בתשובה למשה דורון, 04/10/00 11:34
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מדבריך עדיין לא ענית על השאלה הכי עתיקה בויכח בין שמאל לימין: ומהי היא האלטרנטיבה שלך? נדמה לי ששמיר הוא המייצג הטוב ביותר של הפרקטיקה הימנית. וכנראה שלא התנסחתי מספיק ברור: *אני* בעד טרנספר, אם זה רק היה ריאלי. מכיוון שגירושים זה דבר *לא* ריאלי, אני בעד גירושין. ולא דיברתי רק על חברון,(משתיקתך הודאתך?), אלא גם על עכו, חיפה, יפו, רמלה, ואיפה שזה לא יהיה. מי שלא נאמן למדינה, הוא בר-גירוש, לדעתי. מי שמחליט להישאר, המדינה חייבת לחסל את האפליה כנגדו. כי זה לא מוסרי. וכי זה מתסיס. נראה שהימין מפחד להכיר גם בעובדה זו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
האלטרנטיבה שלי היא מה שהיה לפני האינטיפאדה כמובן עם שיפורים הכרחיים: מי שלא מוכן לקבל את זה יגורש לאלתר, ומי שמסית או פועל נגדנו באלימות יוצא להורג בלי התבחבשויות מיותרות. לא תהיה להם זכות בחירה, לכנסת ואני לא רואה איך זה צריך להפריע להם. פעולה בשיטה הזו תבטיח לערביי הארץ את מירב הזכויות, הרבה יותר ממה שהם חולמים לקבל תחת שלטון אחר אי פעם. וכמו כן תבטיח את עתיד המדינה. כמובן זה לא תואם את הדפוסים הדמיוניים (שויון עלאק זכויות הפרט וכדו') שלתוכם חלקכם מנסים למעוך את המציאות, ולכן ככל הנראה זה יוכל לצאת אל הפועל רק אחרי זעזוע רציני. אני לא יודע אם תגובתי רלוונטית דווקא כנגד שיטתך מכיוון שלא ברור לי בדיוק מה עושה גירוש ערביי רמלה ראלי יותר מגירוש ערביי חברון, או בקיצור האם אתה יכול להצביע על הכיוון אליו אתה חותר בהנחה שאתה לא חושב בכיוון של מלחמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לתפיסתי המצב הנוכחי אינו נסבל. גם לתפיסתי יתרחש זעזוע, רק שלדעתי מתמזל מזלנו (עדיין) ונפלה בחלקנו זכות הבחירה אם נוכל לשלוט בזעזוע זה או שזה יבוא לנו בבום, כמו יום כיפור, כמו האינתפאדה.. החברה הערבית-ישראלית כיום היא לא בדיוק ציבור דמוקרטי נאור, וזו לא רק אשמתם, כי אנחנו "עזרנו" להם להיות כאלה. הצבעתם למפלגה שלי? תקבלו מערכת ביוב. שלחתם פעילים? קבלו עוד תקציב למועצה המקומית. חוץ מזה דפקנו אותם הרבה שנים, ובתמורה "החלקנו אותה" כל פעם שהם עברו על החוק. אנחנו לא ניתן להם אישורי בניה, אבל לא ממש נהרוס להם את הבתים. נזרוק את מערכת החינוך שלהם לזבל, אבל לא ממש נפעל כנגד התנועה האיסלמית. לאף ממשלה לא היה ממש ראש לנקות את הארוות הללו. חזקים על חלשים, בבעיות האמיתיות מפחדים לגעת. אני מסכים אתך שמדינת ישראל צריכה להחזיר לעצמה את "היציבה הנכונה" שלה כמדינה דמוקרטית (וזה נכון גם לגבי אוכלוסיות אחרות, כמו תנועות ימין קיצוניות, גופים חרדיים מושחתים ועסקים פרטיים שחורים ואפורים). הכיוון שאני חותר אליו הוא שצריך להוציא את כל ערימות הזבל שהצטברו מתחת לשטיח. צריך לעשות את זה לאט (תהליך אוסלו החל לפני כמה שנים טובות), צריך לעשות את זה בהדרגה (לא לפוצץ את המציאות בפני האנשים), אבל צריך לעשות את זה, לא לנקוט בסחבת ובמשחקי מחבואים. צריך להמשיך ולהניע את התהליך. אין לי ספק שבעייתנו לא תפתר כשנגיע להסכם עם הפלסטינאים בלבד, אלא כשנגיע להסכם שאחריו - עם ערביי ישראל. ישות פלשטינית מוגדרת תוכל לעזור לנו להקיא מקרבנו את כל אותם ניצים שמתנגדים לקיומה של מדינת ישראל. בא ונפתר קודם-כל מהפלשטינאים, אח"כ יהיה לנו יותר קל לטפל בערבי ישראל. זה מה שאני אומר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זהו שלא. הפלשתינאים לא חושבים על פתרון עניינם בתוככי הקווים הירוקים שאנו מציירים. יש להם תביעות לזכות שיבה, לשכונות יהודיות לחלוטין בירושלים וכדו'. וזה רק על הנייר, בלב אני מאמין שהם שואפים להכל. ככל שאנו ''נפטרים מהם'' באופן פלאי הם יותר מחלחלים לאוכלוסיה הערבית בתוך ישראל מכיוון שערביי ישראל מבינים ובצדק שכדאי לשמור על יחסים טובים עם אותה חבורה מושחתת שמחר תהייה השליטה. משהו מעין זה היה בתחילת האינטיפאדה. היה פועל בישוב שלנו, קראו לו אחמד (כמה סטראוטיפי) הבנאדם היה נאמן לחלוטין, פרו ישראלי ואני אישית כילד קטן הייתי נוסע איתו לבדי בטרמפים, חופשי בתוככי הרצועה. בתחילת האינטיפאדה הוא הלין על היד הרכה שאנחנו נוקטים נגד מחוללי המהומות, לאחר חודש הוא התחיל להתחמק בעקביות משיחות פומביות בענייני פוליטיקה, ולאחר מספר חודשים הוא כבר ידע בעלפה את הטענות הקבועות בדבר מדינה, קיפוח וכן הלאה. אותו דבר עם ערביי ישראל אתה משדר חולשה והתקפלות, מתרפס כשהם יורים, והמסר הברור מחלחל והוא הדין והדיין הם כבר לא המדינה. טוב בשלב הזה אני אפסיק לחזור על עצמי מקווה שהנקודה ברורה. וגם אם לא היא תתבהר בימים-חודשים-שנים הקרובים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. הפלשטינאים קוראים שכל הארץ שלהם? אני לא מתכוון לארוז מזוודות בקרוב. הם רוצים זכות-שיבה מלאה? איזה בעסה להם, הם לא יקבלו בחיים. בסופו של דבר הם יאלצו לחתום על הסכם סופי, בו הם מצהירים על סוף הסכסוך. 2. אצל הדרוזים קיימת מצוות ה"תכייה". מצווה זו קוראת להטמעות מוחלטת ולהסכמה מוחלטת עם מי שבשלטון. בחוץ תהיה מה שרוצים שתהיה, בבית תהיה מה שאתה. מצווה זו מוכרת גם אצל השיעים, למשל. אבל היא טבעית לכל מיעוט. לעולם המיעוט ישאף להדמות לחברה שמסביבו("תרבות המהגרים", למשל). הדרוזים של רמה"ג היו נאמנים ומאושרים, עד שהחזרנו את סיני. כבר אז הם הבינו מה יקרה גם להם והם עשו תפנית של 180 מעלות, והחלו להתחנחן בפני הסורים. כך גם מכרך אחמד. אני איני רואה בכך הפתעה גמורה, גם לא כפשיטת עור הכבש וחשיפת שיני הזאב. גמר חתימה טובה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. "יאלצו" - נו טוב. חבל שלא ידענו את הטריק הזה קודם היינו מספרים להם שהם יאלצו לחכות לנצח בסודן וחוסכים לעצמנו את הסכמי אוסלו. 2. לא טענתי שזו חשיפת שיניים, פשוט הסברתי כיצד המשך התהליך הנוכחי יביא למצב דומה אצל ערביי ישראל. תודה. וכן למר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איפה אתה חי? אני שמאלני, אך תאמר לי, האם המיתוסים הימניים כה גדולים וחזקים כמו שאנ ירואה אותם אצלך? אם כך אולי אעבור אליך ואל שכמותיך ונחיה בשלווה באשליות. בר גירוש? טרנספר אם היה ביצועי? אולי כדאי שתקרא את מעריב היום ותראה כי אחד ממנהיגי המהומות באום אל פאחם אומר כי "אנחנו, הפלשתינאים חלק מאומה ערבית גדולה והגיע הזמן להיפטר מהישראלים" כנראה שגם הוא חי באשליות, אך הן בערך באותו סדר גדול כשלך. מיליארד ערבים בצדדינו, חלקם עוינים יותר, חלקם עוינים פחות, ובכל זאת, אתה חושב כי חמש מיליון תושבים יתנהגו כאילו זוהי השכונה והבית שלהם ויסלקו את המפריעים. הניגוד הבסיסי עליו קמה המדינה, התיישבות בין כל הבלאגן הזה דופק עלינו בקרוב דפיקותיו יתגברו עוד ועוד. שמיר פרקטי? הרי שמיר פרקטי כסרט אילם כבידור לעיוור. בסופו של דבר הכעס המצטבר, הכאב יתממשו למעשים, אולי כבר עכשיו זה קורה. ילד בן תשע נהרג היום. בשבילך זה אולי יצור קטן וחצוף שזרק אבנים והוריו היו צריכים לשומר ובבית. בשביל העולם , הפלסתינאים וערבי ישראל זהו ילד קטן והרוג והם מתייחסים לכך באותו כאב ואותה תדהמה שאתה היית מתייחס אם ילד בן תשע ישראלי היה נהרג כתוצאה מהמהומות. לצערי, העובדה שהוא נכנס מרצונו לקו אש אינה פקטור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חל בלבול מה, ידידי, מכיון שאמרתי מס' דברים בלשון צינית שבאה להדגיש את איוולתם, ואילו אתה התיחסת אליהם בפשותם. כמובן שאני סבור שמדיניותו של יצחק שמיר היא איומה ונוראה. מדיניות ה"שב ואל תעשה" שלו היא טמינת ראש בחול, וכך התייחסתי אליה. (כשבאתי לנגח את מדיניות הימין מאז הסכמי אוסלו ומאז בכלל). 2. איני מבין על אילו מיתוסים ימניים בקרבי אתה מדבר. למען הפרוטוקול, שוב, אני הצבעתי לברק ולעבודה, וכך אני מתכוון לחזור ולעשות, ככל הנראה. טרנספר - אני לא מתבייש לומר שהייתי רוצה שמדינת ישראל תהיה מדינת היהודים, ואנא אל תאשים אותי ב"דמגוגיה זולה" (אנחנו אוהבים להשתמש בביטוי הזה כאן, באייל, אני לפחות..). אם זה היה ריאלי לטרנספר, הייתי בעדו. מכיוון שזה לחלוטין לא ריאלי, אני מנסה לחשוב על מה שכן ריאלי. מכיוון שגם לתקוע את הראש בחול זה מבחינתי לא ריאלי, אני מנסה לחשוב על מה אפשר לעשות. בר-גירוש - בכל מדינה, בכל סוג של משטר, בןאדם המצהיר שאינו נאמן למדינה ופועל בחתרנות להגשמת מטרותיו, זכותו של המשטר להתגונן מפניו. ככה זה גם בדמוקרטיה. ושוב, אני לא מתכוון שהמשטרה צריכה לחכות בפינה לכל ילד שזורק אבן ולתפוש אותו באוזן והופלה החוצה. על פניו, נראה שלמנהיגי התנועה האיסלמית אין זכות לחיות בשטחה של מדינת ישראל, ובוודאי לא להיות זכאים לזכות ההצבעה. בנוגע להצהרותיו של הידיד מאום-אל-פחם - לא צריך להכנס להיסטריה. אני גם לא ממש מבין מה רצית לומר בזה, אודה אם תבהיר את נקודה זו. 3. בנוגע לדם: דם הוא דם ואדם הוא אדם. לרגע לא דיברתי על ההיבט הזה, ואם אני לא טועה גם לא התיחסתי להיבט של דעת הקהל העולמית. מחזות הריגת הילד היו צווחו לשמיים, וגם לי זה לא משנה באיזה צבע העור שלו, באיזה שפה הוא מדבר ובמה הוא מאמין, וגם לא מה הוא חושב עלי. הוא עדיין רק ילד. אך מה בין זה לבין החלטות מדיניות??? ??? מה רצית לומר בכך? מהי הדרך שאתה מציע?? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית כל, הרשה לי להתנצל על כך שלא הבנתי את דבריך בכוונתם האמיתית. לא מעט דעות קיצוניות וחסרות מחשבה וחשיבות מסתובבות לידי בימי םהאחרונים וכך ניתן בהחלט, לפחות אני, למצוא את עצמי נלחם נגד אנשים מ"המחנה" שלי. למה הכותרת? במה חטאתי? גם אני איני מתבייש לומר כי היתי מעוניין שמדינתנו תהיה חסרת קונפליקטים מועטת לאומים ככל האפשר. אך לא כזה הוא המצב ולכן ריאליסטיקה מועטה לא תזיק. הרי גם אם לא תחפש כל ילד שזורק אבן בפינת רחוב, ישנם רבים העושים חמור מכך ואותם, ואכן הם רבים, הם חלק אינטגרלי מהמדינה, בין אם תרצה או לא. טרנספר, רעיון איום ונורא, הגליית עם ממדינתו(כן, הם רואים בארץ ישראל את מדינתם, בצדק או שלא, זהו דיון ארוך ומייגע לפרטיו), ולכן הוא נמצא אצלי באותה סקאלה שבה אני מעמיד את מילושביץ וחבריו ואף גרוע מכך. פתרון? אולי זמן, הסכם קבע והרגעת הרוחות, טיפול ארוך בעוונות שנגרמו לפלסתינאים במשך השנים והפסקת ההסתה ההנוראית של המנהיגים הערביים, אולי כל אלה יביאו לנורמליזציה. אין לי פתרונות מושלמים, אך להמשיך ולומר טרנספר על כל אבן שמוצאת את דרכה לפגוש מכונית, אין בכך צעד אלא אם כבר צעד אחורה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסתבר שלא ממש חטאת, כי שגיא נאור לא היה פה, וסגי-נהור רחוק ממנו כרחוק מזרח ממערב... השגיאות כתיב שמופיעות פה ושם בשימוש במילים ארמיות אגב, הם נושא הטעון שיפור אצל קוראי האייל (אולי שיעורי גמרא ;) ) לא מזמן לא זוכר איפה חלחלה שגיאה שכזו אפילו מבעד להגהה הטובה-מאוד-בדרך-כלל של העורכים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הערה אישית: ידוע לי הכתיב הנכון, שיבשתי בכוונה (להשיב לאדם הנאור שהשיב לי). לא הצליח לי,נו מה כבר יש לנחש... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית אני מתנצל על הכותרת הקודמת :). שנית: אני רואה שנוכל להגיע אל המנוחה והנחלה אם נשב לשולחן ונדבר. ולא רק כך, אלא בעיקר עם הרבה מאוד זמן. כמוך אני סבור שלערבים יש מספיק סיבות טובות לשנוא אותנו, וגם לנו יש מספיק סיבות טובות לשנוא אותם. יחלוף לו דור המדבר, אם כך. רק כשילדנו וילדיהם לא ידעו עוד את השנאה העיוורת, רק אז באמת נוכל לומר שהגענו אל הארץ המובטחת. שתי מדינות לשני עמים. ע"פ תפיסתי ניתן לצור זהות לאומית חדשה, "ישראלית", במקום/בצד הזהות היהודית. כפי שבעבר נטמעו הירחמיאלים, הכלבים והקיניים בשבט יהודה, כפי שהעיברים נטמעו בישראלים, וגם כפי היבוסים והחיטים. אך לישראל זו שתיווצר, אסור לה לסבול אוכלוסיות גדולות שלא מזדהות עימה, כגון תנועה איסלמית או אפילו ערבית. שכל אדם יקבע את מקום מושבו ע"פ הגדרתו הלאומית, ע"פ תפיסתו. כואב לעזוב בית, אך כואב גם לחיות במולדת שהיא לא שלך. צרפת לצרפתים, הודו להודים, ישראל לישראלים. אבל זה ויכוח שיש עוד זמן עד שנצטרך לנהל... עד אז - אנחנו חייבים לפעול כדי שדור המדבר השונא הזה באמת יחלוף לו. ומצד שני - אנחנו חייבים לשמור על צלמנו כמדינה. לא לטרנספר כל אבן, אבל כל גורם מסוכן למדינה חייב בטיפול. כמנהג כל מדינה בעולם, כפי שא. מאן מפרט בתמציתיות לגבי המדינות הנאורות של המערב. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |