|
||||
|
||||
אני נחרד להכנס לאייל פעם אחר פעם ולחזות בגיבובי השטויות שמועלים ע"י דניאל קלטי על גבי דפים אלו. עם זאת אני מרותק ומוקסם בכל פעם מחדש מצורת המחשבה השונה כל כך מזו שלי ושאיני מסוגל להבין את מקורה. על כן, עלה במוחי הרעיון לנסות ולנתח את אותה תופעה אדומה - את האירועים המצערים שהובילו ליצירתה, השנאה העזה שפוקדת אותה אל עצמה ואל סביבתה, והנטיה לקיצוניות - לא משנה איזו ובאיזה תחום. לצערי, אין לי את הכוח או הזמן להכין עבודת דוקטורט שכזו, ולכן אסתפק בגעירה פומבית. התבייש לך! |
|
||||
|
||||
"האלמוני", שאינו מוכן אף להזדהות בשמו; שחר נתניהו, הליצן הגזעני; רן בר-זיק, מצדיקם של המתנחלים הכהניסטים; ועוד ועוד... נו - כל עוד אתם מתקיפים אותי, אני יודע שהכל כשורה. ביום, בו יתמכו בי חס-ושלום בני-דמותם של ש. נתניהו וה"אלמוני", ידוע-אדע, כי דבר-מה, בהחלט, השתבש פה... :-)) דני. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
''אם מישהו יסכים איתי, אדע שאני טועה.'' כנראה שאתה צודק תמיד, מאחר ואיש לעולם לא מסכים איתך. |
|
||||
|
||||
אני תמה מאיפה שאבת את הרעיון שאני 'מצדיקם של המתנחלים הכהניסטים' ו'חסידו המחליא של יגאל עמיר'. |
|
||||
|
||||
נראה שמר קלטי שקוע בצידוק עצמי שמעוור אותו לחלוטין מדבריהם של אלו המדברים בגנותו ונגדו. זוהי תופעה נפוצה ביותר, והיא שכיחה בקרב ילדים קטנים שאינם מוכנים לקבל שום דיעה זולת דיעתם שלהם. מנסיוני, יודע אני שככל שיגבר הגינוי כך תגבר תגובת ההגנה העצמית שנוקט מר קלטי. עליך להבין, דניאל, שלמרות שאני מציב את דיעותיך מחוץ לצד השמאלי של הסקאלה, ולמרות שאיני מסכים עמן ושולל אותן מכל תוקף, אין זה אומר שאני (או כל אדם אחר באייל) שולל ממך את הזכות להחזיק בהן. הויכוח הוא אינו כזה כלל וכלל, ותגובתך ''אם הם אומרים שאני טועה, אז אני בודאי צודק'' היא בהחלט לא במקום. המחלוקת, אם לא שמת לב, היא על תרבות הדיון, ולא על סיבת הדיון. לתשומת לבך, אם כך. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |