בתשובה לג. שמעון, 04/10/00 15:10
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בתשובתי הקודמת סעיף א היה תשובה לסעיף א שלך, סעיף ב היה תשובה לסעיף ב שלך וסעיף ג' היה תשובה לסעיף ג' שלך. ובכן בסעיף ב' שלך כתבת שבגלל שרון נמחק היתרון שהשיגו בן עמי וברק בדעת הקהל הבין לאומית. אני הסברתי באריכות, ואני חושב בצורה די בהירה שלא שרון הוא שמחק את היתרון הזה. כתבתי שפעולתו אכן שמשה תרוץ, אך פרץ האלימות היה פורץ גם ללא תרוץ כפי שהיה במהומות אבו דיס, ותמונת הילד המסכן יחד עם הנטיה הכללית של העולם ובמיוחד אירופה לא לאהוב אותנו הייתה הייתה גורמת בדיוק לאותו אפקט. לא הביקור של שרון הביא לאובדן התמיכה אלא אותו ילד (שמשמש כאן רק מייצג לתמונות דומות אפקט ששודרו), וזה היה קורה בכל מקרה. לכן, לא הבנתי את הערתך בדבר מיותרותו של סעיף ב'. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
דוב, א. הטענה שהאלימות היתה פורצת ללא תרוץ, על מה היא נסמכת? ב. לו היא היתה פורצת ללא תרוץ, ההשלכות שלה מבחינת דעת הקהל הבינלאומית היתה אחרת. כמובן שאינך מסכים עם דברי. כיוון שאתה גורס שגם לו היתה האלימות פורצת ללא תירוץ, בכל זאת, מפני שהעולם כולו נגדנו, ובמיוחד אירופה, הרי שהיו מגנים אותנו בכל מקרה. אולי כדאי שתבין שהעולם לא כולו נגדנו באופן אוטומטי. שיש חוקי משחק, והעולם לא אוהב את מי שמפר את חוקי המשחק. מילוסוביץ ושרון הם מי שמצפצפים על חוקי המשחק האלה, ברק וערפאת לוקחים את המשחק הזה ברצינות, אבל מה לעשות שיש לנו מן שרון כזה שתוקע לנו גולים עצמיים כמו אידיוט בגלל השיקולים האנוכיים, הקטנוניים ובלתי לאומיים שלו. שרון אמנם בטוח שהאגו שלו והלאומיות הישראלית חד הם, ובגלל זה מ-1982 ואילך הוא היה אסון, נשאר אסון ואני מקווה שלא ימיט עלינו אסונות נוספים. ג. שמעון |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטענה הזאת נסמכת על נסיון העבר ? מדוע פרצו אירועי אבו דיס ? ישנם רגעים שבהם נוח לעראפת לעורר אלימות. אומרים לנו שיש מתח בשטח, והציפיות במקרים אלה לעולם אינם נכזבות. תמיד הן נגרמרות באלימות. לפני מהומות אבו דיס היה מתח כזה וברק רצה לבטל אותו ע"י החזרת אבו דיס, אך ללא הועיל. אפשר להבחין בניסיונות ה "התנעה" למשל, לפני מהומות הכותל שרר מצב כזה של "מתח". זו הייתה תחילת שלטונו של נתניהו , זמן ארוך הוא לא נפגש עם ערפאת, ועראפת הרגיש שיש להזיז את העסק. תחילה הוא ניסה ל "התניע" תוך ניצול אירוע של הריסת בתים בלתי חוקיים, אבל התבערה לא התפשטה לאש גדולה, ואז הגיע אירוע מנהרת הכותל והצית את האש הגדולה. מעניין עד כמה אפילו בפרטים קטנים העניין דומה. גם הפעם אחרי ביקור שרון פרצו מהומות אך לא התפשטו לתבערה גדולה. וכיון שלערפאת זה לא הספיק הוא עורר את העניין שוב. הרי על ביקור שרון כבר היו המהומות שלו. מדוע הן פרצו שוב במרחק של כמה ימים ? אני רואה את המנגנון בצורה כל כך ברורה. קשה לי להבין איך אחרים אינם מבחינים בכך. ברור שהוכחה מתמטית אין לי. לא נמצאים אצלי ודויים של ערפאת. אני איני מסכים שהמהומות היו על רקע ביקור של שרון הן שגרמו להיעדר התמיכה. אף פעם זה לא כך גם כשהם משמשים כתרוץ. הפלשתינים תמיד זכו לאהדה בעקבות אלימות מדוע בצעו את רצע ספורטאי מינכן ? רק כדי להביא את עניינים לדעת הקהל ולקבל ממנו אהדה. הםלא עשו זאת כדי להרגיז אותנו. זה נשמע אבסורד אבל זה בדיוק ככה. ואני רוצה לחזור לעניין שרון. הר הביית הוא הקדוש והמשמעותי באתרים הקדושים של היהודים. שם היה בית המקדש. אני מוכן להניח רק לצורך הבנת הדברים שהוא גם קדוש מאד למוסלמים.[ מה עשו שם הפלשתינים ? במשך חודשים "חטטו" מתחת להר ומחקו כל שריד ארכאולוגי שאולי יוכיח את הקשר שלנו עם ההר. האם עשינו מהומות ? האם האירופים כעסו עליהם. ושרון, מה עשה ? הלך לבקר בקדוש שבמקומות היהודים. תוך סכום מראש הוא נמנע מלהתקרב ולהיכנס למסגדים. איני יכול לקבל את זה שזה מה שגורם לאירופים לכעוס עלינו. איני מאמין בכך. אוביקטיבית זה לא יכול להיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חבל על המאמץ שלך זו בעייה פסיכיאטרית ברמה הלאומית. לא משהו שתוכל לפתור על ידי הסברים והוכחות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק בנוגע לאבו-דיס. האם לקחת בחשבון את האפשרות שערפאת *לא רצה* לקבל את אבו דיס? אולי קבלת אבו דיס תמנע ממנו לקבל את הר הבית כיוון שקבלת אבו דיס כאילו מכריעה את הסכסוך באיזור ירושלים? לא תמוה בעיניך שדווקא ביום אחד שצריך להיות שקט (כדי שערפאת יקבל את אבו-דיס בלי בעיות) - יום הדיון בכנסת, דווקא אז ישנן מהומות? זה לא הגיוני, לא? אולי גם ברק מבין שערפאת לא רוצה את אבו-דיס (מאותן סיבות) ולכן מציע את אותה שכונה מתוך ידיעה שערפאת לא יכול להרשות לעצמו לקחת אותה, ולכן היא בעצם חסרת ערך? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתחום ההנדסה, לא מהפילוסופיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה דעתך על תחום העיתונאות: וכן, אני יודע, הלינק הזה טוב רק להיום. אחר כך תחליפו את המילה daily במילה thu |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תמים מאוד מצידך לחשוב שהתפרעות בסדר גודל והיקף כזה לא תוכננה במשך תקופה ממושכת, כי כמו שאמר דב זהוא הקלף שלעראפת. בתשובה לדבריך בקשר לדעת הקהל הבילאומי: ראה תוצאות פגישת ברק שירק. עראפת ושירק עשו דיל משלהם וכך גם עשה עם כל המדינות השכנות שמפחדות מהתפרעות של פלסטינים ברחובות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה שברה לבנון את השקט בגבול ? למה חטפה חיילים ? בגלל ביקור שרון בהר הבית או בגלל מצוקת ערביי ישראל ? אני אמנם מנסה להיות ציני אך האמן לי אני רחוק מלהיות שמח. תעוקה כזו בגרון אני זוכר רק במהלך מלחמת יום הכיפורים (אולי עוד לא היית קיים אז) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דוב, א. נדמה לי שאינך קורא ממש את תגובותי, רואה בהם דברים שאין בהם - ובמיוחד אינך מתייחס לעיקרי דברי ולרוח דברי אלא נתפס לזוטות שגם אותן אינך מפרש נכון(הגם שלדעתי אינם זקוקים כלל לפירוש). קרא את תגובתי הראשונה. לא שללתי את זכותו של שרון לבקר בהר הבית, טענתי שזו טיפשות מבחינה מדינית, ואני מחזיק בדעתי זו (אגב, תראה לי היכן טענתי שהמהומות פרצו אך ורק בגלל ביקור שרון). אבל כל זה מאחורינו מזמן וממש לא רלוונטי. ב. אני זוכר לא רק את מלחמת יום הכיפורים, אלא גם את ששת הימים ואפילו את מלחמת סיני (אמנם הייתי אז רק בן חמש). אני זוכר היטב את הפחד של המבוגרים בששת הימים בתקופת ההמתנה, אני זוכר כחייל את ההלם של הימים הראשונים של מלחמת יום הכיפורים. דוב, יום כיפור שיהיה מחר זה רק עניין ללוח השנה, במציאות אין לנו מה לחשוש לגורלה הפיזית של המדינה אלא רק לגורלם האישי של החיילים הפועלים עכשיו בשטח. ג. טענתי לכל אורך השבוע שישראל לא תיכנע לאלימות בשום פנים ואופן, שלערבים לא יהיו השגים מדיניים כתוצאה מהאלימות שלהם ואני ממשיך להחזיק בדעתי. בברכה ג. שמעון |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אנחנו בני גיל דומה. מעניין. תמיד נדמה לי שאני מתווכח כאן עם צעירים. אולי בגלל זה דווקא אתך יותר נוח לי להחליף דברים. לגבי ביקור שרון בהר הבית. אם אתה מסכים עמי שבעצם לא זה מה שהביא לכל הבלגן, והיום , בעצם כל דוברי הממשלה (פואד למשל) אומרים שמדובר במהלך מתוכנן היטב מתחילתו ועד סופו ע"י ערפאת כשם שטענתי כל הזמן, אז למה אתה מתכוון באומרך שטות. ? נזק הסכמנו שזה לא גרם. ואם אתה שואל לשם מה צריך לערוך ביקור כזה אתה נוגע בנקודה שעליה באמת קשה להתווכח, כי כאן מדובר בערכים ובאופן שאדם תופס את זהותו. הזכרתי את הרס הממצאים הארכאולוגיים בהר הבית ע"י הפלשתינים.. היום ראינו אותם הורסים את אתר קבר יוסף (תאר לך שאנו היינו עולים על אל אקצה ועושים אותו דבר. ) בקרב קבוצה מסויימת קיימת הבנה שלהרוס את אל אקצה הוא מעשה שלא ייעשה אך להרוס מקום קדוש של יהודים שיש לו ערך רגשי לפחות לחלקם את זה שגם זה הוא מעשה שלא יעשה את זה הם לא מבינים. אין זה נכון לומר שהדבר היחיד שחשוב הוא היכולת לשרוד או הרווחה הכלכלית. אצל כולנו יש דברים סמליים שחשובים לנו. אתה אולי בחרת בדברים אחרים אך לאחרים בקרב היהודים הר הבית אומר המון וחשוב להם להפגין את נוכחותם עליו כשם שאנו מניפים את דגל ישראל במקומות שונים. מדוע אינך מסוגל להבין זאת ? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |