בתשובה לכליל החורש נאורי, 13/06/05 12:28
 |
|
 |
||
|
||||
 |
1) הגדר מיליציה. 2) האם לדעתך אותה מיליצה יכולה להתמודד בהצלחה דומה לצה"ל עם איום של מדינה שכנה? פעולות טרור של השכנים? וכד'... |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
1) אני בטוח שמיליציה היא לא זרוע צבאית של שלטון ריכוזי. אני די בטוח שמיליציה היא ארגון מקומי של חברי קהילה שלוקחים על עצמם להגן על שלומה. 2) שאל את נסטור מאכנו שנלחם בצבא הלבן (והאדום), את חזית השחרור הלאומית בוייטנאם (הידועה לנו יותר בשם "הוייט קונג"), את המהפכנים השונים בדרום אמריקה, וכיו"ב. לוחמת גרילה טובה יכולה לטפל בצבאות חזקים בהרבה, כל עוד יש ללוחמים את התמיכה של המקומיים. לא כל שכן אם הם בעצמם מיליציה שהוקמה ע"י המקומיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם כל הכבוד לוויטקונג, מצב בו היהודים בישראל מקריבים כשלושה מליון מבניהם(לעומת כ50000)1 הוא לא האידיאל שלי. היתרון שלנו מול כל תנועות השחרור הוא שאי שם בשנת 48 עברנו את השלב הזה, ויותר אנחנו לא אמורים להתגונן באמצעות רובה מהבוידעם נגד הפורעים הערבים\קוזקים הבאים לשדוד לאנוס ולרצוח. תודה לך על הרעיון אבל בדיוק בשביל זה אבותינו הקימו את המדינה הזאת. במקרה ותושבי הגליל ייאלצו להגן בכוחות עצמם על חייהם ורכושם נגד ערביי הסביבה והסורים, ייתכן שהם ינצחו יכול להיות שיפסידו מה שבטוח שרבים מהם ימותו. האם אתה סבור שבמקרה של התפרקות כוחות הבטחון אנחנו לא צפויים לגל של פשיעה אלימה מצד שכנינו הנחמדים במקרה הטוב, ונסיון להכחידנו במקרה הרע? לשיטתי אם יש צורך בכח הגנתי(מיליציה), עדיף צבא מאורגן מקצועני וחמוש היטב, אם אין בו צורך, אז עדיף לכתת מרגמותנו לאתים וטנקנו לטרקטורים. 1 המספרים מהזיכרון, סדרי הגודל נכונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת היא שבעידן גיוס החובה ושרות המילואים הממושך הטשטשה ההגדרה של מליציה. המליציה היא הניגוד לצבא מקצועני אבל קשה קצת להבדיל אותה מצבא העם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. היום מקובל יותר לדבר על הקו המפריד בין כנופיה חמושה לצבא מאורגן. הקו הזה מורכב מרמת אימון החילות וממידת המורכבות הארגונית (דרגות, לוגיסטיקה, חימוש). אלו הם בדיוק הנקודות הנמצאות על הכוונת של המיליציונרים. בלעדיהם המיליציה אינה אלא כנופיה חמושה שבשימוש לא זהיר נזקה עולה על תועלתה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המליציה היתה יכולה להיות מאורגנת מאוד כמו השוויצרים (ולתפקד למעשה כצבא מילואים בתקופה שבה כול החילים היו שכירי חרב). או להיות מורכבת מאנשי ספר וצידים שרמת חילות הפרט והשדאות שלהם גבוה מאוד אבל אין להם אירגון לוגיסטי ומשמעת (כמו האמרקאים במלחמת האצמאות שלהם) והם מתאימים יותר למלחמת גרילה. ההבדל בין מלציה\צבא מילואים המוני לבין כנופיות הוא שהכנופיות לא כפופות לפיקוד עליון כול שהוא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רק רוצה להבהיר שאני לא מדבר על מיליציה שהיא מעין חיקוי עלוב של צבא, כפי שמקובל בין ימנים קיצוניים בארה''ב, אלא על מיליציה שוויונית המבוססת על שיתוף-פעולה הדדי של אנשים חמושים, שעיקר הארגון בה קהילתי ומקומי, וארגונה האיזורי רופף. (אכן, כמו במהפכה האמריקנית.) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפרופו מיליציה ועירק. אני לא יודע עם יצא לך (או למישהו) לקרא את כתבת התחקיר הגדולה שהתפרסמה שבוע שעבר במגזין הניו יורק טיימס. מסתבר שבעירק פועלים לפחות 25,000 חיילים שכירים בשרותם של לפחות 100 חברות שונות. דובר הלובי של החברות הללו מתנגד לשימוש במונח "שכירי חרב" ואפילו הוא לא מסכים שיקראו להם "שרותי צבא פרטי," כמו שחברה דרום אפריקאים מציגה את עצמה, אלא "שרותי בטחון פרטיים." אלו בעיקר חברות איריקאיות ובריטיות, ומשרתים בהם חיילים מכל העולם (אגב, אמריקאים משתכרים 400-700 דולר ליום בעוד חיילים שכירים מפיג'י או אורקראינה משתכרים 50-150 דולר לשבוע). אף אחד לא יודע מהיכן צמח הצבא השכיר העצום הזה. לא נערך שום דיון בפנטגון או בבית הלבן לתיכנון ובקרה עליהם, ולדברי המומחים, זה תוהו ובוהו גמור. הכתב הביא דוגמא לחברה אחת, טריפל קנופי, שהוקמה על ידי משוחררי יחידת העילית "כוח דלתא." החברה זכתה במכרז של כ 100 מליון דולר כשהם היו רק חברה על הנייר. עכשיו הם החברה הגדולה ביותר לשכירי חרב הפועלת בעירק, המפעילה כ1000 חיילים עם חוזה של מליארד דולר הבאים מכספי משלמי המסים. הפעילות של החברות האלה מתפשטת לרחבי העולם עם חוזים לאבטחה של מתקנים אמריקאיים שונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תוכנית Frontline שהופקה במקביל למאמר, לצפייה ברשת: |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |