|
||||
|
||||
איילים, אתם הורסים לי את ההמלצות! ביום שישי הייתי ביום הולדת לידידה שלי, היו שם חמש רווקות/גרושות חביבות שחשקה נפשן דווקא בחנונים. כמובן ששלחתי אותן לאייל הקורא, מעוז החנונים בישראל. אחרי הדיון (עלק דיון...) על איך כל אחד כאן הוא עפר ואפר ליד הנהג של ___ עוד יצחקו עלי [בכי קורע לב]. אני מבקש, מעכשיו רק סיפורים איך באו אליכם אנשים וביקשו ממכם חתימה או תמונה. אני אתחיל: הייתה תקופה דיי ארוכה שהיו מבקשים ממני חתימות, אולי פעם בשבוע, ואני כמובן הייתי חותם, אפילו בשמחה, את שמם של ההורים שלי על מכתבים מבית הספר... |
|
||||
|
||||
אני נהגתי להשליכם לפח, כלאחר יד. ואת המכתבים שנשלחו לדואר - לאסוף בדרך חזרה מבית הספר וכלאחר יד, גם כן. |
|
||||
|
||||
עד היום אני ממתין שאנשים יבקשו ממני חתימה. בשביל מה הקמתי מגזין מקוון אם לא בשביל להיות מפורסם? אבל אפילו כשכבר פגשתי אנשים שמכירים את האייל, הם לא הכירו את השם שלי, ואם הם הכירו את השם שלי, הם בכל זאת לא התרשמו במיוחד מנוכחותי. |
|
||||
|
||||
האם עיצבת לך חתימה מיוחדת? |
|
||||
|
||||
אם זה ינחם אותך, אז גם ממני כבר לא מבקשים חתימות מאז חלפו ימי הזוהר שלי בבית הספר :o( אבל אני חושב על זה חיובי, אני נהנה מכל רגע שאני (עדיין) אנונימי ואנשים לא מפריעים לי לעשות קניות בקניון. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |