חפר לביני, ובהתחשב במסורת הגורסת כי בתוך העיירות התחתנו היהודים בינם לבין עצמם - הרי שאתה ואני דודנים מן הדרגה החמש מאות שלושים וארבע! Welcome To The Family! אם כך, בבוא יומי אוריש לך את המתכון הסודי שלי למנדבורצ'ניק (נשבעת לך שיש מילה כזאת! או לפחות היתה, לפני שהמעטים שהכירו אותה הסתלקו להם אל שדות המנדבורצ'ניק הנצחיים והשאירו אותי לבד). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דן בניה סרי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתי סרי | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. לו חשבתי שיש חשש לזיהוי, לא הייתי מזכירה את השם. הבחור היה מסוג האנשים שאיש מעולם לא שמע ולא ישמע עליהם (חוץ מיוסי בנאי וממני :-]). זכורה לי עוד אנקדוטה הקשורה בו. היתה שחקנית ששמה היה, נניח, סטלה צ'רני (שם שבדיתי לה כרגע, המזכיר את שמה. עכש"י, כבר שנים שהיא איננה בארץ, אבל רק למקרה ש...), אשה יפה, לבושה בקפידה, אירופאית עם מבטא אירופאי שכנראה מעולם לא השתלבה, תמיד נשארה קצת בגדר נטע זר ועוררה מחוות לגלוג על לא בכפה. היא ישבה בגרדרובה וסיפרה למישהי בשקט על ה"רמונט" (שיפוצים, צביעה) שעשתה לא מכבר בדירתה. אחר כך קמה והלכה, ע"מ לעלות אל הבמה. לא רחוק ישבו סרי ודני ליטאי - אז, בחור צעיר ויפה. שניהם החלו לנגן על גיטרות דמיוניות ולשיר תוך חיקוי המבטא שלה: "סטלה צ'רני עשתה רמונט! סטלה צ'רני עשתה רמונט!". דני ליטאי נעשה לימים הבימאי המיתולוגי של הלהקות הצבאיות, וסרי... סרי נשאר סרי, מי יודע היכן הוא כיום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גדי סרי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממש לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סרי רז? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סרי לנקה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דני ליטני? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רמונט שה עדיין בסדר. מעניין יותר הוא ה''רמונט קונטרול''... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בטיולי בספרד שמתי לב: robe היא גלימה, ו-guarderobe הוא המקום בו שומרים על גלימות. רק מאוחר יותר "גארדרובה" החלה לציין גם את תוכנו של מחסן הגלימות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני פגשתי אותו בסופר. כלומר, הוא עמד ודיבר עם מישהו בכניסה, וכשעברתי לידם הוא אמר שלום, אז עשיתידאבל-טייק וראיתי מי זה, ואמרתי שלום(?), כי לא כל כך הבנתי מאיפה הוא מזהה אותי. אז הוא אמר שהוא חושב שהתראינו פעם באיזה פאב, אבל הוא לא בדיוק זוכר, ונראה מבואס שאני לא זוכרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באיזה יום בכיתה ז' פתאום הודיעו שיש אירוע חשוב וסודי היום: הנשיא עייזר מגיע לביקור הסתדרנו בשורה ללחיצת יד וכשהוא התקרב אליי אחד הערסים הקטנים נדחף לידי והושיט לו יד- הוא לחץ אותה וכך לא פגשתי אותו עם לחיצת יד מה שכן הייתי בהלוויה של רפול (הוא היה מ"פ של אבא שלי) וזכיתי לראות מקרוב את כל צמרת המדינה לפני כמה שנים- כולל עייזר הקשיש ואלופי צה"ל שסחבו את הארון. היה משמים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, אני הייתי אצל ערפאת לפני כמה שנים ובאיזה שהוא שלב הוא עבר בקהל ללחוץ ידיים, אבל זה היה כבר מעבר למה שהייתי מוכנה לעשות - אז נשארתי במקומי וויתרתי על התענוג. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הממ. אתה מתלונן שהשתעממת בהלוויה של רפול? למה ציפית? למופע קאן-קאן של נציגי מועצת הזיתים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(לימים נשיאת ביהמ''ש העליון). בחרתי באחרונה. יש הכי מעט מהם. (את כולם פגשתי במהלך קורס באוניברסיטה. פגשנו שם גם את היועצת המשפטית של הכנסת ועוד כמה חבר'ה. תוצאותיו העגומות של המפגש עם השופטת בייניש מתועדות איפשהו באייל. תבקשו ממישהו מוכשר יותר ממני קישור). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 308482 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלא את ההוא עם הסיגר והלוינסקי | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סטנלי פישר הוא בן דוד ראשון של אבי ז''ל, ומבקר אצלנו די בסדירות - פעמיים שלוש בשנה - עוד מלפני תחילת כהונתו, וגם עכשיו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פגשתי רמטכ''ל, ראש ממשלה, שרים וחברי כנסת (וגם שוטר תנועה). למעשה כל מי שפגש פה אי פעם את רבין פגש אדם שכהן מלבד כשוטר בכל התפקידים שהזכרתי... לכן לא ברור מה איש שפגש כמה רמי דרג אמור לסמן, ואפילו כמה רמי דרג מאותו הדרג, והאם רמת הדרג בעיני האייל היא לפי סדר יורד.. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשתפסנו קו בביקעה היינו מלווים את דוד לוי בדרכו הביתה כל יום חמישי בערב. הליווי הסתיים כמה קילומטרים לפני בית שאן שם השר (אני לא זוכר מה היה תפקידו) היה יוצא מהאוטו שלו ונותן נאום תודה קטן לחיילים. בפעמים שיצא לי להיות נוכח הסתפקתי ב"שלום שלום," ועמדתי בצד. יום אחד הלכתי ברחוב קטן במנהטן וראיתי מולי את אריק קלפטון צועד ומחזיק שקית של סופרמרקט. היה לי זמן לחשוב מה להגיד ולוודא שבאמת זה הוא. כשעברתי לידו אמרתי Good afternoon Mr. Clapton הוא חייך והמשיך ללכת ואני שלפתי מייד את הטלפון הנייד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מזכיר לי: בלכתי במבוך איקאה, הבחנתי בטון קאנן מלווה בברונטית מהממת (וגבוהה ממנו בראש וחצי, האיש רבע עוף). מייד שלפתי את הסלולארי ועדכנתי את אשתי. התגובה לה זכיתי היתה "מי זה טון קאנן?" | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי זה באמת? (או לפחות איך מאייתים את זה, שאוכל לגגל) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
די. לפחות לאשתי היה תירוץ טוב בהיותה בת המין החזק. מה התירוץ שלך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בסדר, כבר מצאתי. אני מהמין השלישי, זה טוב? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מצויין :) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הייתי פוגש את קלפטון לא הייתי מסתפק בטלפון סלולרי. יש לי כל כך הרבה דברים לשאול אותו! (בין היתר, איך היה לברוא את העולם בשישה ימים) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם הוצאת האוטוביוגרפיה שלו, אריק קלפטון מספר בראיון שלמעשה הוא כמעט חרש (זה אולי מסביר מדוע הוא לא נרתע מהמבטא הזר שלי). בכלל, זה ראיון מעניין מאד בו קלפטון מספר על היחס בין התמכרותו לסמים ואלכוהול ומוסיקה ומין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא חרש (ובטח עוד רבים אחרים), ליאונרד כהן תיכף נאלם מרוב צרידות, ובקיצור יש הרבה סיכון מקצועי בתחום הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אישית?... פגשתי את אריק שרון בעודו נמצא על הקרשים של הזירה הפוליטית. זה היה כאשר נתניהו לא רצה אותו בממשלה ודוד לוי התעקש מול ביבי שיכניס את שרון. הוא היה עם רעייתו לילי ז"ל, ואף אחד לא ניגש ללחוץ לו את היד. אני ניגשתי והוא אחז בידי זמן רב, אמנם לא היו יותר מדי קופצים אבל בכל זאת...אם אז מישהו היה מנחש שהוא עוד יזנק מהקרשים זה יהיה הימור לא קטן מזה שמישהו יטען היום שהוא יקום מהתרדמת ועוד יחזור לפוליטיקה.... אני מאחל לו בהזדמנות זו רפואה שלמה, |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ביום שבסופו הוא נבחר לראש עיר. אחר כך הוא הפך לראש ממשלה. גם מי שהיה לידו באותה היפגשות, היה עתיד להיות ר''מ. רבתי פעם גם על מקום ישיבה עם ראש עיר לשעתיד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, וגם שגרירים פגשתי (אחד מהם קרוב משפחה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וזה בנוסף לרמטכ"ל שלעבר שפעם רבתי איתו, אלוף הפיקוד לשעבר שהסיע אותי טרמפ, כמה חברי כנסת שאחד מהם אני פוגש לפעמים במדרגות הבית. סופרים, משוררים, זמרים, ושופטות שלא בדרגת ביהמ"ש העליון גם נחשב? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ודאי נחשב. פרט נא שמות ואמרות כנף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את השופט ברק פגשתי בטקס יום הזכרון בהר הרצל לפני שנה ורבע. לאחר תום הטקס הרשמי הוא עבר בין המצבות ולחץ ידיים למשפחות השכולות. אינני בן למשפחה שכולה, אבל אני מגיע לטקס בכל שנה וכך קרה שהוא ניגש גם אלי ולחץ את ידי. יש לציין שבחמש עשרה הפעמים או משהו כזה שבהן נכחתי בטקס לא ראיתי אחד משבעת ראשי הממשלה או מכל הרמטכ"לים, ראשי העיריה ושאר המכובדים שהשתתפו בו עוברים בין המצבות פרט לשופט ברק. פגשתי שרים כאלה ואחרים בהזדמנויות שונות. הסקר אינו מציע אפשרות של נשיא ביהמ"ש העליון, אבל נראה שכראש רשות שלטונית הוא בכיר יותר מהם. בהערת אגב יש לציין שכדי שהסקר יהיה הוגן ראוי לקבוע גם שהמפגש נחשב רק אם האיש היה בתפקידו באותו זמן; פגשתי את אולמרט כשהיה ראש עיריה,והתחככתי בוייצמן בשבוע הספר בבאר שבע ב-81, אבל לצורך הענין הם רק ראש עיריה וח"כ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מגיע לטקס בהר הרצל בכל שנה ולא הזדמן לי לראות את השופט ברק. לעומת זאת בטקס האחרון הנשיא קצב עבר בין המצבות לאחר הטקס (כך שאנשי הביטחון שלו היו צריכים לדחוף את המשפחות השכולות שאיתרע מזלן להיקלע לנתיבו על מנת לפלס לו דרך). בכלל הארגון של טקסי יום הזיכרון בהר הרצל הופך גרוע משנה לשנה. החל בנושא החניה, דרך התנהגות גסת רוח של שוטרים וכלה ב''גידור'' של החלקות שניתן לצפות מהן על הטקס או על כניסת המכובדים וחסימת הדרכים הללו לתנועת משפחות, תוך העצמת הלחץ והדוחק השוררים במקום ממילא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם מותר לשאול, מדוע אתה הולך לטקס הזה אם אינך בן למשפחה שכולה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מפקד שלי לשעבר נהרג בתאונה מבצעית מטופשת. למשפחה קשה עם המעמד והם גם כועסים על הצבא, ולכן הם לא מגיעים לטקס. בד''כ היחידים שעומדים ליד המצבה הזו הם אני ועוד שניים-שלושה חבר'ה מהסדיר שמגיעים מדי פעם, ולעתים גם איזה נציג של היחידה (שפורקה בעצמה בינתיים). כיוון שאני רוצה להיות בטוח שיהיה שם מישהו וכיוון שאין לי אפיק אחר להביע את הזדהותי עם היום ומה שהוא מסמל, אני מקפיד להגיע לשם בקביעות (ובאותה הזדמנות גם מבקר עוד כמה קברים שקרובים ללבי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבנתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב 1984 יצא לי לפגוש שוטר תנועה. הייתי בן 14 והחלטתי עם חבר לעשות קצת כסף בחופש הגדול. קנינו כמה ארגזים של קקטוסים קטנים וניסינו למכור אותם בהדר (חיפה). באותן דקות שלא ברחנו מפקחים אפילו הצלחנו למכור כמה קקטוסים. בסוף היום חציתי את הכביש באור אדום עם הארגזים שנשארו לי ותפס אותי שוטר תנועה שקנס אותי ב 70 ש"ח. כך הוצאתי את כל הכסף שהרווחתי באותו יום על קנס (בכי התמרורים שאתם שומעים מרחוק עכשיו זה שלי, כן). ניצחתי בתחרות, נכון? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשהייתי בו 13, או 14, נפטר ראש העיר(יה) האגדי של חיפה, וארונו הוצב ברחבת העיריה, כדי שהאזרחים יוכלו לחלוף על פניו ולחלוק לו כבוד אחרון. האבא הפרטי שלי, שלא היה מחסידי הממסד המפא"יניקי בכלל, ומחסידיו של אבא (חושי) של חיפה בפרט, היה בין החולפים על פני הארון, ואף לקח אותי להתלוות אליו. שנים אחר כך נפתרה לי התמיהה - אבא שלי פשוט רצה להיות בטוח שהאיש אכן מת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, בסגנון הזה אני דיברתי עם שלמה ארצי. הוא שאל איך נוסעים לתיאטרון ירושלים. האמת, עניתי לו כפי שהייתי עונה לכל אחד אחר, בלי להסגיר את הזיהוי - הוא ודאי הניח שהוא מזוהה - אבל עד היום לא כל כך ברור לי אם הוא שאל מתוך צורך בתשובה או ממניעים אחרים. אם מדובר בצורך בתשובה, הוא צריך להיות חסר אוריינטציה ברמות גבוהות במיוחד... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני כיוונתי פעם את רמי פורטיס בראש פינה- אז עוד היה לו את הקוקו | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי יש סיפור שסיפרתי יחסית מעט פעמים אבל אף אחד לא שוכח לי אותו (בעיקר כי הם חושבים שהמצאתי אותו). כשהייתי בתיכון למדתי באוניברסיטה הפתוחה כמה קורסים. כל קורס היה מתקיים בתיכון תל אביבי כלשהו, בדרך כלל בגימנסיה הרצליה. הקפיטריה של התיכון הייתה פתוחה בשעות האלה ואכלסה את הסטודנטים התיכוניסטים ברובם - נראה לי שהייתה שם מין כיתה ניסיונית שלמדה באו"פ במקביל ללימודים. לבלות את ההפסקה בקפיטריה לא היווה בעיני אטרקציה מיוחדת בהתחשב בכך שאנשים שהולכים ללמוד באו"פ כתיכוניסטים הם בדרך כלל מעצבנים למדי, כך שאני הייתי נוהג להסתובב בחוסר מעש או ללכת לאבן גבירול וחזרה. בהפסקה באחד מהשיעורים הראשונים - אבל לא הראשון, פרט חשוב שנחקרתי אודותיו בהרחבה - יצאתי מהכיתה ואחרי יצאה ממנה בחורה בלונדינית, מטר שבעים וחמש בערך שנראתה מעולה, תיכוניסטית אף היא. היא שאלה אותי איפה הקפיטריה ואני הנחיתי אותה בכיוון הנכון ופניתי ללכת. היא שאלה אותי שוב, ואמרתי לה שאין סיכוי שהיא תפספס את זה. היא שאלה אם אני יכול לקחת אותה לשם, ואני אמרתי לה "באמת שזה נורא פשוט. את יורדת קומה אחת במדרגות וזה ממש שם", והלכתי. זאת הייתה עדי נוימן, גיליתי בדיעבד, חצי שעה אחר כך, כשאיזה מישהו שאל אותי אם אני מזהה אותה. אני מספר את הסיפור רק כשאני נזכר בו, וזה בדרך כלל קורה כשהיא מופיעה בעיתון ומישהו קורא עליה כתבה עם תמונה, ואז אני חושף את זהותה ע"י הצבעה על התמונה - "וזאת הייתה היא". מה שקורה מיד: אם זה בחור, הוא טופח על מצחו וקורא לי אידיוט, ואם זאת בחורה היא מסתכלת עלי בצורה קצת אחרת. מיד לאר מכן מתחיל תחקיר ארוך (ומעליב): האם היא ידעה איפה הקפיטריה. הערה: לקוראי האייל המאותגרים (כמוני): עדי נוימן היא דוגמנית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קיבלתי כבר תגובות יותר חריפות, תרתי משמע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה קורה לי כל הזמן בעבודה. נכנסים לחנות כל מיני אנשים שאני מכירה מהמכולת, ויש סחבקיה קלה, ואחר כך מישהו שואל מאיפה אני מכירה את יהודה לוי או כל שם עלום אחר. כשפאני ארדן נכנסה לחנות, זיהיתי אותה. זה כבוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש מי שיטען שהסיפור שלנו דומה גם במובן אחר: מה יש ליהודה לוי לחפש בחנות ספרים? כנראה הוא מתחיל איתך... --- אני זוכר ואין לי מושג מאיפה שזו חנות ספרים. תזכירי לי איזו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סטימצקי בשינקין. ואף אחד לא מתחיל איתי יותר. הניאון והצופר שמבשרים "אמא! אמא!" מותקנים לי כנראה על הראש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מישהו כבר שאל אותך מאיפה את מכירה אותי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צר לי, אבל גם בלי לדעת שהיא דוגמנית, אם בחורה שנראית מעולה מתחילה אתך באופן כה ברור, ואם אין לך חברה באותו רגע (הייתה לך?), אז מה יש לך לומר להגנתך שלא נענית לה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נתחיל בזה שהייתה לי חברה. אגב, היא הייתה גבוהה לא פחות מאותה דוגמנית והייתה בעיני יפהפיה (יש לי חולשה מטורפת לבחורות גבוהות. גם החברה שלי כיום מטר שבעים והרבה, והיא יפהפיה גם כן. במיוחד כשהיא מרכיבה עדשות ולא משקפיים. אלוהים, אנא, עשה שלא תקרא את זה..1). במקרה הספציפי הזה, אני תמיד מתייחס רק לעובדות המקרה, ולא אתפתה לכתוב שהיא אכן התחילה איתי. בלי לדבר על המקרה הזה כמובן, קשה לי להבחין במקום כשבחורות מתחילות איתי. לא שזה קרה לעיתים קרובות אבל כשזה קרה אני הבנתי רק בדיעבד. הסיבה לכך היא שאני בחור נחמד ומנומס אבל למיטב שיפוטי בהחלט לא ספצימנט ראוי לכבוד מסוג זה, וקשה לי להבין בחורות שמתבלבלות. 1 לא שיש הרבה סיכוי. האייל זה לחנונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דחוף ליהונתן אורן לבירור נחמדות (גם הוא משוכנע ש''נחמד'' זה לא מספיק). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אל תאמיני לכל מסכי העשן שהבחור מפזר. האמת היא שהוא בחור שמאוד-מאוד-מאוד אוהב לקרוא, ובשבילו ספר יפה זה יותר יפה מכל בחורה יפה. תגובה 316848, תגובה 397096. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנצל את ההזדמנות לתגובה מחוסרת עניין לציבור ואציין שמוזר שכמעט כתבתי בתגובה המקורית שבאותה תקופה קראתי הרבה פחות, ובטוח שבהרבה פחות הנאה. ההקשר היה שניסיתי להזכר מה היה לי כבר לעשות בהפסקות שהיה כל כך דחוף עד שלא אלווה בחורה נחמדה: היום כשיש לי הפסקה ממשהו אני קורא ו/או מעשן1, אבל אז? 1 לא שאני מעשן כל כך הרבה. אגב, חשבתי על זה לאחרונה והגעתי למסקנה שכנראה שאני לא אוהב לחשוב בלי גירוי חיצוני או מטרה. סיגריה מסדרת לי כמה דקות של עיסוק, וקריאה יכולה להכחיד עוד יותר זמן, וביחד זה יכול להעביר שעות. בגלל זה הפסקתי לרוץ - הייתי רץ שעה אבל היה לי משעמם נורא לחשוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני הורדתי באופן דרסטי את כמויות הקריאה שלי קצת אחרי התיכון, באופן מכוון שדרש משמעת עצמית רבה, בגלל התחושה שאני חייבת לשנות את המינון בין קריאה למחשבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואת פשוט יושבת וחושבת? על מה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עליך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר עדיף לקרוא ספר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא "פשוט": גם אני מעשנת, כמובן. וחושבת על כל מיני דברים. לךפעמיפם גפ על ספרים שקראתי. על דברים שנוגעים לעבודתי, או ללימודיי כשאני לומדת. על רעיונות שאני רוצה לחשוב עליהם. בתקופה שבין התיכון לצבא, בשלב מסוים, הגעתי לשיא די קיצוני של קריאה. והרגשתי שאני עלולה להפוך לחמוד נושא ספרים, במובן זה שהיידע שלי לא יהיה יידע די מעוכל ועצמי אלא יותר אוסף פשוט של ידיעות. היום אני לא בטוחה שזה היה מהלך מוצלח במיוחד, אבל לזמנו הוא היה נכון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אפסיק לקרוא - אם אתחיל לכתוב. אני אתחיל לכתוב - אם אתחיל לחשוב. אני אתחיל לחשוב - אם אפסיק לקרוא. לא אפסיק לקרוא, אין צורך לירוא, כי לא נראה לי ש- אכתוב מספיק טוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''חמוד נושא ספרים'' זאת בדיוק ההגדרה של אחד ששמו אינו עולה במנועי חיפוש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואלאק. זו בטח הייתה פליטה פרוידיאנית. נחמד לחשוב שבתת מודע אני כה נחמדה אליי. וזה גם המקום להתנצל על מקלדתי הדיסלקטית (בתקווה שאין זו השלכה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אליי? אליו? עוד פליטה פרוידיסלקטית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ודאי שאליי. הרי במקור כתבתי את זה על עצמי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"חמוד נושא ספרים" הוא בדיוק מה שמחפשות 5 הבחורות שהמלצת1 להם לגלוש באייל. 1 זה היית אתה, אני זוכרת נכון? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, זה היה צב מעבדה, תגובה 409917. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בחורה יפהפיה עם בחור מעשן זאת לדעתי תאונה מצערת. ברוק שילדס (ומי זאת, אתה כן יודע?) השתתפה פעם באיזה קמפיין אמריקאי נגד עישון, והיא אמרה שם משהו כמו - "אני שונאת שמעשנים על ידי, בייחוד אחרי שחפפתי את הראש". להפתעתי, גיליתי יום אחד שיש בקשקוש הזה משהו נכון - לפעמים, אחרי שהות ממושכת במחיצת מעשן, נשאר בשיער ריח כלשהו של עשן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יודע. גם היא גבוהה. אכן הרגל רע ומטופש, אין מה להגיד. אפילו אני שונא לעשן אחרי שחפפתי את הראש. החברה שלי לא מעשנת אבל היא מאוד טולרנטית. לילדים שלי אני מבטיח לא לעשות את זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בחורה יפה שמעשנת זו עוד תאונה, אבל תאונה זמנית בלבד, שתסתדר במהמשך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם בחורה יפה שלא מעשנת היא תאונה זמנית שתסתדר בהמשך... זה רק יהיה רחוק קצת יותר בממוצע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה עובד גם הפוך? (כלומר, אם מפסיקים לעשן). שואלת בשביל חברה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחרי שכבר נוצרו הקמטים מסביב לפה, נראה לי שמאוחר מדי. אבל אני ממש לא מומחית קוסמטיקה. ____________ שמתי לב לזה עוד בבית הספר, אחרי שקראתי משהו בנושא. פתאום התחלתי להסתכל על כל המורות שמעשנות, ולהשוות אותן לאמא שלי, לנשים אחרות שלא מעשנות, באותו גיל ומבוגרות מהן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם יש לה כסף ומוטיבציה, הקמטים אינם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם יש לה כסף ומוטיבציה היא יכולה גם להגדיל / להקטין חזה, לנסר את האף ולהצמיח פין1. טיפולים מהסוג הזה הם מחוץ לדיון, כרגע2. 1 אם כי זה יותר קשה, ושמועות אומרות שזה לא נראה ממש כמו פין שנולדים איתו. 2 זה טוב: גם לשפוך כסף על סיגריות. גם לדפוק את הבריאות3וגם לממן דירה לבת של המנתח הפלסטי. 3 וכאן המקום לספר סיפור קטן. שימו בצד סרטן וכל זה. בהיותי סטודנטית, הלכתי לבצלאל בחברת שתיים מחברותי ללימודים. להגיע לבצלאל מהאוטובוס פירושו ללכת דרך חלק ניכר מהאוניברסיטה, וכרוכה בזה עליה קטנה והנה שמתי לב ששתיהן מתנשפות במרץ. אני אף פעם לא הייתי חובבת ספורט גדולה, ובאותה תקופה הפעילות הגופנית היחידה שהייתי עושה היתה לרכב על קוקרינט לסינימטק (כל הדרך בירידה), ולחזור איתו באוטובוס, ובכל זאת לא החשבתי את העליונת בדרך כמשהו שמצריך התנשפות. וההסבר היחיד שמצאתי, הוא ששתיהן (כמו 90% מבצלאל באותה תקופה, סביר להניח שגם היום, סך הכל עברו רק כמה שנים) מעשנות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי שבאמת אוהב לקרוא לא הולך לסטימצקי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי למה מתייחסת התגובה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"וואו, איך היא ידעה שאני נגר?" _____________ ד. הגלילי מכיר, שהוא יספר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז שיספר כבר.. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עדי נוימן למדה בתיכון בניו-יורק. והיא ג'ינג'ית (לפחות היתה). הכי קרוב שהצלחתי למצוא: http://www.eonline.co.il/facts.asp?id=250 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יכול להעיד רק שב 1997 או 1998 היא נראתה בגימנסיה הרצליה. למה אין עליה ערך בויקיפדיה?! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי גם אני כמו אחרים (שכותבים בויקיפדיה...) לא יודעים מי היא | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני צריך שמישהו יסביר לי את זה: סטארבייס 972 (מועדון המעריצים של מסע בין כוכבים, שהגברת נוימן נמנית על חבריו המוכרים יותר), מופיע כערך ב"וואלה-פדיה", המבוסס על וויקיפדיה1. הערך אף עולה בחיפוש בוויקיפדיה2, אבל כשלוחצים על הקישור, אין כלום3. הכיצד? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו זה פשוט, על הצבעות מחיקה שמעת? בוויקיפדיה העברית מתנהלים בכל זמן נתון לפחות כמה כאלה. רשימת כל ההצבעות: רשימת ההצבעות הנוכחיות: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבנתי. מזל שוואלה-פדיה לא מעודכנים. אחרת, לאיפה הייתי מקשר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תלוי איפה זה קרה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ליד ון ליר, במרחק כמה מטרים מהתיאטרון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היית צריך לומר לו ''דרך מרפסת'' | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשהייתי ילד היתה לי הקדשה אישית חתומה מידי הקומיקאי היהודי-אמריקני דני קיי. אבי ז"ל שעבד במוסד ציבורי בו ביקרו מדי פעם אנשי שם, מעולם לא הפסיד הזדמנות להוציא מכל אחד מהם אוטוגרף. עם הקדשה לילד אם רק אפשר אדוני. איך קוראים לילד? גרושו, הוא בן 8 אדוני. בבקשה, לגרושו בחיבה וידידות. יגאל אלון. אם יורשה לי אדוני גם אני הייתי בחיל הנוטרים. אה, אז אתה עוד מהחברה האלה. היה לאבי ארנק מיוחד ותפוח, מפלסטיק דמוי עור, עם דיוקנו של דני קי מוטבע עליו (הוא העניק לו אותו במתנה עם ההקדשה, והוא עודנו ברשותי) ארנק זה היה מלא בחתימות שחלקן שורבטו על נייר לעת מצוא, בדרך כלל פיסת קרטון חתוכה ידנית מחפיסת סיגריות אל-על שאבי נהג לעשן. לעיתים כשנחה הרוח, אבי היה מוציא לעת ערב, בסיומו של יום עבודה את ארנק הדני - קיי שלו, שולף מתוכו פיסות נייר וחתיכות קרטון מקופלות, מיישר ומחליק אותן, ומעביר לי תוך כך שיעור בהיסטוריה של העם היהודי, משולב בקורס בפוליטיקה ותולדות הקולנוע. הנה כאן אתה רואה, זו חתימה של זלמן ארן שר החינוך, הוא מאחל לך שתלמד היטב ותשמח את הוריך בהישגים לתפארת. ופה משה דיין, אתה זוכר שסיפרתי לך איך שללוי אשכול לא הייתה ברירה ב-1967... כן זוכר אבא. תגיד , וסיפרתי לך איך מתי שבגין בא אלינו התעלמתי ממנו לגמרי, וחוץ מבוקר טוב בכלל לא ביקשתי חתימה? יום אחד, אמי שלא רחשה הערכה רבה לתחביב הנ"ל, גיהצה את מכנסיו של אבא, וגילתה שכיבסה אותם ערב קודם עם הארנק בתוכם. הארנק מפלסטיק כמעט לא נפגע, רק התמונה דהתה במקצת, בעיקר בזכות העובדה שלמכונה הישנה שלנו לא הייתה פונקצית סחיטה. אך האוטוגרפים שבתוכו, הפכו לעיסת קרטון דחוס בצבע כחלחל. מאז פגשתי ולחצתי יד (בזמנים שונים ובנסיבות ציבוריות משהו) לשני ראשי ממשלה מכהנים ועוד כמה פונקציונרים כאלה ואחרים. לא טרחתי לבקש מהם אוטוגרף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לוי אשכול, משה דיין, בגין - לא ממש חשוב. דני קיי זה משהו, אבל למי שלא יודע מיהו זלמן ארן, אז אפשר להגיד שמימיו ועד ימינו אלו, לא כיהן בלשכת שר החינוך מישהו הראוי לתואר הזה, למעט התקופה הקצרה בה כיהן בתפקיד יוסי שריד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתמול שוחחתי עם פרופ' מאחת האוניברסיטאות המובילות, שסיפר לי שהוא עושה התפלגות סטטיסטית על כל מבחן, ותמיד יוצא לו גאוס. חוץ ממחזור אחד, ששם יש התפלגות של ''גאוס כפול'' - הם קוראים למחזור הזה ''השרידים'' כי אלו הנפלים שנכנסו לאוניברסיטה כששריד אילץ את האוניברסיטאות לקבל תלמידים על סמך בגרויות ללא התחשבות בפסיכומטרי. כך שאפשר לומר על שריד הרבה דברים (חלקם גם יהיו נכונים) אבל שר חינוך ראוי הוא בודאי לא היה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"גאוס כפול" זאת התפלגות מאוד נפוצה במבחנים במדעים מדוייקים שכוללים 4 שאלות. שיא אחד נמצא בד"כ סביב 85 ושיא שני (בד"כ יותר גבוה) סביב 65. זה נובע מכך שהרבה פעמים זמן הבחינה הוא קצר מדי ותלמידים שמתקשים בתכנון הזמן שלהם לא מספיקים לענות על שאלה אחת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע איפה אתה למדת, אבל בפקולטות למדעים מדוייקים שאני מכיר אין פיקים מעל שישים, רק דעיכה אקספוננציאלית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למדתי באוניברסיטה העברית. אני משתתף בצערך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקרה דנן מדובר על רפואה, והוא סיפר על שיא אחד בסביבות 85 (כפי שיש בד"כ) ושיא שני בסביבות 30. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמו שכתבתי כאן פעם, אורי אורלב שזכה ב''נובל'' של ספרות ילדים (פרס אנדרסן) אירח אותי בביתו, וגם סמי מיכאל אירח אותי בבית הגפן בחיפה. מסמי מיכאל דווקא ביקשתי שיחתום עם הקדשה על שני ספרים שלו שהבאתי איתי, וגם את דודו זכאי שטוב לו בקיבוץ אירחתי פעם אצלי, והחתמתי על התקליטים שלו, כך שלא ממש מדויק מה שכתבתי קודם שאני לא מבקש חתימות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי יש אוסף קטן ונחמד של ספרים בחתימת מחבריהם, כמעט כולם חתמו לי אישית (וחלקם בהקדשה אישית יפה). רשימה חלקית כוללת את פול אוסטר, אלטון בראון, גאי אבריאל קיי, אפרים קישון וירון לונדון (על אותו הספר), משה אופיר, מירון איזקסון ועוד. בכנס אייקון הבא עלינו לטובה אני מקווה לצרף את ניל גיימן (אם נמצא בייביסיטר. קצת קשה במשפחה בה אפילו לסבתא יש תמונה שלו מעל השולחן בחדר העבודה). אבל היהלום שבכתר שנשאר בינתים בלתי מושג הוא מיכאל הנדלזלץ. בעולם הקטן שלי הנדלזלץ הוא אל, אבל אני לא מצליחה למצוא מכרים משותפים. אנא איילים רחמנים, עזרו לל.ב.פ למצוא את דרכה את האושר! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מיכאל הנדלזלץ למד באותה כיתה עם אבי, אבל קשה לומר שהם שמרו על קשר. גיגול קטן הביא את זה: "מפגש חמישי (מתוך 8) במסגרת: 'דף חדש – מפגשים עם סופרים עורכים ואנשי אקדמיה'. מרכז ומנחה: מיכאל הנדלזלץ (עורכו הראשון של מוסף' ספרים' בעיתון הארץ) האורח : הסופר ניר ברעם, ביום ד' בשעות: 18:00 עד 19:30, במרכז הכנסים ע"ש קונרד אדנאואר, משכנות שאננים, ימין משה, י-ם. פרטים: מחלקת תוכניות: 02-6292212 או דוא"ל: prog@mishkenot.org.il" |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה, הנדלזלץ לא נכנס אף פעם לחנות שלכם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. באמת לא בסדר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה לא בסדר, בעיניי זו הפקרות! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
... ומה מפריע לכם שם בחנות לארגן ערב החתמות בהשתתפות הכותב הנכבד? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באיזו חנות מדובר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש. גיימן חתם לי ולצאצא על ספרים (לי על ''בשורות טובות'' ולצאצא על ''איך החלפתי את אבא בשני דגי זהב''). היה גדול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי ידידה שהולכת לקורס ספרות שמעביר האל שלך. אם את רוצה אני יכול לברר פרטים. תוכלי ללמוד תורה ישירות מפי האל... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, כן , כן! ____ ל.ב.פ., מלחיתה באושר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אח שלי שירת בנח"ל, ושהה תקופה מסויימת בקיבוץ חולדה. בשבת אחת הוא חזר נרעש- "דיברתי עם עמוס עוז!". "מה הוא אמר לך?" שאלנוהו. -"המבנה השלישי משמאל." מצד שני, כתבתי פעם מאמר עם אדם שזכה ( לאחר המאמר, אבל לא בעקבותיו) בפרס ישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם בפרס ישראל עסקינן, אז אני מכירה היטב אחת מכלותיו, מכירה ברמה של שיחות חולין שניים אחרים, ועברתי היכרות טלפונית -שידעה עליות ומורדות - עם עוד אחד מהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מזכיר קצת את שיחת הנפש שלי עם צ'לסי קלינטון, שלמדה לתואר ראשון באוניברסיטה בה עשיתי דוקטורט (ושהיה קל לזהות אותה לפי שני שומרי הראש שתמיד חגו סביבה). הלוקיישן: תור לבר הסלטים בקפיטרייה שבבניין אגודת הסטודנטים. צ'לסי: אתה יכול בבקשה לזוז? אני מנסה להגיע לזיתים. יובל: כן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו, לא הגיע הזמן שתחשוף במי מדובר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא ממש מעניין, אבל אם אתה מתעקש, שלח לי דוא''ל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זכותך לסרב לגלות (מתוך צניעות, בוודאי, או אולי מתוך כורח חוקי כלשהו), אבל אל תגיד שלא מעניין - דווקא מעניין מאוד! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל לא מעניין כל כך עד שתפתחי תיבת דוא"ל ביאהו, נכון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם צריך לשם כך דוא''ל, אז עדיף כבר לשבת בחושך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אהה. זה רמז? מדובר במחקר על השפעות החושך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אדם קרוב אצל עצמו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הראיתי לבנות שלי את הנשיא, וניסיתי להסביר להן מי הוא. הן הבינו היטב שיש שם איש אחד שאבא מדבר עליו, ובצד השני יש מישהו שמחלק סוכריות לילדים. אם לסמוך על הבנות שלי אז האיש החשוב ביותר שפגשתי הוא האיש שמחלק סוכריות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה כוונתך "בצד השני"? הנשיא לא מחלק סוכריות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא כשהאבא בסביבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אבא של הנשיא מתפלל באותו בית כנסת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איילים, אתם הורסים לי את ההמלצות! ביום שישי הייתי ביום הולדת לידידה שלי, היו שם חמש רווקות/גרושות חביבות שחשקה נפשן דווקא בחנונים. כמובן ששלחתי אותן לאייל הקורא, מעוז החנונים בישראל. אחרי הדיון (עלק דיון...) על איך כל אחד כאן הוא עפר ואפר ליד הנהג של ___ עוד יצחקו עלי [בכי קורע לב]. אני מבקש, מעכשיו רק סיפורים איך באו אליכם אנשים וביקשו ממכם חתימה או תמונה. אני אתחיל: הייתה תקופה דיי ארוכה שהיו מבקשים ממני חתימות, אולי פעם בשבוע, ואני כמובן הייתי חותם, אפילו בשמחה, את שמם של ההורים שלי על מכתבים מבית הספר... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני נהגתי להשליכם לפח, כלאחר יד. ואת המכתבים שנשלחו לדואר - לאסוף בדרך חזרה מבית הספר וכלאחר יד, גם כן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד היום אני ממתין שאנשים יבקשו ממני חתימה. בשביל מה הקמתי מגזין מקוון אם לא בשביל להיות מפורסם? אבל אפילו כשכבר פגשתי אנשים שמכירים את האייל, הם לא הכירו את השם שלי, ואם הם הכירו את השם שלי, הם בכל זאת לא התרשמו במיוחד מנוכחותי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם עיצבת לך חתימה מיוחדת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם זה ינחם אותך, אז גם ממני כבר לא מבקשים חתימות מאז חלפו ימי הזוהר שלי בבית הספר :o( אבל אני חושב על זה חיובי, אני נהנה מכל רגע שאני (עדיין) אנונימי ואנשים לא מפריעים לי לעשות קניות בקניון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי התגובות כאן, נראה לי שמצבי ב"תחרות" הוא... איך לנסח זאת בלי שזה יצטייר כעלבון לנשים היקרות סוזן ופראן (אחרי פרסום דיון 1471 זוגתי ואני התכתבנו קצת עם פראן, והחלפנו איתן משפט או שניים לפני ואחרי ההופעה הראשונה בסיבוב) ואסתרית בלצן (פגישה מעין-מקצועית בהפסקה של קונצרט)? אולי כבר עדיף לי להשוויץ בכך שאני נפגש לפעמים עם המתכנת האגדי של האתר הנחשב http://www.haayal.co.il . | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ספר משהו על הפגישה עם בלצן ומה היה שם מעין-מקצועי (*בעיני* - אסתרית בלצן זה מאוד מכובד). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יצא מזה כלום, ובכל זאת עדיין מוקדם לספר מה היה הטעם (אם תזכרי, הזכירי לי בעוד שנה בערך). אבל נזכרתי גם בפגישה הלא-מזהירה עם טום נייגל, תגובה 317138. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה, היא תכתוב לנו מאמר? יופי! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם כבר פגישות לא מזהירות, פעם במהלך המתנה למטוס בנתב''ג, אשתי טוענת שנתקלתי, פיזית, באיילת זורר. אני לא יכול לאשר או להכחיש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וואו. מי זאת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא נפגשתי מעולם עם אף אדם מפורסם ממש. פעם ראיתי את חוזליטו1 ממרחק מטר, אבל לא החלפנו מלים. ___________ 1- כן, חוזליטו. תתביישו, עמרצים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שורה 2 בקולנוע "בית העם"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמעט. הוא עצר בעיר מגורי ואחד מעוזריו ירד מהאוטו לקנות לו ארטיק *באותו הקיוסק שאני הייתי קונה את הארטיקים שלי*. לשניה קסומה אחת חוזליטו הוריד את החלון, וראיתי אותו ממש מולי, במרחק נגיעה (על יריקה לא חשבנו באותם ימי התום). המחשבה שחוזליטו אוכל ארטיקים כאחד האדם טרדה את מנוחתי עוד ימים רבים אחרי המעשה, ובייחוד התרשמתי מכך שהוא אכל ארטיק רגיל, לא "לוקס". חוץ מזה ראיתי פעם את בן-גוריון, אבל די מרחוק, והוא לא אכל ארטיק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הולכים על מפורסמים, אני מניחה שהכי מפורסם שהיכרתי היה סטיבן ויינברג, ואחד אחריו אולי - לאטור. לאטור יותר חתיך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש מצב לפרטים נוספים על הכרותך עם וויינברג? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למען האמת, הפגישה עצמה לא הייתה נורא מעניינת. ויינברג היה בארץ באיזה כנס על שלוש השניות הראשונות של המפץ הגדול, ומישהו מהמרצים שם ארגן מסיבה קטנה באחד הערבים, בדירתו בתלפיות. אני באתי לשם עם מרצה אחר בכנס, שהייתי מיודדת אתו באותה תקופה, ושהוא הכיר את ויינברג מכנסים קודמים והיה מיודד אתו. אז פטפטנו איזה שיחת נימוסים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין כמה זמן ארך הכנס. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלושה ימים, אם אני זוכרת נכון. והיו כמה כאלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם ניקח את ההגדרה המצמצמת - שפגישה דורשת שיחה קצרה בעניינים מקצועיים או אישיים - אז קשה לומר שנפגשתי עם מישהו מהרשימה. מבחינת מנעמי השלטון נראה לי שהדרגה הגבוהה ביותר אליה הגעתי הם יו''ר מנהל התרבות, סגן ראש עיריית ת''א ונספח התרבות של רומניה בישראל. בעצם, במחשבה שנייה יצא לי להיפגש עם שגריר סרביה בישראל, ונראה לי שהוא לוקח. מבחינת אמנים מצבי טוב בהרבה - שוחחתי עם רונה קינן, החלפתי מלים עם אביב גפן, קשקשתי עם מיכה שטרית ודיברתי קצת עם אתי אנקרי. בנוסף, פגשתי את יהודה עמיחי (ז''ל), את משה בן שאול (ייבדל לחיים ארוכים) ואת מאיר ויזלטיר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האישיות התרבותית הבכירה ביותר שפגשתי זה כנראה שמעון גלבץ. (ספורט זה לא תרבות) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פחחח. סלבריטיז לא נחשבים בכלל אם אתה גר באזורים מסוימים (חוץ מזה, פעם צביקה פיק התחיל לדבר איתי מתוך מכונית נוסעת). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכל עניין של השקפה. לדעתי, למשל, הסלבריטיז שגרים באותם ''אזורים מסויימים'' בוודאי לא עונים להגדרה של ''אישיות'', ובטח שלא ''בעל תפקיד בכיר''. אלא אם הספקת להיפגש עם ביאליק. להיות משורר לאומי זה בסדר. מעניין, אגב, שהיו בדיון הזה כמה וכמה התייחסויות לבדרנים, דוגמנים וכדומה, למרות שהשאלה בסקר בבירור דיברה על ''בעל תפקיד בכיר'', ולא ''אדם מפורסם''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאיר ויזלטיר במושב לידי באוטובוס, נחשב? לא בדיוק לאומי אבל בערך. אכן לא דובר על מפורסמים. מצד שני, כנראה שיש מקום לשיחה על מפורסמים, ואולי אף יאורגן בקרוב משחק Humiliation איילי בנושא זה ("יאורגן" לא אומר שאני אארגן, נכון?). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאיר ויזלטיר דווקא לא ישב במושב לידי באוטובוס, אבל יב"י כן. הוא אפילו חרז לי כמה מילים (שאני לא זוכר). שחקנים ואנשי תאטרון (מישהו הזכיר את יעקב אגמון?) אני לא סופר (לא חוכמה, עבדתי בתאטרון...). שר (לשעבר) הכרתי (אישית והדדית) עוד בטרם התמנה לשר (אם כי כבר אז היה אישיות ציבורית), כנ"ל אלוף בצה"ל (פורמלית עדיין משרת, מעשית בחופשת שחרור), אשר הכרתי עוד בטרם גיוסו (פעם אחרונה שנפגשנו הוא היה סגן, או סרן). תא"לים ומטה אני לא סופר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא סופר, לא סופר, אבל היום התברר לי שאחד מאותם תא''לים עומד בקרוב להכפיל את מספר האלופים בצה''ל אשר הכרתי עוד בטרם גיוסם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, זה מסוג הדברים שקורים לעתים לתא"לים, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתבת על אחד: "כנ"ל אלוף בצה"ל (פורמלית עדיין משרת, מעשית בחופשת שחרור)" - האם המדובר ברון- טל? נראה שהוא יהיה ח"כ אוטוטו לפי כמות הברברת עליו |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשהכרתי אותו, הוא עוד עשה שימוש בזין. ___ שום דבר שקשור לחיי המין שלו. פשוט אז עוד קראו לו רוזנטל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר הנושא עלה, מישהו מוכן אולי לשפוך מעט אור על הסוגיה המביכה הזאת של העוויתות התוקפות את שמות משפחותיהם של אלופי צה"ל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צה"ל דורש מאלופיו לעברת את שמותיהם, למען יישאום בגאון! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי זה צה"ל, ומה זאת אומרת "דורש"? אני מניח שאין פקודה בנדון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צהל כבר מזמן הפנים את העקרונות של ניהול "תקין", הוא לא דורש אלא ממליץ. הרי מה שצהל דורש מימלא לא מתקיים (נגיד איסור על קיום יחסים בבסיסי צהל, בלי קשר לזה שהיא בת 12), לעומת זאת על המלצות ודברים כללים הם משהו שאפשר לאכוף ובמידת הצורך להפעיל לחץ מתון (נגיד להדיח חייל מצטיין שבנימוס סירב ללחוץ לך את היד). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שעד שלב מסוים בהחלט הייתה פקודה בנדון, לא רק בצה"ל אלא גם במשרד החוץ ובמקומות נוספים. ייתכן שקהלת צודק והיום אין נוהל מחייב בעניין, אבל - האם זכור לך ולו רמטכ"ל אחד עם שם לא עברי? היה, כמובן, ליפקין שחק - אבל לא אתפלא אם הוא הוסיף את ה"שחק" בדיוק משום כך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא החליף לשחק בתקופה בה היתה חובה כזו, והוסיף בחזרה את ליפקין לאחר שהיא בוטלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אייזנקוט וראש אג''ם ששכחתי את שמו, בולטים בשמותיהם האקזוטיים. נראה מה יקרה אם מישהו מהם יגיע לרמטכ''לות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קפלינסקי? (אז מה? אני, למשל, למען האמת, שמי חמדה נופך-מוזס-שניצל-קליינרמן, ועובדה שזה לא מפריע לי ברמטכ"לות. מה?! איך אתה מעז לא להאמין לי, בבקשה ממך?! - הוכחות: תגובה 373138, תגובה 370965 ותגובה 370970. אם אתה טוב - שום דבר לא יעצור אותך!) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מאד מאמין לך. אני גם מקווה שתנסי לממש את חוסר ההפרעה הזה. תהיי משב רוח מרענן שם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אייזנקוט יהיה, כמובן, יקותיאלי, וקפלינסקי? אולי "סומך קופלים"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משוררים אינני סופרת. מסיבות היסטוריות הזדמן לי להכיר כמה וכמה מהם. הידועה ביותר הייתה דליה רביקוביץ ז"ל, המפגש המרגש ביותר היה עם ישראל פנקס: רקדתי אתו במסיבה, איש זקן עם פנים מדהימות, ורק באמצע הריקוד גיליתי שזה הוא. היה לי פיק ברכיים של נערה בת 16 (בגיל כמעט כפול מזה), ואי לכך פשוט התיישבנו ופטפטנו שעה ארוכה, עד שאשתו באה לחלצו משם. סופרים היכרתי גם לא מעט, אבל ברמה חברתית ממש רק את רונית מטלון, צרויה שלו ואייל מגד וענר שלו. יש חברים משותפים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי זה ענר שלו, ולמה מגד קיבל וי"ו שלמה משלו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ענר שלו הוא פרופ' למתמטיקה אבל גם סופר. כתב, בין השאר, את "אופוס 1" (סיפורים קצרים) ואת "החומר האפל" (רומן). הוא אחיה של צרויה שלו. אייל מגד זכה ל-ו' החיבור משום שהוא בן זוגה של צרויה שלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממש לא. http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאן הגענו, אם מרצה לפיזיקה כותב ספר בשם ''החומר האפל'', ויוצא לו רומן רומנטי... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא מרצה בנושאי מתמטיקה, לא פיזיקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ענר שלו היה מתרגל שלי ללתקופה קצרה. נחשב? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חבר שלי חיבר ספר שמוזכרים בו ענר וצרויה שלו. נחשב? (הספר הוא בעצם על הסבא שלהם). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה ספר זה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסבא של האחים שלו, היה אהרן שידלובסקי, איש העליה השניה, מראשוני כנרת (ואחיו של יוסף שידלובסקי, יצרן המטוסים הצרפתי שהקים את ''מנועי בית שמש''). הספר המדובר הוא ביוגרפיה של האיש. לא בדיוק ''ספרות'', אבל די קריא, יחסית לסוגתו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נחשב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז תמחוק את האחרון. נשארתי רק עם יבי ועם שר לשעבר לעתיד ואלוף בצה"ל לעתיד. אה, כן, ופעם (בעצם פעמיים) יושב ראש הכנסת (לא הנוכחית), שזה ממלא מקום הנשיא (כלומר מס' 2 בהיררכיה) לקח אותי טרמפ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ענר שלו לימד אותי אלגברה ליניארית (1 ו2). הוא גם כתב את ספר הפתיחות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך הוא היה בתור מרצה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב מאוד. העביר את החומר בצורה ברורה, מובנת ומעניינת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יצא לך ללמוד גם אצל אודי הרושובסקי? אם כן, איך הוא היה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מכיר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ביאליק אולי לא (בעוון היותי צעיר) אבל ציינתי את ויזלטיר ועמיחי, ואפשר להוסיף את גבריאל מוקד וחיים גורי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב, טוב נשברתי. גם אני אספר על מפגשיי עם סלבס. פעם פגשתי צ'לנית מהתזמורת הפילרמונית של גטבורג (שהיא גם הפילרמונית השבדית) לאחר שראיתי הופעה שלהם (כל שנה הם נותנים שתי הופעות פתוחות). לא יכולתי להתאפק אז אמרתי לה ''פאולה, אני לא רוצה לצאת האיש הרע בסיפור הזה, אבל תגידי למנצח שלכם שהאיש הקטן בפינה, זה עם המשולש, מנגן רק כשהמנצח מתסכל עליו''. אבל גם זאת לא הייתה חוכמה גדולה, כי היינו באותם ''חבר'ה'' והתראנו הרבה גם ככה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פעם פגשתי את רון חולדאי בשניידר (הפאב, לא הביתחולים). פעם פגשתי את יצחק קלפטר בשירותים של השופטים. הוא עמד מול המראה וחסם את בעצם את הכניסה אל התא. שאלתי "אתה נכנס?" אמר לי "למה לא וואווואו". לא, סתם, הוא אמר לי "כנס אתה קודם " ופינה לי את הדרך. נכנסתי, השתנתי וכשיצאתי הוא כבר לא היה שם. פעם הייתי בחתונה ושאול יהלום היה מתחת לחופה (כעד, לא כחתן). כשהייתי בסדיר נתקלתי (פיזית) באורי שגיא שהיה אז ראש אמן. מרוב מבוכה שכחתי להצדיע (למעשה שכחתי לבדוק מה הדרגה של האדם שהרגע נתקלתי בו) אבל הוא לא התייחס, רק אחרי שהוא הלך משם המפקד שלי הסביר לי את גודל הארוע. כשהייתי סטודנט, עבדתי כמוקדן שירות באיזו חברה שנותנת שירותי רשת (לפני שהיה אינטרנט בכל בית), זכיתי לתת שירות לקוי לשופט העליון צבי טל. אחרי זה אחד המוקדנים האחרים נזף בי על כך שלא נתתי לו שירות טוב יותר. אם אני זוכר נכון הוא השתמש במילים"הוא שופט עליון, זה יותר מכובד מחבר כנסת, אולי אפילו יותר מכוב ד משר". חשוב לציין שהמוקדן ההוא היה סטודנט למשפטים, הלקוח המתוסכל היה על הקו ושמע את השיחה והמוקדן לקח על עצמו לתת לכבודו שירות VIP. ביום שישי האחרון פגשתי את אלון אבוטבול בחנות צעצועים ברמת גן. פעם עצר אותי שוטר תנועה בגלל שלא נתתי זכות קדימה להולכי רגל במעבר חציה (זה הדוח היחידי שקיבלתי למעט דוחות חניה במהלך 16 השנים שעברו מאז שקיבלתי רשיון נהיגה) . בהזדמנות אחרת בסדיר עשיתי משמר כבוד בביקור של נשיא דרום אפריקה דה קלרק בבית של חיים הרצוג. נסקרתי ע"י שני נשיאים בו זמנית. ערב קודם אכלתי פלאפל בתחנה המרכזית ולא הרגשתי כל כך טוב. הכמעט התעלפויות שלי מתועדות כפי הנראה בארכיב של הערוץ הראשון. הפעם הבאה בחיי שבה לא הרגשתי כל כך טוב הייתה בחתונה שלי. אבל שם לא היו בעלי עמדה בכירה אז נשמור את הסיפור הזה לסקר אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל חסרים לי אנשי שררה ומעלה נוספים בחברת האדם שלנו: פרופ' בעל שם עולמי בתחומו רב גדול איש עסקים בכיר חתן פרס נובל |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר ציינתי כאן שהיכרתי אחד מהאחרונים (והראשונים) - סטיבן ויינברג. מס' 3 ו-4? מי שזה מעניין אותו, חופשי לדבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי זה לא בדיוק עונה על הקריטריונים שהצגת - הכרתי (בלשון עבר, משום שלא ראיתי אותו שנים) אלוף עולם בהליכה למרחק 100 ק"מ וניצול אולימפיאדת מינכן, הפרופסור שאול לדני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יופי. אם כך, אז ערכתי שיחה אישית לפני מספר שנים עם האצנית אסתר רוט-שחמורוב, אתלטית שייצגה את ישראל בשתי אולימפיאדות, ששרדה את טבח מינכן והישגיה הם תקדים עבור ספורטאיות ישראליות, שכידוע נחשבת לחלוצה בספורט הנשי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה נחשב? היא גרה לא רחוק מהבית של ההורים שלי. הייתה תקופה שאני, הבן שלה ועוד כמה חברים הסתובבנו ביחד ברחובות ועשינו מעשי קונדס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דודה שלי היתה ספורטאית אולימפית הכרתי מקרוב מיליארדר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לי יצא לפגוש מיליארדר (איש משפחת ורדי) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך זה להיות אחיין של ספורטאית אולימפית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פרופסור בעל שם עולמי בתחומו: גבי ווימן. רב גדול: הרב אהוד בנדל (חיתן אותי) אנשי עסקים בכירים אני לא אזהה ממטר ממילא חתן פרס נובל... חבל מאד אבל לא. למרות שיש לי הימורים על נובל לספרות בשנים הקרובות, לא פגשתי אף אחד מהם. אם כי א. ב. יהשע היה מרצה שלי, כך שבסבירות הלא מאד גבוהה ולא מאד נמוכה שהוא יזכה, יצא שפגשתי זוכה נובל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פרופסור מיכאל רבין לימד אותי. אמנם אין לו פרס נובל, אבל הוא כן זכה בפרס טיורינג, שלפחות בעיני מדעני המחשב הוא שווה לא פחות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אל תאמר ''פרופסור מיכאל רבין לימד אותי'' אמור ''למדתי אצל פרופסור מיכאל רבין'' |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במה משפט בו אני הוא הנושא צנוע יותר ממשפט בו אני הוא המושא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''לימד אותי'' מרמז על יחס מיוחד. ''למדתי אצל'' - אחד מרבים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה עם "מורי ורבי", או "מורי ורבין"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהמפרשים: קיבל לפי יכולת המקבל מסר לפי יכולת המוסר מלמד אותנו איפה היה צוואר הבקבוק בהעברה מדור לדור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על מי את מהמרת לנובל בספרות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ויקראם סת. אבל לא פגשתי אותו. ועוד לא, אבל הוא עוד צעיר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת? אני איכשהו לא הצלחתי לקרוא אותו. נראה לי קצת הודי במובן הישן של זה.:) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פרופסור וגו' – חוכמה גדולה. חלק לא קטן מהמרצים שלי עונים להגדרה הזו. אה, מה שמזכיר לי - גם נציב שירות המדינה לשעבר אני מכיר אישית. (באמת? ווימן הוא בעל שם עולמי בתחומו? מעולם לא התרשמתי יותר מדי מהעבודה שלו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתחום טרור ותקשורת, ווימן נחשב מס' אחת או שתים בעולם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה לא תחום מי יודע מה. טוב, כל תחום התקשורת מפוקפק משהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית, תודה לך. שנית, פרופ' גבי וימן? הנה לך מאמר שפרסמתי לאחרונה בעקבות המחקר שלו, לאחר שמיעת הרצאתו בכנס של עיתונאים על תקשורת במלחמה וראיון עמו: ושלישית, כמי שקרא בעיקר את ספריו האחרונים ונחשף למאמריו וספריו הפובליציסטיים, לא הייתי מהמר בכלל על א"ב יהושע לזכייה בנובל. עם כל הכבוד ויש כבוד, פשוט חבל על ההימור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ההימור עכשיו הוא על עמוס עוז. אותו היכרת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא (עמוס עוז מלמד בעברית ובבאר שבע, אני למדתי בחיפה). אבל איזה יופי ששוקלים לנובל? למרות שאחרי שהוא קיבל את פרס גתה זה פחות או יותר השלב הבא. פרס גתה נחשב השני בחשיבותו אחרי הנובל, מקביל לבוקר ולפוליצר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, נחמד, השאלה מהם סיכוייו כשהמתמודדים מולו הם קונדרה ויוסה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא כל כך רעים. אני לא נכנס להשוואה בין הסופרים ככאלה, אבל אם ''מקורות בשטוקהולם'' אומרים שהשנה יוענק הפרס לסופר הכותב יצירות ''מהחיים'', ובנוסף גם שיש עדיפות לסופר ממדינה הנמצאת במצב מלחמה, אזי סיכוייו של עוז משתפרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, טוב, העניין הוא כמובן עם ''מדינה הנמצאת במצב מלחמה''. כי גם השניים האחרים כותבים מהחיים, בעיקר יוסה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, עושים חיים בצבא הפרואני, עם יחידה מובחרת כמו שממתגמ''א. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התכוונתי למצב מלחמה *עכשיו*. וכמובן, ממתגמ"א! (זו תרופה נגד עצירות?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב זכרוני "*שרות* מבקרות" וגו', ומכאן שממתגמ"א. ___ מעניין אם זה אותו שרות כמו ב"פנקס שרות". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"*שרות* מבקרות"? "וגו"'? אנא, הרחב דבריך וישא"ק! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפשר לנסות בסביבה הזאת: תגובה 127984 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו טוב, אבל מה עם יתר ה"מגמ"א"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אאל"ט שממתגמ"א זה משהו כמו "*ש*רות *מ*בקרות ל*מ*וצבים, *ת*חנות *ג*בול ו*מ*חנות *א*חרים, אבל קראתי את הספר מזמן, כך שיכול להיות שאני מבלבל. עם או בלי פרס נובל ליוסה - מומלץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על ההמלצה. אחפש את הספר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נורא אתפלא אם עמוס עוז יזכה באחת מהשנים הבאות בפרס נובל. ראו: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הציטוט שלך מן הטקסט של יוסף עוזר אווילי להחריד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יוסף עוזר מספר שישב לשיחה מרתקת עם תומש, מתרגם "סיפור על אהבה וחושך" לפולנית, שבה הוא אמר: 'אני נמצא בדילמה, אני חייב לעשות עבודת תרגום מדויקת, אבל עולה לפניי הסיפור על העיתונאי שעשה כתבה באפריקה ופתאום חברו הותקף על-ידי אריה והוא... המשיך לצלם...' ". בכלל לא אוווילי, בטח שלא להחריד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
""למה עוז שיודע להתפעל ממחק של מישהו אחר (יצחק רבין ז"ל שמחק לעוז מספר מילים באחד מסיפוריו טרם פרסומו) התעקש להצהיר שהחייל בדיוק יהודי?", שואל יוסף עוזר במאמרו "על האנטישמיות". הא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תקרא את ההקשר המלא של הדברים במקור, ומי יודע אולי גם תבין: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, דברים כדורבנות. ראשית, בחר לו עוז האנטישמי להתגולל מראש, ללא כל הצדקה סבירה, דווקא על אותם יהודים ספורים המשרתים בצה"ל, צבא שרוב מניינו ובניינו דרוזים, צ'רקסים, בדואים ומוז'יקים למיניהם, ולהאשים אותם דווקא כשעירים לעזאזל בכל תועבה ונבלה. ויפה עשה מר עוזר שמתוך לבו פרצה מיד נהמת "j'accuse!" על פרשת דרייפוס חדשה זו, הקשה פי כמה מקודמתה. שנית, כיצד העז אותו עוז לשים את הדברים בפיה של הדודה סוניה, נשמה טובה שלא חטאה מעולם, ומי יודע מדוע בחר האל הטוב להענישה באחיין כפוי טובה שכזה? ולא זו בלבד, אלא שטרח לכתוב את דברי הנאצה הללו בעמ' 161 דווקא, פרפאזה ברורה ל-666, מספר הפורענות! והלה, אותו סופר מרושע, מסתתר לו מאחורי ה"חירות הפואטית" באופן שיד החוק לא תוכל להשיגו. ושוב חוזים אנו בעלילות הדם והפרוטוקולים של זקני ציון... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם קראת את הספר של עמוס עוז או רק את מאמרו של יוסף עוזר? המאמר איננו של מי שקרא רומן אלא של מי שמחפש "פנינים" כנשק בשנאתו לאשכנזים ושמאלנים. נדמה לי ששוש ויג ענתה יפה לעוזר וכל מילה נוספת מיותרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי זאת שוש ויג? לא, לא קראתי את הספר, ועדיין דבריו של עוזר נשמעים לי אוויליים להחריד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין איזה תרוץ יש לך הפעם שאתה מסתתר כאילו אתה אלמוני | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ביקשת קיבלת: 1 לפני זמן מה הוזמנתי להרצות ולשבת בראש מושב בכנס בתחום התמחותי. ערב לפני פתיחת הכנס ארחו מארגני הכנס את המרצים המוזמנים לארוחת ערב. באותה ארוחה יצא לי לדבר עם הבחור שהמציא טכנולוגיה שנמכרת היום בעולם במיליארדי דולרים. בחור סימפטי מאוד, עניו ועם חוש הומור בריא. למען האמת, יש אפילו תמונה שלנו מאותה ארוחת ערב באתר של הכנס. 2. במשך שלוש שנים הנחתי צוות בחברה של זוכה פרס נובל לרפואה. במשך תקופה מסויימת המעבדה שלהם הייתה במסדרון ליידנו. קיבלתי ממנו ספר עם הקדשה אישית :) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באחת העבודות היותר ביזאריות שלי, השתתפתי בהכנת הקייטרינג לאירוע לזכר האדם שהקים את יחידות החילוץ בארץ. כמובן שהיתה שם כל צמרת הצבא, שבערך אף אחד מהם לא ממש זיהיתי. בכל אופן, בעודי עומדת בשולחן האחורי ויוצקת חומוס לצלחת, רפול מתקרב אלי, מצביע על הבקבוק לידי, ושואל: "זה שמן זית?" אישרתי שכן, והוא בתגובה לקח את הבקבוק, דפק שלוק של אלופים, הוריד בחבטה אל השולחן, והלך. חוץ מזה - קבלתי תעודת הוקרה מעזר וייצמן, לא מכרתי גיטרה לערן צור, בדקתי בטחונית את אייל פלד, לא זיהיתי את מתי כספי, מכרתי לנגן הגיטרה הכי טוב בארץ, וסרבתי לקבל חתימה מדן שילון. אה, וצעקתי על מנכ"לית משרד איכות הסביבה, ואולמרט נפנף אותי בחוסר אלגנטיות |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי נגן הגיטרה הכי טוב בארץ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באיזו הופעה באילת, קצת לפני שהוא מת (מקרציה), כשהוא גמר להופיע, מאיר אריאל ירד מהבמה ועצר להניח את ידו על כתפי לזמן מה. משום מה? אולי משום שנראיתי האדם הכי מסטול מלבדו באותו הג'וינט. (הופעה במלון דן?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם ח"כ ניסים זאב התווכחתי באיזו ועדה בכנסת שנכחתי בה מטעם בית הספר, ועם ח"כ אילן לייבוביץ' התכתבתי על מנת להזמין אותו להתארח בפורום אקטואליה שניהלתי בזמנו. כמו כן, כשמופז היה שר ביטחון הוא ביקר בבסיס שלי ולחץ לי את היד (הוא היה צריך להתמתח מעלה, אני בספק אם גובהו עולה על 1.25). את ראש עיריית רחובות הקודם ראיינתי לעיתון בית הספר, כשהייתי בכיתה ד'. אבל הדבר המרגש באמת הוא שמעולם *לא* פגשתי שוטר תנועה (אלא אם התכתבות ודרישה לשלם 750 ש"ח בדואר נחשבת). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בר מזל הינך. מדובר בזן הנאלח ביותר של שוטרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה "נאלח" בשוטרי תנועה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשהייתי ילד ישבתי במשחקי כדורסל על הספסל של הפועל גליל עליון. מבין המשחקים הזכורים במעומעם זכורה לי בקשה מאת אחד ברקוביץ' למסור לו את הכדור חזרה לאחר שזה התגלגל לכיווני. אמא שלי הזמינה לביתנו את הזמר ששר את השיר של תוכנית הטלוויזיה קשר משפחתי (מצטער שכחתי את שמו) לאחר הופעה. ביום שלמחרת ראיינו אותו לרדיו מכיוון שהיה לו יום הולדת. הוא הזכיר אותנו בתור דוגמא למעריציו הפזורים ברחבי הארץ. הייתי ידיד ,איש שיחה ומקור לריכילויות של דורין כספי (אישתו לשעבר של מתי כספי). כך שמעתי סוף סוף על הצד שלה בסיפור. כשעבדתי בתור שליח פיצה, זמרת ידועה הגיעה עם זוג תאומיה והחלפתי איתה שיחה של חצי שעה. מאז היא אומרת לי שלום. כשעבדתי בבניית במות פגשתי מספר מפורסמים (ופיספסתי אחרים כמו חברי מטליקה). בינהם אציין במיוחד את סשה הדי.ג'יי המפורסם. מפורסמים לרגע רבים פגשתי כשליוויתי את זוגתי לטקסים שונים הקשורים בתקשורת אותם היא סיקרה. (שיחה עם הדוגמן הידוע אברבוך למשל). שוחחתי קלות עם הרמטכ"ל אמנון ליפקין שחק לאחר שאימי ניסתה לגרום לו לשכנע אותי להתגייס. (אימי הייתה הטפלת של בין השאר שני ילדיו). והסעתי את בתו טרמפ מלוד- בו היא סיפרה לי סוד שאפילו הרמטכ"ל לא ידע. זוגתי די מפורסמת. כל פעם שאנחנו הולכים ברחוב מישהו (בד"כ מישהי) צועק את שמה ואומר: אני לא מאמין שראיתי אותה. זאת את?! לא יכול להיות ?! וכו' זהו. בסה"כ זה שווה אולי פגישה עם מישהו חשוב או מפורסם (מלבד המפגש היומי עם בת זוגתי כמובן). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רוני ידידיה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא סתם זמר (ומלחין), אלא עורך ומגיש מוזיקלי תותח ב-88 אף.אמ. שווה לקום בשבע בבוקר בשביל פסיפס הנוסטלגיה המגוון שהוא מרכיב שם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אקלקטיקה במיטבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וסליחה לרוני ידידיה | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שכבר ציינתי בתגובה 403251 אני שומע הרבה רדיו, ושמעתי את התוכנית של רוני עד שנמאס העריכה שלו בלתי הגיונית כולל לשים את אותו השיר הארכאי כל יום במשך שלושה ימים ברצף, ולהגיד את אותו הטקסט באופן דידקטי משהו כל יום... ובכך מיציתי את השדרנים הלא מוצלחים, פחות או יותר |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פרופ' (וח"כ לשעבר) אלכס לובוצקי (ייכתב ערך בויקיפדיה לאלתר!) אמנון פזי [ויקיפדיה] פאני לוביץ' (יוקם לאלתר וכו') דן תורן [ויקיפדיה] משה לוי [ויקיפדיה] ספי ריבלין [ויקיפדיה] ולסיום, חיה הררית: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק רציתי לומר שאחד האקדמאים העולמיים המוזכר כאן, בזמן שהיה נשוי, נהג לקיים יחסי אישות עם שותפתי האמריקאית הצעירה מאוד ממנו, בדירתנו המשותפת. זה לגמרי לא קשור, אבל אני זוכר מה היא אמרה לי ביום הראשון בו גרנו ביחד (באנגלית): "אתה רלטיביסט? כי אם כן אני צריכה לדעת. אני לא חושבת שאני יכולה לגור עם רלטיביסט". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתור לא רלטייביסט אני מבינה שחלקת איתה רק דירה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן רק דירה. עוד פרט מעניין לגביה: היא היתה נוצריה למרות שהוריה ואחיה יהודים. מה שקרה הוא שהוריה התגרשו ואז אמה התגיירה, הפכה דתיה והתחתנה עם יהודי. אחיה הקטנים הפכו יהודים ואילו החדשים נולדו כאלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה פרט לא מענין בעליל, אולי רק לפרובינציה היהודית | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק בשביל ההערה הזו תצטרך עכשיו לצום כפול ביום כיפור (: | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טסים מערבה ביום הצום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בקיצור, היכרת היטב את אותו אקדמאי עולמי. אני מקווה שגם הוא לא היה רלטיוויסט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יכול רק לציין שהתכתבתי דרך אייל עם אורי פז. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את אלהים אחריו את השטן | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז ככה: הייתי מדריך כדורגל של בנו של הנשיא לשעבר יצחק נבון בזמן היותו נשיא, היה לי עסק לניקוי שטיחים וריפוד ובין הקךיינטים היו ראש הממשלה דאז יצחק שמיר ושר החוץ (לפני רצח רבין) שמעון פרס | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שמזכיר לי אנקדוטה. יש שאומרים שרובי ריבלין יתמודד על הנשיאות במקום קצב. אם הוא יזכה אז זה יהיה די משעשע - בתו של יצחק נבון למדה באותה כיתה שבנו של ריבלין למד בה ביסודי. וכן, אני גם למדתי באותה כיתה. וכן, פגשתי את יצחק נבון. זה די סוראליסטי לשחק כיסאות מוזיקאלים בבית הנשיא במסיבת יום-הולדת (אם כי זה סוריאליסטי ברטרוספקטיבה - בשעת האירוע לא נראה לי שהיה איכפת למישהו מהילדים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 409273? יש יותר גבוה מנשיא ארצות הברית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קארים עבדול ג'אבר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניצחת בגדול. אלא אם יצוץ עכשיו איזה אייל שפגש את ג'ורג' וו. בוש (נשיא נוכחי לוקח נשיא לשעבר). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עמוס מנסדורף ושלמה גליקשטיין. הם אפילו חתמו לי על הכדור טניס! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |