בתשובה למשה דורון, 15/03/01 13:47
 |
|
 |
||
|
||||
 |
תפוקה רצויה (מינימלית)=כמות העבודה שמבצע העובד שעבורה מרוויח המעסיק את הסכום אותו שילם כמשכורת. חוזה שכר גלובאלי אינו עבודה בקבלנות, אבל הוא בהחלט מזכיר אותו. וזאת מבלי להזכיר עניינים טכניים - לרוב האנשים קשה לעבד עבודה הדורשת מאמץ אינטלקטואלי במשך חצי יום בצורה רצופה, ולכן דרושות הפסקות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אין כל קשר בין התפוקה לבין העניין אותו מכנים מוסר עבודה והוא חובתו של העובד לעשות את המקסימום במסגרת יכולותיו, בלי קשר לכסף אותו הוא מרוויח או לכמות העבודה המתבקשת. כמובן ובמידה והמעסיק תובע פחות מהמקסימום מהעובד, אין כל חובה על הנ"ל לעשות מעבר לציפיות ממנו. הבה נניח שאני שכיר האם עדיין הגדרת ה"תפוקה הרצויה" תהיה בתוקף? העניינים הטכניים כבודם במקומם מונח אבל כשאנשים מודים בכך שהם יאלצו לעבוד יותר אם תצטמק החברה, הרי הם מעידים על עצמם שלא בעיות ריכוז מונעות אותם מלעבוד יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העובד אולי חייב, תאורטית, לעשות את המקסימום במסגרת יכולותיו, אבל למעשה הוא רוצה להגיע לנקודת שיווי המשקל בין מקסימום כסף למינימום השקעה. זו הכלכלה. מוסר עבודה? אין דבר כזה. יש רק מפגש אינטרסים (מעסיק רוצה תפוקה, עובד רוצה כסף). הגדרת התפוקה הרצויה בהחלט בתוקף עבור שכירים. למה לא? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על זה שאני יושב בעבודה וגולש באינטרנט? למה לא על זה שאני נשאר לעתים עד שעות מאוחרות ביותר בעבודה? אולי על זה שאני מגיע לעתים בימי שישי ושבת? ואולי על זה שאנשים משונים מכל מקום בעולם תופסים אותי בכל שעה בסלולארי? קל מאוד, למעסיק שיחפוץ בכך, למנוע כניסה של עובדיו לאתרים שאינם קשורים לעבודה. למה כמעט אף אחד לא עושה את זה? כי ברגע שיחסמו לעובדים את האפשרות להתאוורר, התפוקה תרד פלאים. תפוקה. זה הסוד. אני מביא לחברה יותר כסף ממה שאני עולה להם, וגם אני וגם הם יודעים שאני מבלה לפחות שעה מכל יום עבודה בדברים שלא ממש קשורים לעבודה. את הבוס זה לא מטריד, ואני יודע שבלי זה לא אוכל לתפקד. או שאתה מציע שאתחיל לעשן כדי למצוא הזדמנויות להתאוורר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור שהפסקות בעבודה הן חיוניות. אני מדבר על בטלה בהקף כפול ומכופל משעה ביום עבודה של 12 שעות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה טועה. חובתו של כל עובד לעשות את המינימום שהוא צריך כדי לשמור על מקום עבודתו ולקדם את האינטרסים שלו בכיוון קידום מקצועי ומעמדי. המעסיק משלם לו בתמורה את המינימום שהוא חייב על מנת שהעובד ימשיך לעשות את עבודתו בצורה שתשביע את רצונו של המעסיק. אם הייתי בעל מקצוע פחות מבוקש ממהנדס תוכנה (ולא פחות קשה, רציני, תורם לחברה או מייצר תפוקה), למשל מהנדס מכונות, המעסיק שלי היה משלם לי פחות פשוט הוא יכול. מכיוון שמצב שוק העבודה הוא כזה שאם המעסיק ישלם לי פחות מידי אני אוכל לעזוב, הוא נאלץ לשלם לי כמה שהוא משלם. מצד שני לו היה המעסיק שלי משלם לי שכר כפול ממה שאני מקבל, הייתי עושה כל מאמץ כדי לשמור על מקום העבודה (מכיוון שלא אוכל למצוא מקום אחר שישלם לי שכר כפול) ואז הייתי עובד 20 שעות ביום בלי הפסקה (עד שהייתי נופל). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |