|
||||
|
||||
(אין לי הסבר למה, אבל זה מציק לי. אצלי לרשום זה לעשות רישום או רשימה, וכשאתה משתמש באותיות אתה כותב) |
|
||||
|
||||
התגובות שלנו זה לא רשימה של טענות ? |
|
||||
|
||||
כאמור, גם אותי מקפיץ שימוש כמו של איתי ב"רושם" היכן שאני משתמש ב"כותב", אבל ככל שאני חושב על זה, אני מתקשה להגדיר איפה כן טבעי לי "רושם", ועוד יותר מתקשה להבין למה, ומה ההבחנה מ"כותב". כמובן, הרופא רושם לי תרופה (זה אפילו נקרא מרשם). באמת ברשימת קניות אני רושם (רושם לקנות שוקולד) אבל אם אני מתחיל רשימה חדשה אני לא חושב שאני רושם אותה (נדמה לי שאני "עושה" אותה, מצער). אני חושב שהשימוש היותר מובהק ב"רשם" הוא בכתיבת טקסט שהיה קודם במקום אחר - לרשום מה שהמורה אמר, שלמה ארצי רושם-רושם את החוויות של החבר שלו מיולי-אוגוסט. בכל ההקשרים האלו - כולל הרופא ושני ההקשרים של רשימת הקניות - טבעי לי כמעט באותה מידה גם "כותב". |
|
||||
|
||||
אתה קרוב מאד למה שהאקדמיה כתבה (pun intended) בעניין. """ בעברית החדשה נמשכת ההבחנה בין הפעלים כָּתַב ורָשַם. הפועל רָשַׁם משמש עד ימינו בהקשר של סרטוט וציור – בהמשך לשימוש הבסיסי של חריטה וסימון, ומכאן המילים תַּרְשִׁים ורִשּׁוּם (סרטוט בעיפרון או בפחם). בהקשר של כתיבת אותיות הפועל רָשַׁם מציין כתיבה של דברים קצרים, כגון תזכורת ביומן, מספר טלפון באלפון או הערה ביומן המורה, ולעיתים הוא מציין גם כתיבה מהירה, כגון כתיבה תוך כדי דיבור של זיכרון דברים (הקרוי גם תרשומת). נוסף על שימושים אלו רָשַׁם פירושו גם 'הכניס לרשימה', שהרי רשימה היא מעין אוסף של סימנים – של שמות אנשים וכדומה. בשנים האחרונות הולך ופושט המנהג להשתמש בפועל רָשַׁם בכל הקשר שבו משתמשים בפועל כָּתַב – אם מתוך חוסר הבחנה בין הפעלים ואם מתוך מחשבה שהפועל רָשַׁם מעיד על לשון גבוהה. ואולם המקפידים בלשונם מבחינים גם בימינו בין השניים. כך למשל נשתמש בשם התואר רָשׁוּם במשפטים כגון 'רשום בספר השיאים', 'רשום בפנקס הבוחרים' במשמעות 'נמצא ברשימה', וכמובן בצירוף 'מכתב רשום'. לעומת זאת נעדיף את שם התואר כָּתוּב בהקשרים כלליים יותר של הבעת מילים באמצעות אותיות, כגון 'כתוב בתורה', 'כתוב באתר החדשות'. """ |
|
||||
|
||||
׳בשנים האחרונות הולך ופושט המנהג להשתמש בפועל רָשַׁם בכל הקשר שבו משתמשים בפועל כָּתַב – אם מתוך חוסר הבחנה בין הפעלים ואם מתוך מחשבה שהפועל רָשַׁם מעיד על לשון גבוהה. ׳ דבר האקדמיה. |
|
||||
|
||||
איחרת כי כתבת. היית צריך לרשום.. |
|
||||
|
||||
רשמתי לפני שהכל מכתוב. |
|
||||
|
||||
עוד שטות של האקדמיה . אם לא היה ברור, אצלי זה בדיוק הפוך משפה גבוהה, ולא הבנתי מה שפה גבוהה בלרשום על פני לכתוב. אתה כותב ספר, מאמר, רעיון חדש. למען האמת יש את ההודעה הארוכה קודם, כשקראתי אותה די השתכנעתי באמצע שאולי צריך להשתמש בפועל אחר ושזה מעניין, עד הטיעון של השפה הגבוהה.. עכשיו כשמישהו כותב(!) את זה וזה מולי, די השתכנעתי שלרשום יותר מתאים מלכתוב. ואני מתכוון להכניס לדיון חבר שעשה תואר בין השאר בספרות ולשון.. מעניין מה יהיה לו להגיד על זה 😉 |
|
||||
|
||||
רשם בבית המשפט עשה רושם יותר מכתב בעיתון. |
|
||||
|
||||
אני חושב שעל מנת לרשום מרשם על הרופא בין השאר לכתוב את שם התרופה במקום המתאים בטופס המרשם, כמו שעל מנת לרשום את הילד לבית הספר על ההורה לכתוב את שמו של הילד בטופס ההרשמה, כמו שעל מנת לנהוג באוטו על הנהג לשחרר את מעצור הילד, כמו שעל מנת להכין סלט על הטבח לקצוץ את הירקות וכו׳. ז״א הפעולה המלאה של יצירת המרשם היא רישום, היא כוללת תתי פעולות כמו כתיבת שם התרופה, כתיבת ההוראות, וחתימה. נראה לי שהעובדה שאיתי משתמש בשני השורשים, לפעמים באותו משפט, בלבלה אותי וגרמה לי לחשוב שיש כאן דקות שעוברת מעלי (כמו שדוברי אנגלית מתקשים להבדיל בין יודע למכיר). אני חושב שעכשיו אני מבין יותר את הדקות הזאת. |
|
||||
|
||||
הצעה: "רושם" מתאר את הפעולה הפיזית, "כותב" מתאר את הפעולה הכללית של העברת מידע למצע כלשהו. כך אני יכול לכתוב מכתב (רצוי שיהיה קצר) בשפת סימני העשן, אבל אני לא יכול לרשום אותו. |
|
||||
|
||||
השנקל שלי: השרש רשמ משמש לכמה משמעויות שיש ביניהן קשר אסוציאטיבי: רושם ראשוני, התרשמות חיובית, מרשים (רב רושם), מתארים אימפקט של דבר כלשהו על האופן שהוא נתפס אצלנו. רישום בעפרון, רשמים מהמסע, רשימה בעיתון, הם תיאור של ההתרשמויות לקמן אחרי שעברו עיבוד. מאידך- רשימת קניות, רישום בעלות, רישום לגן, מרשם לתרופה, מרשם להצלחה, מינוי רשמי, הם כולם ביטויים של סדר, קיבוע וטקסיות. כך גם "נרשם שיא", "תרשום את זה" (תקבע את זה בכתובים) "רשמתי לפני". מעניין שאנחנו לא רושמים רשימה, אלא מכינים רשימה או במחשבים "מייצרים" רשימה. "רשמתי תגובה" נשמע גם לי צורם משום שהוא לא מתאים לאף אחת מהמשמעויות שפירטתי (ולא רשמתי. פריטים ברשימה) למעלה. |
|
||||
|
||||
התקכל אצלי הרושם שהשימוש ב"לרשום" חדר לשפה דרך הפקאצות של הבלוגספירה, גם אותי זה מטריד, בצעירותי רשמתי רישומים ואני זוכר את "רשימות מבית הסוהר" של דוסטוייבסקי (?) וכמובן רשימות מכולת או הכנה לטיול. אני מתייחס לזה כמו לחמסין, אין מה לעשות נגד זה. |
|
||||
|
||||
נדמה לי שלכותבת מכובדת באתר הזה היה בלוג באתר „רשימות״, שהיה מקום יותר מכובד בעיני עצמו מ„הבלוגוספירה של הפקאצות״. |
|
||||
|
||||
אנחנו לא רושמים פה בדיוק כמו שאנחנו לא כותבים פה. אני לא נכנס לניסיונות לתייג מי שמשתמש ברשמתי באופן שלילי. זה רחוק מהמציאות. נראה לי שההבחנה של הגיל די מדויקת, נתון מעניין. נראה לי גם שהפועל הנכון סמנטית הוא הקלדתי. אוסיף שהחבר שיש לו תואר בתחום אמר שלדעתו זה לא צריך לשנות לאף אחד. סיכום ביניים מבחינתי, מה שנוח לי להקליד, מפריע ללא מעט אנשים פה. טוב לדעת, זה לא עובר לידי, ולא בטוח שזה ישנה משהו. נראה איך הקלדתי יזרום. |
|
||||
|
||||
חטאתי, עויתי, אשמתי וסליחה מברקת, התכוונתי לישראבלוג ז''ל. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |