בתשובה לע. הרטוגזון, 08/10/00 2:47
שעת המבחן הגדולה של ישראל 10382
מר הרטוגזון היקר,

מאמרך ממחיש באופן הנחרץ ביותר את הדילמה בה עומדים מצביעי שמאל שונים ממוצא יהודי ברחבי מדינת ישראל.

מבחינתי - ודע לך כי מגדיר אנוכי עדיין את עצמי כאיש שמאל - המדובר במלחמה של ממש, אשר בה על הצד הישראלי-יהודי לנצח בכל מחיר.

בברכה

א. מאן
שעת המבחן הגדולה של ישראל 10445
ספק אם יש פה דילמה. הערב התבצע פוגרום יהודי בנצרת. תושב ערבי אחד מת, וארבעה פצועים. איזו מין דילמה זאת?
שעת המבחן הגדולה של ישראל 10450
מר דרוזינסקי הנכבד,

הרשה נא לי להפנותך לתגובתי 'הפרדות', תחת כותרת המאמר
'מלחמת יום כיפור 2'.

טענתי הגורסת כי על הצד הישראלי לנצח בהתמודדות זו בכל מחיר, מתייחסת לכל איום חיצוני העשוי להשקף למדינת ישראל בימים טרופים אלו, אך תביעתי זו לנצחון כנגד אוייב חיצוני אינה מעניקה רשיון לפראות והשתוללות היצר בפנים הארץ כלפי אוכלוסיית הערבים הישראלים.
על סך המפגינים השונים בצידה היהודי של אוכלוסיית ישראל להפגין את נצחון השכל הישר וקור הרוח כלפי האוכלוסייה הערבית בתוככי הקו הירוק.

נצחון בכל מחיר מכוון אומנם כלפי האוייב/יריב החיצוני, אך אין פירושו של דבר כי אין יש לקבל התפרעויות כלליות וגורפות בסך שטחיה הכולל של ישראל בתוככי הקו הירוק. לשיטתי אין חלילה 'לנצח' את אוכלוסיית ישראל הערבית, אשר לה מוקנית מכוח החוק הזכות להפגין באופן מסודר - ללא להיירות על ידי כוחות המשטרה.
אין פירושו של דבר כי אוכלוסייה זו רשאית להתפרע ולעשות ככל העולה על רוחה תוך כדי שבירת המוסכמות והחוק, ומכאן שעליה לשמור על כללי משחק מסויימים ביוצאה להפגנות.

משטרת ישראל הינה הגוף היחידי המורשה לטפל בתופעות אי הסדר בתוככי הקו הירוק, ועל מצב זה להשאר על כנו, הן כלפי יהודים
והן כלפי ערבים - ללא אצבע קלה על ההדק, אשר מקומה אינו יכירנה בדמוקרטיה.

לדעתי יכולה וצריכה אף אוכלוסיית ישראל היהודית למחות ולהפגין באופן דמוקרטי וציבורי כנגד המתרחש בקרב אוכלוסיית ערביי ישראל, אך מתוך ריסון ומשמעת, וזאת חלילה ללא הגעה לבריונות לשמה ושפיכת דמים.

אנוכי מגנה בכל לשון את שריפת המסגד בעיר טבריה, ושאר תופעות נקמה ואלימות לשמה מצד אוכלוסיית ישראל היהודית.

כך או כך, נצחונה של ישראל אינו יוכל להיות נצחון צבאי בלבד - אשר מעבר לזוועות הטבח וההרג - יתגלה כנצחון פירוס.

נצחונה של ישראל הינו ביכולת הבלגתה והבנתה המחודשת את המציאות הנפרשת לה בימים אלו במזרח תיכון ישן-חדש זה.

בכבוד רב

א. מאן

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים