בתשובה להאייל האלמוני, 21/03/01 16:27
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לא צריך להגזים. מר קלטי ידוע בתגובותיו המתלהמות וגסות הרוח (אני מדבר בתור אחד שכונה על ידו: "חסידו המחליא של יגאל עמיר"), יש להעמידו במקומו כשהוא עושה זאת כמובן, כפי שמר כהן העמידו במקומו בכמה תגובות מעלי. התגובה של מר קלטי שהאלמוני הביא לעיל, היתה פשוט התבטאות לא מוצלחת של מר קלטי אשר ניסה לסתור את אחת מתגובותיה של גברת דפנה, לא איום כלל, אלא פשוט תגובה לא מוצלחת ויש שיאמרו אף אווילית. איני חושב שיש מישהו החושש לחייו או חרד בגלל מר קלטי או בגלל אחרים. ככלל, מר קלטי הוא צעיר אינטילגנטי, האוחז בדעות מאד קיצוניות, מעניין לקרוא את תגובותיו ולהתווכח עמו, רק מצער שהוא נסחף לשפת ביבים ולדיון בסגנון גן הילדים. במיוחד כאשר אנשים סותרים את דעותיו. מר קלטי, אני מקווה שתמשיך להופיע ב'אייל', אך אנא, שמור על שפה נקיה ועל תגובות ענייניות, טענות אד הוק ולא אד הומינם ובבניין ציון ננוחם. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
רן, הבעיה איננה כמובן בדעותיו של מגיב זה או אחר אלא באובדן כושר הביקורת העצמית. בימים האחרונים התפרסמו פעם נוספת דוחות על רמת האלימות בבתי הספר ולדעתי הנושא המטריד ביותר הינו רמת האלימות המילולית. אם תוסיף לכך את ההיתדרדרות של העברית תקבל סלט טפל ומסוכן של חוסר ארטיקולציה שהמוצא היחידי שלה הוא תגובות אימפולסיביות, אגרסיביות ומכאן רדודות - משום שאין חשק ויכולת לבור מן המוץ. לפני כמה זמן תיאר עלי מוהר בטור שלו בהעיר כיצד מתקשרים אליו מפיקי תוכניות טלוויזיה ובסיום השיחה מפטירים - אחלה. הוא לא קבל על השימוש בסלנג אלא על העובדה שהמתקשרים לא מבדילים מתי אפשר להשתמש בו ומתי לא. אמת המידה נעלמה משום שלמעשה אין ידע ברבדע השפה השונים. הזניית השפה ורדידותה מובילות לכשל מחשבתי. זו, דני, הבעיה הגדולה שלך. אתה לא צריך לשפוך את הגיגיך למקלדת ללא סינון ביקורתי. מה שמתאים לשיחה עם חברים איננו מתאים לפורום של ליבון (אני לא מבין איזה חברים יכולים לעמוד בשטף שכזה שהאוסטרלים קוראים לו Liquid laugh). לקרא להתלהמות וגסות "טעות טקטית" (דני) או "התבטאות לא מוצלחת" (רן) מסיחה את הדעת מן העובדה שאופן התבטאות כזה הינו נורמטיבי אצל דני וככזה מגלה הרבה על קופק מחשבתו. אם אתה או רני היינו רוצים לבטא רעיון דומה, ברור שמן העולם האסוציאטיבי והמחשבתי שלנו לא היינו דולים מטפורות שכאלו (ועוד מתהדרים בהן) אלא דימויים אחרים לגמרי. כי דור עילג יכסה ארץ ואבדו מחשבה ולשון נתן אלתרמן |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לציין גם שהאיש האדום מבטא ראיית עולם שהיא אנארכיסטיות ופוסט מודרניות: צמחונות-המשולבת-בקומוניזם-עם-קריצה-אני-רוצה-להיות-squatter- באמסטרדם-כשאני-אהיה-גדול-קורא-פנזינים-מקשיב-למוסיקת-פאנק- אבל-גם-אוהב-סימפוניות-של-בטהובן. יש לצפות מבן אדם המייצג בצורה כל כך סטריאוטיפית אידאולוגיות מסוג זה, שיתבטא באופן המשלב שפה גבוהה ושפה נמוכה, יגדף מדי פעם איזה גידוף בריא ("כי כוס אום-אומו כל המנייאק", אם לצטט את מילות המשורר) ולאחר מכן יצטט מהמאניפסט הקומוניסטי (אם אפשר אז לצד התרגום לרוסית, למרות שעוד לא ראיתי את דניאל קלטי מבצע תעלול שכזה). האם זאת עילגות? אני לא בטוח. בכל מיקרה אני חושב שאלימות מילולית היא אחת מצורות הסובלימציה הבריאות ויש להתייחס אליה בנפרד מאלימות פיזית, כי מה בעצם הקשר? חוץ מזה שמישהו פעם החליט, שבעברית השימוש בגסויות איומות ונוראות או לחלופין הטחה של עלבונות בזולת יקרא "אלימות מילולית". בכל מקרה , צריך להתייחס לכל דבר , גם לדניאל קלטי, בהקשרו, או אם תרצו, בפרופורציה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |