|
||||
|
||||
יש לציין גם שהאיש האדום מבטא ראיית עולם שהיא אנארכיסטיות ופוסט מודרניות: צמחונות-המשולבת-בקומוניזם-עם-קריצה-אני-רוצה-להיות-squatter- באמסטרדם-כשאני-אהיה-גדול-קורא-פנזינים-מקשיב-למוסיקת-פאנק- אבל-גם-אוהב-סימפוניות-של-בטהובן. יש לצפות מבן אדם המייצג בצורה כל כך סטריאוטיפית אידאולוגיות מסוג זה, שיתבטא באופן המשלב שפה גבוהה ושפה נמוכה, יגדף מדי פעם איזה גידוף בריא ("כי כוס אום-אומו כל המנייאק", אם לצטט את מילות המשורר) ולאחר מכן יצטט מהמאניפסט הקומוניסטי (אם אפשר אז לצד התרגום לרוסית, למרות שעוד לא ראיתי את דניאל קלטי מבצע תעלול שכזה). האם זאת עילגות? אני לא בטוח. בכל מיקרה אני חושב שאלימות מילולית היא אחת מצורות הסובלימציה הבריאות ויש להתייחס אליה בנפרד מאלימות פיזית, כי מה בעצם הקשר? חוץ מזה שמישהו פעם החליט, שבעברית השימוש בגסויות איומות ונוראות או לחלופין הטחה של עלבונות בזולת יקרא "אלימות מילולית". בכל מקרה , צריך להתייחס לכל דבר , גם לדניאל קלטי, בהקשרו, או אם תרצו, בפרופורציה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |