האם הנפילות בבורסה מפריעות לך? | 451 | |||||||||||||||||||||||||
|
האם הנפילות בבורסה מפריעות לך? | 451 | |||||||||||||||||||||||||
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
My stock options should have materialized this spring, and I planned on buying a nice home somewhere.
Now its all worthless. And I wanted to buy my wife a new car as a wedding gift.... *sigh* Anyway, I'm still employed which is more than many of my friends got. |
|
||||
|
||||
סוף סוף הבנתי שאתה ממין זכר. מה יהיה עם השמות יוניסקס האלה? אה, ותנחומי. |
|
||||
|
||||
דובי, אתה לא ממש עוקב אחרי הדיונים באתר, הא? |
|
||||
|
||||
אבל מה לעשות, כנראה שככה זה, לטוב ולרע. |
|
||||
|
||||
רואים שלא הגעת לפסקה השלישית בקטע המקושר. |
|
||||
|
||||
עוקב, אבל סנילי. אפילו הגבתי אז על ההודעה ההיא... נו טוב... סליחה, חן. ואני שב ואומר - מה יהיה עם השמות יוניסקס האלה? קחו לכן את החן והעדי, והשאירו לנו את הליאור והעמית. יש עסק? |
|
||||
|
||||
סופסוף התחלתי לקבל משכורת נורמלית, שתאפשר לי אולי לגרד שכ"ד לחדר בת"א, ואיזו גרוטאה משנת 80' כדי להתנייד בה... התגובה כאן למעלה היא פשוט לעג לרש (ואני מאלה של ה"אני? בורסה?"). |
|
||||
|
||||
I worked very hard to get to where I am today.
I made some very good choices (like starting to work at 14 to buy myself a computer) and I worked hard to make my dreams happen. So I'm proud of every cent I have, and dislike it when I lose them. The money I lost wasn't a gift - it was hard-earned money. |
|
||||
|
||||
נכון, ולא הייתה לי כל כוונה לזלזל בכך, אלא רק להביא עוד פרספקטיבה לתיאור המצב. מצבם של רבים מאנשי ההיטק יכול היה להיות טוב יותר אלמלא המשבר הנוכחי, אולם מצבם של רובם עדיין טוב בהרבה משל אחרים גם לאחר המשבר. |
|
||||
|
||||
אני די משועשע מכל העניין. וככל שיהיו יותר מפוטרי היי טק זה ישעשע אותי יותר. המצב עד עכשיו היה אנומלי (סטטוס, שכר, עלות מול תועלת, תשומה מול תפוקה ועוד) והנה באים ימים שפויים יותר. |
|
||||
|
||||
Would you feel "amused" about workers fired from any losing enterprise or is it just from the hightech industry?
If the goverment would fire 5000 workers, no matter how high earning, non working they are the entire country would be on strike. I wonder what is it about high tech workers that people just love hating. |
|
||||
|
||||
They don't love hating them - they envy them. The salaries, you know. The supposedly easy money and all that.
|
|
||||
|
||||
אני לא יודעת על איזה "כסף קל" אתה מדבר. רוב האנשים שאני מכירה במשרות הי-טק שונות מכרו את החיים תמורת הכסף הזה. הם אומנם מגיעים לעבודה בעשר, אבל הם לא יוצאים לפני עשר בערב. הם אוכלים בחדר האוכל של המשרד או take away שהגיע ישר לחדר או הולכים עשרה מטרים אל המסעדה שממול; הם מתעמלים בחדר הכושר של החברה ורואים סרטים ב-dvd שבחדר הישיבות של החברה. בלילה הם נוסעים עם הרכב שקיבלו מהחברה ישר אל הבית (שלהם, לשם שינוי), לישון עד הבוקר שלמחרת. רובם עובדים גם בימי שישי ולפעמים גם שבת (כי עבודה על המחשב אפשר לעשות בכל שעה מכל מקום, ויש deadlines היסטריים); שיחות מחו"ל מעירות אותם בכל מיני שעות משונות של היום; ואת בני הזוג שלהם הם מכירים דרך תוכנות שידוכים. לי זה לא נשמע קל בכלל... |
|
||||
|
||||
זה בהחלט Easy Money, והסוד הוא פשוט, ילדים: אם תעבוד כמו חמור ותשקיע את הנשמה - תעשה הרבה כסף. אם, לעומת זאת, תעבוד מעט, ותנוח הרבה, תעשה מעט פחות כסף - אבל עדיין יותר מאשר בהרבה עבודות אחרות, ובקלות רבה ביותר. פשוט. הכל עניין של גישה... |
|
||||
|
||||
תגיד לי, איפה אתה עובד שאתה יכול לנוח הרבה וגם לשלם 600 שקל ביטוח בריאות? צריך שם אולי עוד אנשי תוכנה? |
|
||||
|
||||
נתנת האמת להאמר - אין לי מושג כמה ביטוח בריאות אני משלם. אף פעם לא הייתי טוב בענייני כספים וחשבונות. האם מדובר ב-600 ש"ח לשנה? האם זה סכום מופרז? פרט לכך - זה לא מקום העבודה, זה האופי. אותו דבר קרה גם בחברה הקודמת בה עבדתי. אתה צריך להרגיל אותם מראש לשעות גמישות, להבריז מימי עבודה באקראי, לסרב להתייחס ללקוחות (כולל לקוחות-פנים-חברה) ולגדף תדיר - רצוי סמנכ"לים ומעלה. אם, יחד עם כל זאת, אתה מוציא תפוקה טובה (לא בעיה גדולה), הרי שאתה עובד מבריק אך אקסצנטרי, ויש לסבול את מעלליך בשקט. רק כך תוכל להשיג הטבה בתנאים. (אולי אתחיל להעביר קורס - עזרה לעובדי היטק במצוקה. המממ. מישהו?) |
|
||||
|
||||
את ה 600 אני זוכר שאתה אמרת באיזה דיון אבל יכול להיות שאני מתבלבל אם משהו אחר. בכל אופן תודה על העיצות, אני תמיד חשבתי שהדרך לשמור על מקום עבודה היא לכתוב קוד בלתי קריא בלי הערות שאף אחד לא יוכל להבין חוץ ממך (שיישב בנקודות קריטיות במערכת). בצורה כזו נמנע ממך הצורך לתת תפוקה ואתה יכול להתהדר ברשימת חברות שהתמוטטו ברגע שעזבת אותן :-) |
|
||||
|
||||
אפשר גם, כאשר נחה עליך הרוח, לכתוב קוד קריא עם הערות בלתי מובנות בעליל. שיטה אחרת היא הוספת Pseudo-Code. הכל לפי היצירתיות ורמת האנרגיה באותו יום. אני אישית, אגב, מצאתי כי השימוש בשמות אנשי רוח רוסיים (יורי גגרין, איגור סיקורסקי ועוד - נא לא להתווכח) עושה נפלאות לרמת הבלבולת בקרב קוראי הקוד/דוקומנטציה. לתשומת לבך... |
|
||||
|
||||
לאחד הקורסים באוניברסיטה הגיע אחד ממנהלי וואלה. שם המשפחה שלו שני אם אני זוכר נכון. אמר שם שהם עדיין עובדים על דרך להוציא כסף מהעסק הזה (מוואלה הכוונה). אני משועשע מהאלכימיה של השנים האחרונות. ניסיון לייצר זהב מבלי להתחשב בכללי הכלכלה הידועים לנו. צר לי על פיטורי עובדים. כל פיטורין. אבל נאמר לי שאין לי מה לדאוג - עבודה למפוטרי ההי טק תימצא. ואם כך, נחה עלי דעתי. ואם ההיצע יעלה על הביקוש, הכלכלה תאמר את דברה. ממש כמו הסיפור עם עובדי הטקסטיל בעיירות הפיתוח. |
|
||||
|
||||
אישית אני נהנה מאד לראות בסבלם של """עובדי""" ההיי-טק וספסרי הבורסה. וכמו שנאמר: מה שבא בקלות - באותה הקלות יעלם... :-)) נקווה, שיקפצו מהגגות כבר... אולי מישהו מהם גם יעביר זאת בWebCam. התאבדות בשידור ישיר... גמול כלשהו לאומה, שסבלה את כל זיוני-השכל שלהם על "כלכלת המחר" במשך יותר מדי זמן. שלכם, דני האדום. |
|
||||
|
||||
ואינך מסית למותם של אזרחים במדינה? קומרד אדום, מה אתה עשית בשביל מדינה? למה אתה חושב שאתה אזרח טוב ממני? איפה שרתת בצבא? כמה מיסים אתה משלם בשנה? אנא, חלק עמנו את המידע בכדי שנוכל להעריץ אותך, ובכדי שנדע להתייחס לדברייך בכבוד הראוי להם. |
|
||||
|
||||
אייל אלמוני, זוהי הפעם האחרונה, בה יש לדעתי להתייחס למישהו, שאינו מוכן אפילו להזדהות בשמו. אם ראית בכתיבתי המבודחת למעלה - הסתה, ללא ספק באמת חסרים לך כמה ברגים במוח. טוב ממך - אינני יודע, לבטח וללא כל ספק אינטליגנטי ממך לאין-שיעור (וגם הגון יותר - אני אינני מתחבא מאחורי אנונימיות-הרשת). אשמח לשלם מסים, ברגע שאזכה לפגוש את הסכום הנחמד, הנקרא סף-המס. עד כה עדיין לא הכרנו. ו - מה אני עשיתי בשביל מדינה? ובכן, בעיקר הפגנתי ופעלתי לתקן את הקלקולים, שנבעו בה בגלל שמפגרים כמוך עדיין מסתובבים בכל מיני מסדרונות גבוהים, במקום במסדרונות מרופדים. לא-שלך, תודה לאל, דני. |
|
||||
|
||||
הנה, הצלחת. קבלת את ראשי התיבות של שמי הרשמי. יותר מכך, לא אוכל להתחייב. ובכן, כפי שחשדתי, בן שיחי הינו תלמיד תיכון, חניך מתלהם של תנועות הנוער. תתבגר, חביבי. החיים בחוץ שונים ממה שמדריכיך בתנועת הדואר מספרים לך. הפגנות מתלהמות ו הטחת נאצות בפני אנשים שאינם מסכימים איתך לא יהפכו את העולם למקום טוב יותר. נימוקים הגיוניים ורציונאלים? בהחלט כן. מר יוסי גורביץ, הכותב מעל דפי האתר, הביא לשינוי בעולם. מר דב אנשלוביץ הביא לשינוי בעולם. מר רן בן זיק הביא לשינוי בעולם. כמוהם גם רבים אחרים. הם לא עשו זאת בנאצות וחירופים. הם שטחו את נימוקיהם, ועוררו ספק באנשים שמעבר למתרס. ואתה? לאיזה שינוי בעולם הבאת, חביבי? מה השתפר בעקבות קיומך? אתה מכנה אותי בן אדם שאינו הגון. מעניין. רק משום שלא חשפתי את שמי מעל במה זאת. תסלח אם אם אני עדיין חושש\ת מקומוניסטים חמומים שיגיעו אל ביתי באישון לילה, ואעדיף לא לחשוף עודף פרטים מזהים מעל בימה זאת. אי רצוני לחשוף את עצמי לא הופך אותי לאדם בלתי הגון, ואינו הופך את דברי לבלתי הגונים. אולי אתה אינטלגנטי ממני. לא פרושים לפני תוצאות הבחינות שלך. חכם ממני? בהחלט לא. |
|
||||
|
||||
היה הייתה בחורה בשם דפנה שסיכמה את המיטב שבמיטב של פניני פה הביבים של דני קלטי. גולת הכותרת הייתה איומו המפורסם - "את יודעת, אולי אתפוס אותך איזו פעם, אפשיט אותך באמצעים לא הכי עדינים, ואתחוב לך איבר מסוים פנימה - או קיי, יכאב לך, אבל זה חלק מהתשלום לתענוג שלי!!" (22.9.2000) עוד פנינים דיון 315 אגב, היה כבר מי שסירב להסגיר את שמו מחשש להתנכלות לחייו מצד דני. |
|
||||
|
||||
לא צריך להגזים. מר קלטי ידוע בתגובותיו המתלהמות וגסות הרוח (אני מדבר בתור אחד שכונה על ידו: "חסידו המחליא של יגאל עמיר"), יש להעמידו במקומו כשהוא עושה זאת כמובן, כפי שמר כהן העמידו במקומו בכמה תגובות מעלי. התגובה של מר קלטי שהאלמוני הביא לעיל, היתה פשוט התבטאות לא מוצלחת של מר קלטי אשר ניסה לסתור את אחת מתגובותיה של גברת דפנה, לא איום כלל, אלא פשוט תגובה לא מוצלחת ויש שיאמרו אף אווילית. איני חושב שיש מישהו החושש לחייו או חרד בגלל מר קלטי או בגלל אחרים. ככלל, מר קלטי הוא צעיר אינטילגנטי, האוחז בדעות מאד קיצוניות, מעניין לקרוא את תגובותיו ולהתווכח עמו, רק מצער שהוא נסחף לשפת ביבים ולדיון בסגנון גן הילדים. במיוחד כאשר אנשים סותרים את דעותיו. מר קלטי, אני מקווה שתמשיך להופיע ב'אייל', אך אנא, שמור על שפה נקיה ועל תגובות ענייניות, טענות אד הוק ולא אד הומינם ובבניין ציון ננוחם. |
|
||||
|
||||
רן, הבעיה איננה כמובן בדעותיו של מגיב זה או אחר אלא באובדן כושר הביקורת העצמית. בימים האחרונים התפרסמו פעם נוספת דוחות על רמת האלימות בבתי הספר ולדעתי הנושא המטריד ביותר הינו רמת האלימות המילולית. אם תוסיף לכך את ההיתדרדרות של העברית תקבל סלט טפל ומסוכן של חוסר ארטיקולציה שהמוצא היחידי שלה הוא תגובות אימפולסיביות, אגרסיביות ומכאן רדודות - משום שאין חשק ויכולת לבור מן המוץ. לפני כמה זמן תיאר עלי מוהר בטור שלו בהעיר כיצד מתקשרים אליו מפיקי תוכניות טלוויזיה ובסיום השיחה מפטירים - אחלה. הוא לא קבל על השימוש בסלנג אלא על העובדה שהמתקשרים לא מבדילים מתי אפשר להשתמש בו ומתי לא. אמת המידה נעלמה משום שלמעשה אין ידע ברבדע השפה השונים. הזניית השפה ורדידותה מובילות לכשל מחשבתי. זו, דני, הבעיה הגדולה שלך. אתה לא צריך לשפוך את הגיגיך למקלדת ללא סינון ביקורתי. מה שמתאים לשיחה עם חברים איננו מתאים לפורום של ליבון (אני לא מבין איזה חברים יכולים לעמוד בשטף שכזה שהאוסטרלים קוראים לו Liquid laugh). לקרא להתלהמות וגסות "טעות טקטית" (דני) או "התבטאות לא מוצלחת" (רן) מסיחה את הדעת מן העובדה שאופן התבטאות כזה הינו נורמטיבי אצל דני וככזה מגלה הרבה על קופק מחשבתו. אם אתה או רני היינו רוצים לבטא רעיון דומה, ברור שמן העולם האסוציאטיבי והמחשבתי שלנו לא היינו דולים מטפורות שכאלו (ועוד מתהדרים בהן) אלא דימויים אחרים לגמרי. כי דור עילג יכסה ארץ ואבדו מחשבה ולשון נתן אלתרמן |
|
||||
|
||||
יש לציין גם שהאיש האדום מבטא ראיית עולם שהיא אנארכיסטיות ופוסט מודרניות: צמחונות-המשולבת-בקומוניזם-עם-קריצה-אני-רוצה-להיות-squatter- באמסטרדם-כשאני-אהיה-גדול-קורא-פנזינים-מקשיב-למוסיקת-פאנק- אבל-גם-אוהב-סימפוניות-של-בטהובן. יש לצפות מבן אדם המייצג בצורה כל כך סטריאוטיפית אידאולוגיות מסוג זה, שיתבטא באופן המשלב שפה גבוהה ושפה נמוכה, יגדף מדי פעם איזה גידוף בריא ("כי כוס אום-אומו כל המנייאק", אם לצטט את מילות המשורר) ולאחר מכן יצטט מהמאניפסט הקומוניסטי (אם אפשר אז לצד התרגום לרוסית, למרות שעוד לא ראיתי את דניאל קלטי מבצע תעלול שכזה). האם זאת עילגות? אני לא בטוח. בכל מיקרה אני חושב שאלימות מילולית היא אחת מצורות הסובלימציה הבריאות ויש להתייחס אליה בנפרד מאלימות פיזית, כי מה בעצם הקשר? חוץ מזה שמישהו פעם החליט, שבעברית השימוש בגסויות איומות ונוראות או לחלופין הטחה של עלבונות בזולת יקרא "אלימות מילולית". בכל מקרה , צריך להתייחס לכל דבר , גם לדניאל קלטי, בהקשרו, או אם תרצו, בפרופורציה. |
|
||||
|
||||
את/ה יודע/ת, לו את/ה היית מייצג/ת משהו, בנוגע למרבית גולשי-האתר הזה - בחיי, שלא הייתי מבזבז עליו שניה זמן. למרבה המזל, רק "אייל אלמוני", המופיע/ה - כנראה - גם בכינוי "דפנע/ה" (באמת, הרי כל-כך ברור שזה אותו אחד/אחת... בחייכם, מספיק עם המשחקים) - הינו/הינה טיפש/ה כל-כך. אני זוכר את ה"דיון ההוא" מלפני חצי-שנה כמעט. "דפנע" - שלפעמים השתנה שמה ל"דפנה" - טענה, בלהט רב, שהיא מאוהבת במכוניתה עד כלות, ושלא ממש אכפת לה, שחפים-מפשע נהרגים - העיקר שהיא תהנה. כתגובה לכך כתבתי מה שכתבתי למעלה - להראות לה (או לו... לך תדע), איזה מין עולם מפלצתי זה יהיה, אם כל אחד מאתנו יעשה רק מה שהוא אישית נהנה ממנו, לא משנה מה זה יגרום לאחרים. כמנהגו/ה בקודש, גם אז מיאן/ה מוחו/ה של הנ"ל להבין את כוונתי. טיפוסים מסוגך, "אייל אלמוני"/"דפנע"/"דפנה" הופכים כל דיון לסיוט, בחוסר-הבחנתם בין: אמירה רצינית, אמירה אירונית, פשטנות ומשל. דני. |
|
||||
|
||||
רק לידע כללי - דפנה ודפנע הן שתי קוראות שונות. בוודאות. |
|
||||
|
||||
ומעולם לא ראיתי זעם כה רב, מעורב בעילגות וחוסר בינה כבמקרך, ילדי האדמוני ויפה העיניים. לא את חמתו של אחד אתה מעלה, יקירי. "אייל אלמוני" הוא כינויו של כל שיעדיף שלא לחשוף שם, או מי אשר שכח. פשטנות אינה דבר רע, לרוב, אישי הטוב. במקרה שלך, בהיותה מתובלת בחימה רבה, חרד אני מן היום בו יפקיד צה"ל בידיך M-16. חרד. ולסיום, טול קורה מבין עינייך. אתה נהנה להשתלח באנשים, ולהשתמש במילים 'טיפש', 'פיגור', וחברותיהן. לא בלתי מתקבל על הדעת שאתה נהנה מהשימוש בהן. כי הרי ערך מוסף לכך - אין. מתן התבטאויותיך, ילדי האדמוני, ואז אולי אנשים גם יקשיבו למה שיש לך לומר. |
|
||||
|
||||
מר קלטי, קראתי בצער רב את תגובתך, במקום להתנצל או להפנים את הביקורת המוצדקת כלפיך, בחרת להשתלח ולהעליב, ללא כל בסיס וללא כל מטרה. מי שהופך כל דיון לסיוט הוא אנשים אשר לא מגיבים בצורה עניינית ובוחרים לשלב בתגובותיהם טענות אד הומינם אוויליות: "טיפש", "מפגר" ועוד ביטויים ההולמים את גן הילדים. מר קלטי, כפי שציינתי בעבר, למרות שדעותיך נראות לי תמהוניות במקרה הטוב ושגויות במקרה הרע, אני נהנה לקרוא את דבריך, אך אם תמשיך לנבל את פיך בצורה כזו ולהתנהג כמו תינוק בגן הילדים, חוששני שאדלג באופן אוטומטי על דבריך. אני חושב שיש עוד מבין הקוראים החושבים כמוני. אז אנא ממך, הרגע ונסה להתבגר. לעיתים זו לא בושה לומר: "טעיתי, אני מתנצל, זה לא יקרה להבא" אם נוסח תגובתך היה כזה, כבודך היה עולה בהרבה בעיני. |
|
||||
|
||||
אני עצמי מוצא את סגנון כתיבתו של דני האדום משעשע, אך מוטב לו שיזהר. אם ימשיך להפיק מרגליות דומות בשיחותיו עם בנות המין השני, הוא ימצא את עצמו עד מהרה בתא אחד עם איציק מרדכי, מחדיר איברים אחר. ציד המכשפות בעיצומו, והן צדות זכרים. |
|
||||
|
||||
רק שלא עוסקים פה במכשפות מדומינות אלא במכשפים אמיתיים ביותר. הכוונה לא במיוחד לאיציק מורדכי אלא לוולגריזציה הסקסיסטית שהומור של דני קלטי ושלך מפגינים. |
|
||||
|
||||
הזהר לך מר נתניהו, אתה עלול להיות מוקע גם כשובניסט... למרות שבזמן האחרון אני מרגיש יותר ויותר שעלי להתנצל על כך שאני גבר חילוני משכיל כולם מאשימים אותי: הנשים מאשימות אותי על אפלייתן (וגם טורחות לסנן הערות בקשר לטיפשות הגברים) המזרחיים מאשימים אותי על אפלייתם (ועל זה שאני שונא מוזיקה מזר... אופס, ים תיכונית) הרוסים מאשימים אותי שאני ברברי חסר תרבות שלא מעריך אותם מספיק. על הערבים אין בכלל על מה לדבר. אז ככה: אני לא צריך להתנצל על זה שאני גבר, בחיים שלי לא הטרדתי/אנסתי/רצחתי! ובנוגע לטיפשות: הגברים קידמו את התרבות האנושית מזה עשרת אלפים שנה, קצת צניעות בבקשה! מזרחים: יש לכם בעיות? במרוקו ישמחו לקבל אתכם חזרה (אני מוכן לממן אפילו כרטיס טיסה), ונמאס לי מזה שגלגל"צ הפכה להיות קול פלסטין. רוסים: אפשר לחשוב מאיפה הגעתם, מאור התרבות האנושית, ראינו ביוק לאן רוסיה התקדמה. ואגב, פושקין לא מתקרב לקרסוליים של שיקספיר, אז תרגעו. ערבים: הפסדתם, שבו בשקט. |
|
||||
|
||||
אני נחרד להכנס לאייל פעם אחר פעם ולחזות בגיבובי השטויות שמועלים ע"י דניאל קלטי על גבי דפים אלו. עם זאת אני מרותק ומוקסם בכל פעם מחדש מצורת המחשבה השונה כל כך מזו שלי ושאיני מסוגל להבין את מקורה. על כן, עלה במוחי הרעיון לנסות ולנתח את אותה תופעה אדומה - את האירועים המצערים שהובילו ליצירתה, השנאה העזה שפוקדת אותה אל עצמה ואל סביבתה, והנטיה לקיצוניות - לא משנה איזו ובאיזה תחום. לצערי, אין לי את הכוח או הזמן להכין עבודת דוקטורט שכזו, ולכן אסתפק בגעירה פומבית. התבייש לך! |
|
||||
|
||||
"האלמוני", שאינו מוכן אף להזדהות בשמו; שחר נתניהו, הליצן הגזעני; רן בר-זיק, מצדיקם של המתנחלים הכהניסטים; ועוד ועוד... נו - כל עוד אתם מתקיפים אותי, אני יודע שהכל כשורה. ביום, בו יתמכו בי חס-ושלום בני-דמותם של ש. נתניהו וה"אלמוני", ידוע-אדע, כי דבר-מה, בהחלט, השתבש פה... :-)) דני. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
''אם מישהו יסכים איתי, אדע שאני טועה.'' כנראה שאתה צודק תמיד, מאחר ואיש לעולם לא מסכים איתך. |
|
||||
|
||||
אני תמה מאיפה שאבת את הרעיון שאני 'מצדיקם של המתנחלים הכהניסטים' ו'חסידו המחליא של יגאל עמיר'. |
|
||||
|
||||
נראה שמר קלטי שקוע בצידוק עצמי שמעוור אותו לחלוטין מדבריהם של אלו המדברים בגנותו ונגדו. זוהי תופעה נפוצה ביותר, והיא שכיחה בקרב ילדים קטנים שאינם מוכנים לקבל שום דיעה זולת דיעתם שלהם. מנסיוני, יודע אני שככל שיגבר הגינוי כך תגבר תגובת ההגנה העצמית שנוקט מר קלטי. עליך להבין, דניאל, שלמרות שאני מציב את דיעותיך מחוץ לצד השמאלי של הסקאלה, ולמרות שאיני מסכים עמן ושולל אותן מכל תוקף, אין זה אומר שאני (או כל אדם אחר באייל) שולל ממך את הזכות להחזיק בהן. הויכוח הוא אינו כזה כלל וכלל, ותגובתך ''אם הם אומרים שאני טועה, אז אני בודאי צודק'' היא בהחלט לא במקום. המחלוקת, אם לא שמת לב, היא על תרבות הדיון, ולא על סיבת הדיון. לתשומת לבך, אם כך. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
מי אתה חושב, שני, שהמציא את המושג הנ"ל, והחליט להפיץ אותו לכל עבר? רמז - אלה לא היו ""'עובדי""' ההי-טק, אפילו לא "עובדי" ההי-טק או עובדי ההי-טק. רמז נוסף - רן, לך אולי יהיו את הנתונים: לכמה כלכלנים *מקוריים* יש מקום בתעשייה? כמה כלכלנים משועממים עוסקים בתחום? |
|
||||
|
||||
לא הרבה כלכלנים 'טהורים' עבדו בהייטק, הרי למשרות ניהול בחברה כזו מעדיפים מישהו שיש לו רקע במחשבים ולא בכלכלה (וראינו לאן *זה* הוביל אותם MUHAHAHAHA, עצה לבעלי חברות היי טק - בחרו מנהל שיודע מה זה מאזן בפעם הבאה, ולא מישהו שיודע ללהג כל מיני מונחים בג'יבריש) וכיוון שלא היו הרבה מכירות לא נזקקו לכלכלנים שיבצעו הערכות שווי, תמחור או דברים כאלו, לא הכרתי כלכלנים 'טהורים' (דהיינו שלא עשו הסבה זו או אחרת) אשר עבדו בענף ההיי טק. רוב רובם של המחזורים הגדולים אשר משתחררים מהאקדמיה, נקלט בחברות גדולות ומבוססות, של הכלכלה הישנה. מרבית הכסף הגדול, האמת, הלך למשרדי רו"חים ועו"דים אשר טיפלו במיזוגים וברכישות (10% לערך מכל עסקה זרמה אליהם, ובניגוד לעובדים או ליזמים אשר קיבלו את הכסף במניות, הללו קיבלו את הכל *במזומן*), לא הייתי בוכה יותר מדי עליהם, עכשיו ידיהם מלאות בכל הליכי הפירוק, מימוש הנכסים וההוצאה לפועל אשר מזרימות לכיסיהם לא מעט ממון (למרות שפחות בהרבה מן העבר). ובכלל, הערכת התרומה של שוק ההיי טק למצב האבטלה היא מוגזמת להערכתי, צר לי לומר שלפחות על פני השטח, רוב המועסקים היו מקרב אלו שיש להם השכלה במחשבים, ענף נוסף שהרוויח הוא הנדל"ן ועליית הצריכה הכללית של אנשי ההיי טק שהשפיעה על המשק כולו, אבל באחוזים קטנים (בגלל עקרון הנש"צ היורד). |
|
||||
|
||||
לא התכוונתי לשוק ההיטק, אלא לשוק בכלל - אנליסיטים, רו"ח, ועוד כאלה ודומיהם. הטענה שלי הייתה, ועודנה, שהכלכלנים המציאו את "הכלכלה החדשה" - בניסיון לרכב על גל ההצלחה של תעשיית ההייטק. אמנם אין לי מספרים, אבל אני יופתע אם תגיד לי שהדרישה לכלכלנים, ובמיוחד כאלה שמבינים באותה כלכלה חדשה-לכאורה, לא עלתה מאז בסדרי גודל בעלי-משמעות מיוחדת. תודה על התגובה, בכל אופן :^) |
|
||||
|
||||
שגעון חברות הדוט-קום וההתעשרויות המטורפות של 1999 ותחילת 2000 אכן גרמו לעיוותים במשק ולתופעות של אי-צדק, אבל דבר אחד טוב קרה אז והוא שקרנות ההון-סיכון פתחו את דלתותיהן (ובהמשך לפעמים גם את ארנקיהן) כמעט לכל בעל רעיון. כך באו לעולם - יחד עם לא מעט חברות "זבל" - חברות סטארט-אפ רבות עם צוות מוביל טוב וטכנולוגיה מוצלחת. היום, עקב המצב הקשה, אין יותר מי שיסכים להשקיע ברעיונות בשלב מוקדם, ולמעשה חברה נחשבת ל"השקעה טובה" רק כשכבר יש לה לקוחות משלמים (שלב שמגיע בדרך כלל רק מספר שנים אחרי שלב הרעיון). יזמים ובעלי רעיונות לא מוזמנים להציג את הרעיונות שלהם בפני הקרנות יען כי כמעט כל הקרנות שומרות את כל הכסף שנותר בקופתן להזרמות כסף יזומות (preemptive) לחברות שבהן כבר השקיעו בעבר. בשורה התחתונה, אם דווקא היום בבוקר קמת עם רעיון מבריק לשירות או למוצר חדש, עדיף שתשכח (או שתשכחי) ממנו. תעשיית ההון-סיכון עייפה, עצובה, ובעיקר צינית מדי מכדי לפגוש אנשים כמוך. *זה* לדעתי הנזק האמיתי של נפילת הנסדא"ק ושאר הבורסות, וזה משפיע על כל אחד ואחת מאיתנו בלי קשר למעורבותנו בהיי-טק או לסל המניות שיש או אין ברשותנו. |
|
||||
|
||||
Not really, many companies manage to bootstrap themselves.
Hightech company - like gilat, and low-tech companies like Ben&Jerries. You start with two people and little money, and grow as you earn more. |
|
||||
|
||||
וזה בדיוק מה שאני טוען - שבעקבות המצב, השיטה שתיארת הופכת לבלתי מעשית. לפחות בישראל, לא רק שקרנות הון-סיכון נמנעות מלהשקיע בחברות חדשות, כיום הן אפילו לא תטרחנה להזמין את היזם לפגישת היכרות. כל הכסף שבקופה משוריין עבור חברות הפורטפוליו הנוכחיות וכל הזמן מושקע במאמצים להוציא את אותן חברות (שבהן הקרן כאמור כבר מושקעת) מהבוץ. כך הופכת בעיית ה-bootstrap הפשוטה לחסם כניסה אמיתי עבור היזם הממוצע (זה שזקוק להשקעת seed כי אין לו כסף מהבית) והדלת נסגרת בפני יוזמות חדשות, מעניינות וחשובות ככל שתהיינה. |
|
||||
|
||||
אתמול פיטרו בערך חצי מהעובדים בחברה שלי, נשאר רק צוות פיתוח מצומצם שאמור להעמיד מוצר מורכב מאוד בזמן בלתי אפשרי. חזרנו להיות סטארט אפ (אחרי שכבר היינו "חברה צעירה ומבטיחה" , "חברה מצליחה עם לקוחות בין לאומיים" ואפילו "החברה שמשנה את עולם ה PCB" ). בכל אופן אני אצטרך מעכשיו לעשות עבודה של שלושה או ארבעה אנשים ככה שאצטרך להקטין משמעותית את תדירות ביקורי באתר האינטרנט החביב עלי. |
|
||||
|
||||
מה זה PCB ? |
|
||||
|
||||
PC Board
|
|
||||
|
||||
Printed Circuit Board או בעברית מעגלים מודפסים. |
|
||||
|
||||
שהמצב החדש ישפר קצת את מוסר העבודה הירוד בחברות ההיטק. |
|
||||
|
||||
תבקש מדובי שיערוך סקר לגבי אחוז הקוראים שהם עובדי היטק, וכמה זמן נטו מתוך השעות עליהן הם מתוגמלים הם מקדישים לעבודה. דורון בעצמו ציין שהקיצוצים יאלצו אותו להקדיש פחות זמן לאייל, אני מניח שאין אינטרס מיוחד להנהלה של קריאו סאיטקס שהעובדים יקראו את הנ"ל ע"ח זמן עבודתם. לדעתי תנאי העסקה המקובלים בסטארט-אפים שעל פיהם העובד מתחייב להרבה מעל ומעבר לזמן סביר בו אפשר לשמור על ריכוז מחד וחוזה שכר גלובאלי מאידך, תורמים לתופעה. אלו דברים בהם אני נתקלתי, בשלוש וחצי מקומות עבודה שנתקלתי\\שמעתי עליהם, אולי ברוב המקומות זה שונה. אני מפקפק. (הכותב מתכנת שכיר שהחלק הארי של עבודתו מתבצע מרחוק והוא מגיש חשבון על השעות שעבד נטו) |
|
||||
|
||||
כמו שאמרת בעצמך, מרבית עובדי ההי טק עובדים בחוזה שכר גלובאלי. כלומר, למעסיק לא באמת אכפת כמה שעות העובד מקדיש לעבודה נטו. מעניינת אותו התפוקה הסופית בלבד. אם העובד נותן את התפוקה, מה החשיבות של זמן העבודה נטו? "שלושה וחצי מקומות עבודה" - וחצי?? |
|
||||
|
||||
אין דבר כזה לתת את התפוקה, וחוזה שכר גלובאלי איננו עבודה בקבלנות. בניגוד לאריזת תפוזים בבית אריזה, העבודה בהיטק היא אינסופית. תמיד ניתן לעשות יותר וזו בדיוק כוונת המעסיק כשהוא משאיר את העובד עד 10 בערב. העובד מצידו מחוייב לנ"ל (לפחות זה מה שיופיע על חוזה העסקה סטנדרטי) אולם בפועל הוא אומר לעצמו הרי ממילא אני עובד שעות מטורפות והולך הביתה בשעה קבועה פחות או יותר, אז למה לא להנות. חצי זה אחד חאפר שעבדתי אצלו בתחילת הדרך. |
|
||||
|
||||
תפוקה רצויה (מינימלית)=כמות העבודה שמבצע העובד שעבורה מרוויח המעסיק את הסכום אותו שילם כמשכורת. חוזה שכר גלובאלי אינו עבודה בקבלנות, אבל הוא בהחלט מזכיר אותו. וזאת מבלי להזכיר עניינים טכניים - לרוב האנשים קשה לעבד עבודה הדורשת מאמץ אינטלקטואלי במשך חצי יום בצורה רצופה, ולכן דרושות הפסקות. |
|
||||
|
||||
אין כל קשר בין התפוקה לבין העניין אותו מכנים מוסר עבודה והוא חובתו של העובד לעשות את המקסימום במסגרת יכולותיו, בלי קשר לכסף אותו הוא מרוויח או לכמות העבודה המתבקשת. כמובן ובמידה והמעסיק תובע פחות מהמקסימום מהעובד, אין כל חובה על הנ"ל לעשות מעבר לציפיות ממנו. הבה נניח שאני שכיר האם עדיין הגדרת ה"תפוקה הרצויה" תהיה בתוקף? העניינים הטכניים כבודם במקומם מונח אבל כשאנשים מודים בכך שהם יאלצו לעבוד יותר אם תצטמק החברה, הרי הם מעידים על עצמם שלא בעיות ריכוז מונעות אותם מלעבוד יותר. |
|
||||
|
||||
העובד אולי חייב, תאורטית, לעשות את המקסימום במסגרת יכולותיו, אבל למעשה הוא רוצה להגיע לנקודת שיווי המשקל בין מקסימום כסף למינימום השקעה. זו הכלכלה. מוסר עבודה? אין דבר כזה. יש רק מפגש אינטרסים (מעסיק רוצה תפוקה, עובד רוצה כסף). הגדרת התפוקה הרצויה בהחלט בתוקף עבור שכירים. למה לא? |
|
||||
|
||||
על זה שאני יושב בעבודה וגולש באינטרנט? למה לא על זה שאני נשאר לעתים עד שעות מאוחרות ביותר בעבודה? אולי על זה שאני מגיע לעתים בימי שישי ושבת? ואולי על זה שאנשים משונים מכל מקום בעולם תופסים אותי בכל שעה בסלולארי? קל מאוד, למעסיק שיחפוץ בכך, למנוע כניסה של עובדיו לאתרים שאינם קשורים לעבודה. למה כמעט אף אחד לא עושה את זה? כי ברגע שיחסמו לעובדים את האפשרות להתאוורר, התפוקה תרד פלאים. תפוקה. זה הסוד. אני מביא לחברה יותר כסף ממה שאני עולה להם, וגם אני וגם הם יודעים שאני מבלה לפחות שעה מכל יום עבודה בדברים שלא ממש קשורים לעבודה. את הבוס זה לא מטריד, ואני יודע שבלי זה לא אוכל לתפקד. או שאתה מציע שאתחיל לעשן כדי למצוא הזדמנויות להתאוורר? |
|
||||
|
||||
ברור שהפסקות בעבודה הן חיוניות. אני מדבר על בטלה בהקף כפול ומכופל משעה ביום עבודה של 12 שעות. |
|
||||
|
||||
אתה טועה. חובתו של כל עובד לעשות את המינימום שהוא צריך כדי לשמור על מקום עבודתו ולקדם את האינטרסים שלו בכיוון קידום מקצועי ומעמדי. המעסיק משלם לו בתמורה את המינימום שהוא חייב על מנת שהעובד ימשיך לעשות את עבודתו בצורה שתשביע את רצונו של המעסיק. אם הייתי בעל מקצוע פחות מבוקש ממהנדס תוכנה (ולא פחות קשה, רציני, תורם לחברה או מייצר תפוקה), למשל מהנדס מכונות, המעסיק שלי היה משלם לי פחות פשוט הוא יכול. מכיוון שמצב שוק העבודה הוא כזה שאם המעסיק ישלם לי פחות מידי אני אוכל לעזוב, הוא נאלץ לשלם לי כמה שהוא משלם. מצד שני לו היה המעסיק שלי משלם לי שכר כפול ממה שאני מקבל, הייתי עושה כל מאמץ כדי לשמור על מקום העבודה (מכיוון שלא אוכל למצוא מקום אחר שישלם לי שכר כפול) ואז הייתי עובד 20 שעות ביום בלי הפסקה (עד שהייתי נופל). |
|
||||
|
||||
קריאו, לא קריאו סייטקס. אם קריאו סייטקס הייתה חוזרת להיות חברת סטארט אפ של 40 עובדים הייתם שומעים הרבה יותר הדים מההודעה שלי. |
|
||||
|
||||
היי, זה לא הפרסום לסרט הישראלי ההוא, מה שמו, מרס גרוזיני? ;-)) דני. |
|
||||
|
||||
אני מניח שאני לא היחיד שתוהה מהי הבורסה הזו, מה לי ולה, למה היא, ממתי היא, וכל מיני שאלות בנאליות כאלה. אני אישית אשמח אם מישהו יכתוב כתבה כלשהי בנושא. |
|
||||
|
||||
גם אני. מישהו יודע מה זאת הבורסה הזאת, או שגם זו אחת מאותן בריות מיסטיות שאיש לא מבין? |
|
||||
|
||||
הנפילות בבורסה עשויות להיות הרות אסון גם למי שאינו מחזיק אפילו במניית נאסד''ק אחת. למשל, מנקה שירותים במשרד היי טקי. למשל, שליח פיצות בהרצליה למשל, קבלן בנגב או אם לתשעה ילדים מבני ברק שירידת ההכנסות ממיסים תשכנע את הכנסת להשבית את ממטרת הכספים המשפריצה עליהם. |
|
||||
|
||||
מצד שני הם מאוד מועילות למי שמתחתן בימים אלו (המחירים באדמה) |
|
||||
|
||||
Yes, but the economic growth of the last few years benefitted them, not to mention that there were more available jobs, for everyone (people had to clean those offices and all).
So it evens out. When the economy is good everyone wins, and when its bad we all lose. |
|
||||
|
||||
האמת היתה כתובה בדוחו"ת הכספיים, כן כן, אותם ניירות עבשים שרואי החשבון האפרוריים, אותם אנשים משעממים, כותבים במסתרים. נכון שדוחו"ת אלו לא מכילים מילים מלהיבות ו'היי טקיות' כמו: PCB, B2B, 'אחוזי צמיחה' ו'התרחבות, אלא מושגים משעממים ונדושים מעולם הכלכלה הישנה והזקנה, דברים כמו 'רווח' למשל. או סעיף שיותר רלוונטי היום: '(אשראי) לקוחות'. אבל דוחו"ת אלו, מסתבר, הן מה שחשוב. סוד גלוי היה שגם חברות התשתית הרציניות, מכרו לחברות הזנק באשראי אדיר, וכשאלו התמוטטו, צפוי היה שהתוצאות יראו תוך רבעון אחד. האמת היא שמן שביעות רצון מוזרה פושטת בציבור לשמע כל ידיעה על קשיי ההיי טק. על התעשייה הזו, שתרומתה לשאר ענפי הכלכלה מוטלת בספק. אולי זה בגלל ההיבריס שאחז בכל ענף ההיי טק כולו, רבות נכתב ודובר ב 'ברברים החדשים' במקומות אחרים. אין בי כל צער על נפילתם. רחמי בעיקר מופנים אל המשקיעים הפשוטים, אשר ההסתנוורות מנכלוליהם של אנשי ההיי טק, אשר במודע מכרו לציבור הרחב שקרים, גרמו לכספם לרדת לטימיון. |
|
||||
|
||||
שקרים? נכון המון בועות התפוצצו אבל בכל זאת בלי אנשי ההיטק הללו היום היית אם הרבה פחות טכנולוגיה מסוגים שונים ומשונים שעל חלקם לא אתה ולא אני יודעים. החברות הללו יצרו את האפשרותלמהירות גבוהה יותר באינטרנט (ולא אני לא מתכוון לADSL שכבר שנים קיים בחו"ל ופה רק הופיע) דרך שינויים רבים אחרים שאולי מעלים חיוך אבל בהחלט משנים לנו את החיים. נכון המון כסף נעלם אבל לא בגלל "שקר" אלא בגלל חוסר יכולת - או במילים אחרות הם חשבו שהם יוכלו וכן הם טעו. אגב רבים אמרו שמתי שהו זה יפול כולל אותי אבל אני מצפה שתוך זמן לא רב (פחות משנה) יתחיל גל חדש טכנולוגי בצורה זו או אחרת שיתן פוש דומה למה שהיה אולי אם קצת פחות רוח. הגל הזה פשוט יאלץ לבקש כסף על דברים בטוחים יותר. ודבר נוסף אני לא מרחם על אילו שהפסידו "המשקיעים הפשוטים" כיוון וכמו שהסקר לפחות כרגע מראה "הפשוטים" לא משקיעים. רועי |
|
||||
|
||||
כמעט כולנו מושקעים. דרך קרנות הפנסיה, קופות גמל וכיוב. |
|
||||
|
||||
אדוני, לא הפנמת את הלקח מהמפולת ומהתפוצצות, טכנולוגיה לא משנה באמת לאף אחד, זה מאד נחמד שהיא קיימת, אבל הדבר החשוב ביותר למרבה הצער הוא האם ניתן לעשות ממנה כסף. וכאתה בא להשקיע (או לעבוד) בחברה כלשהי, בדוק נא במטותא, אם הטכנולוגיה מסוגלת לעשות כסף. רוב הטכנולוגיה שפותחה בשנה האחרונה לא מסוגלת לעשות את העבודה. הגל האחרון של חקירות הרשות לניירות ערך האמריקאית ו'תיקון' הדוחו"ת הפיננסיים מראה שהיו שקרים ורמאויות. לא כולם שיקרו כמובן אבל בעיקר לפני התפוצצות הבועה היו אנשי היטק ששיקרו במודע למשקיעים, כדי שימשיכו להשקיע בהם. אני מרחם על מי שהולך שולל, כמובן שזה לא כולל אותי, כי אני תמיד הקפדתי להשקיע בחברות לפי הדוחו"ת שלהן, לפי עקרונות מיושנים ועתיקים כמו תזמ"ז, רווח תפעולי ונקי, מדד Z ועוד כמה דברים ההולמים את הכלכלה הישנה והרקובה. אולי לא הכיתי את השוק בשנה שעברה כמו שאר חברי אשר הלכו שולל אחר מילות הקסם הוירטואליות שהופרחו בעיתוני 'הכלכלה' (למעט גיא רולניק, הארץ), אך ניתן לומר שלטווח ארוך הגישה שלי הוכיחה את עצמה. בנוגע לגל טכנולוגיה חדש, לדבריך, אני בספק, אנו כרגע בירידה במחזור העסקים ואובדן אמון בשוק ההון (אובדן אמון אשר יגבר כאשר היקף הרמאויות ייחשף במלואו) אשר יגרום למיתון אשר ימשך כמה שנים לפחות. וכאשר הטכנולוגיה החדשה תפרוץ, כדאי לך לזכור את התקדימים: בועת ההיטק, בועת הלווינים ובועת הנפט. |
|
||||
|
||||
הבעייה ששוב הנפילה של הבורסה בתל אביב תקבע יותר עמוק את הפחד וחוסר ההבנה של הרבה ישראלים לגבי מהותו של שוק המניות. הערות כמו - משחק בבורסה, לעשות מכה, להמר וכו' מראות עד כמה ההבנה לא מפותחת ומדוע חברות ההשקעה בישראל אוהבות את המשקיע הישראלי שקונה בגאות עקב הילולה תיקשורתית גבוהה ןמוכר בשפל בפניקה. הבורסה איננה מקום משחקים, איננה מקום הימורים ומי שמצפה לרווח מהיר וגבוהה על השקעה נמוכה לא רק ששם את כספו ועצביו על קרן הצבי, אלא שמובטחת לו מפלה. שוק ההשקעות צריך להוות עבור המשקיע הקטן, לא המןסדי, מכשיר חסכון ממדרגה ראשונה. באופן היסטורי למשל, השקעה בניירות ערך (לא איגרות חוב) באמריקה מניבה תשואה של. כ 12% זאת לריכה להיות הפרספקטיבה של המשקיע/ה השקעה ולא הימור, חיסכון ארוך טווח ולא כסף קל. בקיצור, ישנם שני גורמי סיכון עיקריים שפועלים כנגד המשקיע - הראשון זאת רמת הסיכון הכללית של השוק הפיננסי - מלחמה, אינפלציה, השפעות גלובליות, שר אוצר רברבן ועוד .השניה היא רמת הסיכון של החברה הספציפית שאת מניותיה רוכשים. ניהול גרוע, מוצר נחות, תחרות עם מוצרים אחרים - כל הגורמים שמשפיעים על ריוחיות החברה. אולם לצד המשקיע עומדים שני כלים רבי עוצמה שעוזרים להתגבר על הסיכונים הללו. כנגד סיכון השוק עומד מימד הזמן. מי שאין לו טווח פיננסי של שלש שנים ומעלה אין לו מה לחפש בבורסה. כמובן ששוק קטן ולא משוכלל כשוק התל אביבי מסוכן יותר מזה של ניו יורק והיסטורית התנודות במחירים לא עובדות בו כמו בשוק הגדול. אך היסטורית הזמן מהווה מתקן של תנודות של שווקים פיננסיים. זוכרים את הנפילה בדרום-מזרח אסיה לפני שנתיים-שלוש שגרמה לירידות באירופה ואמריקה. ראו מה קרה מאז .או מי שזוכר את יום שישי השחור ב - 1987 לקח לשוק בערך שנה לחזור לרמתו הקודמת. כנגד סיכון החברה הבודדת עומד כלי הפיזור - Diversification במקום לשים את כל הכסף על חברה אחת, יש לפזר את ההשקעה על פני חברות שונות, על פני אפיקי השקעה שונים - מניות, אגרות חוב, חברות קטנות ומתחילות, ות גדולות ומבוססות וכך הלאה. תמיד יש לשמור על אופק המתאים לסוג ההשקעה. ככל שהסיכון עולה, הטווח עולה. מי שצריך כסף בתוך שנה שישמור אותו בבנק - סופר בטוח. מי שצריך כסף תוך שלש שנים יכול לחשוב על עירבוב של אג"ח עם מניות סולידיות. כמובן שאלה כללי אצבע וכל אחד צריך להתייעץ ולברר לעצמו אמן מטרותיו, מה טווח הזמן ומה גהול הסיבולת שלו. כלי שלישי שעומד לצד המשקיע הוא כמובן התשואה המצטברת - נוסחת ה 72 יכולה לתת מושג 72. מחולקים בתשואה מראים תוך כמה שנים הכסף מכפיל את עצמו. 10% שנתיים יכפילו את הקרן תוך 7 שנים. תזכרו את שתשואה ההיסטורית הממוצעת בארה"ב היא. 12% שום אפיק השפעה חלופי לא נותן תשואה כזו לאורך זמן לכן צעירים יכולים וחייבים לשים כסף בהשקעות מסוכנות לטווחי זמן ארוכים 10-20 שנה (תאמינו לי זה עובר נורא מהר). שוק המניות מתנועע בין שני קטבים סיכולוגיים - תאוות בצע וחרדה. מי שמצליח להשתלט על זה יכול להנות מהפרות, בטווח ארוך. וכמו האותיות הקטנות שבאות בתחתית כל מודעה של מוסד פיננסי - ביצועי העבר אינם הבטחה לביצועי העתיד. |
|
||||
|
||||
בורסה היא לא משחק? האם יש איזשהו קשר בין המניות והמסחר בהן לבין החברה המנפיקה - לאחר ההנפקה? ככל הידוע לי, לפחות (וזה אכן לא הרבה) הבורסה, מטבעה, היא בדיוק כל התארים שניסית לשלול ממנה - הימור ומשחק. |
|
||||
|
||||
אכן, קיים קשר כזה. ההבדל בין השקעה מושכלת בבורסה לבין השקעה מושכלת במטבע חוץ הוא לכל היותר כמותי (כמות הסיכון: פיצוחיקו טכנולוגיות - השקעה עתירת-סיכון; שקלים - סיכון בינוני; פורד מוטורז - סיכון בינוני; דולר ארה"ב - סיכון נמוך. לעומת זאת - התשואה האפשרית בהשקעות דלות-סיכון היא בד"כ נמוכה מהתשואה הפוטנציאלית בהשקעות עתירות-סיכון). אמנם (והדבר בא לידי ביטוי בעיקר בסקטור ה"אינטרנט" ובעיקר בעת האחרונה) ערכה של מניה מושפע לא רק מתוצאותיה של החברה אלא גם ממצבו של הסקטור אליו היא משתייכת, אבל משקיעים רציניים (ולא "שחקנים") מבססים את השקעותיהם (הקובעות את הביקושים וההיצעים בשוק ההון, הקובעים את המחירים) על ניתוח כלכלי של החברות (לשם כך הן שוכרות אנליסטים שממש - שומו שמים - טורחים לקרוא את הדו"חות של החברות ולדעת על פועלן ועל השוק בו הן פועלות). |
|
||||
|
||||
ובכל זאת, מהדברים בתגובתך עדיין לא נובע קשר כזה. כל המסחר בבורסה הוא שילוב של משחק "כיסאות מוזיקליים" והימור\\ניחוש בנוגע להצלחה כלכלית של חברות, ובכך אינו שונה מהתית מה"טוטו". האם יש איזשהי השפעה על החברה כתוצאה ממסחר במניותיה? האם יש איזשהו קשר בין רווחי החברה לרווחי המחזיקים במניותיה? הבורסה, מעבר להנפקה עצמה, מנותקת מהמציאות העיסקית-כלכלית, ומתבססת רק על תצפיות על מציאות זו. לי, אישית, זה תמיד נראה מגוחך. מעין טריק טיפשי של יזמים, נוסח "בוא נתערב שהחברה שלי תצליח יותר משלך!" כאשר הם גובים כסף על הזכות להשתתף בה. באותה מידה הרי אני יכול להקים "בורסה" בהשתתפות חברי הקרובים, ופרט להיקף המסחר בה - היא תהיה זהה לחלוטין לבורסת ניו יורק. האם מישהו מוכן להסביר, בהנחה הסבירה שאני טועה (אין לי כלל השכלה כלכלית), מודע גוף שכזה נוסד ע"י מדינות, ועיסוק בו נחשב למכובד? |
|
||||
|
||||
בורסה של חובבים, שבה היקפי המסחר נמוכים באופן קבוע, היא חסרת חשיבות מכל בחינה שהיא. חשיבותה של "הבורסה" (כל בורסה רצינית, לצורך העניין) היא דווקא בזכות היקפי המסחר הגבוהים שלה. הלך הרוח של הבורסה, שניתן לכמת בקלות באמצעות מדדים (כמו מדד הדאו ג'ונס, מדד הנסדא"ק, מדד הניקיי ומדד ת"א 100), מהווה כלי עבודה יוצא דופן בדייקנותו למדידת הלך הרוח בסביבה שבה פועלת אותה בורסה. שווי של מניה בבורסה אינו עולה או יורד לפי כללים קבועים וידועים מראש, אך גם אינו משתנה באופן רנדומלי כמו המספרים הזוכים בלוטו. עליה או ירידה של מניה של חברה מסוימת משקפים את ראיית העולם כלפי אותה חברה בנקודת זמן נתונה, וכמובן שנלקחים בחשבון גם המצב הכללי בשוק ההון, מצב התעשייה בה פועלת החברה, מצבן של חברות מתחרות, אירועים מדיניים, וכל דבר אחר שעשוי להשפיע על מצב הרוח של המשקיעים. לשאלה האם יש קשר בין שווי של מניה לרווחי החברה שהנפיקה אותה, התשובה היא "לפעמים". אם העולם רואה ברווחיות של חברה מסוימת אינדיקציה לכך שהחברה מתפתחת ומתקדמת, המניה שלה תעלה ותשקף באופן מספרי את אמונת המשקיעים בדבר. אם, לעומת זאת, נוצר בשוק ההון דיסוננס שמגדיר את סיכויי ההצלחה של חברה שלא כפונקציה של רווחיותה (כמו למשל "הכלכלה החדשה" שהוזכרה כאן), ישתנו כללי המשחק. במסגרת כלכלה חדשה כלשהי יתכן בהחלט שחברה תדווח על עלייה ברווחים ומנייתה לא תעלה כי התחום בו עוסקת החברה אינו מספיק "סקסי" עבור המשקיעים, ובמקביל אם יאמינו מספיק אנשים שכל מה שחברה צריכה לעשות כדי להצליח הוא לצבור מספר רב של משתמשים, תשתקף אמונה זו בעליות שערי המניות של חברות שהצליחו לצבור מספר משתמשים מכובד גם אם אין להן הכנסות כלל. כאמור לעיל, גם אירועים חיצוניים משפיעים על שערי המניות, מה שמוסיף אלמנט סיכון (ואלמנט עניין) נוסף למשחק. למשל, חברה ישראלית שמניותיה נסחרות בת"א יכולה לעבוד בפרך במשך חודשים רבים על מנת להעלות את רווחיותה, אבל אם ביום שבו היא תפרסם את תוצאותיה המזהירות יתרחש פיגוע חבלני גדול יתכן והיא תקרוס יחד עם שאר הבורסה בישראל ותאבד את המומנט המיוחל. בסופו של דבר יש לזכור שחברות פועלות בדרך כלל למטרה אחת ויחידה והיא לרצות את המשקיעים שלהן. זה נכון גם לגבי חברות סטארט-אפ עם חמישה עובדים וגם לגבי חברות ציבוריות עם עשרות אלפי עובדים. מרגע שחברה הופכת לציבורית (כלומר מנפיקה מניות בבורסה בפעם הראשונה), הופך הציבור כולו לחלק מאותם משקיעים שיש לרצות, וריצוי המשקיעים האלה מתבצע ע"י דאגה בלתי פוסקת מצד הנהלת החברה לכך שהמניות ימשיכו לעלות. כאשר מניה של חברה מסוימת לא עולה, והסיבה לכך מאובחנת בחברה עצמה ולא כחלק ממשבר העובר על כל שוק ההון, ישלם על כך פעמים רבות המנכ"ל בכסאו וזאת למרות שיתכן שהוא עשה את עבודתו נאמנה. אלה כללי המשחק. ללא בורסה היתה נמנעת מאיתנו, האזרחים, ההזדמנות לקחת חלק פעיל בשוק ההון ע"י קניה של מניות שבעינינו נראות כבעלות פוטנציאל לעלות, ומכירה של מניות כביטוי לאכזבתנו מביצועיה של חברה מסוימת. מעבר להיותה של הבורסה מכשיר לגיוס כסף מהציבור, אפשר גם לכן לראות בה חלק אינטגרלי מכל מערכת דמוקרטית. |
|
||||
|
||||
אם אתה מעוניין להצמיד את הכותרת "הימור/ניחוש/משחק" לכל מרכיב אי-וודאות, אז אכן המסחר בבורסה הוא הימור, ניחוש ומשחק. ההבדלים, כמו שאמרתי, הוא במידת האי-וודאות וביכולת לבצע ניחושים מושכלים (כמו גם בהיותם מתבצעים בפועל). למרות שהנוהג הזה אינו נפוץ במקומותינו, חברות רבות משלמות דיווידנד לבעלי המניות, וגודלו של זה תלוי מאד ברווחי החברה. אבל גם כשאין דיווידנד, בעלי המניות מרוויחים כאשר הם מוכרים אותן ביוקר לאחר שקנו אותן בזול. מקור הרווחים האלה הוא, כמובן, ברווחי החברה. החברה היא בדיוק זה: מכשיר להפקת רווח לבעלי-המניות. בדיוק כשם שעדר פרות חולבות הוא מכשיר להפקת רווח לאיכר. זהו, כמובן, לא טריק טפשי של יזמים. ישנו הבדל מהותי בין "בורסת הסלון" שלך לבין הבורסה בניו-יורק, והוא ההבדל בין "נייר" לבין "נייר ערך": בעוד שאתה וחבריך משקיעים את כספכם בהימורים, הסוחרים בבורסה הם שותפים בבעלות על מכונות ליצירת רווח, וזהו כבר נכס בעל ערך הולך וגדל (בממוצע). שוק המכשירים העתידיים, אגב, דומה בהרבה למשחק החלפת הניירות שלך ושל חבריך, ואם תבצעו השקעות מתאימות, לפחות חלקכם תרוויחו ממנו. |
|
||||
|
||||
נכון, הבורסה התל אביבית היא משהו חיוור, מעין דמוי בורסה, המזכיר את שוק המכשירים העתידיים בבורסות הנורמליות האחרות. שוק עם מחזור מסחר של מיליונים בודדים של שקלים שמהווה זירה בעיקר לבעלי עניין. הבעיה היא שרבים לא מבינים את תפקידה של הברסוה, כמגייסת הון לחברות ומחזירה דיבידנד לאלו שנתנו בה את אמונם, בישראל, משום מה הדבר נשכח. אולי אם אפרט מעט על מחיר המניות והקביעה שלו, יתפזר הערפל: בבורסות יש דיבידנד, סכום כסף שמחולק כל תקופה מסוימת לבעלי המניות, מכאן נגזר ערך המניה בדרך כלל, כשערך המניה 'האמיתי' הוא בעצם: (Pshare)=div01+div1+div2+.....+divt כשכל התזרים הזה מהוון (מהוון, הפיכת הערך של מחר, מחרתיים וכו' לערך של היום) לשנת ה-אפס.כיוון שאנו חיים בעולם של אי וודאות, אנו לא יודעים מה יהיה הדיווידנד של השנים הבאות, לכן יש ענף בכלכלה הנקרא ניתוח דוחו"ת, המנסה לחשב את התזרים (אותו DIV שמסמל את הדיבידנד, או את תזרים המזומנים שנקבל מהמניה). מכפיל הוא מושג שבוודאי שמעתם עליו. מכפיל בעצם מודד את היחס בין רווח החברה למחיר המניה. נוסחתו היא כדלקמן: מכפיל=מחיר מניה/רווח למניה קל לראות לפי נוסחה זו שככל שהמכפיל גבוה יותר, כך מחיר המניה יקר יותר, ומי שיסתכל על המכפילים שיש היום בבורסות, יבין בן רגע שהם גבוהים מדי והנפילה הבאה בוא תבוא. ובזה תם שיעורנו: ניתוח דוחו"ת פיננסיים למתחילים. |
|
||||
|
||||
חידוד הנקודה מכפיל הוא מחיר המניה העכשוי חלקי הרווח למניה ב 12 החודשים האחרונים . רווח למניה הוא סך כל הרווחים מחולק במספר המניות הכללי. משמעותו של המכפיל יכולה להימדד רק באופן היסטורי ויחסי. ז"א שאין מכפיל גבוה או נמוך, אלא יש מכפיל שהיום גבוה/נמוך יחסית להיסטוריה של החברה או יותר נכון, להיסטוריה של הסקטור או של כל השוק. המכפיל גם נותן מידה של ראליה והגיון פשוט לגבי מחירה העכשוי של מניה. במכפיל 25 למשל, בקצב רווחים נוכחי של החברה, יקח למשקיע להחזיר את השקעתו 25 שנה - כמובן שלא מחשבים ריוחי הון( שלא ניתן לדעת מראש )אלא רק דיווידנדים. השוק הפיננסי הוא משחק או הימורים בדיוק כמו שהמשקיעים מתיחסים אליו . הנטיה החזקה בישראל במיוחד מאז שנות השמונים העליזות היא לרוץ לחתוף כמו בקזינו. נכון שזה גם קיים בארצות אחרות אך לא בממדים טוטליים שכאלה. אם מספיק אנשים יבינו את המשמעות החסכונית אז אולי אלמנט ההימור - הפסיכולוגי - יקטן. חברה מנפיקה את עצמה כדי שהכסף המגויס ישמש לצמיחה. המשקיעים נהפכים לשותפים תמורת רווחים. אולם אף אחד לא יקנה הנפקות אם ידע שאין לו סיכוי להיפטר או להחליף את המניות - לכן חשיבות השקיפות, הנזילות, הבקרה והתחרות בשוק הפיננסי, דבר החסר בישראל. המפקח על הבנקים דהיום הוא מנכ"ל מחר. אותם גופים משמשים בכל צידי המיתרס. או הבנק דוחף הלוואות כדי לקנות קרנות של הבנק המנוהלות על ידי הבנק. בישראל כל משה פיצוחים רוצה לעשות מכה בהנפקה, אין פיקוח ואין בקרה והשוק לא מעניש אותו על זה שהוא לא מחלק דיוידנדים, משלם לעצמו משכורת עתק ע"ח ההנפקה וכו'. |
|
||||
|
||||
לפני כשעה פורסם מדד הצרכנים בארה"ב - המודד עד כמה הם מרגישים בטוחים מבחינה פיננסית (בעיקר) דבר המדפיע ישירות על הרצון להוציא כסף שיתרום לעליה בריוחיות החברות. המדד עלה ב, %7 יותר מהמצופה. אנליסטים ציפו דווקא לירידה - מה ששוב פעם מראה עד כמה מוצדקות משכורות העתק שלהם. המדד גרם לעליה במדדי הדאו ג'ונס, נאסדק (חברות טכנולוגיה) והמדד החשוב מכולם S&P500. אל תצפו רק לעשות מזה מכה... |
|
||||
|
||||
אחת ההנאות בשיגרת כל בוקר מגיעה בדמות הפרשנות של הכתבים הכלכליים לעלייתה או ירידתה של הבורסה בתל אביב באותו בוקר. סיפורים מסיפורים שונים. אם עלתה, ידעו לספר מדוע. אם ירדה, יאמרו כי כך וכך. כי סיבות אף פעם לא חסרות. בזמנים של אי ודאות פוליטית ראיתי בורסה עולה וראיתי יורדת. בזמנים של משבר בטחוני ראיתי בורסה עולה ובורסה יורדת. וכו וכו. (נמצא אולי מתאם חיובי לבורסה האמריקאית, אם כי לא בטוח שברמת מובהקות חזקה מאוד.) |
|
||||
|
||||
קוראים לזה - פרשנות של המראה האחורית הוול סטריט ג'ורנאל נוהג לתת פעם בשנה השקעת-חיצים. תולים את דפי הבורסה מהעיתון על הקיר, זורקים בהם חיצים ומשקיעים .נידמה לי שהיסטורית ההשקעות הללו הניבו לפחות, אם לא יותר, מהמלצות האנליסטים. רוב מנהלי הכספים בבורסה לא משיגים את האינדקס הרלוונטי להשקעתם, רק כ %20 מצליחים לתת תשואה גבוהה יותר מהאינדקס , מה שאומר שיותר חשוב למצוא מנהל קרן השקעות מאשר לבחור מניות ספציפיות. |
|
||||
|
||||
אפשר להעריך בתל אביב על פי מניות הארביטראז. איך עשו בניו יורק בלילה קודם. במקרים נדירים יש קשר בין הבורסה לבין הפוליטיקה הישראלית. אבל זה לא מפריע לפרשנים לטחון שטויות במסווה של ידענים גדולים. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |