 |
הסוגיה הבאמת כאובה באירועי השבוע האחרון היא ערביי ישראל (היו כאן מגיבים שטענו נגד עצם המושג - עזבו, קחו את זה כרגע במובן הכי טכני - הערבים בגבולות הקו הירוק).
זה מאוד פזיז להסיק שהם (או רובם, או אפילו הפוליטיקאים שלהם) רוצים להיות נתיני מדינה פלשתינית. איני יכול להאמין שהם באמת רוצים לחיות בקיסרות הענייה והמושחתת של ערפאת. אני מודה שאין לי ראיות מעבר לאינטואיציה, ואין עדיפות אובייקטיבית לאינטואיציה שלי על זו של דב אנשלוביץ או משה דורון, שלהם ברור (כך נדמה לי) שכל הערבים בין הים לירדן פועלים בשיתוף עם ערפאת, כדי להעיף מכאן את כל היהודים.
אבל כעת אני צריך להסביר, מה כל ההפגנות האלה אם כך. אני חושש שכדי להוציא אנשים לרחובות לא צריך יותר מתסכול כללי וקומץ פוליטיקאים שירצו בהפגנות, עם שכבה לא גדולה של אנשי שטח לארגן אותן (בשביל זה יש מנגנונים מפלגתיים, שמצייתים לפוליטיקאים). תסכול כללי לא קשה למצוא אצל ערביי ישראל, ולו בגלל הנחיתות הכלכלית. לזה אפשר בהחלט להוסיף תחושת הזדהות עם ערביי השטחים, אבל אין צורך לקפוץ ולהסיק מהזדהות רגשית על אחדות פוליטית. בוודאי שאין להסיק מסקנות על פי דבריהם של מרואיינים בתקשורת (התקשורת תעדיף תמיד לראיין את מי שמביע עמדות פרובוקטיביות, לא בהכרח את מי שמייצג את הרוב).
וכשיש הפגנות, כמעט בהכרח יהיו אלו האקטיביסטים שיתנו את הטון. נניח שיש (כפי שאני מאמין, אבל שוב ללא הוכחות מוצקות) רוב דומם של ערבים שיודעים שרווחתם הכלכלית תלויה ביהודים, שמעדיף "שקט תעשייתי" ולהדחיק את השאלות הכאובות של הזהות (מה זה אומר להיות לא-יהודים במדינת היהודים, עם מי צריך להזדהות בקרב על יהודה ושומרון, וכו'). חברי אותו רוב, לפי הנחה זו, לא שמחים בכלל על ההפגנות והשביתות. אבל מה הם יכולים לעשות? אם יצאו בגלוי נגד האקטיביסטים, יואשמו מיד בישיבה על סיר הבשר, בהפקרת אחים וכו'. כל שנותר להם הוא לכופף את הראש ולחכות שזה יעבור. הקוראים שהיו סטודנטים בזמן "המרד הגדול" מוזמנים להיזכר באווירה, ולהשוות (עם כל ההבדלים, כמובן).
כדי לעזור בהשוואה: מכר שלי גר בגוש שגב, והיה נצור חלק מהשבוע. הוא סיפר שבאחד הלילות הוא שמר בישוב (לאתר שרפות, בעיקר). מעמדת התצפית הוא הופתע לראות שגם בכפר השכן, עראבה (או שמא סכנין?) ניצבים שומרים ומתצפתים. לאחר מכן התברר שאלו פעילים המבקשים לתפוס תושבים המסתננים החוצה במטרה לעבוד, ולסמן אותם ב"רשימה השחורה". מוכר לכם? אם לא, כנראה לא השתתפתם מעודכם בשביתה גדולה.
השאלה הבאמת מסקרנת היא, מה רוצים הפוליטיקאים הערבים? אין לי יותר מדי תשובות נחרצות, ומה שכן יש לי, בפעם אחרת, אולי.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש