עתירה: על צה''ל לחשוף כיצד הוא קובע את דירוג האיכות (קב''א) של המתגייסים | 2360 | ||||||||
|
עתירה: על צה''ל לחשוף כיצד הוא קובע את דירוג האיכות (קב''א) של המתגייסים | 2360 | ||||||||
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
הקב''א נקבע לפי מידת הדמיון של המלש''ב ליאיר לפיד ואני אומר את זה בלי טיפת סרקזם |
|
||||
|
||||
או ואבוי - יש לי קבא 56...נראה לי שאני עומד להשליך את עצמי מהחלון אחרי ההשוואה הזו... |
|
||||
|
||||
כנ''ל. או לחלופין, להגיש תכנית אירוח. |
|
||||
|
||||
Opening a public debate about this topic is a very healthy thing to have happen, in my opinion. I see this issue as a private case of various racial and socio-economic profiling mechanisms operating in various institutions and settings (there is plenty of writing about this by Jack Glaser, if anyone's interested). What's particularly interesting in the military context - and I talk about this a lot in my own work - is how these hidden inequalities (finding out race and status biases will not surprise me in the very least) work with an ethos of egalitarian, socio-neutral military service, according to which supposedly everyone can serve and everyone has an equal chance to reach each unit. These two mechanisms feed each other. While the egalitarian ethos draws attention away from profiling and its less palatable considerations, the hidden aspect of profiling justifies and perpetuates the ethos.
I really, really wonder what will happen if and when these standards are exposed. |
|
||||
|
||||
חבר'ה, עדיף להרגע (ולצבור כוחות). המלחמה היא צודקת אבל הקרב הספציפי הזה מיותר. בתחילת השרות שלי יועדתי לתפקיד בדיוק במערכת הזו. אין שום קשר בין הקב''א לבין מס' החדרים בבית, היחסים בין אמא ואבא, או כל עניין סוציו-אקונומי אחר. אם כבר להתרגש ממשהו בכל העניין, מובאת כאן רק הוכחה נוספת לקשר המחריד בין נתונים הסוציו-אקונומים כאלה ואחרים לבין העובדה שהם אכן משפיעים על דברים שהקב''א כן מונה, כגון השכלתם של אנשים צעירים, תחושותיהם לגבי עצמם והסביבה וכו'. |
|
||||
|
||||
*ציבור |
|
||||
|
||||
איך אפשר במסגרת הראיונות הקצרצרים שעורכים לפני הגיוס לקבל מספיק נתונים כדי למלא 56 נקודות? איזה חלק מזה תופסים המבחנים הפסיכוטכניים, וכמה שווה כל השאר? |
|
||||
|
||||
הסקאלה לא מתחילה ב- 0, אלא ב- 41. |
|
||||
|
||||
קישור קשור: בעיקר עמודים 129 ואילך המתארים מפורשות את תהליך המיון. |
|
||||
|
||||
מתוך עמ' 131: 2. היחס בין הקב"א לבין הצד"כ והצה"ר כאמור, הקב"א מהווה כלי עיקרי למיון המלש"בים, ואצל הגברים הוא מורכב משקלול של ציוני הדפ"ר, הצד"כ והצה"ר. מהטבלה המשמשת כבסיס לחישוב הקב"א עולה, כי לקבוצות מסוימות בקרב הגברים, בעלי צד"כ נמוך ורמת השכלה מ-12 שנות לימוד ומטה, נקבע ציון קב"א נמוך, ללא התחשבות כלל בציון הדפ"ר - המשקף כאמור את היכולות השכליות של המלש"בים כפי שבאו לביטוי במבחנים הפסיכוטכניים - גם אם הוא גבוה. מניתוח נתוני מינהל הגיוס מנובמבר 2001 התברר, כי בקרב הגברים בני שנתון 1982 (ששנת 2000 הייתה שנת גיוסם העיקרית), היו כ-300 איש בעלי צד"כ נמוך (8-15), אשר נקבע להם קב"א נמוך (44-45), אף על פי שקיבלו ציון דפ"ר גבוה (60-90). יצוין, כי על פי נתוני ממד"ה, ציון 49.9 היה ציון הדפ"ר הממוצע בשנים 1996-2001. חיילים אלה, למרות היותם בעלי דפ"ר גבוה מעל לממוצע, אינם יכולים להשתבץ בתפקידים ההולמים את כישוריהם, בשל הקב"א הנמוך. משרד מבקר המדינה העיר, כי מצב זה דורש בחינה, כדי שהמיצוי של חיילים אלה בשירות הצבאי יהיה מיטבי. 3. ריאיון צד"כ ושאלון צת"ה לנשים ככלל, לא נערכים לנשים ריאיונות צד"כ כחלק מהמיון האיכותי, והקב"א שלהן מחושב כאמור על פי ציון הדפ"ר והצה"ר בלבד. כתוצאה מכך, המיון האיכותי של הנשים חסר בחינה של היבטים אישיותיים והתנהגותיים, בניגוד למיון האיכותי של הגברים. בהיעדר ריאיון הצד"כ, נועד שאלון הצת"ה לעבות את מערכת המיון הראשונית של הנשים, אף שהוא משקף כאמור הערכה עצמית של המלש"ביות בלבד, ואינו כלי מיון מקצועי כדוגמת הצד"כ. בשנת 2000 החל צה"ל לשלב נשים במקצועות לחימה. בדצמבר 2000 ובינואר 2001 פנו ראש להק כוח אדם במפקדת חיל האוויר וראש חטיבת כוח אדם במפקדת הזרוע לבניין הכוח ביבשה (מז"י) לראש אכ"א בבקשה לקדם את נושא ריאיונות הצד"כ ובדיקות הקה"ס לנשים המועמדות לתפקידי לחימה. פנייתם באה נוכח העלויות הגבוהות של המיונים המיוחדים הנערכים להן, בגלל היעדר סינון אישיותי ואיתור גורמי סיכון, ונוכח אי-השוויון במיון בינן לבין הגברים המיועדים לאותם תפקידים. בפברואר 2001 השיב ראש אכ"א לפניות אלה, כי הצד"כ משמש כלי לניבוי הצלחה ביחידות שדה על בסיס מוטיבציה, וכיוון שהנשים המועמדות לתפקידי לחימה הן בעלות מוטיבציה גבוהה, התוצאה שתתקבל בהשקעה של תשומות גבוהות בביצוע הריאיונות ידועה מראש. עם זאת, הנחה ראש אכ"א באותו חודש, שממד"ה תכין הצעה לשילוב ריאיונות צד"כ לנשים במיונים הנערכים לנשים בתפקידי לחימה בחיל האוויר, בחיל הים ובמז"י. ממד"ה, בשיתוף הזרועות, גיבשה הצעה כזאת, אולם עד מועד סיום הביקורת, ינואר 2002, לא הונהג ריאיון צד"כ לנשים המיועדות לתפקידי לחימה. |
|
||||
|
||||
דפ"ר = דירוג פסיכוטכני ראשוני צד"כ = ? צה"ר = ? |
|
||||
|
||||
צד"כ = ציון דרך כללי (הציון שהמראיינת נותנת). |
|
||||
|
||||
צה"ר = ציון השכלה ר משהו. בעיקרון מודד את מספר הכיתות שסיים המלש"ב. |
|
||||
|
||||
ציון השכלה רשמי, אם אני זוכרת נכון. |
|
||||
|
||||
Thanks! Are you allowed to tell us what one learns at the psychotechnic evaluator course? I'm really curious.
|
|
||||
|
||||
הקרב הספציפי הזה לא מיותר. אני מוצא חשיבות רבה בחשיפת המנגנון המאבחן מועמדים לגיוס. למשל, מי הם המאבחנים, מה ההכשרה שלהם, מהי המתודולוגיה על פיה הם מלקטים את האינפורמציה, וכו'. |
|
||||
|
||||
המאבחנות? חיילות שעברו קורס של 3 חודשים, שמאבחנות וממיינות לפי מה שלימדו אותן. |
|
||||
|
||||
כמשפטנית וחברה בתנועה למען חופש המידע, את טועה איילה. העתירה לבג''צ לא הוגשה רק סביב הנושא הצר של הקב''א על רכיביו, אלא על הזכות לדעת. ממליצה לפנות לאתר של התנועה שם תוכלי לקרוא ולדעת (או בעיקר להבין) מעט יותר על מהות העתירה. |
|
||||
|
||||
לא הייתי ערה לעובדה שהעתירה כוללנית יותר, ואני מתנצלת כל כך שלא בדקתי את ההפניה לאתר של התנועה. אבל בכל מקרה התייחסותי הייתה רק לגבי החלק הצר הזה, של מרכיבי הקב"א. באשר להערה של אסף שיש צורך בשקיפות לגבי טיבם של המאבחנים והכשרתם אני מסכימה ללא ספק, בדיוק כפי שזכותנו לדעת מה הכשרתו של הרופא שקובע פרופיל רפואי למלש"בים. הראיון הקצרצר, בכל מקרה, כפי שכבר צויין, נועד רק למדוד דברים כמו מוטיבציה, ולנסות לזהות בעיות פתולוגיות שעלולות להוות מכשול יוצא דופן בשרות קרבי או צבאי בכלל. תראו, הייתי בקורס הזה, ופרשתי באמצע (בין היתר, בגלל שלא שלא רציתי להיות חלק מהמערכת שממיינת אנשים). בעיקרון אסור לי לספר על התהליך *המדויק*, אבל למען האמת אני גם לא זוכרת את התהליך *המדויק* (עברו יותר משנתיים ואני עדיין בצבא, ומאז למדתי דברים רבים אחרים שהיו לי שימושיים בהרבה). ולמרות שבעקרון אסור לא לאשר ולא לשלול מידע לגבי התהליך (הצבא בסה"כ אוהב את הילת אי-הוודאות שנוצרה סביב תהליך המיון), אני כן ארשה לעצמי להגיד, שמי שמתעצבן על כך שהקב"א נקבע עפ"י מעמד כלכלי או חברתי, מוציא עצביו לשווא. ובנימה יותר אישית, יש מסקנה שהגענו אליה עוד בקורס. המאבחנות (וגם המאבחנים הבודדים) הם באופן כללי אנשים חכמים ורגישים, עם שריטה עמוקה משלהם, שלכן יוכלו לזהות שריטות בעצמם, ושהמאבחנות שמיינו אותם זיהו אצלם את השריטות האלה ולכן הם נבחרו כמתאימים... אבל שוב, זו רק מסקנה שהגיעו אליה אותם אנשים שרוטים. |
|
||||
|
||||
איילה אדמונית, חכמה ורגישה הלכה לקורס מאבחנות בצבא עוד לפני שהפכה להיות חלק מהמערכת שממיינת אנשים אמרה ביי ביי אני הולכת. היא השאירה אחריה כל כך מיותמים עדת מאבחנות וגם כמה בודדים גם הם קצת שרוטים ולכן הם מתאימים להמשיך בשירות הצבא למיין אנשים. הם ימשיכו לשתף פעולה עם מערכת מדופרת שבני אדם על פי מה שמתאים לה כך היא מציירת צובעת את פניהם בצבע חדש, צבע פלסטי וכל מה שהם קבעו, יתקבל באופן אוטומטי. וכל הלא שרוטים שנמלטו מן המשחק הם אלה הם שיאכלו אותה חזק כי רק למשת''פים יש מקום בחברה וככה הצבא בה יבטיח את השליטה חברה עאלק אזרחית, צבא שיש לו מדינה וחבל להתעצבן כי זה זמן לבטלה. האדמונית כאן הודתה, הם אוהבים את ההילה של אי הוודאות שמסביב הם יוצרים. הכל כזה בשושו ואין מי שמדברים ומי שידבר אל ואנונו יצטרף או אל טלי וחבל להתעסק בזה אם אתה אדם נורמלי שמור לך בשקט על פינתך השפויה אם נותרה בך טיפה מהשריטות של הסביבה המוחצת ולוחצת שתלך לאבדון וככל שאתה מבין את זה כך אתה בסיכון ראשון כי השפויים באמת הם סכנה למדינה סטודיו בסטרס ודן מ. כאן מביאים התובנה לאיילי השכל הקרירים לשבועות מתנה ותודה לך ג'ינג'ית שאת המערכת עזבה אולי עוד כמוך יביאו פעם את הגאולה להאמין צריך וגם אם זה על ריק סוחבים את החיים כך עד שנתפרק. |
|
||||
|
||||
התגובה המשעשעת ביותר באייל מזה זמן רב. תודה! (ומתי יוצא האי.פי. בסולסיק?) |
|
||||
|
||||
פרשת באמצע כי לא רצית להיות חלק מ*ה*מערכת שממיינת אנשים (בצה"ל, כי חיפשת לעשות משהו אחר, או כי לא התאים לך לראיין מלש"ב אחר מלש"ב במשך כל השירות) או כי לא רצית להיות חלק מ*מערכת* שממיינת אנשים (משמע, כל מערכת באשר היא מערכת, כי היא ממיינת אנשים)? |
|
||||
|
||||
תראי. אני מודעת לחלוטין לעובדה שקשה מאוד למצוא תפקיד עם איזושהי אחריות שלא ישפיע על אחרים, והצבא מלא במצבים בהם עלייך למיין אנשים. הסיבה הראשונית שבגללה עוד בבקו"ם לא היה לי הרבה חשק ללכת לקורס, הייתה שחשבתי שאני יכולה לתרום יותר, ועלו בי רצונות להיות לוחמת. אבל ברגע שהקורס התחיל הבנתי עד כמה העסק של תיוג ומיון של אנשים עושה לי רע. התעקשתי שיתנו לי ללכת ואיימו שלא כדאי לי כי אני אהיה פקידה, אבל זה כבר כ"כ הפריע לי שלמרות שידעתי שהם צודקים, בחרתי בפקידות. גם בתפקידי כפקידה כנראה שהצלחתי להתעקש מספיק על כל מה שרציתי, כי תוך פחות משנה אכן נהייתי לוחמת. ומהר מאוד הרגשתי את מה שידעתי תמיד, שכל תפקיד עם אחריות ידרוש ממך למיין אנשים- הבנה שנופלת עלייך חזק במחסומים; ואפילו חזק יותר כששולחים אותך למיין את הדורות הבאים של לוחמות-לעתיד (שרדתי יום ב"גיבושון" הזה עד שהבנתי שזה עדיין עושה לי רע, וגם במיון הזה ביקשתי (ובסוף קיבלתי) לא להיות). זה לא שבאיזה עיוורון חשבתי שאם רק אצא משם לא אצטרך יותר למיין אנשים לעולם. אבל לא יכולתי לשמש כחלק במערכת שזה כל תפקידה- במיוחד אחרי שנתתי לה צ'אנס וגיליתי עד כמה היא מכנית ומתייגת, גם בלי להשתמש בנתונים ה"מלוכלכים" מהשמועות. |
|
||||
|
||||
אני סיימתי את קורס מאבחנים פסיכוטכניים ואף שירתתי בתפקיד שנתיים... אני מבינה את זכות הציבור לדעת אבל במקרה הזה אני חושבת שזה פחות תופס, אני יודעת שזה קצת קשה לתת קרדיט לבחורים ובחורות בני 18-19 שמשפיעים כל כך על עתידם הצבאי של כל המתגייסים לצה״ל, במיוחד שלא יודעים מי הם. בכל זאת המאבחנים הפסיכוטכניים הם החיילים עם הנתונים הגבוהים ביותר בצהל שמלבד נתוניהם אלו במהלך המיונים לתפקיד מזהים בהם תכונות ייחודיות שהופכות אותם למתאימים לתפקיד ולכן לא קל להתקבל לתפקיד הזה ולא כל אחד מתקבל. בנוסף לנקודת הפתיחה הזאת שכל מאבחן ומאבחנת צריכים, לפני כניסתם לתפקיד הם עוברים קורס של ארבעה חודשים משמעותיים מאוד במהלכם הם לומדים את תורת תפקיד המאבחן הפסיכוטכני. לצבא ברור שאחריות רבה נופלת על כתפיהם של המאבחנים ועל כן בתהליך הכשרתם ובהמשך שירותם מושקע בהם הרבה מאמץ כדי לוודא שהם והנתונים שהם קובעים הם המהימניים ביותר. בסופו של דבר שיטת המיון של צהל היא ככל שיטת מיון וחשיפתה תהפוך אותה ללא רלוונטית. |
|
||||
|
||||
הרי כל תהליך המיון מבוסס על סטטיסטיקה, נגיד ונמצא ששחקני כדור-יד נוטים להשתלב טוב יותר בצבא, להתקדם בסולם הדרגות בלי להתפשר על הערכים (אם זה אפשרי בימינו) וכו', לכן צה"ל מעלה להם את הקב"א. במידה והדבר יתגלה לציבור, כל מלש"ב זב חוטם יטען שהוא מעביר את זמנו החופשי במשחקי כדור-יד. דוגמה דומה מהמציאות היא הסיפור (אינני יודע אם הוא נכון) על הנטיה של צהל להוריד קב"א לשחקני DND. רק חמור יודה היום שהוא משחק בDND אם הוא רוצה להתקדם בצבא (אלא אם כן בתור רס"ר). הקב"א זה כלי סטטיסטי, אין לצבא את היכולת לשלוח כל חייל למאות שעות הסתכלות אצל צוות פסיכיאטרים מומחים על מנת לקבל הערכה ליכולות שלו, הוא צריך כלים מהירים עם דיוק סביר. במידה ויש מתאם בין כל תופעה שהיא לתכונות שצהל מחפש, הוא צריך לאמץ אותה כקריטריון (העולם הוא מקום מורכב, זה שאנחנו לא מבינים את הקשר לא אומר כלום, אם סטטיסטיקה קובעת שיש קשר, לא מתווכחים). מעבר לכך קב"א לא מגביל אנשים נחושים באמת, למופז לא היה קב"א לקצונה אבל בכל זאת הוא הצליח להתקדם עד לדרגת רמטכ"ל. |
|
||||
|
||||
השימוש בנתונים סטיסטיים כדי לקבל החלטות פרטניות הוא לא הוגן. נכון שצה''ל צריך למיין עשרות אלפי אנשים בשנה, וזה יכול להצדיק חוסר-הוגנות מסויים, אבל עדיף למזער את חוסר ההוגנות במידת האפשר. אני יכול לדמיין שבמשתנים מסויימים אפשר יהיה להשתמש (למשל הדרך שבה אדם מבלה את שעות הפנאי) ובאחרות לא ('ארץ לידת האב', שזה בעברית עדה), למרות ששניהם טובים באותה מידה בחיזוי ההצלחה בקורסים מתקדמים. |
|
||||
|
||||
כהנמן (כן, שוב) מספר על תהליכי מיון לתפקידים קרביים שהיו בעלי יכולת ניבוי נמוכה - נדמה לי שהוא דיבר על קורלציה 0.1 - ובכל זאת המשיכו להשתמש בהם בשנים הראשונות של המדינה. אחרי שהוא נכנס לתמונה הגיעו לקורלציה 0.3. הדרך שבה הושג השיפור היתה מעניינת: הבוחנים התבקשו להעביר שאלון מובנה ולהקפיד על מהימנות מכסימלית, ובסופו של התהליך גם לתת חוות דעת אישית (זה נוסף בדיעבד רק כדי לרצות את הבוחנים שהתמרמרו על הפיכתם למעין רובוטים חסרי חשיבה). חוות הדעת הזאת היא שנתנה את יכולת הניבוי הטובה. "הנסיון להיות מהימנים הפך אותם לתקפים" הוא כותב. |
|
||||
|
||||
זה גם מופיע בספר, או שזה מופיע רק בביוגרפיה (המקסימה!) שקישרת אליה מקודם? |
|
||||
|
||||
הספר הוא אוסף של מאמרים, שהראשון בהם הוא אותה אוטוביוגרפיה. |
|
||||
|
||||
אני לא הסתרתי את העובדה ששיחקתי DND במיונים וכך גם חבר שלי ששיחק איתי ולא שמתי לב שזה פגע במי מאיתנו. מצד שני, שנינו לא בדיוק עברנו את תהליך המיון המקובל. |
|
||||
|
||||
See, but this is exactly the point. Even if it will be revealed that socio-ethnic considerations don't play a direct role in military classification, proving that indirect roles do will create a (justified!) outrage. How many Mofazes are there?
I repeat my strong recommendation to read Yagil Levy's book (I know some folks here read it and didn't like it). I found it absolutely enlightening, and in light of what he wrote, it wouldn't surprise me if military tests are geared - probably not as a conscious conspiracy - to maintain traditional, or new elites, in a position of more alternatives. |
|
||||
|
||||
המטרה של המיונים היא לתת לצהל את היכולת לשבץ בצורה מיטבית, המיונים הצבאיים לא באו להגן על זכויות הפרט. כל פגיעה בחסיון של המיונים האלו יפגע ביכולת הזו של צהל, בין אם ע''י אספקת מידע למלש''ב ובין אם ע''י גרימת סערה ציבורית שתמנע את המשך השימוש בקריטריון. אם אתה מביט בצהל ככלי לקידום שיוויון חברתי, אז אתה צודק לחלוטין. שוויון חברתי יתפתח טוב יותר אם הזדמנות שווה תינתן גם לאנשים שמסיבות שלא תלויות בהם מוכשרים פחות, ולו סטטיסטית בלבד (מוכשרים לתפקיד שצהל מיעד אותם, קחו את כל ההערות האלו כמובנות). אבל לדעתי תפקידו של צהל הוא להגן על המדינה. רבים וטובים התקדמו בשורות הצבא (קב''א משפיע רק עד שלב השיבוץ הראשון כקצין, לאחר מכן הוא חסר משמעות לחלוטין) למרות שסומנו כלא מתאימים, רבים אחרים הצליחו מחוץ לצבא. כמות הכסף שאנחנו מוציאים על הצבא לא מצדיקה את הקיום שלו ככלי לצמצום פערים גרידא, בכסף הזה הינו מרצפים את ירוחם בזהב מזמן. אם אנחנו רוצים צבא מוצלח, דבר שמתבטא בהרבה מאוד כסף (אנחנו יצואן הנשק השלישי בעולם) כמו גם בחיי אדם, אנחנו חייבים לתת לצבא את הכלים לבצע החלטות שהן אופטימליות בשבילו. כשאתה הולך אחרי הקצין שלך בקרב, אתה רוצה לדעת שהוא המתאים ביותר, לא אכפת לך איך גילו את זה. |
|
||||
|
||||
אני מסכים עם עיקר הדברים, אך גם אם חלק מבעלי העמדה הנגדית, ביחוד לנוכח סיפורי כהנמן. החשש שלי הוא נפילת תהליך המיון אל בור התקינות הפוליטית שיכרו לו אלו שגם כך רוצים בפירוק צה''ל (אין לי דוגמאות אישיות, רק תחושות בטן). |
|
||||
|
||||
אבל צה"ל הרי במודע נושא את דגל השוויון הזה. הדברים שאתה אומר על תפקידיו של הצבא לא נאמרים בריש גלי על ידי הצבא עצמו, שמשתמש, ויותר מכך, מתהדר, באתוס השוויוני הזה לשם הצדקת קיומו. אולפנו להשקיע שנים יקרות מחיינו בתרומה לאומית על בסיס ההנחה שכולנו שווים - אם זה באמת מה שקורה, מה מפחיד כל כך בלומר את האמת? וכפי שכבר הערתי ללא מעט אנשים כאן... הנחת המוצא שאני גבר, מה לעשות, לא נכונה. מעתה אמור, "את". :) |
|
||||
|
||||
כדאי אולי להזכיר שתפקידו העיקרי של צה"ל הוא להבטיח את קיום המדינה. אם הוא יכשל, כולנו נהיה שווים גם בלי קב"א. מה כל כך מפחיד בלומר את האמת? המחיר (כמה יעלה לנו לומר או לברר את האמת). מה אנו אמורים להפיק ממנה? |
|
||||
|
||||
אני משתתף בצערך, אבל אני, כמו רוב הציבור, אמשיך להתקיים גם אם ''המדינה'' החשובה מכל תצא מהתמונה. |
|
||||
|
||||
בלי להיכנס לדיון מה יקרה אם המדינה תתפרק, אם הצבא יתפרק אנחנו ניכנס לרשימת הזנים בסכנת הכחדה. אם צהל יצא מחר מעזה, שום דבר לא יקרה לתושבים שם, זה לא המצב מול מצריים או סוריה. אזרחים לא יכולים להילחם בשיריון או חיל אוויר בצורה יעילה ומטוסים לא טסים בלי חלקים ודלק מארה''ב (לכל מי שחשב לקחת מטוס הביתה להגנה עצמית). ברגע שצבא הפך לעסק מקצועי (אי שם בין בבל ליוון) אין לכוחות לא-מקצועיים יכולת להילחם נגדו (בהנחה שהצבא אינו הומני). זה יתחיל עם כניסה של סוריה לשטחים שהיא רואה כשלה (למען האמת חלק מהשטח שישראל מחזיקה הוא שלה גם ע''פ הסכם הפסקת האש) וימשיך עם התקדמות לירושלים ומשם לכל הארץ. בשלבים הראשונים הם אפילו יהנו מתמיכה עולמית. |
|
||||
|
||||
יש כלי לשמירת בטחונה של קהילה חופשית. קוראים לזה מיליציה. |
|
||||
|
||||
יש לנו כבר מיליציה מאורגנת. קוראים לה צה''ל. |
|
||||
|
||||
אפשר להגיד הרבה דברים על צה''ל, אבל מיליציה הוא לא. |
|
||||
|
||||
1) הגדר מיליציה. 2) האם לדעתך אותה מיליצה יכולה להתמודד בהצלחה דומה לצה"ל עם איום של מדינה שכנה? פעולות טרור של השכנים? וכד'... |
|
||||
|
||||
1) אני בטוח שמיליציה היא לא זרוע צבאית של שלטון ריכוזי. אני די בטוח שמיליציה היא ארגון מקומי של חברי קהילה שלוקחים על עצמם להגן על שלומה. 2) שאל את נסטור מאכנו שנלחם בצבא הלבן (והאדום), את חזית השחרור הלאומית בוייטנאם (הידועה לנו יותר בשם "הוייט קונג"), את המהפכנים השונים בדרום אמריקה, וכיו"ב. לוחמת גרילה טובה יכולה לטפל בצבאות חזקים בהרבה, כל עוד יש ללוחמים את התמיכה של המקומיים. לא כל שכן אם הם בעצמם מיליציה שהוקמה ע"י המקומיים. |
|
||||
|
||||
עם כל הכבוד לוויטקונג, מצב בו היהודים בישראל מקריבים כשלושה מליון מבניהם(לעומת כ50000)1 הוא לא האידיאל שלי. היתרון שלנו מול כל תנועות השחרור הוא שאי שם בשנת 48 עברנו את השלב הזה, ויותר אנחנו לא אמורים להתגונן באמצעות רובה מהבוידעם נגד הפורעים הערבים\קוזקים הבאים לשדוד לאנוס ולרצוח. תודה לך על הרעיון אבל בדיוק בשביל זה אבותינו הקימו את המדינה הזאת. במקרה ותושבי הגליל ייאלצו להגן בכוחות עצמם על חייהם ורכושם נגד ערביי הסביבה והסורים, ייתכן שהם ינצחו יכול להיות שיפסידו מה שבטוח שרבים מהם ימותו. האם אתה סבור שבמקרה של התפרקות כוחות הבטחון אנחנו לא צפויים לגל של פשיעה אלימה מצד שכנינו הנחמדים במקרה הטוב, ונסיון להכחידנו במקרה הרע? לשיטתי אם יש צורך בכח הגנתי(מיליציה), עדיף צבא מאורגן מקצועני וחמוש היטב, אם אין בו צורך, אז עדיף לכתת מרגמותנו לאתים וטנקנו לטרקטורים. 1 המספרים מהזיכרון, סדרי הגודל נכונים. |
|
||||
|
||||
האמת היא שבעידן גיוס החובה ושרות המילואים הממושך הטשטשה ההגדרה של מליציה. המליציה היא הניגוד לצבא מקצועני אבל קשה קצת להבדיל אותה מצבא העם. |
|
||||
|
||||
נכון. היום מקובל יותר לדבר על הקו המפריד בין כנופיה חמושה לצבא מאורגן. הקו הזה מורכב מרמת אימון החילות וממידת המורכבות הארגונית (דרגות, לוגיסטיקה, חימוש). אלו הם בדיוק הנקודות הנמצאות על הכוונת של המיליציונרים. בלעדיהם המיליציה אינה אלא כנופיה חמושה שבשימוש לא זהיר נזקה עולה על תועלתה. |
|
||||
|
||||
המליציה היתה יכולה להיות מאורגנת מאוד כמו השוויצרים (ולתפקד למעשה כצבא מילואים בתקופה שבה כול החילים היו שכירי חרב). או להיות מורכבת מאנשי ספר וצידים שרמת חילות הפרט והשדאות שלהם גבוה מאוד אבל אין להם אירגון לוגיסטי ומשמעת (כמו האמרקאים במלחמת האצמאות שלהם) והם מתאימים יותר למלחמת גרילה. ההבדל בין מלציה\צבא מילואים המוני לבין כנופיות הוא שהכנופיות לא כפופות לפיקוד עליון כול שהוא. |
|
||||
|
||||
אני רק רוצה להבהיר שאני לא מדבר על מיליציה שהיא מעין חיקוי עלוב של צבא, כפי שמקובל בין ימנים קיצוניים בארה''ב, אלא על מיליציה שוויונית המבוססת על שיתוף-פעולה הדדי של אנשים חמושים, שעיקר הארגון בה קהילתי ומקומי, וארגונה האיזורי רופף. (אכן, כמו במהפכה האמריקנית.) |
|
||||
|
||||
אפרופו מיליציה ועירק. אני לא יודע עם יצא לך (או למישהו) לקרא את כתבת התחקיר הגדולה שהתפרסמה שבוע שעבר במגזין הניו יורק טיימס. מסתבר שבעירק פועלים לפחות 25,000 חיילים שכירים בשרותם של לפחות 100 חברות שונות. דובר הלובי של החברות הללו מתנגד לשימוש במונח "שכירי חרב" ואפילו הוא לא מסכים שיקראו להם "שרותי צבא פרטי," כמו שחברה דרום אפריקאים מציגה את עצמה, אלא "שרותי בטחון פרטיים." אלו בעיקר חברות איריקאיות ובריטיות, ומשרתים בהם חיילים מכל העולם (אגב, אמריקאים משתכרים 400-700 דולר ליום בעוד חיילים שכירים מפיג'י או אורקראינה משתכרים 50-150 דולר לשבוע). אף אחד לא יודע מהיכן צמח הצבא השכיר העצום הזה. לא נערך שום דיון בפנטגון או בבית הלבן לתיכנון ובקרה עליהם, ולדברי המומחים, זה תוהו ובוהו גמור. הכתב הביא דוגמא לחברה אחת, טריפל קנופי, שהוקמה על ידי משוחררי יחידת העילית "כוח דלתא." החברה זכתה במכרז של כ 100 מליון דולר כשהם היו רק חברה על הנייר. עכשיו הם החברה הגדולה ביותר לשכירי חרב הפועלת בעירק, המפעילה כ1000 חיילים עם חוזה של מליארד דולר הבאים מכספי משלמי המסים. הפעילות של החברות האלה מתפשטת לרחבי העולם עם חוזים לאבטחה של מתקנים אמריקאיים שונים. |
|
||||
|
||||
תוכנית Frontline שהופקה במקביל למאמר, לצפייה ברשת: |
|
||||
|
||||
אבל שוקי, עלות בירור האמת היא אפסית, שהרי למראיינות הפסיכומטריות ניתן כלי מדידה ובו סדרת הפרמטרים שאליהם הן מתייחסות. אין פשוט מלהציג את עיקריו של כלי המדידה. ראיתי דו"חות שמתייחסים לכלי מדידה דומים, והם מצליחים להסביר את עיקר העניין בלי להיכנס לפרטים לא נחוצים. אז אם באמת כולנו שווים, והקב"א אינה מושפעת מנתונים סוציו-אקונומיים, מדוע לא אומרים לנו גלויות שזהו המצב? |
|
||||
|
||||
בעיקרון אני מסכים עם עמדתך (יש חשיבות להגינות של כלי מיון כאלו). הבעיה שלי היא ברמה הפרקטית. מישהו סיפר לי פעם שהקב"א של בתו ירד בגלל שהיא גרה בשכונה X. לפי מה שנאמר בידיעה שבראש הדיון הזה, יותר סביר שהוא ירד בגלל שהבחור היה גרוש. ברמה הפרקטית נראה לי שהדיון פשוט ישמש כל מיני מקופחים מקצועיים לפריקת תסכולים, ללא שום תיקון פרודוקטיבי. מצד שני איני מתרשם שצה"ל הוא ממסד רגרסיבי במיוחד. דוקא המציאות נראית הפוכה. אפשר גם להעלות את ההשערה שאם מכשירי האבחנה גורמים לצה"ל הפסד של פוטנציאל חיוני, הרי שהצבא עצמו יש לו אינטרס לשכלל את הכלים ותועלת הדיון הציבורי אינה משמעותית. |
|
||||
|
||||
באשר לנערה משכונה X, אתה נכנס לדיון של מה ההסבר הסביר לכך שהקב"א שלה ירד - ואני תוהה איך האיש ידע בכלל שהוא "ירד". |
|
||||
|
||||
לא יודע. מנין חיילים בד"כ יודעים מה הקב"א שלהם? |
|
||||
|
||||
אולי מישהו מהשלישות מגלה להם, והיוריסטית הם יכולים לקבל רמז מהשיבוץ שלהם (כולל אלטרנטיבות שהוצעו להם) והזמנתם לקצונה. אבל זה טוב רק כדי לדעת בערך או בדיוק את השורה התחתונה של הקב"א. להגיד "הקב"א שלי *ירד*" - בקושי ברור מה זה בכלל אומר, אבל כנראה שזה אומר בערך "מכל הבחינות הסבירות הקב"א שלי היה צריך להיות גבוה יותר, לכן יש איזה גורם X מסתורי שגרם לו להיות נמוך יותר." אבל כדי לדעת דבר כזה צריך הרבה יותר ממה שחבר בשלישות יכול לגלות - אלא אם הוא *באמת* מקושר היטב, כולל בממד"ה1 (לפחות בעקיפין). ואם הוא כבר באמת יודע את זה, אז הוא כבר בהכרח יודע גם מהו אותו גורם X. כך ששתי האפשרויות הסבירות הן - או שהוא צודק, כולל הסיבה, או שגם החלק העובדתי-לכאורה הוא משחק בנדמה לי. את סדר הסבירות ביניהן אני אשאיר לך לשער. 1 מחלקת מדעי ההתנהגות, אלה שקובעים את כל המדדים והנוסחאות האלה. |
|
||||
|
||||
למופז הייתה קב''א לקצונה, הוא פשוט לא עבר את המבדקים בפעמיים הראשונות. (ובכל זאת הוא הצליח להתקדם עד לדרגת רמטכ''ל) |
|
||||
|
||||
ולא משחקים במיספור של בני אדם. |
|
||||
|
||||
לך לישון, תרגיש טוב. הלילה אני שומר במקומך. |
|
||||
|
||||
דניאל כהנמן (כן, שוב!) מספר בביוגרפיה שלו באתר פרס נובל 1 על חוויותיו בתור פסיכולוג צעיר בצה"ל של שנות החמישים. למשל, הוא גילה שמבחן מיון מקובל לקורס קצינים (שהועתק מהצבא הבריטי), בו נדרשו המועמדים לגלות מנהיגות במשימה של העברת קורה מעבר לחומה, היה בעל כושר ניבוי כמעט אפסי של ההצלחה בקורס. הוא מספר גם שהוא היה זה שהנהיג שאלון אחיד ומובנה בראיון הפסיכוטכני שעברו מועמדים לשירות קרבי. עד אז, המראיינות היו פחות או יותר שואלות שאלות כרצונן, וכושר הניבוי של הראיון היה עלוב למדי. התגובה הראשונית של המראיינות היתה כמעט מרד - הן לא הסכימו להיות "רובוטים"; הפשרה היתה שלאחר שהן ישאלו את השאלות המסודרות, הן רשאיות להמשיך בראיון כרצונן, ולסכם את התרשמותן בסופו בציון גלובלי. הציון הגלובלי הזה, מסתבר, היה מוצלח בהרבה מכל הציונים הקודמים - העקביות יצרה מהימנות. ____________ 1 מומלץ לקרוא: http://nobelprize.org/economics/laureates/2002/kahne... |
|
||||
|
||||
תגובה 307748 (ושימו לב לפתיחה!) |
|
||||
|
||||
אהה. מה שהסגיר אותך הוא השימוש הכפול במילה "גלובלי". מה שהתת-מודע עושה לאנשים! (אבל אני נאלץ להודות שההודעה שלך מסבירה טוב יותר את העניין, כך שהכל נסלח). |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
תגובה 307748 הדמיון בין ההודעות מדהים. |
|
||||
|
||||
תגובה 307761 מעניין אם זה יקרה שוב |
|
||||
|
||||
יש לי כמה דברים לעותרים, מאיזה מניעים אתם עותרים נגד הצבא שסביר מאד להניח שאין לכם מושג כמה משאבים הוא מפעיל על מנת לנתח את אופי אלפי המתגייסים בשנה בצורה אופטימלית? בדקתם את העובדות הגלויות בשטח לפני שאתם מפנים אצבע מאשימה על אפליה על רקע סוציו אקונומי? למה אתם רוצים להגיע בעתירה הזאת - שאנשים ידעו את "התשובות הנכונות" למבחני ניתוח אופי? אולי הייתם רוצים שאת קורס טייס יתחילו 1000 צוערים ולא 200? או אולי תשקטו אחרי שלקומנדו יתגייסו יותר אנשים עם בעיות שיעלו את אחוזי הנפל מהמסלול ומכאן פירוק צוותים ופגיעה ביחידות עצמן? אני לא רואה שום טעם לעתירה שתביא לחשיפת יותר מידע משכבר קיים בנושא, אולי מלבד הרצון לפגיעה באופן עקיף אבל ודאי בטווח הרחוק, ביכולתו של הצבא. שלום ובטחון |
|
||||
|
||||
למיטב הבנתי טענת העותרים היא שהצבא משתמש דווקא בסולם שאינו אופטימלי ומכניס לחישוב הקב''א נתונים שאינם רלוונטיים ולכן מגיע למיצוי לא מיטבי של פוטנציאל המתגייסים. בכדי להוכיח זאת הם זקוקים לנוסחת חישוב הקב''א, אולם הצבא מסרב לתת אותה, ובכך מעמיד את הנוסחה שלו מעל לביקורת (פרט לביקורת פנימית) וללא אפשרות לשפר אותה. |
|
||||
|
||||
הצבא אינו נמנע מלהעמיד את הנוסחה לביקורת (לפחות לא מדברי העתירה) אלא מסרב לפרסם אותה, דבר שיפגע ביעילות שלה כפי שכבר הוסבר. מעבר לביקורות פנימיות שנערכות בדרגים שונים (עד ראש אכ''א ועד אג''ת, שהם בלתי תלויים ועובדים עצמאית) גם מבקר המדינה ומשרד הביטחון רשאים לבדוק ולהעביר ביקורת. אילו הם כל הגופים המוסמכים לפגוע בשיקולים הפנימיים של הצבא למיטב ידיעתי (להוציא את בג''ץ, שמתערב רק כשיש סתירה מהותית בין קיום החוק לאופי הפעילות של צהל). לגבי הטענה לכאורה של העותרים שהנוסחה אינה אופטימלית, הרי הם מצהירים שאינם מכירים אותה ולכן כמובן שאינם יכולים לטעון דבר שכזה. |
|
||||
|
||||
הם אולי אינם מכירים את הנוסחה, אבל הם יכולים לדעת על שאלות מסוימות שנשאלות, וכנראה נלקחות בחשבון. והם יכולים להניח שלקיחתן בחשבון גורמת להטיה לא רצויה בתוצאות. |
|
||||
|
||||
לי יש קב"א 44 ודפ"ר 70. דפ"ר 70 זה מעל הממוצע (50) בעוד שקב"א 44 זה מאוד מאוד נמוך... הצד"כ שלי הוא 20 וזה, לפי מה שנמסר לי מגורמים שבקיאים בנושא, בגלל שאני גר בבני ברק. אני לא יודע אם זו הסיבה היחידה אבל ברור שזו הסיבה העיקרית. כל מי שמכיר אותי לא מבין למה הקב"א שלי כ"כ נמוכה. אם לא הראיון המטופש הזה היה לי קב"א 54. נותנים לאיזו חיילת צעירה שמעבר לקורס שעברה אין לה שום הכשרה ונסיון בנושא למיין חיילים ולקבוע מה יהיה העתיד שלהם בצבא ובמובן מסויים גם את העתיד שלהם בחיים. אני חושב שהמצב הזה מוכרח להשתנות. מה שבטוח זה שהצבא מכניס לצד"כ הרבה קריטריונים שממש לא קשורים לאיכות החייל. ואין צורך לומר עד כמה זה פוגע בשירות של החייל שנפגע מזה. לא מציעים לחייל כזה שום תפקיד שמצריך שימוש בשכל. האפשרויות הן: נהג, מאבטח מתקנים וכאלו דברים... |
|
||||
|
||||
בזמן הצו הראשון גרתי בבני-ברק, והקב"א שלי היה 56. |
|
||||
|
||||
אז יש עוד כמה דברים. אבל אם היית מכיר אותי היית מבין מיד שצד"כ 20 ממש, אבל ממש, לא קשור אלי. אגב, אתה יודע כמה אנשים מקבלים כזו קב"א נמוכה? לא יותר מ-15%. כולם בודאי לא עם דפ"ר כמו שלי. Anyway, הויכוח מיותר. ברור שיש הרבה מרכיבים בנוסחה שלא משקפים בכלל את האיכות והצפי להצלחה של החייל. תסתכל בדו"ח מבקר המדינה בנושא (קישור מובא למעלה). אתה תראה שגם המבקר התריע על כך שדרך המיון לא מצליחה לנבא את ההצלחה וההתאמה של חיילים לתפקידם. |
|
||||
|
||||
אתה זורק נתונים שאתה לא מכיר ולא מבין בהם 1 מתוך נסיון להבין למה דפקו אותך. אתה לא מעניין אף אחד, אתה בורג קטן במערכת, כמוך יש עשרות אלפים. אם צהל גילה שבחורים מבני ברק נוטים לעוף ביום האחרון של קורס קצינים, אז הוא ינסה לא לשלוח אנשים מבני-ברק 2 לקורס קצינים (כי זה עולה לו הרבה כסף). זה לא צריך להיות הגיוני, כל מה שנדרש זה מתאם סטטיסטי. אי אפשר להריץ מערכת בסדר גודל כזה ולשמור על שוויון מלא בלי לדפוק את המערכת, מה שאומר אובדן כסף וחיי אדם. אם להורים שלך לא היה כסף לשלוח אותך להיות מדריך בצופים, זה לא עושה אותך אדם פחות טוב, זה כן עושה אותך פחות מוכשר סטטיסטית לקצונה. קב"א לא באמת מגביל יכולות, הוא רק גורם לאנשים להזדקק ליותר מאמץ כדי לפרוץ את שתי המשוכות הראשונות (קורס מ"כים וקורס קצינים) ואותן בלבד. רוב החברות האזרחיות עובדות באותן שיטות, אבל מקדישות פחות משאבים מהצבא (באופן מוחלט פר אדם במונחי בדיקה, לא כסף) לצורך זה. אם חברות אזרחיות רוצות לגייס אנשים עם רקע צבאי מסויים, שלא בהכרח קשור לתחום עיסוקן, זה רק מעיד על האמון הרב במיון הצבאי. 1 - מאיפה בדיוק אתה יודע כמה אחוזים נכנסים מתחת לכל תחום ? גם סטיית התקן של המדדים פורסמה ? מה אופי ההתפלגות ? לדעתי התפלגות פואסון מתאימה בהרבה מהתפלגות גאוסיאנית למצב הנתון, משום הקטימה מלרע של האוכלוסיה איתה הצבא מוכן להתעסק. איך לדעתך כדאי לנרמל את התוצאות ? 2 - שכאמור זו שטות מוחלטת. |
|
||||
|
||||
הנתונים שהבאתי לא הומצאו על ידי. להלן ציטוט מד"ח מבקר המדינה 2002: "להלן התפלגות הקב"א של מלש"בים גברים (ילידי הארץ ועולים שהגיעו לארץ לפני גיל 16) בשנים 1996-2001, בחלוקה לקבוצות קב"א, לפי נתוני ממד"ה: התפלגות באחוזים(*) התפלגות הקב"א 0.9% - 1.4% 41-42 מתחת לסף הגיוס 24.9% - 27.7% 43-46 קב"א נמוך 20.3% - 21.9% 47-50 קב"א בינוני 49.2% - 53.8% 51-56 קב"א גבוה (*) ההתפלגות בכל קבוצה הינה מהנמוך לגבוה, לא לפי סדר השנים. מה שכתבתי מבוסס בדיוק על הנתונים האלה. ("אגב, אתה יודע כמה אנשים מקבלים כזו קב"א נמוכה? לא יותר מ-15%.") |
|
||||
|
||||
הטבלה שלך מראה שכ26 אחוז מהאוכלוסיה קיבלו קב"א שהיא 44 או פחות, איך הגעת ל15 ? גם לאחר הסרת אילו שלא התגיסו מפאת קב"א מקבלים כ25 אחוז. |
|
||||
|
||||
משהו כאן לא נראה סביר , מחצית מין המלש"בים מקבלים כאן מדרוג גבוה - מאוד לא סביר/הגיוני. בכל מקרה אמנם באזרחות מסתכלים בעין יפה על בחור עם שירות צבאי "מפואר" עם זאת זו תוצאה של אחרית דבר זהו בחור שהוכח כי הצליח לצפקד בתנאי לחץ. השאלה החשובה יותר היא כמה מאלו שיש להם ציוני מיון גבוהים אינם מצליחים לתפקד, וכן גם אם ההתאמה הסטטיסטית היא סבירה צריך לדרוש יותר מהתאמה אסור לצבא לפספס כ"א איכותי על בסיס קריטריונים מצוצים. מי שסומך על הצבא שיעשה את זה בצורה סבירה לא יגיע רחוק. |
|
||||
|
||||
"אם חברות אזרחיות רוצות לגייס אנשים רק עם רקע צבאי מסויים שלא בהכרח קשור לתחום עיסוקן, זה רק מעיד על האמון הרב במיון הצבאי." או שזה מעיד על: א. היות המנהלים בחברות אנשי צבא בעצמם. ב. עצלות חשיבה, מרובעות וראש קטן מצד מקבלי ההחלטות. ג. עיוורון כללי ביחס לדבריו של מכשף השבט הבטחוני, שגם בתי המשפט יאמינו לו אם רק יגיד שבתיקים הסודיים שלו יש הוכחות שהירח מרובע ועשוי מגבינה צהובה. ד. מאוהבוּת יתר של יותר מדי אנשים בצבא, בכל מה שקשור להווי הצבאי ולסחבקיאדה הצבאית. ה. אין סתירה בין הסעיפים ובד"כ כל התשובות הנכונות. את המצב הנ"ל יש לשבור לא רק בצבא אלא גם באזרחות. |
|
||||
|
||||
כשלך תהיה חברה משלך, אתה תקבע את הקריטריונים בה. אם היה חסרון משמעותי בנהלי הקבלה כפי שהם, אז היתה קמה חברה שמגייסת על בסיס אחר ומצליחה יותר. עוד לפני שהיא היתה דוחקת את התחרות לפשיטת רגל, היו כולם מבינים את הטעות (זה קל בעולם של סוסים טרויאנים) ומשנים את מערך הגיוס. מערכי הגיוס בהם אני נתקלתי, מבוססים על מחשבה עמוקה וצוותים של מומחים בתחומם (מפסיכולוגים ועד לאנשי אותו המקצוע), קשה ליחס להם חובבנות או אמונה עיוורת במנטרה כל שהיא. נ.ב. למיטב ידיעתי לאנשים מותר להתאהב במי שהם רוצים, כולל צהל רחמנה ליצלן. מי שמאמין לצהל מן העבר השני הוא שוטה, משום שהצבא נוטה לעיתים לעוות את האמת בהתאם להשקפת עולמו (להבדיל אלפי הבדלות מהשקרים המכוונים של הצד השני). לכן אנשים רבים כיום מוכנים לפקפק בהערכות של צהל לטובת ההגיון שלהם, כך נוהגים הפוליטיקאים, כך נוהגים בתי המשפט, אם חברות פרטיות אינן נוהגות ככה - בעיה שלהן. |
|
||||
|
||||
השימוש הנפוץ בגרפולוגיה ככלי מיון קצת מערער את הטענות שלך בעיני. |
|
||||
|
||||
האם הגרפולוגיה נראית לך כמו אמונה בשדים ורוחות? |
|
||||
|
||||
לא מאוד רחוק. ראה דיון 1421 (לא, אני לא הגלובלי) |
|
||||
|
||||
אז ראיתי את הדיון. ויש כאן משהו מוזר. אין לי דעה ברורה על גרפולוגיה, ועד שלב מסוים לא האמנתי בה כלל. יום אחד אמרה לי קרובת משפחה, פסיכולוגית (בלי הכשרה גרפולוגית) טובה שהיא שהיא מסוגלת לנתח אינטואיטיבית כתבי יד בתוצאות שלא נופלות מהרבה מאלה של חברתה הגרפולוגית (שהיא מחשובי הגרפולוגים בארץ). לשם שעשוע, אספתי בשבילה 10 או 12 כתבי יד מקריים שהיו לי בבית, של אנשים שאיננה מכירה, ונתתי לה אותם בלי שום פרט על הכותבים (אפילו לא את מינם). התיאורים האישיותיים שנתנה לי אחרי עיון קצר בהם, כמובן ללא מדידות וכדו' - זאת היא לא יודעת לעשות), היו מדהימים. הקטע שהרשים אותי במיוחד היה כשהגיעה לאחד מכתבי היד, היחידי שהיה של קליינטית, לא מידידיי, בחורה מאותגרת איי.קיו. ביותר ואווילה למהדרין) הציצה בו לשבריר שנייה (בלי להבחין כלל בטקסט, שהיה העתק מתוך דף של אפלטון) ואמרה, "פוי, באמת, מאיפה יש לך חברה כזאת?". היא הוסיפה שמדובר בבחורה טיפשה ומשעממת, אם כי כנראה נאה ובעלת כישורים חברתיים שטחיים, ועוד דברים אחרים שהיו מדויקים כולם. מאז אינני יודעת מה דעתי על גרפולוגים, אבל לגבי האפשרות שלגרפולוגיה יכול להיות בסיס טוב - היא נראית לי משכנעת מאוד. |
|
||||
|
||||
יש לך בבית עשרה או שנים עשר כתבי יד "מקריים"? איך זה קרה? לי, למשל, אין. ביקשת את רשותם של כל העשרה או השנים עשר למסור למישהי את כתבי היד שלהם? - את זה היית צריכה לעשות בכל מקרה, גם בלי גילוי פרטיהם האישיים! לא נראה לי שכדאי להסתמך על מישהי שהדיאגנוזה שלה היא - "פוי, באמת, מאיפה יש לך חברה כזאת?". את בטוחה שהיא פסיכולוגית? |
|
||||
|
||||
א. היו לי אז בבית יותר מעשרה כתבי יד מקריים. אני לא רואה מה מוזר בזה. ב. לא ביקשתי את רשותם של הכותבים לשאול על כתבי היד שלהם. הבדיקה לא שימשה אותי בשום דבר. ג. ה''פוי וכו''' לא הייתה הדיאגנוזה - זו הגיעה בהמשך. ה''פוי'' היה מפני שהיא הניחה שכל ידידיי הם אנשים ברמה טובה, ושיש לי רק כתבי יד של ידידים והופתעה לגלות כתב יד שסותר לכאורה את הנחתה. ד. אני בטוחה שהיא פסיכולוגית. |
|
||||
|
||||
ב. מסירת כתבי היד יש בה טעם לפגם והיית צריכה לבקש רשות גם אם ה"בדיקה"(...?) לא שימשה לדבר. ג. ניחא. לשמחתי הרבה, אין לי מושג מדוייק מהם "אנשים ברמה טובה", ואף אין את חפצי לקבל ידע נרחב בעניין זה. נער פלשתיני היה בא פעם (מזמן, כשזה עוד היה אפשרי) לנקות את חדר המדרגות בבניין מגורי. הוא לא ידע קרוא וכתוב וממילא לא ניתן היה לתת כתב יד שלו ל"בדיקה", אבל הוא היה חביב ונעים שיח ועל כן, לטעמי - "ברמה טובה". |
|
||||
|
||||
מי שלא יודע קרוא וכתוב ממילא אינו יכול להיבחן על פי כתב ידו. אם הוא חביב ונעים שיח ודאי שהוא ''ברמה טובה''. לא ברור לי מה הבעיה. |
|
||||
|
||||
האם חיילת צעירה (שאותרה לתפקיד, כמובן, על פני אחרות שנמצאו לא מתאימות, בל נשכח זאת) צריכה יותר מקורס כדי למיין חיילים ולקבוע מה יהיה העתיד שלהם בצבא? למה? מיון החיילים בצבא לא קובע את העתיד שלהם בחיים. רבים מקוראי האתר יוכלו להעיד על כך. |
|
||||
|
||||
בחברה אזרחית מיהו זה שממיין? לא אנשים מקצועיים יותר מהחיילות ההן? צה"ל הוא החברה הגדולה ביותר בארץ. בענין הזה הוא צריך ללמוד מהחברות האזרחיות. לגבי ההערה השניה, תסתכל בלוחות הדרושים. כמעט כל חברת הייטק דורשת יוצאי יחידות מתאימות בצבא. אם הקב"א היה תואם ליכולות החייל סביר להניח שהוא היה מקבל תפקיד המתאים לכישוריו ורוכש בו נסיון אשר יועיל לו בחיים האזרחיים. |
|
||||
|
||||
גם בחברות פרטיות, למיטב ידיעתי, ישנם מאבחנים ומאבחנות שתפקידם לערוך את הראיון. חלקם פסיכולוגים וחלקם אנשים שעברו הכשרה קצרה. אני עובד בהייטק. מעולם לא דרשו ממני להיות יוצא יחידה מתאימה בצבא, וכך גם מרוב חבריי, למיטב ידיעתי. אני עובד מרוצה ולכן לא נוהג לעיין במיוחד במדורי הדרושים, אבל רוב המודעות שראיתי בימי חיי לא דרשו יוצאי יחידה ספציפית (אם כי ראיתי מודעות בודדות שכן דרשו). כמו שאני רואה את זה, ישנם שני סוגי תפקידים: יוצאי יחידות קרביות, כלומר בעלי יכולת מוכחת ללחימה, שאמורה להיות מתאימה גם למקצועות אבטחה מסוימים, ובוגרי יחידות הטכנולוגיה של צה"ל (8200 ויחידות אחרות). גם אלו שמנותבים למסלולים אלו עוברים הכשרות שחלקן מנפות. להגיד שהשייכות לקבוצה מוגבלת זו קובעת את עתידו של אדם ושמערכת המיון של צה"ל כושלת במיון האנשים (ועל כן פוגמת בעתידם) זו הגזמה פרועה, וזה עוד בלשון המעטה. |
|
||||
|
||||
גם אם לא משפיעים על החיים האזרחיים (וכן משפיעים, אם כי לא במידה גדולה), מיון גרוע יכול להרוס לאדם את שלוש השנים הבאות מחייו, ובנוסף להרוס לו חודש אחד בכל שנה במשך עשרים שנים ויותר. לא מספיק? |
|
||||
|
||||
אולי תשנה פעם ממנהגך שלא להציץ במודעות הדרושים. רוב חברות ההייטק היום דורשות כאלו שעברו הכשרה בצבא. אולי ממך לא דרשו כי בזמן שהתקבלת לעבודה הדרישה הזו עדיין לא היתה נפוצה. דבר שני, לא אמרתי שזה קובע את החיים אלא שאם החייל יוכשר בתפקיד המתאים לכישוריו זה יכול להועיל לו המון בחיים. זה מה שהתכוונתי במובן מסויים זה קובע את העתיד בחיים האזרחיים. זו לא הגזמה בכלל. אל תזלזל בנסיון של 3 שנים בתפקיד. חוץ מזה, חשבתי שקורס השכלת-יסוד ועוד הרבה קורסים בסגנון הזה, ובכלל כל ההכשרות שעוברים בצבא, נועדו גם כן לתרום לעתיד החייל... |
|
||||
|
||||
"רוב" חברות ההייטק בכלל מגייסות דרך חברות כוח אדם. בתור אחד שמראיין לפעמים מועמדים, וגם מגדיר דרישות תפקיד, השירות הצבאי אינו נדרש כ"חובה". בתור מראיין, העיסוק הצבאי הספציפי לא ממש מעניין אותי אלא אם כן הוא טכנולוגי במובהק ( ואז זה חלק מ "ניסיון בעבודה"). לא אכחיש שאם אני עולה על מועמד (או מועמדת) ש*לא* עשה צבא, אשאל למה. |
|
||||
|
||||
בדיוק על אותו נסיון בעבודה אני מדבר. |
|
||||
|
||||
תן לי להבין- אתה מוחה על כך שבגלל שיש לך ציון נמוך במבחן מיון לא נתנו לך לעבוד עוד שנתיים כמהנדס חומרה ובכך עיכבו לך את הקריירה? זה קצת צרות של עשירים, לא? |
|
||||
|
||||
בתור אחד ש*לא* עשה צבא, מותר לשאול מדוע? ואם תבחר לענות, האם התייחסותך שונה אם התשובה לשאלתך היא: א. לא עניינך ב. סיבה בריאותית ג. סיבה נפשית ד. סיבה מצפונית ה. סיבה אחרת (לא התחשק לי, יש לי עבר פלילי, וכו') |
|
||||
|
||||
תראה, כשקוראים קורות חיים, מנסים גם לתהות על קנקן המועמדים. כשמישהו עונה לי "אני מעדיף לא לענות" ( אני מניח שאדם שיתריס "לא עניינך" בראיון לא יזכה אצלי לנקודות בתחום יחסי אנוש), אין לי ברירה אלא לקבל את זה, אבל ישאר לי חור באינפורמציה שלי. בהחלט תהיה לזה השפעה שלילית על ההחלטה, אני רק בן אדם. סיבות בריאותיות ומצפוניות לא ישנו את הגישה שלי, אלא אם כן הסיבות הללו גם עשויות לפגוע בתיפקוד בעבודה ( אם המועמדת פצפיסטית והמוצר מיועד למכירה גם לצבא, אני חושב ששני הצדדים צריכים להיות מודעים לכך ולכן מחובתי כמראיין לשאול "תהיה לך בעיה לעבוד על מוצר צבאי?" , שאלה שבדרך כלל לא הייתי חושב לשאול). נפשית? טוב, זה תלוי. כאמור, אני רק בן אדם, ואשקר אם אגיד שאין שום משמעות סטיגמטית בעיני לאפשרות הזאת. במקרה היחיד שנתקלתי במועמד שהשתחרר מהצבא לאחר שירות חלקי בשל אי התאמה, האדם היה חבר אישי שלי מהאוניברסיטה וקיבלתי אותו על סמך הכרות קרובה מתקופת הלימודים. מעולם לא עמדתי במבחן הזה ממש, ואני לא יודע איך הייתי מתנהג. |
|
||||
|
||||
תודה על התשובה הכנה. תקן אותי אם אני טועה, אבל למיטב ידיעתי החוק אוסר על אפליה בין מועמדים פוטנציאליים למשרה על סמך שירותם או אי-שירותם בצבא (מלבד במשרות בעלות אופי ביטחוני וכו'), ועל כן התשובה ''זה לא עניינך'' (או גרסה מנומסת קצת יותר) היא דווקא המתאימה ביותר. |
|
||||
|
||||
ה"אפליה" שתארתי לא נעשת על בסיס שירות או אי שירות. היא נעשית על בסיס הרושם שלי כאשר אני משוחח עם המועמדת. בשני המקרים הייתי מזמין אותה לראיון. האם אתה טוען שהשאלה "למה לא עשית צבא" היא אסורה מבחינה חוקית? |
|
||||
|
||||
יכול להיות שאפילו השאלה ''האם שירתת בצבא'' אסורה. לעומת זאת, השאלה ''האם המספר האישי שלך ראשוני'' נועדה לבדוק כישורים מתמטיים ולכן היא כשרה למהדרין. |
|
||||
|
||||
"האם המספר האישי שלך ראשוני"? זה כמו "האם הפסקת להכות את אשתך", לא? זה נועד לבדוק זיהוי כשלים לוגיים, לא כישורים מתמטיים. |
|
||||
|
||||
לא. אם תענה "כן", הרי ענית שתי תשובות: יש לי מספר אישי, *ו*הוא ראשוני. אם תענה "לא", הרי או שאין לך מספר אישי, או שיש לך והוא פריק. |
|
||||
|
||||
אם אין לך מספר אישי, מניין לך שהוא לא ראשוני? |
|
||||
|
||||
אין לי מספר אישי ראשוני. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
התשובה לשאלה שבתגובה 309071 (כלומר "האם המספר האישי שלך ראשוני?") היא לא, בין אם המספר האישי שלי פריק, ובין אם הוא לא קיים, כמו שהתשובה לשאלה שבכותרת תגובה 309084 היא לא, בין אם הדרקון במרתף שלי ירוק, בין אם הדרקון הורוד שלי בעליית הגג, ובין אם אין לי כלל דרקון, מרתף או עליית גג. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
בבינאריות של הלוגיקה הבוליאנית (חוכמולוג, אמרנו?) התשובות האפשריות הן "כן" או "לא" (או פורמלית "True" או "False"). מכיוון שהתשובה איננה יכולה להיות "כן", אזי היא "לא". (פורמלית נכנסת כאן שאלת קיום של שני גורמים שהקשר ביניהם הוא "AND" במקרה כזה, ע"פ כללי הלוגיקה הבוליאנית* בין ההופכיים של כל אחד מהגורמים מתקיים קשר "OR"). * חוק דה-מורגן. |
|
||||
|
||||
אבל לא ענית בכן או לא, ענית ב''אין לי מספר אישי ראשוני''. |
|
||||
|
||||
בתגובה 309075 עניתי ב"לא". בראיון העבודה, על מנת להאריך בשיחה עם המראיינת הקוסית (ובניסיון להרשים אותה ביכולותי הוורבליות), לא הסתפקתי בתשובה בת מילה אחת, אלא למעשה עניתי "לא, אינני נמנה על יחידי הסגולה שבחלקם נפל מספר אישי ראשוני". |
|
||||
|
||||
למה "התשובה איננה יכולה להיות "כן""? לדעתי לא רק שהיא יכולה להיות כן, היא כן כן. |
|
||||
|
||||
כאשר בשאלה (שהתשובה עליה היא "כן" או "לא") מובלעת הנחה מסויימת, תשובה חיובית מאשרת גם את ההנחה המובלעת. במידה וההנחה המובלעת אינה מתקיימת, התשובה *אינה* יכולה להיות חיובית. לדוגמא: השאלה "האם אתה נוהג להתקלח אחרי זיון" מבליעה בתוכה את ההנחה שאתה אכן מקיים יחסי מין מפעם לפעם. אם אתה מתנזר ממין, התשובה שלך אינה יכולה להיות כן, שכן *אינך* נוהג להתקלח אחרי זיון. (אגב, אם אתה נוהג לקיים יחסי מין מפעם לפעם, וגם נוהג להתקלח מדי פעם, התשובה חייבת להיות "כן", כיוון שלא הוגדר בשאלה כמה זמן אחרי זיון אמורה לבוא המקלחת.) |
|
||||
|
||||
את זה הבנתי כבר לפני 30 תגובות (גם ידעתי את זה). מה שלא הבנתי זה למה אתה חושב שההנחה המובלעת לא מתקיימת. |
|
||||
|
||||
להיפך. אני לא חושב שההנחה המובלעת לא מתקיימת, אני *יודע* שההנחה המוקדמת לא מתקיימת, ומכאן אני מגיע לתשובה השלילית. וקונקרטית: אני לא *חושב* שאין לי מספר אישי, אני יודע את זה. אין לי מספר אישי בכלל, ובפרט אין לי מספר אישי ראשוני. |
|
||||
|
||||
למה זה לא נכון שהדרקון במרתף שלך ורוד? כל השיחה הזאת מזכירה לי את הקלאסיקות: "I'm sorry, sir. But I don't know how to answer it. I never said you couldn't punish me."
"Now you're telling us what you did say. I'm asking you to tell us when you didn't say it." Clevinger took a deep breath. "I always didn't say you couldn't punish me, sir." |
|
||||
|
||||
השאלה המנצחת היא "האם המספר האישי שלך ורוד?" זה לא רק בודק קישורים לוגיים, אלא גם כושר עמידה במצבים קשים. |
|
||||
|
||||
המספר האישי שלי הרבה יותר ארוך מורוד. |
|
||||
|
||||
המספר האישי שלי מתחלק ב-5, ב-3 וב-11 |
|
||||
|
||||
וזהו? אין מפרקים נוספים? למספר האישי שלי יש שלושה מפרקים, שמורכבים רק מהספרות 1,3,5,7. אחד מהמפרקים הוא דו ספרתי, השני תלת ספרתי והשלישי ארבע ספרתי וכל אחד מהם מופיע בפרוק פעם אחת בלבד. |
|
||||
|
||||
אתה בעל הזברה! |
|
||||
|
||||
עלית עלי. כל הכבוד. |
|
||||
|
||||
מה, שנים חשבתי שזה אסף שפריר (יפאני, הם אמרו!) |
|
||||
|
||||
יש עוד שני מפרקים ראשוניים, אחד דו ספרתי ואחד ארבע ספרתי, כולם (5,3,11 ושני הנוספים) מופיעים רק פעם אחת. |
|
||||
|
||||
"מפרקים"? זו מילה חדשה ל"גורמים ראשוניים"? |
|
||||
|
||||
זו מילה מז'רגון שיעורי חשבון בבי''ס יסודי |
|
||||
|
||||
אני מבין, אבל היא לא היתה בז'רגון שלי ביסודי. |
|
||||
|
||||
אתם יכולים לנהל את הויכוח על כתפי ענקים: שני האבות המייסדים של הסמנטיקה המודרנית, פרֶגֶה וראסל, נחלקו בשאלה הזאת בדיוק. כל אחד מהם בנה סמנטיקה פורמלית סביב אינטואיציה בסיסית, שנראתה לו מובנת מאליה, אבל שתי האינטואיציות סותרות. ראסל חשב שמובן מאליו שהמשפט "המלך הנוכחי של צרפת קרח" הוא שקר (לצרפת אין כיום מלך). פרגה, לעומתו, חשב שמובן מאליו שהמשפט חסר משמעות (אם לדייק, חסר הוראה). עכשיו זה פשוט: אתה ראסליסט, והאלמוני פרגאיסט. (לוגיקה בוליאנית, אתה אומר? אבל זה לא כל כך פשוט: אם אתה רוצה סמנטיקה בוליאנית פשוטה על השפה, היית רוצה שהשלילה של משפט שקרי תהיה אמת. אבל כפי שראסל עצמו ציין כבר באותו מאמר, לשיטתכם "המספר האישי של אביב גפן פריק" ו"המספר האישי של אביב גפן לא פריק" שניהם שקריים.) נראה שבמשך רוב המאה שעברה מאז הגישה של פרגה היתה יותר פופולרית, וזכתה ליותר פיתוחים, אבל התפתחות של לפני שלושים שנה בערך נותנת סיכוי מחודש לראסל. לא ניכנס לזה כאן. |
|
||||
|
||||
ומדוע לא ניכנס לזה כאן? ועוד בדיוק כשהתחיל להיות מעניין?:) (ומה עניין הבוליאניות?) |
|
||||
|
||||
כי המבוא לכך הוא מאמר שכבר הבטחתי שאכתוב. |
|
||||
|
||||
לכבוד הוא לי לעמוד על כתפי ענקים. (כמו גיבורו של מולייר, גם אני לא ידעתי שאני דובר פרוזה). לגבי הסמנטיקה הבוליאנית על השפה, כדי שתהיה פשוטה, על המשפטים להיות פשוטים (כלומר לא מורכבים). המשמעות הלוגית של המשפט "המספר האישי של אביב גפן פריק" היא "לאביב גפן יש מספר אישי" .and. "המספר האישי הזה הוא פריק". לכן המשפט "לאביב גפן יש מספר אישי" .and. "המספר האישי (של אביב גפן) אינו פריק" אינו היפוכו. היפוכו הוא "לאביב גפן אין מספר אישי" .or. "המספר האישי (של אביב גפן) אינו פריק". ___ כאן התערב מר סילוג ופנה אל מרת קומפלקסיה בארשת פנים רצינית. "יקירתי", אמר, "חושש אני כי אי אפשר להשיב לשאלותיך תשובה פשוטה של כן או לא. שואלת את אם התחבבת עלינו ואם נואיל להישאר עמך כל הקיץ. זוהי שאלה מורכבת. על חלקה הראשון עונים אנו כן מעומק הלב. על חלקה השני מוכרחים אנו לומר לא, שכן אין ביכולתנו להישאר עמך כל הקיץ אף כי מחבבים אנו אותך מאוד." מתןך מסע ההגיוניטים בחיפוש אחר אבן אי-ההגיון, מאת לאה שילון ובני גלעד. |
|
||||
|
||||
אבל בכך אתה מוסיף אינספור הנחות יסוד שנכנסות גם הן אל תוך ה''משמעות הלוגית'' של המשפט. למשל ''קיים אדם ששמו אביב גפן'' וגם ''קיים מושג של מספר אישי'', ואפילו ''מספר יכול להיות פריק''. כל משפט ''פשוט'' שתמציא מכיל עוד הנחות יסוד (למשל, משמעות המילה ''קיים''). אי אפשר לייצר כך משפט ''פשוט'' על פי ההגדרה שלך. |
|
||||
|
||||
נכון (ולא נכון). קיימות עוד הנחות, אבל לא אינספור. חלק מהנחות היסוד - כשמן כן הן - הנחות יסוד, ולכן מוסכמות ומובנות. בפרט - משמעותן של מילים. חלקן הן הנחות סמויות, אבל לא הנחות יסוד, לדוגמא "קיים אדם ששמו אביב גפן" . תרצה - תקבלן כנתון, אבל גם לא, הרי המשפט "המספר האישי של פרדיננד פדהצור בקיצור1 הוא ראשוני" מחזיר ערך false. חלקן אינן מונחות: "מספר יכול להיות פריק" היא אחת כזאת, שכן אם מספר אינו יכול להיות פריק אז ודאי שהמשפט "המספר האישי של אביב גפן הוא פריק" מחזיר ערך false ככלל, בהחלט ניתן ליצר משפט פשוט, אבל גם משפטים מורכבים, ואפילו מורכבים מאוד, ניתן לשקול בצורה בוליאנית (האם הם מחזירים ערך true או false) בהתאם לכללים פשוטים למדי. ____ 1 בהנחה שאין אדם כזה |
|
||||
|
||||
המשמעות הלוגית היא... - זו גישתך, אבל זו לא תורה מסיני. אפשר גם להציע סמנטיקה אחרת - ר' התגובה הקודמת. מה שבטוח, מבחינה תחבירית פשוטה שלילתו של המשפט היא ''המספר האישי של אביב גפן אינו פריק''. |
|
||||
|
||||
עזוב, בוא נניח לרגע את הפורמליסטיקה הלוגית, ונעבור לבחינה תחבירית פשוטה: נניח שאתה עובד כשומר (או מתכנת מערכת בקרת כניסה) במפעל בו יש תגי זיהוי (לעובדים, אורחים, קבלנים וכו') הנבדלים זה מזה בצבעם. נניח שאומרים לך לאפשר מעבר בדלת מסוימת רק למי שהתג שלו אדום. יבוא בעל תג אדום - תאפשר לו לעבור. יבוא בעל תג ירוק - תמנע ממנו לעבור. יבוא בעל תג כחול - תמנע ממנו לעבור. יבוא בעל תג צהוב - תמנע ממנו לעבור. יבוא חסר תג - מה תעשה? אני נתקלתי בחיי בלא מעט תפ"מים(1). בכל היישומים שלהם איפשור מעבר לחסרי תג הוא באג. ____ תפ"מ - תאור פעולת מערכת, תאור מילולי של מערכת (בקרה) לוגית. |
|
||||
|
||||
אבל זה לא אותו הדבר. אני אתן לך אנלוגיה אחרת: אתה עובד כשומר במפעל שבו יש תגי זיהוי הנבדלים זה מזה בצבעם. נניח שאתה צריך להנחות את הבאים לאחת משתי דלתות: תג אדום: דלת ימין תג ירוק: דלת שמאל מה עושים כשאין תג? בשיטה שלך, צריך להפנות אותו לאחת הדלתות (ברירת המחדל). בשיטה שלנו, עוצרים את הבן-אדם, ואומרים לו שאי אפשר להמשיך הלאה בלי תג: אין לו משמעות (במסגרת ההוראות), אם אין לו תג. |
|
||||
|
||||
תגובה 316654. |
|
||||
|
||||
נניח שיש תכונה מסויימת של מספרים טבעיים, נקרא לה "הגינות". ונניח שאנחנו לא יודעים עליה הרבה, פרט לעובדה ש-1 הוא הגון, ושאם שני מספרים הם הגונים, אז גם מכפלתם הגונה. מה דעתך, במצב זה, על ההיגד "המספר הלא-הגון הקטן ביותר הוא ראשוני?" |
|
||||
|
||||
ברור שהקביעה הזו לא נכונה. שם התואר הזה תפוס כבר: תגובה 187713 |
|
||||
|
||||
זו שאלה מטעה. אין שום דבר הגון במספרים. |
|
||||
|
||||
כמדומני שכן (אך ברוח ההתחכמות של שכ''ג, כנראה מותר לשאול אותה, אך אסור להתייחס לתשובה כפרמטר בהחלטה...) |
|
||||
|
||||
מצחיק שאני כותבת את זה דווקא, אבל המשמעות לא חייבת להיות ''סטיגמטית''. |
|
||||
|
||||
לצערך אני גם לא קונה עיתונים (נפלא האינטרנט הזה...). תוכל לפרט איזו הכשרה צבאית נדרשת? חשבתי שחברות הייטק דורשות בוגרי אוניברסיטאות בעיקר. אולי תוכל גם לסכם עברנו איזה אחוז ממודעות דרושי ההייטק דרשו תפקיד מסוים? נראה לי שאתה מנסה לצייר מצב בינארי לפיו צה"ל יכול או לשבץ חייל לתפקיד שהכי מתאים לכישוריו או לא. אבל זה לא המצב. ישנו מבחר תפקידים, שיכולים להתאים או לא להתאים ברמה זו או אחרת של מובהקות לכל חייל וחיילת. תחושתי היא שצה"ל ברוב המקרים ממיין את החיילים בצורה לא רעה בכלל לתפקידים השונים והגיע לאיזון פחות-או-יותר נכון של השקעה במערכת המיון מול תוצאות. יתרה מזאת, נראה שלהשקפתך תה"ל הוא תוכנית הכנה לחיים שאמורה להיות חלק מהכשרתך וקידום מטרותיך האישיות. הוא לא. |
|
||||
|
||||
הצבא הוא לא חברת השמה. אם חברות אזרחיות מתבססות על המיון שלו זו בעיה שלהן ולא שלו. כמי שהצבא התייחס אליו כאל אימבציל עם פוטנציאל להיות עציץ דקורטיבי, אני מבטיח לך ששנתיים אחרי שיצאת מהצבא, לאף אחד כבר לא אכפת מה עשית שם. |
|
||||
|
||||
האם מימשת את הפוטנציאל ואתה היום עציץ דקורטיבי? |
|
||||
|
||||
יש תמונות שלי מסתובבות באינטרנט. אם תמצא אחת מהן, תבין מיד שאין שום אפשרות לשלב את המילה ''דקורטיבי'' אל תוך הגדרת התפקיד שלי. |
|
||||
|
||||
דווקא ראיתי אחת מתמונותיך, ונראה לי שבתור עציץ קקטוס מיוחד אתה יכול לתפקד היטב. |
|
||||
|
||||
שירתתי ב-8200 בתפקיד לא מודיעיני. ורוב רובם של האנשים שהיכרתי אמנם יצאו מהשירות הצבאי עם בעיות אוזניים, אבל לא עם יותר מדי כישורים שמכשירים אותם לחברות הייטק. |
|
||||
|
||||
זאת יחידה גדולה, לא כולם כושים שם. |
|
||||
|
||||
כן. אבל אם ניקח בחשבון שאני הייתי במרחב צפון, וכולם שם כושים. ויש את מרחב דרום שמה שהם יודעים שם זה רק לברוח למקלטים כשיש אזעקה, זה משאיר אותנו עם מה, יחידה מסויימת במרכז הארץ שמפתחת כישורים שקשורים, איכשהו, להייטק? בשביל זה להלל את כל 8200 ככרטיס כניסה להייטק? |
|
||||
|
||||
אתה צודק, המצב הזה מוכרח להשתנות. (תרגום הר''ת) |
|
||||
|
||||
בתור מאבחנת פסיכוטכנית לשעבר, הרשו לי- הקב"א נקבעת ע" הנתונים הבאים בלבד (!!) 1. צד"כ- ציון דרך כללי- ציון הראיון 2. מבחן פסיכוטכני 3. מסלול בגרות למוצא ההורים, מקום מגורים, מצב משפחתי ושאר ירקות אין השפעה בכלל על הקב"א. בכלל. (כמובן שאם הוריו של מלש"ב גרושים וזה גורם לו לתופעות פסיכוסומטיות קשות וכו', יירד הקב"א) |
|
||||
|
||||
כמובן שיש להם השפעות על הקב''א, רק אולי לא ישירות. |
|
||||
|
||||
האם תוכלי לתת דוגמה לשאלות סטנדרטיות הנשאלות לשם צד"כ, לצד מידרג מסויים של תשובות? |
|
||||
|
||||
בוודאי שלמוצא ההורים, מקום המגורים, המצב המשפחתי ושאר ירקות יש השפעה על הקב''א. השפעה שבאה לידי ביטוי בצד''כ. אין מצב שציון הראיון לא מושפע (במודע ושלא במודע) מהפרמטרים האלה. אם את לא מודעת להמצאותם הבלתי נמנעת של הטיות בראיון, זה רק מעלה שאלות לגבי ההכשרה שאתם מקבלים שם. |
|
||||
|
||||
הטיות בראיון יהיו בכל ראיון אפשרי שמקויים מול בן אנוש. אם הראיון היה מול מכונה, יכול להיות שהיא היתה אובייקטיבית לחלוטין. אולם במשך ההכשרה מנסים ''למזער נזקים'' ולתת למאבחנות כישורים נוספים לקביעת הציונים. הראיון הינו מובנה אך גמיש. כמובן שאם יגיע מלש''ב שהוריו בוגדים והוא אינו ישן בלילה ולא מסוגל לאכול, הוא רואה בכל מערכת יחסים קשר בוגדני ולא יציב וכתוצאה מכך גם המערך החברתי שלו מעורער- זה יתבטא בשקלול הנתונים שלו. אבל לצורך הבהרה- אף מאבחנת לא תוריד ציון בצד''כ על מצב משפחתי או על מקום מגורים או על מוצא. זה פשוט לא רלוונטי. (ממליצה לך לברר לאן התגלגל בנו של ברוך גולדשטיין, לדוגמא.. - במקרה קולגה ראיינה אותו..) |
|
||||
|
||||
אני טוען שהפרמטרים האלה רלוונטים. מה שיותר גרוע, זה שאת אפילו לא מודעת לכך. |
|
||||
|
||||
לא צריך לברר, זה ידוע ברבים שהוא נווט קרב. |
|
||||
|
||||
אתה ממש צודק!! ממש מטופש כל הנושא הזה של הערים |
|
||||
|
||||
דיי באמת שהספיק!!! מספר החדרים והמוצא שנשאלים באימות מיועדים לווידוי בעיות ת"ש ב-ל-ב-ד!!!! זו טעות של הצבא לערבב בין הגורמים כדי לחסוך במשאבי האנוש אבל מי שעבר אימות ראה שהנושא של מס החדרים מתקשר לשאלה על בעיות ת"ש. אז דיי, תרדו מזה, תחשבו שאם תתגלה מערכת המיון של צה"ל אדם לא חכם במיוחד יוכל ללכת להיות טייס.. הרי כך נוצר תפקיד איכותי, כששמים בו אנשים איכותיים... ואיך קובאעים איכות? על ידי בדיקה של רמה בשפה (לא כולל עולים) על ידי מבחני הדפ"ר והראיון האישי שבודק האם המלש"ב מתאים לקרבי... שבוע טוב לכולם! |
|
||||
|
||||
(וידוא, קובעים, רמת השפה) |
|
||||
|
||||
הטקסט שלך מבהיל. כך נשמעת מאבחנת פסיכוטכנית שמשפיעה (לצערי הרב) על עתידם של כל כך הרבה אנשים. |
|
||||
|
||||
ממה נבהלת? (קצת נמאס מחלוקת הציונים המקוננת הזו) |
|
||||
|
||||
אולי הוא/היא נבהל/ה מכך שהתגובה של המאבחנת, הן בתכנה והן ברמת השימוש שלה בלשון העברית - הסגירה עובדה שאיננה בגדר חדשה מסעירה: המאבחנות בצה"לנו מתגלות לעיתים (קרובות?) כנערות שהאינטליגנציה איננה הצד החזק שלהן, וזאת בלשון המעטה. בפראפרזה על "מי נתן לה רשיון", אולי נשאלת כאן השאלה איך קרה שהנ"ל נעשתה מאבחנת. (איך אומרים כאן? - אז אל תקרא. ובאמת, מי שנמאס לו איננו מוכרח לקרוא) |
|
||||
|
||||
איך קרה? זה מסתורין שקל לפתור. צה"ל לא יכול להעסיק אנשים מבוגרים בתור מאבחנים, אז מעסיקים את בני ובנות ה-19 הטובים ביותר שיש בנמצא (אחרי שכמה מקצועות קריטיים יותר קיבלו את הטובים ביותר שלהם). אני לא מוצא בתגובה הזו שום דבר שראוי להזדעזע ממנו, אלמלא הזעזוע המובנה ברעיון שממש-ממש ממיינים אנשים. |
|
||||
|
||||
באמת חוצפה. דיסלקטית כמאבחנת. |
|
||||
|
||||
אפילו לא (בהכרח) דיסלקטית. שתי שגיאות כתיב (''דיי'' ו''ווידוי'', הראשונה חוזרת כמה פעמים), שגיאת הקלדה אחת (''קובאעים''), קיצור לא תקני (''מס'' במקום ''מספר'') וההרגל בן-התקופה להחליף את הנקודה ההחלטית המסיימת משפט בשלוש (את החלפת סימן הקריאה היחיד בשלושה, לא סופרים כאן כשגיאת כתיב. זו שגיאת רגש). |
|
||||
|
||||
החוצפה נמשכת. מתמטיקאי מגן על מאבחנת. |
|
||||
|
||||
שגיאות הכתיב הן כלום לעומת מבנה המשפטים. |
|
||||
|
||||
אותי מקומם הדיבור הזחוח על "איכות" בהקשר של בני-אדם. טייסים הם יותר "איכותיים" מפקידים בקרייה, או אנשים שלא גויסו לצבא? הם אולי טייסים יותר איכותיים, לא יותר. |
|
||||
|
||||
זה תמיד מקומם אותי, וזו צורת דיבור נפוצה להחליא בימינו. |
|
||||
|
||||
זה כמובן לא רק בצבא; האנשים מתוייגים ומוערכים על פי "שוויים". |
|
||||
|
||||
Why you hatin'? המאבחנת הנחמדה בסך הכל רצתה להבהיר שאלה שעולה במקומות רבים ואיננה נכונה כלל. נכון, היא לא בדקה את ההודעה לפני ששלחה אותה וכתבה אותה בפזיזות ובעצבנות אבל זה נותן לכם את הזכות לזלזל בתפקיד המאבחנת הפסיכוטנית ובמאבחנות עצמן? מי אתם שתעשו זאת? אתם יודעים איזו הכשרה הן עברו? אתם יודעים מה הן עוברות ביומיום? אתם יודעים בכלל מה הן עושות? אני מאמינה שהתשובה היחידה שלכם היא לא, כמובן בגלל שמידע זה ידוע אך ורק למאבחנים פסיכוטכנים וגם אם אתם חושבים שאתם יודעים- אתם לא! המאבחנות עוברות הכשרה של 5 חודשים בכולל ונבדקות ע״י המערך שלהן בתדירות יומיומית, כל זאת על מנת שיעשו את התפקיד בצורה הטובה והנכונה ביותר. התפקיד קיים מאז תקומת צה״ל ומחקרים (שעושים ממד״ה, לא המערך הפסיכוטכני) מראים שהקב״א שהמאבחנות קובעות מתקפת את עצמה והמלש״בים משובצים בתפקידים הנכונים להם ע״פ מדדים רבים אשר ידועים למאבחנים בלבד. זאת אומרת, שללא ה״ילדות״ האלה, בנות ה19, שאתם מזלזלים בהם בכזו קלות ללא הערכה כלל, שק״מיסטים היו מגיעים לסיירות, טייסים היו פקידים והצבא לא היה ממיין את החיילים שלו בצורה הטובה ביותר, גם למלש״ב וגם לצבא עצמו.אז פעם הבאה, לפני שאתם בוחרים לזלזל בכל דבר ולהתנשא על אחרים, תבדקו את העובדות שלכם טוב טוב לפני שאתם מדברים. |
|
||||
|
||||
לפי הסגנון, אני מבין שגם את מאבחנת. וברשותך, יש לי שאלה קטנה: ואם הש"קמיסטים היו מגיעים לסיירת, איך היינו יודעים שהם שקמ"יסטים? או במילים אחרות, כשמאבחנת מפשלת, אף אחד לא יודע מזה. אז איך יודעים שזה לא קורה כבר היום? |
|
||||
|
||||
אפשר לשער דרכים לבדוק עד כמה זה קורה היום. למשל, אם לפחות חלק מהאבחונים מוקלטים, אפשר בדיעבד או מדגמית לבדוק האם המאבחנת נתנה ציונים נכונים בהינתן השיחה ועל-פי השיטה. ואז נשאר הדיון האם השיטה נכונה, וגם את זה אפשר להראות דרכים לתקף. |
|
||||
|
||||
למיטב הבנתי, אפשר למדוד עקביות במבדק - ורצוי על ידי אבחונים כפולים כשהמראין השני לא מודע לציון שנתן הראשון. אם הציון לא עקבי זה לא בהכרח באשמת המראיינת (יתכן שהחייל קם על צד שמאל), אבל זהו מטיל כתם על המבדק. אם הציון עקבי, עדיין יתכן שהשיטה טועה באבחנה והדרך לבדוק את זה היא לשקר. כלומר להעלות את ציון הקב"א באופן מלאכותי למספר מצומצם של חיילם שנבחרו אקראית ולעקוב אחרי התקדמותם בצבא. כל הצלחה בתפקיד של חייל כזה משמעותה פספוס שיטת האבחון. אם אחוז הפספוסים עובר רף מסוים כדאי לחפש אבחון אחר. אז אני לא חושב שצה"ל יספר לנו בדיוק מה הוא עושה, אבל כחיילים לשעבר אפשר להעריך: האם צה"ל נוקט אבחונים כפולים? האם לקורסים נחשקים מגיעים גם מועמדים שמפרים את ההומגניה הקבוצתית? מהנסיון האישי והלא מייצג שלי, התשובות לשתי השאלות הן אולי, וכנראה שלא. |
|
||||
|
||||
מה עם הדרך שלי לבדוק את עקביות המבדק? זה נראה לי בהחלט אפשרי שעושים בצה"ל, וזה גם לא סובל מבעיית הצד שמאל. ויש גם עוד דרכים לבדוק את תוקף השיטה. המצאה שלי מהשרוול, אם נניח שלקורס טיס מתקבלים בעלי ציון הקב"א המקסימלי או אחד מתחתיו (או, שומו שמיים1, שתיים), אז אפשר לבחון אם יש קורלציה בין הקב"א לבין הצלחה בקורס או בהמשך הדרך. 1 משחק המילים לא היה מכוון אבל התקבל בברכה. |
|
||||
|
||||
1 מה פירוש הביטוי? השמיים יהפכו לשממה? מה בדיוק פירוש המילה "שמיים" שם? |
|
||||
|
||||
סליחה, לא קראתי את הקישור של ירדן. בכל מקרה הקטע המקושר זרוע בביטויים ששינו את משמעותם (לדוגמה: אלוהים). |
|
||||
|
||||
לפי הקישור של ירדן, אכן ''השמים יהפכו לשממה''. זה מתאים לחצי השני של הפסוק (''ושערו חרבו מאוד''). חשבתי על פירוש אחר שעשוי להתאים בהקשר של צער ואבל - ישתוממו, כמו ''כל העובר עליה יישום וישרוק''. |
|
||||
|
||||
יש איזה חתן פרס נובל שעסק פעם באיבחון1 פוטנציאל בצה"ל. לטענתו (אבל לא במילים שהוא השתמש) הטלת קוביה או סיבוב רולטה היו יעילים לא פחות מהשיטות בהן נקטו. ___ 1 נכון, לא האבחון הראשוני של המאבחנות המדוברות, אבל בכל זאת. |
|
||||
|
||||
... לפני שהוא עזר לשפר את השיטות. |
|
||||
|
||||
ההמחשה המושלמת לפתגם (החבוט) Great minds think alike, מדיון זה ממש: תגובה 307748, תגובה 307760. |
|
||||
|
||||
את אומרת שהמאבחנת כתבה את ההודעה בפזיזות ובעצבנות, ולא בדקה אותה לפני ששלחה אותה. אז כן, זה נותן לי את הזכות להטיל ספק ביכולת המערכת לשבץ לתפקיד המאבחנת מועמדות נטולות הטיות רגשיות. אני משוכנע שצה"ל משבץ את המלש"בים הרבה יותר טוב מהאדמירליות הבריטית במאה הקודמת, כפי שמתואר בפרק 5 של "חוק פרקינסון [ויקיפדיה], ועוד עיונים בבעיות מינהל", אבל אני משוכנע גם שאפשר טוב יותר. מערכת שלא מוכנה לקבל ביקורת לא מוכנה להשתפר. חוסר הסובלנות לביקורת בדרך כלל מרמז גם על בעיות מבניות עמוקות שהמערכת מודעת להן אך חסרה את המוטיבציה לטפל בהן, מה שמוביל לתגובות אמוציונליות לא פרופורציונליות. תתחילי בקריאת הספר של פרקינסון. מומלץ בחום. |
|
||||
|
||||
"הד"ר דבורה (דבי) שני, לשעבר ראש ענף מיון בממד"ה, היתה אחראית על פיתוח כלי המיון (קב"א ודפ"ר), הבקרה עליהם, שיפורם והתאמתם... שני גובה 750 שקלים לפגישת ייעוץ ראשונית, שאחריה נקבע המשך הטיפול. היא מבטיחה לבדוק את זכאות לקוחותיה להתאמות במבחני הדפ"ר, להכינם לקראת הראיון האישי ואף לסייע בשינוי שיבוץ או פרופיל". |
|
||||
|
||||
שלום. בירצוני לבטא את ריגשותי על הנעשה בצו הראשון. בחלומי תמיד רציתי להיות הכי גבוה ובתפקיד הכי גדול. ואמרתי בתוך תוכי כשאני יתגייס לצבא אני יהיה טייס. כי זה מה שחלמתי כל הנערות שלי. וכשעגעתי לצו הראשון. התוצאות היו מאוד מאכזבות. למרות שאני השקעתי. אבל לא ידעתי במה אני אמור להשים את הפרט. על איזה מיבחן הוא יישבץ אותי .אז זה היה יום מאוד מפחידד. שככה לא ידעתי מה הצבא דורש מימני לדעת. ואני אדם בעל המון יידע ומדעים על העולם כולו. קראתי המון מאמרים וסיפורים על העולם על החלל על תעופה על מילחמות. ואני חשבתי שעל פיי כמות היידע שלי זה מה שייכוון אותי למסלול ההמראה שאליו אני חולם בעצם להגיע.! אז רציתי להביע את האכזבה הגדולה שקיבלתי בתוצאות . שככה אין לי אפילו סיכוי לגעת בקוקפיט.! אני חושב שהצבא צריך להגיד לעם שלו מה הוא דורש מימנו לדעת. וגם שיישלח מיכתבים לבית המיתגייס שנה לפניי מועד הגיוס ויודיע לו איזה נושאים יהיו במיבחן. עם איזה ידע הוא אמור לבוא. שככה אף אחד לא יפסיד.! הצבא ייקבל אנשים יותר מלומדים ומיושבים. וגם המגויסים יגשימו את החלומות והרצונות והשאיפות שלהם על ידי זה . !!תודה על הקריאה :)) דוד (052-820-81-31) |
|
||||
|
||||
אין בעיה, אנחנו עובדים עם אלג'רנון כרגע וכשזה יצליח נשמח לטפל גם בך. |
|
||||
|
||||
אאוץ', זה מכאיב! |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |