במלחמה כמו במלחמה | 326 | ||||||||||
|
במלחמה כמו במלחמה | 326 | ||||||||||
|
פרסומים אחרונים במדור "חדשות"
|
הצג את כל התגובות | הסתר את כל התגובות |
|
||||
|
||||
אם לפני הסכמי המלחמה שהחלו באוסלו, טענת השמאל היתה "מה האלטרנטיבה שלכם", היום ברור למי שלא מתעקש לתחוב את פרצופו עמוק באדמה, או בפרשני ערוץ 1, מה היא אלטרנטיבת השמאל. מ-ל-ח-מ-ה. כן וככל שההתרפסות של קברניטי המדינה בפני האכזריים שבאויבינו תגדל, זו שמחכה לנו בסיבוב תהיה אכזרית יותר. אבל שיקולים רציונליים או מחשבה מפוקחת מעולם לא אפיינה את השמאל, אלא פנטזיה שמבזה את המילה שלום, היא זו המכתיבה את התנהגותנו הלאומית הבלתי הגיונית. אבל אותי בניגוד אליך דב זה כבר הפסיק להרתיח. הדברים כבר מזמן אינם תלויים בנו ככל הנראה. אני אתה ועוד עשרים שלושים אחוז מהעם מוכן לכך אולם היתר מסטול לחלוטין. חבל על עצביך. פשוט צריך לחכות שהערבים יצברו מספיק תעוזה להכאה בפטיש, ואז נסדר את העניינים. מכיוון שהקרב לא יתנהל בחזית אחת או שתיים אלא מבית לבית, כפי שניתן לראות כבר כיום, אני מקווה שיהיה לאלו שאין להם את תעצומות הנפש לעבור מלחמה מספיק זמן לברוח, וכך נוכל לסדר את העניינים בשקט. זה לא יהיה סדר קל, זה יהיה ניתוח קשה שיקיז הרבה דם (ולא הדם של הערבים מטריד אותי) אבל מכיוון שנצח ישראל לא ישקר, עם ישראל יכול להיות רגוע. |
|
||||
|
||||
כותב אלכס מאן, כמה תגובות למטה, שצריך וניתן להתגרש מבני דודינו היקרים. אני מצטרף לעמדתו. כותב אתה שיבואו עלינו קרבות מבית לבית. ומה הפתרון אם כך? אחרי 67 הוקמו ישובים רבים על גבולותיה המורחבים של ישראל, מתוך גישה בטחונית שרוצה לומר שעד כאן זו-ארצנו-כולה-שלנו. ב-73 אותם ישובים עשו לנו הרבה מאוד כאב ראש פתאום היה צריך להגן ולשחרר אין-ספור נקודות קטנטנות ומפוזרות. "הנקודות האסטרטגיות" שנתפסו ב-67 בסיני ובגולן הפכו לנטל כבד. כך בדיוק גם ההתנחלויות ביש"ע. כך בכל מקום בו שוכנים ערבים ויהודים. את ערבי ישראל פופולרי להאשים שעדיין לא החליטו אם הם באמת רוצים להיות אזרחי המדינה, אך נכון יותר לומר שהמדינה עדיין לא החליטה אם היא רוצה אותם כאזרחים. את האפליה הזו יש לתקן, ולו ממניעים תועלתניים בלבד. מדבריך מסתמן שאתה צופה מלחמת יום-כיפור נוספת, הפעם בחזית הפלשטינאית. שוב אותן "נקודות אסטרטגיות" (כמו חברון) יהפכו לנטל. שוב יוכלו לטבוח בנו, שוב נוכל לעטות על פנינו את הבעת המרטיר הצודק, ואם אפשר שבאותה הזדמנות כל העולם יהיה נגדנו, מה טוב. האם הפתרון ע"פ שיטתך הוא שנמשיך ונחזיק זה בזה בחוזקה בחיבוק מתאגרפים? עד מתי? מי הוא זה שטומן את ראשו בחול? מי הוא זה שטומן את ראשו בהאשמת התקשורת (שמאלנית), מי הוא זה שטומן את ראשו בהאשמת העולם (אנטישמים כולם)? ולכל חובבי הטרנספר - טלו קורה מבין עיניכם!מדיניות השמאל היא הדבר הקרוב ביותר לטרנספר שנוכל להשיג. |
|
||||
|
||||
למקרה שישנת בשבוע האחרון, הנה עדכון קצר מהשטח: כבר לא מדברים על יש"ע, גם לא על וואדי ערה. מדברים על יפו, חיפה, עכו, ירושלים ועוד נקודות בעייתיות שגורמות לנו כאב ראש ניכר כבר איזה 100 שנה. לא יודע איפה אתה גר אבל אני מקווה שכשהמהומות יתקרבו אליך קצת יותר תתעורר. אתה יכול להמשיך להכות על חטא שהצרות באות כי קיפחנו את ערביי ישראל המסכנים, זו בדיוק מה שהקיצוניים שבהם צריכים כדי לגרוף את כולם לצידם. הסכמי-המלחמה אוסלו הם הגורם המרכזי להקצנה אצל ערביי ישראל בהציבם אלטרנטיבה למדינת ישראל, וגם מי שלא רוצה באלטרנטיבה איומה זו, אין לו כח להתנגד נסחף. החולשה שהממשלה משדרת מחריפה את המצב בכך שהיא מסבירה למי שהיסס מיהו הסוס עליו משתלם להמר. הפרשנות הדבילית שאני קורא ושומע פה ושם, המנסה ל'הסביר' את המהומות, מחפה על העובדה האמיתית והיא שכל יפיופי הנפש למיניהם פשוט לא מכירים ערבים. הערבים שלהם הם דמויות נייר ספרותיות של דיויד גרוסמן, פיקציה של גדעון לוי, הערבים שאני מכיר, בינהם ביליתי את מרבית חיי, הם בשר ודם המצייתים למערכת חוקים פשוטה יחסית המאופיינת על ידי חוקים אחרים לחלוטים מהחוקים המסובכים שמכתיבים את ההתנהגות של היהודים שמסביבכם. מה שקורה שכשההכרה תפלח אל סף תודעתכם באיזה אירוע טראומטי זה או אחר, התנהגותכם ההלומה תהיה שקולה הרבה פחות מהתנהגות אלו שמבינים את המצב לאשורו. ניתן לראות דוגמאות לכך באיבוד עשתונות כללי שמאפיין שמאלנים כשרים וטובים בהקלעם להפגנה הראשונה המסכנת אותם, ובהחשפם לגודל השנאה המכוונת כלפיהם. לא. לא העלתי על נס את דגל הטרנספר, הוא מיותר לחלוטין עבור עם חזק שמאמין בצידקת דרכו אבל החולשה הנוכחית של העם דווקא היא זו שתוביל אותנו לטרנספר ולא של היהודים אלא של הערבים ערביי ישראל ויש"ע כאחד. |
|
||||
|
||||
מדבריך עדיין לא ענית על השאלה הכי עתיקה בויכח בין שמאל לימין: ומהי היא האלטרנטיבה שלך? נדמה לי ששמיר הוא המייצג הטוב ביותר של הפרקטיקה הימנית. וכנראה שלא התנסחתי מספיק ברור: *אני* בעד טרנספר, אם זה רק היה ריאלי. מכיוון שגירושים זה דבר *לא* ריאלי, אני בעד גירושין. ולא דיברתי רק על חברון,(משתיקתך הודאתך?), אלא גם על עכו, חיפה, יפו, רמלה, ואיפה שזה לא יהיה. מי שלא נאמן למדינה, הוא בר-גירוש, לדעתי. מי שמחליט להישאר, המדינה חייבת לחסל את האפליה כנגדו. כי זה לא מוסרי. וכי זה מתסיס. נראה שהימין מפחד להכיר גם בעובדה זו. |
|
||||
|
||||
האלטרנטיבה שלי היא מה שהיה לפני האינטיפאדה כמובן עם שיפורים הכרחיים: מי שלא מוכן לקבל את זה יגורש לאלתר, ומי שמסית או פועל נגדנו באלימות יוצא להורג בלי התבחבשויות מיותרות. לא תהיה להם זכות בחירה, לכנסת ואני לא רואה איך זה צריך להפריע להם. פעולה בשיטה הזו תבטיח לערביי הארץ את מירב הזכויות, הרבה יותר ממה שהם חולמים לקבל תחת שלטון אחר אי פעם. וכמו כן תבטיח את עתיד המדינה. כמובן זה לא תואם את הדפוסים הדמיוניים (שויון עלאק זכויות הפרט וכדו') שלתוכם חלקכם מנסים למעוך את המציאות, ולכן ככל הנראה זה יוכל לצאת אל הפועל רק אחרי זעזוע רציני. אני לא יודע אם תגובתי רלוונטית דווקא כנגד שיטתך מכיוון שלא ברור לי בדיוק מה עושה גירוש ערביי רמלה ראלי יותר מגירוש ערביי חברון, או בקיצור האם אתה יכול להצביע על הכיוון אליו אתה חותר בהנחה שאתה לא חושב בכיוון של מלחמה. |
|
||||
|
||||
גם לתפיסתי המצב הנוכחי אינו נסבל. גם לתפיסתי יתרחש זעזוע, רק שלדעתי מתמזל מזלנו (עדיין) ונפלה בחלקנו זכות הבחירה אם נוכל לשלוט בזעזוע זה או שזה יבוא לנו בבום, כמו יום כיפור, כמו האינתפאדה.. החברה הערבית-ישראלית כיום היא לא בדיוק ציבור דמוקרטי נאור, וזו לא רק אשמתם, כי אנחנו "עזרנו" להם להיות כאלה. הצבעתם למפלגה שלי? תקבלו מערכת ביוב. שלחתם פעילים? קבלו עוד תקציב למועצה המקומית. חוץ מזה דפקנו אותם הרבה שנים, ובתמורה "החלקנו אותה" כל פעם שהם עברו על החוק. אנחנו לא ניתן להם אישורי בניה, אבל לא ממש נהרוס להם את הבתים. נזרוק את מערכת החינוך שלהם לזבל, אבל לא ממש נפעל כנגד התנועה האיסלמית. לאף ממשלה לא היה ממש ראש לנקות את הארוות הללו. חזקים על חלשים, בבעיות האמיתיות מפחדים לגעת. אני מסכים אתך שמדינת ישראל צריכה להחזיר לעצמה את "היציבה הנכונה" שלה כמדינה דמוקרטית (וזה נכון גם לגבי אוכלוסיות אחרות, כמו תנועות ימין קיצוניות, גופים חרדיים מושחתים ועסקים פרטיים שחורים ואפורים). הכיוון שאני חותר אליו הוא שצריך להוציא את כל ערימות הזבל שהצטברו מתחת לשטיח. צריך לעשות את זה לאט (תהליך אוסלו החל לפני כמה שנים טובות), צריך לעשות את זה בהדרגה (לא לפוצץ את המציאות בפני האנשים), אבל צריך לעשות את זה, לא לנקוט בסחבת ובמשחקי מחבואים. צריך להמשיך ולהניע את התהליך. אין לי ספק שבעייתנו לא תפתר כשנגיע להסכם עם הפלסטינאים בלבד, אלא כשנגיע להסכם שאחריו - עם ערביי ישראל. ישות פלשטינית מוגדרת תוכל לעזור לנו להקיא מקרבנו את כל אותם ניצים שמתנגדים לקיומה של מדינת ישראל. בא ונפתר קודם-כל מהפלשטינאים, אח"כ יהיה לנו יותר קל לטפל בערבי ישראל. זה מה שאני אומר. |
|
||||
|
||||
זהו שלא. הפלשתינאים לא חושבים על פתרון עניינם בתוככי הקווים הירוקים שאנו מציירים. יש להם תביעות לזכות שיבה, לשכונות יהודיות לחלוטין בירושלים וכדו'. וזה רק על הנייר, בלב אני מאמין שהם שואפים להכל. ככל שאנו ''נפטרים מהם'' באופן פלאי הם יותר מחלחלים לאוכלוסיה הערבית בתוך ישראל מכיוון שערביי ישראל מבינים ובצדק שכדאי לשמור על יחסים טובים עם אותה חבורה מושחתת שמחר תהייה השליטה. משהו מעין זה היה בתחילת האינטיפאדה. היה פועל בישוב שלנו, קראו לו אחמד (כמה סטראוטיפי) הבנאדם היה נאמן לחלוטין, פרו ישראלי ואני אישית כילד קטן הייתי נוסע איתו לבדי בטרמפים, חופשי בתוככי הרצועה. בתחילת האינטיפאדה הוא הלין על היד הרכה שאנחנו נוקטים נגד מחוללי המהומות, לאחר חודש הוא התחיל להתחמק בעקביות משיחות פומביות בענייני פוליטיקה, ולאחר מספר חודשים הוא כבר ידע בעלפה את הטענות הקבועות בדבר מדינה, קיפוח וכן הלאה. אותו דבר עם ערביי ישראל אתה משדר חולשה והתקפלות, מתרפס כשהם יורים, והמסר הברור מחלחל והוא הדין והדיין הם כבר לא המדינה. טוב בשלב הזה אני אפסיק לחזור על עצמי מקווה שהנקודה ברורה. וגם אם לא היא תתבהר בימים-חודשים-שנים הקרובים. |
|
||||
|
||||
1. הפלשטינאים קוראים שכל הארץ שלהם? אני לא מתכוון לארוז מזוודות בקרוב. הם רוצים זכות-שיבה מלאה? איזה בעסה להם, הם לא יקבלו בחיים. בסופו של דבר הם יאלצו לחתום על הסכם סופי, בו הם מצהירים על סוף הסכסוך. 2. אצל הדרוזים קיימת מצוות ה"תכייה". מצווה זו קוראת להטמעות מוחלטת ולהסכמה מוחלטת עם מי שבשלטון. בחוץ תהיה מה שרוצים שתהיה, בבית תהיה מה שאתה. מצווה זו מוכרת גם אצל השיעים, למשל. אבל היא טבעית לכל מיעוט. לעולם המיעוט ישאף להדמות לחברה שמסביבו("תרבות המהגרים", למשל). הדרוזים של רמה"ג היו נאמנים ומאושרים, עד שהחזרנו את סיני. כבר אז הם הבינו מה יקרה גם להם והם עשו תפנית של 180 מעלות, והחלו להתחנחן בפני הסורים. כך גם מכרך אחמד. אני איני רואה בכך הפתעה גמורה, גם לא כפשיטת עור הכבש וחשיפת שיני הזאב. גמר חתימה טובה. |
|
||||
|
||||
1. "יאלצו" - נו טוב. חבל שלא ידענו את הטריק הזה קודם היינו מספרים להם שהם יאלצו לחכות לנצח בסודן וחוסכים לעצמנו את הסכמי אוסלו. 2. לא טענתי שזו חשיפת שיניים, פשוט הסברתי כיצד המשך התהליך הנוכחי יביא למצב דומה אצל ערביי ישראל. תודה. וכן למר. |
|
||||
|
||||
איפה אתה חי? אני שמאלני, אך תאמר לי, האם המיתוסים הימניים כה גדולים וחזקים כמו שאנ ירואה אותם אצלך? אם כך אולי אעבור אליך ואל שכמותיך ונחיה בשלווה באשליות. בר גירוש? טרנספר אם היה ביצועי? אולי כדאי שתקרא את מעריב היום ותראה כי אחד ממנהיגי המהומות באום אל פאחם אומר כי "אנחנו, הפלשתינאים חלק מאומה ערבית גדולה והגיע הזמן להיפטר מהישראלים" כנראה שגם הוא חי באשליות, אך הן בערך באותו סדר גדול כשלך. מיליארד ערבים בצדדינו, חלקם עוינים יותר, חלקם עוינים פחות, ובכל זאת, אתה חושב כי חמש מיליון תושבים יתנהגו כאילו זוהי השכונה והבית שלהם ויסלקו את המפריעים. הניגוד הבסיסי עליו קמה המדינה, התיישבות בין כל הבלאגן הזה דופק עלינו בקרוב דפיקותיו יתגברו עוד ועוד. שמיר פרקטי? הרי שמיר פרקטי כסרט אילם כבידור לעיוור. בסופו של דבר הכעס המצטבר, הכאב יתממשו למעשים, אולי כבר עכשיו זה קורה. ילד בן תשע נהרג היום. בשבילך זה אולי יצור קטן וחצוף שזרק אבנים והוריו היו צריכים לשומר ובבית. בשביל העולם , הפלסתינאים וערבי ישראל זהו ילד קטן והרוג והם מתייחסים לכך באותו כאב ואותה תדהמה שאתה היית מתייחס אם ילד בן תשע ישראלי היה נהרג כתוצאה מהמהומות. לצערי, העובדה שהוא נכנס מרצונו לקו אש אינה פקטור. |
|
||||
|
||||
חל בלבול מה, ידידי, מכיון שאמרתי מס' דברים בלשון צינית שבאה להדגיש את איוולתם, ואילו אתה התיחסת אליהם בפשותם. כמובן שאני סבור שמדיניותו של יצחק שמיר היא איומה ונוראה. מדיניות ה"שב ואל תעשה" שלו היא טמינת ראש בחול, וכך התייחסתי אליה. (כשבאתי לנגח את מדיניות הימין מאז הסכמי אוסלו ומאז בכלל). 2. איני מבין על אילו מיתוסים ימניים בקרבי אתה מדבר. למען הפרוטוקול, שוב, אני הצבעתי לברק ולעבודה, וכך אני מתכוון לחזור ולעשות, ככל הנראה. טרנספר - אני לא מתבייש לומר שהייתי רוצה שמדינת ישראל תהיה מדינת היהודים, ואנא אל תאשים אותי ב"דמגוגיה זולה" (אנחנו אוהבים להשתמש בביטוי הזה כאן, באייל, אני לפחות..). אם זה היה ריאלי לטרנספר, הייתי בעדו. מכיוון שזה לחלוטין לא ריאלי, אני מנסה לחשוב על מה שכן ריאלי. מכיוון שגם לתקוע את הראש בחול זה מבחינתי לא ריאלי, אני מנסה לחשוב על מה אפשר לעשות. בר-גירוש - בכל מדינה, בכל סוג של משטר, בןאדם המצהיר שאינו נאמן למדינה ופועל בחתרנות להגשמת מטרותיו, זכותו של המשטר להתגונן מפניו. ככה זה גם בדמוקרטיה. ושוב, אני לא מתכוון שהמשטרה צריכה לחכות בפינה לכל ילד שזורק אבן ולתפוש אותו באוזן והופלה החוצה. על פניו, נראה שלמנהיגי התנועה האיסלמית אין זכות לחיות בשטחה של מדינת ישראל, ובוודאי לא להיות זכאים לזכות ההצבעה. בנוגע להצהרותיו של הידיד מאום-אל-פחם - לא צריך להכנס להיסטריה. אני גם לא ממש מבין מה רצית לומר בזה, אודה אם תבהיר את נקודה זו. 3. בנוגע לדם: דם הוא דם ואדם הוא אדם. לרגע לא דיברתי על ההיבט הזה, ואם אני לא טועה גם לא התיחסתי להיבט של דעת הקהל העולמית. מחזות הריגת הילד היו צווחו לשמיים, וגם לי זה לא משנה באיזה צבע העור שלו, באיזה שפה הוא מדבר ובמה הוא מאמין, וגם לא מה הוא חושב עלי. הוא עדיין רק ילד. אך מה בין זה לבין החלטות מדיניות??? ??? מה רצית לומר בכך? מהי הדרך שאתה מציע?? |
|
||||
|
||||
ראשית כל, הרשה לי להתנצל על כך שלא הבנתי את דבריך בכוונתם האמיתית. לא מעט דעות קיצוניות וחסרות מחשבה וחשיבות מסתובבות לידי בימי םהאחרונים וכך ניתן בהחלט, לפחות אני, למצוא את עצמי נלחם נגד אנשים מ"המחנה" שלי. למה הכותרת? במה חטאתי? גם אני איני מתבייש לומר כי היתי מעוניין שמדינתנו תהיה חסרת קונפליקטים מועטת לאומים ככל האפשר. אך לא כזה הוא המצב ולכן ריאליסטיקה מועטה לא תזיק. הרי גם אם לא תחפש כל ילד שזורק אבן בפינת רחוב, ישנם רבים העושים חמור מכך ואותם, ואכן הם רבים, הם חלק אינטגרלי מהמדינה, בין אם תרצה או לא. טרנספר, רעיון איום ונורא, הגליית עם ממדינתו(כן, הם רואים בארץ ישראל את מדינתם, בצדק או שלא, זהו דיון ארוך ומייגע לפרטיו), ולכן הוא נמצא אצלי באותה סקאלה שבה אני מעמיד את מילושביץ וחבריו ואף גרוע מכך. פתרון? אולי זמן, הסכם קבע והרגעת הרוחות, טיפול ארוך בעוונות שנגרמו לפלסתינאים במשך השנים והפסקת ההסתה ההנוראית של המנהיגים הערביים, אולי כל אלה יביאו לנורמליזציה. אין לי פתרונות מושלמים, אך להמשיך ולומר טרנספר על כל אבן שמוצאת את דרכה לפגוש מכונית, אין בכך צעד אלא אם כבר צעד אחורה. |
|
||||
|
||||
מסתבר שלא ממש חטאת, כי שגיא נאור לא היה פה, וסגי-נהור רחוק ממנו כרחוק מזרח ממערב... השגיאות כתיב שמופיעות פה ושם בשימוש במילים ארמיות אגב, הם נושא הטעון שיפור אצל קוראי האייל (אולי שיעורי גמרא ;) ) לא מזמן לא זוכר איפה חלחלה שגיאה שכזו אפילו מבעד להגהה הטובה-מאוד-בדרך-כלל של העורכים. |
|
||||
|
||||
הערה אישית: ידוע לי הכתיב הנכון, שיבשתי בכוונה (להשיב לאדם הנאור שהשיב לי). לא הצליח לי,נו מה כבר יש לנחש... |
|
||||
|
||||
ראשית אני מתנצל על הכותרת הקודמת :). שנית: אני רואה שנוכל להגיע אל המנוחה והנחלה אם נשב לשולחן ונדבר. ולא רק כך, אלא בעיקר עם הרבה מאוד זמן. כמוך אני סבור שלערבים יש מספיק סיבות טובות לשנוא אותנו, וגם לנו יש מספיק סיבות טובות לשנוא אותם. יחלוף לו דור המדבר, אם כך. רק כשילדנו וילדיהם לא ידעו עוד את השנאה העיוורת, רק אז באמת נוכל לומר שהגענו אל הארץ המובטחת. שתי מדינות לשני עמים. ע"פ תפיסתי ניתן לצור זהות לאומית חדשה, "ישראלית", במקום/בצד הזהות היהודית. כפי שבעבר נטמעו הירחמיאלים, הכלבים והקיניים בשבט יהודה, כפי שהעיברים נטמעו בישראלים, וגם כפי היבוסים והחיטים. אך לישראל זו שתיווצר, אסור לה לסבול אוכלוסיות גדולות שלא מזדהות עימה, כגון תנועה איסלמית או אפילו ערבית. שכל אדם יקבע את מקום מושבו ע"פ הגדרתו הלאומית, ע"פ תפיסתו. כואב לעזוב בית, אך כואב גם לחיות במולדת שהיא לא שלך. צרפת לצרפתים, הודו להודים, ישראל לישראלים. אבל זה ויכוח שיש עוד זמן עד שנצטרך לנהל... עד אז - אנחנו חייבים לפעול כדי שדור המדבר השונא הזה באמת יחלוף לו. ומצד שני - אנחנו חייבים לשמור על צלמנו כמדינה. לא לטרנספר כל אבן, אבל כל גורם מסוכן למדינה חייב בטיפול. כמנהג כל מדינה בעולם, כפי שא. מאן מפרט בתמציתיות לגבי המדינות הנאורות של המערב. |
|
||||
|
||||
וגם לי יש כמה ידידים ערבים. לא התרשמתי שכולם פראים פרימיטיביים. יש ביניהם אינטלקטואלים בעלי שיעור קומה. יש כאלה שהייתי סומך עליהם בעיניים עצומות, ויש כאלה שלא. שורה תחתונה? כמו בכל חברה, יש שם חבר'ה על רמה, ויש שאין להם רמה. גם יהודים פרימיטיביים יש, שיקפצו על כל הזדמנות להרביץ לשמאלנים ולערבים, והרבה מהם. |
|
||||
|
||||
הינה הגיע הפיצוץ צפוי ולא מאכזב. אך האם זה קרה בגלל הר הבית או כמו שציינת בגלל שבירת או הריסת בתים וכדומה? האם זה היה הקש ששבר את גב הערבי? לדעתי המצב היום היה יזום בהחלט על ידי מספר גדול של גורמים ערבים אבל השאלה הנשאלת היא אם המצב הזה היה קורה גם ללא שרון או במילים אחרות מתי היה נשבר הגב אילולה שרון החליט לטייל בשכונות המדינה. אם אני לא טועה יוסי הוא זה שהזכיר פה פעם כמה ערבים עברו לשלטון הפלסטיני וכמה העדיפו להשאר בביתם תחת שלטון ישראלי. אני מאמין כי השלטון הישראלי עדיין עדיף להם על שלטונו של ערפת אך האם השלטון טוב להם ככלל? לדעתי אנחנו כמדינה גיזענית הטוענת שכולם פונים נגדינו בכל העולם לא מסוגלים להביט בבית שלנו. שאלו את עצמיכם כמה ערבים הים עובדים איתכם. כמה ערבים אתה מכירים שהינם מנהלים. כמה ערבים מקבלים או קיבלו הזדמנות שווה? בכמה בתי ספר בדרום אתם רואים מורים בדווים? כמה תקציב מקבלת עיר או ישוב כל שהו ערבי לעומת יהודי? כמה תקציב משרד הדתות מעביר לכל דת לפי חישוב של אדם? (אם אני לא טועה זה כבר פורסם וזה מחמיא מאוד לנו ולא למוסלמים.) אני לא אומר כי מה שקורה צריך לקרוא אבל אני שואל כמה מכם מוכנים לעבור מה שעוברים הערבים, לחיות כמוהם בזוהמה ובביוב , לא לקבל שום היטר בניה, לחכות במשרד הפנים בירושלים שעות? הפצוץ היה מגיע ולא כי הערבים רוצים לראות אותנו בים, הוא מגיע כי אנחנו גורמים להם לרצות לאות אותנו שוחים הרחק. במקרה היום נזכרתי בהפגנה שבה סגרו כביש בירושלים בשבת, משום מה אני לא זוכר שכאשר זרקו שם אבנים וטיטולים המשטרה הפעילה כל כך הרבה כוח. ועוד דבר מסקרן מהיכן בכל הישובים הערביים יש כל כך הרבה נשק? |
|
||||
|
||||
האם אנחנו במלחמה? אם כן, קחו רגע צעד אחורנית וסיקרו את המצב. נכון ל-3.10.00 בשעה 23:17, ההערכה היא שעד כה נהרגו 5 ישראלים, ונפצעו 56. מקרב הפלשתינאים שאינם אזרחי ישראל נהרגו 60 ונפצעו 1200. (המקור:http://now.nana.co.il/page.asp?storyid=11422&mudor=7). אז קצת נשימה עמוקה, ונסו לשים את עצמכם במקום ערפאת. מדובר במהומות הקשות ביותר מאז קום המדינה, וסביר שכרגע אנחנו רואים את השיא שאליו הוא מסוגל. ומה ההמשך? לא נראה בשלב זה שהתמיכה הבינלאומית בפלשתינאים היא גורפת. ארצות הברית מטרפדת החלטה אנטי ישראלית של מועצת הביטחון, ולא נראה שמגמה זו תשתנה (אפילו אם לא היינו בשנת בחירות אמריקאית). מה נותר לו לעשות? להכריז כעת על מדינה? אם יש לו מדינה שיורה על אזרחינו, התגובה המתבקשת היא מלחמה רחבת היקף, ואין לו האמצעים לכך. התרחיש היה צפוי, ובינתיים - הנזק שכולם מדברים עליו הוא חסימת ואדי מילק. הייתי בואדי מילק מספר שעות לאחר פתיחת צומת פאראדיס לתנועה, ואכן התקדמות כלי הרכב היתה איטית להחריד. אז מה? נראה שערפאת הוציא משרוולו את האס האחרון. בשיאו של משחק הפוקר - לא אנו צריכים להשתפן. דבר אחד מרגיז אותי למרות הכל. הר הבית, בכל זאת, בידינו. הווקף המוסלמי שולט שם בשל רצונה הטוב של ישראל. שמעתי את אחד מהמנהיגים הפלשתינאים מתמרמר על כך ששרון, שבכלל הפסיד בבחירות, מבקר שם באופן פרובוקטיבי. מכאן אנו מבינים עם מי יש לנו עסק. ראוי שאהוד ברק יגן בכל כוחו, גם בתקשורת העולמית, על זכויות מנהיג האופוזיציה. הרי הסיכוי שאהוד ברק יהיה בתפקיד זה אינו בטל בשישים (וגם אם כן - אין זה רלוונטי). פרובוקציה? בהחלט יתכן. על הרשות המבצעת להגן על אזרחיה גם אם מישהו בצד השני נעלב. כל זמן שהפרובוקציה היא במסגרת החוק - היא מותרת. אולי הקלף הבא שאנו צריכים לשלוף הוא מניעת כניסת מתפללים בני כל הדתות להר הבית? הרי שם מתחילות המהומות. המוסלמים יהיו הנפגעים היחידים מהחלטה כזו. |
|
||||
|
||||
יובל ידידי, אינני נמנה על חסידיו ומוקיריו של מר שרון, אך זוהי זכותו החוקית למהדרין לבקר היכן שירצה ומתי שירצה, בתוככי גבולותיה הריבוניים הנוכחיים של מדינת ישראל, כולל ביקור פרטי וציבורי בהר הבית. שלך אלכס |
|
||||
|
||||
אז מה אם זאת זכותו של שרון לבקר בהר הבית ? ובכלל האם זכות זאת היא זכות מוסרית ? ומהו ביקור פרטי? האם זהו ביקור שלי ושלך ? מר מאן היקר, לי נראה שהיתה שם פמלייה. האם בתוקף זכותו יש לו זכות לעורר פרובוקציות ? זכות כל אדם להדליק גפרור במקום דליק, אך גפרור זה יכול להתלקח, והוא התלקח. 56 הרוגים רשם האיש למעלה, ובטח מניין זה כבר עלה. הערבים הישראלים (איך אנחנו אוהבים את המילה הזאת, הערבים הישראלים) הם הרי בסדר, אף פעם הם לא התלוננו שדופקים אותם, שאנחנו מקפחים אותם, אולי הם אפילו שרים את הימנון התיקווה. אז מה פתאום הם מתלקחים, אבנים, אינתיפאדה ? ברק לא צריך להפגש עם עראפת ????? צריך גם צריך מה אתם חושבים ? שצריך שמניין ההרוגים יעלה ויעלה, ובעוד תקופה מישהו יתהה איך בכלל התחילה המילחמה. מה קורה במדינה הזאת , הצילו !!!!!!!!! סליחה על הבילבול, אני לא חושבת בצורה כ"כ בהירה בימים אלו |
|
||||
|
||||
הפלסטינים בישראל אף פעם לא היתלוננו(איפה היית בשנה האחרונה)??? את כל כך תמימה לחשוב שסתם כך ללא שום אירגון ובגלל הפרובוקציה הזולה של שרון החלו התארגנויות מסיביות ומסודרות(קשה להגיד על זריקת אבנים ובקבוקי תבערה מסודרת אבל יותר נכון לומר מאורגנת) רק מחמת הזעם הפתאומי בגלל אריאל שרון? כמובן שאסור שמיניין ההרוגים יעלה, אבל מה בדיוק אמורים לעשות חיילי צה"ל בשעה שמיידים בהם אבנים בקבוקי תבערה, ואפילו יורים בהם באש חיה? אני אשמח לשמוע את הצעותייך המלומדות!! |
|
||||
|
||||
זכותו החוקית למהדרין, ללא ספק. וזכותי ללכת עכשיו לאכול חומוס ביפו, אז מה? מר שרון נחשב בעיני ערביי ישראל לרוצח המונים ופושע מלחמה. היחס שלהם אליו מקביל ליחס שיקבל קצין בכיר באס אס אם יבחר לבקר בקניון עזריאלי. נכון, זכותו לבקר בכל מקום שירצה. אדם הגיוני בוחר מתי לממש את זכויותיו החוקיות, ומתי לוותר מטעמים פרקטיים. אך בכל זאת, אני לא טוען שהמהומות שאנו חווים כעת הם תוצאה ישירה מביקורו של שרון. הוא היה הגפרור שהצית את האש, נכון, אבל לולא היה הוא, ערפאת היה מוצא גפרור אחר שיתן לתנזים את הפוש שהם היו צריכים. |
|
||||
|
||||
אדם הגיוני בוחר מתי לממש את זכויותיו- יקבע כבודו תאריך אחר לביקור שרון בהר הבית, בו יקבלו אותו המוסלמים בשמחה. |
|
||||
|
||||
מר ברזיק היקר, מאחר ומדינת ישראל מגדירה עצמה כמדינת חוק, הרי שזכותך המלאה ללכת ולאכול חומוס ביפו, ובכל מקום אחר במדינה ריבונית זו, העולה על דעתך. זכותך זו מוקנית לך מעצם חופש התנועה המצוי בהבנת בסיס רעיון הדמוקרטיה, וזאת ללא תופעות לוואי אשר במסגרתן המון מוסת - יהודי וערבי כאחד - יעשה בך שפטים. שרון אומנם נחשב בחוגים ערביים כרוצח, ואף מספר לא מבוטל של ישראלים יהודים אוחז בדיעה דומה, אולם נכון לשעה זו מכהן אדם זה כראש האופוזיציה בפרלמנט הישראלי. יש לשים לעובדה כי המדובר באדם, אשר נבחר בבחירות דמוקרטיות חוקיות, העומדות - על פי רוב - בכל סטאנדרט מערבי מקובל. מובן מאליו כי זוהי זכותו הבסיסית של אדם זה - אשר אינני נמנה על חוג מעריציו - לבקר בכל מקום ריבוני השייך מתוקף נסיבות זה או אחר למדינת ישראל הנוכחית, כולל מקומות בעייתיים אלו או אחרים, החשובים והרגישים ליהודים וערבים כאחד. מבחנה העליון של כל דמוקרטיה באשר היא, הינו לתת פיתחון פה ופעולה דמוקרטיים לאלה אשר אנו מתנגדים לדעתם, תוך שמירה קפדנית ועקבית על חוקי משחק מסויימים, וזאת ללא גלישות אלימות העלולות לעלות בחיי אדם. אושיותיה של מדינת ישראל הריבונית בנויות עקרון זה, אשר יש לחתור תמידית לשמירתו ותחזוקתו בקנה מידה מערבי דמוקרטי מקובל. מעבר לכך עלי לצערי לקבוע חד משמעית, כי השוואתך הגורסת כי שרון הינו תואם קצין ס.ס. גרמני הינה מגוחכת, וגובלת בבאגטליזציה של שואת יהודי אירופה. בברכה א. מאן |
|
||||
|
||||
לגבי הנקודה האחרונה שהעלית - אין ספק. אם תשים לב, תראה שההקבלה היחידה שעשיתי היתה בין ה*יחס* אותו מקבל אריק שרון מצד הציבור הערבי ליחס אותו היה מקבל נאצי המבקר בישראל, ולא השוואה בינו לבין אותו קצין היפותטי. |
|
||||
|
||||
האין זה מכניס גם את עראפת לדרגה של פושע מלחמה ורוצח, ואפילו אהוד ברק. למה שלא נדרוש מאהוד ברק להתפטר בגלל שהוא העז להיות רמטכ''ל מדינת הודים ולכן הוא פושע מלחמה. |
|
||||
|
||||
לא שזה משנה במיוחד, אבל אני מעדיף שלא יכניסו מילים לפה שלי בלי רשות. לא הקבלתי בין שרון לבין הנאצים. אפילו לא אמרתי שאני חושב ששרון הוא פושע מלחמה. כל מה שאמרתי, הוא שהערבים רואים באריק שרון פושע מלחמה. כך התקשורת בעולם הערבי רואה אותו, וכך הציבור הערבי רואה אותו. זה לא משנה אם זה מוצדק או לא. מתוך ידיעה שהפלסטינאים המותססים ממילא (בתקופה רגישה במיוחד, מבחינת היחסים בין הרשות לבין ישראל) רואים בו פושע מלחמה, שרון היה צריך להבין שביקורו בהר הבית יחשב כפרובוקציה בעיניהם וכי בהחלט סביר כי ביקורו שם יהיה הגפרור שיגרום לפיצוץ. ואכן, כך היה. |
|
||||
|
||||
אלכסנדר, יש עניין שרבים אינם מבינים והוא העובדה שאל אקצה נחשב מקום קדוש לאיסלם. כך יהודי רגיל אינה יכולה לדרוך שם, לא עם מאבטחים, מאות שכאלו, ובטח שלא לבד. שרון, אריק שרון, פושע מלחמה בעיניהם ובעיני רבים מעמו שלו, כולל אנוכי, ניצל זכות תיאורטית והפכה למציאות, תוך כדי רמיסת הקדושה הכה יקרה, כך לפחות נראה על פני השטח, לאיסלם ולערבים בכלל. כן, גם לערבי ישראל. חבית תבערה הנה חבית תבערה. יום אחד היא תתפוצץ ממילא, אך למה לבוא קודם לכן עם להביור ולרסס את כל השטח עד לפיצוץ? הוא ניצל את זכותו הפרלמנטרית וגרם לפתיחת המהומות. אנשים מתו וממשיכים למות. בעיני ערבים מסוימים הדבר נראה כמו שערבי ייכנס אל בית המקדש ויטמאו באיז אופן שלא תבחר. אין זהו הזמן לקטנוניות אשר הולכת לעתים רבות באייל, ואני באמת אוהב אותה. אנשים מתים והארץ בוערת. עם העובדות אתה לא יכול להתווכח. אתה יכול להביט עליהם מאיזו זווית שתרצה, אך את המתים אתה לא יכול לשכוח. אלא אם כן אתה כמובן אריק שרון. |
|
||||
|
||||
אם אכן התכוונת לכך שיהודים אינם יכולים, מבחינת האיסלם, לדרוך בהר הבית בכלל ובמסגד אל-אקצה בפרט - הריני לבשר לך שבמסגרת סד''ח מטעם צה''ל ביקרתי שם, וכף רגלי דרכה שם - וכך גם כפות רגליהם של עשרות חיילים אחרים, במדים - והאנשים במקום לא נראו כמתרגשים במיוחד מהעניין. |
|
||||
|
||||
"כמו שערבי יכנס אל בית המקדש ויטמאו"? הערבים נכנסים למקום המקדש, ולא רק מטמאים אותו, אלא גם מנסים להכחיד כל שריד וזכר לקיומו! לפי היהדות אסור לגוי להיכנס להר הבית. אבל רגשותיהם של יהודים כמובן שאינם חשובים. רק רגשותיהם של מוסלמים. |
|
||||
|
||||
מר מעוז היקר, מובן מאליו כי מר שרון תכנן את ביקורו באופן האמור לזמן פרובוקציה. אין זה סוד כי מר שרון מנסה, ואף ינסה בעתיד, לחבל בכל שביב נסיון התפייסות בין מדינת ישראל לשכניה הפלסטינאים - אך זוהי עדיין זכותו הריבונית לבקר במקום בעייתי זה, ולו מתוקף היותו ראש האופוזיציה הישראלית, המתנגדת בחריפות לכל רעיון הסכמי אוסלו. במשחק הדמוקרטי הקיים - עדיין - בתוככי מדינת ישראל ניתן בהחלט לשפוך קיתונות של בוז וחרפה על אדם הנראה והמתנהג כאישיות בעייתית, אך שומה על הנוגעים בדבר לכבד את חוקי המשחק הדמוקרטים, קשים ומרים ככל שיהיו. בניגוד לערביי השטחים, אשר להם עימות לגיטימי מדיני וצבאי עם מדינת ישראל, נמנים תושביה הערביים של מדינת ישראל על סך כלל אזרחיה, אזרחים - אשר גם להם מגיעה כמובן זכות המחאה, ההפגנה וההזדהות, אך מכאן ועד פעולות מכוונות האמורות לשבש ולשתק את מרקם החיים היום יומי במדינת ישראל - ארוכה הדרך. ערביי ישראל הפרו צו דמוקרטי עליון זה, ופתחו במבצע אשר אף מדינה דמוקרטית ריבונית מערבית אינה יכולה לקבלו, כולל ארה''ב של אמריקה, אנגליה ,גרמניה, צרפת ושלל מדינות מערביות אחרות. בברכה א. מאן |
|
||||
|
||||
לרגע לא אמרתי כי זו אינה זכותו הדמוקרטית והחוקית של מר שרון לבקר במקום אשר אליו הלך. אך כן ביקרתי את זכותו הלגיטימית כמנהיג וכדמות בעלת השפעה עצומה לפעול בדרכים פרובוקטיביות ומלוכלכות על מנת להשיג את מטרתם, אשר גם היא לוקה בחסר בתחום המוסר. אכן, כמו שאמרת המשחק הדמוקרטי, גם אם לעתים גורם לך להתגעגע למשטר אוטוקרטי, הנו המשחק ההגון והנכון ביותר לשחקו ובמסגרתו יש לקבל גם גזירות קשות לבקרן בהתאם ולא יותר. צרפת, אנגליה, ארה"ב? איני יודע מה באשר לארצות אלו. מדינת ישראל הנה מקרה שונה בעליל ובכלל איני יודע מה היה קורה אם בצרפת היו פורצות מהומות על רקע מחלוקות גזע, שכן ידוע כי צרפת "שורצת" מיעוטים רבים והמחלוקות קשות. אך אני אל מאמין שטנקים היו פורצים דלתות ומסוקים היו מרססים מלמעלה מאות אזרחים. אולי הם היו אומרים כי דבר כזה אינו יכול להיות במסגרת מדינה דמוקרטית. כמונו. |
|
||||
|
||||
מר מעוז היקר, במרדפים שונים, אותם ניהלה המשטרה הצרפתית כנגד מהגרים פורעי חוק ממוצא מרוקאי-מוסלמי, נורו אף נורו יריות, הועלו מכוניות באש - ואף שני צעירים נורו למוות. מעניין לציין שבמסגרת התפרעיות דומות של תלמידים וסטודנטים צרפתיים בני טובים, וויתרה הז'אנדארמיה הצרפתית מראש על הפעלת כוח כבמקרה המרוקאים. ידיד העולם המוסלמי, ז'אק שיראק, לא היסס לרגע אחד להשיב חוק וסדר על כנו בארצו. מקום אחר - מהומות לוס אנג'לס. הזכורה לך צעידתם של אנשי 'המשמר הלאומי' אל איזורי מזרח לוס אנג'לס? ההבחנת כיצד היו שוטרי ה- L.A.P.D חמושים? דומה היה כי הללו מגוייסים היו להשתתפות רבתי ב- D-DAY צפון אירופאי מחודש... אגב - הראית כיצד מתנהג צבאה המהולל של הוד מעלתה הבריטית בצפון אירלאנד? ידידי - העולם הדמוקרטי והציוויליזאציה המערבית דוגלים בהחלט בחופש המחאה, אך אינם סובלים חוסר סדר ואנארכיה מתמשכת. בברכה א. מאן |
|
||||
|
||||
מר מעוז הנכבד, יש לי הודעה שאולי תפתיע אותך אבל הר הבית קדוש גם ליהודים עשרות אלפי מונים מאשר חשיבותו לאיסלאם שרואה בירושלים רק את השלישית בקדושתה(והמוטלת בספק אם התואר מגיע לה). הוואקף הפר בצורה בוטה את קדושת הר הבית ליהודים בכך שחפר בוולגריות ביסודותיו בכדי להרוס את אורוות שלמה ושרידים יקרי ערך אחרים לעם היהודי, מדוע לא נראה גם בזה כדבר לגיטימי לזריקת אבנים ובקבוקי תבערה על ערבים?! אבל כשכף רגלו של יהודי תדרוך במקום זה תנתן כל הלגיטימציה הבינלאומית הדרושה לסקילתו הלו כן? |
|
||||
|
||||
א. ברק אינו נוסע לפריז לדון עם ערפאת על המשך תהליך השלום. ברק הודיע אתמול במפורש ש"תהליך השלום מונח כעת על המדף" לפחות עד תום ההתפרעויות ושפיכות הדמים(ראו ניו יורק טיימס מהיום). הנסיעה לפגישה עם אולברייט נועדה לתכלית אחת ויחידה, הפסקת האלימות הפלסטינית. ב. אני איש שמאל ולדעתי לשרון היתה זכות "לבקר" בהר הבית. אבל גם ברור לי שהוא חיבל ביתרון שהשיגו ברק ובן-עמי על פני עראפת בזירה המדינית הבינלאומית. ומה שרון השיג בזאת? הצהרה פוליטית שערכה כקליפת השום! מסקנה: יכולת הראייה המדינית של שרון מוגבלת להחריד או ש"על הזין שלו" מעמדה הבינלאומי של ישראל. בשני המקרים, אדם כזה אינו כשיר לנהל את משרד החוץ, קל וחומר שאינו בנוי להיות ראש ממשלה (וזאת אנו יודעים כבר מזמן). ג. יש הגורסים שחלק מהסכסוך הישראלי-פלסטיני נובע מאיזשהו קצר בתקשורת, אי הבנה של "המנטליות של האחר", לדעתי המצב הוא הפוך. הפלסטינים והישראלים מכירים טוב מאוד אלה את אלה ואת רצונותיהם. אבל הסכסוך הישראלי-פלסטיני מתאפיין גם בשכחה מוזרה (שלא כאן המקום להסבירה) של הכרות מנטלית הזו. לדוגמא: שרון מסוגל להגיד ברטוריקה השיקרית שלו שממשלת ליכוד תביא "שלום אמיתי" כשהר הבית בידינו, ירושלים הבנויה בידינו וכל מאווייהם של המתנחלים בידינו - והמון ימניים מאמינים לזה או משימים עצמם כמאמינים לזה. ואילו הערבים יודעים טוב מאוד מה לא עובד על היהודים: אלימות. הם לא באמת מאמינים שיצליחו להניע אותנו לעבר מטרותיהם בכוח. אז מה הם השיגו בהתפרצות האחרונה: המון שהידים! הפלסטינים שואבים תעצומות נפש לאומיות מדם קורבנותיהם, ולעיתים דומה שהם מאוהבים בתדמית הקורבן שהם בונים לעצמם, בפרט שזה מועיל בזירה הבינלאומית. לפני כ-15שנה, עוד לפני אוסלו, כתב תומס פרידמן שהישגו העיקרי של ערפאת הוא שהוביל את הפלסטינים: To the Promised Land of Prime Time (הארץ המובטחת של זמן צפיית השיא בטלוויזיה). וערפאת, בעזרת שרון, שוב משחק אותה בפריים טיים. מי שמזלזל בדעת הקהל העולמית, מי שלא קולט שהעולם מתנהל לפי מה שנקבע בוושינגטון ובבירות המרכזיות באירופה - ולא בעזה ולא בקהיר ולא בתל אביב ולא בירושלים - לא מבין באיזה עולם הוא חי. ובכל זאת לא הכול מתנהל ב-CNN יש גבולות גם לזה - והגבול הזה נמצא בתוכו של כל ישראלי: גם אני, ממש כמו אנשלוביץ, איני מוכן לסבול את המראות של חסימת כבישים בגליל והתפרעויות ביפו - שנת 1948 לא תחזור! ערביי ישראל הבוגרים מכירים היטב את הגבול הזה. ערביי ישראל הצעירים למדו להכיר אותו תוך פחות משבוע. האלימות המשטרתית כלפיהם היתה מוצדקת מסיבה אחת ויחידה: אף ישראלי אינו מוכן לסבול את זה בשום פנים ואופן. זה הקונצנזום הישראלי היחיד כמעט, זה לא פתוח למשא ומתן. זה ה"רייזון ד'אטרה" של מדינת ישראל. אף ישראלי אינו מוכן להשלים עם פוגרומים וכנופיות פורעים עוינות במדינה יהיו הצדקותיהם וסיבותיהם אשר יהיו. זה הגבול הכי אמיתי של מדינת ישראל הוא ממשי יותר מכל קו ירוק, סגול, או קו אחר שעל המפה. ערביי ישראל עצרו - גבול לפניכם! |
|
||||
|
||||
א. זכית לטיפול חריג ולתשובה בשעות אלה בגלל ידיעה ששמעתי זה עתה ברדיו בדבר הצעה לריבונות של מועצת הביטחון על הר הבית שישראל תהיה מוכנה לקבלה. בקמפ דויד התעקש ברק על ריבונות ישראלית שתכלול כמה "סממנים" פלשתיניים. (איזה שהוא רעיון "יצירתי" לא כל כך מובן.) העסק עובד בדיוק לפי המודל שאותו אני מנסה לתאר כל הזמן. האלימות שלהם מביאה לתוצאות מדיניות מהירות, והסחף בעמדת ישראל הוא תוצאה ישירה של האלימות הזאת, כשם שקבלת "תהליך אוסלו" ע"י רוב העם הוא תוצאה ישירה של שנות האינתיפדה, אבל אז זה לא היה כל כך מהיר ומידי. אז לדעתך לא ישוחחו ברק וערפאת על הרעיון החדש ? ב. ביקורו של שרון בהר הבית הוא רק תירוץ לפריצת האירועים. (שים לב גם להודעתי השניה ובה דברי השר בן עמי.) האירועים האלה היו פורצים גם ללא הביקור של שרון, ואני מתפלא שאינך מבין או שאינך מוכן להודות בכך. זכור את אירועי אבו דיס. אלה פרצו ללא כל פרובוקציה, באופן אירוני דווקא כשהכנסת החליטה לאשר מסירת אבו דיס לידיהם. אין לי שום ספק שאירועי מנהרת הכותל בזמן נתניהו היו פורצים גם לולא נפרץ קיר המנהרה. אצל ערפאת האירועים האלה הם כלי (מוצלח) להשגת יעדים מדיניים. הוא מחפש תירוץ טוב. "נתניהו" או "שרון" הם תירוצים מצוינים. אבל אם אין מזדמנים לו תירוצים בעתוי שמתאים לו הוא לוחץ על הכפתור גם בהיעדרם כמו באירועי אבו דיס. באירועים האלה השתמש ערפאת בצורה מבריקה כדי לקעקע את "התמיכה" העולמית שהשיג ברק בקמפ דויד. אני התייחסתי בעבר ל"תמיכה" הזאת . עניין זמני וחסר חשיבות. ערפאת עשה "פו" והכל התמוטט. ג. כבר אמרתי זאת , גם בדברים למעלה ואחזור על כך שוב. אני חולק מאד על דעתך שערפאת לא משיג באלימות שום דבר והוא יודע זאת. ההפך הוא הנכון. גם פיגועי התאבדות משרתים את מטרותיו המדיניות. הסברתי זאת והבאתי דוגמאות לכך למעלה ובדברים קודמים שכתבתי. |
|
||||
|
||||
דוב, א. תודה על הטיפול המהיר והחריג. ב. ייתכן שבגלל המהירות לא ממש קלטת את דברי. ועל כן כל סעיף ב. בתגובתך ממש מיותר (שים לב במיוחד לציטוט שהבאתי מדבריו של פרידמן). למרות שהתנודות בדעת הקהל העולמית מתבססות על ייצוגים כאלה ואחרים בטלוויזיה, שאכן גם מתנדפים במהירות, ולמרות שהייצוג הזה מעוות, יש צורך חיוני לקחת אותו בחשבון (עד גבול מסויים, וגם ציינתי את הגבול). שרון, וכנראה גם אתה, אינכם מבינים את חוקי המשחק של הזירה הבינלאומית ואת הדינמיקה שלו. ג. כשיחול סחף ממשי בעמדה הישראלית - לא סחף וירטואלי - אסכים איתך שהאלימות של ערפאת הביאה לו פירות ממשיים. אעשה איתך עסק: אם עד ה-15 בנובמבר 2000 לא יוותר ברק על שום דבר מהותי מעבר למה שהיה מוכן לו בקיימפ דיויד, תחזור לאתר בהודעה שראית צל הרים כהרים, ששגית, שאכן ממשלת ברק לא נכנעת ללחץ של התפרעויות אלימות. כפי שהדגשתי בתגובתי הקודמת, הקונצנזוס היחיד במדינה הזו היא ההסכמה שבאלימות לא יוציאו מהישראלים כלום. וזה עקרון שמפא"יניקים כמו ברק מקפידים עליו קלה כבחמורה. |
|
||||
|
||||
בתשובתי הקודמת סעיף א היה תשובה לסעיף א שלך, סעיף ב היה תשובה לסעיף ב שלך וסעיף ג' היה תשובה לסעיף ג' שלך. ובכן בסעיף ב' שלך כתבת שבגלל שרון נמחק היתרון שהשיגו בן עמי וברק בדעת הקהל הבין לאומית. אני הסברתי באריכות, ואני חושב בצורה די בהירה שלא שרון הוא שמחק את היתרון הזה. כתבתי שפעולתו אכן שמשה תרוץ, אך פרץ האלימות היה פורץ גם ללא תרוץ כפי שהיה במהומות אבו דיס, ותמונת הילד המסכן יחד עם הנטיה הכללית של העולם ובמיוחד אירופה לא לאהוב אותנו הייתה הייתה גורמת בדיוק לאותו אפקט. לא הביקור של שרון הביא לאובדן התמיכה אלא אותו ילד (שמשמש כאן רק מייצג לתמונות דומות אפקט ששודרו), וזה היה קורה בכל מקרה. לכן, לא הבנתי את הערתך בדבר מיותרותו של סעיף ב'. |
|
||||
|
||||
דוב, א. הטענה שהאלימות היתה פורצת ללא תרוץ, על מה היא נסמכת? ב. לו היא היתה פורצת ללא תרוץ, ההשלכות שלה מבחינת דעת הקהל הבינלאומית היתה אחרת. כמובן שאינך מסכים עם דברי. כיוון שאתה גורס שגם לו היתה האלימות פורצת ללא תירוץ, בכל זאת, מפני שהעולם כולו נגדנו, ובמיוחד אירופה, הרי שהיו מגנים אותנו בכל מקרה. אולי כדאי שתבין שהעולם לא כולו נגדנו באופן אוטומטי. שיש חוקי משחק, והעולם לא אוהב את מי שמפר את חוקי המשחק. מילוסוביץ ושרון הם מי שמצפצפים על חוקי המשחק האלה, ברק וערפאת לוקחים את המשחק הזה ברצינות, אבל מה לעשות שיש לנו מן שרון כזה שתוקע לנו גולים עצמיים כמו אידיוט בגלל השיקולים האנוכיים, הקטנוניים ובלתי לאומיים שלו. שרון אמנם בטוח שהאגו שלו והלאומיות הישראלית חד הם, ובגלל זה מ-1982 ואילך הוא היה אסון, נשאר אסון ואני מקווה שלא ימיט עלינו אסונות נוספים. ג. שמעון |
|
||||
|
||||
הטענה הזאת נסמכת על נסיון העבר ? מדוע פרצו אירועי אבו דיס ? ישנם רגעים שבהם נוח לעראפת לעורר אלימות. אומרים לנו שיש מתח בשטח, והציפיות במקרים אלה לעולם אינם נכזבות. תמיד הן נגרמרות באלימות. לפני מהומות אבו דיס היה מתח כזה וברק רצה לבטל אותו ע"י החזרת אבו דיס, אך ללא הועיל. אפשר להבחין בניסיונות ה "התנעה" למשל, לפני מהומות הכותל שרר מצב כזה של "מתח". זו הייתה תחילת שלטונו של נתניהו , זמן ארוך הוא לא נפגש עם ערפאת, ועראפת הרגיש שיש להזיז את העסק. תחילה הוא ניסה ל "התניע" תוך ניצול אירוע של הריסת בתים בלתי חוקיים, אבל התבערה לא התפשטה לאש גדולה, ואז הגיע אירוע מנהרת הכותל והצית את האש הגדולה. מעניין עד כמה אפילו בפרטים קטנים העניין דומה. גם הפעם אחרי ביקור שרון פרצו מהומות אך לא התפשטו לתבערה גדולה. וכיון שלערפאת זה לא הספיק הוא עורר את העניין שוב. הרי על ביקור שרון כבר היו המהומות שלו. מדוע הן פרצו שוב במרחק של כמה ימים ? אני רואה את המנגנון בצורה כל כך ברורה. קשה לי להבין איך אחרים אינם מבחינים בכך. ברור שהוכחה מתמטית אין לי. לא נמצאים אצלי ודויים של ערפאת. אני איני מסכים שהמהומות היו על רקע ביקור של שרון הן שגרמו להיעדר התמיכה. אף פעם זה לא כך גם כשהם משמשים כתרוץ. הפלשתינים תמיד זכו לאהדה בעקבות אלימות מדוע בצעו את רצע ספורטאי מינכן ? רק כדי להביא את עניינים לדעת הקהל ולקבל ממנו אהדה. הםלא עשו זאת כדי להרגיז אותנו. זה נשמע אבסורד אבל זה בדיוק ככה. ואני רוצה לחזור לעניין שרון. הר הביית הוא הקדוש והמשמעותי באתרים הקדושים של היהודים. שם היה בית המקדש. אני מוכן להניח רק לצורך הבנת הדברים שהוא גם קדוש מאד למוסלמים.[ מה עשו שם הפלשתינים ? במשך חודשים "חטטו" מתחת להר ומחקו כל שריד ארכאולוגי שאולי יוכיח את הקשר שלנו עם ההר. האם עשינו מהומות ? האם האירופים כעסו עליהם. ושרון, מה עשה ? הלך לבקר בקדוש שבמקומות היהודים. תוך סכום מראש הוא נמנע מלהתקרב ולהיכנס למסגדים. איני יכול לקבל את זה שזה מה שגורם לאירופים לכעוס עלינו. איני מאמין בכך. אוביקטיבית זה לא יכול להיות. |
|
||||
|
||||
חבל על המאמץ שלך זו בעייה פסיכיאטרית ברמה הלאומית. לא משהו שתוכל לפתור על ידי הסברים והוכחות. |
|
||||
|
||||
רק בנוגע לאבו-דיס. האם לקחת בחשבון את האפשרות שערפאת *לא רצה* לקבל את אבו דיס? אולי קבלת אבו דיס תמנע ממנו לקבל את הר הבית כיוון שקבלת אבו דיס כאילו מכריעה את הסכסוך באיזור ירושלים? לא תמוה בעיניך שדווקא ביום אחד שצריך להיות שקט (כדי שערפאת יקבל את אבו-דיס בלי בעיות) - יום הדיון בכנסת, דווקא אז ישנן מהומות? זה לא הגיוני, לא? אולי גם ברק מבין שערפאת לא רוצה את אבו-דיס (מאותן סיבות) ולכן מציע את אותה שכונה מתוך ידיעה שערפאת לא יכול להרשות לעצמו לקחת אותה, ולכן היא בעצם חסרת ערך? |
|
||||
|
||||
אני מתחום ההנדסה, לא מהפילוסופיה. |
|
||||
|
||||
מה דעתך על תחום העיתונאות: וכן, אני יודע, הלינק הזה טוב רק להיום. אחר כך תחליפו את המילה daily במילה thu |
|
||||
|
||||
תמים מאוד מצידך לחשוב שהתפרעות בסדר גודל והיקף כזה לא תוכננה במשך תקופה ממושכת, כי כמו שאמר דב זהוא הקלף שלעראפת. בתשובה לדבריך בקשר לדעת הקהל הבילאומי: ראה תוצאות פגישת ברק שירק. עראפת ושירק עשו דיל משלהם וכך גם עשה עם כל המדינות השכנות שמפחדות מהתפרעות של פלסטינים ברחובות. |
|
||||
|
||||
למה שברה לבנון את השקט בגבול ? למה חטפה חיילים ? בגלל ביקור שרון בהר הבית או בגלל מצוקת ערביי ישראל ? אני אמנם מנסה להיות ציני אך האמן לי אני רחוק מלהיות שמח. תעוקה כזו בגרון אני זוכר רק במהלך מלחמת יום הכיפורים (אולי עוד לא היית קיים אז) |
|
||||
|
||||
דוב, א. נדמה לי שאינך קורא ממש את תגובותי, רואה בהם דברים שאין בהם - ובמיוחד אינך מתייחס לעיקרי דברי ולרוח דברי אלא נתפס לזוטות שגם אותן אינך מפרש נכון(הגם שלדעתי אינם זקוקים כלל לפירוש). קרא את תגובתי הראשונה. לא שללתי את זכותו של שרון לבקר בהר הבית, טענתי שזו טיפשות מבחינה מדינית, ואני מחזיק בדעתי זו (אגב, תראה לי היכן טענתי שהמהומות פרצו אך ורק בגלל ביקור שרון). אבל כל זה מאחורינו מזמן וממש לא רלוונטי. ב. אני זוכר לא רק את מלחמת יום הכיפורים, אלא גם את ששת הימים ואפילו את מלחמת סיני (אמנם הייתי אז רק בן חמש). אני זוכר היטב את הפחד של המבוגרים בששת הימים בתקופת ההמתנה, אני זוכר כחייל את ההלם של הימים הראשונים של מלחמת יום הכיפורים. דוב, יום כיפור שיהיה מחר זה רק עניין ללוח השנה, במציאות אין לנו מה לחשוש לגורלה הפיזית של המדינה אלא רק לגורלם האישי של החיילים הפועלים עכשיו בשטח. ג. טענתי לכל אורך השבוע שישראל לא תיכנע לאלימות בשום פנים ואופן, שלערבים לא יהיו השגים מדיניים כתוצאה מהאלימות שלהם ואני ממשיך להחזיק בדעתי. בברכה ג. שמעון |
|
||||
|
||||
אז אנחנו בני גיל דומה. מעניין. תמיד נדמה לי שאני מתווכח כאן עם צעירים. אולי בגלל זה דווקא אתך יותר נוח לי להחליף דברים. לגבי ביקור שרון בהר הבית. אם אתה מסכים עמי שבעצם לא זה מה שהביא לכל הבלגן, והיום , בעצם כל דוברי הממשלה (פואד למשל) אומרים שמדובר במהלך מתוכנן היטב מתחילתו ועד סופו ע"י ערפאת כשם שטענתי כל הזמן, אז למה אתה מתכוון באומרך שטות. ? נזק הסכמנו שזה לא גרם. ואם אתה שואל לשם מה צריך לערוך ביקור כזה אתה נוגע בנקודה שעליה באמת קשה להתווכח, כי כאן מדובר בערכים ובאופן שאדם תופס את זהותו. הזכרתי את הרס הממצאים הארכאולוגיים בהר הבית ע"י הפלשתינים.. היום ראינו אותם הורסים את אתר קבר יוסף (תאר לך שאנו היינו עולים על אל אקצה ועושים אותו דבר. ) בקרב קבוצה מסויימת קיימת הבנה שלהרוס את אל אקצה הוא מעשה שלא ייעשה אך להרוס מקום קדוש של יהודים שיש לו ערך רגשי לפחות לחלקם את זה שגם זה הוא מעשה שלא יעשה את זה הם לא מבינים. אין זה נכון לומר שהדבר היחיד שחשוב הוא היכולת לשרוד או הרווחה הכלכלית. אצל כולנו יש דברים סמליים שחשובים לנו. אתה אולי בחרת בדברים אחרים אך לאחרים בקרב היהודים הר הבית אומר המון וחשוב להם להפגין את נוכחותם עליו כשם שאנו מניפים את דגל ישראל במקומות שונים. מדוע אינך מסוגל להבין זאת ? |
|
||||
|
||||
שלום לך, שים לב לדיווחים שמגיעים מהר הבית המשטרה מפנה את עצמה. במקומה נכנסים כחות של פת''ח. הודיעו תחילה שהמתפללים בכותל מפונים, אך עכשיו נמסר שעדיין לא נעשה פינוי כזה.. ברור שברגע שתעוף האבן הראשונה יתבצע הפינוי, הייתי אומר יש כוננות פינוי. אין כאן ויתור ישראלי בהסכם, אך יש ויתור משמעותי ביותר בשטח במלחמה על הר הבית. במועצת הביטחון דנים בנוסח הגינוי שבו תגונה ישראל (ארצות הברית, מבקשת לבטל את הסעיף להקמת ועדת חקירה, אך מסכימה ליתר). אני אדם שעבר את גיל החמישים, ועניין הגינוי הזה מזכיר לי כל כך את הגינויים של אז, לפני מלחמת ששת הימים, לפני ה ''כיבוש'', עוד לפני שבגין הגיע לשלטון, ותמיד שלטה במדינה ממשלת שמאל אז תחושת הבדידות בעולם הייתה גדולה לאין ערוך על מה שהתרגלנו אליו בשנים האחרונות. ועכשיו אנו חוזרים לכך. זה הישג של ערפאת שהביאו המהומות שאירגן. עדיין לא הגיעה כמובן העת לסכם סעיף זה, וצריך עוד לחכות ולראות בדיוק אילו תוצאות מדיניות היו להתפרעויות, אך גם למידע הזה משקל רב מאד. |
|
||||
|
||||
עוד יום ועוד הישג: קבר יוסף פונה |
|
||||
|
||||
הערה - אני מתייחס בתגובתי למהומות בשטחים בלבד ולא לערביי ישראל. טוב, ובמסגרת הניתוח הפוליטי שלי, האם לא ידע שרון כי ביקורו בהר הבית יגרום לתגובה פלשתינית? ידע, ואף-על-פי-כן (ולמרות הכל) בחר לבקר בהר הבית בזמן הזה. כלומר, בהנחה ששרון הוא אדם רציונלי שמודע לתוצאות מעשיו, שרון *רצה* שיפרצו מהומות. למה זה טוב לפוליטיקה של שרון שיפרצו מהומות, אני עוד לא יודע, אני רק יודע ששרון פעל כדי שיפרצו מהומות. בנוסף, אהוד ברק טוען בכל מקום שהמהומות לא פרצו בגלל שרון, כלומר באשמה ובמחיר צריך לשאת מישהו אחר, גם לא נעשו צעדים ממש משמעותיים להפסיק את המהומות. כלומר ברק סבור, כמו שרון, שיש להמשיך במהומות בעוצמתן הנוכחית - איזה יופי, יש לנו בעצם קואליציה בעד המשך המהומות בשטחים (מי אמר שאין לברק קואליציה). מה המטרה? שוב, אני עדיין לא יודע, מה קורה אצל ערפאת, אבו-מאזן ואחרים? אני גם לא כל-כך יודע כי אין ממש ידיעות משם. כולנו מסתפקים בהשערות על יכולתו או אי-יכולתו של ערפאת לעצור את המהומות. ואולי זה בכלל לא הוא אלא מישהו אחר בהנהגה הפלשתינית? עד מתי תמשיכו להתייחס לפרטים כקבוצה? מה שברור לי שאריאל שרון ואהוד ברק דווקא *רוצים* במהומות. למה? צריך לברר בדיוק מה עומד על הפרק. לצערי לא עקבתי בשבועיים האחרונים מספיק מקרוב כדי להבחין בעצמי - אם למישהו יש רעיון אז אשמח אם ישתף אותי. אם שמעון ואתה תמשיכו להתכתש על "תדמיות" או "זכויות" ותמשיכו להתבונן במתרחש כמעורבים לעולם לא תצליחו להבין מה באמת קורה. רק ריחוק מסויים מהארועים מאפשר תמונה שקולה, חפה מעיוורון אידאולוגי. אני לא מנסה למשוך אנשים למען פוליטיקה זו או אחרת. אני בסך הכל שואל שאלה אונטולוגית. "מה יש?", "מה קורה?" זו אותה "פוליטיקה סמוייה מעין" שכיוונתי אליה במאמר בראותו שם. יש לבחון מה עומד *באמת* על הפרק. |
|
||||
|
||||
האם שרון ידע שתפרוץ אלימות ? איני יודע. לו שאלת אותי לפני הביקור אם תפרוץ בעקבותיו אלימות הייתי עונה שאיני יודע , אך באופק כללי שתפרוץ אלימות ידעתי. כתבתי זאת במאמרי הקודם עוד לפני ביקרו שרון בהר הביית. נא עיין. אבל היה מישהו שלא ידע שתפרוץ אלימות: השר בן עמי. כפי שספרתי האיש דבר לפני הביקור עם גבריל רגוב. קבל ממנו הבטחה. האמין לו. ולכן אישר את ביקור שרון. |
|
||||
|
||||
יופי, גילינו מי נגד מי. שרון וברק בעד המהומות, ערפאת ובן-עמי נגד המהומות. תודה על העזרה. |
|
||||
|
||||
לאלהים פתרונים איך גילינו זאת. אמרתי ששרון לא ידע שיפרצו מהומות. איפה ראית שאמרתי שהוא וברק רוצים מהומות ? אני מבין שזו טענתך אך אל תשים אותה בפי. וערפאת נגד מהומות ? כנראה אנחנו חיים בעולמות שונים לגמרי. |
|
||||
|
||||
גורמים בכירים בצבא ובמודיעין אישרו שיום לפני ביקור שרון בהר הבית היה ביקור של אנשי התנזין וראש המשטרה הפלסטינית אצל עראפת, והוראותיו היו ברורות: לתנזין הוא נתן חופש פעולה מלא. לשוטרים הפלסטינים הוא נתן את החופש לעזור לתנזין אם מתחשק להם. ואם אתה חושב שהמשטרה הפלסטינית מתקשה לדכא את המהומות אתה אכן צודק, בגלל שלשוטרים הפלסטינים קשה מאוד למצא זמן לדכא את המהומות כשהם כל כך עסוקים בירי על חילי צה"ל ואזרחים ישרראלים!!! |
|
||||
|
||||
יש ציניים בקרבנו שטוענים ששרון מעונין במהומות מכיוון שאלו יכולות לעצור את תהליך השלום. יש ציניים מהם שטוענים שהסכם עם הפלסטינאים יסמן לברק עוד וי, ויעשה איקס על עתידו הפוליטי של שרון. ולעצור את התהליך זה תמיד טוב, אם אתה באופוזיציה. במיוחד שאת הריקושטים חוטפת הקואליציה. לפני שבוע, כששרון הצהיר על כוונתו לבקר בהר הבית, סברתי שהוא מטומטם, שהרי הוא נותן לפלסטינאים מתנה נאה. עכשיו אני חושב שהוא רק חצי מטומטם, וחצי מרשע, שידע וחימם את השטח עוד קצת לפני ביקורו. (הוא לא סמך לחלוטין על ערפאת שיארגן את המהומות, ודאג לתקשר את הביקור שלושה ימים מראש, ולתבל הכל עם הרבה הצהרות, עמבה וחריף בצד). בנוגע לברק - נראה שהוא שילח את בן-עמי המסכן להתבזות קלות, על מזבח "תמימותו" ו"חפותו" של ברק כשיתחילו המהומות. ביילין, בכל אופן, הבין ענין, ויום לפני קרא בתקשורת, בנאום מריח מפחד, שכדאי לו לשרון לשקול שוב את צעדיו. מה יוצא לברק מכל זה? עוד סלידה של הציבור משרון, קצת בלאגן שאולי ממנו קיווה להציג את הרעים (מימין) והרעים (הפלשטינאים) כאשמים, ולהשיג בכפיה עוד הסכם שיכבול את ידי ערפאת לשולחן הדיונים, ועוד הסכם שיכבול את הממשלה הבאה. זה בדיוק מה שקורה עכשיו - ועידת פסגה כפויה על הצדדים. ברור שהם יהיו חייבים לצאת משמה עם הסכם. |
|
||||
|
||||
האמת שהגעתי למסקנה גם בעצמי אבל גם אתה הגעת אליה (במודע או שלא במודע). ברק (ושרון) רוצים לכפות על ערפאת להכנס למשא ומתן מוקדם ככל האפשר כיוון שהתאריך 15 בנובמבר מתקרב ועדיין אין הסכם. לכן, חשוב ליצור מצב שלא תהיה לערפאת ברירה והוא יאלץ להכנס למשא ומתן, על אפו ועל חמתו (חכו לימים הקרובים) שבו תומכי הקמת המדינה הפלשתינית *בהסכמה ישראלית* בצד הישראלי והפלשתיני יוכלו לדחוף לכיוון זה. זה מה שלדעתי עומד על הפרק וזו המטרה של הארועים האחרונים בשטחים - לדעתי |
|
||||
|
||||
How about this:
Israeli politicians and parties are beginning to form two groups: - National-security oriented - Socio-economically oriented The first group consists of those persons and parties whose appeal comes from their military background or their positions on national security issues: Barak, Sharon, Olmert, the Likud and the Ma'arach. The second, younger group is formed from politicians who pretend to be fighters for social causes: Sarid, Lapid, Der'i and Yishai, and their parties. Behind the scenes there is an ongoing battle between the "security" and "social" politicians, where the formers fear that comprehensive peace will render them useless and lead to their annihilation from the political map. So if real peace arrives, Barak and Sharon will lose their electoral appeal because voters will become interested in social questions like education and poverty instead of national security. Under these conditions, people like Ben Ami, Sarid and Ovadia will be the chief candidates for prime minister. Thus, Barak and Sharon act in order to maintain a constant security alert and prevent this shift of focus from happening. They will join forces in the face of an "arab threat" and attempt to form a stable coalition. This will fail because most of the voters don't care anymore about security. The two will then fall together and will be replaced by the "social" politicians who already wait, hungry, behind their backs. |
|
||||
|
||||
אני לא מסכים עם הדיכוטומיה הנ''ל ולו רק בגלל שאני לא חושב שזה הנושא - אתה מוזמן לחפש את תגובתי הארוכה מאד (אני חושב ששברתי שם את שיא ''התגובה הארוכה ביותר באייל'') על החלוקה של המחנות הפוליטיים האמיתיים בישראל בתגובה למאמר ''אנרכיה משולחת בעולם...'' אי שם בין קרני האייל. ערן |
|
||||
|
||||
The theory you present in that thread assumes that national security will forever be the main subject in Israeli politics. The problem is that long-term national security goals have lost some importance over time. To take an extreme example, do you think that in Holland the division between the big camps is also on themes of national security? And what about the US?
And a side remark: One benefit of democracy that you haven't acknowledged is reduced proneness for errors. Strangely enough, we are not only electing a prime-minister (the executive) but also a parliament (legislators). What is the purpose of these people? If 61 of them are smart politicians who form the coalition, why do we have to pay the salaries of the other 59 who do nothing but disturb them? The reason is that these 59 are motivated like hell to find alternative ways to make the public better-off and point out errors of the government. This way, the system as a whole makes less mistakes than what a dictatorship would make. |
|
||||
|
||||
The view you present there is interesting and thought-provoking, but partial. It is incomplete without an analysis of the actions of our neighboring arab countries in light of the same theory.
Suppose we accept the idea that politicians aim for strategic national goals, not just power. We cannot say, then, that arab countries fight against israel just because their rulers are trying to remain in power by directing people's anger to an external enemy. We must assume that these dictators act for long-term strategic national goals and thus will resign if they find somebody who can make a better job than themselves. So why do they fight us? And do they want to exterminate israel, as a long-term strategic goal, or not? What does the theory say? |
|
||||
|
||||
אז הכל קונספירציה! אני כבר פיתחתי תיאוריה אחרת שגורסת שזה הכל ניסיון של החייזרים לעשות ניסוי מעבדה בהר הבית, ולכן "הם" אחראים לכל המהומות והתחילו אותם בכוונה כדי לבדוק חייה ושמה ברק. |
|
||||
|
||||
אתה משער שהמהומות נעשו ביוזמת ברק ושרון (ועוד בצד הפלשתיני), כדי לכפות על ערפאת הסכם. הייתי שמח אם היית מסביר, איך בדיוק אפשר "להכריח" את ערפאת לחתום על הסכם אם הוא לא רוצה. הניתוח שעלה בדעתי, ואשמח לקרוא את דעתך עליו, הוא כמעט הפוך. הוא מתיישב עם הcommon wisdom (שבהחלט יכול להיות שגוי) שערפאת שולט במהומות. ערפאת צריך אולי את המלחמה כדי שיוכל לחתום על הסכם ולהציג אותו לציבור הפלשתיני כהישג (ברור שמבחינת פסיכולוגית ההמונים, בצד הפלשתיני, הסכם לאחר אלימות פלשתינית ומבוכה ישראלית נראה הרבה יותר כמו נצחון, מאשר אותו הסכם בדיוק שהושג ברוח טובה). ובשביל מה ברק ושרון צריכים את המהומות? אולי הם לא צריכים, אבל מוכנים לספוג את זה כדי לתת לערפאת את ההישג. לפי הדיווחים מפריז, אגב (שכמובן, הם אולי שטויות במיץ) ערפאת עמד לחתום על ההסכם, עד ששיראק טרף את הקלפים כשהתעקש על ועדת בדיקה בינלאומית (מה שלא היה מקובל על הישראלים). ערפאת, כמובן, לא יכול להיות ותרן יותר משיראק (גם הפלשתינאים קוראים עיתונים). ייתכן, ששיראק עשה זאת לבקשה (מפורשת או מרומזת) של ערפאת. (הכותרת: אריאל זילבר) |
|
||||
|
||||
מר אנשלוביץ הנכבד, היטבת לקלוע אל לב ליבה של הבעיה, ועל כך מכיר אנוכי לך תודה. על סך כל הנוגעים בדבר להבין, כי תהליך השלום בין מדינת ישראל לעולם הערבי הסובב, כולל העולם הפלסטינאי, הינו תהליך גירושין, אשר במסגרתו נדונו שני הצדדים להתגרש האחד מהשני, ויפה שעה אחת קודם. גירושין אלו יכולים להיות בהחלט גירושין סבירים וקורקטים, המבוססים על רצון טוב, כיבוד הדדי והבנה משותפת כלפי בעיות איזוריות שונות. לשיטתי יש לבדוק - במסגרת הסכם גירושין שכזה - פעם נוספת את רצונו, צרכיו ומאוויו של כלל ציבור ערביי ישראל באופן יסודי ומקיף. אין הדבר סוד כי מרביתו של ציבור נכבד זה חש בקרבה ובשותפות גורל לאחיו הפלסטינאים בצידו השני של גבול הקו הירוק. שרשרת אירועי הדמים האחרונים הוכיחה מעל לכל צל של ספק כי פני ערביי ישראל אינן מועדות אלי גורל משותף עם מדינתם - קרי מדינת ישראל, כי אם נשואות הן אל עבר אחיהם האתניים מעברו השני של הקו הירוק. דומה כי רוב ערביי ישראל - על נשיו, טפיו ונבחריו - אינו מעוניין ויכול להזדהות כלל עם אותם אינטרסים לגיטימיים של מדינת ישראל, ועל כן יש לשקול בכובד ראש החלפת שטחים רבתי, מאסיבית ונרחבת, בין ישראל למדינה הפלסטינאית העתידית. במסגרת מו"מ עתידי אפשרי תוכל זו מדינת פלסטין העתידית לקבל לא רק את שטחי 67, כולל שטחי מזרח ירושלים, כי אם את סך כל כפרי המשולש ואיזורים ערביים נוספים, הנושקים לגבולות הקו הירוק. מדינת ישראל תוכל מן הסתם לקבל בתמורה לכך את גוש עציון ואולי אף שרשרת ישובים בבקעת הירדן. יש לשער כי ראשי הרשות הפלסטינאית ישקלו בחיוב קבלת אחיהם ההיסטורים אל חיק מולדתם החדשה, מה גם ששטחים נוספים יצורפו במסגרת זו אל מדינת פלסטין העתידית. בצורה שכזו תוכל מדינת ישראל להרחיב ולייעל את תהליך הפרדותה מאלו, אשר אינם מעוניינים בה. להזכירך - דברים אלו נכתבים מנקודת מבטו של אדם המצביע שמאל בישראל, אשר המחשבה המרכזית העומדת לנגד עיניו הינה מחשבת ההפרדות מסך כל אותם שטחי מריבה, ואף מעבר לכך. כל נסיון נוסף מצד הפלסטינאים/ערביי ישראל - לאחר צעד הפרדותי שכזה - לחבל ולשבש את מהלך חייה הנורמאלי של מדינת ישראל, ייתקל בתגובה הולמת, אשר יש לשער כי כל מדינה ריבונית אחרת ברחבי העולם המערבי מגיבה היתה באופן דומה. בברכה א. מאן |
|
||||
|
||||
כותב מר מאן: "לשיטתי יש לבדוק - במסגרת הסכם גירושין שכזה - פעם נוספת את רצונו, צרכיו ומאוויו של כלל ציבור ערביי ישראל באופן יסודי ומקיף. אין הדבר סוד כי מרביתו של ציבור נכבד זה חש בקרבה ובשותפות גורל לאחיו הפלסטינאים בצידו השני של גבול הקו הירוק. שרשרת אירועי הדמים האחרונים הוכיחה מעל לכל צל של ספק כי פני ערביי ישראל אינן מועדות אלי גורל משותף עם מדינתם - קרי מדינת ישראל, כי אם נשואות הן אל עבר אחיהם האתניים מעברו השני של הקו הירוק. דומה כי רוב ערביי ישראל - על נשיו, טפיו ונבחריו - אינו מעוניין ויכול להזדהות כלל עם אותם אינטרסים לגיטימיים של מדינת ישראל, ועל כן יש לשקול בכובד ראש החלפת שטחים רבתי, מאסיבית ונרחבת, בין ישראל למדינה הפלסטינאית העתידית" ואכן, רוב משתתפי הדיון מתיחסים כך לארועי הימים האחרונים, אלא , שנראה לי כי הנחת היסוד בטעות יסודה. כמי שחי ועובד בגליל, עובר יום יום בכפרי הערבים בגליל, קונה בחנויותיהם, מתדלק בתחנותיהם, ובקיצור, בא עם ערביי הגליל במגע יום יומי (אם כי שטחי), מסקנותי מעט שונות. ראשית, כדבריו של מר מאן: "יש לבדוק... פעם נוספת את רצונו, צרכיו ומאוויו של כלל ציבור ערביי ישראל", ובסקר זה, להערכתי הבלתי מבוססת סטטיסטית או מדעית, אך בהחלט מבוססת על התרשמות בלתי אמצעית (כולל בימים אלו ממש), הרי שלמרות, ואולי בלי קשר, לכך ש"פני ערביי ישראל... נשואות הן אל עבר אחיהם האתניים מעברו השני של הקו הירוק" (שוב, בצטוט חלקי מדברי מר מאן), הרי שבניגוד לדבריו של מר מאן, הבאים במקום אותן שלוש נקודות במשפט שלעיל, כאילו "פני ערביי ישראל אינן מועדות אלי גורל משותף עם מדינתם - קרי מדינת ישראל" הרי פניו של הרוב המכריע של ערביי ישראל *אכן* מועדות אלי גורל משותף עם מדינתם - קרי מדינת ישראל, אלא שמדינתם זאת מפנה אליהם, אם לא את גבה, הרי כתף קרה. גם בשיאם של ארועי הימים האחרונים, אחוז המתפרעים מכלל ערביי ישראל לא עלה על אחוזו של הקומץ מכלל אוהדי ביתר, ולהזכירכם, במדינה דמוקרטית המשטרה *אינה* מכה מפגינות, אפילו אם הן מתגרות בשוטרים, ואינה יורה על אזרחים. גם לא מפגינים, אפילו לא מפגינים אלימים, וגם לא על גנבי רכב , ואפילו לא על עבריני תנועה, כפי שנתן דוגמא אישית מפקד המחוז הצפוני של המשטרה (למיטב ידיעתי, על אף עבירת תנועה או רכוש לא חל במדינת ישראל עונש מות). |
|
||||
|
||||
מר הגלילי הנכבד, כמי שגר בגליל ומצוי במגע יום יומי עם אוכלוסיית ערביי ישראל - אין כל צל של ספק בליבי, כי מכיר הינך שבעתיים קבוצת התייחסות זו מאשר עבדך הנאמן, המשקיף ממרחקים על מהלך העניינים בעולם באיזור זה. יחד עם זאת שומה עלי להזכירך, כי אינך יכול לאכול את העוגה ולהשאירה שלימה. אינך יכול להינות מהיתרונות הדמוקרטיים המעניקה לך מדינה מסויימת, ולנצלם עד תום בטקס הזדהות שבטי עם אויביה הרשמיים והמוצהרים של מדינה זו, מדינה, אשר עדיין מנסה - ללא הצלחה יתרה - לכרות סוג של שלום והבנה עם אותם שכנים אויבים. בוודאי נתקלו עיניך בעובדה, כי מספר קוראים ומגיבים טוען כי רעיותיי דומים לאלו של האדם המכונה 'גנדי' - ולא כך הדבר. הסכם הגירושין עליו מדבר אנוכי אינו עוסק כלל בגירוש, וזאת למרות השורש המשותף הקיים בשני שמות עצם אלו. מאחר והנני איש שמאל, המוכן ומעוניין לתת ולהחזיר לפלסטינאים את סך שטחי 67, שקלתי לי לעצמי במעין תרגיל מחשבתי גרידא 'להחזיר' אף שטחים נרחבים בגליל, המיושבים בצפיפות על ידי ערבים, במידה והללו יהיו מעוניינים בכך. לעניות דעתי יכולים ואף עשויים שטחי הגליל בצורת התיישבותם הנוכחית להוות חלק לגיטימי מאדמותיה הריבוניות של מדינת פלסטין העתידית. איש אינו עומד להיות מגורש מביתו ונחלתו. המדובר בהעברת בעלות וריבונות אלי מדינה עתידית, אשר ממילא איתה מזדהה רובו המכריע של ציבור המתגוררים בחבל ארץ זה. חלילה לי מלכפות על ציבור ערביי ישראל פיתרון שכזה, אך במידה ומעוניינים הללו להוות חלק אינטגראלי במבנה הריבוני המתקרא מדינת ישראל, עליהם להלחם, כיחידים וכקבוצה - במידה ואינם מרוצים מדבר כלשהו - בשלל הדרכים הדמוקרטיות והחוקיות העומדות לפניהם כנגד תזזית זו אחרת של מדינתם זו. אין ספק כי מדינת ישראל מצוייה במצב הזועק לשיפורים אדירים, אשר יושגו במאבק מר ומתמשך - אך על סך כל שינויים אלו להתבצע בדרך דמוקרטית חוקתית, ולאו דווקא בדרך שילהוב היצרים והמדון. בברכה א. מאן |
|
||||
|
||||
נתחיל בזוטות - אינני מר הגלילי (וכנראה שגם אינני "הנכבד"), אלא פשוט גלילי, כמו שבנצי השמן אינו "מר השמן", אלא פשוט שמן. ולנושא עצמו - כתבת: "שומה עלי להזכירך, כי אינך יכול לאכול את העוגה ולהשאירה שלימה. אינך יכול להינות מהיתרונות הדמוקרטיים המעניקה לך מדינה מסויימת, ולנצלם עד תום בטקס הזדהות שבטי עם אויביה הרשמיים והמוצהרים של מדינה זו, מדינה, אשר עדיין מנסה - ללא הצלחה יתרה - לכרות סוג של שלום והבנה עם אותם שכנים אויבים." כאן עלי לחלוק עליך. כשם שאתה משקיף ממרחקים על מהלך העניינים בעולם באזור זה, ולא רק מתוך סקרנות אינטלקטואלית, אלא אף מתוך הזדהות (שבטית?), כך גם ערביי ישראל מתעניינים מתוך הזדהות בנעשה בתחומי המדינה הפלשתינאית העתידה לקום, ואם מדינת ישראל הרשמית משתפת פעולה עם הרשות הפלשתינאית, אפילו בתחום הבטחוני, הרי ההגדרה "אויביה הרשמיים והמוצהרים של המדינה", אינה במקומה. כפי שכתבתי בתגובתי הקודמת, לא כל ערביי ישראל נטלו חלק בארועים האלימים. גם לא רובם, ואפילו לא קרוב לכך. בשום מקום גם לא ערכתי השוואה כל שהיא בין הצעתו של מר מאן לבין רעיונותיו של חבר הכנסת זאבי, ואיני רואה כל דמיון ביניהן. אינני מתנגד אפילו להצעתו של מר מאן, לבדוק את רצונם של ערביי ישראל להסתפח למדינה הפלשתינאית כאשר תקום (ולהתחשב ברצון זה), למרות שכתוצאה ממנה אני עלול למצוא את עצמי כתושב המדינה הפלשתינאית, אם כי אני משוכנע שרובו המכריע של העם הערבי היושב בציון יכריע נגד מהלך הגירושין המוצע. |
|
||||
|
||||
דורון ידידי, כן, מודה אנוכי באשמה - בקרבי קיימת נטיה סובייקטיבית, שרירותית לחלוטין, לגלות הזדהות וסימפאטיה 'שבטית' כלפי סוגי הדמוקרטיות המערביות השונות, ולאו דווקא כלפי קבוצות ומשטרים המקיימים בקירבם פולחן פטריאכיאלי - המבוסס על פראמטרים של כבוד, גאווה ובושה. יחד עם זאת, אינני שולל חלילה את זכותם המלאה של אנשים סובייקטיביים באשר הם, לתמוך ולבחור בקבוצות התייחסות אחרות, השונות מאלו אשר בהן אנוכי תומך. מובן מאליו שבצורה זו שרוי אנוכי במאבק ערכי תמידי עם אנשיה ונציגיה של הקבוצה האחרת, וזאת במסגרת כללי המשחק הדמוקרטיים. כל נסיון לקעקע הסכמים שכאלו מקרב את הציוויליזאציה המערבית אל סופה, ואל החלתם של חוקי משחק הנהוגים בעולם השלישי. בידידות א. מאן |
|
||||
|
||||
מר מאן הנכבד, הבעיות הקשות של המזרח התיכון יפתרו אם הציונים רק יואילו בטובם לחזור לארצות מוצאם. אתה, כתושב (אזרח?) גרמניה נותן דוגמה טובה לאחיך הלאומיים. התושבים הילידים של פלסטין לא יכולים להסכים להמשך הפרות הסדר ושיבוש החיים התקינים באזור, ולכן ימשיכו במאבק חורמה בציונות. במסגרת תהליך המאבק, יהודי מדינת ישראל - שככל הנראה לא מוכנים לקבל את הדרישות הלגיטימיות של העם הפלסטיני - יאלצו לשקול לחזור למולדותיהם ההסטוריות כדי להשלים את תהליך הגירושין. כל נסיון להשאר בפלסטין מצד ציונים כאלה ואחרים (ממחנה השלום או ממחנה הימין), יתקל בתגובה לאומית הולמת. יש לשער, שהמדינה הציונית הייתה מגיבה באופן דומה. (התנועה הלאומית הפלסטינית מצדיעה למבצעי הגירוש ב- 48, נתתם לנו דוגמה ומופת למאבק לאומי נכון.) נ.ב. מעניין שאתה מצביע לשמאל, שהרי משנתך - היא משנתו של גנדי. ספק אם שרון עצמו יכול להציע מילים נחושות יותר. לפני כמה חודשים כתבתי ב"האייל" שבהגיע הסוף לתהליך אוסלו, המסיכות יפלו, והשמאל הציוני יתאחד עם הימין באורגזמה פשיסטית ראוותנית. נדמה לי שזה קורה עכשיו. |
|
||||
|
||||
עם משתתפים הסליחה. הואל נא לפנות לאימיילי, או לפרסם את שלך.יש איזה עניין אישי שאני מעוניין לברר. |
|
||||
|
||||
מר דרוזינסקי הנכבד, לעלבון הוא לי לראותי ולמקמני כאינדיבידואל החולק עם האדם המתקרא 'גנדי' משנה אחת. הצעתי הדוגלת בשתי מדינות לשני עמים, הינה הצעה המוכרת והמוצעת בקרב הגרעין הקשה של אנשי השמאל הישראלי, אשר חרטו סיסמה זו אל ליבם עוד בשנות ה-70, גרעין הכולל והכלל בתוכו אנשים כאורי אבנרי, ישעיהו ליבוביץ', מאיר וילנר, אדם קלר ואחרים. השוני היחידי בהצעתי מבוסס על הרעיון, אשר במסגרתו מעוניין אנוכי להעניק למדינה הפלסטינאית ולאזרחיה הישראלים ערביים של מדינת ישראל, את האופציה להסתפח אל מדינת פלסטין, באם ירצו. מעודי לא טענתי וגרסתי כי על איש לעזוב ביתו ונחלתו. במידה וירצו אזרחי ישראל הערביים להשאר בתחומי מדינת ישראל הריבונית - ישארו הם, ללא כל תנאים מוקדמים. אינני שולל כלל קיומם של גבולות פתוחים בין שתי מדינות אלו, ואף חיי מסחר ערים ופוריים. ההפרדה עליה הינך מדבר במשנה להט הינה אולי פרוייקציה תמוהה מצדך כלפי דבר המקובל והנהוג במדינות רבות בעולם: כל מדינה מנהלת על פי רוב את ענייניה היא, ולמרות זאת באה במגע יום יומי עם שכנותיה. פיתרונות שכאלו התקיימו ואף עדיין מתקיימים באירופה רבתי, תוך כדי נסיון תמידי לשמירת כללי המשחק הדמוקרטיים חוקתיים. בל נשגה באשליות: גם לאחר הקמת המדינה הפלסטינאית, ולאחר הצבעת רוב ערביי ישראל להשארות ריבונית תחת שילטון ישראלי יהודי - עדיין רחוקה הדרך לשוויון, אך אופצית המאבק האזרחי כנגד האפליה והגזענות עדיין פתוחה בפני קבוצה זו. לצורך העניין הרשה נא לי להפנותך לעלעול נוסף בהיסטורית מאבקו של מרטין לותר קינג בממסד האמריקאי האטום של שנות ה-60, ובדרשתו המרגשת תחת הכותרת 'אני מאמין'. בברכה א. מאן |
|
||||
|
||||
מר מאן היקר, במשך חמישים שנות ציונות נמשך קיפוחם של ערביי ישראל. אדוני מדבר על דמוקרטיה חוקתית ומאבק אזרחי, אך בו בזמן קורא לדיכוי ההתקוממות הפלסטינית. כיצד זה אדוני מציע לערביי ישראל "מאבק אזרחי", ובו בזמן נעמד בצד המקפחים? האם זה לא מעורר ספקות באשר לכנות ההצעה ולסיכויי ההצלחה של המאבק האזרחי? הדבר אפילו גורם לי להרהר, שמא יתכן שאדוני מרוצה מהמצב הקיים ולא רוצה לשנותו? דומני שאדוני מדבר מעמדה של כוח. אדוני עומד מאחורי שורת חיילים חמושים ומנופף באגרוף קמוץ, דורש "לשמור על הסדר האזרחי". זה עובד גם בכיוון ההפוך. נ.ב. הזכרתך את מאיר וילנר אינה מתישבת עם סלידתך מסטליניזם/קומוניזם. קשה להבין איך אתה רואה את תמיכתו של איש כמוהו בתוכנית פוליטית כחותמת הכשר ולא כאות קין. |
|
||||
|
||||
מר דרוזינסקי הנכבד, אדוני מערבב דבר שאינו במינו; - הנני קורא בהחלט לדמוקרטיה חוקתית ומאבק אזרחי - עבור האזרח מאן והאזרח אחמד. אין ולו קשר ישיר וסמוי בין דרישה זו לדרישתי המוחלטת להפסקת מעשי האלימות והאיבה מצדה הפלסטינאי של המפה, קרי - מצדה של הרשות הפלסטינאית, וכמובן - דרישתי החד משמעית הגורסת כי יש להחזיר את מלוא שטחי 67 לידיהם של אנשי הרשות הפלסטינאית. - במידה והאזרח אחמד מעדיף להזדהות עם אחיו האתניים מצידו השני של המתרס - הרי זו כמובן זכותו הדמוקרטית המוחלטת, אך עליו להבין כי באקט שכזה מתייצב הוא למען זכויותיהם של אלו, האינם רוצים תמיד בטובתו של האזרח מאן ובטובת מדינתו האזרחית. מזכות הזדהות לגיטימית זו של האזרח אחמד עם אחיו ועד הפרת הסדר והטלת אימה על נוסעים ושבים בכבישי ישראל בתחומי הקו הירוק - רחוקה הדרך. - במידה והאזרח אחמד מפרק שותפות גורל אזרחית בינו ובין האזרח מאן, ומתייצב חד משמעית לצידם של אותן קבוצות המגדירות עצמן בחלקן כאויבותיו הרשמיות של האזרח מאן ומדינתו - הרי שלאזרח אחמד ולאזרח מאן יש בעייה רצינית. - בעייה זו תוכל להפתר על ידי נתינת והענקת שטחי המשולש ושטחים נוספים והעברתם למדינה הפלסטינאית העתידית, אשר תקום בעתיד היותר קרוב. אינני חושב כי יש אפילו לעמוד על 'חילופי שטחים'. - במידה והאזרח אחמד מעוניין להשאר תחת ריבונותה של מדינת ישראל, ולאו דווקא להסתפח אל המדינה הפלסטינאית העתידית, עליו להרגיש ולחשוב כי הוא והאזרח מאן חולקים גורל אזרחי משותף, מאשר גורלו המשותף לכאורה עם אזרחיה העתידיים של מדינת פלסטין. בהוקרה א. מאן |
|
||||
|
||||
מר מאן היקר. למרות שבהצעתך יש אספקטים מצודדים, נראה לי שהיא מפשטת בעיה מורכבת. מה אם האזרח אחמד מצהיר על כך שהוא רוצה להרוס את מדינתך, ואילו אחיו, האזרח עבדאללה, מבקש לשרת בצה"ל ולהגן על מדינתו/מדינתך? האם תעביר את מקום מגוריהם לשטחי הרשות הפלשתינאית? לא. הפתרון לטעמי הוא אחר. האזרח אלכסנדר, האזרח יובל, האזרח עבדאללה והאזרח אחמד יגויסו כולם לצה"ל, יילחמו נגד האויב, יסכנו את עצמם ויבכו בלוויות חבריהם. אם מישהו מהם יעז להפנות את נשקו כנגד מדינתו, הוא יטופל בהתאם, ככל בוגד. אם מישהו מהם ירצה לעבור לשטחי הרשות הפלשתינאית - יאללה ביי. אם רוב תושבי אום אל פאחם ירצו לעבור - תועבר אום אל פאחם כולה תמורת שטח שווה בגודלו. אם מדינת ישראל תוכיח לשביעות רצונה שאום אל פאחם רובה ככולה עויינת, היא תטרנספר את כל השטח לרשות הפלשתינאית, ותיקח (לא תקבל) שטח שווה בגודלו. ומעל הכל - ייהרג ובל יעבור - כל הסכם עם הפלשתינאים חייב לכלול את ההצהרה שלצדדים אין יותר תביעות זה מזה. |
|
||||
|
||||
מר מאן היקר, באחת ההערות הקודמות שלך הערת משהו על "דמוקרטיה מערבית". ביטוי גזעני לעילא, שמשכיח את העובדה שבאפריקה התקיימה דמוקרטיה ("קהילתיות קדומה" כהגדרת הוגה גרמני חשוב) עוד כשהפרוטסטנטים הנאורים של אירופה יסדו תאוקרטיות ותלו מכשפות. מעניין כיצד אתה עומד לצד "הציווליזציה" המערבית (מקדונלדס, סיינפלד וערוץ הפורנו?), בזמן שהיא גרמה לסבל כה רב בעולם. בין היתר, כדאי לזכור שהדמוקרטיה המערבית-ישראלית היא שבחרה את אדון ערפאת למלך על כל עם פלסטין, ואם יש לה להאשים מישהו במצב הנוכחי - הרי זה את עצמה. אבל אני סוטה מהנושא... אשר לערביי ישראל. הבעיה, כפי שאני מבין אותה, היא ש"הגדרה עצמית" לא יכולה לענות למאוויו הלאומיים של העם הפלסטיני. לא כל שכן על בעיותיהם של פלסטינים ישראלים החיים ברווחה יחסית *ללא* הגדרה עצמית. השיטה הנהוגה בישראל ובשאר העולם, אשר מתכנית "דמוקרטיה מערבית" לא רק שאינה יכולה לפתור את הבעיות הגורמות להתערערותה עצמה, היא מתנגדת לפתרון הבעיות הללו. אם אנחנו נקבל את העובדה שההתמרמרות של ערביי ישראל מקורה לפני הכל בבעיות מוחשיות (ולא בלאומנות סובייקטיבית), ונזכור את העובדה שהשקעה מאסיבית באיכות החיים ובשוויון של הפלסטינים עלולה לערער את כל המערכת הכלכלית והפוליטית, זאת המסקנה שנגיע אליה. אנשים שמסרבים להבין זאת בהחלט יכולים לשלוח חיילים ושוטרים לדכא בברוטליות מרי אזרחי, לבצע ציד מכשפות בין חברי כנסת (שהם, בסך הכל, לאומנים וקפיטליסטים כמו חבריהם היהודים) ולנקוט בכל שאר האמצעים הנהוגים: צנזורה, משטר צבאי, משפטי ראווה וכו'. אבל *בבקשה*, שלא יסתתרו מאחורי דיבורים על דמוקרטיה, כי זה פשוט פוגע באמון של האנשים במוסד החשוב הזה. |
|
||||
|
||||
מר דרוזינסקי הנכבד, צר לי לבשר לאדוני כי שלל נימוקיו האונטולוגי בגנות מדינת ישראל, בגנותו של השמאל בישראל ובגנותה של הדמוקרטיה המערבית מוכר לי היטב מהטרמינולוגיה אשר שלטה במזרח ברלין עד לשנת 89. מעלעול ממושך בשלל תגובותיו השונות של אדוני בחודשים האחרונים, נאלץ אנוכי לקבוע כי חלק נכבד מרעיונותיו השונים שייכים לא מכבר לפח הזבל של ההיסטוריה העתיקה והמודרנית, רעיונות אשר עליהם הלין הפילוסוף הגרמני בן זמננו י. האברמס כי הינם מבית היוצר של ה- Linksfaschismus, ולו מפאת דחייתם אד הוק את רעיונות הליברליזם, כלכלת השוק והדמוקרטיה הפאלמנטרית-חוקתית. מאחר ושולט אנוכי ברזי בשפה הגרמנית, אשמח למראה מקום מדוייק מצד אדוני בדבר 'הוגה גרמני חשוב', אשר דיבר כביכול בסוגיית 'הקהילתיות הקדומה' בארצות אפריקה. בכבוד רב א. מאן |
|
||||
|
||||
מר מאן הנכבד, מי פה בדיוק שייך לפח הזבל של ההיסטוריה? נראה לי שהליברליזם נכנס כרגע לפח הזבל. זה התחיל בערך כשהירוקים שלכם נתנו את ידם לפשעי מלחמה בקוסובו, וזה נמשך היום, כשה"ירוקים" שלנו נחלקו בין הערצת-ערפאת לבין סגידה לרובה הציוני. אתם לא יכולים לשמור על העולם שירשתם. תשאל את המוני המובטלים שנוהרים היום ממזרח-גרמניה למערבה (כמו בימים הישנים והטובים). האברמס לא ממש מפחיד אותי. אחרי שחברים מבית-הספר שלו (בודריאר) חנכו את מלחמת המפרץ כ"מלחמה הוירטואלית הראשונה", הם די הפכו לבדיחה של הכיתה. לפני כשבוע, אחד מהחברים האלה, עזמי בשארה, אמר בראיון ל"הארץ" בערך את מה שאתה אומר עכשיו. אבל נראה לי שבשלב הנוכחי אתה לא מחשיב אותו לחבר שלך... לגבי ההוגה הגרמני החשוב: הוא היה אירוצנטריסט כמו שאר ההוגים הגרמנים החשובים, אבל זה לא משנה את העובדה שהקהילתיות הקדומה שהוא תיאר התקיימה עוד לפני שנולד גזע האדונים של הציוויליזציה המערבית. כאמור, מבנים שלטוניים דמויי-פרלמנט/מועצה ושלטון של קונצנזוס התקיימו עוד לפני שהמצאתם את הראיון הגאוני של כלכלת שוק. |
|
||||
|
||||
מר דרוזינסקי הנכבד, ברשות כבודו - נחזור אל קרקע המציאות, ונצמד לעובדות. מספר שאלות לי אל כבודו; חלק א' - ידע כללי והתמצאות בנושא 1. איזו שיטה ומשנה כלכלית, פוליטית ופילוסופית עברה מן העולם החל משנת 1989? 2. היכן למד והתחנך מר בישארה בתקופת לימודיו האקדמאים? 3. פעם נוספת - היוכל כבודו לנקוב בשמו/שמם של הוגה/הוגים גרמנים אשר דווחו ב'מחקריהם' על יבשת אפריקה בצורה הדומה לצורה אותה תיאר כבודו בתגובתו? 4. ציטוט: '.... אבל זה לא משנה את העובדה שהקהילתיות הקדומה שהוא תיאר התקיימה עוד לפני שנולד גזע האדונים של הציוויליזציה המערבית'. מי זה 'הוא', ועל איזו 'עובדה' מדעית מדבר כבודו? חלק ב' - שאלות עיוניות כלליות 1. מדוע הפך/הפכו לעניות דעתו של כבודו האברמס ושות' ל'בדיחת הכיתה'? 2. איזה פסול מצא כבודו בעמדה הגרמנית הירוקה בסוגיית קוסובו? האם עמדה זו אינה פאציפיסטית דייה עבור כבודו, או שמא כבודו אמון על מערכת חשיבה דיספוזיציונאלית, המקדישה עצמה לרעיון ה- EX NEGATIVO הנאצל? כבודו אכן ממטיר חיצי ביקורת ולעג מושחזים על הליברליזם, קומוניזם, סוציאליזם, השמאל הישראלי, ירוקים ישראלים וגרמנים, עזמי בישארה, האברמס, הוגים גרמנים אירוצנטריסטים ועוד ועוד, ועל כך יבושם לו. אך יחד עם זאת תמהני במה והיכן מתחיל ומסתכם מושג האינטגריטי של כבודו, בבואו לדיון פילוסופי וירטואלי, אשר בו אין מוכן כבודו לחשוף את שמו, ואף את מקורותיו המדעיים בדבר טענות אלו או אחרות. בכבוד א. מאן |
|
||||
|
||||
1. אני מעדיף להתחיל את הספירה משנת 1991, כי זו השנה הרלוונטית בברית-המועצות. זאת השנה שבה נפל המשטר הליברלי (והאנטי-קומוניסטי) של גורבצ'וב, והוחלף באוטוריטריזם של מריונטות אמריקאיות, שבין פשעיהן הרבים נגד הדמוקרטיה (העם הרוסי עצמו הוא כבר משני בסיפור) נמנית הפגזה של פרלמנט וזיוף שתי מערכות בחירות. משטר נאור זה הגיע לשיאו כשהביא אל השלטון קצין של בולשת ידועה לשימצה אשר העמיד בראש מעיניו את שימורו של קפיטליזם מתפורר. שמעתי שמר פוטין מאוד פופולרי אצלכם. אולי הוא מעורר נוסטלגיה... נראה שאתה מגביל את כל הפרספקטיבה ההיסטורית שלך לאירוע אחד שהתרחש תוך שבועות ספורים לפני עשר שנים. אירוע שבו המוני אזרחים מזרח-גרמנים קיבלו את ההזדמנות לחלוק את מנעמי הקפיטליזם בארץ נפרדת אחת (הזדמנות שאזרחים צפון-קוריאנים כבר לא יקבלו בוודאי. יש קומוניזם ויש קומוניזם.). אפשר להבין אותם, אבל הדבר דומה להגבלת הפרספקטיבה ההיסוטרית לאירוע אחד שהתרחש בשנת 1917 ברוסיה, שגם השפיע על מדינות רבות אחרות לאורך זמן. 2. במכתב שנשלח למערכת "הארץ" בעקבות הראיון נרמז שד"ר בשארה התמחה בפילוסופיה מרקסיסטית-לניניסטית במזרח גרמניה. היום הוא חסיד אסכולת פרנקפורט. (קאן יו סיי אופורטוניזם?) 3, 4. אוקיי, אוקיי, טעיתי. ההוגה הגרמני הוא אנגלס, ואני מתכוון ל- primitive communism. כמסתבר הוא דיבר על שבטים אינדיאנים ביבשת אמריקה (עוד קורבן של הציוויליזציה המערבית). - 1. מר הברמאס ושות' הפכו לבדיחת הכיתה מאז שקרסה החומה. בתור האיל שניגח את מסך הברזל הם טוו מרקם אידיאולוגי אשר סיפק רציונאליזציה למערכת הקפיטליסטית, ובו בזמן הטיל את האחריות על פשעי הפשיזם, באופן אירוני, על ברית-המועצות. היום הם שוכבים להם על מדפי הספריות ככלי שאין חפץ בו. אני רק תוהה אם, כשהמשטר המהפכני החדש ביוגוסלביה יתחיל להפריט ולסגור אוניברסיטאות, האם גם אז ימצא חוכמולוג שיטיל את האשמה על האודיסאה של הומרוס... 2. לא היטלתי חיצי ביקורת על רשימת הרעיונות והמוסדות שהזכרת. הם כולם חביבים עלי במידה שווה. לצערי, בתור אדם חופשי, אני נאלץ להשוות את הווית חיי עם הרעיונות שהזכרת, וההשוואה הזאת גורמת לאכזבה רבה. אני מצטער אם חוסר-קבלתי את האידיאולוגיה הרשמית של מערב-גרמניה איכשהו מפחיתה מערכי בעיניך. אשר לקומוניזם וסוציאליזם, תמהני כיצד העובדה שאדוני רואה במאיר וילנר סמכות מוסרית אך דוחה את כל רעיונותיו אמורה איכשהו להתקשר אלי. 3. אין לי אינטגריטי. |
|
||||
|
||||
מר מאן הנכבד, אם תקרא היטב את העיתונים תוכל גם להבין איפה לא היו הפגנות ואירועים מיוחדים - באבו-גוש, ג'סר א-זרקא, קלנסואה, ג'לג'וליה ויישובים נוספים של ערבים מוסלמים. אינני משוכנע כלל שרוב האוכלוסייה הערבית חותרת להתנתקות מישראל. מה שברור הוא שהגורמים הבדלניים הכתיבו את הקו בימים האחרונים. מה שכן, אין לי ספק שלא ניתן לקבל את פרץ האלימות הנוכחי, ואם זו דרכם של תושבי אום אל-פחם למחות על הקיפוח, מוטב לנו להיפרד מהם בחילופי שטחים, כפי שכבר אמרת. |
|
||||
|
||||
תושבי אום אל פאחם וחברי המפלגות הערביות מתנגדים בכל אופן לחילופי שטחים. ואני כל הזמן אמרתי ואחזור על זה שוב: כאשר ד"ר אחמד טיבי ודהאמשה נשאלו על הסכמתם לגבי חילופי השטחים הם התנגדו בתוקף ואז טיבי אמר:" הארץ שלי היא מיפו עד לירדן ואני לא אתן לכם לקחת ממני את מולדתי ולומר לי שהיא רק מאופ אל פאחם עד לירדן!!" עכשיו כשאנחנו יודעים מה זוממים להם חברי הכנסת הערביים אשר לא מעונינים בחילופי שטחים כי אם בהשתלטות מלאה על הארץ!! |
|
||||
|
||||
ראשית, עלי להזכיר לך שערביי ישראל הם כ-%20 מציבור הבוחרים לכנסת, שז"א פוטנציאל של 24 חברי כנסת. בפועל, במפלגות הערביות ובחד"ש יש רק 10 חברי כנסת - עד כמה הם מייצגים את כלל (ואפילו רוב) הציבור הערבי ?? מעבר לכך, ניתן לדעתי לכפות חילופי שטחים גם בלא הסכמת התושבים, באם תימשך ההשתוללות ביישובי המשולש. דעתי לגבי הגליל ויפו שונה לחלוטין, אך על כך אני מקווה שתקרא במאמר ששלחתי הבוקר לאייל. |
|
||||
|
||||
לכולכם יש הנחת יסוד שאינני מצליח להבין מהיכן היא שאובה: למה נדמה לכם שעראפת שולט במאורעות, או שהוא יכול לשלוט בהם? האינתיפאדה, להזכירכם, לא היתה ממוסדת. היא היתה התפרצות זעם שבאה מהרחוב, והיתה מאוד לא מאורגנת בשלביה הראשונים. המהומות השבוע לא נראות מאורגנות יותר. ואם עראפת אכן שולט במהומות, איך בדיוק הוא עושה זאת? בטלפטיה? |
|
||||
|
||||
על פניו נראה שלערפאת יש שליטה נאה על המהומות, מכמה סיבות: 1. המהומות אופינו ברמת ארגון גבוהה מאוד, שלא ניתנת להשגה באופן ספונטני. גם האנתפאדה לא הייתה ספונטנית לחלוטין, קדמו לה הכנות של אש"פ וקריאה לדגל ביום שלפני. 2. שדורי "קול פלסטין", שהם בשליטתו המלאה של הראיס, שידרו "שידורי מלחמה" מובהקים, לפני ובמהלך ההתפרעויות. 3. אי-השקט תואם את האינטרסים של ערפאת (לתקוע מקלות בגלגלי התהליך המדיני), ולא החל במהומות לאחר ביקורו של שרון בהר הבית. אי-השקט החל במטען-הנפץ בנצרים, ארוע בו השוטרים הפלשטינאים מנעו מחיילי צהל לתפוס את המפגעים. שרון הפירומן אף פעם לא אומר לא למדורה קטנה לחברה'. אבו עומר (שרון) הביא את הגפרורים, אבו-עמאר (ערפאת) הביא את הבנזין. 4. התנהגות השוטרים הפלשטינאים הייתה אדישה, אם לא ליבתה, את המהומות. שוטרים, לא אנשי תנזים. גם על אנשי התנזים יש לערפאת שליטה נאה. 5. והנה פלא: היום (יום ד'), ועידת הפיסגה בפריז, הדנה במהומות. היום נשמר שקט מופתי יחסית. ואם ערפאת ירצה לעשות קצת "שריר" במהלך הדיונים, המהומות יתחדשו. 6. הוכחה על דרך השלילה: אם לערפאת לא הייתה שליטה על הרחוב, הוא כבר מזמן היה "יוצא לגמלאות". החברה הפלשטינאית היא בפרוש א-דמוקטית. מנהיג שאין לו סמכות טוטליטרית הוא מנהיג מחוק. ערפאת בהחלט יכול להדליק ולכבות את השטח כרצונו. |
|
||||
|
||||
עליי לציין שהמשטרה הפלסטינית לא הייתה כל כך אדישה כפי שאתה טוען, אלה הייתה מאוד פעילה בירי לעבר חיילי צה''ל ולעבר אזרחים ישראלים. |
|
||||
|
||||
עוד כשמתנו בלבנון וברמאללה ובשכם שמענו עליכם ועל שרון המנהיג שלכם, האיש שמוכר על ידי ועדת חקירה רשמית כאדם בזוי ונאלח, רוצחים אתם, עליו לא נגיד שהוא רוצח, שלא יתבע אותנו... |
|
||||
|
||||
לאריק שרון יש את הזכות המלאה לבקר בהר הבית. אסור לברק להפגש עם ערפאת לפני שיפסקו המהומות. אסור לתת לערבים לחסום כבישים. לשוטרים מותר לירות במתפרעים שמסכנים את חייהם. כל ההצהרות הנ"ל הן אמת לאמיתה ויעמדו במבחן הפוליגרף/דעת הקהל/בג"ץ/ההסטוריה. (מחק את המיותר/סמן את המתאים) מעולם לא היינו צודקים יותר, נאורים יותר, חכמים יותר ובטוחים בצדקת הדרך. ארבעה מאמרים למטה מכאן נמצא המאמר לזכרו של יהודה עמיחי ז"ל עם כמה שירים שלו. כדאי לזכור מה אמר המנוח על המקום בו אנו צודקים. לא משנה כמה ערבים (נמאס לי מPC והפלשתינאים נורא ארוך) יהרגו, כמה חיילים יהרגו, כמה כבישים יחסמו, אם השוטרים ירו כתגובה על מטח ירי או על מטח אבנים ואם ההרוגים נהרגו לפי הנהלים והוראות הפתיחה באש וגם לא משנה אם בזמן שברק וערפאת נפגשו היה שקט או לא. מחר, עוד שבוע עוד שנה עוד עשור ואולי גם יותר מאוחר נקום בבוקר ובמדינה היהודית שלנו יחיו ערבים ולצידה יהיו המון מדינות ערביות ובהן המון ערבים. אין שום ספק שניתן להמשיך להיות צודקים וגם בעוד 100 שנה לקום לבוקר של כבישים חסומים, ירי (צודק וחוקי) מול ירי (לא צודק בניגוד להסכמים), נשמע את החדשות עם הקפה, נצקצק בחוסר אמון, נאכל את חרבנו לפת שחרית ונרוץ לעבודה. מה שברק עושה זה נסיון (נואש ודל סכוי) למצוא את הדרך להפסיק להיות צודקים כל הזמן ולגדל כמה פרחים במקום. על הר הבית, במקום בו אריק שרון היה צודק מתמיד, באום אל פחם איפה ששוטרי משטרת ישראל פתחו באש צודקת ומוצדקת מאין כמוה, בצומת נצרים בה צולמו חיילי צה"ל הורגים בצדק ילד בן 12, בקבר יוסף הצדיק, בכל אלו ניצח הצדק. פרחים כבר לא יגדלו שם. |
|
||||
|
||||
יסלחו לי פה כל החבר'ה אבל אתם פשוט לא בעניינים. כבר חודשים אומרים וחוזרים ואומרים גורמים שונים של שירותי הביטחון שחלה עליית מדרגה בתחום הטרור בקרב ערביי ישראל.החל מהפיגוים בטבריה וחיפה הפיגוע במגידו ועוד ועוד פעולות וחוליות - כאשר הגדולה בהם כללה 42!!!!חברים מקרב ערביי טייבה כלומר לא מדובר לא בקומץ ולא באספסוף מדובר ברוב מכריע בעל גב רחב בקרב "האוכלוסיה השקטה והמתונה" אז אל תגידו לי שיש פה ספונטניות. אין אפשרות לארגן בספונטניות הפגנה כה אלימה בעלת אלפי אבנים ובקבוקי תבערה ועוד כלי נשק כאלה ואחרים בספונטניות גם לשועלי קרב כמו חלק גדול מבין הכותבים פה... אתם אולי תצחקו אבל לאסף כמות כזו של אבנים ולא סתם אבנים אלא חדות במיוחד זה תהליך של ממש . כלומר לביקור של שרון אין כל משמעות בכל הסיפור הזה..זה ס"הכ תירוץ עלוב וחסר משמעות מה עוד שיום לפני כן נרצח בפיגוע בעזה חייל גבעתי דוד בירי - אז מה זה? סתם פיגוע? שלא קשור לספונטניות שתבוא יום לאחר ששרון עזב את הר הבית?? כלומר לקח לערבים 24 שעות לעכל שפגעו בקודש הקודשים שלהם??? אל תיפלו בבקשה על הפרופגנדה של הערבים באשר הם. גם הילד שנהרג - ולא חשוב מה יגידו נהרג על ידי שוטרים פלסטינאיים ואני לא קונה את הניסיון להאשים את צה"ל בנושאץ הילד נהרג בצרורות ובצהל יש הוראה מפורשת לירות אך ורק בבבודדת ולכן אני לא מאמין שחייל צהל הרג אותו מה גם שהוא השתתף קודם לכן בידוי אבנים. דבר נוסף גם יהודים רבים החל באופקים וכלה בבית שאן ועוד ועוד עיירות פיתוח הם חסרי תעסוקה עניים מרודים וחסרי תקווה לעתיד לעיתים אבל אף אחד מהם חלא מעלה על דעתו לצאת לקרבות כנגד כל המדינה וכל יהודי המדינה - או כמו שאמר אתמול אחד ממנהיגי הקרבות באום אל פאחם :"אנחנו לא רוצים פה יהודים לא ציונים אנחנו רוצים מדינה ערבית פלסטינאית מחיפה ועד אילת" תקשיבו אותי לא מעניין בכלל על מה הם שובתים וזה לא מענייני - להם אסור לפגוע באף יהודי - כי אז זו עבירה על החוק. אסור לסגור כבישים.זו גם עבירה על החוק. אני רוצה לסוע ביום שישי לים מכרמיאל לכוון עכו הכביש סגור. אני רוצה לצאת לעשות על האש ביער לוטם - שרוף. תגידו לי מה זה האנרכיה הזו? מי שולט במדינה??? הממשלה או "אספסוף" ערבי? האם הפתרון הוא לחפש את מקומו החדש של העם היהודי כי הממשלה שלנו היהודים עצמה לא מסוגלת להגן על תושביה?? ומה הפתרון לסגת מכל מקום שיש בו בעיות?? אז נניח שניסוג מהשטחים ומכל ההתנחלויות? אחרי זה ידרשו השמאלנים לסגת גם מנצרת עילית שבימים האחרנוים הייתה בסגר מוחלט על כל 3 היציאות שלה וכנ"ל כרמיאל ועוד ערים בצפון.ואני לא מדבר איתכם על התנחלויות של 1000 איש אני מדבר על ערים של 50 אלף איש!!!ומה עם חיפה?שגם שם היו מהומות אלימות ועכו ???גם משם צריך לסגת? זה הפתרון? לברוח מאחריות ולתת ל"אספסוף " לנצח? אני פשוט לא מבין עד לאן נגיע? ומה מציעה הממשלה באמצע המהומות?תוכנית חומש...איזה ציניות...לתת להם ולהבטיח לערבים כסף בזמן שהם ממשיכים להלחם.זה פשוט אוזלת יד. אני מקווה שכולנו נתעשט ונוציא את ראשינו מהחול ויפה שעה אחת קודם...וד"א לא לשכוח שביום שישי יש יום כיפור - ואני לא אוסיף דבר על מלחמת גוג ומגוג שמצפה לנו בקרוב עם כל מדינות ערב ואל תתפסו אותי במילה... ביי ושנה טובה למרות הכל. כי צריך להמשיך לחיות. |
|
||||
|
||||
כפי שכתבתי כמה תגובות למעלה - חבית הנפץ של ערביי ישראל התמלאה לא מהיום, וגם לא מאז חתימת הסכמי אוסלו. המדינה עוד לא ממש החליטה אם היא רוצה בהם כאזרחים, זאת לעומת הנכונות והרצון שלהם להיות נורמלים (ולהתיחס לכל מני יריקות פה ושם כאל גשם - החל מקריאות מוות לערבים במגרשי ביתר וכלה באי-קבלה לעבודה בגלל "שלא עשו צבא"). אז עכשיו זה מתפוצץ, מה הפלא. לא, אין פה עיתוי מקרי. יש תאום עם ערבי השטחים. יש תנועה איסלמית שקוראת לבדלנות ולמרד בישראל. אבל לקולות אלה נכרות יותר ויותר אזניים עקב טריקת הדלת בפרצוף, אותה טורקת החברה הישראלית בפניהם. ברק/השמאל חותרים *לסוף הסכסכוך מכל וכל*. במסגרת הסכם סופי, יקבע גם מי רוצה להיות אזרח ישראלי ומי לא. ותודה למפגינים באום אל-פחם שהעלו את הנקודה הזו להתיחסות במסגרת המשא ומתן עם הפלשיטנאים. במסגרת הסכם הקבע, ניתן יהיה להחליט על טרנספר מרצון לחברי התנועה האיסלמית. אתה לא רוצה ישראל? לך לעזה. אתה רוצה? תהיה אזרח נאמן, והמדינה תהיה נאמנת לך. כשרבים עם השכן ממול אולי אפשר להתנהג ע"פ האמוציות, בד"כ זה לא כדאי אבל בד"כ זה לא כזה נורא. כשעושים פוליטיקה צריך לפעול ע"פ שיקול דעת רציונלי, לבחון את הדרך שתביא לתוצאות הרצויות ביותר, ולא להתלהם ולדפוק את הראש בקיר. ובמקרה זה לא צריך להבהל יותר מדי. אין צורך לדבר על גוג ומגוג ועל שאר שטויות קטוליות. ובכל זאת אני מאמין שעוד לפני יום-כיפור יצא לנו להיפגש בחיפה ולשתות בירה בניחותא.... :-) |
|
||||
|
||||
לגבי שתית בירה ושאר ירקות אין לי ספק... שאלה אם יהיה לי איך לחזור לכרמיאל או שאני אאלץ לישון בחיפה כמו שנאלצתי ביום שני משום שנסגר הכביש מאחיהוד לכרמיאל. דרך אגב אני בספק כי ביום שישי זה ה6 באוקוטבר והחמאס הכריז עליו כעל יום הזעם. ככה שאני לא יודע... אתה יודע מה עוד יש ב 6 באוקוטבר ככה שזה תאריך מפחיד לאללה עם הסמיכות ליום כיפור...לך תדע... הכי חשוב להישאר רגועים ושמחים...כי אין לנו ארץ אחרת... o.k...
bien... hata luego amigos.. |
|
||||
|
||||
עדיין לא עברתי בעיון על התגובות, וגם כשאעשה זאת ייתכן ואבחר הפעם שלא להגיב,אבל ברצוני להוסיף עוד פרט לגבי ביקורו של שרון בהר הבית, פרט שלדעתי לפחות, הוא מעניין מכמה בחינות. ובכן השר בן עמי מעיד שלפני ביקורו של שרון בהר הביית הוא (בן עמי) שוחח עם ג'בריל רג'וב, וזה הבטיח לו שאם שרון לא ייכנס למסגדים לא יהיו מהומות. רק בעקבות שיחה זו איפשר בן עמי לשרון לבקר במקום. את הדברים האלה שמעתי במו אזני ברדיו. בבעבר לא הרשתה המשטרה ליהודים שרצו להתפלל על הר הביית לעשות זאת, מטעמי ביטחון ועמדה זו קבלה אף את תמיכת הבג"ץ. מה קרה עכשיו ? השר לבטחון פנים קיבל רשות מ"בעל הבית של הר הבית" לקיים את הביקור אבל "בעל הבית של הר הבית" בעצם טמן לשרנו התמים מלכודת, והפר את הבטחתו. התוספת הזאת לסיפור מוסיפה לו עוד כמה הביטים מעניינים. |
|
||||
|
||||
Who's interest do these riots serve? Evidently, there is no chance of changing the borders of israel through roadblocking and stone-throwing, and israeli arabs know that.
Some other options: - That Arafat is trying to gain some ground in the negotiation. - That the Hamas is trying to show its strength. - That Barak instigated the riots, for example in order to facilitate the transfer of the temple mount to UN control. Any ideas what our cynical politicians may be trying to achieve? |
|
||||
|
||||
No chance to change the borders through road blocking and stone throwing?
Explain the Intifada then? It takes some time, but stone throwing is a proven way to get Israel to the negotiation table. |
|
||||
|
||||
The intifada didn't change the borders of Israel. Gaza and the west bank were not and are not a formal part of Israel. Conceding east jerusalem is a special case, probably unrelated to the Intifada. the Golan, which is officially a part of Israel, will seemingly be given to Syria, but not because of riots.
|
|
||||
|
||||
הגולן ינתן לסוריה לא בגלל אבנים כי אם בגלל קטיושות!! |
|
||||
|
||||
כפי שהיה צפוי להניח, מדינות ערב מטילות את האשמה על ישראל. כותרת מעיתון ירדני : "7 killed as ceasefire fails to halt Israeli attacks on Palestinians" ומעמיתו האיראני:http://www.jordantimes.com/Wed/news/news1.htm "Massacre of Palestinians Continues in Occupied Lands as Zionist Regime Breaches Its Commi(tments)." בינתיים, YNET מדווח על התפתחות מטרידה נוספת: סדאם הצהיר אתמול כי הציונות חייבת להמחק מהעולם, ואם הערבים באזור לא מצליחים להתמודד עם המטלה בעצמם, עירק יכולה לבצע את הטיהור הגאוגרפי תוך 24 שעות. בינתיים אין פירוט נוסף, ונאלץ לחכות שוואינט יעלו לאתר כתבה מלאה יותר.http://www.tehrantimes.com/Description.asp?Da=10/4/0... העולם המערבי, לעומת זאת, לא מגובש בדעתו. ה"גארדיאן" האנגלי מיחס את האשמה לקריסת הפסקת האש דווקא לצד הפלסטינאי: "...The first shots yesterday were fired during the funeral procession of a Palestinian teenager in the West Bank city of Nablus. Gunmen in the crowd of 3,000 mourners opened fire on an isolated Israeli army post guarding a Jewish pilgrimage site." אך נראה כי האנגלים והאמריקאים הם היחידים שמצדדים בנו, פחות או יותר. באו"מ לא עבר נסיון לגינוי ישראל של מועצת הביטחון לאחר הטלת וטו אמריקאי.http://www.guardian.co.uk/israel/Story/0,2763,377191... כאמור, פעילות צה"ל בימים האחרונים לא עוברת לטובתנו, מבחינת היחס העולמי. הגישה הימנית הטיפוסית כאן בארץ אומרת שצריך "להראות להם מה זה" כדי להשתיק את המרד. "זורקים אבנים? לשלוח עליהם טנקים" היא הגישה הרווחת כיום. צריכים לדעת איפה למתוח את הגבול. אי אפשר לשלוח חיילים בשירות סדיר להרגיע את המהומות, לתת להם טנקים ולצפות שהמצב ישאר בשליטה. אם לא נשנה את הטקטיקה, בסוף נשאר לבד בעולם, מעטים מול רבים. אבל זה בסדר, אנחנו אוהבים להיות כאלה, לא? |
|
||||
|
||||
את הקורה אותנו בימים אלה ניתן לסכם במילה אחת - עצוב. עצוב עוד יותר היה לי להכנס למאמר זה ולהתקל שוב בפרצופם המחייך של מתנגדי הסכם אוסלו המלווה במשפט האלמותי "אמרנו לכם..." . התאפקתי מלהגיב לאותם בעלי דעות קיצוניות המרימים את ראשם בכל פעם שריח הדם עולה שוב לאויר. רק מספר נקודות שכן ראוי להזכיר : 1) כשאין שלום , אכן , יש מלחמה. נכון להיום הסכמי אוסלו עם כל ה*וויתורים* של ממשלות ישראל שווים כקליפת השום. עד שלא תקום מדינה פלשתינאית והעם הפלשתינאי יוכל להתקיים בכבוד , לא יהיה שלום. 2) גם כאשר יבוא ה*שלום* השנאה כלפינו מצד קבוצות מסוימות בחברה הפלשתינאית לא תפסק כבמטה קסמים. ילדים שראו את אביהם מובל למעצר מנהלי באמצע הלילה ולא חוזר לא יסלחו כל כך מהר (גם לא ישכחו) . 3) שינינו קהות עתה על הבוסר שאכלו אבותינו , כל שניתן לנו לעשות הוא לתקן את העוול ולהמתין שיקום דור פלשתינאי שלא ידע כיבוש מהו. |
|
||||
|
||||
ניר היקר, 1. קשה להיות במרכז, אה? הציפיות והתקוות אף פעם לא מתגשמות, תמיד "הקיצוניים" מנצחים? למה הקיצוניים הארורים לא נותנים לנו לחיות בשקט באוטופיה המתונה שלנו? 2. מדינה פלסטינית כבר קיימת. wake up and smell the gunpowder. המדינה הפלסטינית לא יכולה לקיים את הפלסטינים בכבוד, כי היא מאפשרת הגבלה נוספת, עמוקה יותר, של זכויותיהם (כמו הזכות לתנועה חופשית והזכות לעבוד בישראל), ולא נתנה להם את הזכויות שנשללו על-ידי ישראל (כמו הזכויות החברתיות לבריאות, עבודה וקורת גג, וגם הזכות לחופש ביטוי וחופש התאגדות). 3. איך בדיוק יקום דור פלסטיני כזה, אם הכיבוש נמשך? לישראל הייתה אפשרות פשוטה לסיים את הסכסוך: לספח את השטחים הכבושים ולתת לתושביהם אזרחות ושוויון זכויות מלא. בניגוד לאוסלו, פתרון כזה גם לא היה כורת את הענף הציוני שעליו יושבת מדינת ישראל. ישראל בחרה בדרך האפרטהייד, והיום, אנשים "מתונים" בשמאל כבר מדברים על "הפרדה" וטרנספר. אל תשלה את עצמך. המאבק הלאומי הפלסטיני (סכסוך הוא בין שני צדדים, ובפלסטין יש רק צד מקופח אחד) לא יסתיים בעשורים הקרובים. |
|
||||
|
||||
1) אינני רואה עצמי כאיש מרכז , נהפוך הוא. התייחסותי היתה לימנים הקיצוניים. 2) המדינה הפלסטינית קיימת ?!? מתי ראית אתה לאחרונה דרכון נושא חותמת של מדינת פלסטין ? או ממשלה ? כמה מדינות אתה מכיר שכאשר מתחוללות בהן מהומות נכנס צבא זר מונחה ע"י ממשלה עיקשת ומנסה להשליט *סדר* במטרה להגן על תושביו שבחרו לגור בתחומי אותה מדינה ? 3) אתה צודק ורק חיזקת את המסר שניסיתי להעביר והוא כי אל לנו להניח שתהליך השלום יביא סיום לסכוך הישראלי-פלשטינאי בשנים הקרובות. יחד עם זאת עלינו להמשיך את התהליך ולא להרפות על מנת שיבוא יום ובנינו יוכלו לקטוף את פרותיו. 4) איני מבין מהיכן שלפת את המגמה של איחוד אנשי השמאל והימין לכדי יישות פשיסטית הדוגלת בטרנספר. |
|
||||
|
||||
2. האם דרכון או חותמת יכולים לפתור את המצב שנוצר? נו באמת. אשר לצבא הזר: מדינות ריבוניות רבות זכו להתקפה של צבא זר במטרה להגן על תושביהן, כביכול. וויטנאם, אפגניסטאן, יוגוסלביה, עיראק. ככה זה בעולם השלישי. עיקרון הריבונות הלאומית קיים רק עבור מספר קטן של מדינות נבחרות. 3. השאלה היא אם "התהליך" הוא באמת תהליך שלום, או שהוא תהליך של התאמת השלטון הישראלי בפלסטינים לתקופה של עולם חד-קוטבי. עד כה, לא ראינו שינוי במצב החירות של הפלסטינאים מאז שצה"ל יצא מעזה. 4. בהחלט יתכן ששמאלנים ישראלים רבים לא נהנים לראות איך רוצחים פלסטינים, ולא חושבים שהאירועים היום הם רק קפריזה של ערפאת. אבל המיינסטרים, ובמיוחד המנהיגות הפוליטית, ממשיכים הלכה למעשה את כל מה שעשה פה הימין. בכל הנוגע לפלסטינים, יש אחדות דעים ברמה המעשית (אבל לא ברמה הרטורית). כל ארבע שנים עושים לנו הצגה - הפוליטיקאים מתחלקים ל"מחנה השלום" ו"המחנה הלאומי". בבחירות האחרונות אפילו ההצגה הזאת נמנעה מאתנו - שני המועמדים היו ב"מחנה הלאומי". אשר לטרנספר - זה מה שאומרים כמה מהכותבים פה, המשייכים את עצמם לצד השמאלי. אחרי הכל, מהי ה"הפרדה" של ברק אם לא ה"טרנספר מרצון" של גנדי? |
|
||||
|
||||
יכולת לתת בתור דוגמא גם את פולין שנכבשה ע''י גרמניה או כווית שנכבשה ע''י עיראק. פלישת כוחות זרים למדינה מסויימת לא מבטלת את קיומה של אותה מדינה. המקרה שלנו שונה. לו היתה מדינה פלשטינאית (ללא ישובים יהודיים בתחומיה) , במקרה של הפרות סדר של הפלשטינאים בתוך תחומי אותה מדינה , לא היית רואה אף לא חייל ישראלי אחד מעורב בתקריות , גם אם היו נחסמים כל הכבישים. גם לי יש ביקורת על תהליך השלום בעיקר על הסחבת והפגנת השרירים בימיו של ביבי ''ייתנו יקבלו'' נתניהו.אבל , זה מה יש. לדעתי אתה קצת מתבלבל. ההסחפות , אם קיימת , היא שמאלה ולא ימינה. עד עלייתו של רבין לשלטון אף אחד לא העיז לדבר על החזרת שטחים. כנ''ל לגבי יציאה חד צדדית מלבנון או דיונים על מעמד ירושלים. לתושבי מדינת ישראל נמאס . ישנן אינספור בעיות פנימיות חברתיות וכלכליות במדינה והאנשים רוצים שהממשלה תתפנה לכך מבמקום לשמור על אותם טפילים שמתעקשים ליישב שדות זרים באמטלה של המשך הציונות. שוב , אלו מניעים שגויים לעשיית שלום עם עם כבוש ומושפל , אבל זה מה יש. |
|
||||
|
||||
כווית ופולין הן שונות - הן נכבשו במטרה של סיפוח. עיראק והחותמות על הסכם ריבנטרופ-מולוטוב (להבדיל אלפי הבדלות!) לא עירערו על עצם מוסד הריבונות. הן פשוט ערערו על זכות הריבונות של עמים מסוימים, וניסו להחליפה בריבונות שלהן. הדוגמאות האחרות שנתתי הן שונות - אלו הן דוגמאות לשחיקה של מוסד הריבונות הלאומית עצמו. מצד אחד, אין פה סיפוח מלא, ומצד שני יש רק עצמאות נומינלית. זה מאפשר לצד התוקפן להתערב בעניני מדינות זרות, אך לא לקחת אחריות על מעשיו. (תראה איך נאט"ו מחליפה את נשיא יוגוסלביה, ומטילה את האחריות על ההפצצות על מילושביץ'). אותו הדבר קרה בתהליך אוסלו - ערפאת פשוט ממשיך לעשות את מה שעשה הממשל הצבאי, אבל המנהיגות הישראלית יכולה היום לדרוש ממנו הרבה יותר ("יתנו - יקבלו"). בקיצור, עצמאותו של עם היא מושג בלתי-רלוונטי היום: לכל היותר, היא משמשת לתגבור כוחו של השליט. וזאת הדרך של אוסלו. אגב, עצם קיומו של המשטר של ערפאת מכניס את הפלסטינים לדרך ללא מוצא. בסופו של דבר, אם הפלסטינים ינסו לנהל "מאבק לאומי" על עצמאותם הם יפסידו. כי ישראל, מה לעשות, חזקה יותר. |
|
||||
|
||||
פספסת את הנקודה. צה''ל לא נכנס לשטחים על מנת להרגיע את המהומות. צה''ל היה שם ולכן מעורבותו נכפתה עליו. בנוסף , למדינת ישראל יש אזרחים הגרים בתוך תחומי יש''ע מה שמכריח אותה לספק להם הגנה נאותה , כלומר לקחת חלק במאורעות. |
|
||||
|
||||
עובדה: כובשים ונכבשים לא יכולים לחיות ביחד חיים תקינים. אין שום סיכוי שהיום, אחרי יותר משלושים שנות כיבוש ועשרות שנות רצח הדדי, יהודים וערבים יוכלו לחיות ביחד. מסקנה: ביטול הכיבוש, מה שאתה מכנה "הפרדה". נסיגה מלאה לגבולות 67', פיצויים לפליטי 48' - שלא יוכלו לחזור למקומות שמהם גורשו - והעברת שטחים סמלית מישראל לפלסטין. פועלים פלסטינים יוכלו להמשיך לעבוד בישראל, וישראל תתרום מדי שנה חלק מהכנסתה לשיפוץ פלסטין (אחרי הכל, שלושים שנים גנבנו מהם מיסים, הפקענו אדמות, והקפדנו שהכלכלה שלהם תהיה על הקרשים. פיצויים צריכים להיות.) אולי, עוד חמישים שנים, אפשר יהיה לדבר על מסגרת פתוחה יותר בין ישראלים לפלסטינים. כרגע אין על מה לדבר. |
|
||||
|
||||
יוסי, כובשים ונכבשים - לא. שווים בין שווים - כן. אפילו במערב יש דוגמאות מנוגדות: הסקוטים, לדוגמה. האם מאות העמים של האימפריה הרוסית היו "עמים כבושים"? גם היום, רובם לא רק שלא מתנגדים ל"שלטון הזר" - הם מקבלים סיוע ממוסקבה ומרוויחים מכך לאין שיעור. יתרה מזאת: בישראל יש יותר ממאה-אלף עובדים זרים שמהם לא ניתן להיפרד. אם המגמה הקיימת בעולם תימשך - המספר הזה רק יגדל. מדינה לאומית דמוקרטית היום יכולה להתקיים בעיקר לפי הדגם היווני: מחולקת ל"אזרחים" שווי-זכויות ו"תושבים" המשרתים אותם. אתה אומר "רצח הדדי". איך הדדי? גם נלסון מנדלה עבר עשרות שנים של רצח הדדי? יש פה כבושים וכובשים, מנצלים ומנוצלים. הפתרון הסימטרי-כביכול של הפרדה מסתיר מאחור את העובדה הפשוטה הזאת. לפתרון הזה אין עתיד, ולו בגלל שהפלסטינים לא יכולים להעמיד הנהגה (ולהשיג תמיכה בין-לאומית) שתבטיח להם סימטריות בהסדר ה"הפרדה". מעבר לכך, העובדות הן פשוטות. מדינה פלסטינית היא בדיחה. לא רק שהיא תהיה קטנה וחסרת משאבי-טבע אפילו יותר מישראל הזעירה, בניגוד לישראל היא גם לא תיהנה מפטרונאז' אמריקאי ותהפוך לרפובליקת בננות (כמו שאר המדינות מסביבנו). לקפיטליזם הפלסטיני אין סיכוי (שוב, הבט סביבנו). פלסטין פשוט תהיה סרח עודף לכלכלת ישראל. לא רק זאת, אלא שהבורגנות המושחתת של הפלסטינים תשלח את עניי השטחים כל כמה שנים להיהרג על "גאווה לאומית". זה כבר קרה פעמיים. וכל זה יכול לקרות בתנאי שישראל תסכים לתת לפלסטינים "הסדר הוגן" שירצה את ערפאת, ובתנאי שאחת ממדינות ערב לא תחליט לגאול את הפלסטינים מעצמאותם. במקום לדבר על ארמונות פורחים באוויר, אנחנו צריכים לשאול את עצמנו למה הועלתה הצעת ה"הפרדה" אחרי מאה שנות חיים משותפים, את מי זה משרת ולאיזו תוצאה ממשית (לא אוטופית) זה יביא. עשר שנים של מדריד-אוסלו יכולות להראות לנו כבר את הכיוון שבו מתפתחת ה"הפרדה". |
|
||||
|
||||
דובי, תהרוג אותי אם אני מבין איך הצלחת לאסוף את כל האינטלקטואלים של הימין למקום אחד. חשבתי שמגזין דעתני ישמיע גם דיעות קצת "חריגות", ופה כולם נעמדים דום לשמע ההמנון ודנים בנאמנות הערבים למדינה. עוד רגע גם תציעו לשלול להם זכויות. רק מי שהמפגש היחיד שלו עם "ערבים" הוא בטלויזיה, או דרך הדיוחים של ביילין על המפגשים שלו עם אבו מאזן, יכול לחשוב שהערבים נאמאנים לדינה, או שהם ישראליים. איך מישהו מצפה שערבים יהיו נאמנים למדינת היהודים?! קודם שתהיה פה מדינה לא גזענית, ואח"כ נדבר על נאמנות של שבטים אתניים שהוצאו מראש מהגדרת המדינה. אבל זה בשוליים. מה שבאמת רציתי להאיר - תוך כדי הירי ולא לאחר מעשה - זה החוצפה של המשטרה/ממשלה/צבא או מי שלא יהיה בפיזור הפגנות של תושבי המדינה. אני מבין שבשטחים, או בקוי התפר, יש את התנזים, את המשטרה הפלסטינית, יש צלפים, הם יורים ומה שלא תרצו. אז בסדר, תירו בחזרה. אבל איזו הצדקה יש לכל הרוחות לירות במפגינים שלא יורים? ולמה מישהו בכלל צריך להתעמת עם מפגינים? אני גר 10 דקות מאום אל-פחם. באקה אל גרבייה זה בחצר האחורית שלי. בשני המקומות היתה מהומת אלוהים, שרפו סניפי בנקים, חירבו את הסממנים של השלטון הישראלי. אפילו, שומו שמיים, חסמו את כביש ואדי ערה. צומת אום אל-פחם היה חסום, זרקו על השוטרים אבנים, בקבוקים, אולי אפילו מולוטוב. מה שאני לא מבין זה מה יש לשוטרים להתעמת עם המון פרוע? רוצים לחסום צומת? שיחסמו. כי הרי כל החלטה להתעמת על השאלה "האם הצומת תהיה פתוחה או חסומה" אומרת שבסופו של דבר יהיה שימוש באש חיה - 5.52 או גומי (שזה כדורי ברזל מצופים גומי). האם חיים של ערבי-לא-נאמן-למדינה אחד שווים את זה שכביש ואדי ערה יהיה פתוח ואוטובוס אגד 841 יוכל לנסוע צפונה צפונה?! כוס אמק אגד, תחבורה, נסיעות, ימי עבודה, סדר, משטר וחוק - שום דבר לא שווה חיי אדם, וכל ההתעמתות הזו על הכביש היא מטופשת, ומי שקיבל את ההחלטה לעשות אותה הוא רוצח, כי הוא היה מוכרח לשקול בין השאר את השימוש באש חיה. ואכן, לא במפתיע, נהרגו באום אל-פחם 2-3 פורעים. נהרגו כדי להראות שאצלנו לא חוסמים כבישים. חוק זה חוק. והכביש? היה חסום, אלא מה? מישהו חשב אחרת? אז גם הכביש היה חסום, גם לא היה חוק וסדר, וגם נרצחו - כן, נרצחו - 2-3 "פורעים". תסריט ידוע מראש שאף במאי במשטרה לא חשב אולי לעבור עליו שוב ולקצץ ממנו את החלקים שידוע מראש שיביאו לפגיעה בחיי אדם. לא היה קורה שום דבר אם המשטרה היתה יושבת צומת או שניים משם, ונותנת לערבים "הלא נאמנים למדינה" לחסום כביש ולהוציא קיטור. ואני מניח שכך זה גם בעוד הרבה מקומות ברחבי הארץ, בכפרים במשולש, בגליל, בנצרת. אבל אל תפריעו לעצמכם להוסיף ולדון בנאמנות של ערבי ישראל, ומה עלינו לעשות בנדון. החל מטרנספר ערבי א-לה-אלכסנדר מאן, וכלה בטרנספר אנטי-ציוני א-לה אלכסנדר דרוזינסקי. חיי האדם והאצבע הקלה על ההדק של המשטרה/צבא/ממשלה הם קונצנזוס. מתפרעים? אז נירה בהם. שיידעו להם שאצלנו לא מתפרעים. |
|
||||
|
||||
גם אני נגד אלימות שוטרים. מה צריך לעשות, לדעתך, כאשר סטודנטים חוסמים כביש? וחרדים? ואנשי "זו ארצנו"? האם העובדה שהערבים עשויים להשתמש בבקבוקי תבערה (מה שיחייב את המשטרה לשימוש נגדי בנשק חם) היא זו שמחייבת את המשטרה לשבת מן הצד? ואם הסטודנטים ישתמשו בבקבוקי תבערה? והחרדים? ואנשי "זו ארצנו"? |
|
||||
|
||||
האם ההית בבאקה בימים האחרונים? אני מכיר אנשים המתגוררים באום אל פאחם, באקה אל גרבייה, ג'ת וכפר קרא. חלקם חברים טובים שלי. מהאירועים באום אל פאחם אינני מופתע. אום אל פאחם היתה תמיד הסמן הלאומני הקיצוני של הערבים הישראלים. שאר המקומות ברשימתי, כולם מאותו אזור, הם אופרה אחרת לחלוטין. מעולם לא חששתי להסתובב בבאקה אל גרבייה. לא הייתי שם לאחרונה, ואני מופתע מ"מהומת אלוהים" שאתה מתאר. גם באמצעי התקשורת לא זכור לי שראיתי איזכור של באקה. האם אתה בטוח שהמידע שאתה מביא מדוייק? האם ראית זאת בעצמך? |
|
||||
|
||||
נקווה שהפעם העם לא יתן לשופטים לבזות את בחירי ביניו כמו בפרשת כפר קאסם. עוצר זה עוצר זה עוצר. יצאת שילמת. ישראל חוזרת לעצמה. שיכרון השמאל מסתיים. |
|
||||
|
||||
מר מורמי הנכבד, שימושך הבלתי לאה בבטויים משפת הרחוב אכן מעניק גוון אותנטי לדבריך, אך יחד עם זאת אינך רשאי לבזות ולבטל סדר, משטר וחוק - ושלל חוקי משחק דמוקרטיים אחרים - בגסות רוח שכזו. לו טרחת לקרוא היטב את אשר גרסתי, נוכח היית כי אין ולו דבר אחד המשותף ביני ובין האדם המכונה 'גנדי'. הצעתי המאפשרת לערביי ישראל - במידה והללו יהיו מעוניינים בכך - להחליף ריבונות ולהיהפך לחלק אינטגראלי ממולדת הפלסטינאים, אינה מחייבת איש ואינה קוראת לגירושו של איש מביתו ומנחלתו. נהפוך הוא. אין כל צל של ספק בליבי כי המדינה הפלסטינאית העתידית תשמח בהחלט לקבל שטחים נוספים לאלו של שטחי 67, להזכירך - שטחים אותם מעוניין אנוכי להחזיר כבר מחר, לו מתאפשר היה בידי הדבר. יש אף לשער כי חלקים נכבדים מסך כלל הציבור הערבי ישראלי יכולים היו להרגיש טוב בהחלט במדינתם החדשה - אשר כולי תקווה שאף היא תגדיר עצמה כדמוקרטית. אך, כאמור - איש אינו חייב לעשות דבר. במידה ומעוניינים אזרחי מדינת ישראל הערבים בהמשך קיום מדינתם הישראלית, ובהמשך המגורים תחת ריבונות זו, כי אז עליהם להכיר בחוקי המשחק והמאבק הדמוקרטים. על ערביי ישראל להלחם בגזענות ובעוותי החוק הישראליים בדרכים דמוקרטיות מקובלות, ולאו דווקא בדרכים העלולות לקרב את משטר האנרכיה ושפיכות הדמים אלי מדינת ישראל. כמו כן עלי לציין כי יש טעם לפגם בכך שציבור שלם יורק תמידית לבאר ממנה הוא שותה. במילים אחרות: ערביי ישראל אינם יכולים לצפות מאזרחי ישראל היהודים להבנה יתרה כלפי 'בעייתם', ברגע ובזמן שחלקים ניכרים מהם מזדהים ותומכים, רגשית ומעשית, בכל לבבם ובכל מאודם באחיהם (כהגדרתם) בצדו השני של הקו הירוק, אחים אשר למדינתם - מדינת ישראל - סיכסוך מר וקשה עימם, לא כל שכן שחלק נכבד מאחים אלו שואף, ולו מילולית, להשמדתה המוחלטת של מדינת ישראל. בידידות א. מאן |
|
||||
|
||||
הרעיונות של חילופי אוכלוסיה ושטחים הם נחמדים על שולחן החול. אתה אומר שאני משווה אותך לגנדי. לא השוויתי, אבל אני עושה את זה עכשיו. גם אתה וגם גנדי מדברים על טרנספר מרצון. יהיה להם טוב שם, יהיה טוב למדינה הפלסטינית - לכולם יהיה טוב. אבל הם לא מעוניינים לעבור למדינה הפלסטינית. הם רוצים להישאר במדינה הזו. טוב להם פה הרבה יותר ממה שהיה שם, ובנוסף לזה, כאן זה הבית שלהם, האדמות שלהם, הקשר שלהם, והם רגילים לחיות תחת שלטון זר מתחלף מאז ימי הצלבנים, התורכים והאנגלים. אז עכשיו זה היהודים. מה שמצחיק הוא שאתה מבקש מהם לציית לכללי הדמוקרטיה. אתה היית מציית לכללי דמוקרטיה שצרבה בהגדרתה את הקיפוח שלהם?! למה שיעשו זאת אם בכל שורה שניה בספר החוקים כתוב שהיהודים עדיפים ויזכו להטבות "דמוקרטיות" על פני שאר הלאומים במדינה?! אם יש משהו שהייתי מצפה מהערבים המקופחים זה דווקא לא לציית לחוקי המדינה ולשבור את הכלים. דווקא ההתנהגות שלהם היא הנורמאלית, בעוד שהצפיות שלך מהן הן מוזרות ומגוחכות. הצפיות האלה להתנהגות לפי כללי הדמוקרטיה טובות לשולחן החול ולשרטוטים, לא למציאות שבה הם מקופחים כלכלית, חברתית, לאומית ובכל פרמטר אחר שתרצה. ישראל היא מדינה גזענית, וחוץ מהשמדת עם היא עושה לערבים כל מה שעשו ליהודים לפני חמישים שנה. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
לא הבנת אותי. הצעתי ''טרנספר אנטי-ציוני'' כתמונת-מראה למה שמציעים כמה אנשים פה. זאת היא התשובה של ''אלכסנדר מאן'' הפלסטיני. ההבדל הוא, שלפלסטינים אין ברירה - זאת הדרך היחידה שלהם להיאבק על זכויותיהם. לחברנו הציוני דווקא יש ברירה - הוא בצד של החזקים. |
|
||||
|
||||
לאחר שתשכך המהומה (אם בכלל) עדיין יעמדו אותן הדילמות, מחכות לפתרונן. בפשטנות, בשימוש במברשת רחבה אך בצורה חדה וברורה, ישנן ארבע(ה?) אפשרויות: 1) לחסל את כל הפלסתינאים, משני צידי הקו הירוק, כליל ובאופן סופי. לחילופין, לגרשם אל מעבר לגבול (לא פתרון מוחלט כמו הקודם שהרי עדיין נצטרך להתמודד איתם) 2) להמשיך במסלול של עימות מסלים תוך סיכון וסיכוי גבוה מאד (עניין של זמן) לאפשרות מס. 1 במהופך 3) לכונן מדינה לכל התושבים בין הים לירדן, דמוקרטית כמובן, שתוביל לסוף הדרך (כולנו יודעים לקרוא סטטיסטיקות דמוגרפיות) 4) להשלים עם קיומה של ישות מדינית אוטונומית פלסטינית, על כל המשתמע מהכרה שכזו (והפנמתה), תוך כדי ישום מלא של כל עקרונות הדמוקרטיה, *לכל* האזרחים האם ישנה דרך אחרת, שאינה ניגזרת של האופציות הללו? האם למתנגדי התהליך הנוכחי יש הצעה מה *כן* לעשות?! |
|
||||
|
||||
המדינה הפלסטינית כבר קיימת בפועל, ואנחנו גם כבר מכירים בה בפועל. וכל שנותר הוא לקבוע את גבולותיה. הרבה דם עוד ישפך על הנושא בזה אבל הוא לא מהווה סכנה קיומית למדינת ישראל. הסכנה האמיתית היא מבית. בעיית ערביי ישראל יכולה להפטר רק בדרך אחת וזו הדרך הדמוקרטית. בדרך הדמוקרטית החוק שולט והדרך להשגים היא דרך הקלפי. פורעי חוק צריכים להענש בכל חומרת הדין באופן שווה. הפגנות הן חוקיות אלימות לא. לערביי ישראל יש אפשרות להפעיל לחץ בדיוק כמו לש''ס. ילדי ש''ס מקבלים תקציבי חינוך הרבה יותר גבוהים מילדי למרות שהם מיעוט בחברה. הערבים צריכים להפסיק להוזיל דמעות תנין ולבחור מנהיגים שיובילו אותם להישגים ולא לעימותים. פיתרון לכל הבעיות הפנימיות ימצא רק ע''י נחישות מוחלטת לשמירת ערכי הדמוקרטיה ואכיפת החוק ללא משוא פנים. אלו שבסופו של דבר לא ירגישו שהם חלק מהמדינה יעזבו אותה בעצמם. אחרי מילחמת העולם השניה יהודי אירופה הבינו שזה לא מקומם ועזבו אותה בהמוניהם. חלק עלו לישראל וחלק הגרו לאמריקה. הבעיה היא שהחוק לא נאכף בצורה החלטית ושווה. זה נובע בחלקו מהכח הפוליטי שיש לערביי ישראל על ממשלת ברק ובחלקו בגלל שעדיין לא השתחררנו מהגלותיות שבנו ואנו ממשיכים לתת דין וחשבון לעמים שהתעללו בנו במשך מאות שנים. רק ממשלת אחדות אמיתית (לא כזו שרק מחפשת את התרגיל המסריח הבא) של המפלגות הדמוקרטיות (לא אלו שקוראות לעצמן ''דמוקרטיות'') תוכל להעלות את ישראל על דרך המלך ולטפל בשני המגזרים, הערבי והחרדי, שאינם מקבלים על עצמם את עול חוקי המדינה. |
|
||||
|
||||
מנהיגי הפלסטינים שולחים את ילדיהם להיהרג כדי שיהיה להם בשם מי לדבר. ככל שמתרבים מתיהם הם צודקים יותר. |
|
||||
|
||||
The bigger the number of people who died for a cause, the harder it is for their relatives to admit the cause was wrong.
|
|
||||
|
||||
קטונתי חברים מלהבין את עמדות רובם המכריע של הכותבים פה הניזונים הן ממידע מוטעה של הפלסטינאים והן מפנטזיות שלהם עצמם ושל נבחריהם ( כגון שמעון "מזרח תיכון חדש" פרס ויוסי " פודל"ביילין) איך אבל איך אתם עוד מסוגלים לספר ולקשקשק פשוט ככה את כל השוטיות שלכם על עם תחת כיבוש עם במצור פשוט קצרה הבנתי מלהבין עד לאן אתם מסוגלים להגיע בהגנתכם על אוייבינו - בפירוש ככה ומי שלא חושב ככה ועוד לא הגיע למסקנה הזו אז שיחכה עוד כמה שנים לא יותר מ5 ואני לא בטוח שיהיה לו עוד הרבה איפה לחשוב...כי אם היום אתם קוראים לזה הוצאת קיטור???סגירת עורק חשוב מעין כמוהו מחיפה לת"א זה הוצאת קיטור??? סגירת עיר בעלת חמישים אלף תושבים כמו נצרת זה הוצאת קיטור? שריפת יערות זה שריפת קיטור??? הרס בלתי ניתן להסברה של מכוניות בתים ומפעלים זה הוצאת קיטור??? מצדי שיכו את הנשים שלהם ויעשו כל מה שהם רוצים כל עוד זה חוקי בתחומי הבית שלהם אבל לא מחוץ לו ...ברגע שעשו ככה הם פתחו במחלחמה כן מלחמה ולא הפגנה ולא הוצאת קיטור ולא שום מילה מצתחסדת כזו ואחרת. ותגידו לי מי העז להריע לברק באשר לתוכנית ההפרדה שלו? שהתנפצה עכשו מול העיניים שלו ושל כל אנשי השמאל באשר הם...ואתם תגידו איך? בדיוק ככה ערביי ישראל זה הגדרה שלכם השמאלנים ורק שלכם הם מגדירים עצמם פלסתינאים תושבי ישראל - כלומר מחבלים בפוטנציה אבל עם אזרחות ישראלית כלומר יכולים לחלוב את המדינה מבחינה כלכלית. ושאף אחד לא ינסה להסביר את זה אחרת. אתם פשוט לא תוכלו לעולם שכל התהליך ההזוי וחסר כל נשימה הזה שנקרא אוסלו התפוצץ לכם מול העיניים ולכל אלה שעכשו ילעגו ויגידו לי "אבל מה האלטרנטיבה של הימין???" אז אני אגיד בדיוק מה שאני חושב. במזרח התיכון אין אלטרנטיבה .נקודה חד וחלק. אין צורך לחכות לא 10 שנים ולא חמישים שנה מי שישכיל לשמור על כוחו על צבאו ועל עמו הוא זה שישרוד. אין מה לעשות זוהי ארץ אוכלת יושביה כמו שאומר השיר וכמו עוד הרבה מקומות בעולם. ועם שלא יודע להלחם ולכבד את גיבוריו אשר נהרגים וימשיכו לההרג המלחמה ולא הרוגי השלום כמו שנהגתם לומר לנו כל השנים הארורות הלל מאז 93 לא יזכה להמשיך לחיות פה ויאלץ לרדת לארצות ומקומות זרים. זוהי ארצם של המלחמות והאיבה והזנאה לאורך 3500 שנה .אולי זה נשמע דתי ולא כל כך נחמד ונעים אבל תכניסו את זה טוב טוב לאזניים שלכם. אין לא היה ולא יהיה שום פתרון באיזור הזה זולת מלחמות. בברכת חתימה טובה לכל יושבי הפורום חג שמח צום קל . ואני מקווה רק שכמה שיותר אנשים במדינה הזו יתפכחו מהר ויפה שעה אחת קודם לפני שיהיה מאוחר. |
|
||||
|
||||
לקורא המכונה פ.ט.א.י - איזה מן שם זה אגב ??? אתה מוזמן להמשיך להיות בהלם גם כשנחזור מהפרסומות בתור איש השמאל (המתון) צר לי לבשר לך שאני כמוך בהלם מדברי שטות של כמה מהכותבים. אני חושב שאין לפלשתינים שום זכות להאשים אותנו באחריות לאירועים - הם אלה שיזמו אותם והם אלה שבכוחם לעצור אותם - מה שנותר לחיילנו ולשוטרינו זה להגן על עצמם - ואם המחיר הוא פגיעות בנפש לצד השני - אז אני קונה במזומן... |
|
||||
|
||||
ידידי משכבר הימים שחקן הכדורגל הנודע יותר או פחות רבנלי... דע לך ששיער לבן לא מראה תמיד על חוכמה יתרה...ולא כל שכן אתה עצמך.. למרות שמהכרותינו ארוכת השנים סבור אני כי אתה במקרה כן מתיימר להיות חכם ובעל ניסיון למרות ואף בזכות שיערך הלבן.. |
|
||||
|
||||
אם לא הייתי מכיר אותך יותר טוב הייתי חושב שיש לך משהו נגד בעלי שיער לבן. זה לא טיפה לא פוליטיקלי קורקט ? יש בבית ציבור שלם של אנשים שיש להם גבינת קוטג' על הראש ובזה הרגע העלבת אותם. לא חשוב - ולענייננו - אני חושב ותוהה (אני מסוגל לעשות את שניהם ביחד) - איזה קצר במחשבה יש להם לערביי ארץ ישראל (ככה הם נקראים במילון אבן-שושן אני חושב). מה יהיה עכשיו עם החנות של אחמד והמסעדה של מוסא - הרי מרבית פרנסתן הגיעה מ"אליהוד" - הרי כל שבת נסענו עם המשפחה לבידיה למצוא שולחן בחמישים שקל ולמצוא תוכי שיודע לשיר "בילאדי בילאדי" בשני קולות מתי הם יבינו שבלי הציונים אין להם סיכוי לחיים כמו שהם היו רגילים עד עכשיו (אני מדבר יותר על תושבי יפו וחיפה - פחות על תושבי הכפרים הקטנים). איך אותם אנשים שמקבלים שירותים ממדינת הציונים באים לקופת החולים או לחברת התקשורת הסלולריח ומבקשים לקבל שירות . זה כבר לעולם לא יחזור להיות כמו פעם ראינו כולם איך השנאה עדיין קיימת כרגע לא מעניינת אותי לא הפסגה ולא אם שרון אשם - אני בתור תומך נלהב בשלום נמצא כרגע בדילמה לא קלה - ואין לי תשובה ברורה למה יהיה ומה עדיף ומה צריך אז בתיקווה שיעבור עלינו יום כיפור שקט ונטול אוכל ואירועים מיוחדים... |
|
||||
|
||||
ההצעה הפרודוקטיבית שלי להיום נוגעת לויכוח הקטן הזה, אבל יותר לויכוח של א.מאן ומר דורון סתם גלילי. ההצעה המהפכנית שלי: ריבונות וירטואלית נזילה. אתה יהודי? האדמה שכפות רגלייך דורכות כרגע עליה היא מדינת ישראל. אתה ערבי? סיפחת עוד שעל (תרתי משמע) למדינת פלסטין המשוחררת.. את כל הדברים שצריך בשביל לחיות נפריט - טלויזיה, רדיו, קופות-חולים, בנקים, בתי-ספר (מכרז שיפתח בכל מבנה באופן נפרד כל שנה), מע"צ (גם ככה הם עושים עבודה ערבית), בתי-משפט וגם כנסת וממשלה. פעם בארבע שנים נבחר את נבחרינו למועצת המכרזים העליונה, שתחליט עם פרסומי המכרזים והזוכים. דבר די מטומטם, מכיוון שתוכנת מחשב פשוטה יכולה לעשות את זה לבד. הארוויזיון ימשיך להתקיים במתוכנתו הנוכחית, עם תרגום לאמהרית. יתרונות השיטה - הרחוות המושג א"י. עם קצת מזל נגיע לארץ ישראל השלמה, ואם לא אז נתנחם בנתחים מהודו, תאילנד, דרום אמריקה וטורקיה. בברכה. |
|
||||
|
||||
קריאת ביניים קצרה - אני מוחה על השימוש בביטוי הגזעני ''עבודה ערבית''. מיותר לחלוטין, גם בתור בדיחה. |
|
||||
|
||||
ללא ספק רעיונות מוזרים ומשונים הינך מעלה - מה שלא מתמיה במיוחד לאור היכרותי אותך. אז לאחר שהתנחמת לך בדרום אמריקה זה הטוב ביותר שיש לך ? מה אם איזה תוכנית אוגנדה סטייל שנות ה- 2000 ? אולי איזה אי מלאכותי או חלקה אקזוטית על הירח. אז כל הכבוד לישראל שגם במקרה אולי הכי פשוט לשיפוט "אשם/לא אשם" יצאנו איוב הציבור מספר אחת - מי לעזעזל הם הכתבים הזרים שמבלים באומאן 17 ואח"כ כותבים על כמה הפלשתינים הם פצצות לגבות והישראלים פשוט הורסים להם את החיים. העולם מעוות וכך גם ההשתקפות שלנו בעיניו טוב. די להיות עמוקים (כי אנחנו לא) בואו נלך לראות עוד שעשועון טריויה שמחלק מיליארד שקל .... |
|
||||
|
||||
יש להפריד בין אופי התגובות הנדרשות למהומות הדמים. לטווח המיידי, צריך לפעול במטרה להביא לרגיעה והשקטת הרוחות. אם מישהו שואף לסיים את מופע ההרג הנוכחי רק דרך הרצון "לנצח", הרי שיהייה זה ניצחון פירוס. דרך ההידברות הינה הדרך היחידה, למרות היותה הדרך הארוכה-קצרה. לטווח הארוך, העמוק והקשה יותר, משתושג הרגיעה (אם תושג) חייבים סוף סוף טפל בלב (או לבבות) העניינים. עד כמה שאני זוכר, אמנון רובינשטיין ציטט בביוגרפיה של הרצל את חברו שטען שאין הפסיכולגיה באה אלא לרפא מחלה שהיא עצמה יצרה. בעל כורחה מוצאת עצמה היום הישות הציונית (בהכללה גורפת) על ספת הפסיכואנליטיקה. הקושי כאן הוא שהמטופל הוא גם המטפל. 120 שנות ציונות הינם גם שנות התמודדות, ויותר מכך הדחקה והתעלמות מהאלטר אגו של המעשה הציוני, הערבים. אני מדגיש הציונות ולא היהדות, שההתייחסות אליה היא אספקט מודחק נוסף, לא פחות קריטי. המחשבה הציונית הייתה תמיד מודעת לקיומם של הערבים, כישות אוטנתית. החל מכתבי הרצל, עבור ב"בן ערב" של ז'בוטינסקי, סיפורי חווג'ה מוסה של סמילנסקי, המלחמה על עבודה עברית, דרך קבוצת הוגו ברגמן ונסיונות ההדברות של בן-גוריון בשנות ה-30, וכך עד ההדחקה המודעת (פנומנה פסיכולוגית שלעצמה) של גולדה מאיר "אין פלסטינאים, אני פלסטינית". אפרופו בן-גוריון, מוכר מה שכתב ביומנו על פגישה שהייתה לו ב 36 עם פואד עג'אמי (אם אינני טועה), שבה טען בן-גוריון שהיהודים מביאים קידמה והתפתחות כלכלית, חקלאית וטכנולוגית לאזור, עובדה שהערבים צריכים לשמוח ולאמצה אל ליבם. לפי בן-גוריון, התשובה שקיבל פקחה את עיניו לגודל הפער בתפישת המצב. עג'אמי אמר שמצדם הם יכולים להמשיך לחיות בפיגור, ובלבד שיהיו אדונים לעצמם. אפשר לראות שתודעת הזהות העצמית הייתה קיימת בקרבם, אומנם באופן ראשוני ביותר, ובהתפתחות איטית יותר, תוך מסע ייסורים קצר יחסית, אך אלים מבחינתם. הציונות, כמובן, יישמה את תודעת הזהות הלאומית בהחלטיות יחודית בתולדות העולם, ומי שבה לערער כיום על מהות המעשה הציוני, סובל מבעייה שלא מדעי החברה יכולים לרפא. ואולם, בניגוד למחשבה ולתודעת קיום הערבים, הפרקטיקה התעלמה מהם. תפיסת ה"עם ללא ארץ לארץ ללא עם" מתמצתת את הפעילות הציונית, אפילו עד ימינו אלה, אם כי רק בחלק מן הציבור. אסור להיתמם. בתחילתה חייבת הייתה התנועה הציונית להתנהל לאור התפיסה הזו. שהרי תנועת שיבה ייחודית שכזו (אפילו שיש שיגידו שהיא אינה מבוססת היסטורית) חייבה אטימות והתרכזות בעיקרים הציוניים של עצמאות מדינית, מהפך תרבותי וסוף הגלות (באיזה נופן פרשני שניתן להם). ואם עד שנות המדינה הראשונות אפשר ואפילו חובה להיתעלם מהערבים במישור האופרטיבי. בשנות ה 50 וה 60 אפשר עדיין להבין את התופעה כתקופת מעבר, דוגמת מלכות בית שלישי ההזויה והקצרה במבצע קדש (באה לידי סיום מהיר לאחר לחץ אמריקאי חד משמעי), והממשל הצבאי. מאז מלחמת ששת הימים וביתר שאת לאחר מלחמת יום כיפור, ההתעלמות מהישות הפלסטינית גוברת בפתולוגיה מסוכנת שתוצאות יעיקו עוד הרבה זמן. נא לא להתבלבל. תרומת הצד השני אינה פחותה, וכמובן שאי אפשר לנתח אותה מאותה זווית. אך קודם כל נתבונן בעצמנו. כמו שסבא שלי היה אומר - לשים את כובעך על השולחן ולדבר אליו. פרופ' ישעיהו לייבוביץ', האהוב על כמה מהקוראים, אמר בצורה נחרצת מייד אחרי ששת הימים שיש להחזיר את השטחים אחרת נעמוד בפני סכנה קיומית. אגב, גם בן-גוריון למוד הנסיון אמר דברים זהים. ממשלת ישראל, שכללה את מנחם בגין, החליטה שהשטחים שנכבשו הינם לצרכי מיקוח. עד שנות ה 90 הנסיונות לצאת ממנטליות ההדחקה נעצרו בשולי או מחוץ לקונסנזוס הלאומי. כתינוק שחם לו ברטיבות מיטתו, סירבנו להתמודד עם עובדת קיומם של הערבים, במישור השיח הציבורי, הפתוח. הסירוב המתבדל והעקשני להביט לתוכינו ולראות שבהוויה הישראלית יש חור שחור הינו בעוכרינו. אינני חושב כמו ההיסטוריונים החדשים שישראל הולדתה בחטא, אך אני חושב שנסיון לחיות בתפיסת מציאות חסירה, הוא נסיון מסוכן ביותר, לאדם או לציבור אנשים. בבת אחת יצאו כל המרצעים מן השק. הכרה בישות הפלסטינית, ההבנה שהחברה עברה ממצב של גיוס מרצון וסולידריות חברתית לאינדיבידואליזם ואינטרסנטיות אישית (גם שייכות אנטגוניסטית לתת-קבוצות), פער חברתי וכלכלי גובר, הפיכתו של צה"ל מצורך וערך מוחלט למפעל ממשלתי,ומעל לכל, חוסר ההכרה וההפנמה של משמעות הדמוקרטיה והצורך המוחלט בשיוויוניות ליהודי ולערבי, לגבר ולאישה, לקטן ולגדול. אין מקום לסנטימנטליות דביקה. האוואנגארד של האתמול הוא אנכרוניזם (גובל בפאטתיות) דהיום. מגמות שאנשי האתמול מבכים ("עקבתא דמשיחתא") רק יעצימו, ולכן צריך להתבונן במראה. לדעתי, הקונפליקט עם הערבים הוא אבן הראשה, והמשימה הראשית היא להתמודד איתו. תסכול המודחק יצא בקרב האזרחים הערבים - כיצד ניתן לשככו? נהוג היה תמיד לאמר שהערבי מכיר רק בכח הנבוט (ויש הרבה שעדיין סוברים כך), וידועה אימרתו של אבא אבן בנושא. ומה עם הצד שלנו? מה שיכלנו, אולי, לסכם בניחותא, תוך יישוב ושיכול הדעת, נאלצים לבצע במהירות, באילתור ותחת לחץ. כתוצאה, רמת התיסכול גבוהה, הסיכום לא מספק ובאה צפייה נוספת שגורמת למחלוקת, התחפרות,ירידה באמון ההדדי,נבוט וגו'. אותו הדבר ביחס לאזרחים הערבים, אפלייה בחסות החוק, ושוב, הפתעת הצפוי. (ולא דיברנו על ציבורים נוספים, הסובלים ממצב זהה) ישנם כמליארד ערבים בגבול. הנטייה הרווחת לראות את כולם כמונוליט אחד היא טעות.אינדונזי שונה מעירקי ששונה ממצרי או סודני. אבל יש זהות משותפת, כמו שיהודים וישראלים מרגישים זהות למרות שונות בלאום או מקום המגורים. ההבנה שהפלסטינאים זכאים, מכח עצמם לעצמאות, חייבת לתפוס את מקומה בהכרה שלנו, כי זה הסיכוי היחידי. בתנאים אלו, כמה זמן תוכל חברה שתפריה נפרמים, שאמיתותיה מודחקות, לחיות על הצירוף המסוכן של תורת-החרב? |
|
||||
|
||||
אני חשבתי לתומי שאנחנו בני העם היהודי למודי הסבל מכל המלחמות שעברנו בארץ - 5 במספר וכל מה שעברנו לפני כן החל בפוגרומים ברוסיה וכלה בפוגרומים לפני קום המדינה..ושלא אזכיר מאורעות עתיקים יותר כי היהודי שוכח מה קרה לו אך לפני 5 ד'. אם כך אני חשבתי לי לתומי שמספיק מעשי האלימות של הערבים - ערביי ישראל כפי שהשמאל מכנה - למרות שהם עצמם מתכחשים לביטוי זה יותר ויותר - בכיד לצאת מהסנוור שהשמאל חי בו כאילו יש הבדל בין ערבי לערבי כאילו 50 שנות הקידמה ליד היהודים ישנו את האידאולוגיה שלהם את מחשבותים ואת מאוויהם - אבל אני רואה שככל שנותנים לבני דודינו האהובים יותר ויותר מתנות הם צמאים יותר ויותר לעוד דברים - ואיך הם עושים זאת ?? בדרך היחידה מקובלת עליהם והיא האלימות - וכידוע היהודים לא סובילים אלימות ולא מסוגלים להתמודד איתה- "יו תראו נהרג ילד...איזה מסכן" זה אחד הציטוטים ששמעתי... תסלחו לי חבר'ה..אבל אתם נופלים עוד פעם למלכודת שהערבים טומנים לכם כי הרי אם כל כך חשוב היה להם להגן על ילדיהם הם היו שומרים אותם עמוק בבית ולא נותנים להם לצאת החוצה. דבר נוסף - מדינה שלא מסוגלת להגן על אזרחיה היא אנרכיה. ואני מזהיר פה ואני כמעט משוכנע שלא ירחק היום וזה אכן יקרה - אזרחים יהודים שיימאס להם - כבר היום אני שומע קולות רבים כאלו ושיקחו את החוק לידיהם כמובן שזה ייקח זמן אבל זה יגיע גם ליהודים נמאס מאוזלת היד של השלטון או כמו שאומר חבר שלי " אני מרגיש בארץ ישראל לפני קום המדינה כאשר המשטרה היא כמו המשטרה האנגלית!" זה אולי נשמע מופרך...אבל תפתחו את עיניכם ותגלו שזה אכן המצב. תפסיקו להיות כל כך זחוחים. אין תהליך שלום ואין גם פרטנר לתהליך.ואת זה לא "אני הקיצוני" שלכם אומר את זה אומר ראש ממשלתנו האהוד " פלולה " ברק ואהוד אחר..אהוד יערי הפרשן היחיד שיודע לקרוא את מה שכתוב על הקיר ולא מייפה את המצב... תאמינו לי חברים אנחנו לא רחוקים מהתארגנויות עממיות של אזרחים שנמאס להם מהמצב ואז אז באמת אף אחד לא יוכל לעצור את המצב. אז המצב ייצא מכלל שליטה. אני מציע לברק ולכול מצביעי השמאל לפתוח את העיניים ולראות טוב טוב מה ומי מסתובב להם בין הרגליים...כי אנחנו גידלונ חתול בחצר האחרוית והוא גדל לנמר ותאבונו לא נגמר...צריך לעשות לזה סוף ויפה שעה אחת קודם!!! |
|
||||
|
||||
אני די מסכים עם דבריך אך יש דבר שעלי להוסיף: הסכם אוסלו מת!! וכפי שהזכרת ואמר אהוד יערי "הסכם אוסלו מת מזמן רק שהיום נשרפה גופתו" מהרגע שבו "שוטרים פלסטינים" יורים על צה"ל באש חיה ובאופן מאורגן זוהיא הכרזת מלחמה על מדינת ישראל!! מדוע שנשקוט בשביל דעת הקהל "הבילאומי הנאורה" כביכול? ראו כמה "נאורה" דעת הקהל אשר עושה דילים כנגד ישראל בשיתוף פעןלה עם עראפת. כל מנהיגי העולם הערבי יודעים שהאשמה טמונה בעראפת אך הם מפחדים לדבר בגלל איומו של עראפת להרים בלהבות את רחובותיהם מהתפרעויות!! וזוהיא תגובת שרשרת שבא כל ראשי המדינות מפחדים לקחת אחריות ולומר דבר אמת, ולכן זורקים כולם את האשמה על ישראל. שמעתי פה מישהו שאמר בגיחוך שכל העולם "אנטישמי", העולם(ובראשם הרבה מדינות אירופה ובעיקר צרפת) הוא אינו שונא יהודים אלה מפחד מהפלסטינים בגלל איומי הטירור שלהם. המדינה היחידה שלא מאשימה את ישראל היא ארצות הברית שבעצם לא מאשימה אף אחד אלה שומרת על כביכול נייטרליות כשגם להם ברור במי האשם ועל מי יש להפעיל לחץ בכדי לעצור את המהומות. אז הבא ננתח את המצב: הרבה מדינות אירופה או שותקות או מאשימות את ישראל(צרפת למשל), מדינות ערב כולן מיתיצבות בזו אחר זו לצדו של עראפת בגלל הלחצים הפוליטים שהוא מפעיל עליהם, ערביי ישראל עומדים(ברובם) לצד עראפת(בדיוק כשם שהודו בפומבי חברי הכנסת הערביים על תמיכתם בחיזבאללה), וישנם עדיין ישראלים אשר סותמים עינהם וטומנים ראשם באפר במחשבה שישראל ואריק שרון אשמים בזה שיורים בחחילי צה"ל. מסקנה: כדאי שלפחות אנשים בארץ יתחילו לפתוח את העיניים בגלל שאין הסכם אוסלו מת!! צריך בדחיפות ממשלת אחדות לאומית ושר ביטחון במשרה מלאה. ממשלת אחדות שגם תוכל לעסוק בבעיות האזרחיות בלי ש"ס בלי מפלגות ערביות ובלי ההתיפיפות של מרץ! |
|
||||
|
||||
כפי שכבר כתבתי למעלה, ישנן 5 אופציות. בקצרה: * להרוג או לגרש את כולם * להמתין ליום הכיפורים הבא (האם אתה צעיר מדי לזכור את 1973)? * לכונן מדינת אפרטהייד רשמית * מדינה דמוקרטית אחת לכולם (רוב ערבי) * הסכם עם מדינה עצמאית. באיזו אפשרות *כן* תיבחר, כזו שתכיל את מקסימום הסיכויים, לדורות הבאים? |
|
||||
|
||||
ידידי היקר, נראה שלא ממש הבנת מה קרה פה בשבועות האחרונים. רוב העם(כולל אותי) בחר כבר מזמן באופציה החמישית(הסכם עם מדינה עצמאית) והשיחות על כך היתקיימו עד השבוע בו החליט עראפת לשבור את כל הכלים ולצאת למלחמה נגד ישראל. ככל הנראה כך גם ערביי ישראל(רובם המכריע) בחר לצאת ולמרוד כנגד ישראל, כך שהאופציה של מדינה דמוקרטית כוללת ערבים נשללה לעת עתה. לא צריך להמתין ליום הכיפורים הבא בגלל שיום הכיפורים יבוא בעוד יומיים ומלחמה על ישראל כבר הוכרזה(מלחמה שאנחנו בפירוש ניסינו למנוע בכל מחיר). מדינת אפרטהייד רשמית תעשה עוול לאזרחים(שבאמת מתנהגים כמו אזרחים) הערביים של ישראל. כך שהאופציה שנשארה הכי סבירה היא לגרש את כל מי שהעז למרוד במדינה ושלא רוצה שיכירו בו כאזרח ישראלי, למרות שישנם כאלה שזורקים בקבוקי תבערה ביום ובערב ניגשים לקבל ביטוח לאומי. מסקנה: ישראל צריכה להיפטר מכל אוייביה אשר נמצאים בה בכדי להשמידה וזה כולל: ערבים אשר הכריזו מרד על מדינת ישראל, חרדים ונטורי קרקע אשר נמצאים במדינה רק כדי לראות את כולנו תובעים במצולות. וכך יהיה ניתן לחולל מדינה דמוקרטית לכ-ו-ל-ם כי אחרי הכל מי שמכריז מרד על מדינה אין לו הזכות חיות בה!! |
|
||||
|
||||
יפה .צעד ראשון בדרך לאוטופיה הדמוקרטית שלך הוא מעשה פשיסטי. אולי כשתרגע תבין שהעולם איננו מתנהל בגווני שחור ולבן. האם קראת את שאלתי באם אתה בגיל שיכול ליזכור את מלחמת 73? ואודה לך אם תימנע מהצהרות ידידות |
|
||||
|
||||
ההפך הוא הנכון, היום הקיפוח כלפי ערביי ישראל הוא בעיקר בתקציב עבור הרשויות המקומיות, אבל כל ערביי ישראל עדיין יכולים ללמוד לעבוד ומלא תפקידים ציבוריים וממשלתיים(חברי הכנסת הערבים למשל וישנם גם שופטים ערביים). כך שלפי גרסתך(שהייתה גם גירסתי לא מזמן) אם ניתן עוד כסף לרשויות המקומיות הערביות זה יפתור את כל הבעיות, נשמע מאוד טוב ומאוד נחמד אבל רק על הנייר!! בגלל שבמציאות ישנם הפגנות אלימות מאוד(שמשתתף בהם חלק נרחב מהציבור הערבי) גם ביפו וגם בחיפה והרבה מקומות במרכז הארץ. ערביי הגליל שורפים יערות והורסים רכוש ציבורי וממשלתי ופוגעים בעוברים ושבים(היהודים) וגם תוקפים שוטרים ומנפצים חנויות, היום חברי הכנסת הערביים וגם הרבה תושבים(לא רק נערים ועבריינים מולהטים) מכריזים בקולי קולות "אנחנו פלסטינים ולא ישראלים ורוצים לראות את כולכם בים", אמירות כאלה נשמעות לא רק מפיהם של ההמון המולהט אלה גם מפיהם שלסטודנטים אנשים מבוגרים אשר חווה הרבה מלחמות ומשברים, וכמובן ישנם חברי הכנסת הערביים אשר תומכים בכל העסק וממשיכים להסיט את ההמון. התוכנית לשיקום הישובים הערביים דוקא עמדה להיכנס לתוקף עוד השנה(כפי שהעיד ראש מועצת דבורייה אשר עזר בבנית התוכנית), ישנם כאלו שאומרים שהמתפרעים היחידים הם מובטלים(וסטודנטים) אך זה לא נכון, הרי רק אתמול בחדשות ראיינו את אחד המפגינים שנפצע שהוא בנאדם שעובד במפעל ישראלי ומשתכר למיחייתו ונמצא במגע עם ישראלים. אתה חושב שאני רואה דברים בשחור ולבן אך ישנו פן נוסף לסכסוך והוא הפן הלאומני מאוד של הפלסטינים יושבי ישראל, ונחרדתי לשמוע את דבריו של שחקן ידוע כמו מוחמד בכרי אשר מברך על ההתפרעויות ומספר עד כמה הוא מאוהב בארצו בימים האחרונים בגלל שכל הערבים קמו כדי לגרש את הכובש. וכאלה דברים נשמעו משחקן שהיה במגע סדיר עם ישראלים ולו יש גם חברים ישראלים, לוקח זמן קצת לעקל את זה אבל הרבה מאוד פלסטינים למרות כל החיוכים היו רוצים לראות אותנו עמוק עמוק בקרקעית הים התיכון! ישנו סקר שנעשה לפני מספר חודשים כמדוני בקרב הרשות הפלסטינית שהראה שיותר מ60 אחוז מהאוכלוסיה תומכת באלימות כנגד ישראל(הסקר פורסם בחדשות והכתובת באמת היתה על הקיר). אני לא זוכר את מלחמת יום הכיפורים אבל ההורים שלי כן, והם נחרדים לראות מה שמתפתח מסביב בגלל שזה מזכיר לסבא וסבתא שלי יותר את 1948. |
|
||||
|
||||
לא כך כאשר למכריז המרד לא ניתנה אופציה אחרת לנסות ולממש את האינטרסים שלו במסגרת חוקי משחק הוגנים. זאת כמובן כאשר הפרפקטיבה היא מוסרית, ולא חוקית. כאן עובר הגבול הדק בין ''טרוריסטים'' לבין ''לוחמי חופש''. |
|
||||
|
||||
הסוגיה הבאמת כאובה באירועי השבוע האחרון היא ערביי ישראל (היו כאן מגיבים שטענו נגד עצם המושג - עזבו, קחו את זה כרגע במובן הכי טכני - הערבים בגבולות הקו הירוק). זה מאוד פזיז להסיק שהם (או רובם, או אפילו הפוליטיקאים שלהם) רוצים להיות נתיני מדינה פלשתינית. איני יכול להאמין שהם באמת רוצים לחיות בקיסרות הענייה והמושחתת של ערפאת. אני מודה שאין לי ראיות מעבר לאינטואיציה, ואין עדיפות אובייקטיבית לאינטואיציה שלי על זו של דב אנשלוביץ או משה דורון, שלהם ברור (כך נדמה לי) שכל הערבים בין הים לירדן פועלים בשיתוף עם ערפאת, כדי להעיף מכאן את כל היהודים. אבל כעת אני צריך להסביר, מה כל ההפגנות האלה אם כך. אני חושש שכדי להוציא אנשים לרחובות לא צריך יותר מתסכול כללי וקומץ פוליטיקאים שירצו בהפגנות, עם שכבה לא גדולה של אנשי שטח לארגן אותן (בשביל זה יש מנגנונים מפלגתיים, שמצייתים לפוליטיקאים). תסכול כללי לא קשה למצוא אצל ערביי ישראל, ולו בגלל הנחיתות הכלכלית. לזה אפשר בהחלט להוסיף תחושת הזדהות עם ערביי השטחים, אבל אין צורך לקפוץ ולהסיק מהזדהות רגשית על אחדות פוליטית. בוודאי שאין להסיק מסקנות על פי דבריהם של מרואיינים בתקשורת (התקשורת תעדיף תמיד לראיין את מי שמביע עמדות פרובוקטיביות, לא בהכרח את מי שמייצג את הרוב). וכשיש הפגנות, כמעט בהכרח יהיו אלו האקטיביסטים שיתנו את הטון. נניח שיש (כפי שאני מאמין, אבל שוב ללא הוכחות מוצקות) רוב דומם של ערבים שיודעים שרווחתם הכלכלית תלויה ביהודים, שמעדיף "שקט תעשייתי" ולהדחיק את השאלות הכאובות של הזהות (מה זה אומר להיות לא-יהודים במדינת היהודים, עם מי צריך להזדהות בקרב על יהודה ושומרון, וכו'). חברי אותו רוב, לפי הנחה זו, לא שמחים בכלל על ההפגנות והשביתות. אבל מה הם יכולים לעשות? אם יצאו בגלוי נגד האקטיביסטים, יואשמו מיד בישיבה על סיר הבשר, בהפקרת אחים וכו'. כל שנותר להם הוא לכופף את הראש ולחכות שזה יעבור. הקוראים שהיו סטודנטים בזמן "המרד הגדול" מוזמנים להיזכר באווירה, ולהשוות (עם כל ההבדלים, כמובן). כדי לעזור בהשוואה: מכר שלי גר בגוש שגב, והיה נצור חלק מהשבוע. הוא סיפר שבאחד הלילות הוא שמר בישוב (לאתר שרפות, בעיקר). מעמדת התצפית הוא הופתע לראות שגם בכפר השכן, עראבה (או שמא סכנין?) ניצבים שומרים ומתצפתים. לאחר מכן התברר שאלו פעילים המבקשים לתפוס תושבים המסתננים החוצה במטרה לעבוד, ולסמן אותם ב"רשימה השחורה". מוכר לכם? אם לא, כנראה לא השתתפתם מעודכם בשביתה גדולה. השאלה הבאמת מסקרנת היא, מה רוצים הפוליטיקאים הערבים? אין לי יותר מדי תשובות נחרצות, ומה שכן יש לי, בפעם אחרת, אולי. |
|
||||
|
||||
המאמר, כמו רבים המתריעים על חורבנה הממשמש ובא של הציונות עקב וותרנותנו, מתבסס על הלוגיקה הבאה: במחזוריות קבועה מאז אוסלו, הפלשתינאים מפגינים אלימות, ואנו כתוצאה מכך נותנים שטח, זאת מכיוון שאיננו יכולים לעמוד באלימות. קל לעשות אקסטרפולציה ולהסיק שבדרך זו נוותר לבסוף על כל שטח מדינת ישראל. הבעיה בניתוח הזה היא ההנחה שהפוליטיקאים בצד שלנו רק מגיבים, ולא יוזמים. אין להם מטרות, פרט לעוד שבוע של הישרדות (זאת לעומת הצד השני, שמטרתו מובנת מאליה). זה לא מספיק, וצריך גם לייחס לברק מידה שלא תאמן של טפשות ופחדנות (איזשהו סוג מוזר של פחדנות), שבאורח פלא קפצו עליו בדיוק ברגע שהתיישב על כורסת רה"מ (שהרי כרמטכ"ל הוא היה פנתר שעמד לחסל את סדאם חוסיין). אפשרות אחרת היא שלברק (ולמקבלי החלטות אחרים בישראל) יש מטרות, והמטרות האלו כנראה אינן כוללות את חורבן מדינת ישראל. גם כשהם מוסרים שטחים זה לא "סתם", ולא תגובת פאניקה לאיומים פלשתיניים. לא תמיד קל לראות מה המטרות האלה, ואני למשל לא יכול להגיד בבטחון שאני יודע מהן. לערן בילנסקי יש כמה רעיונות מעניינים בנידון, כאן ובמאמרים אחרים. אבל גם אם לא יודעים מה המטרה, אפשר להסיק שהאקסטרפולציה לעיל לא תקפה. החזרת שטחים היא לא חלק מאיזה חוק טבע, היא החלטה פוליטית למימוש מטרה. כמה מגיבים כאן מהצד השמאלי זועמים על אריאל שרון שהצית את התבערה. כמעט באותה נשימה אומרים רבים שהיא כנראה היתה ניצתת ממילא, אולי לא עכשיו אלא בעתיד כלשהו. ועוד מסיקים מיד שכנראה באותו העתיד זה היה אפילו יותר גרוע. אני מסכים בהחלט עם הטענה הראשונה (שרון הצית), לא בטוח באשר לשתי האחרות. אבל אם הן נכונות, אפשר וצריך לשרטט את הקו האחרון במרובע (ומשום מה, אף אחד בשמאל לא מעלה זאת על דעתו) - להגיד תודה לשרון שעשה זאת עכשיו, ובלי שמץ סרקאזם. |
|
||||
|
||||
שלום שוב חברים וחברות. בחרתי הפעם לפרסם תגובה משלי על כל השתלשלות הארועים מעין של אזרח ברק ומאוכזב ממנו קשות ביותר. לכל החכמים שמבינים כל מילה מ"הנביא" ברק או שמא המשיח ...שהרי כל מעשה שטות שלו כל כך חכם ושעומד מאחריו כל כך הרבה דברים ורבדים על גבי רבדים...ניתפס בעיניכם כמשהו כל כך חשוב. למשל היציאה מלבנון שהייתה הרס עצמי.והייתה כישלון חרוץ. למשל כל תהליך הקמת הממשלה שלו עם ש"ס שהיה בניגוד לכל מה שהוא אמר לפני הבחירות ובניגוד מוחלט לדעת רוב רובו של ציבור בוחריו.רוצים עוד? כל היציאה שלו לקמפ דייויד כשאין לו כלל ועיקר ממשלה. עוד? הממשלה שלו קטנה מיום ליום והפלולה מה עושה במקום לדאוג לעתידו הפרטי שלא לומר עתיד מפלגתו ושלא לומר בכלל עתיד מדינתו ומולדתו שאת שתיהן הוא מוכן להקריב למען משהו שבעיני שאני כבר מזמן לא נמנה על חסידיו כמעשה התאבדות בניסיון להציל את הקריירה שלו שהולכת לאבדון מוחלט.אין לי ספק שהאיש הזה אין לו כל סיכוי להבחר שוב ובמחיר הזה הוא מנסה למשוך את הקריירה שלו עוד קצת עד לסף התהום אחרת קשה לי להסביר את מהלכיו בהגיון ובצורה לוגית כלשהו לא כל שכן אחרוני המהלכים אחריו כאילו היה לכל היותר מלך או משיח או כל דבר הדומה לכך.תשמעו חבר'ה אהוד ברק אדם נחמד מאוד ולדעתי הוא נקלע למגרש הזה בעל כורחו הוא לא פוליטקאי כלל ועיקר לא כל שכן כל דבר הדומה לכך.הוא מתנהג כטירון למרות שהוא כבר 5 שנים בפוליטיקה וכבר מעל שנה רא"המוממשיך להתנהג כאילו הוא איזה חייזר שנפל מהחלל בזה הרגע. שלא להזכיר את המהפכה האזרחית שהוא ניסה לעשות - והרס והפך לצחוק גדול את כל הרעיון הנ"ל . למרות שידע מראש שאין לו כל סיכוי. אני הגעתי למסקנה שברק הוא ראש הממשלה הגרוע ביותר אחרי ביבי וזה לא מחמאה גדולה כל כך שהמדינה תבחר שוב פעם באדם שכמעט הורשע בשחיתות ושכולם כבר יודעים שידיו לא נקיות מכך. אבל אין ברירה כנראה - וזה המחיר שהמדינה תשלם.ברק סופר את ימיו כאילו שהוא יודע מה נגזר עליו למרות שהוא עדיין יכול לשנות את המצב טיפה - לא הרבה אבל בפוליטיקה גם טיפה מספיקה. כל שעליו לעשות הוא להרים טלפון - כן אני יודע שזו מלאכה קשה מאוד בימים אלו - אבל לא לידידו הטוב מעזה...אלא לאחיו מהמפלגה השניה בארץ אמנם אבל עדיין בן עמו גם יכחיש את זה - כן אני מתכוון לאריק שרון ולעוד כמה מפלגות קטנות כמובן שלא לשס שגרמה לו לאין ספור בעיות. עליו לשנות כליל את כל קוי היסוד - שגם ככה אין להם כל יסוד סביר. לשנות את כל קוי המחשבה שהוא הלעיט על הציבור כי הכל נמוג ונמחק לו מול עיניו. עליו לרכז מאמץ גדול לשינוי סדרי העדיפויות בארץ.כל התשתית שינוי ביחס לערביי ישראל - חיזוק משמעותי של הצבא כולל העלאה מוטיבציה לחילים . עליו לשנות את כל הלך רוחו בקשר לכל מה שקשור לתהליך השלום שלא היה ואיננו עוד. להבין שאנחנו במצב מלחמה.כי זמנו גם ככה ספור לפחות שסוף תקופתו תיזכר כתקופה הטובה בחייו - שהנהיג את העם לצאת מהמצב הקשה ביותר מאז מלחמת יום כיפור במדינה. ויפה שעה אחת קודם!!! |
|
||||
|
||||
ברק אכן ראש ממשלה לא מוכשרבלשון המעטה) אבל ביבי והבריונים הפרובוקטיבים של הליכוד יותר טובים? אם יש דבר שביבי עשה טוב יותר מברק זה היה לדבר ולעשות הצגות, אבל יותר מזה הוא לא עשה. נהפוך הוא ביבי הוא מנהל משא ומתן הגרוע ביותר שיש בכדי לייצג את ישראל, הוא התכוון לעשות בדיוק מה שברק עשה רק שביבי השתמש בהרבה פרובוקציות חסרות ערך ללא כל אחריות רק בשביל לספק את צרכיו הפוליטיים. ברק גרוע, וביבי גרוע יותר!! אל נא נשכח שכאשר ינסה הליכוד להקים קוהליציה הוא יקים עם אחת ולא אחרת ש"ס וידידותיה הנצלניות הדתיות. |
|
||||
|
||||
Dov,
Many of the arab citizens who demonstrated live on social security benefits that come from the taxes you pay. These people are not stupid. And if they are, their leaders are not. They depend completely on israel and they know it. There are no UNRWA agencies in Umm-Al-Fahm, nor money from donor countries. They cannot carry on a long war. Israeli arabs are protesting against their discrimination and mix nationalistic propaganda into the struggle, but I suspect this propaganda will soon be dropped. We will see what happens in the coming days. |
|
||||
|
||||
נכון לרגעים אלו התרחבה המלחמה גם לצפון - כאשר חיזבאללה הצטרף למלחמה של העולם הערבי כנגד היישות הציונית והמדינה היהודית. כמובן הכותבים המחוננים והחכמים של השמאל יתרצו זאת בקיפוח זה ואחר...הם כבר לא יכולים להפתיע אותי בדבר...יש להם תירוצים שונים ומשונים לכל דבר... אני רוצה להגיד פה שישבתי וחשבתי והגעתי למסקנה על איזה אבסורד שמקנן בקרבם של כל השמאלנים החדשים - ואתם חדשים משום שעד לפני 10 שנים אף שמאלן בר תקנה לא דיבר בצורה שבה מדברים תומכי השמאל בשנים האחרונות. והאבסורד הוא כזה - מרביתם של השמאלנים הם חילוניים גמורים לא כל שכן הם אפילו לא מסתירים זאת ואני לא מלין על כך גם נאי לא דתי יותר או מסורתי יותר ממרביתם אבל ופה הבעיה שלי היא זו:כאשר מנסים להגיד לאיש שמאל מצוי ולהשוות לו מדינות דמוקרטיות רבות טובות ואף נאורות לישראל מתחיל הויכוח האמיתי - כשאני למשל אומר לבחור כזה - איף אתה מסביר לי את מה שעשו האנגלים לאינדיאנים לפני 500 שנה? הוא אומר לי ובצדק שאז היו נוהגים אחרת...אבל מה הוא יכול להגיד לי על טיפול משטרת לוס אנג'לס אך לפני 3 שנים כאשר התפרעו שם השחורים? אין תגובה וכאשר התפרעו פעילי שמאל נגד הבנק העולמי בסיאטל ונהרגו שם כמה וכמה אנשים? גם על כך תובא תגובה טיפוסית בהמשך... רוצים עוד...אתם חשובים שרוב של אנגלים התנגד למלחמת פוקלנד הרחוקה כמה אלפי ק"מ מארצם?לא ולא..זו הייתה גאוותם הלאומית... אם כך מה יענה לי איש שמאל מצוי? כמובן הוא יגיד לי - כן אבל אנחנו העם הנבחר לנו אסור לעשות כל מה שעושות שאר המדינות מה גם שאנחנו היהודים חייבים להיות יותר רגישים לצרכי ובעיות האחר...ומזכיר כמובן את השואה ועוד פוגרומים. או קיי מנין שאובה המחשבה הזו - אז ככה בתת מודע שלכם שמאלנים יקרים שאבתם מן הדת היהודית מחשבה יפה- העם הנבחר...כל הכבוד..אבל היהדות גם מסתייגת מכל דבר כאשר יש פיקוח נפש..."הקם להרגך השקם להרגו..." וכאשר אנחנו מתבשרים על יותר מוקדי "חיכוך" עלק חיכוך איזה מין מילה זו..מה זה משחק (מקדים או משהו כזה? אנחנו יכולים לראות את מנהיגותו הדגולה של הפלולה - שמפחד להגיע לירושלים ומחליט באישון לילה - מה קרה מחר יש לך ישיבת ממשלה לפנות את קבר יוסף - ולתתו לשמירת הפלסטינאים...נו באמת אני רוצה לראות שגם על כוכב יאיר הוא ייתן להם לשמור...כאילו שהוא לא ידע שזה מה שיקרה... ומה כוונתו המתוחכמת הייתה ביום שישי כאשר נתן לוואקף ולמשטרה הפלסטינאית לשמור על המתפרעים במסגד אל אקצה? אמם ודאי את כוונתו... אני לא יודע ואני רק יכול לנחש שזה יהיה התירוץ הבא שלו לכך שצריך לוותר על הר הבית..וכך ממשיך להתנהל לו האיש שרק הוא עצמו ועוד כמה עשרות מחסידיו שכמו חסידיו של ישו לפני שנצלב הולכים אחריו באש ובמים כאילו היה איזה משיח... דבר נוסף וחשוב יש לי להגיד לכל מחנה הימין. הרימו ראשכם. אני לא מבין איך הכנסת המזדיינת הזו עוד לא התכנסה. איך יכול להיות מצב של מלחמה וראש הממשלה מחליט דברים בלי למסור דין וחשבון לפרלמנט והפרלמנט לא עושה כלום. מושחתים גנבים אנשים ורוצחים התעוררו. אל תתנו למסיתים והרוצחים הערבים מהכנסת להשאיר את הבמה לבדה. חזרו מחו"ל או מחולון ותזכרו שנבחרם כדי להיות בפרלמנט ולומר את דבר העם. העם היהודי מתפוצץ מזעם ונבחריו מבלים להם בחו"ל! אני קורא לכם להפיל וכמה שיותר מהר את הפלולה כי כל יום שהוא בשלטון רק רע בא על מדינתנו. ונכון שביבי המושחת הוא לא פתרון יותר טוב..אני למשל הייתי מעדיף את אריק שרון או את עוזי לנדאו והכי הרבה הייתי מעדיף את בני בגין אבל מה לעשות הם לא מצטיירים יפה בציבור ואין ברירה אלא לסמוך על ביבי שאולי הוא השתנה.מה שבטוח שגם מגרעותיו הרבות עולות לבטח על אהוד ברח שמוכיח יום יום ושעה שעה שכל מה שנאמר עליו בפרשה המזוויעה של צאלים נכון ושריר וקיים.. ושום ועדת חקירה לא תציל אותו מהכינוי הנ"ל. אם כן אחים ואחיות התעוררו. שעת השין הגיעה המלחמה היא אכן מלחמת גוג ומגוג. ויום כיפור מגיע - אני מפחד מאוד מסמיכות האירועים ליום הנ"ל...אבל עם זאת אני עדין מקווה שהאירועים הללו יגרמו לאיחוד חוזר בעם ובמדינה השסועה והכאובה הזו שרק מלחמות יכולות לאחד את העם הזה. אולי לבסוף נגיע לתוצאות של מלחמת יוה"כ . בברכת צום קל וחתימה טובה. ביי חבר'ה. |
|
||||
|
||||
ביבי לא יעשה דבר שונה ממה שברק עושה חוץ מלצרף את העלוקה ש"ס ושאר המפלגות החרדיות אויבות הציונות אשר לא מתגייסים לצבא וחוגגים על כל חייל ציוני שמת! וכמו שאמר נסראללה "כל הכבוד לרב עובדיה ולש"ס שמראים לנו את פניהם האמיתיות של הציונים הרוצחים". ואני חוזר ואומר עדיפה בהרבה ממשלת אחדות לאומית עם הליכוד אשר תוכל לטפל בעיניינים האזרחיים וגם בעיניינים המדיניים(הרי עכשיו נוכחנו על נכונתם של הערבים לשלום). |
|
||||
|
||||
אחי, אתה צודק במאה אחוז. אני בתור איש מחנה השלום מכריז שאני סגרתי את הבסטה. אין שותף רציני בצד הפלשתיני. בלי להיגרר לגזענות המנטליות פשוט לא תשתנה ואין בי האמונה המספיקה שכדאי להשקיע יותר ממה שהושקע בערוץ הזה. יש לבדוק את האופציה הכי טובה לפתור את הבעיה או יותר נכון למזער את הנזקים - הפיתרון ???? אין לי. אני לא איש צבא או פוליטיקה. אני לא בטוח שהנסיגה מקבר יוסף הייתה טעות, אבל לראות את תמונות ההמון מתנפלים על המקום והורסין אותו במין טראנס עצבני של טירוף - את המבט בעיניים אי אפשר לפרש לשני דברים - הם ש-ו-נ-א-י-ם א-ו-ת-נ-ו, כמו שמישהו כבר אמר "READ MY LIPPS" המצב כיום יותר גרו מאי פעם. כבישים חסומים יורים לך על הבית - ועוד מי ? השכנים שלך שפגשת יומיום ברחוב ואמרו לך אהלין וסהלין ועכשיו עושים לך טובה ובודקים עד כמה הקיר שלך עמיד נגד הקלאץ'. אני נותן למר ברק צ'אנס אחרון. בתיקווה שהאולטימטום לערפאת לא יזכה לאותו יחס של האולטימטומים הקודמים שברק הציב בזירה הפנים פוליטית. יום שלישי בלילה - ישר אחרי שבירת הצום - נראה מה ברק בישל ומי יצטרך לאכול את זה. |
|
||||
|
||||
מדינת ישראל נמצאת כיום במצב שהוא אחד הקשים ביותר מאז הקמתה. מאז הימים הראשונים של המהומות טענתי שהמצב אליו נקלעה המדינה הוא הקשה ביותר מלבד מלחמת השחרור ומלחמת יום הכיפורים. לצערי, לאחר דברי זלזול מעמיתים וחברים, כיום אני נידון להיות בצד הצודק. אכן, הדיבורים על גוג ומגוג ומלחמת יום כיפורים השניה אינם הגזמות פרועות. אפילו שלפי מראה הדברים כרגע, זו הולכת להיות מלחמה שונה מאוד מיום כיפור, ולווא דוקא קלה יותר. בימים האחרונים נתקף ההולך ברחובות תל אביב והמרכז ורואה את הציבור של גוש דן ממשיך ונהנה מהנאות החיים הדקדנטיות, בחשק עז לצרוח. השאננות עוד תהרוג את הישראלים! כמה אפשר לאכול בזמן שבתוך המדינה הישראלית אנשים נעצרים בצמתים ומוכים על ידי כנופיות? האם אינם מבינים את הסכנה העומדת בפנינו? לא פעם אחת הלכתי ברחובות הללו ודמיינתי שכנופיה של ששה טרוריסטים עוצרת ברחוב וטובחת בקהל התל אביב השאנן. התסריטים לימים הקרובים מחרידים. צרכן האקטואליה נאלץ בשעות האחרונות לגלות התמדה ונחישות מיוחדת על מנת לעקוב אחרי קצבם המסעיר של האירועים. מקבץ ידיעות מהשעות האחרונות: צה"ל יצא מקבר יוסף קבר יוסף חולל ונהרס על ידי הפלסטינים שלושה חיילים נחטפו בלבנון קרבות יריות בחברון ופסגות ראש הממשלה הציב אולטימטום בן 48 שעות לרשות הפלסטינית לחדול מפעולות האיבה טנקים נכנסים לשכונת גילה, לפסגות ולשכונות הגובלות בירושליים רובם המוחלט של הצמתים בשטחים חסומים על ידי מתנחלים ו/או ערבים המכים כל אחד מבני הצד השני שנקלע לידיהם קרבות רחוב בכל רחבי הארץ בין ערבים ויהודים חברים, ההסלמה ברורה לכל עין. אין טעם להסתיר דבר. אנו עומדים בפתחה של אנארכיה והמלחמה הנוראית ביותר לפניה עמדה ישראל. מלחמת האחים אולי נדחתה במקצת, אבל קודם פנו מקום למלחמת הבני דודים. מלחמת אזרחים קיימת והיא פה ועכשיו. אני לא רוצה לזרוע בהלה, אני בסה"כ מפרשן את העובדות הנראות מעלה. מספר דברים: השמאל פשט את הרגל. החל מהימים האחרונים אין יותר שמאל, לפחות לא בצורתו המוכרת לנו מהשנים האחרונות. זה לא אומר שמפלגת העבודה תאבד את כל מצביעיה, אבל גם מפלגת העבודה לא הולכת להיות מה שהייתה בשנים האחרונות. לשמאלני הפליט יש כיום מספר אופציות: 1. להיות בין האחרונים הטוענים שהסכמי אוסלו עדיין לא מתים. 2. להפוך ימני ולתמוך במלחמה כוללת או במדינת אפרטהייד. 3. לתמוך במדינה אחת דמוקרטית המקבלת את הערבים כאזרחיה שווי הזכויות. 4. לתמוך בכינון יישות פלסטינאית/פלסטינאית-ערבית א"י ורעיון שתי מדינות לשני עמים. המבוכה בשמאל, שאת סופה לא נראה בימים הקרובים, היא תופעה אנתרופולוגית מרתקת ביותר שאני נמנה על מחולליה (כלומר, אני ביחן המתבלטים). למרות שמעולם לא חשבתי שהסכמי אוסלו הם רעיון מוצלח עד כדי כך, בלשון המעטה, הרי תמיד תמכתי בתהליך השלום. אני מבחינתי, אני חייב להודות, אחד מאלה המאמינים בלב שלם, כפי שהגדיר זאת אחד הכותבים באתר, שלידתה של מדינת ישראל בחטא קדמון. אני מודה שסוג זה של ראיה ממקם אותי בשוליים הסהרוריים של השמאל. אם אני מאמין שלידה של מדינתי בחטא קדמון, כיצד אני מצפה להלחם עליה? כאדם צעיר, ירשתי חטא קדמון זה מאבותי, אולם גם חטאים קדמונים, עוברים לעיתים הכשרה מקיפה מהרבנות. ככזה אני רואה כיום את חטא לידתה של מדינת ישראל. אין ספק שמדינת ישראל הייתה עוול לפלסטינאים, אולם קיומה הוא דבר בלתי מוטל בספק ולא ניתן למשא ומתן. למרות זאת, חטא זה הוא אני חושב אחת הסיבות הטובות לכך שמוטל עלינו להיות בין החותרים לשלום באזור. החטא השני בו חטאה מדינת ישראל ושגרם במידה רבה למאורעות הנוכחיים הוא חטא הסכמי אוסלו, כלומר, חטא הנתינה המדודה, הקמצנית וצרת הלב. מדינת ישראל, ואני אומר זאת במלוא הצער, עשתה את תהליך השלום, מתוך אילוצים אלו או אחרים, כתגרן המנסה לסחוט מחיר טוב על גרוטאה בשוק הכרמל. החל משמיר והתוודותו על שאיפתו לתקוע את המו"מ עם הפלסטינאים, והמשך ברבין, נתניהו וברק; הישראלים מעולם לא ידעו לתת בצורה ראויה ולכן לא קיבלו את הקרדיט המתאים מהפלסטינאים או מדעת הקהל העולמית. כשאתה מנהל מו"מ ומנסה להשפיל ולסחוט כמה שיותר מהצד השני (המחוסר קלפי מיקוח), ובאותו הזמן מקיים חיכוכים סדירים בין פלסטינאים לערבים אתה מגיע בסופו של דבר למצב שהצד הזה שונא אותך ולא מאמין בך. הפעולה ההגיונית היחידה עד האירועים האחרונים הייתה יציאה ללא תנאי מהשטחים תוך עקירת ההתנחלויות כולן. אין ולא תהיה תקומה להתנחלויות בתוך שטחי הרשות. ההתנחלויות יסודן בחוצפה שבהשתלטות על עם שאת אדמתו כבשנו ואת זכויותיו מנענו. כיבים אלו היו מקורות לא אכזב לחיכוכים והלהטת השנאה בין שני העמים לאורך 30 שנה של סכסוך פנימי. הפעולה הנכונה, עד לא מזמן, היתה לצאת לחלוטין מההתנחלויות תוך פיצוי מלא לפלסטינאים ולמתנחלים על הסבל שנגרם להם. בצורה כזו, גם אם היו המהומות קורות כיום (אפשרות מוטלת בספק, בלשון המעטה) הרי הייתה ההתמודדות הבטחונית (בעזרת גבול מוגדר וחציצת אוכלוסיות) ובדעת הקהל העולמית קלה הרבה יותר. יש אנשים בארץ שאוהבים להגיד שערבים מבינים רק כוח. לצערי גם הישראלים התגלו ככאלה. תהליך השלום לא זז עד שלא הייתה אינתיפאדה, היציאה מלבנון עד שלא היו 'מספיק' הרוגים ישראלים, והיציאה מקבר יוסף וההסדר הסופי לא הגיעו עד המלחמה הנוכחית (ואני אומר בפה מלא, מלחמה!) מצבה של מדינתנו בימים אלו הינו, לצערי, מהקשים ביותר שידעה אי פעם. אנו עומדים בפני עימות חריף מול האומה הפלסטינאית, טרור פנימי מחריד שאיני רוצה לדמיינו מתוך הערבים בתחומי הקו הירוק (כפי שהגדיר אותם אחד ממשתמשי האתר) ואולי אפילו תקיפות ממדינות חיצוניות. בשעות האחרונות ישנן ידיעות מתגברות על קום האומה היהודית או אולי יגידו הבריונות היהודית. אם עד עכשיו נתקלנו בהפרות סדר חד צדדיות מכיוון הערבים ואיפוק מכיוון האוכלוסיה היהודית, הרי כעת המאבק הסלים והפך לדו צדדי עד כדי מלחמת אזרחים. (להזכירכם בשעות האחרונות מתגודדים מאות תושבים בטבריה, מנסים להצית ולהרוס את המסגד המקומי ומכים עוברי אורח ערבים. בשטחים מנהלים התושבים חסימות בכבישים ופעולות ענישה כנגד פלסטינאים). עד כמה שאני מבין את התסכול המצטבר, שאני חווה אותו גם כן, אסור שמראות כאלו יחזרו גם משום שהם עוול, גם משום שהם מקשים על הרגעת המצב וגם משום שהם מביאים את המצב לאנרכיה וגרועים למדינת ישראל. במדינה בה האזרחים לוקחים את החוק לידיים, לא ניתן לנהל מדינה. מה שעומד בפני מדינת ישראל הוא מלחמת קיום מהסוג הקשה ביותר. התושבים הערביים של המדינה, שפנו בחלקם נגדה, שברו את כללי המשחק, ולא משנה לצורך העניין עד כמה הופלו (ואני יודע שהופלו). חוקים, אפילו אם יסודם בטעות, הם חוקים. הקרב עליהם צריך להערך במסגרת פרלמנטרית ובצורה דמוקרטית. מי שעובר על החוקים לא יכול להוות שום צד במדינה דמוקרטית ולא יכול לצפות ליחס ראוי. שום מדינה לא יכולה לסבול טרוריזם ואנרכיה מהסוג ששררו בימים האחרונים בשטחים וברחבי המדינה. על מנת לעצור את המצב מהתדרדרות על ראש הממשלה לבצע אחד ממספר דברים פשוטים. 1. לכבוש את השטחים מחדש ולפרק את הפלסטינאים מנשקם תוך החזרת המצב לקדמותו (יעלה במחיר רב ויזכה בגינויים בינלאומיים נרחבים). 2. להכריז על נסיגה כוללת מהשטחים תוך פינוי התנחלויות, הכרה במדינת פלסטין והכרזה על גבולותיה המחודשים של מדינת ישראל. אם במצב כזה עדיין יימשכו הטרוריזם, יהיה לישראל קזוס בלי לפעול במלוא כוחה כנגד המדינה הפלסטינאית. אופציה זו, שהייתה בעבר המועדפת, היא בעייתית כעת משום שתתפרש כעת כוותרנות, משום שערפאת איבד את הרסן ומשום המאורעות שקרו בקבר יוסף ואינם מאפשרים עוד פקפוק בסוגיה, האם ניתן לסמוך על הפלסטינאים (לא!). דומה שמצבו של ברק כעת דומה במעט למצבה של גולדה מאיר שבחרה בהתאפקות וקבלת המכה הראשונה על מנת שלא להצטייר כהתוקפנית בעולם הרחב. כל זאת השבוע לפני 27 שנה. לגבי ערביי ישראל, יהיה לקבל החלטות קשות עוד יותר. מדינת ישראל לא יכולה לסבול התנהגות כזו מצידם, ואפילו ממיעוטם. במקרה ותחול התדרדרות נוספת והפרות הסדר והטרוריזם יימשכו לא יהיה מנוס אלא לספח גם אותם למדינה הפלסטינאית בצורה כלשהי (טרנספר מרצון?) או לקיים משטר צבאי. אני אומר דברים אלו בכל הצער, מאחר שאני מכיר בכך שרובם המוחלט של ערביי ישראל לא מבקשים את המאורעות הללו לעצמם. כל זאת כותב מי שהינו עדיין אדם בעל אוריינטאציה שמאלית. איני אדם דתי, ואני אפילו נוטה לכעס מרובה על הוויתה הדתית מדי של המדינה, אך קבר יוסף, קיבל בישראל בימים האחרונים משמעות סימבולית חדשה של מקום ישראלי. ישראל לא צריכה להכנע לאלימות, ולצורך העניין פינוי קבר יוסף שהיה צריך להעשות ממזמן, נעשה בעיתוי אומלל עד מאוד. כמו שאמרתי, איני אדם דתי וגם לא פטריוט, אולם קשה שלא לחוש באיחוד השורות המרטיט המתרחש בימים אלו במדינה. מדינת ישראל נעמדת על רגליה האחוריות ומתחילה להשיב מלחמה שערה ובשבילי כצעיר נושא מראה זה אופי מרגש, מרשים, מבהיל ואולי אפילו פשיסטי. אני מאחל חג שקט ורגיעה לכל בית ישראל, לערביי ישראל ולפלסטינאים. בכל זאת, אם לא ירגעו הרוחות, אני מאחל לעם ישראל, שהגורל מנה אותי בשורותיו, את הכוח להתמודד מול האתגרים המוצבים מולו. בבברכה, ע. הרטוגזון |
|
||||
|
||||
מר הרטוגזון היקר, מאמרך ממחיש באופן הנחרץ ביותר את הדילמה בה עומדים מצביעי שמאל שונים ממוצא יהודי ברחבי מדינת ישראל. מבחינתי - ודע לך כי מגדיר אנוכי עדיין את עצמי כאיש שמאל - המדובר במלחמה של ממש, אשר בה על הצד הישראלי-יהודי לנצח בכל מחיר. בברכה א. מאן |
|
||||
|
||||
ספק אם יש פה דילמה. הערב התבצע פוגרום יהודי בנצרת. תושב ערבי אחד מת, וארבעה פצועים. איזו מין דילמה זאת? |
|
||||
|
||||
מר דרוזינסקי הנכבד, הרשה נא לי להפנותך לתגובתי 'הפרדות', תחת כותרת המאמר 'מלחמת יום כיפור 2'. טענתי הגורסת כי על הצד הישראלי לנצח בהתמודדות זו בכל מחיר, מתייחסת לכל איום חיצוני העשוי להשקף למדינת ישראל בימים טרופים אלו, אך תביעתי זו לנצחון כנגד אוייב חיצוני אינה מעניקה רשיון לפראות והשתוללות היצר בפנים הארץ כלפי אוכלוסיית הערבים הישראלים. על סך המפגינים השונים בצידה היהודי של אוכלוסיית ישראל להפגין את נצחון השכל הישר וקור הרוח כלפי האוכלוסייה הערבית בתוככי הקו הירוק. נצחון בכל מחיר מכוון אומנם כלפי האוייב/יריב החיצוני, אך אין פירושו של דבר כי אין יש לקבל התפרעויות כלליות וגורפות בסך שטחיה הכולל של ישראל בתוככי הקו הירוק. לשיטתי אין חלילה 'לנצח' את אוכלוסיית ישראל הערבית, אשר לה מוקנית מכוח החוק הזכות להפגין באופן מסודר - ללא להיירות על ידי כוחות המשטרה. אין פירושו של דבר כי אוכלוסייה זו רשאית להתפרע ולעשות ככל העולה על רוחה תוך כדי שבירת המוסכמות והחוק, ומכאן שעליה לשמור על כללי משחק מסויימים ביוצאה להפגנות. משטרת ישראל הינה הגוף היחידי המורשה לטפל בתופעות אי הסדר בתוככי הקו הירוק, ועל מצב זה להשאר על כנו, הן כלפי יהודים והן כלפי ערבים - ללא אצבע קלה על ההדק, אשר מקומה אינו יכירנה בדמוקרטיה. לדעתי יכולה וצריכה אף אוכלוסיית ישראל היהודית למחות ולהפגין באופן דמוקרטי וציבורי כנגד המתרחש בקרב אוכלוסיית ערביי ישראל, אך מתוך ריסון ומשמעת, וזאת חלילה ללא הגעה לבריונות לשמה ושפיכת דמים. אנוכי מגנה בכל לשון את שריפת המסגד בעיר טבריה, ושאר תופעות נקמה ואלימות לשמה מצד אוכלוסיית ישראל היהודית. כך או כך, נצחונה של ישראל אינו יוכל להיות נצחון צבאי בלבד - אשר מעבר לזוועות הטבח וההרג - יתגלה כנצחון פירוס. נצחונה של ישראל הינו ביכולת הבלגתה והבנתה המחודשת את המציאות הנפרשת לה בימים אלו במזרח תיכון ישן-חדש זה. בכבוד רב א. מאן |
|
||||
|
||||
בתיאור הקולע הזה של המצב ,ישנה נקודה אחת סימפטומטית. אמנם זה לא הזמן לטפל בה ,אלא להמתין לרגיעה. קבר יוסף הינו פבריקציה אשר ממחישה את הסכנה של פנטיות דתית מצד אחד ומצד שני ,את עמידת הבדחילו ורחימו של המתנגדים אשר חושבים שכביכול כל בעל זקן הבקיא בגמרא נושא עימו גם עליונות פוליטית. האלימות והפנטיות הינה מחלה מדבקת שנופלת על קרקע פוריה אצל ציבור קטן ועכשיו היא יוצאת בהתקפות של תושבים יהודים כנגד אזרחים ערבים ובין יהודים לבין עצמם. אדגיש רק שהמסימה העליונה כרגע היא לסיים את ההתפרעות הפלסטינית, בצורה הכי ברורה ונחרצת |
|
||||
|
||||
אני רוצה להזכיר לכולכם שמשהו השתנה במדינה הזאת בשנים האחרונות. בניגוד למלחמות הקודמות, המושג שנקרא ''ישראלים'' לא קיים כבר כמה שנים. גם ההמון הפלסטיני הזועם לא יצליח למחוק את הניגודים בין חסידי דרעי בבית כנסת היזדים לבין זוללי השפנים והחזירים משיינקין. אין בארץ הזאת שני עמים אלא הרבה יותר - שלושה או ארבעה. אולי יש כמה עמים שנמצאים בקואליציה זמנית, ארגון רופף שנקרא מדינת ישראל. אבל את הארגון הזה אנחנו מנפצים כבר די הרבה זמן - אף בנאדם רציני לא מאמין במיתוסים שהוא מבוסס עליהם. הממלכתיות הציונית מתה. ש''ס וההיסטוריונים החדשים נגסו בה משני הצדדים. איש לאוהליך ישראל. אם היה איזה איום חיצוני קיומי הייתי מרגיש צורך להאבק למען שמירת עצמאותה של הארץ הזאת. אבל מה שמתחולל כרגע הוא למעשה מלחמת אזרחים הנישאת על גבי זעמם של שני סוגי אספסוף, שעם שניהם אני לא מרגיש שום הזדהות. ברור שאין לי כוונה לתת לאף אחד להרוג אותי או לסכן את חיי, גם אם אין לי שום דבר נגדו. אבל גם אין לי שום רצון להלחם בו לצרכי איזו לאומיות שמזמן למעשה כבר לא קיימת. בשביל לאומיות צריך קצת תרבות משותפת וקצת דרך משותפת. הדרך של רבים מאלה שאני צריך להיות איתם באותה מחנה מצביעה לכיוון מדינה דתית חשוכה. התרבות היא תרבות הבאבא ברוך. לכן כבר לא קיים שום דבר שמגדיר אותי כשייך לאותה זהות כמוהם. מצער מאוד להגיד את זה, אבל אין לי שום דבר משותף עם אלה ששרפו את מסעדת אווזי בשכונת התקווה. אני לא מרגיש קרוב אליהם יותר מאשר למוחמד דחלאן. במצבים כאלה פתאום כולם חוזרים להיות ''יהודים'', למרות שרק אתמול הם אכלו שלפוחית שתן של חזיר. אני הפסקתי להיות יהודי, ולא מתכוון לחזור גם אם יהפכו את צריפין למחנה ריכוז. לכן אני פחות או יותר שווה נפש למה שקורה. רק חבל לי על אלה שמתים בלי לחשוב על מה הם מקריבים את עצמם. |
|
||||
|
||||
כאשר אני מביט על מאורעות השבועיים האחרונים, איני יכול שלא לגחך בציניות. הכל נראה כל כך מטומטם וחסר תוחלת. דיונים ארוכים הוקדשו כאן לשאלה "מי מרוויח מהבאלאגאן". התשובה פשוטה: אף אחד לא מרוויח. כולם מפסידים. 1. הפלסטינים, שלא רצו את שרון באל-אקצה, מקבלים אותו בממשלה. ההתפרעויות ואיבוד השליטה המוחלט שלהם ברחוב (אנשים, שימו לב, ותביטו בהשתוללויות הללו. הן מסריחות לא משליטה של ערפאת, אלא מאיבוד שליטה מוחלט, סחף שאך אחד ברשות לא מעז לעצור) הביאו לפלסתינאים שני השגים בדיוק: עשרות שאהידים ואיבוד כל ההשגים שלהם מהשנים האחרונות. צה"ל על סף כניסה מחודשת לשטחים. הפלסתינאים הצליחו להוכיח לעולם שהם לא מסוגלים לשלוט בעצמם. יקח להם שנים לשקם את הנזקים התדמיתיים, ושנים רבות עוד יותר כדי לשכנע ממשלה ישראלית לוותר על ריבונותה לטובתם. 2. החיזבאללה, כנראה לחוץ מהפוזה המגוחכת של סדאם חוסיין ("אנחנו נציל את הפלסתינאים ונפתח במלחמה עם ישראל"), גנב מהפלשתינאים את ההצגה. אף אחד כבר לא מתעניין בהם באמת. כל העיניים נשואות עכשיו צפונה, אל הגבול שבו החיזבאללה הוכחי שאין ממשלה בלבנון. הלבנונים הולכים לחטוף (וגם אם לא נפציץ אותם, הם בכל מקרה איבדו נקודות חשובות במישור הדיפלומטי), ובאשמתם. 3. ערביי ישראל הצליחו להוציא החוצה את כל השדים הגזעניים שטבועים בנו כבר 50 שנה. כל מה שהם רוצים זה שוויון זכויות, אבל בזכות המהומות הם שוב נתפסים בעיני רוב הישראלים כגיס חמישי וסכנה קיומית. 4. אנחנו, כרגיל, בפאניקה. אנשים כאן נזכרים במלחמת יום כיפור, בחורבן הבית, בשואה... למותר לציין שעד היום (כולל מניין החטופים), נפגעו אצלנו פחות אנשים משמתים בתאונות דרכים כל שבוע. אבל אנחנו בפאניקה. הימין יתחזק, סביר להניח, כך שהשמאל בוודאי מפסיד מכל זה. אבל התחזקות הימין היא תוצאה של דם שפוך, צמיגים בוערים וכבישים חסומים. אפילו אריק שרון חורק שיניים. לסיכום, כולם מפסידים כאן. ובגדול. אנחנו הולכים לחזור 4 שנים אחורה, מבחינה פוליטית. הפלשתינאים שוב הוכיחו שהם גדולים בלירות לעצמם כדור ברגל, החיזבאללה שוב דפקו את הפלשתינאים, ואנחנו שוב העלנו את רף ההיסטריה הלאומית: עכשיו פראים יהודים לא מסתפקים בלהרביץ לערבים מזדמנים. כמו ילדים בגן, מפגינים יהודים וערבים זורקים אלה על אלה אבנים, וצעקים לגננת "זה הוא התחיל". אם זה לא היה כל כך עצוב, כמה שזה היה מצחיק! |
|
||||
|
||||
''ראה-''סיוט אפוקליפטי |
|
||||
|
||||
קחו קישור למקום שמסביר איך לעשות זאת בפשטות, ללא שום צורך בידע מקצועי כלשהו מכיון שהקישור ארוך - הוא לא נקלט כאן היטב, אז פשוט העתיקו את הנ"ל בדיוק כמו שהוא כתוב, ללא רווחים. או - תוכלו להיכנס לאתר של נעם רוטר, ושם למצוא אותו בפורום חופש הביטוי, נכתב ע"י IGAL
www.rotter.net |
|
||||
|
||||
ונגיד שהפלנו את האתר, יופי, מה עכשיו? במה זה בדיוק עוזר לנו? אני נזכר משום מה בסצנה מסטארשיפ טרופרז בה הילדים רומסים ג'וקים בזמן שהקריין מצהיר ש"כל אחד עוזר כמיטב יכולתו!". זה נראה לי פתטי אז, וזה נראה לי פתטי עכשיו. |
|
||||
|
||||
הפלת אתר החיזבאללה (http://www.hizbollah.org/) אינה לגיטימית. ככל שהצלחתי להבין מדובר ב-"ping attack". לפני כשנה שיתקו כך את אתר "יאהו" למספר שעות. יתכן שאפשר לעשות זאת לאתר בשרת החיזבאללה ויתכן שלא. מה שבטוח הוא שטכניקות להפלת אתרים יכולות להיות מופעלות כנגד כל אחד. אם ננסה להתבסס על כוח המיחשוב שיש בידי כל שונאי החיזבאללה, מול כוח המיחשוב שיש בידי כל שונאי ישראל - מי לדעתכם ינצח? לא. מותר לכל אחד להסביר את עמדתו, אפילו אם מדובר באתר כה מושקע ויפה כמו אתר החיזבאללה המקומם (את הקתרזיס המנוגד אפשר לקבל באתר החובבני של ממשלת סוריה - http://www.moi-syria.com/. נסו ותהנו). ביומיים האחרונים אפשר למצוא הודעות נאצה כמו "לרצוח את כל הערבים השרמוטות" מול "מוות ליהודים" (למעשה - הרבה יותר פרובוקטיבי מזה. אני פשוט לא מעיז לכתוב את הציטוטים הנמוכים באמת בפורום זה) בכתובת http://www.soundofegypt.com/palestinian/index.htm. אם זה מה שגורם לכם הנאה, אתם מוזמנים להתקוטט שם. |
|
||||
|
||||
מביטה בכם מביטים בנו. מול קוצר זכרונכם. תוהה. ואנו. כה יפה ממוללים מילים. בינינו עוד תבואנה ביקורות וועדות ומסקנות. בפעמים באות צוות מיוחד יוקם כדי להסביר אותנו. אך מה היום? ערוצים של עולם מובזקי חדשות מראים אותנו בראי מסולף. יש למי מכם מלל מולם? ביביסיסיאנאנ שלום רב עולם. אנו פה אחרי שביניכם נרצחנו. אנו פה ולנו מדינה וצבא. כן צבא וחזק ואזרחים מעם אחר שהיו פה קודם פיתחו ספרי היסטוריה- תחת שלטונכם. איננו צדיקים גדולים אך מנסים לעשות את שבכוחינו. רוב העם רוצה שלום. כל העם רוצה לחיות פה. קטונתי. אם למי מכם מילים אל מול עולם - כיתבו. גם להם אתרים . יש אזרחים שפויים. יש אדם יהודי ישראלי צמא לחיות ובשלום ובארץ הזאת ולו רק כי אחרת אין. |
חזרה לעמוד הראשי |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |