|
||||
|
||||
שהמצב החדש ישפר קצת את מוסר העבודה הירוד בחברות ההיטק. |
|
||||
|
||||
תבקש מדובי שיערוך סקר לגבי אחוז הקוראים שהם עובדי היטק, וכמה זמן נטו מתוך השעות עליהן הם מתוגמלים הם מקדישים לעבודה. דורון בעצמו ציין שהקיצוצים יאלצו אותו להקדיש פחות זמן לאייל, אני מניח שאין אינטרס מיוחד להנהלה של קריאו סאיטקס שהעובדים יקראו את הנ"ל ע"ח זמן עבודתם. לדעתי תנאי העסקה המקובלים בסטארט-אפים שעל פיהם העובד מתחייב להרבה מעל ומעבר לזמן סביר בו אפשר לשמור על ריכוז מחד וחוזה שכר גלובאלי מאידך, תורמים לתופעה. אלו דברים בהם אני נתקלתי, בשלוש וחצי מקומות עבודה שנתקלתי\\שמעתי עליהם, אולי ברוב המקומות זה שונה. אני מפקפק. (הכותב מתכנת שכיר שהחלק הארי של עבודתו מתבצע מרחוק והוא מגיש חשבון על השעות שעבד נטו) |
|
||||
|
||||
כמו שאמרת בעצמך, מרבית עובדי ההי טק עובדים בחוזה שכר גלובאלי. כלומר, למעסיק לא באמת אכפת כמה שעות העובד מקדיש לעבודה נטו. מעניינת אותו התפוקה הסופית בלבד. אם העובד נותן את התפוקה, מה החשיבות של זמן העבודה נטו? "שלושה וחצי מקומות עבודה" - וחצי?? |
|
||||
|
||||
אין דבר כזה לתת את התפוקה, וחוזה שכר גלובאלי איננו עבודה בקבלנות. בניגוד לאריזת תפוזים בבית אריזה, העבודה בהיטק היא אינסופית. תמיד ניתן לעשות יותר וזו בדיוק כוונת המעסיק כשהוא משאיר את העובד עד 10 בערב. העובד מצידו מחוייב לנ"ל (לפחות זה מה שיופיע על חוזה העסקה סטנדרטי) אולם בפועל הוא אומר לעצמו הרי ממילא אני עובד שעות מטורפות והולך הביתה בשעה קבועה פחות או יותר, אז למה לא להנות. חצי זה אחד חאפר שעבדתי אצלו בתחילת הדרך. |
|
||||
|
||||
תפוקה רצויה (מינימלית)=כמות העבודה שמבצע העובד שעבורה מרוויח המעסיק את הסכום אותו שילם כמשכורת. חוזה שכר גלובאלי אינו עבודה בקבלנות, אבל הוא בהחלט מזכיר אותו. וזאת מבלי להזכיר עניינים טכניים - לרוב האנשים קשה לעבד עבודה הדורשת מאמץ אינטלקטואלי במשך חצי יום בצורה רצופה, ולכן דרושות הפסקות. |
|
||||
|
||||
אין כל קשר בין התפוקה לבין העניין אותו מכנים מוסר עבודה והוא חובתו של העובד לעשות את המקסימום במסגרת יכולותיו, בלי קשר לכסף אותו הוא מרוויח או לכמות העבודה המתבקשת. כמובן ובמידה והמעסיק תובע פחות מהמקסימום מהעובד, אין כל חובה על הנ"ל לעשות מעבר לציפיות ממנו. הבה נניח שאני שכיר האם עדיין הגדרת ה"תפוקה הרצויה" תהיה בתוקף? העניינים הטכניים כבודם במקומם מונח אבל כשאנשים מודים בכך שהם יאלצו לעבוד יותר אם תצטמק החברה, הרי הם מעידים על עצמם שלא בעיות ריכוז מונעות אותם מלעבוד יותר. |
|
||||
|
||||
העובד אולי חייב, תאורטית, לעשות את המקסימום במסגרת יכולותיו, אבל למעשה הוא רוצה להגיע לנקודת שיווי המשקל בין מקסימום כסף למינימום השקעה. זו הכלכלה. מוסר עבודה? אין דבר כזה. יש רק מפגש אינטרסים (מעסיק רוצה תפוקה, עובד רוצה כסף). הגדרת התפוקה הרצויה בהחלט בתוקף עבור שכירים. למה לא? |
|
||||
|
||||
על זה שאני יושב בעבודה וגולש באינטרנט? למה לא על זה שאני נשאר לעתים עד שעות מאוחרות ביותר בעבודה? אולי על זה שאני מגיע לעתים בימי שישי ושבת? ואולי על זה שאנשים משונים מכל מקום בעולם תופסים אותי בכל שעה בסלולארי? קל מאוד, למעסיק שיחפוץ בכך, למנוע כניסה של עובדיו לאתרים שאינם קשורים לעבודה. למה כמעט אף אחד לא עושה את זה? כי ברגע שיחסמו לעובדים את האפשרות להתאוורר, התפוקה תרד פלאים. תפוקה. זה הסוד. אני מביא לחברה יותר כסף ממה שאני עולה להם, וגם אני וגם הם יודעים שאני מבלה לפחות שעה מכל יום עבודה בדברים שלא ממש קשורים לעבודה. את הבוס זה לא מטריד, ואני יודע שבלי זה לא אוכל לתפקד. או שאתה מציע שאתחיל לעשן כדי למצוא הזדמנויות להתאוורר? |
|
||||
|
||||
ברור שהפסקות בעבודה הן חיוניות. אני מדבר על בטלה בהקף כפול ומכופל משעה ביום עבודה של 12 שעות. |
|
||||
|
||||
אתה טועה. חובתו של כל עובד לעשות את המינימום שהוא צריך כדי לשמור על מקום עבודתו ולקדם את האינטרסים שלו בכיוון קידום מקצועי ומעמדי. המעסיק משלם לו בתמורה את המינימום שהוא חייב על מנת שהעובד ימשיך לעשות את עבודתו בצורה שתשביע את רצונו של המעסיק. אם הייתי בעל מקצוע פחות מבוקש ממהנדס תוכנה (ולא פחות קשה, רציני, תורם לחברה או מייצר תפוקה), למשל מהנדס מכונות, המעסיק שלי היה משלם לי פחות פשוט הוא יכול. מכיוון שמצב שוק העבודה הוא כזה שאם המעסיק ישלם לי פחות מידי אני אוכל לעזוב, הוא נאלץ לשלם לי כמה שהוא משלם. מצד שני לו היה המעסיק שלי משלם לי שכר כפול ממה שאני מקבל, הייתי עושה כל מאמץ כדי לשמור על מקום העבודה (מכיוון שלא אוכל למצוא מקום אחר שישלם לי שכר כפול) ואז הייתי עובד 20 שעות ביום בלי הפסקה (עד שהייתי נופל). |
|
||||
|
||||
קריאו, לא קריאו סייטקס. אם קריאו סייטקס הייתה חוזרת להיות חברת סטארט אפ של 40 עובדים הייתם שומעים הרבה יותר הדים מההודעה שלי. |
|
||||
|
||||
היי, זה לא הפרסום לסרט הישראלי ההוא, מה שמו, מרס גרוזיני? ;-)) דני. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |