 |
האם תוספת הכנסה משפרת כושר השתכרות? | 4232 |  |
||||||
 |
|
 |
|||||||
 |
|
פרסומים אחרונים במדור "חברה וכלכלה"
|
| הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
|
 |
||
|
||||
|
„הכנסה בסיסית לכל״ זה השם המקובל? אולי עדיף במקומו „קיום הגיוני לכל תושב״? | |
|
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הכנסה_בסיסית_לכול [ויקיפדיה], ובאנגלית Universal_basic_income [Wikipedia]. עוד ארבע נקודות. 1. התוצאות מאכזבות וכמעט מייאשות עד כדי דטרמיניזם סוציואקונומי אם מוסיפים על זה את הממצאים (החלקיים) מפינלנד1. 2. אם הבנתי נכון, חלק מן המוטיבציה לניסוי של אלטמן היא המצב של עולם ללא עבודה בעטייה של הבינה המלאכותית. רק שאז האתגר לא יהיה שיפור יכולת ההשתכרות אלא מציאת ערך בחיים נטולי שאיפות מקצועיות, ובחלק מן התחביבים גם נטולי פוטנציאל הצטיינות מעבר למה שהבינה המלאכותית כבר מסוגלת לעשות בעצמה (הלחנה, כתיבה, נגינה, כדרות). בנוסף, המדגם שבניסוי אינו מייצג את כלל האוכלוסיה הרלוונטית למצב הצפוי. 3. את הניסוי הליברי אני לא מכיר, אבל לא ברור עד כמה מה שקרה בכפר אחד רלוונטי לכלל ליבריה ובוודאי לשאר אוכלוסיית העולם שאינה מתגוררת בקהילות כפריות קטנות. 4. נזכרתי גם בזה, וגם בחבר לעבודה שענה לשאלה שלי במילים: "כן, אבל לא הצלחתי לצאת מהעוני". האוכל כמעט נתקע לי בגרון מרוב צחוק, שכן החבר ואשתו הרוויחו אז כ-70,000 שקלים לחודש (ברוטו). הוא הסביר לי שב"עוני" הוא התכוון לעצם העובדה שהם תלויים בעבודה כדי לפרנס את ילדיהם. 1 "באמצע 2018, כשנה וחצי בתוך הניסוי החליטה ממשלת פינלנד, להפסיק את הניסוי, לאחר שהנתונים הראו כי הקצבה הבלתי תלויה לא מגדילה את שיעור התעסוקה" - דבר |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בישראל יש לנו ניסוי עם מיליון איש במשך עשרות שנים שמראה היטב שככל שהם מקבלים יותר קצבאות ותמיכה ''בסיסית'', הם עובדים פחות, אז אני בעיקר מופתע שהחוקרים מופתעים מהתוצאות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקצבאות בישראל לא מותנות בתקרת הכנסה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בסדר, מאחר ואותם אברכים שדיברתי עליהם לא עובדים כמעט, הם לא מגיעים לתקרות הכנסה כלשהן. ולדעתי הקצבאות שלהם לא כולן תלויות הכנסה בכלל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חלקן כן באות עם הגבלות משמעותיות (השארות בישיבה). בכל מקרה זה חמוד, לא חשבתי על קצבאות אברכים בכלל בהקשר של הב''ל, וזה מעניין להשוות את תחושות הבטן הסותרות שלי על השניים. באמת חבל לי שהב''ל לא מתגלה כמועילה בינתיים. מילא במדדי שיפור הכנסה והכשרה מקצועית, מראש ציפיתי מהב''ל בעיקר לשחרר אותנו (או את מיעוט האנשים) מעולם מבוסס עבודה ולא להשתלב בתוכו, אבל לא נראה שהיא מביאה לאושר באופן כללי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השם הוא בעיקר עניין של יח"צ. השמות Social Security ו Welfare כבר תפוסים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי מה שידעתי וגם לפי Universal_basic_income [Wikipedia] השם ״רווחה״ הוא כללי והשם ״הכנסה בסיסית אוניברסלית״ מציין ספציפית העדר מבחן הכנסה או מבחן זכאות אחר (נכות וכו׳). ביטוח סוציאלי זה גם מימוש ספציפי של תכנית רווחה ובדרך כלל עם שלל מבחני זכאות, כולל כמה הזכאי.ת תרמ.ה בשנות עבודתו.ה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממש מעניין.. עולות כל מיני שאלות בהקשר הזה: מניח שהמשתתפים במחקר ידעו כמה זמן יימשך. מעניין איזה משתנים מתערבים איפסו. רמת הכנסה, גיל, וכדומה.. בטוח net worth. בהנחה שהמשתתפים יכלו להשקיע בלימודים למשל, יכול מאוד להיות שבטווח הקצר השקיעו מעבר להכנסה הנוספת ושהגידול ב net worth יגיע בשלב מאוחר יותר. יכול להיות שפשוט 3 שנים זה לא מספיק למחקר כזה. ראיתי שהזכירו פה חרדים.. כסוג של ניסוי כזה אבל ממש אין קשר, ונראה לי שכבר אי אפשר להתייחס למגזר הזה כלא משתתף בשוק העבודה, זה מאוד רחוק מהמציאות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מדובר כאן על תצפיות. מדובר כאן על התערבות. לכן מראש יצרו קבוצת ביקורת טובה ואין יותר מדי צורך לבדוק גורמים מתערבים. לפי החוקרים (עמ’ 21–22 במאמר) אין כמעט עודף השקעה בלימודים בקבוצת ההתערבות לעומת קבוצת הביקורת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא משנה. לא יכולה להיות קבוצת ביקורת טובה בלי לנטרל משתנים מתערבים.. לדוגמא בגיל 30-40 נגיד שסטטיסטית יש עלייה ממוצעת גדולה יותר מגילאים אחרים בnet worth. אם בקבוצת הביקורת יהיו יותר בגיל הזה זה יהווה הטיה של הממצאים. מעניינת ההתייחסות ללימודים בקבוצת ההתערבות, בכל מקרה זאת דוגמא, זה לא שונה מהרבה השקעות אחרות. מעניין אם בדקו גם את זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשתתפים נלקחו מאותה אוכלוסיה ועברו רנדומיזציה, מי לטיפול ומי לביקורת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקיי. רק אומר שיש לזה השפעה על התוקף.. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו מה, אם נותנים לבני אדם הזדמנות להתעצל הם יקחו אותה בשתי ידיים. אולי יהיה שוני בין תרבויות - יפנים יחסכו יותר, אולי קוריאנים ישקיעו בהכשרה מקצועית כמצופה. אבל הטבע האנושי הבסיסי הוא להתעצל ככל הניתן. מיעוט בכל אוכלוסיה עושה ההיפך. והנה שוב הגענו ל The marching morons. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים איתך שזו הפתעה מאד קטנה. אגב, היה עוד ניסוי בסקלות קטנות וגם גדולות כמדומני בלתת לאנשים את צרכיהם שלא לפי עבודתם, כמדומני. קראו לזה קומוניזם. התוצאות שלו היו דומות. ועם עוד כמה תופעות לוואי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וגרועות מזה התוצאות של הניסוי שנקרא "כנסת ישראל". לא קראתי את המאמר (גם אני לא ממש משקיע בלימודים בזמני הפנוי) ולכן אני שואל את מי שכן קרא: האם בדקו ומצאו מתאם בין גיל הנבדק לנטייתו להשקיע חלק מהזמן שהתפנה בלימודים? ההיגיון שלי מנבא שצעירים ייטו יותר לכיוון הזה, וצעירים ללא ילדים עוד יותר, כי התשואה גדולה יותר ככל שאתה בתחילת הדרך. ובאותו עניין: מישהו מכיר מחקר שבדק אם נכונות הורים לסכן את חייהם כדי להציל את ילדיהם במקרי חירום (טביעה, שריפה, ז' באוקטובר וכד') היא תלויית גיל (של ההורה ושל הילד) ומספר הילדים של אותו הורה? שיקולים אבולוציניים מראים, אולי, את כיוון המתאם המנובא. אם וכאשר o1 תהיה זמינה לציבור העני ותעבור את מהמורת התרנגולות המטילות, אשאל אותה מה יש לה להגיד בנדון1. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בבריטניה המדינה נותנת לאזרחים הלוואה ללימודים, הלוואה שמוחזרת בעזרת הורדה מהמשכורת. זה יוצר למעשה מצב שבו פנסיונרים (או אנשים לפני פנסיה) מקבלים לימודים חינם. בעקבות זה יש בבריטניה הרבה סטודנטים מבוגרים. נראה לי שזה מלמד שאנשים לא לומדים רק בגלל התשואה אלא גם בגלל סקרנות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה די מיותר, שכן ההשכלה האקדמית די זולה, ומה שבאמת משלמים עליו הוא הדיפלומה. הרי כל אחד יכול להכנס לשיעורים ''שומע חופשי'', לשמוע מרצים ולהרחיב דעותיו. מאידך, אם אתה רוצה שתהיה תעודה שאומרת שעשית זאת, אתה צריך לפתוח את הארנק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בטבע שלנו העצלנות היא נטייה למצב שיווי המשקל שהשעמום מוציא ממנו. כבר המון זמן אנחנו לא עושים דברים לפי הטבע שלנו והביטוי של העצלנות במחקרים היא לא הטבע האנושי אלא תגובה לריסון המוגזם שלה על ידי גורמים סביבתיים. בעצם זה אומר שאם ניתן מספיק מקום לעצלנות הטבעית שלנו להתקיים, נרסן אותה בעצמנו לבד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא זוכר איפה קראתי (בטח פה באייל) על אנתרופולוג שחי באחד משבטי הציידים לקטים האחרונים שנותרו בעולם. הוא מספר שהגברים מסתלבטים כל היום, משחקים, מספרים סיפורים מסביב למדורה וכאלה, והנשים עוסקות בהכנת אוכל, טיפול בילדים ושאר עבודות היום יום. בשלב מסויים האוכל נגמר והנשים מתחילות לצעוק על הגברים להזיז את התחת שלהם. רק אז הם מתארגנים ויוצאים לציד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובעולם המודרני - אתה מכיר את זה שאנשים יחפשו בחניון במשך דקות רבות חניה קרובה יותר ב 50 מטר במקום ללכת דקה ברגל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מזתומרת? אני חי את זה. שנים כח העל שלי היה למצוא חניה קרובה בתל אביב כנגד כל הסיכויים. ואני הבנאדם האחרון שמצא חניה בתל אביב בשנת 2001.. העצלנות שלי שולטתתת 😉 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה? זה היית אתה? אשכרה מצאת חניה?חשבתי שזאת רק אגדה אורבנית… | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע, אתה אומר שאם יתנו לבני אדם אפשרות להרוויח 1,000 זוזים בחודש עם מינימום עבודה או להרוויח 15,000 זוזים בחודש עם הרבה עבודה רובם יבחרו באפשרות הראשונה? אני לא חושב שזאת המציאות המוכרת לי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, אני לא אומר את זה, ולכל אחד יש פונקציית תועלת משלו. בסופו של דבר השכר החציוני משקף את העצלנות החציונית. אילו היינו עצלנים יותר השכר היה עולה. אחת מעקומות התמורה המפורסמות בכלכלה היא זו שבין עבודה לפנאי. אני משער שאלמלא היו מניעים אותנו לצרוך בשטיפת מח בלתי פוסקת היינו עובדים פחות כי לא היינו צריכים לממן את אותה צריכה עודפת. אבל מסיבות שונות אנשים מעוניינים בצבירת רכוש וחוויות בתשלום, וזה גובר על העצלות שלהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בישראל כרגע הגורם המכריע בהוצאות הוא איפה אתה גר וכמה ילדים אתה מאכיל ושולח ל(איזה) מערכת חינוך. אני לא בטוח שהגורמים האלה הם הגורמים העיקריים בשטיפת המח הקפיטליסטית, אפילו אם נניח שיש כזו. לגבי התגובה מעליך - פשוט היחס של אחד ל-15 גבוה מדי. כשמסתכלים על הנטו, רואים שיחס של 2-3 בין שכר המינימום לשכר הממוצע מספיק כדי שמי שמקבל תקצוב קרוב למינימום, הרבה פעמים לא יצא לעבוד. (הנחת היסוד היא שבממוצע גם מי שמאד רוצה לעבוד ומוכן להשקיע, לא יקבל שכר הרבה יותר גבוה מהממוצע). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי |
|
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |