|
||||
|
||||
השימוש בנתונים סטיסטיים כדי לקבל החלטות פרטניות הוא לא הוגן. נכון שצה''ל צריך למיין עשרות אלפי אנשים בשנה, וזה יכול להצדיק חוסר-הוגנות מסויים, אבל עדיף למזער את חוסר ההוגנות במידת האפשר. אני יכול לדמיין שבמשתנים מסויימים אפשר יהיה להשתמש (למשל הדרך שבה אדם מבלה את שעות הפנאי) ובאחרות לא ('ארץ לידת האב', שזה בעברית עדה), למרות ששניהם טובים באותה מידה בחיזוי ההצלחה בקורסים מתקדמים. |
|
||||
|
||||
כהנמן (כן, שוב) מספר על תהליכי מיון לתפקידים קרביים שהיו בעלי יכולת ניבוי נמוכה - נדמה לי שהוא דיבר על קורלציה 0.1 - ובכל זאת המשיכו להשתמש בהם בשנים הראשונות של המדינה. אחרי שהוא נכנס לתמונה הגיעו לקורלציה 0.3. הדרך שבה הושג השיפור היתה מעניינת: הבוחנים התבקשו להעביר שאלון מובנה ולהקפיד על מהימנות מכסימלית, ובסופו של התהליך גם לתת חוות דעת אישית (זה נוסף בדיעבד רק כדי לרצות את הבוחנים שהתמרמרו על הפיכתם למעין רובוטים חסרי חשיבה). חוות הדעת הזאת היא שנתנה את יכולת הניבוי הטובה. "הנסיון להיות מהימנים הפך אותם לתקפים" הוא כותב. |
|
||||
|
||||
זה גם מופיע בספר, או שזה מופיע רק בביוגרפיה (המקסימה!) שקישרת אליה מקודם? |
|
||||
|
||||
הספר הוא אוסף של מאמרים, שהראשון בהם הוא אותה אוטוביוגרפיה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |