בתשובה לpunk, 10/06/05 2:33
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא הייתי ערה לעובדה שהעתירה כוללנית יותר, ואני מתנצלת כל כך שלא בדקתי את ההפניה לאתר של התנועה. אבל בכל מקרה התייחסותי הייתה רק לגבי החלק הצר הזה, של מרכיבי הקב"א. באשר להערה של אסף שיש צורך בשקיפות לגבי טיבם של המאבחנים והכשרתם אני מסכימה ללא ספק, בדיוק כפי שזכותנו לדעת מה הכשרתו של הרופא שקובע פרופיל רפואי למלש"בים. הראיון הקצרצר, בכל מקרה, כפי שכבר צויין, נועד רק למדוד דברים כמו מוטיבציה, ולנסות לזהות בעיות פתולוגיות שעלולות להוות מכשול יוצא דופן בשרות קרבי או צבאי בכלל. תראו, הייתי בקורס הזה, ופרשתי באמצע (בין היתר, בגלל שלא שלא רציתי להיות חלק מהמערכת שממיינת אנשים). בעיקרון אסור לי לספר על התהליך *המדויק*, אבל למען האמת אני גם לא זוכרת את התהליך *המדויק* (עברו יותר משנתיים ואני עדיין בצבא, ומאז למדתי דברים רבים אחרים שהיו לי שימושיים בהרבה). ולמרות שבעקרון אסור לא לאשר ולא לשלול מידע לגבי התהליך (הצבא בסה"כ אוהב את הילת אי-הוודאות שנוצרה סביב תהליך המיון), אני כן ארשה לעצמי להגיד, שמי שמתעצבן על כך שהקב"א נקבע עפ"י מעמד כלכלי או חברתי, מוציא עצביו לשווא. ובנימה יותר אישית, יש מסקנה שהגענו אליה עוד בקורס. המאבחנות (וגם המאבחנים הבודדים) הם באופן כללי אנשים חכמים ורגישים, עם שריטה עמוקה משלהם, שלכן יוכלו לזהות שריטות בעצמם, ושהמאבחנות שמיינו אותם זיהו אצלם את השריטות האלה ולכן הם נבחרו כמתאימים... אבל שוב, זו רק מסקנה שהגיעו אליה אותם אנשים שרוטים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
איילה אדמונית, חכמה ורגישה הלכה לקורס מאבחנות בצבא עוד לפני שהפכה להיות חלק מהמערכת שממיינת אנשים אמרה ביי ביי אני הולכת. היא השאירה אחריה כל כך מיותמים עדת מאבחנות וגם כמה בודדים גם הם קצת שרוטים ולכן הם מתאימים להמשיך בשירות הצבא למיין אנשים. הם ימשיכו לשתף פעולה עם מערכת מדופרת שבני אדם על פי מה שמתאים לה כך היא מציירת צובעת את פניהם בצבע חדש, צבע פלסטי וכל מה שהם קבעו, יתקבל באופן אוטומטי. וכל הלא שרוטים שנמלטו מן המשחק הם אלה הם שיאכלו אותה חזק כי רק למשת''פים יש מקום בחברה וככה הצבא בה יבטיח את השליטה חברה עאלק אזרחית, צבא שיש לו מדינה וחבל להתעצבן כי זה זמן לבטלה. האדמונית כאן הודתה, הם אוהבים את ההילה של אי הוודאות שמסביב הם יוצרים. הכל כזה בשושו ואין מי שמדברים ומי שידבר אל ואנונו יצטרף או אל טלי וחבל להתעסק בזה אם אתה אדם נורמלי שמור לך בשקט על פינתך השפויה אם נותרה בך טיפה מהשריטות של הסביבה המוחצת ולוחצת שתלך לאבדון וככל שאתה מבין את זה כך אתה בסיכון ראשון כי השפויים באמת הם סכנה למדינה סטודיו בסטרס ודן מ. כאן מביאים התובנה לאיילי השכל הקרירים לשבועות מתנה ותודה לך ג'ינג'ית שאת המערכת עזבה אולי עוד כמוך יביאו פעם את הגאולה להאמין צריך וגם אם זה על ריק סוחבים את החיים כך עד שנתפרק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התגובה המשעשעת ביותר באייל מזה זמן רב. תודה! (ומתי יוצא האי.פי. בסולסיק?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פרשת באמצע כי לא רצית להיות חלק מ*ה*מערכת שממיינת אנשים (בצה"ל, כי חיפשת לעשות משהו אחר, או כי לא התאים לך לראיין מלש"ב אחר מלש"ב במשך כל השירות) או כי לא רצית להיות חלק מ*מערכת* שממיינת אנשים (משמע, כל מערכת באשר היא מערכת, כי היא ממיינת אנשים)? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תראי. אני מודעת לחלוטין לעובדה שקשה מאוד למצוא תפקיד עם איזושהי אחריות שלא ישפיע על אחרים, והצבא מלא במצבים בהם עלייך למיין אנשים. הסיבה הראשונית שבגללה עוד בבקו"ם לא היה לי הרבה חשק ללכת לקורס, הייתה שחשבתי שאני יכולה לתרום יותר, ועלו בי רצונות להיות לוחמת. אבל ברגע שהקורס התחיל הבנתי עד כמה העסק של תיוג ומיון של אנשים עושה לי רע. התעקשתי שיתנו לי ללכת ואיימו שלא כדאי לי כי אני אהיה פקידה, אבל זה כבר כ"כ הפריע לי שלמרות שידעתי שהם צודקים, בחרתי בפקידות. גם בתפקידי כפקידה כנראה שהצלחתי להתעקש מספיק על כל מה שרציתי, כי תוך פחות משנה אכן נהייתי לוחמת. ומהר מאוד הרגשתי את מה שידעתי תמיד, שכל תפקיד עם אחריות ידרוש ממך למיין אנשים- הבנה שנופלת עלייך חזק במחסומים; ואפילו חזק יותר כששולחים אותך למיין את הדורות הבאים של לוחמות-לעתיד (שרדתי יום ב"גיבושון" הזה עד שהבנתי שזה עדיין עושה לי רע, וגם במיון הזה ביקשתי (ובסוף קיבלתי) לא להיות). זה לא שבאיזה עיוורון חשבתי שאם רק אצא משם לא אצטרך יותר למיין אנשים לעולם. אבל לא יכולתי לשמש כחלק במערכת שזה כל תפקידה- במיוחד אחרי שנתתי לה צ'אנס וגיליתי עד כמה היא מכנית ומתייגת, גם בלי להשתמש בנתונים ה"מלוכלכים" מהשמועות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני סיימתי את קורס מאבחנים פסיכוטכניים ואף שירתתי בתפקיד שנתיים... אני מבינה את זכות הציבור לדעת אבל במקרה הזה אני חושבת שזה פחות תופס, אני יודעת שזה קצת קשה לתת קרדיט לבחורים ובחורות בני 18-19 שמשפיעים כל כך על עתידם הצבאי של כל המתגייסים לצה״ל, במיוחד שלא יודעים מי הם. בכל זאת המאבחנים הפסיכוטכניים הם החיילים עם הנתונים הגבוהים ביותר בצהל שמלבד נתוניהם אלו במהלך המיונים לתפקיד מזהים בהם תכונות ייחודיות שהופכות אותם למתאימים לתפקיד ולכן לא קל להתקבל לתפקיד הזה ולא כל אחד מתקבל. בנוסף לנקודת הפתיחה הזאת שכל מאבחן ומאבחנת צריכים, לפני כניסתם לתפקיד הם עוברים קורס של ארבעה חודשים משמעותיים מאוד במהלכם הם לומדים את תורת תפקיד המאבחן הפסיכוטכני. לצבא ברור שאחריות רבה נופלת על כתפיהם של המאבחנים ועל כן בתהליך הכשרתם ובהמשך שירותם מושקע בהם הרבה מאמץ כדי לוודא שהם והנתונים שהם קובעים הם המהימניים ביותר. בסופו של דבר שיטת המיון של צהל היא ככל שיטת מיון וחשיפתה תהפוך אותה ללא רלוונטית. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |