בתשובה לאודי ג', 15/06/05 20:28
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בזמן הצו הראשון גרתי בבני-ברק, והקב"א שלי היה 56. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אז יש עוד כמה דברים. אבל אם היית מכיר אותי היית מבין מיד שצד"כ 20 ממש, אבל ממש, לא קשור אלי. אגב, אתה יודע כמה אנשים מקבלים כזו קב"א נמוכה? לא יותר מ-15%. כולם בודאי לא עם דפ"ר כמו שלי. Anyway, הויכוח מיותר. ברור שיש הרבה מרכיבים בנוסחה שלא משקפים בכלל את האיכות והצפי להצלחה של החייל. תסתכל בדו"ח מבקר המדינה בנושא (קישור מובא למעלה). אתה תראה שגם המבקר התריע על כך שדרך המיון לא מצליחה לנבא את ההצלחה וההתאמה של חיילים לתפקידם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה זורק נתונים שאתה לא מכיר ולא מבין בהם 1 מתוך נסיון להבין למה דפקו אותך. אתה לא מעניין אף אחד, אתה בורג קטן במערכת, כמוך יש עשרות אלפים. אם צהל גילה שבחורים מבני ברק נוטים לעוף ביום האחרון של קורס קצינים, אז הוא ינסה לא לשלוח אנשים מבני-ברק 2 לקורס קצינים (כי זה עולה לו הרבה כסף). זה לא צריך להיות הגיוני, כל מה שנדרש זה מתאם סטטיסטי. אי אפשר להריץ מערכת בסדר גודל כזה ולשמור על שוויון מלא בלי לדפוק את המערכת, מה שאומר אובדן כסף וחיי אדם. אם להורים שלך לא היה כסף לשלוח אותך להיות מדריך בצופים, זה לא עושה אותך אדם פחות טוב, זה כן עושה אותך פחות מוכשר סטטיסטית לקצונה. קב"א לא באמת מגביל יכולות, הוא רק גורם לאנשים להזדקק ליותר מאמץ כדי לפרוץ את שתי המשוכות הראשונות (קורס מ"כים וקורס קצינים) ואותן בלבד. רוב החברות האזרחיות עובדות באותן שיטות, אבל מקדישות פחות משאבים מהצבא (באופן מוחלט פר אדם במונחי בדיקה, לא כסף) לצורך זה. אם חברות אזרחיות רוצות לגייס אנשים עם רקע צבאי מסויים, שלא בהכרח קשור לתחום עיסוקן, זה רק מעיד על האמון הרב במיון הצבאי. 1 - מאיפה בדיוק אתה יודע כמה אחוזים נכנסים מתחת לכל תחום ? גם סטיית התקן של המדדים פורסמה ? מה אופי ההתפלגות ? לדעתי התפלגות פואסון מתאימה בהרבה מהתפלגות גאוסיאנית למצב הנתון, משום הקטימה מלרע של האוכלוסיה איתה הצבא מוכן להתעסק. איך לדעתך כדאי לנרמל את התוצאות ? 2 - שכאמור זו שטות מוחלטת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנתונים שהבאתי לא הומצאו על ידי. להלן ציטוט מד"ח מבקר המדינה 2002: "להלן התפלגות הקב"א של מלש"בים גברים (ילידי הארץ ועולים שהגיעו לארץ לפני גיל 16) בשנים 1996-2001, בחלוקה לקבוצות קב"א, לפי נתוני ממד"ה: התפלגות באחוזים(*) התפלגות הקב"א 0.9% - 1.4% 41-42 מתחת לסף הגיוס 24.9% - 27.7% 43-46 קב"א נמוך 20.3% - 21.9% 47-50 קב"א בינוני 49.2% - 53.8% 51-56 קב"א גבוה (*) ההתפלגות בכל קבוצה הינה מהנמוך לגבוה, לא לפי סדר השנים. מה שכתבתי מבוסס בדיוק על הנתונים האלה. ("אגב, אתה יודע כמה אנשים מקבלים כזו קב"א נמוכה? לא יותר מ-15%.") |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטבלה שלך מראה שכ26 אחוז מהאוכלוסיה קיבלו קב"א שהיא 44 או פחות, איך הגעת ל15 ? גם לאחר הסרת אילו שלא התגיסו מפאת קב"א מקבלים כ25 אחוז. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משהו כאן לא נראה סביר , מחצית מין המלש"בים מקבלים כאן מדרוג גבוה - מאוד לא סביר/הגיוני. בכל מקרה אמנם באזרחות מסתכלים בעין יפה על בחור עם שירות צבאי "מפואר" עם זאת זו תוצאה של אחרית דבר זהו בחור שהוכח כי הצליח לצפקד בתנאי לחץ. השאלה החשובה יותר היא כמה מאלו שיש להם ציוני מיון גבוהים אינם מצליחים לתפקד, וכן גם אם ההתאמה הסטטיסטית היא סבירה צריך לדרוש יותר מהתאמה אסור לצבא לפספס כ"א איכותי על בסיס קריטריונים מצוצים. מי שסומך על הצבא שיעשה את זה בצורה סבירה לא יגיע רחוק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אם חברות אזרחיות רוצות לגייס אנשים רק עם רקע צבאי מסויים שלא בהכרח קשור לתחום עיסוקן, זה רק מעיד על האמון הרב במיון הצבאי." או שזה מעיד על: א. היות המנהלים בחברות אנשי צבא בעצמם. ב. עצלות חשיבה, מרובעות וראש קטן מצד מקבלי ההחלטות. ג. עיוורון כללי ביחס לדבריו של מכשף השבט הבטחוני, שגם בתי המשפט יאמינו לו אם רק יגיד שבתיקים הסודיים שלו יש הוכחות שהירח מרובע ועשוי מגבינה צהובה. ד. מאוהבוּת יתר של יותר מדי אנשים בצבא, בכל מה שקשור להווי הצבאי ולסחבקיאדה הצבאית. ה. אין סתירה בין הסעיפים ובד"כ כל התשובות הנכונות. את המצב הנ"ל יש לשבור לא רק בצבא אלא גם באזרחות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשלך תהיה חברה משלך, אתה תקבע את הקריטריונים בה. אם היה חסרון משמעותי בנהלי הקבלה כפי שהם, אז היתה קמה חברה שמגייסת על בסיס אחר ומצליחה יותר. עוד לפני שהיא היתה דוחקת את התחרות לפשיטת רגל, היו כולם מבינים את הטעות (זה קל בעולם של סוסים טרויאנים) ומשנים את מערך הגיוס. מערכי הגיוס בהם אני נתקלתי, מבוססים על מחשבה עמוקה וצוותים של מומחים בתחומם (מפסיכולוגים ועד לאנשי אותו המקצוע), קשה ליחס להם חובבנות או אמונה עיוורת במנטרה כל שהיא. נ.ב. למיטב ידיעתי לאנשים מותר להתאהב במי שהם רוצים, כולל צהל רחמנה ליצלן. מי שמאמין לצהל מן העבר השני הוא שוטה, משום שהצבא נוטה לעיתים לעוות את האמת בהתאם להשקפת עולמו (להבדיל אלפי הבדלות מהשקרים המכוונים של הצד השני). לכן אנשים רבים כיום מוכנים לפקפק בהערכות של צהל לטובת ההגיון שלהם, כך נוהגים הפוליטיקאים, כך נוהגים בתי המשפט, אם חברות פרטיות אינן נוהגות ככה - בעיה שלהן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השימוש הנפוץ בגרפולוגיה ככלי מיון קצת מערער את הטענות שלך בעיני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם הגרפולוגיה נראית לך כמו אמונה בשדים ורוחות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מאוד רחוק. ראה דיון 1421 (לא, אני לא הגלובלי) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז ראיתי את הדיון. ויש כאן משהו מוזר. אין לי דעה ברורה על גרפולוגיה, ועד שלב מסוים לא האמנתי בה כלל. יום אחד אמרה לי קרובת משפחה, פסיכולוגית (בלי הכשרה גרפולוגית) טובה שהיא שהיא מסוגלת לנתח אינטואיטיבית כתבי יד בתוצאות שלא נופלות מהרבה מאלה של חברתה הגרפולוגית (שהיא מחשובי הגרפולוגים בארץ). לשם שעשוע, אספתי בשבילה 10 או 12 כתבי יד מקריים שהיו לי בבית, של אנשים שאיננה מכירה, ונתתי לה אותם בלי שום פרט על הכותבים (אפילו לא את מינם). התיאורים האישיותיים שנתנה לי אחרי עיון קצר בהם, כמובן ללא מדידות וכדו' - זאת היא לא יודעת לעשות), היו מדהימים. הקטע שהרשים אותי במיוחד היה כשהגיעה לאחד מכתבי היד, היחידי שהיה של קליינטית, לא מידידיי, בחורה מאותגרת איי.קיו. ביותר ואווילה למהדרין) הציצה בו לשבריר שנייה (בלי להבחין כלל בטקסט, שהיה העתק מתוך דף של אפלטון) ואמרה, "פוי, באמת, מאיפה יש לך חברה כזאת?". היא הוסיפה שמדובר בבחורה טיפשה ומשעממת, אם כי כנראה נאה ובעלת כישורים חברתיים שטחיים, ועוד דברים אחרים שהיו מדויקים כולם. מאז אינני יודעת מה דעתי על גרפולוגים, אבל לגבי האפשרות שלגרפולוגיה יכול להיות בסיס טוב - היא נראית לי משכנעת מאוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לך בבית עשרה או שנים עשר כתבי יד "מקריים"? איך זה קרה? לי, למשל, אין. ביקשת את רשותם של כל העשרה או השנים עשר למסור למישהי את כתבי היד שלהם? - את זה היית צריכה לעשות בכל מקרה, גם בלי גילוי פרטיהם האישיים! לא נראה לי שכדאי להסתמך על מישהי שהדיאגנוזה שלה היא - "פוי, באמת, מאיפה יש לך חברה כזאת?". את בטוחה שהיא פסיכולוגית? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. היו לי אז בבית יותר מעשרה כתבי יד מקריים. אני לא רואה מה מוזר בזה. ב. לא ביקשתי את רשותם של הכותבים לשאול על כתבי היד שלהם. הבדיקה לא שימשה אותי בשום דבר. ג. ה''פוי וכו''' לא הייתה הדיאגנוזה - זו הגיעה בהמשך. ה''פוי'' היה מפני שהיא הניחה שכל ידידיי הם אנשים ברמה טובה, ושיש לי רק כתבי יד של ידידים והופתעה לגלות כתב יד שסותר לכאורה את הנחתה. ד. אני בטוחה שהיא פסיכולוגית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ב. מסירת כתבי היד יש בה טעם לפגם והיית צריכה לבקש רשות גם אם ה"בדיקה"(...?) לא שימשה לדבר. ג. ניחא. לשמחתי הרבה, אין לי מושג מדוייק מהם "אנשים ברמה טובה", ואף אין את חפצי לקבל ידע נרחב בעניין זה. נער פלשתיני היה בא פעם (מזמן, כשזה עוד היה אפשרי) לנקות את חדר המדרגות בבניין מגורי. הוא לא ידע קרוא וכתוב וממילא לא ניתן היה לתת כתב יד שלו ל"בדיקה", אבל הוא היה חביב ונעים שיח ועל כן, לטעמי - "ברמה טובה". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי שלא יודע קרוא וכתוב ממילא אינו יכול להיבחן על פי כתב ידו. אם הוא חביב ונעים שיח ודאי שהוא ''ברמה טובה''. לא ברור לי מה הבעיה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |