בתשובה להאייל האלמוני, 12/10/06 22:52
 |
|
 |
||
|
||||
 |
תקרא את ההקשר המלא של הדברים במקור, ומי יודע אולי גם תבין: |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, דברים כדורבנות. ראשית, בחר לו עוז האנטישמי להתגולל מראש, ללא כל הצדקה סבירה, דווקא על אותם יהודים ספורים המשרתים בצה"ל, צבא שרוב מניינו ובניינו דרוזים, צ'רקסים, בדואים ומוז'יקים למיניהם, ולהאשים אותם דווקא כשעירים לעזאזל בכל תועבה ונבלה. ויפה עשה מר עוזר שמתוך לבו פרצה מיד נהמת "j'accuse!" על פרשת דרייפוס חדשה זו, הקשה פי כמה מקודמתה. שנית, כיצד העז אותו עוז לשים את הדברים בפיה של הדודה סוניה, נשמה טובה שלא חטאה מעולם, ומי יודע מדוע בחר האל הטוב להענישה באחיין כפוי טובה שכזה? ולא זו בלבד, אלא שטרח לכתוב את דברי הנאצה הללו בעמ' 161 דווקא, פרפאזה ברורה ל-666, מספר הפורענות! והלה, אותו סופר מרושע, מסתתר לו מאחורי ה"חירות הפואטית" באופן שיד החוק לא תוכל להשיגו. ושוב חוזים אנו בעלילות הדם והפרוטוקולים של זקני ציון... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם קראת את הספר של עמוס עוז או רק את מאמרו של יוסף עוזר? המאמר איננו של מי שקרא רומן אלא של מי שמחפש "פנינים" כנשק בשנאתו לאשכנזים ושמאלנים. נדמה לי ששוש ויג ענתה יפה לעוזר וכל מילה נוספת מיותרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי זאת שוש ויג? לא, לא קראתי את הספר, ועדיין דבריו של עוזר נשמעים לי אוויליים להחריד. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |