 |
אפרופו מיליציה ועירק. אני לא יודע עם יצא לך (או למישהו) לקרא את כתבת התחקיר הגדולה שהתפרסמה שבוע שעבר במגזין הניו יורק טיימס. מסתבר שבעירק פועלים לפחות 25,000 חיילים שכירים בשרותם של לפחות 100 חברות שונות. דובר הלובי של החברות הללו מתנגד לשימוש במונח "שכירי חרב" ואפילו הוא לא מסכים שיקראו להם "שרותי צבא פרטי," כמו שחברה דרום אפריקאים מציגה את עצמה, אלא "שרותי בטחון פרטיים." אלו בעיקר חברות איריקאיות ובריטיות, ומשרתים בהם חיילים מכל העולם (אגב, אמריקאים משתכרים 400-700 דולר ליום בעוד חיילים שכירים מפיג'י או אורקראינה משתכרים 50-150 דולר לשבוע). אף אחד לא יודע מהיכן צמח הצבא השכיר העצום הזה. לא נערך שום דיון בפנטגון או בבית הלבן לתיכנון ובקרה עליהם, ולדברי המומחים, זה תוהו ובוהו גמור.
הכתב הביא דוגמא לחברה אחת, טריפל קנופי, שהוקמה על ידי משוחררי יחידת העילית "כוח דלתא." החברה זכתה במכרז של כ 100 מליון דולר כשהם היו רק חברה על הנייר. עכשיו הם החברה הגדולה ביותר לשכירי חרב הפועלת בעירק, המפעילה כ1000 חיילים עם חוזה של מליארד דולר הבאים מכספי משלמי המסים. הפעילות של החברות האלה מתפשטת לרחבי העולם עם חוזים לאבטחה של מתקנים אמריקאיים שונים.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש