|
||||
|
||||
See, but this is exactly the point. Even if it will be revealed that socio-ethnic considerations don't play a direct role in military classification, proving that indirect roles do will create a (justified!) outrage. How many Mofazes are there?
I repeat my strong recommendation to read Yagil Levy's book (I know some folks here read it and didn't like it). I found it absolutely enlightening, and in light of what he wrote, it wouldn't surprise me if military tests are geared - probably not as a conscious conspiracy - to maintain traditional, or new elites, in a position of more alternatives. |
|
||||
|
||||
המטרה של המיונים היא לתת לצהל את היכולת לשבץ בצורה מיטבית, המיונים הצבאיים לא באו להגן על זכויות הפרט. כל פגיעה בחסיון של המיונים האלו יפגע ביכולת הזו של צהל, בין אם ע''י אספקת מידע למלש''ב ובין אם ע''י גרימת סערה ציבורית שתמנע את המשך השימוש בקריטריון. אם אתה מביט בצהל ככלי לקידום שיוויון חברתי, אז אתה צודק לחלוטין. שוויון חברתי יתפתח טוב יותר אם הזדמנות שווה תינתן גם לאנשים שמסיבות שלא תלויות בהם מוכשרים פחות, ולו סטטיסטית בלבד (מוכשרים לתפקיד שצהל מיעד אותם, קחו את כל ההערות האלו כמובנות). אבל לדעתי תפקידו של צהל הוא להגן על המדינה. רבים וטובים התקדמו בשורות הצבא (קב''א משפיע רק עד שלב השיבוץ הראשון כקצין, לאחר מכן הוא חסר משמעות לחלוטין) למרות שסומנו כלא מתאימים, רבים אחרים הצליחו מחוץ לצבא. כמות הכסף שאנחנו מוציאים על הצבא לא מצדיקה את הקיום שלו ככלי לצמצום פערים גרידא, בכסף הזה הינו מרצפים את ירוחם בזהב מזמן. אם אנחנו רוצים צבא מוצלח, דבר שמתבטא בהרבה מאוד כסף (אנחנו יצואן הנשק השלישי בעולם) כמו גם בחיי אדם, אנחנו חייבים לתת לצבא את הכלים לבצע החלטות שהן אופטימליות בשבילו. כשאתה הולך אחרי הקצין שלך בקרב, אתה רוצה לדעת שהוא המתאים ביותר, לא אכפת לך איך גילו את זה. |
|
||||
|
||||
אני מסכים עם עיקר הדברים, אך גם אם חלק מבעלי העמדה הנגדית, ביחוד לנוכח סיפורי כהנמן. החשש שלי הוא נפילת תהליך המיון אל בור התקינות הפוליטית שיכרו לו אלו שגם כך רוצים בפירוק צה''ל (אין לי דוגמאות אישיות, רק תחושות בטן). |
|
||||
|
||||
אבל צה"ל הרי במודע נושא את דגל השוויון הזה. הדברים שאתה אומר על תפקידיו של הצבא לא נאמרים בריש גלי על ידי הצבא עצמו, שמשתמש, ויותר מכך, מתהדר, באתוס השוויוני הזה לשם הצדקת קיומו. אולפנו להשקיע שנים יקרות מחיינו בתרומה לאומית על בסיס ההנחה שכולנו שווים - אם זה באמת מה שקורה, מה מפחיד כל כך בלומר את האמת? וכפי שכבר הערתי ללא מעט אנשים כאן... הנחת המוצא שאני גבר, מה לעשות, לא נכונה. מעתה אמור, "את". :) |
|
||||
|
||||
כדאי אולי להזכיר שתפקידו העיקרי של צה"ל הוא להבטיח את קיום המדינה. אם הוא יכשל, כולנו נהיה שווים גם בלי קב"א. מה כל כך מפחיד בלומר את האמת? המחיר (כמה יעלה לנו לומר או לברר את האמת). מה אנו אמורים להפיק ממנה? |
|
||||
|
||||
אני משתתף בצערך, אבל אני, כמו רוב הציבור, אמשיך להתקיים גם אם ''המדינה'' החשובה מכל תצא מהתמונה. |
|
||||
|
||||
בלי להיכנס לדיון מה יקרה אם המדינה תתפרק, אם הצבא יתפרק אנחנו ניכנס לרשימת הזנים בסכנת הכחדה. אם צהל יצא מחר מעזה, שום דבר לא יקרה לתושבים שם, זה לא המצב מול מצריים או סוריה. אזרחים לא יכולים להילחם בשיריון או חיל אוויר בצורה יעילה ומטוסים לא טסים בלי חלקים ודלק מארה''ב (לכל מי שחשב לקחת מטוס הביתה להגנה עצמית). ברגע שצבא הפך לעסק מקצועי (אי שם בין בבל ליוון) אין לכוחות לא-מקצועיים יכולת להילחם נגדו (בהנחה שהצבא אינו הומני). זה יתחיל עם כניסה של סוריה לשטחים שהיא רואה כשלה (למען האמת חלק מהשטח שישראל מחזיקה הוא שלה גם ע''פ הסכם הפסקת האש) וימשיך עם התקדמות לירושלים ומשם לכל הארץ. בשלבים הראשונים הם אפילו יהנו מתמיכה עולמית. |
|
||||
|
||||
יש כלי לשמירת בטחונה של קהילה חופשית. קוראים לזה מיליציה. |
|
||||
|
||||
יש לנו כבר מיליציה מאורגנת. קוראים לה צה''ל. |
|
||||
|
||||
אפשר להגיד הרבה דברים על צה''ל, אבל מיליציה הוא לא. |
|
||||
|
||||
1) הגדר מיליציה. 2) האם לדעתך אותה מיליצה יכולה להתמודד בהצלחה דומה לצה"ל עם איום של מדינה שכנה? פעולות טרור של השכנים? וכד'... |
|
||||
|
||||
1) אני בטוח שמיליציה היא לא זרוע צבאית של שלטון ריכוזי. אני די בטוח שמיליציה היא ארגון מקומי של חברי קהילה שלוקחים על עצמם להגן על שלומה. 2) שאל את נסטור מאכנו שנלחם בצבא הלבן (והאדום), את חזית השחרור הלאומית בוייטנאם (הידועה לנו יותר בשם "הוייט קונג"), את המהפכנים השונים בדרום אמריקה, וכיו"ב. לוחמת גרילה טובה יכולה לטפל בצבאות חזקים בהרבה, כל עוד יש ללוחמים את התמיכה של המקומיים. לא כל שכן אם הם בעצמם מיליציה שהוקמה ע"י המקומיים. |
|
||||
|
||||
עם כל הכבוד לוויטקונג, מצב בו היהודים בישראל מקריבים כשלושה מליון מבניהם(לעומת כ50000)1 הוא לא האידיאל שלי. היתרון שלנו מול כל תנועות השחרור הוא שאי שם בשנת 48 עברנו את השלב הזה, ויותר אנחנו לא אמורים להתגונן באמצעות רובה מהבוידעם נגד הפורעים הערבים\קוזקים הבאים לשדוד לאנוס ולרצוח. תודה לך על הרעיון אבל בדיוק בשביל זה אבותינו הקימו את המדינה הזאת. במקרה ותושבי הגליל ייאלצו להגן בכוחות עצמם על חייהם ורכושם נגד ערביי הסביבה והסורים, ייתכן שהם ינצחו יכול להיות שיפסידו מה שבטוח שרבים מהם ימותו. האם אתה סבור שבמקרה של התפרקות כוחות הבטחון אנחנו לא צפויים לגל של פשיעה אלימה מצד שכנינו הנחמדים במקרה הטוב, ונסיון להכחידנו במקרה הרע? לשיטתי אם יש צורך בכח הגנתי(מיליציה), עדיף צבא מאורגן מקצועני וחמוש היטב, אם אין בו צורך, אז עדיף לכתת מרגמותנו לאתים וטנקנו לטרקטורים. 1 המספרים מהזיכרון, סדרי הגודל נכונים. |
|
||||
|
||||
האמת היא שבעידן גיוס החובה ושרות המילואים הממושך הטשטשה ההגדרה של מליציה. המליציה היא הניגוד לצבא מקצועני אבל קשה קצת להבדיל אותה מצבא העם. |
|
||||
|
||||
נכון. היום מקובל יותר לדבר על הקו המפריד בין כנופיה חמושה לצבא מאורגן. הקו הזה מורכב מרמת אימון החילות וממידת המורכבות הארגונית (דרגות, לוגיסטיקה, חימוש). אלו הם בדיוק הנקודות הנמצאות על הכוונת של המיליציונרים. בלעדיהם המיליציה אינה אלא כנופיה חמושה שבשימוש לא זהיר נזקה עולה על תועלתה. |
|
||||
|
||||
המליציה היתה יכולה להיות מאורגנת מאוד כמו השוויצרים (ולתפקד למעשה כצבא מילואים בתקופה שבה כול החילים היו שכירי חרב). או להיות מורכבת מאנשי ספר וצידים שרמת חילות הפרט והשדאות שלהם גבוה מאוד אבל אין להם אירגון לוגיסטי ומשמעת (כמו האמרקאים במלחמת האצמאות שלהם) והם מתאימים יותר למלחמת גרילה. ההבדל בין מלציה\צבא מילואים המוני לבין כנופיות הוא שהכנופיות לא כפופות לפיקוד עליון כול שהוא. |
|
||||
|
||||
אני רק רוצה להבהיר שאני לא מדבר על מיליציה שהיא מעין חיקוי עלוב של צבא, כפי שמקובל בין ימנים קיצוניים בארה''ב, אלא על מיליציה שוויונית המבוססת על שיתוף-פעולה הדדי של אנשים חמושים, שעיקר הארגון בה קהילתי ומקומי, וארגונה האיזורי רופף. (אכן, כמו במהפכה האמריקנית.) |
|
||||
|
||||
אפרופו מיליציה ועירק. אני לא יודע עם יצא לך (או למישהו) לקרא את כתבת התחקיר הגדולה שהתפרסמה שבוע שעבר במגזין הניו יורק טיימס. מסתבר שבעירק פועלים לפחות 25,000 חיילים שכירים בשרותם של לפחות 100 חברות שונות. דובר הלובי של החברות הללו מתנגד לשימוש במונח "שכירי חרב" ואפילו הוא לא מסכים שיקראו להם "שרותי צבא פרטי," כמו שחברה דרום אפריקאים מציגה את עצמה, אלא "שרותי בטחון פרטיים." אלו בעיקר חברות איריקאיות ובריטיות, ומשרתים בהם חיילים מכל העולם (אגב, אמריקאים משתכרים 400-700 דולר ליום בעוד חיילים שכירים מפיג'י או אורקראינה משתכרים 50-150 דולר לשבוע). אף אחד לא יודע מהיכן צמח הצבא השכיר העצום הזה. לא נערך שום דיון בפנטגון או בבית הלבן לתיכנון ובקרה עליהם, ולדברי המומחים, זה תוהו ובוהו גמור. הכתב הביא דוגמא לחברה אחת, טריפל קנופי, שהוקמה על ידי משוחררי יחידת העילית "כוח דלתא." החברה זכתה במכרז של כ 100 מליון דולר כשהם היו רק חברה על הנייר. עכשיו הם החברה הגדולה ביותר לשכירי חרב הפועלת בעירק, המפעילה כ1000 חיילים עם חוזה של מליארד דולר הבאים מכספי משלמי המסים. הפעילות של החברות האלה מתפשטת לרחבי העולם עם חוזים לאבטחה של מתקנים אמריקאיים שונים. |
|
||||
|
||||
תוכנית Frontline שהופקה במקביל למאמר, לצפייה ברשת: |
|
||||
|
||||
אבל שוקי, עלות בירור האמת היא אפסית, שהרי למראיינות הפסיכומטריות ניתן כלי מדידה ובו סדרת הפרמטרים שאליהם הן מתייחסות. אין פשוט מלהציג את עיקריו של כלי המדידה. ראיתי דו"חות שמתייחסים לכלי מדידה דומים, והם מצליחים להסביר את עיקר העניין בלי להיכנס לפרטים לא נחוצים. אז אם באמת כולנו שווים, והקב"א אינה מושפעת מנתונים סוציו-אקונומיים, מדוע לא אומרים לנו גלויות שזהו המצב? |
|
||||
|
||||
בעיקרון אני מסכים עם עמדתך (יש חשיבות להגינות של כלי מיון כאלו). הבעיה שלי היא ברמה הפרקטית. מישהו סיפר לי פעם שהקב"א של בתו ירד בגלל שהיא גרה בשכונה X. לפי מה שנאמר בידיעה שבראש הדיון הזה, יותר סביר שהוא ירד בגלל שהבחור היה גרוש. ברמה הפרקטית נראה לי שהדיון פשוט ישמש כל מיני מקופחים מקצועיים לפריקת תסכולים, ללא שום תיקון פרודוקטיבי. מצד שני איני מתרשם שצה"ל הוא ממסד רגרסיבי במיוחד. דוקא המציאות נראית הפוכה. אפשר גם להעלות את ההשערה שאם מכשירי האבחנה גורמים לצה"ל הפסד של פוטנציאל חיוני, הרי שהצבא עצמו יש לו אינטרס לשכלל את הכלים ותועלת הדיון הציבורי אינה משמעותית. |
|
||||
|
||||
באשר לנערה משכונה X, אתה נכנס לדיון של מה ההסבר הסביר לכך שהקב"א שלה ירד - ואני תוהה איך האיש ידע בכלל שהוא "ירד". |
|
||||
|
||||
לא יודע. מנין חיילים בד"כ יודעים מה הקב"א שלהם? |
|
||||
|
||||
אולי מישהו מהשלישות מגלה להם, והיוריסטית הם יכולים לקבל רמז מהשיבוץ שלהם (כולל אלטרנטיבות שהוצעו להם) והזמנתם לקצונה. אבל זה טוב רק כדי לדעת בערך או בדיוק את השורה התחתונה של הקב"א. להגיד "הקב"א שלי *ירד*" - בקושי ברור מה זה בכלל אומר, אבל כנראה שזה אומר בערך "מכל הבחינות הסבירות הקב"א שלי היה צריך להיות גבוה יותר, לכן יש איזה גורם X מסתורי שגרם לו להיות נמוך יותר." אבל כדי לדעת דבר כזה צריך הרבה יותר ממה שחבר בשלישות יכול לגלות - אלא אם הוא *באמת* מקושר היטב, כולל בממד"ה1 (לפחות בעקיפין). ואם הוא כבר באמת יודע את זה, אז הוא כבר בהכרח יודע גם מהו אותו גורם X. כך ששתי האפשרויות הסבירות הן - או שהוא צודק, כולל הסיבה, או שגם החלק העובדתי-לכאורה הוא משחק בנדמה לי. את סדר הסבירות ביניהן אני אשאיר לך לשער. 1 מחלקת מדעי ההתנהגות, אלה שקובעים את כל המדדים והנוסחאות האלה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |