בתשובה להאייל האלמוני, 28/09/24 23:18
 |
|
 |
||
|
||||
 |
וואו.. שטויות יפות.. לפי איך שאתה מתאר את זה אנשים היו צריכים לשלם למעסיקים שלהם. מאות אלפי שנים האדם קם משינה ביקיצה טבעית ואתה טוען שהוא אוהב לקום לעבודה?! והפאקינג עבודה מול המחשב זה מה שייתן לי משמעות לחיים?! באמת?? וכשאנשים מכירים בעבודה זה פשוט כי אין להם ברירה.. הם לא יכולים להכיר בשום מקום אחר כי הם כל הזמן בעבודה. ואף אחד לא רוצה לעבוד הרבה זה מה שמכריחים אותנו לעשות. אנשים לא אוהבים ללכת לעבודה, הם פשוט חייבים, ואם כבר יוצא להם משהו מזה חוץ מכסף זה סטטוס חברתי. השד המודרני איכשהו גורם לנו להעריך מאוד אנשים שיושבים מול המחשב כל הזמן במקום לחיות.. ככה זה |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לאיזון, אני מסכים עם השטויות היפות. כך או כך, אני רוצה לומר שלא נעים לי לקרוא את התגובות הלא מכבדות האלו (אפילו לא בתור הנמען), לא רק הנוכחית. אתה לא חייב לי כלום אבל אני רוצה להביע לפחות את ההתנגדות לתרבות דיון כזאת פה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דיסקליימר הדברים הובאו בבדיחות הדעת וכרוח שטות, אין לקבל אותם כפשוטם אלא רק את רוח הדברים הכללית. למען הסר ספק, הדברים לא נאמרו מתוך כוונה לפגוע, להעליב או להגחיך אדם כזה או אחר. אני אפילו מבין מאיפה הדברים באים, ואני מאוד נהנה בעבודה שלי. פשוט הציניות שלי רואה בטיעונים כאלו הרמה להנחתה שקשה לי לעמוד בה ולא להגחיך את הטיעון בצורה כזאת. אני לגמרי חושב שמדובר בטיעון שגוי אבל לגיטימי גם מאנשים אינטליגנטיים. אני ממש התחלתי לרשום את זה בהודעה המקורית ואז חשבתי שבטח כבר תבינו, אז שוב, אני מתנצל אם מישהו באמת נפגע זאת לא היתה הכוונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תזכורת: חוק פו [ויקיפדיה] | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין צורך בתזכורת, זה סתם בשביל למרוח את הנקודה או חוסר הבנה של הסיטואציה. זה כמו שאני אבקש שתקרא שוב את ההודעה שלי ותראה שזה היה בציניות ומצחיק גם בלי סמיילי שמפריע לציניות לעבור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, זה לא "סתם בשביל למרוח את הנקודה או חוסר הבנה של הסיטואציה" אלא נסיון למנוע תקריות כאלה בעתיד, כלומר בערך ההיפך מנסיון "למרוח את הנקודה". אני משער שאחרי שנכיר אותך טוב יותר נוכל להבין את הציניות שלך כשאתה טוען שמישהו דיבר שטויות, אבל מאחר שאתה די חדש כאן טרם הספיקונו ללמוד את סגנונך. ואם יותר לי, אולי זה היה בציניות, אבל מצחיק זה לא היה (כן, נעים מאד, אני הממונה באתר על מתן ציונים בתחום ההומור כי יש לי קריטריון שלעולם אינו נכשל: אני שופט כל הודעה ע"י השאלה אם אני הייתי מסוגל לכתוב משהו דומה, ואם התשובה היא "כן" סימן שהיא לא מצחיקה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז לי זה עדיין נראה כמו חוסר הבנה של הסיטואציה. כי היו לי כבר הודעות קודמות עם סמייליס והדיסקליימר שהתכוונתי לרשום. דווקא היו לך פה הודעות משעשעות במידה מסוימת אז מוזר לי מה שרשמת בסוף.. בכל מקרה ההבחנה שלך בעניין הזה לא רלוונטית בעיני לעניין . יכול להיות שאתה פשוט לא אינטליגנט מספיק בשביל להבין.. אני לא אומר שזה נכון רק שאם אתה מרשה לעצמך להביע דעה נחרצת בעניין אז שתדע שזאת אופציה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האופציה מוכרת לי כבר למעלה משבעים שנה, אבל תודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מאחל לך שאו שיום יבוא ותמצא עבודה שתגרום לך לרצות לקום בבוקר לעשות אותה או שיום יבוא ותלמד שהחוויות שלך לא מייצגות את החוויות של כל המין האנושי. או שניהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תקשיב, אין לך מושג.. יש לי את אחת העבודות המעניינות ביותר שיש.. פשוט בגלל שהיו לי כבר עבודות אחרות ושאני דווקא כן יודע שהחוויות שלי לא מייצגות את הממוצע בשוק העבודה, דווקא בגלל זה רשמתי את הדברים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"... דווקא בגלל זה רשמתי את הדברים." מצטער שאני משנה נושא, אבל יש לי שאלה מטוטמת, שאני די חייב לשאול - אתה באופן די עקבי אבל לא לגמרי עקבי משתמש בשורש ר.ש.מ כתחליף לשורש כ.ת.ב. למה? (מה היתרון של רשמתי על כתבתי? איך אתה קובע מתי להשמש בראשון ומתי בשני? באיזה פועל אתה משתמש כשאתה רוצה להגיד שרשמת (להבדיל מכתבת) משהו? מצטער זה מאד מבלבל אותי.) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ממש חשבתי על זה. האינטואיציה שלי אומרת שהאינטואיציה שלי לא מעבירה טוב כתיבה בהקשר של דיון פה כי כתיבה מתחברת לי לכתיבת מחשבות ספרות וכדומה. זאת התחושה שלי לעניין הזה. זה ברמה של מפריע לך? ובדיוק חשבתי על זה שבכללי אני גם אוהב את מלאכת הכתיבה, גם בלי קשר לתוכן, קליגרפיה וכזה.. אז המיינד שלי מבקש הפרדה . כנראה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(אין לי הסבר למה, אבל זה מציק לי. אצלי לרשום זה לעשות רישום או רשימה, וכשאתה משתמש באותיות אתה כותב) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התגובות שלנו זה לא רשימה של טענות ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאמור, גם אותי מקפיץ שימוש כמו של איתי ב"רושם" היכן שאני משתמש ב"כותב", אבל ככל שאני חושב על זה, אני מתקשה להגדיר איפה כן טבעי לי "רושם", ועוד יותר מתקשה להבין למה, ומה ההבחנה מ"כותב". כמובן, הרופא רושם לי תרופה (זה אפילו נקרא מרשם). באמת ברשימת קניות אני רושם (רושם לקנות שוקולד) אבל אם אני מתחיל רשימה חדשה אני לא חושב שאני רושם אותה (נדמה לי שאני "עושה" אותה, מצער). אני חושב שהשימוש היותר מובהק ב"רשם" הוא בכתיבת טקסט שהיה קודם במקום אחר - לרשום מה שהמורה אמר, שלמה ארצי רושם-רושם את החוויות של החבר שלו מיולי-אוגוסט. בכל ההקשרים האלו - כולל הרופא ושני ההקשרים של רשימת הקניות - טבעי לי כמעט באותה מידה גם "כותב". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה קרוב מאד למה שהאקדמיה כתבה (pun intended) בעניין. """ בעברית החדשה נמשכת ההבחנה בין הפעלים כָּתַב ורָשַם. הפועל רָשַׁם משמש עד ימינו בהקשר של סרטוט וציור – בהמשך לשימוש הבסיסי של חריטה וסימון, ומכאן המילים תַּרְשִׁים ורִשּׁוּם (סרטוט בעיפרון או בפחם). בהקשר של כתיבת אותיות הפועל רָשַׁם מציין כתיבה של דברים קצרים, כגון תזכורת ביומן, מספר טלפון באלפון או הערה ביומן המורה, ולעיתים הוא מציין גם כתיבה מהירה, כגון כתיבה תוך כדי דיבור של זיכרון דברים (הקרוי גם תרשומת). נוסף על שימושים אלו רָשַׁם פירושו גם 'הכניס לרשימה', שהרי רשימה היא מעין אוסף של סימנים – של שמות אנשים וכדומה. בשנים האחרונות הולך ופושט המנהג להשתמש בפועל רָשַׁם בכל הקשר שבו משתמשים בפועל כָּתַב – אם מתוך חוסר הבחנה בין הפעלים ואם מתוך מחשבה שהפועל רָשַׁם מעיד על לשון גבוהה. ואולם המקפידים בלשונם מבחינים גם בימינו בין השניים. כך למשל נשתמש בשם התואר רָשׁוּם במשפטים כגון 'רשום בספר השיאים', 'רשום בפנקס הבוחרים' במשמעות 'נמצא ברשימה', וכמובן בצירוף 'מכתב רשום'. לעומת זאת נעדיף את שם התואר כָּתוּב בהקשרים כלליים יותר של הבעת מילים באמצעות אותיות, כגון 'כתוב בתורה', 'כתוב באתר החדשות'. """ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
׳בשנים האחרונות הולך ופושט המנהג להשתמש בפועל רָשַׁם בכל הקשר שבו משתמשים בפועל כָּתַב – אם מתוך חוסר הבחנה בין הפעלים ואם מתוך מחשבה שהפועל רָשַׁם מעיד על לשון גבוהה. ׳ דבר האקדמיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איחרת כי כתבת. היית צריך לרשום.. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רשמתי לפני שהכל מכתוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוד שטות של האקדמיה . אם לא היה ברור, אצלי זה בדיוק הפוך משפה גבוהה, ולא הבנתי מה שפה גבוהה בלרשום על פני לכתוב. אתה כותב ספר, מאמר, רעיון חדש. למען האמת יש את ההודעה הארוכה קודם, כשקראתי אותה די השתכנעתי באמצע שאולי צריך להשתמש בפועל אחר ושזה מעניין, עד הטיעון של השפה הגבוהה.. עכשיו כשמישהו כותב(!) את זה וזה מולי, די השתכנעתי שלרשום יותר מתאים מלכתוב. ואני מתכוון להכניס לדיון חבר שעשה תואר בין השאר בספרות ולשון.. מעניין מה יהיה לו להגיד על זה 😉 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רשם בבית המשפט עשה רושם יותר מכתב בעיתון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שעל מנת לרשום מרשם על הרופא בין השאר לכתוב את שם התרופה במקום המתאים בטופס המרשם, כמו שעל מנת לרשום את הילד לבית הספר על ההורה לכתוב את שמו של הילד בטופס ההרשמה, כמו שעל מנת לנהוג באוטו על הנהג לשחרר את מעצור הילד, כמו שעל מנת להכין סלט על הטבח לקצוץ את הירקות וכו׳. ז״א הפעולה המלאה של יצירת המרשם היא רישום, היא כוללת תתי פעולות כמו כתיבת שם התרופה, כתיבת ההוראות, וחתימה. נראה לי שהעובדה שאיתי משתמש בשני השורשים, לפעמים באותו משפט, בלבלה אותי וגרמה לי לחשוב שיש כאן דקות שעוברת מעלי (כמו שדוברי אנגלית מתקשים להבדיל בין יודע למכיר). אני חושב שעכשיו אני מבין יותר את הדקות הזאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הצעה: "רושם" מתאר את הפעולה הפיזית, "כותב" מתאר את הפעולה הכללית של העברת מידע למצע כלשהו. כך אני יכול לכתוב מכתב (רצוי שיהיה קצר) בשפת סימני העשן, אבל אני לא יכול לרשום אותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השנקל שלי: השרש רשמ משמש לכמה משמעויות שיש ביניהן קשר אסוציאטיבי: רושם ראשוני, התרשמות חיובית, מרשים (רב רושם), מתארים אימפקט של דבר כלשהו על האופן שהוא נתפס אצלנו. רישום בעפרון, רשמים מהמסע, רשימה בעיתון, הם תיאור של ההתרשמויות לקמן אחרי שעברו עיבוד. מאידך- רשימת קניות, רישום בעלות, רישום לגן, מרשם לתרופה, מרשם להצלחה, מינוי רשמי, הם כולם ביטויים של סדר, קיבוע וטקסיות. כך גם "נרשם שיא", "תרשום את זה" (תקבע את זה בכתובים) "רשמתי לפני". מעניין שאנחנו לא רושמים רשימה, אלא מכינים רשימה או במחשבים "מייצרים" רשימה. "רשמתי תגובה" נשמע גם לי צורם משום שהוא לא מתאים לאף אחת מהמשמעויות שפירטתי (ולא רשמתי. פריטים ברשימה) למעלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התקכל אצלי הרושם שהשימוש ב"לרשום" חדר לשפה דרך הפקאצות של הבלוגספירה, גם אותי זה מטריד, בצעירותי רשמתי רישומים ואני זוכר את "רשימות מבית הסוהר" של דוסטוייבסקי (?) וכמובן רשימות מכולת או הכנה לטיול. אני מתייחס לזה כמו לחמסין, אין מה לעשות נגד זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שלכותבת מכובדת באתר הזה היה בלוג באתר „רשימות״, שהיה מקום יותר מכובד בעיני עצמו מ„הבלוגוספירה של הפקאצות״. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו לא רושמים פה בדיוק כמו שאנחנו לא כותבים פה. אני לא נכנס לניסיונות לתייג מי שמשתמש ברשמתי באופן שלילי. זה רחוק מהמציאות. נראה לי שההבחנה של הגיל די מדויקת, נתון מעניין. נראה לי גם שהפועל הנכון סמנטית הוא הקלדתי. אוסיף שהחבר שיש לו תואר בתחום אמר שלדעתו זה לא צריך לשנות לאף אחד. סיכום ביניים מבחינתי, מה שנוח לי להקליד, מפריע ללא מעט אנשים פה. טוב לדעת, זה לא עובר לידי, ולא בטוח שזה ישנה משהו. נראה איך הקלדתי יזרום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חטאתי, עויתי, אשמתי וסליחה מברקת, התכוונתי לישראבלוג ז''ל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אותי זה מטריד מאז שאיתי החל לכתוב כאן. אבל חשבתי שאצל דוברי עברית מספיק צעירים זה סטנדרט. אני לא בטוח איפה עוד נתקלתי בזה, אולי רק קראתי איפשהו על זה. יש לי רק עמית אחד בעבודה, שמדי פעם אומר שהוא רשם לי אימייל ורשם מסמך דיזיין. נדמה לי שהוא בסביבות גיל 35, ותמיד אני חושב שהוא מבוגר מדי לרשום, אבל לאור שאר הממצאים אני מבין עכשיו שזה בטח לא סטנדרט גורף ולאו דווקא של בני עשרים. בכל אופן, כשאיתי רושם אני חושק שיניים ואומר לעצמי "תתרגל, אולי זה העתיד". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>> אותי זה מטריד מאז שאיתי החל לכתוב כאן. אבל חשבתי שאצל דוברי עברית מספיק צעירים זה סטנדרט. מה? אתה בעצמך התחלת דיון על ה"רושם/כותב" פה באייל יחסית לא מזמן, קומפלט עם התייחסות לגיל המגיבים, אותו קישור לאתר האקדמיה (שאח של אייל העלה פה שוב), ואיזכור תגובה איילית בנושא מ-2010. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדקתי עוד קצת וסיכום הנושא מבחינתי, מבדיקת המשמעויות של הפועלים אם רוצים לדייק לרוב השימוש בכתב פחות מדויק מרשם בדיוני האייל. בהקשרים מסוימים מדובר בפעלים נרדפים, ובלי לשים לב השתמשתי בפועל הנכון (לדוגמא בניגוד למה שרשמו כאן לא זכור לי שהקלדתי ''רשמתי תגובה'') . האדם הסביר יכול להשתמש גם וגם וזה לא אמור להפריע לאף אחד. זה מאוד קשור לקוגניציה וגיל . בסופו של דבר זה שזה מפריע לכם קצת מפריע לי מצד אחד ומצד שני אולי יש כאלו שלא כותבים תגובות ורק נהנים לקרוא דיונים.. לכן לא צריך מבחינתי לשנות הרגל באופן מודע ללהקליד , אולי להשתמש בזה לפעמים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין בעיה. הפנקס פתוח והיד רושמת. :-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בטוח אם החיוך שלך מרמז גם על כך שלמרבה הבלבול הביטוי המקורי הוא דווקא "הפנקס פתוח והיד כותבת" (פרקי אבות - פרק ג' - משנה ט"ז - חלק א'). אבי הביטוי הזה הוא ר' עקיבא1, ולמיטב זכרוני לוי אשכול היה זה ששינה אותו (מן הסתם בטעות) אי פעם לפני מלחמת ששת הימים. __________ 1- משום מה לא מקובל להוסיף "ימח שמו" כשמזכירים את אחד האחראים לאסון שמגמד אפילו את הז' באוקטובר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור. (סתם, אני הכרתי את אשכול וזהו). _____ חכה, הז' עוד לא הסתיים. פחות משנה אחרי תחילת המרד גם רבי עקיבא עוד היה אופטימי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נהדר. זה בהחלט סודר את הפינה יפה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
געוואלד, מה שהשנה הזו עשתה לזיכרון שלי. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |