בתשובה לאילן מעוז, 04/10/00 20:04
 |
|
 |
||
|
||||
 |
חל בלבול מה, ידידי, מכיון שאמרתי מס' דברים בלשון צינית שבאה להדגיש את איוולתם, ואילו אתה התיחסת אליהם בפשותם. כמובן שאני סבור שמדיניותו של יצחק שמיר היא איומה ונוראה. מדיניות ה"שב ואל תעשה" שלו היא טמינת ראש בחול, וכך התייחסתי אליה. (כשבאתי לנגח את מדיניות הימין מאז הסכמי אוסלו ומאז בכלל). 2. איני מבין על אילו מיתוסים ימניים בקרבי אתה מדבר. למען הפרוטוקול, שוב, אני הצבעתי לברק ולעבודה, וכך אני מתכוון לחזור ולעשות, ככל הנראה. טרנספר - אני לא מתבייש לומר שהייתי רוצה שמדינת ישראל תהיה מדינת היהודים, ואנא אל תאשים אותי ב"דמגוגיה זולה" (אנחנו אוהבים להשתמש בביטוי הזה כאן, באייל, אני לפחות..). אם זה היה ריאלי לטרנספר, הייתי בעדו. מכיוון שזה לחלוטין לא ריאלי, אני מנסה לחשוב על מה שכן ריאלי. מכיוון שגם לתקוע את הראש בחול זה מבחינתי לא ריאלי, אני מנסה לחשוב על מה אפשר לעשות. בר-גירוש - בכל מדינה, בכל סוג של משטר, בןאדם המצהיר שאינו נאמן למדינה ופועל בחתרנות להגשמת מטרותיו, זכותו של המשטר להתגונן מפניו. ככה זה גם בדמוקרטיה. ושוב, אני לא מתכוון שהמשטרה צריכה לחכות בפינה לכל ילד שזורק אבן ולתפוש אותו באוזן והופלה החוצה. על פניו, נראה שלמנהיגי התנועה האיסלמית אין זכות לחיות בשטחה של מדינת ישראל, ובוודאי לא להיות זכאים לזכות ההצבעה. בנוגע להצהרותיו של הידיד מאום-אל-פחם - לא צריך להכנס להיסטריה. אני גם לא ממש מבין מה רצית לומר בזה, אודה אם תבהיר את נקודה זו. 3. בנוגע לדם: דם הוא דם ואדם הוא אדם. לרגע לא דיברתי על ההיבט הזה, ואם אני לא טועה גם לא התיחסתי להיבט של דעת הקהל העולמית. מחזות הריגת הילד היו צווחו לשמיים, וגם לי זה לא משנה באיזה צבע העור שלו, באיזה שפה הוא מדבר ובמה הוא מאמין, וגם לא מה הוא חושב עלי. הוא עדיין רק ילד. אך מה בין זה לבין החלטות מדיניות??? ??? מה רצית לומר בכך? מהי הדרך שאתה מציע?? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית כל, הרשה לי להתנצל על כך שלא הבנתי את דבריך בכוונתם האמיתית. לא מעט דעות קיצוניות וחסרות מחשבה וחשיבות מסתובבות לידי בימי םהאחרונים וכך ניתן בהחלט, לפחות אני, למצוא את עצמי נלחם נגד אנשים מ"המחנה" שלי. למה הכותרת? במה חטאתי? גם אני איני מתבייש לומר כי היתי מעוניין שמדינתנו תהיה חסרת קונפליקטים מועטת לאומים ככל האפשר. אך לא כזה הוא המצב ולכן ריאליסטיקה מועטה לא תזיק. הרי גם אם לא תחפש כל ילד שזורק אבן בפינת רחוב, ישנם רבים העושים חמור מכך ואותם, ואכן הם רבים, הם חלק אינטגרלי מהמדינה, בין אם תרצה או לא. טרנספר, רעיון איום ונורא, הגליית עם ממדינתו(כן, הם רואים בארץ ישראל את מדינתם, בצדק או שלא, זהו דיון ארוך ומייגע לפרטיו), ולכן הוא נמצא אצלי באותה סקאלה שבה אני מעמיד את מילושביץ וחבריו ואף גרוע מכך. פתרון? אולי זמן, הסכם קבע והרגעת הרוחות, טיפול ארוך בעוונות שנגרמו לפלסתינאים במשך השנים והפסקת ההסתה ההנוראית של המנהיגים הערביים, אולי כל אלה יביאו לנורמליזציה. אין לי פתרונות מושלמים, אך להמשיך ולומר טרנספר על כל אבן שמוצאת את דרכה לפגוש מכונית, אין בכך צעד אלא אם כבר צעד אחורה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסתבר שלא ממש חטאת, כי שגיא נאור לא היה פה, וסגי-נהור רחוק ממנו כרחוק מזרח ממערב... השגיאות כתיב שמופיעות פה ושם בשימוש במילים ארמיות אגב, הם נושא הטעון שיפור אצל קוראי האייל (אולי שיעורי גמרא ;) ) לא מזמן לא זוכר איפה חלחלה שגיאה שכזו אפילו מבעד להגהה הטובה-מאוד-בדרך-כלל של העורכים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הערה אישית: ידוע לי הכתיב הנכון, שיבשתי בכוונה (להשיב לאדם הנאור שהשיב לי). לא הצליח לי,נו מה כבר יש לנחש... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשית אני מתנצל על הכותרת הקודמת :). שנית: אני רואה שנוכל להגיע אל המנוחה והנחלה אם נשב לשולחן ונדבר. ולא רק כך, אלא בעיקר עם הרבה מאוד זמן. כמוך אני סבור שלערבים יש מספיק סיבות טובות לשנוא אותנו, וגם לנו יש מספיק סיבות טובות לשנוא אותם. יחלוף לו דור המדבר, אם כך. רק כשילדנו וילדיהם לא ידעו עוד את השנאה העיוורת, רק אז באמת נוכל לומר שהגענו אל הארץ המובטחת. שתי מדינות לשני עמים. ע"פ תפיסתי ניתן לצור זהות לאומית חדשה, "ישראלית", במקום/בצד הזהות היהודית. כפי שבעבר נטמעו הירחמיאלים, הכלבים והקיניים בשבט יהודה, כפי שהעיברים נטמעו בישראלים, וגם כפי היבוסים והחיטים. אך לישראל זו שתיווצר, אסור לה לסבול אוכלוסיות גדולות שלא מזדהות עימה, כגון תנועה איסלמית או אפילו ערבית. שכל אדם יקבע את מקום מושבו ע"פ הגדרתו הלאומית, ע"פ תפיסתו. כואב לעזוב בית, אך כואב גם לחיות במולדת שהיא לא שלך. צרפת לצרפתים, הודו להודים, ישראל לישראלים. אבל זה ויכוח שיש עוד זמן עד שנצטרך לנהל... עד אז - אנחנו חייבים לפעול כדי שדור המדבר השונא הזה באמת יחלוף לו. ומצד שני - אנחנו חייבים לשמור על צלמנו כמדינה. לא לטרנספר כל אבן, אבל כל גורם מסוכן למדינה חייב בטיפול. כמנהג כל מדינה בעולם, כפי שא. מאן מפרט בתמציתיות לגבי המדינות הנאורות של המערב. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |