בתשובה לעומר, 17/03/01 15:19
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אם אתה מעוניין להצמיד את הכותרת "הימור/ניחוש/משחק" לכל מרכיב אי-וודאות, אז אכן המסחר בבורסה הוא הימור, ניחוש ומשחק. ההבדלים, כמו שאמרתי, הוא במידת האי-וודאות וביכולת לבצע ניחושים מושכלים (כמו גם בהיותם מתבצעים בפועל). למרות שהנוהג הזה אינו נפוץ במקומותינו, חברות רבות משלמות דיווידנד לבעלי המניות, וגודלו של זה תלוי מאד ברווחי החברה. אבל גם כשאין דיווידנד, בעלי המניות מרוויחים כאשר הם מוכרים אותן ביוקר לאחר שקנו אותן בזול. מקור הרווחים האלה הוא, כמובן, ברווחי החברה. החברה היא בדיוק זה: מכשיר להפקת רווח לבעלי-המניות. בדיוק כשם שעדר פרות חולבות הוא מכשיר להפקת רווח לאיכר. זהו, כמובן, לא טריק טפשי של יזמים. ישנו הבדל מהותי בין "בורסת הסלון" שלך לבין הבורסה בניו-יורק, והוא ההבדל בין "נייר" לבין "נייר ערך": בעוד שאתה וחבריך משקיעים את כספכם בהימורים, הסוחרים בבורסה הם שותפים בבעלות על מכונות ליצירת רווח, וזהו כבר נכס בעל ערך הולך וגדל (בממוצע). שוק המכשירים העתידיים, אגב, דומה בהרבה למשחק החלפת הניירות שלך ושל חבריך, ואם תבצעו השקעות מתאימות, לפחות חלקכם תרוויחו ממנו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, הבורסה התל אביבית היא משהו חיוור, מעין דמוי בורסה, המזכיר את שוק המכשירים העתידיים בבורסות הנורמליות האחרות. שוק עם מחזור מסחר של מיליונים בודדים של שקלים שמהווה זירה בעיקר לבעלי עניין. הבעיה היא שרבים לא מבינים את תפקידה של הברסוה, כמגייסת הון לחברות ומחזירה דיבידנד לאלו שנתנו בה את אמונם, בישראל, משום מה הדבר נשכח. אולי אם אפרט מעט על מחיר המניות והקביעה שלו, יתפזר הערפל: בבורסות יש דיבידנד, סכום כסף שמחולק כל תקופה מסוימת לבעלי המניות, מכאן נגזר ערך המניה בדרך כלל, כשערך המניה 'האמיתי' הוא בעצם: (Pshare)=div01+div1+div2+.....+divt כשכל התזרים הזה מהוון (מהוון, הפיכת הערך של מחר, מחרתיים וכו' לערך של היום) לשנת ה-אפס.כיוון שאנו חיים בעולם של אי וודאות, אנו לא יודעים מה יהיה הדיווידנד של השנים הבאות, לכן יש ענף בכלכלה הנקרא ניתוח דוחו"ת, המנסה לחשב את התזרים (אותו DIV שמסמל את הדיבידנד, או את תזרים המזומנים שנקבל מהמניה). מכפיל הוא מושג שבוודאי שמעתם עליו. מכפיל בעצם מודד את היחס בין רווח החברה למחיר המניה. נוסחתו היא כדלקמן: מכפיל=מחיר מניה/רווח למניה קל לראות לפי נוסחה זו שככל שהמכפיל גבוה יותר, כך מחיר המניה יקר יותר, ומי שיסתכל על המכפילים שיש היום בבורסות, יבין בן רגע שהם גבוהים מדי והנפילה הבאה בוא תבוא. ובזה תם שיעורנו: ניתוח דוחו"ת פיננסיים למתחילים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חידוד הנקודה מכפיל הוא מחיר המניה העכשוי חלקי הרווח למניה ב 12 החודשים האחרונים . רווח למניה הוא סך כל הרווחים מחולק במספר המניות הכללי. משמעותו של המכפיל יכולה להימדד רק באופן היסטורי ויחסי. ז"א שאין מכפיל גבוה או נמוך, אלא יש מכפיל שהיום גבוה/נמוך יחסית להיסטוריה של החברה או יותר נכון, להיסטוריה של הסקטור או של כל השוק. המכפיל גם נותן מידה של ראליה והגיון פשוט לגבי מחירה העכשוי של מניה. במכפיל 25 למשל, בקצב רווחים נוכחי של החברה, יקח למשקיע להחזיר את השקעתו 25 שנה - כמובן שלא מחשבים ריוחי הון( שלא ניתן לדעת מראש )אלא רק דיווידנדים. השוק הפיננסי הוא משחק או הימורים בדיוק כמו שהמשקיעים מתיחסים אליו . הנטיה החזקה בישראל במיוחד מאז שנות השמונים העליזות היא לרוץ לחתוף כמו בקזינו. נכון שזה גם קיים בארצות אחרות אך לא בממדים טוטליים שכאלה. אם מספיק אנשים יבינו את המשמעות החסכונית אז אולי אלמנט ההימור - הפסיכולוגי - יקטן. חברה מנפיקה את עצמה כדי שהכסף המגויס ישמש לצמיחה. המשקיעים נהפכים לשותפים תמורת רווחים. אולם אף אחד לא יקנה הנפקות אם ידע שאין לו סיכוי להיפטר או להחליף את המניות - לכן חשיבות השקיפות, הנזילות, הבקרה והתחרות בשוק הפיננסי, דבר החסר בישראל. המפקח על הבנקים דהיום הוא מנכ"ל מחר. אותם גופים משמשים בכל צידי המיתרס. או הבנק דוחף הלוואות כדי לקנות קרנות של הבנק המנוהלות על ידי הבנק. בישראל כל משה פיצוחים רוצה לעשות מכה בהנפקה, אין פיקוח ואין בקרה והשוק לא מעניש אותו על זה שהוא לא מחלק דיוידנדים, משלם לעצמו משכורת עתק ע"ח ההנפקה וכו'. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |