בתשובה לכליל החורש נאורי, 05/10/03 21:55
 |
|
 |
||
|
||||
 |
את עניות דעתי כבר הבעתי כאן ואני אביע שוב, את ערפאת צריך להרוג או אחרי שיואשם ויורשע בפשעים נגד האנושות או ע''י פצצה (אפשר יותר מאחת) של טון על המוקטעה. אין שום טעם להטיל עליו בידוד (שיבוטל אחרי שמיגל מורטינוס יתעקש לבוא לביקור) או לגרש אותו למדינה אחרת שבה ימשיך בפעילותו להנצחת הסכסוך. חוץ ממנו צריך לחסל בשיטתיות את ההנהגה, מדינית וצבאית, של כל ארגון טרור. מצד שני, שרון, כמו ערפאת, עושה לא מעט כדי להנציח את הסכסוך. בצעירותי העשוקה החליט המדריך שלנו (לכל שנתון בקיבוץ יש מדריך שעושה ''פעולות'') שאנחנו נחשפים למידע חד צדדי והביא אלינו למועדון את רפול בגודל טבעי. רפול שטח לפנינו את השקפת עולמו והסביר מדוע לנצח נחייה על חרבנו. סיפרתי לידידה שלי על המפגש וציינתי שרפול נשמע לי פטאליסט. הידידה שלי טענה שהוא לא פטאליסט אלא פשוט בן אדם דפוק שאוהב מלחמות ועושה הכל כדי שהן לא יגמרו לעולם. סתם אנקדוטה ליום כיפור - בסוף המפגש רפול טרח לשטוף את כוס הקפה שלו ואחר כך שבועות עוד היה כתוב על לוח המודעות של המועדון - ''אם רפול יכול - גם אתה יכול. שטוף את הכוס שלך.'' |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בעולם של אופטימים, גם להם יש מקום. במיוחד לרפול. לא מעריכים אותו מספיק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מאוד מעריך אותו, הוא מייצר שמן זית לא רע בכלל. אני מעדיף שבשלטון לא יהיו אנשים כמו רפול, שרון, פרס וערפאת שעושים כל מאמץ למנוע את סוף הסכסוך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשהייתי נער קראתי את הספר של רפול "סיפורו של חייל" אם זיכרוני אינו בוגד בי, אז אחד הקטעים שם מספר שאחד מהחבר'ה שלהם (מתל-עדשים?) נרצח על ידיי שודדים ערבים והם בזזו את השעון היקר שלו. יותר מאוחר, באחת הפעמים שרפול חצה את העמק לבדו הוא נתקל בשני שודדים ערבים שניסו לשדוד אותו. הם סיימו את חייהם בטביעה בשלולית סמוכה ורפול חזר עם השעון למושב. מאותו יום רפול ושאר החברים ענדו את השעון בסבב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי כאן המקום לחשוף ששירתתי ביחד עם רפול בצבא. זה היה כשהייתי רב''ט ורפול היה רמטכ''ל. בבוקר יום א' נהגנו, מספר חיילים, לעמוד בצומת ולחכות לטרמפים לבסיס. היה ידוע שרפול עובר שם לעתים קרובות בימי א', שהכומתה צריכה להיות על הראש, ואז הוא עוצר ולוקח אותך טרמפ בלי גינונים. אם הכומתה לא על הראש הוא עוצר, חוטף אותך לאוטו, ומסיע למשטרה צבאית. שמועה מבוססת סיפרה שפעם רפול עצר וירד מהרכב, וחייל ללא כומתה כ''כ התרגש מגודל המעמד של נסיעה משותפת עם הרמטכ''ל, שהוא נשא את רגליו ורץ להשתין היכנשהוא. ללא גינוני רמטכ''לות, רפול דלק אחריו כברת דרך, עד שנכנע מפאת חוקי הגרביטציה וכרסו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על רפול אמרו שכשהוא היה מ''כ הוא היה המ''כ הכי טוב בצה''ל, כשהוא היה מ''מ הוא היה המ''כ הכי טוב בצה''ל, כשהוא היה מ''פ הוא היה המ''כ הכי טוב בצה''ל וכך הלאה, עד שהיה רמטכ''ל ועדיין המ''כ הכי טוב בצה''ל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שצריך להיות הוגנים מעבר ל'דאחקות' המתבקשות ולומר שרפול ביצע כמ''פ ומג''ד כמה ביצועים מבריקים והוכיח קריאת שטח מרשימה במהלך מלחמת ששת הימים. מארב החית שלו נלמד עד היום. אך אויה, כאשר הגיע לדרגים הבכירים ובמיוחד לפוליטיקה הוא הפך לאדם שכוונותיו הטובות הביאו אותו ואת אחרים לגהינום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני הייתי בסדיר תחת רפול. בבסיס שלי היה שלט עם הסיסמה: "מחנה זה לא אוזן, מחנה צריך לנקות כל יום" -רפול |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. למה פצצה במשקל טון כשמספיק כדור אחד במשקל כמה גרמים (אולי כדי לקחת איתו גם את פעילי השמאל?) ב. צריך למהר. לפי איך שהוא ניראה בטלויזיה אתמול הוא עלול פתאום מעצמו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדי פיגוע, בעוד אנשים נורמלים רצים לתרום דם, או סתם יושבים מזועזעים לנוכח המראות, רצים אנשי גוש שלום, ובראשם אבנרי יפה הבלורית והזקן, להגן על ערפאת. ואני תוהה: קרה לו משהו חריג, לאורי, כשהוא היה קטן? האם סבתו, עטורת-זיפים וכאפיה, טבעה מול עיניו במכונת הכביסה, וידו קצרה מלהושיע, או... מה?! ולמה הוא לא נכנס לטיפול ארוך טווח, כדי להרגיש קצת יותר טוב? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפחות לפי דבריו, הוא חושש שממשלת ישראל תורה להתנקש בערפאת. אם הפעולה תצליח ועראפת ימות כל האזור יכנס לסחרור ולמעגל נורא של שפיכות דמים. אם התזה נכונה (אין לי מושג), זאת נראית לי סיבה די מוצלחת להגן על ערפאת, אלא אם-כן את סומכת על מנהיגי ישראל שיעשו את הדבר הנכון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, וזו גם הסיבה להצטלם יד-מונפת-ביד עם ערפאת, בחיוך מאושר. הכול כדי למנוע אסון. אורי היקר והטוב. האיש בטח ישן עם תיק-נסיעה ארוז ומוכן ליד המיטה, וברגע שהוא שומע על פיגוע הוא מזנק כארי מרבצו וטס מהר ליאסר, לא בשביל יאסר עצמו חלילה, אלא כדי להציל אותנו מעצמנו. מה היינו עושים בלעדיו. לורד האו-האו מתחיל פתאום להיראות כטיפוס סימפטי למדי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת, ככל שהזמן עובר נראה לי שאנחנו אכן צריכים מישהו שיציל אותנו מעצמנו, גם אם מר אבנרי אינו האיש. מכל המנהיגים זורעי-ההרס והמוות בסביבה את זועמת דווקא על מר אבנרי? אולי שרון צריך להיות אסיר-תודה לו. באמת פרס, שריד ושות' לא ממלאים נאמנה את תפקידם כבוגדים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכל ה"מנהיגים" (ממתי אבנרי מנהיג?) אני כועסת עליו היום, כשאני רואה את תמונת הצמד-חמד החייכני במוקטעה, ובעמודים האחרים- תמונות אלבום של אנשים שצולמו מחייכים, ועכשיו הם כבר לא. מחר אני מבטיחה לכעוס על מישהו אחר. אבל היום -מה לעשות- דווקא אבנרי, עם בלוריתו המתנפנפת וחיוכו המתפעל מעצמו, הוא שמעורר בי קבס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו טוב, אם את מבטיחה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |